‫סכיזופרניה‬

‫והפרעות פסיכוטיות‬
 ‫סכיזופרניה ‪ -‬רקע היסטורי‬
‫אמיל קרפלין – פסיכיאטר גרמני‪ ,‬המאה ה‪ 19-‬וה‪20-‬‬ ‫‪‬‬

‫דמנציה פרקוקס – שיטיון הנעורים‬ ‫‪‬‬

‫סיבתיות הביולוגית‬ ‫‪‬‬

‫גיל פרוץ המחלה‪ ,‬מהלכה והפרוגנוזה‬ ‫‪‬‬

 ‫רקע היסטורי‬
‫בלוילר ‪ – Bleuler‬פסיכיאטר שויצרי תיאר ‪ 4‬סימפטומים‬ ‫‪‬‬

‫מרכזיים וקרא להם (‪)4A‬‬

‫‪ – Association‬אסוציאציות‬ ‫‪‬‬

‫‪ – Affect‬אפקט‬ ‫‪‬‬

‫‪ – Autisim‬אוטיזם‬ ‫‪‬‬

‫‪ – Ambivilence‬אמביוולנטיות‬ ‫‪‬‬

‫פיצול הנפש – סכיזו‪-‬פרניה‬ ‫‪‬‬

 ‫רקע היסטורי ונתונים כלליים‬
‫מדענים הגיעו למסקנה כי סכיזופרניה היא לא מחלה‬ ‫‪‬‬

‫הומוגנית והיא שילוב של‪:‬‬

‫גורמים גנטיים‬ ‫‪‬‬

‫גורמים ביוכימיים‬ ‫‪‬‬

‫גורמי דחק פסיכוסוציאלים‬ ‫‪‬‬

 ‫רקע היסטורי ונתונים כלליים‬
‫אורך האשפוז ועלויות הטיפולים גבוהים‬ ‫‪‬‬

‫אובדנות‪ 10% :‬מהסכיזופרנים מתים ע"י התאבדות‬ ‫‪‬‬

‫ניסיונות אובדניים‪ 50% :‬מנסים‬ ‫‪‬‬

‫גורמי סיכון‪ :‬דיכאון‪ ,‬גיל צעיר‪ ,‬תפקוד גבוה לפני פרוץ המחלה‬ ‫‪‬‬

‫תוחלת חיים‬ ‫‪‬‬

‫תוקפנות‬ ‫‪‬‬
 ‫רקע היסטורי‬
‫‪ 30‬השנים האחרונות ‪ -‬התפתחות מדעית‬ ‫‪‬‬

‫רואים בסכיזופרניה כמחלה ע"פ מבחני תוקף‬ ‫‪‬‬

‫ומהימנות‬
 ‫הגדרה של פסיכוזה ‪Psychosis -‬‬
‫מצב נפשי חריף שקיים בו‪:‬‬
‫‪‬חוסר ארגון של האישיות‬
‫‪‬פגיעה בתפקוד החברתי‬
‫‪‬ניתוק מהמציאות או עיוות המציאות‬
‫‪ ‬יכולים להופיע הלוצינציות ‪Hallucinations -‬‬
‫‪‬יכולים להופיע דלוזיות ‪Delusional thinking -‬‬
‫‪ ‬הפסיכוזה יכלה להופיע על רקע אורגני או ללא‬
‫רקע אורגני‬
‫הגדרה כללית של סכיזופרניה‬
‫קבוצה של מחלות‬ ‫‪‬‬

