‫הפרעות תנועה‬

‫בשינה‬
 ‫הקדמה‬
‫תנועתיות במהלך השינה הינה תופעה נפוצה ביותר‬ ‫‪‬‬
‫בילדים‪ ,‬הנחשבת בד"כ נורמלית ושפירה‪ ,‬ולא מצריכה‬
‫טיפול‪.‬‬
‫עם ההתבגרות ובמבוגרים‪ ,‬השינה מצופה להיות שקטה‬ ‫‪‬‬
‫ונינוחה יותר‪ ,‬ללא תנועות חריגות‪.‬‬
‫ישנן מספר הפרעות תנועה‪ ,‬אשר לעיתים קרובות‬ ‫‪‬‬
‫מופיעות על רקע בעיות רפואיות שונות‪ ,‬ועלולות לגרום‬
‫לירידה משמעותית באיכות החיים של הסובל מהן עד כדי‬
‫פגיעה גופנית‪.‬‬
‫האבחנה של רובן יכולה להיעשות בדיוק רב על ידי לקיחת‬ ‫‪‬‬
‫היסטוריה רפואית מתאימה‪ ,‬ושלילת הפרעות גופניות‬
‫נלוות ע"י בדיקה גופנית מקיפה כולל בדיקות מעבדה‪.‬‬
 ‫הנושאים עליהם נדבר‪:‬‬
‫תסמונת הרגליים העצבניות‬ ‫‪‬‬
‫‪Restless leg syndrome‬‬
‫תנועות רגליים מחזוריות בשינה‬ ‫‪‬‬
‫‪Periodic limb movement disorder‬‬
‫פאראסומניות‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫הליכה מתוך שינה (‪)Somnambulism‬‬ ‫•‬

‫תנועות מחזוריות בשינה (‪Rhythmic movement‬‬ ‫•‬

‫‪)disorder‬‬
‫כיווצי רגליים ליליים (‪)Nocturnal leg cramps‬‬ ‫•‬

‫שיתוק מתוך שינה (‪)Sleep paralysis‬‬ ‫•‬

‫הפרעת התנהגות בשנת חלום (‪REM sleep behavior‬‬ ‫•‬

‫‪)disorder‬‬
 ‫‪ .1‬תסמונת הרגליים העצבניות‪:‬‬
‫זוהי הפרעת התנועה השכיחה ביותר‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מופיעה בכ‪ 5-10%-‬מהאוכלוסיה‪ ,‬יותר בנשים‬ ‫‪‬‬
‫ובאוכלוסיה מעל גיל ‪.65‬‬
‫מתרחשת בזמן ערות‪ ,‬ולא במהלך השינה עצמה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫זהו מצב נוירולוגי שמאופיין ע"י דחף לזוז‪ ,‬מלווה בד"כ‬ ‫‪‬‬
‫בתחושת כאב (יש שיתארו זאת כגירוד פנימי‪ ,‬עקצוץ‪,‬‬
‫נימול וכו')‪ ,‬אשר מוחמר במנוחה ומוקל ע"י פעילות‪.‬‬
‫בכ‪ 50%-‬מהחולים ההפרעה מערבת גם את הידיים‬ ‫‪‬‬
‫ויתרת הגוף ‪.‬‬
‫אחד המאפיינים המרכזיים של ההפרעה הוא החמרת‬ ‫‪‬‬
‫הסימפטומים בערב ובמהלך הלילה‪.‬‬
 ‫‪ .1‬תסמונת הרגליים העצבניות‪:‬‬
‫לסימפטומים של התסמונת יש השפעה רבה על שנת הלילה‬
‫והתפקוד היומי אח"כ‪:‬‬
‫‪ ‬קשיים בהרדמות או יקיצה מיד לאחר ההרדמות עם‬
‫תחושה לא נעימה ברגליים‪.‬‬
‫‪ ‬יכולות להופיע תנועות רגליים מחזוריות בשינה (כ‪80%-‬‬
‫מהמקרים)‪ ,‬שמלוות ביקיצות קצרות מהשינה‪.‬‬
‫‪ ‬חולשה ועייפות יומית‪.‬‬
‫‪ ‬איכות החיים של הסובלים מהפרעה זו נמוכה באופן‬
‫משמעותי מזו של שאר האוכלוסיה (דומה לזו של חולי‬
‫סכרת סוג ‪ 2‬או חולי לב)‪.‬‬
 ‫‪ .1‬תסמונת הרגליים העצבניות‪:‬‬
‫למרות שהתופעה משויכת לאוכלוסיה המבוגרת היא‬ ‫‪‬‬
‫מופיעה גם בילדים‪.‬‬
‫נמצא קשר ל"כאבי גדילה"‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫נראה כי יש קשר גנטי בין תסמונת זו לבין הפרעות קשב‬ ‫‪‬‬

