‫‪1‬‬

‫פרק ‪ – 8‬זיכרון‬
‫‪Atkinson & Hilgard's. Introduction to Psychology.(14h‬‬
‫‪edition).Chapter 8 Memory.(pp.266-311) 2003‬‬

‫הזיכרון אוסף את התופעות שבקיומנו (רעיונות‪ ,‬תפיסות‪ ,‬מחשבות) לתוך שלם אחד‪ .‬הזיכרון נותן‬
‫תחושה של המשכיות שעליה מסתמכת תפיסת העצמי‪.‬‬

‫שלוש הבחנות חשובות‬

‫שלבי זיכרון‪ :‬קידוד‪ ,‬אחסון‪ ,‬שליפה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫טיפוסי זיכרון‪ :‬טווח קצר‪ ,‬טווח ארוך‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫זיכרון לסוגי מידע שונים‪ :‬עובדות‪ ,‬מיומנויות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫ישנן עדויות כי היחידות ביניהן מבחינים מתווכות בחלקן ע"י מבנים שונים במוח‪.‬‬

‫שלושת שלבי זיכרון‬

‫‪ .1‬קידוד – האדם משנה קלט פיזיקלי (גלי קול‪ ,‬גלי אור) לסוג הצופן או לייצוג שהזיכרון‬
‫מקבל‪ .‬הייצוג ממוקם בזיכרון‪.‬‬
‫‪ .2‬אחסון – הקלט נשמר בזיכרון‪.‬‬
‫‪ .3‬שליפה – הקלט מוחזר מן האחסון בעת שהאדם נזקק לו‪.‬‬

‫הזיכרון יכול להיכשל בכל אחד מן השלבים הללו‪.‬‬

‫מחקרים מאוחרים מעלים את האפשרות כי שלבים שונים בזיכרון מתווכים ע"י מבנים שונים‬
‫במוח‪ ,‬כאשר העדות המרשימה ביותר מגיעה מסריקת ‪ ,PET‬שמראה פעילות מוגברת בהמיספרה‬
‫השמאלית בשלב הקידוד ובימנית – בזמן השליפה‪.‬‬

‫זיכרון עבודה מול זיכרון לטווח ארוך‬

‫זיכרון עבודה – זיכרון המאחסן מידע לשניות ספורות‪.‬‬
‫זיכרון לטווח ארוך – זיכרון המאחסן מידע לדקות עד שנים‪.‬‬

‫מידע שמאוחסן בזיכרון העבודה הוא בתודעה‪ ,‬בעוד שמידע המאוחסן בזיכרון לטווח ארוך צריך‬
‫"להחזיר" אל התודעה כדי להשתמש בו‪ .‬השליפה לוקחת זמן רב יותר‪.‬‬
 ‫‪2‬‬

‫ההיפוקמפוס הוא קריטי לזיכרון לטווח ארוך‪ ,‬ואזורים בקורטקס הקדמי הם קריטיים לזיכרון‬
‫עבודה‪.‬‬
‫חולים עם נזק לאזור ההיפוקמפוס סובלים מאובדן זיכרון לטווח ארוך מסוג אמנזיה של מרכז‬
‫האונה הטמפורלית (‪.)medial temporal lobe amnesia‬‬
‫בסריקת מוח נמצא כי נוירונים באונות הפרונטליות‪ ,‬בדיוק מאחורי המצח‪ ,‬מחזיקים מידע‬
‫לשימוש לזמן קצר‪ ,‬ומסוגלים גם לשלוף מידע מאזורים אחרים של המוח ולהחזיק בו כל זמן‬
‫שהוא דרוש למשימה ספציפית‪.‬‬

‫זיכרונות שונים לסוגי מידע שונים‬

‫נראה כי הזיכרון לטווח ארוך המשמש לזכירת עובדות שונה מזה המשמר לזכירת מיומנויות‪.‬‬
‫זיכרון מודע של מאורע מן העבר הוא זיכרון אקספליסיטי ‪(. explicity memory‬מפורש)‬
‫זיכרון מיומנויות הוא זיכרון אימפליסיטי ‪(.implicity memory‬מרומז)‬

‫זיכרון עבודה‬
‫זיכרון עבודה – זיכרונות המאוחסנים למספר שניות בלבד‪.‬‬
‫גם זיכרון זה מורכב מקידוד‪ ,‬אחסון ושליפה‪.‬‬

‫קידוד‬
‫זיכרון עבודה יכול לקודד רק את מה הקשב מופנה אליו‪ .‬חלק גדול מן המידע שאנו נחשפים אליו‬
‫אינו נכנס לזיכרון העבודה‪.‬‬

‫קידוד קולי (פונולוגי)‪ :‬מידע נשמר בזיכרון בצופן‪/‬ייצוג מסוים‪ :‬חזותי‪ ,‬קולי או סמנטי (של‬
‫משמעות)‪ .‬מסתמנת העדפה לקוד קולי כאשר מנסים לשמור את המידע פעיל באמצעות שינון‪.‬‬