‫תהליכים פסיכולוגיים בסיסיים‬ ‫‪‬‬

‫החשיבה‪ ,‬האפקט והתפיסה‬ ‫‪‬‬

‫ההתנהגות והזהות העצמית‬ ‫‪‬‬

‫השיפוט והתפקוד‬ ‫‪‬‬

‫הרבדים התוך אישיים והבין אישיים‬ ‫‪‬‬

‫התחום המשפחתי‪ ,‬החברתי והתעסוקתי‬ ‫‪‬‬

 ‫אפידימיולוגיה‬
‫‪Lifetime Prevalence 1% ‬‬
‫‪ ‬גיל‪ :‬הסימפטומים יופיעו בגיל ההתבגרות המאוחרת או‬
‫בבגרות המוקדמת‬
‫‪ ‬מין‪ :‬גברים בגיל צעיר (‪ )15-25‬יותר מאשר נשים (‪; )25-35‬‬
‫יכול להופיע גם מעל גיל ‪ 50‬או מתחת ל‪10-‬‬
 ‫סימפטומים חיוביים של סכיזופרניה‬
‫‪ ‬סימפטומים חיוביים‪:‬‬
‫‪ ‬תוכן החשיבה‪ :‬דלוזיות‪ ,‬פרנויה‪ ,‬מחשבות מאגיות‪,‬‬
‫דתיות (מחשבות שווא)‬
‫‪ ‬צורת החשיבה‪ :‬רפיון אסוציאטיבי‪ ,‬ניאולוגיזם‪ ,‬חשיבה‬
‫קונקרטית‪ ,‬סלט מלים‪ ,‬חשיבה סרקומסטיניאלית‬
‫(חשיבה מעגלית)‪ ,‬טנגנסיאלית‪ ,‬מוטיזים (סירוב לדבר;‬
‫אופייני לאוכלוסייה האתיופית)‪ ,‬פרסברציה‬
‫‪ ‬פרספציה‪ :‬הלוצינציות ואילוזיות‬
‫‪ ‬תודעה עצמית‪ :‬אקולליה (חזרה על דיבור)‪ ,‬אקופרקסיה‬
‫(חזרה על תנועה)‪ ,‬דהפרסונליזציה (תחושה לא‬
‫מציאותית של עצמו או חלק מגופו)‪ ,‬חוסר היגיון‪ ,‬חיכוי‬
 ‫סימפטומים שליליים של סכיזופרניה‬
‫‪ ‬סימפטומים שליליים‪:‬‬
‫‪ ‬אפקט‪ :‬לא תואם‪ ,‬כהה או שטוח‪ ,‬אפתיה‬
‫‪ ‬מוטיבציה‪ :‬אמביוולטיות רגשית‪ ,‬חוסר יכולת לבצע‬
‫מטלות מכוונות מטרה‬
‫‪ ‬פגיעה בתפקוד החברתי וחוסר יכולת להיות בקשר עם‬
‫העולם‪ :‬אוטיזם‪ ,‬מראה מוזנח‬
‫‪ ‬התנהגות פסיכומוטורית‪ :‬גמישות שעווה (אפשר לעצב‬
‫אותו)‪ ,‬תנוחה‪ ,‬תנועות ריקוד ונדנוד‪ ,‬קטטוניה (עצירה‬
‫מוטורית)‬
‫‪ ‬אנהידוניה (חוסר הנאה) ורגרסיה (חזרה לשלבים‬
‫מוקדמים; הכי שכיח ‪ -‬התפתחות תלות באחר)‬
 )‫ שלבים בולטים‬4 ( ‫מהלך המחלה‬

Phase I : Premorbid Phase

Phase II : Prodromal Phase
Phase III : Schizophrenia - Active Phase
Phase IV : Residual Phase
 ‫מהלך המחלה (‪ 4‬שלבים בולטים)‬
‫‪Phase I : Premorbid Phase‬‬
‫‪ ‬תפקוד תקין‬
‫‪ ‬סימנים אתיולוגים מקדימים‪:‬‬
‫‪ ‬היסטוריה של מחלות נפש במשפחה‬
‫‪ ‬סיבוכים במהלך ההיריון והלידה‬
‫‪ ‬חסכים נוירולוגיים כמו חוסר קואורדינציה‬
‫‪ ‬אישיות והתנהגות‬
‫‪ ‬ביישנות יתר ונסיגה חברתית‬
‫‪ ‬מיעוט בקשרים חברתיים‬
‫‪ ‬הישגים נמוכים בבית הספר‬
‫‪ ‬התנהגות אנטי סוציאלית‬
 ‫מהלך המחלה ( ‪ 4‬שלבים בולטים)‬

