‫מגן לחלבון‬

‫שכפול ‪DNA‬‬

‫סמסטר א' תשפ"א ‪2020-2021‬‬

‫נועה גודין ‪godinn@post.bgu.ac.il‬‬
 ‫שכפול ‪DNA‬‬
‫המולקולות המשתתפות בשכפול ‪DNA‬‬

‫תהליך של יצירת גדיל חדש )הגדיל אותו אנחנו מסנתזים( על גבי "תבנית" )הגדיל הישן(‬ ‫‪-‬‬

‫המידע שבגדיל הישן מכיל את אורך מולקולת ה‪ DNA -‬שצריך לסנתז ואת סדר חומצות הגרעין שבו‬ ‫‪-‬‬

‫הגדיל הישן הוא סובטרט בתגובה של יצירת גדיל חדש‬ ‫‪-‬‬

‫סובסטרט נוסף הוא הנוקלאוטידים שמהם מסונתז הגדיל החדש על בסיס הגדיל הישן‬ ‫‪-‬‬

‫בשביל לאתחל את הסינתזה יש צורך בפריימר )רצף קצר של חומצות גרעין שאחוז בקשרי ווטסון וקריק )זיווגים( עם התבנית(‬ ‫‪-‬‬
 ‫שכפול ‪DNA‬‬
‫המולקולות המשתתפות בשכפול ‪DNA‬‬
‫הפריימר צריך קבוצת הידרוקסיד בקצה ‪ '3‬שלו )לכיוון הסינתזה(‬ ‫‪-‬‬

‫האנזים שמבצע את סינתזת הגדיל החדש )הפולימריזציה( הוא ‪DNA‬‬ ‫‪-‬‬

‫פולימרז‬

‫‪ DNA‬פולימרז יודע לזהות את הפריימר על גבי התבנית‬ ‫‪-‬‬

‫‪ DNA‬פולימרז מתקדם מהפריימר שבקצה ‪ '3‬של התבנית לכיוון ה ‪'5‬‬ ‫‪-‬‬

‫של התבנית ומזווג חומצת גרעין מתאימה‬

‫חומצת גרעין מגיעה ממצב של טרי‪-‬פוספט למצב של מונופוספט‬ ‫‪-‬‬

‫פירוק שני הפוספטים ממצב הטרי‪-‬פוספט מתבצע לפני הזיווג לגדיל‬ ‫‪-‬‬
‫הישן‬

‫המולקולה שמשתחררת ‪ -‬הפירופוספט )שני פוספטים צמודים( אינה‬ ‫‪-‬‬

‫יציבה‬

‫מיד מתפרקת לשני אורתו‪-‬פוספטים )פוספטים יחידים(‬ ‫‪-‬‬

‫פוספט אלפא צריך להיות בעמדה נכונה להידרוקסיל של‬
‫פעולת הפירוק של הפירופוספט מתבצע ע"י האנזים פירופוספטז‬ ‫‪-‬‬
‫הפריימר כדי שיווצר קשר קוולנטי‪ ,‬אחרת נוצרת הפרעה‬
‫מרחבית )סטרית(‬ ‫מטרתה לקדם את תהליך קישור חומצת הגרעין‪.‬‬ ‫‪-‬‬
 ‫שכפול ‪DNA‬‬
‫מבנה ‪ DNA‬פולימרז‬

‫המבנה השלם של ה‪ DNA -‬פולימרז נראה כמו כף יד‬ ‫‪-‬‬

‫האתר הפעיל נמצא בין ה"אצבעות"‬ ‫‪-‬‬

‫כל אנזימי ה‪ DNA -‬פולימרז מייצרים גדיל חדש מקצה ‪'5‬‬ ‫‪-‬‬
‫לקצה ‪'3‬‬
 ‫שכפול ‪DNA‬‬
‫האתר הפעיל של ‪ DNA‬פולימרז‬

