‫‪1‬‬ ‫הפרעות חרדה‬

‫מושגים‬
‫פחד ‪ ‬פחד‪ ‬הוא תחושה רגשית ופיזיולוגית‪ ‬לא נעימה‪ ,‬הנגרמת כתוצאה מחשיפה לגירוי‬ ‫‪‬‬
‫חיצוני מסוכן או מאיים (פיזית או מנטלית)‪ .‬לפחד תפקיד מרכזי בשרידותו של האדם או בעל‬
‫החיים‪ ,‬והוא משמש כאמצעי להרחקתו מהסכנה הנשקפת לחייו‪ ,‬ואף מהווה גורם המונע‬
‫להיכנס מלכתחילה למצבים מסוכנים‪.‬‬
‫חרדה נורמלית ‪ ‬מצב פסיכולוגי או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט‪ ,‬בשל מתח ודאגה רבה‬ ‫‪‬‬
‫מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים‪ ,‬מודעים או בלתי מודעים‪ ,‬שהוא חש חוסר אונים‬
‫מולם‪.‬‬
‫לתחושות חרדה ופחד‪ ‬קיימים תסמינים‪ ‬גופניים דומים‪ ,‬ההבדלים ביניהם הם‪:‬‬
‫גירוי ‪ -‬תחושת פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים‪ ,‬בעוד חרדה היא רגש‬ ‫‪o‬‬
‫שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים‬
‫זמן ‪ -‬פחד עולה לרוב מול גירוי שנתפס מאיים מידית‪ ,‬בעוד חרדה עולה מול גירוי‬ ‫‪o‬‬
‫שלעתים קרובות נתפס כמהווה סכנה עתידית הצפויה להתרחש‪.‬‬
‫השלכה ‪ -‬הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת "הילחם או‬ ‫‪o‬‬
‫ברח"‪ ,‬בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה‪ ‬או שלא‬
‫ניתן להימנע‪ ‬ממנה‪.‬‬
‫חרדה פתולוגית ‪ ‬חרדה פתולוגית היא תגובה מוגזמת לגירוי מבחינת העוצמה או משך‬ ‫‪‬‬
‫התגובה‪.‬‬

‫חרדה‬
‫הפרעות פאניקה‬
‫הפרעה זו מאופיינת בהתקפי פאניקה חוזרים‪ ,‬אשר הופעתם לא צפויה ומתבטאת על ידי חרדה‪ ,‬פחד‬
‫או טרור‪ ,‬אשר נקשר לעיתים להרגשת סוף קרב ומלווה בתחושה עוצמתית של אי נוחות גופנית‪.‬‬
‫הסימפטומים מופיעים בצורה לא צפויה; כלומר‪ ,‬הם לא מופיעים מידית לפני או בעת החשיפה‬
‫לסיטואציה שגורמת חרדה (כמו בפוביה ספציפית); הם אינם מתעוררים בסיטואציות שבהם האדם‬
‫הוא מקור תשומת הלב (כמו בפוביה חברתית)‪ .‬גורמים אורגנים נשללו כמקור ההפרעה‪.‬‬
‫לפחות ‪ 4‬מהסימפטומים הבאים צריכים להופיע כדי לזהות נוכחות של הפרעת פאניקה‪:‬‬
‫דפיקות לב או דופק מואץ‬ ‫‪‬‬
‫הזעות‬ ‫‪‬‬
‫‪ ‬רעידות‬
‫תחושת חנק או קוצר נשימה‬ ‫‪‬‬
‫אי נוחות או כאבים בחזה‬ ‫‪‬‬
‫בחילות או אי נוחות בטנית‬ ‫‪‬‬
‫תחושת סחרחורות‪ ,‬חוסר יציבות או התעלפות‬ ‫‪‬‬
‫דה‪-‬ריאליזציה או דה‪-‬פרסונליזציה‬ ‫‪‬‬
‫פחד מאיבוד שליטה‬ ‫‪‬‬
‫פחד ממוות‬ ‫‪‬‬
‫נמלול‬ ‫‪‬‬
‫‪2‬‬ ‫הפרעות חרדה‬