‫קידוד חזותי‪ :‬ניתן לשמר במידת הצורך פריטים מילוליים בצורה ויזואלית‪ ,‬אך קידוד כזה דועך‬
‫במהירות‪ .‬הקוד הויזואלי חשוב כאשר יש צורך לאחסן תמונות‪ .‬ילדים מסוגלים לשמר תמונה עד‬
‫מספר דקות ולתאר פרטים מתוך תמונת הזיכרון‪ .‬עם זאת‪ ,‬השכיחות של תמונת זיכרון במקרים‬
‫של דפי טקסט היא מזערית‪.‬‬

‫שתי מערכות של זיכרון עבודה‪ :‬חוקרים טוענים כי זיכרון העבודה מורכב משני מאגרים‬
‫מובחנים‪:‬‬
‫‪ .1‬מאגר פונולוגי – מאחסן מידע בקוד אקוסטי‪Phonologic buffer .‬‬
‫‪ .2‬מאגר ויזואלי‪-‬מרחבי – מאחסן מידע בקוד ויזואלי או מרחבי‪Visual- spatial buffer.‬‬
‫בסריקות ‪ PET‬נמצא‪ ,‬כי במטלות שבהן אוחסן מידע אקוסטי מרבית פעילות המוח הייתה‬
‫בהמיספרה השמאלית‪ ,‬ובמטלות שבהן אוחסן מידע ויזואלי‪-‬מרחבי – בהמיספרה הימנית‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫שני המאגרים הם כנראה נפרדים‪.‬‬

 ‫‪4‬‬

‫אחסון‬
‫לזיכרון עבודה יש קיבולת מוגבלת של ‪ )2-+( 7‬פריטים‪ .‬אבינגהאוז דיווח על כך לראשונה ב‪,1885-‬‬
‫ומילר (‪ )1956‬העניק לה את השם “‪ .”magical number seven‬הוכח שהתופעה אינה‬
‫תלויית‪-‬תרבות‪.‬‬
‫טווח הזיכרון – המספר המקסימלי של פריטים (כמעט תמיד בין ‪ 5‬ל‪ )9 -‬שהמשתתף יכול לזכור‬
‫בסדר מושלם‪.‬‬

‫קיבוץ (‪ :)chunking‬הביצועים במבחנים של זיכרון עבודה משתפרים כאשר יש אפשרות לקבץ‬

‫את הפריטים ל"גושים" (הנקראים "הקבצים") בעלי משמעות ובכך להקטין את מספר הפריטים‬
‫שיש להחזיק בזיכרון העבודה‪.‬‬
‫‪ – chunking‬קידוד מחדש של חומר חדש אל יחידות גדולות יותר ברות משמעות ואחסון‬
‫יחידות אלה בזיכרון העבודה‪.‬‬

‫שכחה‪ :‬ישנם שני הסברים‪:‬‬

‫‪ .1‬הפריטים "דועכים" עם הזמן – הראיה לכך היא שזיכרון העבודה מחזיק פחות מילים‬
‫כאשר הן דורשות זמן רב יותר לביטוי‪ .‬השינון כולל חזרה על המילים וככל שנדרש זמן רב‬
‫יותר לעשות זאת‪ ,‬גדלה הסבירות שהמילים תדהינה לפני שתוכלנה לעלות בזיכרון‪.‬‬
‫‪ .2‬פריטים חדשים מתיקים את קודמיהם – קיבולת קבועה של זיכרון העבודה‬
‫מונעת שימור יותר מ‪ )2-+( 7 -‬פריטים בזיכרון‪ .‬מניחים כי שימור פריטים‬
‫בזיכרון דורשת רמה של אקטיבציה לכל אחד‪ ,‬והכנסת פריט חדש מורידה‬
‫מרמת האקטיבציה של האחרים‪ ,‬ואם הם יורדים מתחת לרמת האקטיבציה‬
‫המינימלית הנדרשת – הם נשכחים‪.‬‬

‫שליפה‬
‫מחקרים הבודקים את זמן ההחלטה של נבדקים לגבי האם ספרה מסוימת היתה ברשימת זיכרון‬
‫אותה שיננו קודם לכן מראים כי זמן ההחלטה עולה ביחס ישר לאורך רשימת הזיכרון‪ .‬לכל פריט‬
‫בזיכרון נדרש זמן חיפוש של ‪ 40‬מילי‪-‬שניות (או ‪ 1/25‬של שנייה)‪.‬‬
‫חלק מהחוקרים מניחים שהמוח סורק את רשימת הפריטים בזיכרון העבודה בקצב של ‪40‬‬
‫מילי‪-‬שניות לפריט‪ ,‬וחלק אחר מניחים שדרושה מידה מסוימת של אקטיבציה לפריט (אדם מניח‬
‫שפריט מצוי הזיכרון בזיכרון העבודה אם הוא נמצא מעל רמה קריטית של אקטיבציה)‪.‬‬

‫זיכרון עבודה ומחשבה‬

‫כאשר אנו מנסים לפתרו בעיה‪ ,‬אנו משתמשים בזיכרון העבודה לאחסן חלקים של הבעיה ומידע‬
‫הנוגע לה‪ ,‬שהוצא מתוך הזיכרון לטווח ארוך‪ .‬חוקרים מתייחסים לעתים קרובות לזיכרון‬
‫העבודה כאל סוג של לוח שעליו המוח מחשב ורושם תוצאות חלקיות לשימוש בהמשך‪.‬‬
 ‫‪5‬‬