‫דרושים שני יוני מגנזיום לפעילות ‪ DNA‬פולימרז‬ ‫‪-‬‬

‫המגנזיום מייצב את הנוקלאוטיד החדש ואת הפריימר‬ ‫‪-‬‬

‫באתר הפעיל‬

‫בלעדיו לא תתקיים ריאקציה של סינתזת גדיל חדש‬ ‫‪-‬‬

‫‪+‬‬
‫‪Mg2‬‬
 ‫שכפול ‪DNA‬‬
‫זיווג נכון של בסיסים ע"י ‪ DNA‬פולימרז‬

‫‪ DNA‬פולימרז בוחר את הנוקלאוטיד עם הבסיס הנכון‬ ‫‪-‬‬

‫אתר הפעיל של האנזים בנוי כמו כיס‬ ‫‪-‬‬

‫בקישור הנוקלאוטיד המתאים לא תהיה הפרעה מרחבית‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫בסיס מתאים‪ :‬יווצרו קשרי מימן נכונים ובכמות הנכונה בין‬ ‫‪-‬‬
‫הבסיס החדש לתבנית‬
‫סוכר מתאים‪ :‬סוכר לא נכון )ריבוז( יפריע‪:‬‬ ‫‪-‬‬
‫קבוצת ההידרוקסיל על פחמן ‪ 2‬של הריבוז דוחקת‬ ‫‪-‬‬
‫את הנוקלאוטיד החדש פנימה לכיס‬
‫חמצן יהיה במקום פוספט‬ ‫‪-‬‬
‫לא ייווצר קשר פוספודיאסטרי‬ ‫‪-‬‬

‫אם הבסיס והסוכר מתאימים‪ ,‬הקשר בין הנוקלאוטיד החדש‬ ‫‪-‬‬

‫לנוקלאוטיד הנוכחי בתבנית יתקבע‬
 ‫שכפול ‪DNA‬‬
‫מנגנון פעילות של ‪ DNA‬פולימרז‬

‫נוקלאוטיד חדש מזווג לנוקלאוטיד החשוף בתבנית הישנה שהיא ‪ DNA‬חד גדילי‬ ‫‪-‬‬
‫)‪.(ssDNA‬‬

‫אם הזיווג נכון‪:‬‬

‫האינטראקציה גורמת לאצבעות להיסגר מסביב לזוג הנוקלאוטידים החדש )תזוזה‬ ‫‪-‬‬
‫של ‪ 40‬מעלות(‬

‫קונפורמציה זו מובילה למיקום היון הקטליטי )מגנזיום( במיקום המזרז יצירת‬ ‫‪-‬‬
‫הקשר הפוספודיאסטרי‬

‫קישור של הנוקלאוטיד החדש מביא לפתיחת האצבעות‬ ‫‪-‬‬

‫ה‪ DNA -‬פולימרז מושך את הגדיל הישן ומתקדם לנוקלאוטיד הבא‬ ‫‪-‬‬
 ‫שכפול ‪DNA‬‬
‫מנגנון פעילות "עבודה מעשית"‬

‫‪ DNA‬פולימרז עובד במנגנון ‪) processing‬עבודה‬ ‫‪-‬‬

‫מעשית(‪:‬‬
‫‪ -‬המספר הממוצע של זיווג נוקלוטידים רצוף )ללא‬
‫הפסקה( שנעשה ע"י אנזים ‪ DNA‬פולימרז יחיד‪.‬‬

‫חלק מאנזימי ה‪ DNA -‬פולימרז יכולים לבצע‬ ‫‪-‬‬

‫עבודה מעשית של יותר מ‪ 50,000 -‬זיווגים‬
‫ברציפות לפני שה‪ DNA -‬פולימרז מתנתק‬
‫מהתבנית‬