‫צמרמורות או גלי חום‬ ‫‪‬‬

‫כאשר מזהים פחות מ‪ 4-‬סימנים‪ ,‬מאבחנים את הפרט כחווה ‪ .Limited Symptom Attack‬ההתקף‬
‫בדרך כלל נמשך כמה דקות‪ ,‬או לעיתים נדירות יותר כמה שעות‪ .‬הפרט לעיתים קרובות חש דרגה‬
‫מסוימת של עצבנות וחרדת ציפייה בין ההתקפים‪ .‬סימפטומים של דיכאון שכיחים‪ .‬הגיל הממוצע של‬
‫התקפי פאניקה הוא סוף שנות ה‪ .20-‬השכיחות והחומרה של התקפי הפאניקה משתנים מאוד‪.‬‬
‫ההפרעה יכולה להימשך כמה שבועות או חודשים או במשך כמה שנים‪ .‬לפעמים הפרט חווה תקופות‬
‫של נסיגה והחמרה‪ .‬בתקופות של נסיגה‪ ,‬לאדם יש ‪ .Recurrent Limited Symptom Attacks‬הפרעות‬
‫פאניקה יכולות להיות או לא להיות מלוות באגורפוביה‪.‬‬

‫הפרעות פאניקה עם אגורפוביה‬

‫הפרעה פאניקה עם אגורפוביה מאופיינת על ידי סימפטומים של הפרעת פאניקה‪ .‬בנוסף‪ ,‬הפרט חווה‬
‫פחד ממקומות או סיטואציות שבהם ההמלטות יכולה להיות קשה (או מביכה) או בכאלו שאין עזרה‬
‫זמינה במקרה של התרחשות הפרעת פאניקה‪ .‬פחד זה מגביל משמעותית את התנועה והפרט יכול‬
‫להיות רק בקרבת הבית או בבית עצמו ללא ליווי‪ .‬מצבי אגורפוביה כוללים להיות בחוץ לבד‪ ,‬להיות‬
‫בקהל או לעמוד בתור‪ ,‬לעמוד על גשר ולנסוע באוטובוס‪ ,‬רכבת או מכונית‪.‬‬

‫הפרעת חרדה מוכללת (‪)GAD‬‬

‫הפרעת חרדה מוכללת מאופיינת בחרדה ודאגה כרוניים‪ ,‬מוגזמים ולא ריאליסטים‪ .‬הסימפטומים‬
‫קיימים חצי שנה ומעלה ואי אפשר ליחסם לגורמים אורגנים כמו הרעלת קפאין או היפרתירואידיזם‪.‬‬
‫ה‪ DSM-‬מזהה את הסימפטומים הבאים כמקושרים ל‪ .GAD -‬הסימפטומים צריכים להופיע יותר ימים‬
‫מאשר לא להופיע במשך לפחות ‪ 6‬חודשים וצריכים לגרום למצוקה קלינית משמעותית או פגיעה‬
‫באזורי תפקוד חברתיים‪ ,‬תעסוקתיים או אחרים‪:‬‬
‫חרדה ודאגה מוגזמים לגבי מספר אירועים שקשה לשלוט בהם‬ ‫‪‬‬
‫חוסר מנוחה או תחושת מתח‬ ‫‪‬‬
‫התעייפות מהירה‬ ‫‪‬‬
‫קושי בהתרכזות או "התרוקנות" המוח‬ ‫‪‬‬
‫עצבנות‬ ‫‪‬‬
‫מתח שרירים‬ ‫‪‬‬
‫הפרעות שינה (קושי בהרדמות או בהישארות בשינה‪ ,‬או שינה לא מספיקה)‬ ‫‪‬‬
‫ההפרעה יכולה להתחיל בילדות או בבגרות‪ ,‬אך ההופעה היא לא נדירה אחרי גיל ‪ .20‬סימפטומי‬
‫דיכאון הם שכיחים ותלונות סומטיות רבות יכולות להיות חלק מהתמונה הקלינית‪ GAD .‬נוטה להיות‬
‫כרוני‪ ,‬עם החרפות תדירות הקשורות ללחץ ותנודתיות במהלך המחלה‪.‬‬

