‫שיעור ‪4‬‬

‫תגובות ‪..‬‬
‫‪..‬מוסחות יתר‪ ,‬התנהגותי (פגיעה בתפקוד)‪.‬‬
‫גם כאן יש רשימה של תגובות שלא עוזרות לנו להבין הבדלים בין אישיים והבדלים בהבחנות פוגעות‬
‫וכאלו שלא‪.‬‬

‫בשנות ה ‪ 70‬החל שינוי בעקבות הגישה הקוגניטיבית‪ .‬עד אז כל הפסיכולוגים היו קוגניטיביסטים‬
‫בארה"ב‪ .‬אהרון בק העלה את השילוש הקוגניטיבי לדיכאון‪ :‬אני שומע סכמות קוגניטיביות זהות בסגנון‬
‫חשיבה שלילית כלפי עצמי ואחרים (אפ אחד לא יכול להבין אותי) ולגבי העולם (עולם הוא מקום שאני לא‬
‫מצליח בו)‪.‬‬

‫‪ A-B-C‬של אלברט אליס‬

‫‪:A‬אירוע שעבר אקטיבציה\ אירוע שעבר סכמה ודורש התמודדות‪.‬‬
‫‪ :C‬תגובות גופניות רגשיות התנהגותיות‪.‬‬

‫אין קשר ישיר בין ‪ A‬ל ‪ .C‬יש חוליה מתווכת‪.‬‬

‫‪ :B‬תפיסות\אמונות‪.‬‬
‫מדובר במודל תלת שלבי שאומר שלא האירוע עצמו הוא המנבא של התגובה‪ ,‬אלא הפרשנות הפסיכולוגית‬
‫(‪.)B‬‬
‫התיאורית המודרניות סרבו לדבר על סטרס במונחים של גירוי או תגובה‪ ,‬אלה לפי תיאוריות הזיקה‪.‬‬
‫תיאוריות הזיקה‪ :‬סטרס הוא אירוע ניתפס‪ .‬תפיסה היא ברת שינוי‪ .‬את האירועים לא ניתן לשנות‪ ,‬אך‪,‬‬
‫תיאוריות אלו טוענות שאופן ההתמודדות לא קשור לעוצמת האסון‪ .‬מכאן אנו יכולים לעבוד במודלים‬
‫שמתעסקים בעיקר בהבנת לחץ כאירוע של שינו קוגניטיבי‪.‬‬

‫הגדרות ללחץ‪:‬‬
‫לחץ כפער נתפס‪ :‬גירוי מלחיץ‪-‬לחץ‪-‬תגובת לחץ‪.‬‬
‫מבחינה פסיכולוגית השפלה וכו' יכולים לפגוע בשלמות הפסיכולוגית‪.‬‬
‫לזרוס ופולקמן‪ :‬בעקבות אירוע‪ ,‬משפיע על האדם כאשר הסטרס קשור בסיכון פיזי או נפשי‪( .‬עירית‬
‫חרותי‪ :‬סיכון פיזי או נפשי גם לקרובים אלי)‪ .‬מיד כאשר אירוע מלחיץ מתרחש‪ ,‬אנו חושבים על פיתרון‪.‬‬
‫כאשר יש פער גדול מידי בין האירוע המלחיץ לפתרון‪ ..‬סטרס הוא למעשה פער נתפס בין הערכתי לאירוע‬
‫הלחיץ לבין היכולת שלי להתמודד איתה (הערכה ראשונית הנתפסת של האירוע)‪ .‬לאחר הערכה שניונית‬
‫אנו מעריכים סובייקטיבית את היכולת להתמודד‪ .‬לחץ הוא פער נתפס בין האירוע המלחיץ במוערך‬
‫ליכולת להתמודד איתו‪.‬‬
‫לא האירוע עצמו קובע את מידת הסטרס אלא הפרשנות לסטרס‪.‬‬
‫הרבה פעמים לתת מידע למטופל לגבי מצבו‪ ,‬מספיק על מנת לעשות את השינוי (למשל‪ ,‬הכנה ללידה)‪.‬‬
‫תיאוריות שלא מערבות כלים להתמודדות הן לא מספיק טובות‪.‬‬
‫לחץ הוא מצב פנימי שהוא תוצר של תפיסת הגירוי\הגרייה‪.‬‬
‫לזרוס ופולקמן‪" :‬לחץ מוגדר כתחושה הסובייקטיבית הנובעת מתפיסת והערכת גורמי הדחק להערכת‬
‫היכולת להתמודד איתם‪ .‬ככל שהפער בין שני הפרמטרים האלו גדול יותר‪ ,‬מצוי הפרט ברמת דחק גבוהה‬
‫יותר"‪ .‬כלומר‪ ,‬דחק הוא פער ניתפס בין דרישות חיצוניות ליכולות להתמודד איתם‪.‬‬
 ‫סטרס הוא מצב פנימי באדם המאופיין על ידי כך שהפרט תופס אותו כאיום ניתפס לאיום נפשי או גופני‪.‬‬
‫כל פעם שאדם חווה משהו חיצוני כאיום על השלמות הנפשית או הפיזית שלו אנו צריכים לקשר זאת‬
‫לטראומה‪ .‬בנוסף יש לראות אך אדם זה התמודד עם סטרס בעבר‪.‬‬
‫לא כל פעם שיש גירוי מאיים יהיה דחק‪.‬‬
‫לעיתים יש אירועים שלא נתפסו כאיום או לא יצרו פער ולכן לא יגרמו לסטרס‪ .‬אין שום טעם ללכת עם‬
‫רשימה של אירועים מלחיצים יותר או פחות‪.‬‬