‫‪Phase II : Prodromal Phase‬‬

‫‪ ‬שלב זה נמשך שבועות עד חודשים‪ 2-5 ,‬שנים‬

‫‪ ‬פגיעה תפקודית ניכרת‬
‫‪ ‬סימפטומים לא ספציפים‪:‬‬
‫‪ ‬הפרעות בשינה‪ ,‬חרדה‪ ,‬עייפות‪ ,‬בעיות בהתנהגות‬
‫החברתית (צמצום המעגלים החברתיים‪ ,‬ניתוק קשרים‬
‫עד מצב של התבודדות) והתפקודית‬
‫‪ ‬סימפטומים חיוביים‪ :‬בעיות בפרספציה (מתחילים‬
‫לשמוע קולות ולחוות חוויות של הלוצינציות ראייה‬
‫והאדם מסתגר עוד יותר ומתחילים להופיע סימפטומים‬
‫של חרדה ויש להם ניסיון להסתיר)‪ ,‬מחשבות של יחס‪,‬‬
‫חשדנות‬
 ‫מהלך המחלה ( ‪ 4‬שלבים בולטים)‬

‫‪Phase II : Prodromal Phase‬‬

‫‪ ‬ההתערבות‪ :‬ללא טיפול תרופתי‬

‫‪ ‬תמיכה בזיהוי בעיות‬
‫‪ ‬טיפול קוגניטיבי לשיפור התפקוד‬
‫‪ ‬התערבות משפחתית לשיפור ההתמודדות‬
‫‪ ‬התערבות בתוך הבית ספר‬
 ‫מהלך המחלה ( ‪ 4‬שלבים בולטים)‬
‫‪Phase III : Schizophrenia - Active Phase‬‬
‫‪ ‬קריטריונים לאבחון ע"פ ‪: DSM-IV-TR‬‬
‫‪ -1 ‬שניים או יותר מהסימפטומים הבאים למשך חודש ימים או‬
‫פחות מחודש אם התחלנו טיפול מוקדם‪:‬‬
‫‪ ‬דלוזיות‪ ,‬הלוצינציות‪ ,‬דיבור לא מאורגן‪ ,‬חוסר ארגון או‬
‫התנהגות קטטונית‪ ,‬סימפטומים שליליים‬
‫‪ -2 ‬חוסר תפקוד תעסוקתי וחברתי‪:‬‬
‫‪ ‬הפסקת עבודה‪ ,‬טיפול עצמי לקוי‪ ,‬קשרים אישיים‪ ,‬פגיעה‬
‫בהישגים‬
‫‪ -3 ‬משך הסימפטומים‪ :‬לפחות ‪ 6‬חודשים‬
‫‪ ‬חודש לפחות של סימפטומים מקבוצה ‪1‬‬
‫‪ ‬סימפטומים שליליים‬
 )‫ שלבים בולטים‬4 ( ‫מהלך המחלה‬

Phase III : Schizophrenia - Active Phase

: DSM-IV-TR ‫ קריטריונים לאבחון ע"פ‬
Schizoaffective and mood disorder -4 
Substance / General Medical Condition -5 
Relationship to Pervasive Development Disorder – -6 
PDD
 ‫מהלך המחלה ( ‪ 4‬שלבים בולטים)‬

‫‪Phase IV : Residual Phase‬‬

‫‪ ‬סימפטומים שליליים‪ ,‬אין סימפטומים חיוביים‬
‫‪ ‬אפקט שטוח (‪)Flat‬‬
‫‪ ‬פגיעה בתפקוד (לעולם לא יחזור למה שהיה קודם)‬
 ‫פרוגנוזה‬
‫‪ ‬אין חזרה לתפקוד תקין‬
‫‪ ‬פרוגנוזה טובה במצבים הבאים‪:‬‬
‫‪ ‬מנגנוני הסתגלות טובים לפני פרוץ המחלה‬
‫‪ ‬הופעת המחלה בגיל מאוחר‬
‫‪ ‬נשים‬
‫‪ ‬גורם דחק ידוע שקדם להופעת המחלה‬
‫‪ ‬הימצאות הפרעה במצב הרוח‬
‫‪ ‬השלב ה‪ III-‬קצר‬
 ‫פרוגנוזה‬