‫וריכוז (‪.)ADHD‬‬
‫להפרעה יש בסיס גנטי ברור‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫השכיחות בקרב קרובי משפחה דרגה ראשונה של‬ ‫‪‬‬

‫הסובלים מההפרעה גדולה פי ‪ 3-5‬משל יתר האוכלוסיה‪.‬‬
 ‫‪ .1‬תסמונת הרגליים העצבניות‪:‬‬
‫פתופיזיולוגיה‪ :‬הפרעה ברצפטורים לדופמין במערכת‬ ‫‪‬‬
‫המזולימבית‪ ,‬על רקע של חסרים בברזל במערכת‬
‫העצבים המרכזית‪.‬‬
‫התסמונת קשורה גם למצבים ביולוגיים אחרים‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫אורמיה (למשל על רקע אי ספיקת כליות)‬ ‫•‬
‫אנמיה על רקע חסר ברזל‬ ‫•‬
‫נוירופתיות פריפריות שונות‬ ‫•‬
‫אי ספיקת לב‬ ‫•‬
‫דלקת פרקים שיגרונית‬ ‫•‬
‫טיפול באנטי‪-‬דיכאוניים טרי‪-‬ציקליים ‪ /‬חסמים סלקטיביים‬ ‫•‬
‫לסרוטונין (‪.)SSRI‬‬
‫ועוד‪...‬‬
 ‫‪ .1‬תסמונת הרגליים העצבניות‪:‬‬
‫ארבעה קריטריונים לאבחנה‪:‬‬
‫‪ )2‬דחף לזוז שמלווה או נגרם ע"י תחושות לא נוחות‪/‬נעימות‬
‫ברגליים‪.‬‬
‫‪ )3‬ההפרעה מתחילה או מוחמרת במנוחה או חוסר פעולה‪.‬‬
‫‪ )4‬ההפרעה מוקלת באופן חלקי או מלא ע"י פעילות‪.‬‬
‫‪ )5‬ההפרעה מתרחשת‪/‬מוחמרת בשעות הערב או הלילה‬
‫לעומת היום‪.‬‬
‫בילדים הקריטריונים זהים‪ ,‬אך בנוסף הילד צריך לתאר‬
‫במילותיו את חוסר הנוחות ברגליים‪ ,‬או שיהיו לו ‪2‬‬
‫מהסימפטומים הבאים‪:‬‬
‫• הפרעות בשינה‬
‫• תנועות רגליים מחזוריות בשינה‬
‫• הורה או אח הסובלים בוודאות מהתסמונת‪.‬‬
 ‫‪ .1‬תסמונת הרגליים העצבניות‪:‬‬
‫קריטריונים נוספים שעוזרים לאבחנה‪:‬‬
‫‪ ‬היסטוריה משפחתית של התסמונת‪.‬‬
‫‪ ‬תגובה טיפולית טובה לאגוניסטים לדופמין‪.‬‬
‫‪ ‬תנועות מחזוריות בשינה או בעירות‪.‬‬
‫‪ ‬הפרעות בשינה‪.‬‬
‫‪ ‬כיוון שמספר מצבים ביולוגיים יכולים לגרום לתסמונת‪ ,‬יש‬
‫לשלול אותם במהלך תהליך האבחנה‪ ,‬עם דגש על בדיקה‬
‫גופנית נוירולוגית מקיפה של תפקודים מוטוריים‬
‫וסנסוריים‪ ,‬בדיקת מאגרי ברזל ותפקודי כליות‪.‬‬
‫‪ .1‬תסמונת הרגליים העצבניות‪ :‬טיפול‬
‫דבר ראשון‪ :‬טיפול בגורם הרקע (אם נמצא כזה)‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫טיפול הבחירה כיום לתסמונות הרגליים העצבניות הוא‬ ‫‪‬‬