‫אטיולוגיה של הפרעות פאניקה ו‪GAD-‬‬

‫תיאוריה פסיכודינמית ‪ ‬התיאוריה הפסיכודינמית מתמקדת בחוסר היכולת של ה‪Ego-‬‬ ‫‪‬‬
‫להתערב כאשר יש קונפליקט בין ה‪ Id-‬וה‪ ,Superego-‬דבר היוצר חרדה‪ .‬ממגוון סיבות‬
‫התפתחות ה‪ Ego-‬מתעכבת‪ .‬כאשר ההתפתחות המעוכבת של ה‪ Ego-‬פוגעת ביכולת לווסת‬
‫חרדה‪ ,‬הפרט מדווח על מנגנונים לא מודעים לפתור את הקונפליקט‪ .‬שימוש יתר או חוסר‬
‫שימוש במנגנוני ההגנה של ה‪ Ego-‬הם תגובה לא סתגלנית לחרדה‪.‬‬
‫‪3‬‬ ‫הפרעות חרדה‬

‫תיאוריה קוגניטיבית ‪ ‬התזה העיקרית של התיאוריה הקוגניטיבית היא שדפוסי חשיבה‬ ‫‪‬‬
‫פגומים‪ ,‬מעוותים או לא מועילים מלווים או מקדימים התנהגויות לא סתגלניות והפרעות‬
‫רגשיות‪ .‬כאשר יש הפרעה במנגנון המרכזי של הקוגניציה‪ ,‬יש הפרעה בהתנהגות וברגשות‪.‬‬
‫בגלל החשיבה המעוותת‪ ,‬החרדה נשמרת על ידי הערכה שגויה של המצב‪ .‬יש אובדן של‬
‫יכולת בנוגע לבעיה‪ ,‬בין אם היא גופנית או בין‪-‬אישית‪ .‬הפרט מרגיש פגיע במצב נתון‪,‬‬
‫והחשיבה המעוותת גורמת להערכה לא רציונלית‪ ,‬הגורמת לתוצאה שגויה‪.‬‬
‫תיאוריה ביולוגית ‪ ‬חוקרים למקור של הפרעות פאניקה ו‪ GAD-‬מצאו כמה אפשרויות‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫גנטיקה ‪ -‬להפרעות פאניקה יש בסיס גנטי חזק‪ .‬שיעור ההפרעות בתאומים זהים הוא‬ ‫‪o‬‬
‫‪ 30%‬והסיכון להפרעה אצל קרובים הוא ‪.20%-10%‬‬
‫נוירו‪-‬אנטומיה ‪ -‬תיאוריה מודרנית על הפיזיולוגיה של מצב נפשי שמה את המפתח‬ ‫‪o‬‬
‫במרכזים במוח התחתון‪ ,‬כולל המערכת הלימבית‪ ,‬התלמוס וההיפותלמוס וה‪-‬‬
‫‪ .Reticular Formation‬הדמיות מוח אצל חולים עם הפרעות פאניקה הראו מעורבות‬
‫פתולוגיות באונות הטמפורליות‪ ,‬במיוחד ההיפוקמפוס‪.‬‬
‫ביוכימיה ‪ -‬הערכות אבנורמליות של לקטט בדם תועדו אצל חולים עם הפרעות‬ ‫‪o‬‬
‫פאניקה‪ .‬כמו כן‪ ,‬הזרקה של ‪ Sodium Lactate‬לחולים עם נוירוזת חרדה גורמות‬
‫לתסמיני הפרעת פאניקה‪.‬‬
‫נוירוטרנסמיטרים ‪ -‬עדויות חזקות קיימות למעורבות נוראפינפרין בהפרעות פאניקה‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫נוראפינפרין ידוע כמתווך עוררות והוא גורם לעוררות יתר ולחרדה‪ .‬תיאוריה זו הודגמה‬
‫על ידי הגדלת חרדה לאחר נתינת תרופות שמגדילות את הזמינות הסינפטי של‬
‫הנוראפינפרין‪.‬‬

‫פוביה‬
‫פוביה ‪ ‬מצב נפשי של פחד‪ ,‬רתיעה או בעתה כרוניים או מוגזמים מאובייקט או ממצב‬ ‫‪‬‬
‫כלשהו‪ ,‬המשבשים באופן ממשי את חיי הלוקה‪ ‬בו‪.‬‬
‫אגורפוביה ללא היסטוריה של הפרעות פאניקה‬
‫אגורפוביה ללא היסטוריה של הפרעות פאניקה היא הפרעה פחות שכיחה מאשר אגורפוביה עם‬
‫הפרעות פאניקה‪ .‬בהפרעה זו יש פחד מלהיות במקום או סיטואציה שמהם הבריחה יכולה להיות‬
‫קשה‪ ,‬או שבהם אין עזרה זמינה אם יהיו תסמינים דמויי פאניקה או ‪ .Limited Symptom Attack‬זה‬
‫אפשרי שהפרט חווה את הסימפטומים בעבר ומתעסק עם פחדים של חזרת הסימפטומים האלו‪.‬‬
‫הופעת הסימפטומים בד"כ מתרחשת בגילאי ה‪ 20-‬וה‪ 30-‬וממשיכה במשך כמה שנים‪ .‬היא מאובחנת‬
‫יותר אצל נשים מאשר גברים‪ .‬הפגיעה יכולה להיות חמורה‪ .‬במקרים חמורים הפרט אינו יכול לעזוב‬
‫את ביתו ללא מלווה‪ .‬אם זה אינו אפשרי האדם הופך למוגבל לביתו‪.‬‬