‫בקצב של כ ‪ 1000‬זיווגים לשניה‬ ‫‪-‬‬

 ‫שכפול ‪DNA‬‬
‫זיווג נכון של בסיסים ע"י ‪ DNA‬פולימרז‬

‫שכפול ה ‪ DNA‬חייב להיות מדוייק לרמת הנוקלאוטיד‬ ‫‪-‬‬

‫החלפה או טעות של נוקלאוטיד יחיד )מוטציה( יכולות להסתיים‬ ‫‪-‬‬

‫במחלה קשה‬

‫מנגנון ההגהה של ‪ DNA‬פולימרז‬ ‫‪-‬‬

‫האתר הפעיל מייצר את הזיווג‬ ‫‪-‬‬
‫‪ DNA‬פולימרז מתקדם לנוקלאוטיד הבא והזיווג החדש‬ ‫‪-‬‬
‫נכנס לאתר בקרה בהמשך פולימר ה‪DNA -‬‬
‫אתר ההגהה בודק האם הזיווג שנעשה הוא תקין כך‬ ‫‪-‬‬
‫שמבנה ההליקס הכפול תקין‬
‫אם אתר ההגהה מוצא טעות ה‪ DNA -‬פולימרז עוצר את‬ ‫‪-‬‬
‫פעילותו‬
‫ה‪" DNA -‬נוסע" אחורה למקום הטעות‬ ‫‪-‬‬
‫‪ DNA‬פולימרז מפרק את הזיווגים בדרכו אחורה עד הזיווג‬ ‫‪-‬‬
‫השגוי כולל )פעילות אקסו‪-‬נוקלאז )פירוק קשרים‬
‫פוספודיאסטריים על גדיל יחיד(‬
‫‪ DNA‬פולימרז ממשיך כרגיל בזיווגים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
 ‫שכפול ‪DNA‬‬
‫כיוון יצירת ה‪ DNA -‬ע"י ‪ DNA‬פולימרז‬

‫כדי לשכפל את ה ‪ DNA‬הוא צריך לעבור דה‪-‬נטורציה ואז כל‬ ‫‪-‬‬

‫אחד מהגדילים משמש כתבנית לגדיל חדש שמסונתז עליו‬
‫)המנגנון החצי שמרני(‪.‬‬

‫תאוריה‪ :‬מכיוון שהגדילם אנטיפרלליים וכיוון השכפול הוא אותו‬ ‫‪-‬‬

‫כיוון‪ ,‬בגדיל אחד השכפול יעבוד מקצה ‪ '3‬ל‪ '5 -‬ובגדיל השני מ‪-‬‬
‫‪ '5‬ל‪.'3 -‬‬

‫מציאות‪:‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ -‬כל גדיל ה‪ DNA -‬המשמשים כתבנית "נקראים" מקצה ‪'3‬‬
‫ל‪'5 -‬‬
‫‪ -‬כל הגדילים החדשים המסונתזים עליהם מיוצרים מ‪'5 -‬‬
‫ל‪'3 -‬‬

‫כל ה‪ DNA -‬פולימרזות יודעות לסנתז רק מקצה ‪ '5‬לקצה ‪'3‬‬

 ‫שכפול ‪DNA‬‬
‫הבדל במנגנון הקריאה והכתיבה בין שני הגדילים‬
‫חייב להיות הבדל בדרך היצירה של הגדילים החדשים בין שני גדילי התבנית‬ ‫‪-‬‬

‫רק באחד מהם כיוון הסינתזה של הגדיל החדש יהיה זהה לכיוון הדה‪-‬נטורציה‬ ‫‪-‬‬
‫של ה‪DNA -‬‬
‫ככל שתהיה יותר דה‪-‬נטורציה ה‪ DNA -‬פולימרז יוכל להמשיך לסנתז‬ ‫‪-‬‬
‫את הגדיל החדש‪.‬‬
‫הגדיל שבו הפולימרז קורא מקצה ‪ '3‬של הגדיל הישן‬ ‫‪-‬‬

‫בגדיל השני כיוון הסינתזה גם מ‪ '5 -‬ל‪ '3 -‬של הגדיל החדש‬ ‫‪-‬‬
‫מנוגד לכיוון הפתיחה של ה ‪DNA‬‬ ‫‪-‬‬
‫הפולימרז צריך להתחיל מהכיוון ההפוך‬ ‫‪-‬‬
‫כשיש דה‪-‬נטורציה ונפתח איזור חד גדילי חדש )תבנית חדשה( ה‪DNA -‬‬ ‫‪-‬‬
‫פולימרז נקשר לתבנית מחדש ומסנתז לכיוון ה‪ '5 -‬של התבנית‪.‬‬

‫מנגנון סינתזה שונה בין הגדילים‬ ‫‪-‬‬

‫הגדיל שבו כיוון הסינתזה הוא כיוון פתיחת ה‪ DNA -‬נקרא גדיל מוביל )‪.(leading‬‬ ‫‪-‬‬

‫הגדיל שבו כיוון הסינתזה הפוך לכיוון פתיחת ה‪ DNA -‬נקרא גדיל מעכב‬ ‫‪-‬‬
‫)‪.(lagging‬‬
‫צריכים לקרות בו יותר דברים כדי לאפשר סינתזה‬ ‫‪-‬‬
 ‫שכפול ‪DNA‬‬
‫פתיחת המבנה הדו‪-‬גדילי‬