‫זיכרון העבודה נמצא בשימוש גם בזמן פתרון טווח רחב של בעיות מורכבות‪ ,‬כגון אנלוגיות‬
‫גיאומטריות‪ .‬חלק מהקושי בפתרון בעיות מורכבות רבות הוא העומס שהן יוצרות על זיכרון‬
‫העבודה‪.‬‬
‫זיכרון העבודה הוא קריטי בתהליכי שפה כגון מעקב אחרי שיחה או קטע קריאה (חייבים לקשר‬
‫באופן מודע משפטים חדשים לחלק מהחומר הקודם בקטע‪ ,‬קישור שמחקרים הראו שנעשה טוב‬
‫יותר אצל אנשים בעלי תכולת זיכרון עבודה גדול יותר)‪.‬‬

‫העברה מזיכרון עבודה לזיכרון לטווח ארוך‬

‫תפקיד אפשרי נוסף של זיכרון עבודה (פרט לאחסון חומר הדרוש לתקופות קצרות ושימוש‬
‫כ"לוח חישובים") הוא תחנת מעבר בדרך אל הזיכרון לטווח ארוך‪ .‬אחת הדרכים להעברה היא‬
‫שינון‪.‬‬
‫שינון – חזרה מודעת על מידע בזיכרון העבודה‪.‬‬
‫שינון כנראה גורם לפריט לעבור לזיכרון לטווח ארוך‪.‬‬
‫שינון לשם שימור‪ – Maintenance rehearsal‬מאמץ פעיל להחזיק מידע בזיכרון העבודה‪.‬‬
‫שינון מרחיב – ‪ Elaborative rehearsal‬מאמץ אקטיבי לקודד מידע בזיכרון לטווח ארוך‪.‬‬
‫בניסויי היזכרות חופשית (רשימה ארוכה של מילים מוצגת לנבדקים‪ ,‬ולאחר מכן הם מנסים‬
‫להיזכר בה בכל סדר שהוא) נמצא כי נבדקים זכרו היטב את המילים האחרונות ברשימה (שהיו‬
‫עדיין בשיכרון העבודה‪ ,‬אך גם את המילים הראשונות – כנראה שמכיוון שכאשר הוכנסו לזיכרון‬
‫העבודה עדיין לא היו שם פריטים מלבדן‪ ,‬הן שוננו תכופות ועברו לזיכרון לטווח ארוך‪ .‬כאשר‬
‫הוצגו עוד ועוד מילים‪ ,‬זיכרון העבודה התמלא ולא הייתה אפשרות לשנן כל פריט‪.‬‬

‫סיכום‪:‬‬
‫זיכרון העבודה הוא מערכת היכולה להכיל( ‪ 7 )-+2‬גושים של מידע בצורה ויזואלית או פונולוגית‪.‬‬
‫מידע אובד מזיכרון העבודה ע"י דעיכה או התקה (החלפה)‪ .‬השליפה היא ע"י תהליך הרגיש‬
‫למספר הפריטים הפעילים המוחזקים בכל רגע נתון‪ .‬זיכרון העבודה נועד לאחסן ולעבד מידע‬
‫הדרוש במהלך פתרון בעיות ולפיכך הוא חיוני למחשבה‪.‬‬

‫זיכרון לטווח ארוך‬

‫זיכרון לטווח ארוך – מטפל במידע הנשמר לפרקי זמן של דקות עד אורך חיים שלם‪.‬‬
‫גם בזיכרון זה יש קידוד‪ ,‬אחסון ושליפה‪.‬‬
‫סיבוכים‪:‬‬
‫מתחוללים יחסי גומלין חשובים בין קידוד לשליפה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫במקרים רבים קשה לדעת האם שכחה נובעת מאובדן אחסון או כשל בשליפה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫קידוד‬
 ‫‪6‬‬

‫קידוד משמעות‪ :‬הייצוג השליט בזיכרון לטווח ארוך הוא לפי משמעות הפריטים‪ ,‬אפילו כשהם‬
‫מילים מבודדות‪ .‬זהו קידוד שכיח – אנשים בד"כ יכולים לזכור נכונה באופן בסיסי סיטואציות‬
‫מורכבות מבלי לזכור את כל הפרטים‪.‬‬
‫לעתים מקודדים גם היבטים אחרים‪ :‬אפשר לדקלם שיר בעל פה (מקודדת משמעות השיר‪,‬‬
‫המילים הנכונות והסדר שלהן)‪ ,‬לזהות קול של אדם בטלפון (קידוד צליל הקול)‪ ,‬ולזהות רשמים‬
‫חזותיים‪ ,‬טעמים וריחות‪ .‬לזיכרון לטווח ארוך יש העדפה לקידוד משמעות‪ ,‬אך קיימים גם‬
‫קידודים אחרים‪.‬‬

‫הוספת קישורים משמעותיים‪ :‬אפשר לשפר זיכרון ע"י הוספת קישורים אמיתיים או‬
‫מלאכותיים בין פריטים כדי ליצור נתיבי שליפה בין הפריטים‪ :‬כאשר פריט ראשון נשלף‪ ,‬הקישור‬
‫מסייע לשלוף את השני וכן הלאה‪.‬‬
‫הרחבה (‪ )elaboration‬היא דרך טובה ליצור קישורים‪ :‬ככל שאדם מעמיק או משכלל בקידוד‬
‫משמעות‪ ,‬הזיכרון משתפר‪ .‬ככל שהבנת המשמעות רחבה ויסודית יותר (= ככל שרואים קישורים‬
‫בין חלקיו השונים של החומר)‪ ,‬יכולת ההיזכרות טובה יותר‪ .‬הוספה של קשרי סיבה‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫יוצרת נתיבי שליפה נוחים בין פריט הסיבה לפריט התוצאה‪.‬‬