‫מה הבדל בין לחץ לחרדה?‬

‫לחץ‪ :‬לרוב נידון בהקשר של אירוע חיצוני שבעקבותיו הוא התחיל לסבול‪ .‬לחץ לרוב ניתן להשלכה על‬
‫גורמים חיצוניים‪.‬‬
‫חרדה‪ :‬אין בדרך כלל אירוע חיצוני או אירוע שניתן לשייך איליו‪.‬‬
‫פרויד‪ :‬חרדה מקורה בקונפליקט אינטרה פסיכי‪ .‬מקור החרדה הוא בלא מודע של הבן אדם‪ .‬החרדה היא‬
‫פעמון הזעקה שרוצה להגיד שמשהו במערכת לא בסדר ברמה הלא מודעת‪.‬‬
‫המאפיין של אירוע טראומטי הוא שיהיה אירוע מסכן חיים‪ ,‬ניתפס כמסכן חיים‪ ,‬או עד לאירוע כזה‪.‬‬
‫אירוע טראומטי לרוב הוא ידוע למטופל‪.‬‬
‫לרוב ההבחנות הם באתחול ולא בתגובות‪ .‬התגובות יכולות להיות פיזיות‪ .‬לעיתים לחץ יכול להראות כמו‬
‫התקף חרדה‪ .‬התקף חרדה דומה מאוד להתקף לב בהיבט הפיזי‪ .‬במקרה כזה יש קושי להבחין‪.‬‬
‫רובנו לא מפתחים ‪ ,PTHD‬רק ‪ 10%‬אוכלוסיה‪.‬‬
‫אנו צריכים לדעת מהם הסטרסורים העיקריים ומהם התגובות ודרכי ההתמודדות לסטרס‪.‬‬
‫מהם גורמי הלחץ? יש המון גורמי ללחץ‪ ,‬אך אנו מעוניינים לרכז אותם לרמת הפשטה גבוהה יותר‪:‬‬

‫סטרסורים‪ :‬באופן כללי יש ‪ 4‬גורמי לחץ מוכרים‪ :‬גומי לחץ פיזיים‪ :‬הפוגעים ברקמות‪ .‬יתר הגורמים הם‬
‫פסיכולוגיים‪ :‬גורמים הקשורים להערכה עצמית וסטאטוס חברתי‪ ,‬חסך חושי (תת לחץ)‪ .‬גורמים אלו‬
‫מרחיבים את ‪( B‬תפיסות ואמונות) במובן של סטרס‪.‬‬