‫תרגום‬

‫היווצרות חלבון‬

‫‪ :Genetic code‬הכללים על פיהם רצף נוקליאוטידים של גן‪ ,‬באמצעות תיווך של רנ"א‪,‬‬

‫מתורגם לרצף ח"א של חלבון‪.‬‬
‫רצף הנוקליאוטידים ברנ"א מתורגם בשלשות‪ .‬ישנן ‪ 64‬קומבינציות )‪ .(43‬כל שלשה‬
‫נקראת ‪ codon‬אשר מקודד לח"א אחת‪ .‬קוד זה הוא אוניברסלי ומשמש בכל‬
‫האורגניזמים )מלבד הבדלים אשר נמצאו בדנ"א במיטוכונדריה(‪.‬‬

‫‪:tRNAs‬‬
‫סט של מולקולות רנ"א קטנות המשמשות כאדפטורים אשר מזהות וקושרות את הקודון‬
‫לח"א אמינו המתאימה‪ .‬כל מולקולה מסוג זה היא באורך של ‪ 80‬נוקליאוטידים בערך‪.‬‬
‫‪ 4‬חלקים קצרים של מולקולת ה ‪ tRNA‬הם מבנה של דאבל הליקס‪ -‬כך נוצרת מולקולה‬
‫בעלת מבנה של תלתן‪ .‬מבנה התלתן עובר קיפול נוסף ליצירת מבנה קומפקטי בצורה ‪L‬‬
‫המוחזק ע"י קשרי מימן בין אזורים שונים של המולקולה‪.‬‬

‫שני אזורים של נוקליאוטידים לא מצומדים נמצאים בקצוות של צורת ה ‪ .L‬קצוות אלו‬

‫חיוניים לפעילות המולקולה בסינטזת החלבון‪ .‬אזורים במולקולה‪:‬‬
‫–אחד האזורים הללו יוצר את ה ‪ – anticodon‬סט של שלושה נוקליאוטידים‬
‫עוקבים אשר יוצרים קשר עם הקודון במולקולת ה ‪. mRNA‬‬
‫–אזור נוסף הוא אזור של גדיל בודד בקצה ‪ .3‬לאזור זה נקשר הח"א שמתאימה‬
‫לקודון‪.‬‬
‫•בדוגמה שבציור‪ :‬מולקולת ה ‪ tRNA‬מותאמת לתרגם ‪ CUU-3-5‬שמופיע ב‬
‫‪ ,mRNA‬ובעצם מדובר בקודון ‪) UUC‬הקריאה היא מ ‪ 5‬ל‪ .(3-‬לכן הח"א שנקשרת‬
‫לקצה ‪ 3‬של ה ‪ tRNA‬היא ‪.Phe‬‬

‫המצב בו מספר קודונים מתרגמים לאותה ח"א מעיד על כך שלחלק מחומצות האמינו יש‬
‫יותר מ ‪ tRNA‬אחד‪ ,‬וגם שחלק מה ‪ tRNA‬ים מותאמים לכך שהם יכולים לבצע צימוד רק‬
‫של שני הבסיסים הראשונים ויכולים לסבול אי התאמה של הבסיס השלישי )מצב זה‬
‫מסביר מדוע הרבה קודונים שונים רק בבסיס השלישי שלהם(‪ .‬צימוד בסיסים רעוע‬
‫מאפשר התאמה של ‪ 20‬ח"א ל ‪ 61‬קודונים בעזרת ‪ 31‬סוגים של מולקולות ‪ .tRNA‬מספר‬
‫סוגי מולקולות ה ‪ tRNA‬משתנה בין מינים‪.‬‬
 ‫‪ :Aminoacyl-tRNA synthetases‬אנזימים אשר מבצעים את ההכרה והקישור‬
‫הקוולנטי בין הח"א למולקולות ה ‪ tRNA‬המתאימות‪ .‬ישנם אנזימים שונים עבור חומצות‬
‫אמינו שונות‪ .‬נוקליאוטידים ספציפיים באנטיקודון ובזרוע )קצה ‪ (3‬המקבלת את הח"א‬
‫מאפשרת את הזיהוי של ה ‪ tRNA‬ע"י האנזים‪ .‬פעילות האנזים ליצירת קשר עתיר אנרגיה‬
‫בין החומצה האמינית לטרנ"א דורשת אנרגיה המופקת ע"י הידורליזה של ‪ .ATP‬הקשר‬
‫העתיר אנרגיה שנוצר בתהליך משמש בשלב מאוחר יותר ליצירת קשרים בין הח"א‬
‫בסינטזת החלבון‪.‬‬