‫שליפה‬
‫השליפה בזיכרון עבודה נחשבת כנקייה מטעויות‪ ,‬בעוד שבזיכרון ארוך‪-‬טווח זיכרון לקוי הוא‬
‫לרוב כשל בשליפה ולא באחסון‪ .‬שליפה מזיכרון לטווח ארוך היא כמציאת ספר בספרייה – ייתכן‬
‫שהספר שם‪ ,‬אך אנו מחפשים במקום הלא‪-‬נכון‪ ,‬או שהספר אוחסן במיקום שגוי‪.‬‬

‫ראיות לכשל שליפה‪ :‬בחיי היומיום יש מקרים רבים של קושי בשליפת פריט (כמו במקרה של‬
‫"על קצה הלשון")‪ .‬בטיפול פסיכולוגי לעתים אנשים נזכרים במאורעות ילדות‪ ,‬מה שמצביע על כך‬
‫שהזיכרון מאוחסן‪ ,‬אך היה קושי להגיע אליו‪ .‬השליפה טובה יותר כשיש רמזי שליפה‪ ,‬ולכן‬
‫נבדקים מצליחים יותר במבחני זיהוי (‪ ,)recognition‬בהם הפריט המבדק הוא רמז שליפה‪,‬‬
‫מאשר במבחני היזכרות (‪ ,)recall‬בהם יש להפיק את הפריטים בעזרת מינימום רמזי שליפה‪.‬‬
‫"מבחן אמריקאי" מספק סוג של רמזי שליפה ומהווה מעין מבדק זיהוי‪.‬‬

‫הפרעה‪ :‬אם פריטים שונים מקושרים לאותו רמז שליפה‪ ,‬הרמז עלול להפעיל את כל הפריטים‬
‫שיפריעו לשליפת הפריט הרצוי‪.‬‬
‫הפרעה רטרואקטיבית – רמז מפעיל פריט חדש שנלמד ומפריע לשליפת פריט ישן שמקושר אליו‪.‬‬
‫הפרעה פרואקטיבית – רמז מפעיל פריט ישן שנלמד ומפריע לשליפת פריט חדש שמקושר אליו‪.‬‬

‫כוחם של רמזי שליפה פוחת עם מספר הפריטים המקושרים אליהם – ככל שיותר פריטים‬
‫קשורים לאותו רמז‪ ,‬גובר עליו העומס ויעילותו פוחתת‪.‬‬
 ‫‪7‬‬

‫הפרעה יכולה לפעול ברמות שונות‪ ,‬כולל רמת העובדות השלמות‪ .‬ניסויים מראים כי הפרעה‬
‫יכולה להוביל לכשל שליפה מוחלט אם פריטי היעד חלשים או שההפרעה חזקה‪.‬‬
‫הסבר אפשרי לשכחה הגוברת עם הזמן‪ :‬רמזי השליפה נעשים עמוסים ויעילותם פוחתת‪.‬‬
 ‫‪8‬‬

‫מודלים של שליפה‪:‬‬
‫‪ .1‬תהליכי חיפוש – כאשר מוצג רמז‪ ,‬הוא חודר לייצוג שלו בזיכרון (ממקם את החיפוש בחלק‬
‫רלוונטי) וסורק את הנתיבים האפשריים (הפריטים שקשורים אל הרמז)‪ .‬ככל שהנתיבים‬
‫רבים יותר‪ ,‬השליפה איטית יותר‪.‬‬
‫‪ .2‬תהליכי אקטיבציה – כאשר מוצג רמז‪ ,‬הוא מופעל והאקטיבציה מתפשטת במקביל לאורך‬
‫כל הנתיבים היוצאים ממנו‪ .‬כאשר מידה מספקת של הפעלה מגיעה אל פריט היעד‪ ,‬הזיכרון‬
‫נשלף‪ .‬ככל שיש יותר נתיבים‪ ,‬האקטיבציה מתחלקת ביניהם ולוקח זמן רב יותר עד שפריט‬
‫היעד מגיע לרמת אקטיבציה נדרשת‪.‬‬

‫אחסון‬
‫חלק מהשכחה מקורה באובדן המידע המאוחסן‪ .‬פגיעה בזיכרון אצל אנשים שעברו טיפול בהלם‬
‫חשמלי מראה שיש תהליכי אחסון שמגבשים זיכרונות חדשים במשך תקופה של מספר חודשים‪.‬‬
‫מבני המוח הקריטיים המעורבים באחסון הם ההיפוקמפוס והקורטקס המקיף אותו (הכולל את‬
‫ה‪ enthorhinal perirhinal -‬ואת ה‪ parahippocampal cortices -‬המעורבים בחילופי מידע בין‬
‫ההיפוקמפוס וחלק גדול מן הקורטקס הסרברלי)‪ .‬תפקיד ההיפוקמפוס הוא כנראה מנגנון‬
‫המשלב היבטים של זיכרון מסוים שמאוחסנים החלקים נפרדים של המוח‪.‬‬
‫אובדן זיכרון מקיף מתרחש כאשר גם ההיפוקמפוס וגם הקורטקס המקיף נפגעים‪ ,‬אך פגיעה‬
‫בהיפוקמפוס לבדו גורמת לבעיות זיכרון חמורות‪.‬‬
‫תוצאות ניסוי בקופים מציעות כי זיכרונות צריכים להיות מעובדים ע"י ההיפוקמפוס במשך‬
‫מספר שבועות‪ .‬אחסון קבוע לטווח ארוך ממוקם בביטחון כמעט גמור בקורטקס‪ ,‬במיוחד‬
‫באזורים בהם מפורש מידע חושי‪.‬‬