‫פוביה חברתית‬
‫פוביה חברתית היא פחד מוגזם ממצב שבו האדם יכול לעשות משהו שיביך אותו או שהוא יוערך‬
‫בצורה שלילית על ידי אחרים‪ .‬לפרט יש דאגות חמורות לגבי החשיפה שלו לביקורת מצד אחרים ופחד‬
‫ממצבים חברתיים שיכול להיות בהם מבוכה‪ .‬בחלק מהמקרים‪ ,‬הפחד יהיה די מוגדר‪ ,‬כמו פחד‬
‫מדיבור או מאכילה במקום ציבורי‪ ,‬פחד משימוש בשירותים או פחד מכתיבה בנוכחות אחרים‪.‬‬
 ‫‪4‬‬ ‫הפרעות חרדה‬

‫במקרים אחרים‪ ,‬הפוביה החברתית יכולה לערב מצבים חברתיים כלליים‪ ,‬כמו דיבור או תשובה‬
‫לשאלה באופן אשר יגרום לצחוק מצד אחרים‪ .‬חשיפה למצבים חברתיים בדרך כלל גורמת להרגשות‬
‫של פאניקה עם הזעות‪ ,‬טכיקרדיה וקוצר נשימה‪ .‬הופעה של סימפטומים של הפרעה זו מתחילים‬
‫בילדות המאוחרת או בגרות מוקדמת ונמשכים בצורה כרונית‪ ,‬לפעמים כל החיים‪ .‬הם שכיחים‬
‫במידה שווה אצל גברים ונשים‪ .‬ישנה פגיעה בתפקוד החברתי והתעסוקתי או גרימת מצוקה‪.‬‬

‫פוביה ספציפית‬
‫פוביה ספציפית נקראת גם פוביה פשוטה‪ .‬המאפיין העיקרי הוא פחד משמעותי‪ ,‬מתמשך ומוגזם או‬
‫לא מציאותי בנוכחות או כאשר מצפים למפגש עם אובייקט או סיטואציה מסוימים‪ .‬פוביות ספציפיות‬
‫לעיתים קרובות מופיעות עם הפרעת חרדה אחרת‪ ,‬אך הם לעיתים נדירות ההתמקדות הקלינית‪.‬‬
‫האדם עם הפוביה לא יותר חרד מכל אחד אחר עד שהוא נחשף למצב או האובייקט שמפחידים אותו‪.‬‬
‫חשיפה לגירויי הפוביה יוצר סימפטומים מציפים של חרדה‪ ,‬כולל דפיקות לב‪ ,‬סחרחורות‪ ,‬הזעות וקושי‬
‫בנשימה‪ .‬למעשה‪ ,‬הסימפטומים מתרחשים בתגובה רק למחשבה של הפרט בנוגע לגירויי המאיים‪.‬‬
‫האדם בצורה קבועה מזהה את הפחד כמוגזם או לא הגיוני‪ ,‬אך הוא אינו מסוגל לשנות‪ ,‬למרות שהוא‬
‫יכול לפעמים לסבול את הגירוי המאיים כאשר הוא חש חרדה עוצמתית‪ .‬הפוביות יכולות להופיע בכל‬
‫גיל‪ .‬אלו שמתחילים בילדות לעיתים קרובות נעלמים ללא טיפול‪ ,‬אבל אלו אשר מתחילים או‬
‫ממשיכים לבגרות בדרך כלל דורשים טיפול‪ .‬ההפרעה מאובחנת יותר אצל נשים מאשר גברים‪ .‬פוביות‬
‫ספציפיות סווג בהתאם לגירוי המאיים‪ .‬אנשים יכולים לפחד כמעט מכל אובייקט או מצב‪ .‬ה‪DSM -‬‬
‫מזהה תת‪-‬סוגים של פוביות ספציפיות שכיחות‪ .‬הם כוללים‪:‬‬
‫‪ Animal Type ‬פחד מנחשים‪ ,‬מסוסים‪ ,‬מעכבישים‪...‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ Natural Environment Type ‬פחד ממים‪ ,‬מגבהים‪ ,‬מסופות‪....‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ Blood Injection Type ‬פחד מלראות דם‪ ,‬מפציעה‪ ,‬מקבלת זריקה‪ ,‬מהליכים פולשניים‪...‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ Situational Type ‬פחד מגשרים‪ ,‬ממעליות‪ ,‬מטיסה‪ ,‬מנסיעה‪ ,‬ממקומות סגורים‪...‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ Other Type ‬כל שאר הפחדים המוגזמים או הלא רציונאליים‪ ,‬כמו פחד מרעשים חזקים‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫פחד מנהיגה‪ ,‬פחד מהדבקות במחלה‪ ,‬פחד ממצבים שיכולים לגרום להיחנקות או להקאות‪...‬‬