‫‪ ‬פרוגנוזה טובה במצבים הבאים‪:‬‬

‫‪ ‬תפקוד טוב במהלך האפיזודה‬
‫‪ ‬סימנים שליליים מועטים‬
‫‪ ‬היעדר בעיות במבנה במוח‬
‫‪ ‬היעדר בעיות נוירולוגיות‬
‫‪ ‬היסטוריה של בעיות במצב רוח במשפחה‬
‫‪ ‬אין סכיזופרניה במשפחה‬
 ‫גורמים למחלה‬
‫גורמים גנטיים‪:‬‬
‫‪ ‬לא זוהו גנים ייחודיים לסכיזופרניה‬
‫‪ ‬מחקרי תאומים‪ :‬מונוזיגוטים לעומת דיזיגוטים פי ‪ 5‬סיכוי‬
‫‪ ‬מחקרי אימוץ‪ :‬ילד שאומץ על ידי אימא סכיזופרנית‪ ,‬הסיכוי‬
‫שלו ללקות במחלה דומה לאוכלוסייה הכללית‬

‫תורשה‪:‬‬
‫‪ ‬אח או אחות של חולה סכיזופרניה ‪8%‬‬
‫‪ ‬הורה סכיזופרני אחד סיכוי לילד חולה ‪12%‬‬
‫‪ ‬שני הורים סכיזופרניים ‪40%‬‬
 ‫גורמים ביוכימיים‪:‬‬
‫‪ Dopamine Hypothesis:‬תיאוריית הדופמין‬
‫‪ ‬אמפיטמינים מעלים דופמין‬
‫‪ ‬תרופות נוירוליפטיות‬
‫‪ ‬התגובה לתרופות שונה בחולים הסובלים מסכיזופרניה‬
‫‪ ‬תרופות נוירוליפטיות לא מצליחות לשפר את הסימפטומים‬
‫הכרוניים‬
‫‪ ‬בחקר המוח בנתיחה לאחר המוות מצאו יותר רצפטורים של‬
‫דופמין בקרב אנשים שסבלו מסכיזופרניה ‪ 2/3‬יותר‬
 ‫גורמים ביוכימיים אחרים‬:

Norepinephrine
Serotonin
Acetylcholine
Gama-Aminobutyric Acid
Prostaglandins
Endrophines
 ‫גורמים פיזיולוגיים‬
‫‪‬זיהום ויראלי לפני הלידה‬
‫‪‬זיהום ויראלי בילדות במערכת העצבים‬
‫המרכזית‬
‫‪‬שינויים אנטומיים במוח‪ :‬הגדלה בחדרי‬
‫המוח‬
‫‪‬אונה פרונטלית קטנה יותר‬
‫‪‬בעיות מבניות באמגדלה‪ ,‬היפוקמפוס‪ ,‬אונה‬
‫טמפורלית או הגרעינים הבזליים‬
 ‫גורמים פזיולוגיים‬
‫‪ ‬שינויים הסטולוגיים בתאים הפירמידליים‬
‫באזור ההיפוקמפוס‬
‫‪‬קשר עם מחלות כמו אפילפסיה‬
‫והנטינגטון‪ ,‬טראומה בלידה‪ ,‬פגיעת ראש‪,‬‬
‫שימוש באלכוהול‪ ,‬גידול במוח‪ ,‬אירוע‬
‫מוחי‪ ,‬זאבת‪ ,‬מיקסאידימה‪ ,‬פרקינסון‪,‬‬
‫מחלת וילסון‪.‬‬
 ‫גורמים נוספים‪:‬‬