‫יחסי גומלין בין קידוד לשליפה‬

‫גורמי הצפנה המגבירים את הסיכוי לשליפה מוצלחת‪ :‬א‪ .‬ארגון‪ ,‬ב‪ .‬הקשר ‪.context‬‬

‫ארגון‪ :‬ככל שהחומר מאורגן (למשל בקטגוריות) יותר בזמן קידודו‪ ,‬כן קל יותר לאחזר אותו‪.‬‬

‫הקשר‪ :‬הסיכוי לשלוף מידע גדל אם בזמן השליפה האדם נמצא באותו הקשר בו המידע קודד‪.‬‬
‫ההקשר משמש רמז שליפה חזק ביותר‪ .‬הקשר יכול להיות חיצוני או פנימי (מצב רוח‪ ,‬רגשות‬
‫השפעת סמים וכו')‪.‬‬
‫למידה תלויית‪-‬מצב – הזיכרון תלוי בחלקו במצב הפנימי ששרר במהלך הלמידה‪.‬‬

‫גורמים רגשיים בשכחה‬

‫רגש יכול להשפיע על זיכרון לטווח ארוך בחמש דרכים נבדלות‪:‬‬
 ‫‪9‬‬

‫שינון‪ :‬אנשים נוטים לחזור במחשבתם על מצבים טעונים רגשית‪ ,‬לספר עליהם‪ ,‬לארגן אותם‪.‬‬
‫השינון והארגון משפרים את השליפה‪.‬‬
‫זיכרונות ‪:flushbulb‬‬
‫זיכרון ‪ – flushbulb‬רישום חי וקבוע יחסית של הנסיבות שבהן נודע לך על אירוע משמעותי‬
‫וטעון רגשות‪.‬‬
‫זיכרונות יוצאי דופן בחשיבותם מפעילים מנגנון זיכרון מיוחד הרושם לצמיתות כל דבר שהאדם‬
‫חווה באותו רגע‪ ,‬כאילו הונצח בתמונה‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש חוקרים המצביעים על כך שגם זיכרונות‬
‫‪ flushbulb‬נעשים קשים לשליפה עם הזמן‪ .‬ייתכן והזיכרון המשופר נובע גם כן משינון‪.‬‬
‫בבסיס הביולוגי של הזיכרון נמצא‪ ,‬כי זיכרונות ‪ flashbulb‬מערבים את ההורמונים אדרנלין‬
‫ונוראדרנלין‪ ,‬שלא כמו אחסון זיכרונות רגילים‪ ,‬ואכן בניסוי בו ניתן לנבדקים חומר החוסם את‬
‫השפעת ההורמונים הללו‪ ,‬הזיכרון של סיפור אמוציונלי היה חלש יותר‪.‬‬
‫בסריקות מוח נמצא כי האמיגדלה מעורבת בזיכרון רגשי‪ .‬ככל שיש רמת אקטיבציה גבוהה יותר‬
‫באמיגדלה‪ ,‬הזיכרון של המידע הרגשי טוב יותר‪.‬‬

‫הפרעות שליפה דרך חרדה‪ :‬רגשות שליליים יכולים לעכב שליפה‪ .‬חרדה מעוררת לרוב מחשבות‬
‫חודרניות שממלאות את ההכרה ומפריעות לניסיון לאחזר מידע רצוי‪ .‬חרדה אינה הגורם הישיר‬
‫לכשל בזיכרון‪.‬‬

‫השפעת הקשר‪ :‬הזיכרון הוא במיטבו כאשר הקשר השליפה תואם להקשר בעת הקידוד‪ .‬המצב‬
‫הרגשי הוא חלק מן ההקשר‪ .‬מחקרים הראו שהיזכרות היתה במיטבה כאשר הרגש השליט בזמן‬
‫השליפה תאם את זה שהיה שליט בזמן הקידוד‪.‬‬

‫הדחקה‪ :‬פרויד טען כי התנסויות רגשיות מסוימות בילדות הן כה טראומטיות עד כי הכנסתן‬

‫לתודעה הן יגרמו חרדה רבה מדי‪ .‬התנסויות כאלה מודחקות – מאוחסנות בלא מודע‪ .‬אפשר‬
‫לשלוף אותן רק אם חלק מהרגש הקשור אליהן התפוגג‪ .‬זהו כשל השליפה המוחלט‪ :‬הגישה אל‬
‫הזיכרונות חסומה באופן פעיל‪ .‬לא ניתן לחקור הדחקה במעבדה בשל בעיות אתיות‪.‬‬