‫‪ :Ribosome‬מכונת התרגום‬
‫הריבוזום הוא קומפלקס ענק המורכב מיותר מ ‪ 50‬חלבונים שונים ‪ribosomal‬‬
‫‪ ,proteins‬ומספר מולקולות רנ"א הנקראות )‪ .ribosomal RNAs) rRNA‬תא טיפוסי‬
‫מכיל מיליוני ריבוזומים בציטופלזמה שלו‪ .‬באאוקריוטים תת היחידות של הריבוזום‬
‫מיוצרים בגרעין‪ ,‬ע"י קישור של חלבוני ריבוזום )שיוצרו בציטופלזמה ויובאו לגרעין(‬
‫למולקולות ‪ rRNA‬ששועתקו‪ .‬היחידות הללו אז מיובאות לציטופלזמה לסייע בתהליך‬
‫הסינטזה של החלבונים‪ .‬הריבוזום מורכב מ‪ 2-‬תת יחידות‪:‬‬
‫–תת יחידה קטנה‪ :‬מתאימה בין ה ‪ tRNA‬לקודון ב ‪.mRNA‬‬
‫–תת יחידה גדולה‪ :‬מקטלזת את יצירת הקשרים בפפטידים המקשרים בין הח"א‬
‫ליצירת שרשרת פוליפפטידית‪.‬‬
‫שתי תת היחידות מתחברות על מולקולת ‪ mRNA‬בד"כ קרוב להתחלה שלה‪ -‬בקצה ‪5‬‬
‫להתחלת סינטזת החלבון‪ .‬מנקודה זו הריבוזום נע על הרנ"א ומתרגם את רצפי‬
‫הנוקליאוטידים לח"א אחת אחר השניה‪ ,‬תוך שימוש ב ‪ tRNA‬כאדפטור המשמש להוספת‬
‫ח"א לרצף הנכון לקצה של השרשרת הנבנית‪ .‬שתי תת היחידות נפרדות בתום תהליך‬
‫התרגום‪.‬‬
‫מבנה הריבוזום‪:‬‬
‫כל ריבוזום מכיל ‪ 3‬אתרי קישור עבור ‪:tRNA‬‬
‫‪(A- site (aminoacyl RNA.1‬‬
‫‪(P-site (peptydil tRNA.2‬‬
‫‪(E-site (Exit.3‬‬
‫מאחר ולכל מולקולות ה ‪ tRNA‬יש אותה צורה בסיסית‪ ,‬כולן יכולות להתאים לאתרים אלו‪.‬‬
‫מולקולת ‪ tRNA‬מוחזקת חזק באתרים ‪ A‬ו‪ ,P-‬רק אם האנטיקודון שלה יוצר צימוד בסיסי‬
‫עם הקודון המתאים שנמצא על מולקולת ה ‪ mRNA‬אשר קשורה לריבוזום‪ .‬האתרים ‪ A‬ו‪P-‬‬
‫צמודים במידה מספקת כך ששתי מולקולות ה ‪ tRNA‬שמוחזקות על ידם צריכות להתאים‬
‫לקודונים‪.‬‬
 ‫‪-Elongation‬‬
‫הוספת ח"א לשרשרת קיימת‪:‬‬
‫המצב ההתחלתי‪ :‬מספר ח"א קושרו כבר אחת לשנייה‪ ,‬ישנה מולקולת ‪ tRNA‬קשורה‬
‫לשרשרת הפפטידית באתר ‪ .P‬השלבים הבאים מתארים הארכה של השרשרת‬
‫הפפטידית‪:‬‬
‫‪.1‬מולקולת ‪ tRNA‬הנושאת את הח"א הבאה בשרשרת נכנסת לאתר ‪ A‬הפנוי‬
‫בריבוזום ע"י יצירת צימוד בסיסים עם הקודון ב ‪ mRNA‬החשוף באתר ‪.A‬‬
‫‪.2‬הקצה הקרבוקסילי של השרשרת הפוליפפטידית מוסר מה ‪ tRNA‬שנמצא באתר‬
‫‪ .P‬בשל פירוק זה משתחררת אנרגיה המסופקת לתהליך יצירת הקשר של ח"א‬
‫אמינית זו עם הח"א אמינית שזה עתה נכנסה עם ה ‪ tRNA‬החדש לאתר ‪ .A‬תגובה‬
‫זו מקוטלזת ע"י האנזים ‪ peptidyl transperase enzyme‬שהוא חלק‬
‫מהריבוזום‪.‬‬
‫‪.3‬פעילות אנזים זה מלווה בתזוזה של תת היחידה הגדולה ביחס לתת היחידה‬
‫הקטנה אשר מחזיקה ב ‪ .mRNA‬תזוזה זו גורמת למעבר של שתי מולקולות ה‬
‫‪ tRNA‬לאתרים ‪ P‬ו‪.E-‬‬
‫‪.4‬תת היחידה הקטנה זזה בדיוק ‪ 3‬נוקליאוטידים קדימה‪ ,‬ומביאה את עצמה חזרה‬
‫לאותה תנוחה ביחד לתת היחידה הגדולה‪.‬‬
‫‪.5‬ה ‪ tRNA‬שנמצא באתר ‪ P‬עובר דיסוציאציה )מתנתק מהאתר(‬
 ‫‪:Elongation Factors‬‬