‫‪ ‬גורמים פסיכולוגים‪ ,‬משפחה‬

‫‪ ‬השפעת הסביבה‪ :‬מעמד סוציו‪-‬אקונומי נמוך‬
‫‪ ‬אירועי דחק בחיים‬
‫‪Transactional Model ‬‬
 ‫תת סוגים של מחלת סכיזופרניה‬
‫‪Disorganized (Hebephrenic) Schizophrenia‬‬
‫• מופיעה לפני גיל ‪ ,25‬הצורה הכרונית של המחלה‬
‫• התנהגות רגרסיבית וראשונית‬
‫• חיבור דל למציאות‬
‫• האפקט שטוח ולא תואם‬
‫• צחוקים וחיוכים לא תואמים‬
‫• עיוותי פנים וסגנון תנועות מיוחדים (מנייריזים)‬
‫• תקשורת לקויה ואופייני בלבול‬
‫• הזנחה בהופעה וליקוי חברתי‬
 ‫תת סוגים של מחלת סכיזופרניה‬

‫‪Catatonic Schizophrenia‬‬
‫• סטופור קטטוני ‪Catatonic Stupor‬‬
‫• אגיטציה קיצונית ‪ /‬התרגשות קטטונית ‪Catatonic excitement‬‬
‫סיכון לאלימות ולפגיעה עצמית‬
‫• מוטיזים ‪( Mutism‬סירוב לדבר – ‪)Mute‬‬
‫• ניגטיביזים‬
‫• גמישות שעווה ‪Waxy Flexibility‬‬
 ‫תת סוגים של מחלת סכיזופרניה‬
‫‪Paranoid Schizophrenia‬‬
‫• מופיעה בגילאי ‪ , 20-30‬פחות רגרסיבים‬
‫• מתוחים‪ ,‬חשדנים‪ ,‬זהירים והגנתיים‪ ,‬וכחנים‪ ,‬עוינים‪ ,‬אגרסיביים‬
‫• ‪ ,Persecution Delusions, Grandeur Delusions‬הלוצינציות‬
‫שמיעה (קולות הליכה‪ ,‬קולות שאומרים שיתפסו אותך‪ ,‬רודפים‬
‫אחריך‪)..‬‬
‫• פחות פגיעה בתגובות הרגשיות‬
‫• פגיעה קלה בתחום החברתי‬
‫• התפקוד שמור יחסית‬
‫• רמת ארגון האישיות יחסית תקינה‬
 ‫תת סוגים של מחלת סכיזופרניה‬

‫‪Undifferentiated Schizophrenia‬‬
‫• אין קריטריונים ברורים לסוג מסוים או שיש קריטריונים מסוגים‬
‫שונים של סכיזופרניה‬
‫• ברור שהם פסיכוטיים‬
‫• קיימות דלוזיות‪ ,‬הלוצינציות‪ ,‬חוסר ארגון והתנהגויות ביזאריות‬
‫• לא ניתן לשייך את הסימפטומים לסוג מסוים של סכיזופרניה‬
 ‫תת סוגים של מחלת סכיזופרניה‬

‫‪Residual Schizophrenia‬‬
‫• לאדם הייתה אפיזודה אחת לפחות של סכיזופרניה בעבר‬
‫• הצורה הכרונית של מחלת הסכיזופרניה‬
‫• אין פסיכוזה פעילה או בולטת‬
‫• קיים בידוד חברתי‪ ,‬התנהגות מוזרה‪ ,‬טיפול עצמי וטיפוח ירודים‪,‬‬
‫אפקט קהה ולא תואם‪ ,‬דיבור דל‪ ,‬חשיבה לא הגיונית ואפתיה‬
 ‫הפרעות פסיכוטיות‬
 Schizoaffective Disorder
 Brief Psychotic Disorder
 Schizophreniform Disorder
 Delusional Disorder
 Shared Psychotic Disorder
 Psychotic Disorder Due to a GMC
 Substance-Induced Psychotic Disorder
 ‫‪Schizoaffective disorder‬‬
‫קיימות התנהגויות פסיכוטיות עם אלמנטים מובהקים של הפרעה‬ ‫•‬
‫במצב הרוח‬
‫דלוזיות ביזאריות‪ ,‬הלוצינציות בולטות‪ ,‬דיבור מבולבל‪ ,‬התנהגות‬ ‫•‬
‫קטטונית‪ ,‬אפקט כהה או לא תואם ‪ ‬סימפטומים סכיזופרניים‬
‫דיכאון‪ ,‬האטה פסיכו‪-‬מוטורית ומחשבות אובדניות‬ ‫•‬
‫ו\או‬
‫אופוריה‪ ,‬מחשבות שווא של גדלות והיפראקטיביות‬ ‫•‬
‫הפרוגנוזה‬ ‫•‬
 ‫‪Brief psychotic disorder‬‬
‫• פסיכוזה סוערת המתפתחת במהירות ובדרמטיות ללא התראה‬
‫מראש‬