‫‪ - Gamophobia‬נישואין‬ ‫‪ - Acrophobia‬גבהים (צפייה בטלוויזיה בגבהים או המצאות בגובה) ‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ - Herpetophobia‬לטאה‬ ‫‪‬‬ ‫‪ - Ailurophobia‬חתולים‬ ‫‪‬‬
‫‪ - Homophobia‬הומוסקסואל‬ ‫‪‬‬ ‫‪ - Algophobia‬כאב‬ ‫‪‬‬
‫‪ - Mysophobia‬חיידקים‬ ‫‪‬‬ ‫‪ - Anthophobia‬פרחים‬ ‫‪‬‬
‫‪ - Numerophobia‬מספרים‬ ‫‪‬‬ ‫‪ - Anthrophobia‬אנשים‬ ‫‪‬‬
‫‪ - Nyctophobia‬חושך‬ ‫‪‬‬ ‫‪ Aquaphobia‬או ‪ - Hydrophobia‬מים‬ ‫‪‬‬
‫‪ - Ocophobia‬נהיגה‬ ‫‪‬‬ ‫‪ – Arachnophobia‬עכביש‬ ‫‪‬‬
‫‪ - Ophidiophobia‬נחשים‬ ‫‪‬‬ ‫‪ – Astraphobia‬תאורה‬ ‫‪‬‬
‫‪ - Phyrophobia‬אש‬ ‫‪‬‬ ‫‪ - Murophobia‬עכברים‬ ‫‪‬‬
‫‪ - Taphophobia‬להיקבר בחיים‬ ‫‪‬‬ ‫‪ – Belonephobia‬מחטים‬ ‫‪‬‬
‫‪ - Scoleciphobia‬תולעים‬ ‫‪‬‬ ‫‪ – Brontophobia‬רעמים‬ ‫‪‬‬
‫‪ - Sidrodromophobia‬רכבת‬ ‫‪‬‬ ‫‪ - Clastrophobia‬מקומות סגורים‬ ‫‪‬‬
‫‪ - Thanophobia‬מוות‬ ‫‪‬‬ ‫‪ - Cynophobia‬כלבים‬ ‫‪‬‬
‫‪ - Trichophobia‬שיער‬ ‫‪‬‬ ‫‪ - Dementophobia‬אי שפיות‬ ‫‪‬‬
‫‪ - Triskaidekaphobia‬מספר ‪13‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ – Anthrophobia‬אנשים‬ ‫‪‬‬
‫‪ - Xenophobia‬זרים‬ ‫‪‬‬ ‫‪ – Aquaphobia‬מים‬ ‫‪‬‬
‫‪ – Zoophobia‬חיות‬ ‫‪‬‬ ‫סוסים‬ ‫‪– Equinophobia‬‬ ‫‪‬‬
‫‪5‬‬ ‫הפרעות חרדה‬