‫ע"י אגוניסטים לדופמין‪.‬‬
‫תרופות נוספות שנמצאו יעילות הינן בנזודיאזפינים‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫אופיאטים ותרופות אנטי‪-‬אפילפטיות‪.‬‬
‫יש לשמור על היגיינת שינה טובה ולהימנע מצריכת‬ ‫‪‬‬
‫אלכוהול (כי אלכוהול מפחית דופמין)‪.‬‬
‫מסאג'‪ ,‬אמבטיה חמה ופעילות גופנית מתונה‪ ,‬גם הם‬ ‫‪‬‬
‫נמצאו מועילים להקלת הסימפטומים‪.‬‬
 ‫‪ .2‬תנועות רגליים מחזוריות בשינה‪:‬‬
‫התופעה מופיעה בכ‪ 5%-‬מהאוכלוסיה‪ ,‬יותר במבוגרים‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫וללא הבדל בין המינים‪.‬‬
‫בילדים התופעה יחסית נדירה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שכיחות התופעה גבוהה (‪ )26-64%‬בילדים הסובלים מ‬ ‫‪‬‬
‫‪ (ADHD‬הקשר גם הפוך )‪.‬‬
‫התופעה מאופיינת בתנועות מחזוריות לסירוגין של הגפיים‬ ‫‪‬‬
‫במהלך השינה (בד"כ בשנת ‪ ,NREM‬בעיקר בשלב ‪,)2‬‬
‫אשר לעיתים מלוות ביקיצה קצרה מהשינה‪.‬‬
‫בד"כ בבוקר אין זיכרון של התנועות‪ ,‬אך יש תחושה של‬ ‫‪‬‬
‫כאבים או כיווץ של השרירים‪.‬‬
‫בד"כ אסימפטומטי‪ ,‬התלונה השכיחה ביותר היא של‬ ‫‪‬‬
‫עייפות יומית‪.‬‬
‫האתיולוגיה של ההפרעה לא ידועה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ .2‬תנועות רגליים מחזוריות בשינה‪:‬‬

‫ההפרעה מופיעה במספר מצבים רפואיים‪:‬‬

‫‪ ‬שימוש בתרופות אנטי דיכאוניות ‪ TC‬או ‪SSRI‬‬
‫‪ ‬בזמן הפסקת טיפול בתרופות אנטי‪-‬אפילפטיות‪,‬‬
‫ברביטורטים והיפנוטים אחרים‪.‬‬
‫‪ ‬אי ספיקת כליות‬
‫‪ ‬פרקינסון‬
‫‪ ‬אנמיה‬
‫‪ ‬תסמונת הרגליים העצבניות‬
‫ועוד‪...‬‬
‫‪ .2‬תנועות רגליים מחזוריות בשינה‪:‬‬
‫האבחנה נעשית ע"י בדיקת פוליסומנוגרפיה (‪)PSG‬‬ ‫‪‬‬
‫במעבדת שינה‪.‬‬
‫תנועת רגליים נחשבת למחזורית‪ ,‬כאשר היא מופיעה‬ ‫‪‬‬
‫כחלק מלפחות ‪ 4‬תנועות רגליים‪ ,‬שמופרדות זו מזו‬
‫בלפחות ‪ 5‬שניות אך בלא יותר מ ‪ 90‬שניות‪.‬‬
‫כאשר התנועות הללו מופיעות בצפיפות של מעל לחמש‬ ‫‪‬‬
‫לשעה‪ ,‬הן נחשבות פתולוגיות‪.‬‬
‫‪ .2‬תנועות רגליים מחזוריות בשינה‪:‬‬