‫‪ :EF-Tu.1‬פרוקיוטים‪-EF1 /‬‬
‫אאוקריוטים‪ -‬הגהה‬
‫פקטור הקשור ל ‪ tRNA‬הנכנס לאתר‬
‫‪ .A‬ברגע שיש זיווג יש הידרוליזה של‬
‫‪ GTP‬ל ‪ .GDP‬כשאין זיווג מושלם‬
‫הפקטור נשאר צמוד ל ‪ tRNA‬ומונע‬
‫תגובה בין המולקולה הנכנסת‬
‫למולקולת רנ"א הקיימת באתר ‪.P‬‬

‫‪ :EF-G.2‬פרוקריוטים‪-EF2 /‬‬
‫אאוקריוטים‪ -‬טרנסלוקציה‬
‫מיד לאחר יצירת הקשר הפפטידי‬
‫הפקטור‪ ,‬קשור ל ‪ GTP‬נכנס‬
‫לאתר ‪ A‬ומאפשר את‬
‫הטרנסלוקציה‪ .‬לאחר הידרוליזה‬
‫יש שחרור של הפקטור שכעת יש‬
‫לו ‪.GDP‬‬

‫‪Ribosome=Ribozyme‬‬
‫הריבוזום הוא אחד המבנים הכי גדולים ומורכבים בתא‪ ,‬מורכב מ ‪ 2/3‬רנ"א ו ‪ 1/3‬חלבונים‪.‬‬
‫המבנה מעיד על כך שהרנ"א‪,‬ולא החלבונים‪ ,‬הם האחראים למבנה הכולל של הריבוזום‪,‬‬
‫ליכולתו למקום ‪ tRNA‬על ‪ ,mRNA‬ואפילו אחראים ליכולות הקטליטיות שלו ליצור קשרים‬
‫פפטידים‪ .‬ה ‪ rRNA‬מקופלים למבנה קומפקטי מאוד תלת מימד ומדויק אשר מהווה את‬
‫הליבה של הריבוזום‪ .‬התפקיד העיקרי של החלבונים הוא לייצב את מבנה ליבת הרנ"א‬
‫של הריבוזום‪ ,‬תוך כדי שהם מאפשרים שינוי קונפורמציה במבנה המאפשר קטליזה יעילה‬
‫של סינטוז חלבונים‪ .‬לא רק ששלושת האתרי קשירה בנויים בעיקר מרנ"א‪ ,‬גם האתר‬
‫הקטליטי המאפשר יצירת קשרים פפטידים מורכב מהרנ"א‪ .‬האתר הקטליטי הרנ"אי‬
‫לפפטדיל טרנספראז דומה באספקטים רבים לאלו הנמצאים בחלבונים‪ -‬מדובר במבנה‬
‫מורכב של כיס שמכוון בצורה מדויקת שני מגיבים‪ :‬שרשרת הפפטיד וה ‪ tRNA‬הטעון‬
‫בח"א‪ ,‬והוא מספק קבוצה כימית המגיבה כקטליזאטור‪ .‬מולקולות רנ"א אשר בעלות‬
‫יכולת קטליטית נקראות ‪Ribozymes‬‬

‫התחלת התרגום‪:‬‬
‫האתר בו מתחילה סינטזת החלבון על ה ‪ mRNA‬הוא קריטי‪ ,‬מאחר והוא קובע את מסגרת‬
‫הקריאה עבור כל המסר‪ .‬צעד התחלת התרגום חשוב גם מבחינת היותו נקודת הזמן‬