‫אטיולוגיה של פוביות‬
‫התיאוריה הפסיכואנליטית ‪ ‬פרויד האמין שפוביות מתפתחות אצל ילד אשר חווה רגשות‬ ‫‪‬‬
‫תשוקה נורמליים כלפי ההורה מהמין השני ופוחד מאגרסיה מההורה מאותו המין (פחד‬
‫מסירוס)‪ ,‬ומטיל אותו על משהו בטוח ונטרלי יותר‪ ,‬דבר אשר הופך לגירויי המאיים‪ .‬הגירוי‬
‫המאיים הופך לסמל של ההורה‪ ,‬אך הילד אינו יודע זאת‪ .‬הפסיכואנליזה המודרנית מאמינה‬
‫גם במושג הסירוס להתפתחות הפוביה‪ ,‬אך היא לא מאמינה שזה המקור הבלעדי לפוביות‪.‬‬
‫הם מאמינים שפחדים לא מודעים נוספים נחווים בצורה סימבולית כפוביות‪.‬‬
‫תיאורית הלמידה ‪ ‬אפשר להסביר פוביות בהקשר של התניות קלאסיות בצורה הבאה‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫גירוי מלחיץ יותר תגובה "לא מותנית" לפחד‪ .‬כאשר הגירוי המלחיץ חוזר על עצמו יחד והפעם‬
‫עם אובייקט לא מאיים‪ ,‬בסופו של דבר האובייקט יגרום לתגובה "מותנית"‪ :‬פחד‪ .‬זה הופך‬
‫לפוביה כאשר הפרט בצורה מודעת נמנע מהאובייקט הלא מאיים כדי להימנע מפחד‪.‬‬
‫התיאוריה הקוגניטיבית ‪ ‬התאוריה הקוגניטיבית מאמינה שחרדה היא תוצאה של‬ ‫‪‬‬
‫קוגניציה פגומה‪ .‬שני סוגים של חשיבה פגומה נחקרו‪ :‬הצהרות עצמיות שליליות ואמונות לא‬
‫הגיוניות‪ .‬לפי התיאוריה הקוגניטיבית פרטים אשר מתנסים בחשיבה לא הגיונית ושלילית אשר‬
‫גורמת לתגובות חרדה‪ .‬הפרט מתחיל לחפש התנהגויות הימנעות כדי למנוע תגובות חרדה‬
‫ופוביות נוצרות‪.‬‬
‫התיאוריה הביולוגית‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫טמפרמנט ‪ -‬ילדים חווים פחדים כחלק מההתפתחות הנורמלית‪ .‬פחדים שכיחים של‬ ‫‪o‬‬
‫ילודים וילדים קטנים כוללים פחד מזרים‪ ,‬מבע"ח‪ ,‬מחושך ומהפרדות מההורים‪.‬‬
‫בתקופת בית הספר‪ ,‬יש פחד ממות וחרדה מהישגים בבית הספר‪ .‬פחד מדחייה‬
‫חברתית וחרדות מיניות שכיחות אצל מתבגרים‪ .‬פחדים מולדים מייצגים חלק‬
‫מהתכונות או הנטיות שנולדים איתם אשר משפיעים על התגובה במהלך החיים‬
‫במצבים ספציפיים‪.‬‬
‫חוויות חיים ‪ -‬חוויות מוקדמות מסוימת יכולות להוות במה לתגובות של פוביה מאוחר‬ ‫‪o‬‬
‫יותר בחיים‪.‬‬

‫הפרעה אובססיבית‪-‬קומפולסיבית (‪)OCD‬‬

‫ה‪ DSM-‬מתאר ‪ OCD‬כאובססיביות או קומפולסיביות חוזרים אשר חמורים מספיק כדי לגזול זמן רב‬
‫או לגרום למצוקה משמעותית או פגיעה ניכרת‪ .‬הפרט מזהה את ההתנהגות כמוגזמת ולא רצונית‪,‬‬
‫אבל בגלל הרגשת ההקלה מאי הנוחות שההפרעה גורמת לו הוא מחויב להמשיך ולפעול‪ .‬ההפרעה‬
‫שכיחה בצורה שווה אצל גברים ונשים‪ .‬היא יכולה להתחיל בילדות‪ ,‬אך לרוב היא מתחילה בבגרות‪.‬‬
‫מהלך המחלה הוא בדרך כלל כרוני ויכול להסתבך על ידי דיכאון או שימוש בחומרים‪ .‬אנשים רווקים‬
‫מושפעים יותר מ‪ OCD-‬מאשר אנשים נשואים‪.‬‬
‫הפרעה טורדנית כפייתית נחשבת להפרעת חרדה‪ ‬ומאובחנת כאשר מתקיימים חמשת הקריטריונים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫מתקיימות אובססיות או קומפולסיביות אשר מוגדרות ע"פ הקריטריונים הבאים‪:‬‬ ‫(‪)1‬‬
‫אובססיות‪:‬‬
‫מחשבות‪ ,‬דחפים או דימויים חוזרים הנחווים כפולשניים ויצרים מצוקה או חרדה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪6‬‬ ‫הפרעות חרדה‬