‫טיפול‪:‬‬
‫‪ ‬דבר ראשון‪ :‬טיפול בגורם הרקע (אם קיים כזה)‪.‬‬
‫‪ ‬טיפול הבחירה בהפרעה עצמה הינו טיפול דופמינרגי או‬
‫טיפול בהיפנוטים (כגון ‪.)CLONEX‬‬
‫‪ ‬בנוסף נימצא יעיל טיפול באופיאטים ותרופות אנטי‪-‬‬
‫פסיכוטיות‪.‬‬
‫‪ .2‬תנועות רגליים מחזוריות בשינה‪:‬‬

‫טיפול‪:‬‬
‫‪ ‬דבר ראשון‪ :‬טיפול בגורם הרקע (אם קיים כזה)‪.‬‬
‫‪ ‬טיפול הבחירה בהפרעה עצמה הינו טיפול דופמינרגי או‬
‫טיפול בהיפנוטים (כגון ‪.)CLONEX‬‬
‫‪ ‬בנוסף נימצא יעיל טיפול באופיאטים ותרופות אנטי‪-‬‬
‫פסיכוטיות‪.‬‬
 ‫‪ .3‬פאראסומניות‬
‫מאורעות גופניים או התנהגותיים לא רצויים שמתרחשים‬ ‫‪‬‬
‫באופן בלעדי בזמן השינה‪ ,‬או שמוחמרים בזמן השינה‪.‬‬
‫למרות שחלקם יכולים להראות מפחידים‪ ,‬רובם שפירים‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫עוברים באופן עצמאי ורק לעיתים רחוקות דורשים טיפול‪.‬‬
‫ככלל ‪ -‬פאראסומניות שכיחות יותר בילדים‬ ‫‪‬‬

‫רוב הפאראסומניות יכולות להיות מאובחנות על בסיס‬ ‫‪‬‬

‫היסטוריה רפואית בלבד‪ ,‬בחלקן האבחנה המבדלת קשה‬
‫ויש צורך במבחנים נוספים‪ ,‬בד"כ בדיקת ‪ PSG‬במעבדת‬
‫שינה‪.‬‬
 ‫‪ .3‬פאראסומניות‬
‫הפאראסומניות מחולקות ע"פ שלב השינה בו הן מופיעות‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫הפרעות הקשורות ליקיצות (‪.)Disorders of arousal‬‬ ‫‪‬‬

‫הפרעות אלה נוטות להופיע בשינה שאיננה חלום‬
‫(‪ ,)NREM‬וכוללות ביעותי לילה‪ ,‬יקיצה במצב בלבולי‪,‬‬
‫והליכה מתוך שינה‪.‬‬
‫הפרעות במעבר משינה לעירות‪ ,‬או מעירות לשינה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כוללות תנועות מחזוריות בשינה וכיווצי רגליים ליליים‪.‬‬
‫הפרעות בשנת החלום (‪ .)REM‬כוללות סיוטי לילה‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫שיתוק מתוך שינה והפרעות התנהגות בשנת חלום‪.‬‬
 ‫‪ .3‬פאראסומניות –‬
‫הפרעות הקשורות ליקיצה‪:‬‬
‫ביעותי לילה‪ ,‬יקיצה במצב בלבולי‪ ,‬והליכה מתוך שינה‪.‬‬
‫‪ ‬הבסיס הפתופיזיולוגי ‪ -‬יקיצה בלתי שלמה‪ ,‬או מצב בו‬
‫שינה ועירות מתרחשים באותו זמן‪.‬‬
‫‪ ‬נוטות להופיע שלא בשנת חלום‪ ,‬בעיקר בשינה עמוקה‬
‫(שלבים ‪ ,)3+4‬בשליש הראשון של הלילה‪.‬‬
‫‪ ‬המשותף לשלושתן‪:‬‬
‫‪ ‬שכיחותן הגבוהה יותר בילדים‬
‫‪ ‬שיפור עם הגיל‬
‫‪ ‬חוסר זיכרון מלא של האירוע עם היקיצה‬
‫‪ ‬החמרה לאחר חסך שינה‬
 ‫‪ .3‬פאראסומניות –‬
‫הפרעות הקשורות ליקיצה‪:‬‬
‫בד"כ ישנו בסיס משפחתי‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫שכיחותן עולה במצבים הגורמים לשינה עמוקה יותר או‬ ‫‪‬‬