‫סיכום‪:‬‬
‫זיכרון לטווח ארוך הוא מערכת שיכולה להחזיק מידע במשך ימים‪ ,‬שנים או עשורים‪ ,‬בד"כ על‬
‫בסיס קידוד של משמעות (גם קידודים אחרים אפשריים)‪ .‬שליפת המידע רגישה להפרעות‪ .‬אחסון‬
‫במערכת מערב גיבוש שנעשה באמצעות המערכת ההיפוקמפלית‪ .‬הרבה מהיבטי הזיכרון לטווח‬
‫ארוך יכולים להיות מושפעים ע"י רגשות‪ ,‬כולל שני מנגנונים מיוחדים של זיכרונות ‪flushbulb‬‬
‫והדחקה‪.‬‬

‫זיכרון מרומז ‪implicit memory‬‬

 ‫‪10‬‬

‫זיכרון לעובדות אישיות הוא תוצאה של היזכרות מודעת בעבר – זיכרון אקספליסיטי ‪.explicit‬‬
‫אך ניתן גם להפגין זיכרון באמצעות כישורים מבלי לזכור במודע את ההתנסות שהובילה לשיפור‬
‫היכולת‪ .‬זהו זיכרון מרומז‪.‬‬
‫זיכרון באמנזיה‬
‫אמנזיה – אובדן חלקי של זיכרון‪.‬‬
‫אמנזיה יכולה לנבוע מפגיעות מוח עקב תאונות‪ ,‬ניתוחים‪ ,‬שבץ‪ ,‬דלקת המוח‪ ,‬אלכוהוליזם‪ ,‬הלם‬
‫חשמלי‪.‬‬
‫סוגי אמנזיות‪:‬‬
‫אמנזיה אנטרוגרדית – אי‪-‬יכולת עמוקה לרכוש ידע עובדתי חדש או לזכור אירועי יומיום‪.‬‬
‫אמנזיה רטרוגרדית – אי‪-‬יכולת עמוקה לזכור אירועים שקדמו לפגיעה המוחית‪.‬‬

‫כישורים ו‪ :priming-‬לא כל סוגי הזיכרון נפגעים באמנזיה‪ .‬החולים יכולים לזכור וללמוד‬
‫כישורים תפישתיים ומוטוריים‪ ,‬והדבר מציע שישנו זיכרון שונה עבור כישורים מאשר עבור‬
‫עובדות‪ ,‬ושזיכרון מפורש וזיכרון מרומז הנם שתי מערכות שונות‪.‬‬
‫באמנזיה משתמרות מיומנויות מוטוריות (קשירת שרוכים‪ ,‬רכיבה על אופניים) ותפישה חושית‬
‫(קריאה‪ ,‬קריאת מילים בכתב ראי)‪ .‬כמו כן משתמר זיכרון מרומז של ‪( priming‬פריט שמוצג לפני‬
‫אחר מכשיר את הקרקע לשליפה)‪.‬‬

‫אמנזיית ילדות‪ :‬כמעט אף אחד אינו זוכר אירועים משנת החיים הראשונה‪ ,‬למרות שהיא‬
‫העשירה ביותר בחוויות חדשות‪ .‬פרויד כינה זאת "אמנזיית ילדות" וגילה כי מטופליו לא יכולים‬
‫היו בד"כ לזכור אירועים שקרו לפני גיל ‪ 3‬או ‪ .5‬אצל רוב האנשים‪ ,‬זיכרון הילדות הראשון הוא‬
‫משהו שקרה בגיל ‪ 3‬לפחות‪ .‬מחקרים מראים אמנזייה כמעט מוחלטת לאירועים לפני כן‪ ,‬גם אם‬
‫מדובר באירועים משמעותיים‪ ,‬כמו לידת אח‪.‬‬
‫ההסבר המקובל הוא שיש הבדל גדול בין צורת הקידוד וארגון הזיכרונות של ילדים ומבוגרים‪.‬‬
‫כאשר הילד מתחיל להתוות אסוציאציות בין אירועים ולסווג אותם בקטגוריות‪ ,‬חוויות‬
‫מוקדמות (שלא קוטלגו כך) אובדות‪.‬‬
‫הסבר ביולוגי‪ :‬ההיפוקמפוס אינו מפותח עד שנה או שתיים לאחר הלידה‪ ,‬ולכן אירועים‬
‫המתרחשים בשנתיים הראשונות לחיים אינם מגובשים מספיק כדי להיזכר בעתיד‪.‬‬
‫הסבר פסיכולוגי‪ :‬למידת שפה וסוג חשיבה חדש (למשל בבית הספר) מספקת דרכים חדשות‬
‫לארגון חוויות‪ ,‬שאינן מתאימות לדרך בה ילד קטן מקדד זיכרונות‪ .‬התפתחות השפה מגיעה‬
‫לשיא מוקדם בגיל ‪ 3‬ולימודים במוסד חינוכי מתחילים בד"כ בגיל ‪ .5‬אמנזיית ילדות מסתיימת‬
‫בין גיל ‪ 3‬ל‪.5-‬‬