‫• יתכן לאחר גורם לחץ פסיכוסוציאלי וייתכן ללא גורם מלחיץ‬

‫• משך הזמן‪ :‬לפחות יום עד חודש וחזרה לתפקוד תקין‬

‫• מהלומה רגשית‪ ,‬מבוכה ובלבול‪ ,‬פגיעה בבוחן המציאות‪ ,‬דיבור‬

‫מבולבל‪ ,‬דלוזיות‪ ,‬הלוצינציות‪ ,‬התנהגות מוזרה‪ ,‬חוסר התמצאות‬
‫נרקיסיסטית‪,‬‬ ‫היסטיריונית‪,‬‬ ‫אישיות‬ ‫בהפרעות‬ ‫• אופייני‪:‬‬
‫פרנואידלית‪ ,‬סכיזוטיפלית וגבולית‪.‬‬
 ‫‪Schizophreniform disorder‬‬
‫• משך הזמן‪ :‬לפחות חודש ופחות מ‪ 6 -‬חודשים‬
‫• פרוגנוזה טובה בקיום לפחות שניים מהבאים‪:‬‬
‫– היעדר אפקט שטוח (חוסר יכולת להעביר רגש) או‬
‫כהה (ירידה ביכולת להעביר רגש)‬
‫– תפקוד תעסוקתי וחברתי תקין לפני ההתפרצות‬
‫– הופעת הסימפטומים הפסיכוטיים בצורה בולטת ב‪4-‬‬
‫השבועות הראשונים מהתחלת הופעת השינויים‬
‫בהתנהגות ובתפקוד‬
‫– בלבול ומבוכה גבוהים בזמן האפיזודה הפסיכוטית‬
‫(כי הוא מבין שזה לא תקין)‬
 Delusional disorder
‫ התפקוד הכללי‬,‫• דלוזיות לא ביזאריות שנמשכות לפחות חודש‬
‫לא נפגע‬
:‫סוגים‬
• EROTOMANIC TYPE
• GRANDIOSE TYPE
• JEALOUS TYPE
• PERSECUTORY TYPE
• SOMATIC TYPE
‫‪Shared Psychotic Disorder‬‬