‫ליקיצות מרובות כגון מחלת חום‪ ,‬חסך שינה‪ ,‬טיפול‬
‫בהיפנוטיים‪ ,‬צריכת אלכוהול‪ ,‬דום נשימה בשינה ועוד‪.‬‬
‫התופעות הן שפירות‪ ,‬ללא השלכות פוגעות‪ ,‬ובד"כ לא‬ ‫‪‬‬
‫דורשות טיפול מיוחד‪ ,‬למעט היגיינת שינה טובה והימנעות‬
‫מחסך שינה‪.‬‬
 ‫‪ .3‬פאראסומניות ‪ -‬הפרעות הקשורות ליקיצות‪:‬‬
‫הליכה מתוך שינה (‪)Somnambulism‬‬
‫מופיעה בכ‪ 17%-‬מהילדים (שיא בגלאי ‪,)11-12‬‬ ‫‪‬‬
‫ובכ‪ 1-4%-‬מהמבוגרים‪.‬‬
‫ההפרעה נוטה להופיע בשליש הראשון של הלילה ובבוקר‬ ‫‪‬‬
‫ישנה שכחה מלאה שלה‪.‬‬
‫האבחנה של ההפרעה היא בד"כ ע"י לקיחת היסטוריה‬ ‫‪‬‬
‫רפואית בלבד‪ ,‬אך במקרים בהם אין תיאור קלאסי של‬
‫התופעה‪ ,‬והיא מלווה בתנועות אוטומטיות או התנהגות‬
‫חריגה יש לשלול נוכחות של פירכוסים‪ ,‬ע"י בדיקת ‪PSG‬‬
‫במעבדת שינה עם הקלטה בוידאו‪.‬‬
 ‫‪ .3‬פאראסומניות ‪ -‬הפרעות הקשורות ליקיצות‪:‬‬
‫הליכה מתוך שינה (‪)Somnambulism‬‬
‫הליכה פשוטה מתוך שינה בד"כ לא דורשת טיפול‪ ,‬מלבד‬ ‫‪‬‬
‫אמצעי בטיחות והימנעות ממצבים העלולים לשפעלה‪.‬‬
‫כאשר ישנה היארעות גבוהה של התופעה‪ ,‬הפרעות‬ ‫‪‬‬
‫פסיכוסוציאליות נלוות‪ ,‬או כאשר התופעה מלווה באלימות‬
‫או בסכנת פגיעה‪ ,‬יש צורך בטיפול‪.‬‬
‫במקרים אלה בנזודיאזפינים במינון נמוך מהווים את‬ ‫‪‬‬
‫תרופת הבחירה‪.‬‬
 ‫‪ .3‬פאראסומניות –‬
‫הפרעות במעבר משינה לעירות‪ ,‬או‬
‫מעירות לשינה‬
‫תנועות מחזוריות בשינה וכיווצי רגליים ליליים‪.‬‬
‫‪ ‬בנוסף הן כוללות הפרעות כה שכיחות ושפירות שנחשבות‬
‫נורמליות‪ ,‬למשל דיבור מתוך שינה ו"התחלות שינה"‬
‫(‪ ,)SLEEP STARTS‬אשר מופיעים ברוב האוכלוסיה‬
‫ובכל הגילאים‪.‬‬
‫‪ ‬הפרעות אלה בניגוד לקודמות להן‪ ,‬מוטבות לאחר חסך‬
‫שינה‪.‬‬
‫‪ ‬לעיתים רחוקות מופיעות גם במעבר משלב שינה אחד‬
‫למשנהו‪.‬‬
‫‪ .3‬פאראסומניות ‪-‬הפרעות במעבר משינה לעירות‪,‬‬
‫או מעירות לשינה‪ :‬תנועות מחזוריות בשינה‬
‫תנועות סטריאוטיפיות וחוזרות שמערבות את השרירים‬ ‫‪‬‬
‫הגדולים‪ ,‬בד"כ של הראש והצוואר‪ ,‬שמתרחשות באופן‬
‫טיפוסי מיד לפני התחלת השינה ונמשכות לתוך שלב‬
‫השינה הקלה (שלבים ‪.)1+2‬‬
‫הצורות הקלאסיות של התסמונת הן "הטחת ראש"‬ ‫‪‬‬
‫(‪ ,)Headbanging‬או "ריקוד גוף" (‪.)Body rocking‬‬
‫התופעה מופיעה בכ‪ 5%-‬מהילדים‪ ,‬פי ‪ 4‬יותר בבנים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ .3‬פאראסומניות ‪-‬הפרעות במעבר משינה לעירות‪,‬‬
‫או מעירות לשינה‪ :‬תנועות מחזוריות בשינה‬
‫מופיעה באופן קלאסי בתינוקות עד גיל שנה וחולפת ברוב‬ ‫‪‬‬
‫המקרים באופן ספונטאני עם הגיל‪.‬‬
‫עלולה להמשך גם לגיל המבוגר‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫האתיולוגיה של התופעה לא ברורה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫אחת התיאוריות‪ :‬התנהגות של הרגעה עצמית‪ ,‬בניסיון‬ ‫‪‬‬