‫מגוון של סוגי אחסון זיכרון‬

 ‫‪11‬‬

‫חוקרים הציעו כי גם זיכרון אימפליסיטי וגם זיכרון אקספליסיטי מתבטאים במגוון דרכים‪.‬‬
‫ההבחנה בין דרכים אלו נעשתה על סמך עבודה עם פגועי מוח וחולי אלצהיימר ומחלת‬
‫הנטינגטון‪.‬‬
‫זיכרון סמנטי הוא זיכרון של עובדות כלליות‪ ,‬וללא קידוד של זמן ומקום בו נלמדו‪.‬‬

‫זיכרון‬

‫אקספליסיטי‬ ‫אימפליסיטי‬

‫אפיזודי‬ ‫סמנטי‬ ‫לא‪-‬אסוציא‬

‫אנשים נורמליים‬
‫מרומז אצל התניה‬ ‫‪Priming‬‬
‫זיכרוןטיבי‬ ‫מיומנויות‬
‫נראה כי יש הבדל בסיסי בדרך שבה שתי המערכות (זיכרון אימפליסיטי ואקספליסיטי) מיושמות‬
‫במוח‪ .‬בזמן מטלת זיכרון אקספליסיטי‪ ,‬מעורבים ההיפוקמפוס (החיוני בהתוויית זיכרונות‬
‫ארוכי טווח) ואזורים קדמיים במיספרה הימנית של המוח (הקשורים בשליפה ארוכת טווח)‪.‬‬
‫‪ ,Priming‬לעומת זאת‪ ,‬קשור בהפחתת הפעילות העצבית באזורים אלה‪ .‬יש הבדל ביולוגי בין שני‬
‫סוגי הזיכרון‪.‬‬

‫שיפור הזיכרון‬
‫מדובר על שיפור הזיכרון האקספליסיטי‪.‬‬

‫‪ Chunking‬ומשך הזיכרון‬
‫רוב האנשים אינם יכולים להגדיל את קיבולת זיכרון העבודה מעבר ל‪ 7-+ 2 -‬פריטים או גושים (‬
‫‪ ,)chunks‬אך ניתן להגדיל את מידתו של כל גוש‪ .‬שרשרת של מספרים יכולה להיות מקובצת‬
‫לכמה תאריכים משמעותיות ובכך להפחית את מספר הפריטים‪.‬‬

‫דימויים וקידוד‬
‫שיטות נמוניות – שיטות המסייעות לזיכרון‪.‬‬
‫הוספת קישורים משמעותיים בזמן הקידוד מסייעים לשליפה‪ .‬תמונות דמיון הן שימושיות‬
‫במיוחד לקישור צמדי פריטים שאין ביניהם קשר (למשל‪" :‬שיטת לוקי" בה ממקמים פריטים‬
‫שאין ביניהם קשר בתוך תפאורה מוכרת‪ ,‬או "שיטת מילת המפתח" ללימוד מילים בשפה זרה‬
‫ע"י מציאת חלק מהמילה שדומה למילה בשפה מוכרת ואז לדמיין תמונה של שני העצמים יחד‬
‫כדי ליצור קישור ביניהם)‪.‬‬

‫פירוט וקידוד‬
 ‫‪12‬‬

‫ככל שמרבים להרחיב על פריטים יוצרים יותר קישורים המגדילים את מספר אפשרויות‬
‫השליפה‪ .‬הרחבה‪/‬פירוט יכולים להתבצע ע"י הצגת שאלות על הטקסט הנלמד‪.‬‬
‫הקשר ושליפה‬
‫הקשר הוא רמז שליפה חזק‪ ,‬וניתן לשפר את הזיכרון ע"י שיחזור ההקשר בו התרחשה הלמידה‪.‬‬
‫אפשר גם לשחזר את ההקשר בדמיון‪.‬‬

‫ארגון‬
‫ארגון בשעת הקידוד משפר את השליפה לאחר מכן‪ .‬ניתן לאחסן ולשלוף כמות מידע גדולה‪ ,‬אם‬
‫מארגנים אותו‪ .‬ארגון של טקסט ארוך יכול להיעשות ע"י עץ הירארכי של כותרות וכותרות‬
‫משנה‪ .‬הזיכרון מפיק את מירב התועלת כאשר הארגון נעשה ע"י הזוכר עצמו‪.‬‬

‫תרגול שליפה‬
‫אפשר לשפר שליפה ע"י תרגולה – הצגת שאלות שדורשות שליפת מידע‪ .‬אפשר לבצע "אימון‬
‫מנטלי" גם לזיכרון אימפליסיטי (לדמיין עיסוק בפעילות ספורט ולתקן שגיאות בתנועות)‪ ,‬והוא‬
‫יעיל בשילוב עם אימון פיזי ממשי‪.‬‬

‫שיטת ‪PQRST‬‬
‫טכניקה ידוע לשיפור זיכרון‪ ,‬משפרת יכולת ללמוד ולזכור חומר כתוב‪.‬‬
‫‪ - Preview, Question, Read, Self-Recitation, Test‬הצגה‪ ,‬שאלה‪ ,‬קריאה‪ ,‬חזרה‪ ,‬מבחן‪.‬‬
‫‪ – Preview‬רפרוף על הפרק‪ ,‬הכותרות וכותרות‪-‬המשנה‪ ,‬קריאה יסודית של המבוא והסיכום‪.‬‬
‫‪ – Question‬הופכים את הכותרות לשאלות וקוראים את הקטע במטרה להשיב עליהן‪.‬‬
‫‪ – Self Recitation‬מנסים לארגן ולשכלל את החומר במטרה להשיב על השאלות‪ ,‬מתרגלים‬
‫שליפה‪.‬‬
‫‪ – Test‬מנסים להיזכר ברעיונות העיקריים בקטע ולחזור עליהם‪ .‬בנוסף‪ ,‬עושים מבחן לאחר‬
‫קריאת כל הטקסט‪.‬‬