‫‪ DNA‬היא מולקולה מאוד יציבה במצב דו גדילי בטמפרטורה‬ ‫‪-‬‬

‫פיזיולוגית‬
‫‪-‬‬
‫הפרדת שני הגדילים לא מתרחשת בצורה ספונטנית‬ ‫‪-‬‬

‫צריך להפעיל אנרגיה רבה כדי להפריד בין הגדילים‬ ‫‪-‬‬

‫‪-‬‬
‫האנזים שמפריד את שני הגדילים ‪ -‬הליקאז‬ ‫‪-‬‬
‫‪ -‬משתמש במולקולות ‪ ATP‬בשביל להפריד את שני‬
‫הגדילים‬
‫‪ -‬מפרק מולקולת ‪ ATP‬ע"י הידרוליזה‬
‫‪ -‬בנוי מ‪ 6-‬תתי יחידות זהות‬

‫יוצר סופר קוילינג בהמשך מולקולת ה‪DNA -‬‬ ‫‪-‬‬

‫התנגדות גדולה להמשך דה‪-‬נטורציה‬ ‫‪-‬‬

 ‫שכפול ‪DNA‬‬
‫פתיחת המבנה הדו‪-‬גדילי‬

‫האנרגיה שהליקאז מפיק מ‪ ATP -‬על מנת לבצע דה‪-‬‬ ‫‪-‬‬

‫נטורציה לא מספיקה בשביל להמשיך לבצע את הדה‪-‬‬
‫נטורציה‬

‫תהליך השכפול מואט או נעצר לגמרי‬ ‫‪-‬‬

‫אנזים שפותר את הבעיה ‪ DNA -‬גיראז‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫‪ -‬פותח את הסופר קויל‬
‫‪ -‬מרפה את הסיבוביות של ה ‪ DNA‬ע"י הורדת מספר‬
‫הליפופים‬
‫‪ -‬סוג של טופואיזומרז‬
‫‪ -‬חותך גדיל ומחבר אותו חזרה כשההתנגדות )המתח(‬
‫יורדת‬
‫‪ -‬נקרא סופר‪-‬קוילינג שלילי‬

‫ההרפיה מאפשר להליקאז להמשיך ולרוץ על ה ‪.DNA‬‬ ‫‪-‬‬

 ‫שכפול ‪DNA‬‬
‫חלבונים המשתתפים ביצירת מזלג השכפול‬

‫אנזימים במזלג ההכפלה‪:‬‬

‫‪ RNA‬פרימאז‬ ‫‪-‬‬

‫‪ DNA‬הליקאז‬ ‫‪-‬‬

‫חלבונים קושרי חד‪-‬גדיל )‪(ssb‬‬ ‫‪-‬‬

‫גיראז ‪ /‬טופואיזומרז‬ ‫‪-‬‬

 ‫שכפול ‪DNA‬‬
‫שכפול הגדיל המעכב ‪ -‬מקטעי אוקזקי ופריימר ‪RNA‬‬
‫המקטעים הקצרים של הגדיל המעכב נקראים מקטעי אוקזקי‬ ‫‪-‬‬

‫ניסוי אוקזקי‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫חיידקי אי קולי בשלב הגדילה שלהם קיבלו פולס של חומצות גרעין מסומנות‬ ‫‪-‬‬
‫רדיואקטיבית לזמן קצר מאוד‬
‫החיידקים הומתו בקבוצות לפי זמנים משתנים לאחר הפולס הרדיואקטיבי‬ ‫‪-‬‬
‫ה‪ DNA -‬הופרד משאר רכיבי התא‬ ‫‪-‬‬
‫בוצעה הפרדה בין הגדילים בעזרת חומצה‬ ‫‪-‬‬
‫באמצעות גרדיינט צפיפות במבחנה נבדק איזה גדלים של מולקולות ‪ DNA‬קיימים‬ ‫‪-‬‬
‫בכל תמיסה‬
‫תוצאות‪:‬‬ ‫‪-‬‬
‫בתמיסות מוקדמות נראה שבנוסף למולקולות ‪ DNA‬גדולות ישנם מקטעים‬ ‫‪-‬‬
‫קצרים של ‪ DNA‬באורך ‪ 150-200‬בסיסים‬
‫בתמיסות מאוחרות נמצא שהמקטעים נעלמים עם הזמן ונשארות רק‬ ‫‪-‬‬
‫מולקולות ‪ DNA‬גדולות‬
‫מסקנה‪:‬‬ ‫‪-‬‬
‫המקטעים הם חומרי ביניים‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫תוצאה נוספת‪ :‬הרצפים הנוקלאוטידים הקצרים מורכבים מ ‪ RNA‬ולא רק מ ‪.DNA‬‬ ‫‪-‬‬