‫לגרום לתהליך ההירדמות להיות קל יותר‪.‬‬
‫ההפרעה איננה שפירה תמיד‪ ,‬ולעיתים לא נדירות קשורה‬ ‫‪‬‬
‫בבעיות סוציאליות משניות ולחץ‪.‬‬
‫במקרים קיצוניים יותר‪ :‬פציעה גופנית‪ ,‬בעיקר לעיניים‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫ואפילו מקרה אחד של מוות על רקע דימום סב‪-‬דורלי‪.‬‬
‫‪ .3‬פאראסומניות ‪-‬הפרעות במעבר משינה לעירות‪,‬‬
‫או מעירות לשינה‪ :‬תנועות מחזוריות בשינה‬
‫הטיפול בתופעה מסובך ולא מוסכם‪:‬‬
‫אבטחה של הילד ע"י אמצעים מגנים כגון ריפוד קצות‬ ‫‪‬‬
‫המיטה‪.‬‬
‫תרופות היפנוטיות‬ ‫‪‬‬

‫תרופות נגד דיכאון‬ ‫‪‬‬

‫התערבויות התנהגותיות‬ ‫‪‬‬

‫היפנוזה‬ ‫‪‬‬
‫‪ .3‬פאראסומניות ‪-‬הפרעות במעבר משינה לעירות‪,‬‬
‫או מעירות לשינה‪ :‬תנועות מחזוריות בשינה‬
‫במחקר שפירסמנו לאחרונה עולה כי טיפול משולב של‬ ‫‪‬‬
‫חסך שינה מבוקר עם שימוש בתרופות היפנוטיות‬
‫בתחילתו‪ ,‬בכדי לבנות מחדש את הביטחון העצמי של‬
‫הילד ביכולתו להירדם‪ ,‬יכול להיות יעיל כטיפול בתופעה‪.‬‬
‫הפרוטוקול הטיפולי נמשך ‪ 3‬שבועות‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫בשבוע הראשון נגרם לילד חסך שינה מבוקר של שעה‬ ‫‪‬‬
‫ובנוסף קיבל הילד מינון נמוך של היפנוטים לפני השינה‪.‬‬
‫בשבוע השני הופסק הטיפול התרופתי לחלוטין והומשך‬ ‫‪‬‬
‫חסך השינה של שעה‪.‬‬
‫בשבוע השלישי היתה חזרה הדרגתית למשך השינה‬ ‫‪‬‬
‫הרגיל של כל ילד (‪ 10‬דקות כל יום)‪.‬‬
 ‫‪ .3‬פאראסומניות ‪-‬הפרעות במעבר משינה לעירות‪,‬‬
‫או מעירות לשינה‪ :‬תנועות מחזוריות בשינה‬
‫מלבד האפשרות‬ ‫‪‬‬
‫הטיפולית שמעלה‬
‫המחקר‪ ,‬הוא מחזק גם‬
‫את התאוריה כי תנועות‬
‫אלה הינן תנועות רצוניות‬
‫שנועדו להרגעה עצמית‬
‫שעוזרת לילד להירדם‪.‬‬
‫‪ .3‬פאראסומניות ‪-‬הפרעות במעבר משינה לעירות‪,‬‬
‫או מעירות לשינה‪ :‬כיווצי רגליים ליליים‬
‫יקיצה מהשינה בתחושת כאב עז או כיווץ שרירים בשוק או‬ ‫‪‬‬
‫כף הרגל‪.‬‬
‫שכיחה יותר במבוגרים ובנשים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫גורמי סיכון להפרעה הינם פעילות גופנית מאומצת‪ ,‬הריון‬ ‫‪‬‬