‫האחרונה בה יכול להחליט התא האם אותו ‪ mRNA‬יהיה מתורגם‪ ,‬האם אותו חלבון יהיה‬
‫מסונטז‪.‬‬
 ‫התחלת התרגום‪ .AUG :‬ישנו צורך ב ‪ tRNA‬מיוחד על מנת להתחיל בתרגום‪Initiator -‬‬
‫‪ tRNA‬תמיד נושא את החומצה האמינית ‪ .methionine‬כך שלכל החלבונים החדשים‬
‫יש ‪ methionine‬בקצה ‪.N‬‬
‫ה ‪ metionine‬בד"כ מוסר ע"י פרוטאז מסוים‪ .‬ה ‪ initiator tRNA‬שונה מה ‪ tRNA‬שנושא‬
‫בד"כ ‪.methionine‬‬
‫באאוקריוטים ה ‪ initoator tRNA‬יחד עם ה ‪ ,methionine‬מתחבר לתת היחידה‬
‫הריבוזומלית הקטנה יחד עם חלבונים נוספים הנקראים ‪translation initiator‬‬
‫‪ .proteins‬מכל ה ‪tRNA‬ים הטעונים בתא‪ ,‬רק ה ‪ initiator tRNA‬מסוגל ליצור קשר חזק‬
‫עם אתר ‪ P‬של היחידה הריבוזומלית הקטנה‪.‬‬
‫‪.1‬ישנה קשירה של ה ‪ initiator tRNA‬יחד עם ‪translation initiator proteins‬‬
‫לאתר ‪ P‬של תת היחידה הקטנה של הריבוזום‪.‬‬
‫‪.2‬תת היחידה הקטנה שכעת טעונה נקשרת לקצה ‪ 5‬של ה ‪ ,mRNA‬אשר מזוהה בין‬
‫השאר ע"י ה ‪ cap‬שנמצא במולקולות אצל אאוקריוטים‪.‬‬
‫‪.3‬היחידה נעה קדימה )מקצה ‪ 5‬לקצה ‪ (3‬לאורך ה ‪ mRNA‬בחיפוש אחר רצף ‪.AUG‬‬
‫‪.4‬כאשר ישנה פגישה ברצף ‪ AUG‬מספר ‪ initiation factors‬מתפרקים מתת‬
‫היחידה הקטנה ע"מ לפנות מקום לקישור של תת היחידה הגדולה‪ ,‬להשלמת‬
‫בניית מבנה הריבוזום‪.‬‬
‫‪.5‬ה ‪ tRNA initiator‬הקשור לאתר ‪ P‬מוכן לסינטזה של חלבון עם התווספות ‪tRNA‬‬
‫מתאים באתר ‪.A‬‬
‫•בפרוקריוטים אין ‪ cap 5‬המסמן לריבוזום היכן להתחיל את חיפוש עבור רצף‬
‫התחלת התרגום‪ .‬במקום זה‪ ,‬הם מכילים רצפים ספציפיים לקשירת ריבוזום‬
‫)באורך של עד ‪ 6‬נוקליאוטידים( הממוקמים מספר נוקליאוטידים ‪ upstream‬ל‬
‫‪ AUG‬בו מתחיל התרגום‪ .‬הריבוזום הפרוקריוטי מסוגל להקשר ל ‪ mRNA‬גם‬
‫באמצע המולקולה‪ -‬כל מולקולת ‪ mRNA‬בפרוקיוטים‪ ,‬בניגוד לאאוקריוטים‪,‬‬
‫מקודדת למספר חלבונים‪.‬‬