‫‪ RNA‬פרימאז מייצר את מקטעי ה ‪RNA‬‬ ‫‪-‬‬

‫אורך פריימר ‪ 10-12 -‬נוקלאוטידים‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫צריך להוציא אותו מה‪ DNA -‬כדי להכניס במקומם חומצות גרעין מסוג ‪DNA‬‬ ‫‪-‬‬
 ‫שכפול ‪DNA‬‬
‫הסרת פריימר ‪ RNA‬והחלפתו ב ‪DNA‬‬

‫למה ‪ RNA‬ולא ‪?DNA‬‬

‫מאפשר שלב בקרה נוסף‬ ‫‪-‬‬
‫תחילת ריצוף מכילה טעויות רבות‬ ‫‪-‬‬
‫ה‪ RNA -‬יוצא הפרעה במבנה של ה‪DNA -‬‬ ‫‪-‬‬
‫קל לזהות איזורים של דופלקס ‪ RNA-DNA‬ולהחליף אותם ל‬ ‫‪-‬‬
‫‪ DNA-DNA‬ובאותו זמן גם לתקן את המוטציות‬

‫מנגנוני סילוק ‪:RNA‬‬

‫‪:RNAseH‬‬ ‫‪-‬‬
‫נמצא רק באאוקריוטים‬ ‫‪-‬‬
‫סובסטרט‪ :‬הטרו דופלקס ‪RNA-DNA‬‬ ‫‪-‬‬
‫מזהה ‪ '5‬של מקטע אוקזקי‬ ‫‪-‬‬
‫עושה הידרוליזה רק ל‪ RNA -‬המשמש כפריימר‬ ‫‪-‬‬
‫נשאר "חלון" של ‪ DNA‬דו גדילי‬ ‫‪-‬‬
‫אקסונוקלאז מסיר קצוות ומשאיר ‪ '3‬חופשי עם קבוצת ‪OH‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ DNA‬פולימרז מסנתז את המקטע שהתפנה עקב הסילוק‬ ‫‪-‬‬
‫הפולימרז נופל‬ ‫‪-‬‬
‫ליגאז סוגר את הניק )מייצר קשר פוספודיאסטרי בין שני‬ ‫‪-‬‬
‫נוקלאוטידים סמוכים(‬
 ‫שכפול ‪DNA‬‬
‫הסרת פריימר ‪ RNA‬והחלפתו ב ‪DNA‬‬

‫מנגנוני סילוק ‪) RNA‬המשך(‪:‬‬

‫‪ DNA -‬פולימרז ‪:I‬‬
‫‪ -‬נמצא רק בפרוקריוטים‬
‫‪ -‬נקשר ל‪DNA -‬‬
‫‪ -‬מתקדם לכיוון ‪ '5‬של הגדיל הישן‬
‫‪ -‬כשנתקל בהטרו‪-‬דופלקס מסיר בפעילות אקסונוקלאז את‬
‫בסיסי ה ‪RNA‬‬
‫‪ -‬מזווג בסיסי ‪ DNA‬עם ההתקדמות‬
‫‪ -‬ליגאז מתקן את הניק שנשאר‬
 ‫שכפול ‪DNA‬‬
‫סוגים שונים של ‪ DNA‬פולימרז‬
‫סוגי ‪ DNA‬פולימרז )פרוקריוטים(‪:‬‬

‫פולימרז ‪:I‬‬ ‫‪-‬‬

‫כ‪ 400-‬יחידות בתא‬ ‫‪-‬‬
‫מונומר‬ ‫‪-‬‬
‫מסייע לפולימרז ‪ III‬בתיקון טעויות ושכפול‬ ‫‪-‬‬
‫מבצע תיקונים בין מקטעי אוקזקי‬ ‫‪-‬‬
‫הסרה של של בסיסי ‪ RNA‬בקצה ה‪ '5-‬של המקטע הראשון והחלפתם בנוקלאוטידים‬ ‫‪-‬‬
‫מתאימים של ‪ DNA‬מתאימים‬
‫בעל שלושת הפונקציות של פולימרזות‪:‬‬ ‫‪-‬‬
‫פילמור ‪'3 ← '5‬‬ ‫‪-‬‬
‫אקסונוקלאז ‪'5 ← '3‬‬ ‫‪-‬‬
‫אקסונוקלאז ‪'3 ← '5‬‬ ‫‪-‬‬