‫ושימוש באמצעי מניעה‪.‬‬
‫בנוסף ההפרעה שכיחה יותר בחולים עם מחלה נוירו‪-‬‬ ‫‪‬‬
‫מוסקולרית‪ ,‬דלקת פרקים כרונית‪ ,‬פרקינסון‪ ,‬סכרת‬
‫והפרעות אלקטרוליטריות (כגון היפוקלצמיה)‪.‬‬
‫‪ .3‬פאראסומניות ‪-‬הפרעות במעבר משינה לעירות‪,‬‬
‫או מעירות לשינה‪ :‬כיווצי רגליים ליליים‬
‫האבחנה נעשית בד"כ ע"י לקיחת היסטוריה רפואית‬ ‫‪‬‬
‫בלבד‪.‬‬
‫בד"כ אין צורך לטפל בהפרעה‪ ,‬אלא אם כן היארעותה‬ ‫‪‬‬
‫גבוהה והיא גורמת לכאב בלתי נסבל וחרדה‪.‬‬
‫במקרים אלה ניתן לטפל במרפי שרירים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫בנוסף מקלחת חמה‪ ,‬מסאג' וטיפול בהרפיה יכולים להיות‬ ‫‪‬‬

‫יעילים‪.‬‬
 ‫‪ .3‬פאראסומניות –‬
‫הפרעות בשנת החלום‬
 ‫‪ .3‬פאראסומניות –‬
‫הפרעות בשנת החלום‬
‫סיוטי לילה‪ ,‬שיתוק מתוך שינה והפרעת התנהגות בשנת‬
‫חלום‪.‬‬
‫‪ ‬שנת חלום מאופיינת במספר סממנים כגון אטוניה של‬
‫שרירי הגוף‪ ,‬תנועות עיניים מהירות‪ ,‬פעילות מהירה‬
‫יחסית של גלי המוח (תדרי אלפא ותיתא) וחלימה‪.‬‬
‫‪ ‬כאשר כל אחד מהסממנים הללו מתרחש בזמן לא מתאים‬
‫או בצורה לא תקינה‪ ,‬יכולה להיגרם פאראסומניה‪.‬‬
‫‪ ‬המשותף לכל ההפרעות הללו היא היארעותם באופן‬
‫בלעדי בשנת חלום או שהם בעלי סממנים של שנת חלום‬
‫שקורים בזמנים שונים‪.‬‬
 ‫‪ .3‬פאראסומניות ‪ -‬הפרעות בשנת החלום‪:‬‬
‫שיתוק מתוך שינה‬
‫מופיע בד"כ בזמן היקיצה משנת חלום‪ ,‬אך יכול להופיע‬ ‫‪‬‬
‫גם במעבר מעירות לשינה ולהפך‪.‬‬
‫השיתוק מאופיין באטוניה של שרירי הגוף עם חוסר‬ ‫‪‬‬
‫רפלקסים‪ ,‬למרות מצב של עירות והכרה מלאות‪.‬‬
‫הסיבה לכך הינה יקיצה קורטיקלית בטרם סיום האטוניה‬ ‫‪‬‬
‫הגופנית המשויכת לשנת החלום‪.‬‬
‫התופעה יכולה להמשך שניות עד דקות‪ ,‬ועוברת באופן‬ ‫‪‬‬
‫ספונטני או עקב גירוי חיצוני‪.‬‬
‫כ‪ 30-50%-‬מהאוכלוסיה חווים את התופעה באופן חד‬ ‫‪‬‬
‫פעמי במהלך חייהם אך רק ‪ 1%‬סובלים מכך באופן חוזר‪.‬‬
 ‫‪ .3‬פאראסומניות ‪ -‬הפרעות בשנת החלום‪:‬‬
‫שיתוק מתוך שינה‬
‫ההפרעה שכיחה יותר לאחר חסך שינה או הפרעות‬ ‫‪‬‬
‫במעגל שינה‪-‬עירות‪ ,‬וכן במצבי נרקולפסיה‪ ,‬דיכאון וחרדה‬