‫הפסקת התרגום‪:‬‬
‫הפסקת התרגום מתבצעת בהופעת ‪ .stop codon- UAA/UAG/UGA‬רצפים אלו אינם‬
‫מוכרים ע"י מולקולת ‪ tRNA‬ואינם מקודדים לח"א‪ ,‬אלא מקודדים לריבוזום להפסיק את‬
‫התרגום‪ .‬חלבונים הנקראים ‪ release factors‬נקשרים לכל ‪ stop codon‬שמגיע‬
‫לאתר ‪ A‬בריבוזום‪ .‬קשירה זו משנה את פעילות הפפטדיל טרנספראז בריבוזום‪ ,‬גורמת לו‬
‫לקטלז הוספת מולקולת מים‪ .‬תגובה זו משחררת את הקצה הקרבוקסילי של שרשרת‬
‫הפוליפפטידית הנבנית מהחיבור של למולקולת ‪ , tRNA‬ומאחר וזהו הקשר היחידי של‬
‫השרשרת לריבוזום‪ ,‬השרשרת משוחררת ישר לציטופלזמה‪ .‬הריבוזום אז משחרר את ה‬
‫‪ mRNA‬ומתפרק חזרה לשני תת היחידות שלו שיכולות להתרכב על ‪ mRNA‬אחר‬
‫להתחלת תהליך חדש של תרגום‪.‬‬
‫•בד"כ מולקולות של חלבונים יודעות להתקפל כראוי בעצמן‪ ,‬עם זאת ישנן כמה‬
‫שלא מצליחות ולהן מסייעים ‪ molecular chaperones‬אשר פוגשים‬
‫בחלבונים אלו בעת הגחתם מהריבוזום‪.‬‬
 ‫בד"כ מספר תרגומים מתרחשים בו זמנית על אותה מולקולת ‪ ,mRNA‬לכן בד"כ‬
‫מולקולות ‪ mRNA‬נמצאות במצב של ‪ -polyribosomes/polysomes‬ארגון של‬
‫ריבוזומים רבים במרווחים של ‪ 80‬נוקליאוטידים אחד מהשני לאורך מולקולת ‪mRNA‬‬
‫אחת‪ .‬בפרוקריוטים ריבוזומים נחשפים למולקולת ה ‪ mRNA‬עוד כשהיא משועתקת‬
‫מהדנ"א‪ ,‬כך שלעיתים התרגום מתחיל עוד לפני שהשעתוק הסתיים‪.‬‬

‫אנטיביוטיקה‪:‬‬
‫רוב האנטיביוטיות הן תרכובות המעכבות סינטזה של חלבוני של פרוקריוטים ולא של‬
‫אאוקריוטים‪ .‬דבר זה מתאפשר בשל השונות בתהליכי השעתוק והתרגום בין השניים‪.‬‬

‫אזורי ‪ UTR- untranslated regions‬נמצאים בקצוות ‪ 5‬ו‪ ,3-‬תפקידם בקרת יעילות‬

‫התרגום ויציבות הרנ"א‪.‬‬