‫פסיכוזה בשניים או יותר‬ ‫•‬

‫קשר קרוב וממושך עם אדם פסיכוטי‬ ‫•‬
‫הפסיכוטי הוא הדומיננטי‬ ‫•‬
‫חיים בבידוד חברתי (שניהם)‬ ‫•‬
‫מהלך כרוני‬ ‫•‬
‫שכיח יותר בנשים (הן לרוב הפסיכוטיות)‬ ‫•‬
 ‫‪Psychotic disorder due to GMC‬‬
‫קיום הלוצינציות ודלוזיות‬ ‫•‬
‫לשלול דיליריום או דמנציה‬ ‫•‬
‫בעיות נוירולוגיות‪:‬‬ ‫•‬
‫– ניאופלזמה‪ ,‬מחלה ציריברווסקולרית‪ ,‬הנטינגטון‪ ,‬אפיליפסיה‪,‬‬
‫פגיעה בעצב השמיעה‪ ,‬חירשות‪ ,‬מיגרנות‪ ,‬זיהומים במערכת‬
‫העצבים המרכזית‬
‫בעיות אנדוקריניות‪:‬‬ ‫•‬
‫– היפר‪/‬היפו תירואידיזם‪ ,‬היפר‪/‬היפו פראתירואידיזם‪ ,‬תת‬
‫פעילות של האדרינל‬
 ‫‪Psychotic disorder due to GMC‬‬
‫• בעיות מטבוליות‪:‬‬
‫– היפוקסיה‪ ,‬היפוגליקימיה‪ ,‬קרבונט גבוה‬
‫• מחלות אוטואימוניות‪:‬‬
‫– לופוס אריתימטוס‪ ,‬חוסר איזון באלקטרוליטים‪ ,‬מחלת כבד‬
‫או כליה‬
Substance induced psychosis
• Drugs of Abuse: Alcohol, Amphetamines, Cannabis,
Cocaine, Hallucinogens, Inhalants, Opioids,
Phencyclidine, Sedative, Hypnotics, Anxiolytics
• Medications: Anasthetics, Analgesics, Anticholinergic
agents, Anticonvulsants, Antidepressants,
Antihistamines, Antihypertensive, Cardiovascullar
medications, Antimicrobial medications,
Antiparkinsonian agents, Chemotherapeutic agents,
Corticosteroids, Disulfiram, Gastrointestinal
medications, Muscle relaxants, Nonsteroidal anti-
inflammatory agents
 Substance induced psychosis
• Toxins: Anticholinesterase, Organophosphate
insecticide, Nerve gases, Carbon monoxide/dioxide,
Volatile substances (fuel, paint)
 ‫התערבות סיעודית‬

‫‪ ‬הפרעות בחשיבה‪ :‬דילוזיות וחשדנות‬

‫‪ ‬התערבות‪:‬‬
‫‪ ‬לא ללחוש לאחרים בנוכחות המטופל‬
‫‪ ‬להגיש ארוחות בסגנון המשפחתי‬
‫‪ ‬לבדוק את הפה בזמן מתן תרופות‬
‫‪ ‬להיזהר ממגע‬
‫‪ ‬רצוי צוות מטפל קבוע‬
‫‪ ‬לספק למטופל את צרכיו תוך בניית קשר של אימון‬
 ‫התערבות סיעודית‬
‫‪ ‬הפרעות אודוטוריות בפרספציה‪ :‬דיווח על שמיעת קולות‪ ,‬פוזה של‬
‫שמיעת קולות‬
‫‪ ‬התערבות‪:‬‬
‫‪ ‬להבחין בסימפטומים של הלוצינציות‬
‫‪ ‬להיזהר במגע‬
‫‪ ‬להשתמש במונח "הקול" ולא הו אומר‪.....‬‬
‫‪ ‬להשתמש במיומנות של הסחת דעת בכדי להחזיר את המטופל‬
‫למציאות‬
 ‫התערבות סיעודית‬
‫‪ ‬הערכה עצמית נמוכה‪ :‬נסיגה חברתית‪ ,‬הבעת פחד מכישלון ‪....‬‬
‫‪ ‬התערבות‪:‬‬
‫‪ ‬להקדיש זמן למטופל ולבנות אימון‬
‫‪ ‬לשתף את המטופל בקבוצה לצורך תמיכה‬
‫‪ ‬לעודד את המטול על כל הישג‬
‫‪ ‬ללמד את המטופל מיומנויות תקשורת‬
‫‪ ‬לעודד את המטופל לדבר על החששות‬
 ‫התערבות סיעודית‬
‫‪ ‬הפרעה בטיפול עצמי‪ :‬היגיינה‬
‫‪ ‬התערבות‪:‬‬
‫‪ ‬לעודד עצמאות בהיגיינה‪ ,‬התערבות לפי הצורך‬
‫‪ ‬לתת משוב חיובי ועידוד על הישגים‬