‫חברתית‪.‬‬
‫אין צורך לטפל בהפרעה‪ ,‬אלא אם כן מופיעה באופן תדיר‬ ‫‪‬‬
‫מאוד או ממושך בכל אירוע‪ ,‬עד כדי פגיעה משמעותית‬
‫באיכות החיים‪.‬‬
‫יש להימנע מחסך שינה ולשמור על הרגלי שינה נכונים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫באבחנה המבדלת יש לשלול קטפלקסיה‪ ,‬פירכוס‪ ,‬מצב‬ ‫‪‬‬
‫פסיכוטי ושיתוק זמני‪.‬‬
‫האבחנה על בסיס הסטוריה רפואית בלבד איננה אחידה‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫ולפיכך כאשר אין וודאות יש צורך להיעזר בבדיקות‬
‫מעבדה (כולל בדיקת דם לרמת אשלגן‪ EEG ,‬ו ‪.)PSG‬‬
 ‫‪ .3‬פאראסומניות ‪ -‬הפרעות בשנת החלום‪:‬‬
‫הפרעת התנהגות בשנת חלום‬
‫מאופיינת בדיכויה של אטונית השרירים התקינה‬ ‫‪‬‬
‫המאפיינת שנת חלום‪ ,‬וכתוצאה מכך החלומות "מוצאים‬
‫לפועל"‪.‬‬
‫התנועתיות לעיתים אלימה‪ ,‬ויכולה לגרום לנזק לחולם או‬ ‫‪‬‬
‫לסובבים אותו‪.‬‬
‫כאשר מתעורר החולם משנתו הוא זוכר בדרך כלל את‬ ‫‪‬‬
‫החלום‪.‬‬
‫שכיחות התופעה מוערכת בסביבות ‪ 0.5%‬מהאוכלוסיה‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫יותר בגברים ובאוכלוסיה המבוגרת‪.‬‬
‫הפתופיזיולוגיה של ההפרעה היא ככל הנראה על רקע‬ ‫‪‬‬
‫הפרעה בפעילות גזע המח‪ ,‬שאחראי לדיכוי הטונוס‬
‫המוטורי במהלך שנת החלום‪.‬‬
 ‫‪ .3‬פאראסומניות ‪ -‬הפרעות בשנת החלום‪:‬‬
‫הפרעת התנהגות בשנת חלום‬
‫התופעה יכולה להופיע באופן חריף עקב שימוש בסמים‬ ‫‪‬‬
‫(או בזמן גמילה מהם)‪ ,‬הרעלת קפאין וכן על רקע הרעלה‬
‫מטיפול תרופתי ע"י אנטי‪-‬דכאוניים שונים‪.‬‬
‫הצורה הכרונית של ההפרעה הינה בד"כ אידיופטית או על‬ ‫‪‬‬
‫רקע מצב נוירולוגי ניווני ברקע (פרקינסון‪ ,‬דמנציה ועוד)‪.‬‬
‫האבחנה נעשית ע"י לקיחת היסטוריה רפואית מלאה‬ ‫‪‬‬
‫ובדיקת ‪ PSG‬במעבדת שינה‪.‬‬
‫עקב שכיחות גבוהה של הפרעות נוירולוגיות ברקע בצורה‬ ‫‪‬‬
‫הכרונית‪ ,‬יש לעשות בירור נוירולוגי מלא כולל ‪EEG‬‬
‫מורחב ו‪.MRI-‬‬
‫הטיפול היעיל ביותר בתופעה הינו על ידי ‪. CLONEX‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬תודה על ההקשבה‪.‬‬

‫שאלות??‬‫‪‬‬