‫זיכרון קונסטרוקטיבי‬
‫תהליכים מלמטה‪-‬למעלה בזיכרון עובדים רק על המידע הנכנס‪ .‬תהליכים מלמעלה‪-‬למטה‬
‫מביאים ידע נוסף לתמיכה‪.‬‬
‫זיכרון קונסטרוקטיבי – זיכרון אשר נבנה מתוך מסקנות בנוסף למידע הנקלט‪.‬‬
‫אנשים מתייחסים בד"כ למשפט או סיפור כאל תיאור לא‪-‬מושלם‪ ,‬ומשתמשים בידע הכללי‬
‫שלהם על העולם ודרכי פעולתו לבניית תיאור שלם יותר של האירוע‪ ,‬וזאת ע"י הוספת קביעות‬
‫שנראה הגיוני לצפות להן‪ .‬הזיכרון מרחיק לכת מעבר למידע המקורי שנמסר‪ ,‬ומשלים את המידע‬
‫המקורי בשימוש בידע הכללי כדי להסביר את האירועים‪ .‬זיכרון בונה הוא מוצר‪-‬לוואי של הצורך‬
‫בהבנת העולם‪ .‬רוב הזיכרונות הם קונסטרוקטיביים‪.‬‬
 ‫‪13‬‬

‫היקשים פשוטים‬
‫לעתים קרובות אנו מקישים ממשפט שקראנו ומאחסנים את ההיקשים יחד עם המשפט‪ .‬הנטייה‬
‫חזקה במיוחד בקריאת טקסט‪ ,‬שאז יש צורך רב בהיקשים לקישור שורות שונות‪ .‬בשליפה‪ ,‬יש‬
‫קושי להפריד בין ההיקשים למידע המקורי‪ .‬היקשים יכולים גם להשפיע על זיכרון ויזואלי‪,‬‬
‫וניסוחי שאלות עם מילים מסוימות במקום אחרות יכולות לשנות מבני זיכרון‪ .‬כמו כן יש חילוקי‬
‫דעות האם זיכרונות טראומטיים ש"חזרו" שנים רבות לאחר מכן הם אמיתיים או "בנויים‬
‫מחדש"‪.‬‬

‫סטריאוטיפים‬
‫אמצעי נוסף להשלמה או קונסטרוקציה של זיכרונות הוא השימוש בסטריאוטיפים חברתיים‪.‬‬
‫סטריאוטיפ – צרור היקשים על תכונות אישיות או על סגולות גופניות המיוחסות לקבוצה‬
‫שלמה של אנשים‪.‬‬
‫אנשים מסּווגים לפעמים באופן סטריאוטיפי‪ ,‬ואז אנו מצרפים את המידע שקיבלנו אל‬
‫הסטריאוטיפ‪ .‬הזיכרון מאותו אדם יהיה בנוי בחלקו מן הסטריאוטיפ‪ ,‬ואם הסטריאוטיפ אינו‬
‫תואם את האדם‪ ,‬הזיכרון עלול להסתלף‪.‬‬

‫סכמות‬
‫סכמה – ייצוג מחשבתי של מחלקה סיווגית של אנשים‪ ,‬עצמים‪ ,‬אירועים או מצבים‪.‬‬
‫סטריאוטיפים הם סוג של ס ֵכמה‪ .‬סכמות יכולות לשמש לתיאור הידע שלנו על הדרך לנהוג‬
‫ולפעול במצבים מסוימים‪ .‬תפיסה וחשיבה במושגי ס ֵכמות מאפשרת לעבד כמות מידע גדולה‬
‫במהירות וחסכנות – במקום לקודד מחדש את הכל הפרטים של מצב חדש‪ ,‬נוכל לומר שהוא‬
‫דומה לס ֵכמה מסוימת שקיימת כבר‪ .‬חיסכון קוגנטיבי כזה יכול להוביל לסילוף אם הסכֵ מה לא‬
‫תואמת היטב (נהיגה במשאית דומה לס ֵכמה של נהיגה ברכב פרטי‪ ,‬אבל נהיגה בטרקטור לא‬
‫תואמת באופן טוב)‪.‬‬
‫ברטלט (‪ )1932‬גרס כי בהתאמת סיפורים לס ֵכמות יכולים להתרחש סילופי זיכרון כמו במקרים‬
‫של התאמת אנשים לסטריאוטיפים‪.‬‬
‫גם במצבי זיכרון פשוטים (רשימות מילים) יש היבטים קונסטרוקטיביים‪ ,‬מאחר וטכניקות כמו‬
‫שימוש באוצר דימויים מקנות משמעות לקלט‪ .‬שני היבטי הזיכרון (שימור ובנייה) עשויים‬
‫להתקיים תמיד‪ ,‬אם כי הדגש היחסי שלהם תלוי במצב המדויק)‪.‬‬