‫המחשבות‪ ,‬הדחפים או הדימויים אינם דאגות פשוטות של חיי היום‪-‬יום‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫ישנו ניסיון לנטרל את המחשבות הנ"ל על ידי פעולה או מחשבה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ישנה הכרה בכך שהמחשבות הנן מחשבותיו של האדם עצמו ולא של גורם אחר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫קומפולסיות‪:‬‬
‫מתקיימות התנהגויות חוזרות (רחיצה‪ ,‬סידור‪ ,‬בדיקה וכד') או פעולות מחשבתיות‬ ‫‪‬‬
‫(תפילה‪ ,‬ספירה וכד') שהסובל מהאובססיות חש שהוא חייב לבצען‪.‬‬
‫הטקסים נועדו ליצור הקלה‪ ,‬לשכך מצוקה או למנוע אסון כלשהו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בשלב מסוים מזהה האדם כי אין היגיון במחשבותיו או במעשיו (למעט ילדים)‪.‬‬ ‫(‪)2‬‬
‫האובססיות או הקומפולסיביות צורכות זמן (לפחות יותר משעה ביום) או מפריעות לשגרת‬ ‫(‪)3‬‬
‫החיים‪.‬‬
‫אם ישנה מחלה נפשית נוספת‪ ,‬ה‪ OCD -‬אינו קשור אליה במישרין‪.‬‬ ‫(‪)4‬‬
‫ההפרעה אינה תוצר של תרופות או חומרים אחרים‪.‬‬ ‫(‪)5‬‬

‫הפרעה אובססיבית‪-‬קומפולסיבית (‪)OCD‬‬

‫‪ PTSD‬מתואר ב‪ DSM-‬כהתפתחות של סימפטומים מאפיינים לאחר חשיפה לגורם טראומתי חמור‬
‫המערב איום אישי לשלמות הגופנית או לשלמות הגופנית של אחרים‪ .‬הסימפטומים יכולים להתרחש‬
‫לאחר ידיעה על מוות לא צפוי או אלים‪ ,‬פגיעה חמורה או איום במוות או פגיעה בבן משפחה או מכר‬
‫קרוב‪ .‬סימפטומים אלו אינם קשורים לחוויות שכיחות כמו אבלות לא מסובכת‪ ,‬קונפליקט בין בני זוג‬
‫או מחלה כרונית‪ ,‬אלא לאירועים אשר גורמים למצוקה חריפה כמעט לכל אחד‪ .‬הפרט יכול לחוות‬
‫טראומה לבד או בנוכחות אחרים‪ .‬סימפטומים אופייניים כוללים חוויה מחדש של האירוע הטראומתי‪,‬‬
‫רמה גבוהה של חרדה או עירור או חוסר הענות כללית‪ .‬הזכרות או סיוטים של האירוע הם שכיחים‪.‬‬
‫חלק מהפרטים לא יזכרו חלקים מסוימים לש הטראומה‪ .‬סימפטומים של דיכאון שכיחים בהפרעה זו‬
‫ויכולים להיות חמורים מספיק כדי לאבחן הפרעת דיכאון‪ .‬במקרים של טראומה משותפת‪ ,‬שורדים‬
‫לעיתים חווים רגשות אשמה לגבי הישרדות כאשר אחרים לא שרדו‪ .‬שימוש בחומרים הוא שכיח‪.‬‬
‫תמונה קלינית מלאה יכולה להופיע במשך חודש ולגרום להפרעה משמעותית בתחומים החברתיים‪,‬‬
‫תעסוקתיים ותחומים אחרים‪ .‬אם הסימפטומים לא מצויים במשך חודש‪ ,‬האבחנה הניתנת היא‬
‫‪ .Acute Stress Disorder‬ההפרעה יכולה להתרחש בכל גיל‪ .‬סימפטומים יכולים להתחיל בשלושה‬
‫החודשים הראשונים לאחר הטראומה‪ ,‬או שיכול להיות עיכוב של כמה חודשים עד כמה שנים‪.‬‬
‫אבחנת הפרעה פוסט טראומטית ניתנת כאשר מתקיימים הקריטריונים הבאים‪:‬‬
‫האדם נחשף למאורע טראומטי אשר כלל את שני האלמנטים הבאים‪:‬‬ ‫(‪)1‬‬
‫האדם חווה או היה עד לאירוע אשר כלל סכנת חיים‪ ,‬פציעה משמעותית או איום על‬ ‫‪‬‬
‫שלמותו הפיסית של האדם או אחרים‪.‬‬
‫תגובת האדם כללה תחושת פחד‪ ,‬חוסר אונים או אימה‬ ‫‪‬‬
‫המאורע הטראומטי נחווה מחדש ובהתמדה באחת או יותר מן הדרכים הבאות‪:‬‬ ‫(‪)2‬‬
‫זיכרונות חוזרים וחודרניים מהמאורע‪ ,‬הכוללים דימויים ויזואליים‪ ,‬מחשבות או תחושות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חלומות חוזרים ומעוררי מצוקה על המאורע‬ ‫‪‬‬
‫התנהגות או הרגשה כאילו האירוע מתרחש בשנית (יכול לכלול חוויה חוזרת של‬ ‫‪‬‬
‫האירוע‪ ,‬הלוצינציות‪ ,‬אשליות או פלשבקים דיסוציאטיביים בעירות או תחת השפעת‬
‫אלכוהול‪.‬‬
‫מצוקה פסיכולוגית ברורה בחשיפה לגירויים פנימיים או חיצוניים המסמלים או‬ ‫‪‬‬
‫מזכירים אספקט מסוים מהמאורע‪.‬‬
‫‪7‬‬ ‫הפרעות חרדה‬