‫פולימרז ‪:II‬‬ ‫‪-‬‬

‫כ‪ 100-‬יחידות בתא‬ ‫‪-‬‬
‫מונומר‬ ‫‪-‬‬
‫לא משתתף בסינתזת ‪, DNA‬לא חיוני‬ ‫‪-‬‬
‫משתתף בזיווג הבסיס המתאים במטרה לתקן טעויות בכיוון ‪'3 ← '5‬‬ ‫‪-‬‬

‫פולימרז ‪:III‬‬ ‫‪-‬‬

‫כ‪ 10-‬יחידות בתא‬ ‫‪-‬‬
‫הטרומר גדול‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫משכפל עיקרי של ה‪DNA‬‬ ‫‪-‬‬
‫קצב עבודה גבוה מזה של פולימרז ‪I‬‬ ‫‪-‬‬
‫אקסונוקלאז ‪ '5 ← '3‬כמנגנון הגהה‬ ‫‪-‬‬
 ‫שכפול ‪DNA‬‬
‫סוגים שונים של ‪ DNA‬פולימרז‬
‫סוגי ‪ DNA‬פולימרז )אאוקריוטים(‪:‬‬

‫פולימרז אלפא‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫סינתזת פריימר ‪ DNA‬אחרי פריימר ה ‪ RNA‬בשכפול‬ ‫‪-‬‬

‫פולימרז גמא‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫שכפול ותיקון ‪ DNA‬מיטוכונדריאלי‬ ‫‪-‬‬

‫פולימרז אפסילון‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫סינתזת הגדיל המוביל‬ ‫‪-‬‬

‫פולימרז דלתא‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫סינתזת הגדיל המעכב‬ ‫‪-‬‬

‫הבדלים בין שכפול אאוקריוטי ושכפול פרוקריוטי‪:‬‬

‫מכניזם דומה‬ ‫‪-‬‬

‫באאוקריוטים מספר גדול יותר נקודות התחלת שכפול )מספר כרומוזומים(‬ ‫‪-‬‬

‫באאוקריוטים שכפול איטי יותר בגלל בקרה ומורכבות המערכת האנזימטית‬ ‫‪-‬‬

‫באאוקריוטים יותר פולימרזות מאשר בפרוקריוטים )‪ 5‬מול ‪(2‬‬ ‫‪-‬‬

 ‫שכפול ‪DNA‬‬
‫מנגנון שכפול בפרוקריוטים‬

‫סינתזה רצופה של גדיל מוביל מקצה ‪ '5‬לקצה ‪ '3‬ע"י‬ ‫‪-‬‬

‫‪ DNA‬פולימרז ‪III‬‬

‫במקביל הליקז פותח את קשרי המימן בין הגדילים‬ ‫‪-‬‬

‫יצירת פריימרים מ ‪ RNA‬ע"י ‪ RNA‬פרימאז‬ ‫‪-‬‬

‫הפריימרים על הגדילים מוארכים ע"י ‪ DNA‬פולימרז ‪III‬‬ ‫‪-‬‬

‫‪ DNA‬פולימרז ‪ I‬מעכל את בסיסי ה ‪ RNA‬מהפריימרים‬ ‫‪-‬‬

‫ומחליף אותם בבסיסי ‪DNA‬‬

‫‪ DNA‬ליגאז יוצר את הקשר הפוספודיאסטרי בין הבסיס‬ ‫‪-‬‬

‫האחרון שהחליף את הפריימר לבין הבסיסי הראשון של‬
‫ה ‪DNA‬‬
 ‫שכפול ‪DNA‬‬
‫מנגנון שכפול באאוקריוטים‬

‫‪ RNA‬פרימז מסנתז פריימר ‪RNA‬‬ ‫‪-‬‬

‫‪ DNA‬פולימרז אלפא‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫‪ -‬מסנתז פריימר ‪ DNA‬אחרי פריימר ה ‪RNA‬‬

‫‪ DNA‬פולימרז אפסילון‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫‪ -‬מזווג אלפי בסיסים ב ‪ DNA‬בגדיל המוביל‬

‫‪ DNA‬פולימרז דלתא‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫‪ -‬מזווג אלפי בסיסים ב ‪ DNA‬בגדיל המעכב‬

‫‪ DNA‬ליגאז‪:‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ -‬סוגר ניקים‬