‫עוררות פיזיולוגית בחשיפה לגירויים פנימיים או חיצוניים המסמלים או המזכירים‬ ‫‪‬‬

‫אספקט מהמאורע‪.‬‬
‫קיימת הימנעות מתמשכת מגירויים הקשורים לטראומה והקהיה של התגובות הכלליות‬ ‫(‪)3‬‬
‫בלפחות שלושה מהרשימה הבאה‪:‬‬
‫ניסיון להימנע ממחשבות‪ ,‬רגשות ושיחות הקשורות לטראומה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ניסיון להימנע מפעילויות‪ ,‬מקומות ואנשים המעוררים זיכרונות של הטראומה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חוסר יכולת לזכור היבט חשוב מהטראומה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ירידה ברורה בעניין או בנוכחות בפעילויות חשובות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תחושה של ניתוק או ניכור מאחרים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫טווח אפקט מוגבל (לדוגמא‪ :‬לא חש רגשות אהבה)‬ ‫‪‬‬
‫תחושה של עתיד מוגבל (לדוגמה‪ ,‬לא מצפה לעבודה‪ ,‬נישואין‪ ,‬ילדים או שגרת חיים‬ ‫‪‬‬
‫נורמלית)‬
‫סימפטומים עקביים של עוררות מוגברת (שלא הופיעו לפני הטראומה) הכוללים שניים ומעלה‬ ‫(‪)4‬‬
‫מהסימפטומים הבאים‪:‬‬
‫קושי להירדם או להמשיך לישון‬ ‫‪‬‬
‫אי שקט או התפרצויות כעס‬ ‫‪‬‬
‫קשיי ריכוז‬ ‫‪‬‬
‫דריכות מוגברת‬ ‫‪‬‬
‫תגובות בהלה או רתיעה מוגזמות‬ ‫‪‬‬
‫משך ההפרעה (כל התסמינים שהוזכרו) הוא למעלה מחוד‬ ‫(‪)5‬‬
‫ההפרעה גורמת למצוקה קלינית משמעותית או לפגיעה בתחומי תפקוד משמעותיים כתחום‬ ‫(‪)6‬‬
‫החברתי או התעסוקתי‪.‬‬
‫מתחת לשלושה חודשים ההפרעה היא אקוטית‪ ,‬מעל לשלושה חודשים‪ ,‬ההפרעה היא כרונית‪.‬‬
‫אם ההפרעה נמשכת בין ארבעה ימים לארבעה שבועות‪ ,‬וכוללת תסמינים דומים‪ ,‬היא תוגדר‬
‫כהפרעת דחק חריפה ( ‪.)Acute Stress Disorder‬‬