‫שם‪_____________________ :‬‬

‫אשכול אזרחות‪ -‬היסטוריה‬

‫חוברת אזרחות‪ -‬היסטוריה לתלמידי ט'‪ ,‬תשפ"ד‬

 ‫תוכן העניינים‬
‫מבוא‪ :‬סדנת ההיסטוריון ‪ .............................................................................................‬עמ' ‪3‬‬

‫מבוא לאזרחות‪ :‬לאום ומדינת לאום‪ ,‬תנאים להקמת מדינה דמוקרטית ‪ .............................‬עמ' ‪14‬‬

‫זכויות טבעיות ‪ ..........................................................................................................‬עמ' ‪19‬‬

‫עקרונות הדמוקרטיה ‪ .................................................................................................‬עמ' ‪25‬‬

‫מהפכה צרפתית‪ -‬כמקרה בוחן ‪ ...................................................................................‬עמ' ‪33‬‬

‫מהפכות וזכויות‪ :‬עבודת חקר ‪ .....................................................................................‬עמ' ‪43‬‬

‫מאימפריליזם למדינת לאום‬

‫אימפריליזם ‪ ............................................................................................................‬עמ' ‪44‬‬

‫מלחמת העולם הראשונה‪ -‬גורמים‪ ,‬מאפיינים‪ ,‬תוצאות ‪ ..................................................‬עמ' ‪57‬‬

‫המדינה היהודית שבדרך ‪ ..........................................................................................‬עמ' ‪62‬‬

‫‪2‬‬
 ‫מבוא להיסטוריה‬
‫יוצאים למסע בזמן‪.........‬‬

‫נושא ראשון‪ -‬מהי היסטוריה?‬

‫צפה בסרטון‪our story in 2 minutes -‬‬

‫מה ראינו בסרטון? מה המשותף לכולם?‬ ‫•‬

‫מהי היסטוריה?‬
‫ההיסטוריה היא רישום של האירועים חשובים שהתרחשו בתולדותיו של עם‪ /‬חברה‪.‬‬
‫ההיסטוריה מספרת לנו על חיי היומיום‪ ,‬על האמונות וגם על האירועים המיוחדים שקרו לעמים‪.‬‬
‫מקור המילה "היסטוריה" בשפה היוונית ופירושה "תיעוד" או "חקירה"‪.‬‬
‫בהיסטוריה יש סיפורים ולכן שומעים את המילה "‪."Story‬‬

‫מהם מאפייני האירוע ההיסטורי? מה הופך אירוע לאירוע היסטוריה?‬

‫‪ .1‬זמן ההתרחשות – בעבר‪.‬‬
‫‪ .2‬הוא אירוע חשוב בחיי קבוצת אנשים‪ ,‬השפיע על גורל אנשים וממלכות‪.‬‬
‫‪ .3‬האירוע אינו בודד‪ ,‬אלא חלק מאירועים נוספים‪.‬‬
‫‪ .4‬האירוע גרם שינוי במצב שהיה קיים בעבר‪.‬‬
‫‪ .5‬לאירוע יש מספר סיבות להתרחשותו ומספר תוצאות הנובעות ממנו‪.‬‬
‫‪ .6‬הוא אירוע חד פעמי ולא ניתן לחזור עליו כמו שהוא‪.‬‬

‫‪3‬‬
 ‫חמשת הממי"ם‬
‫כשדנים באירוע היסטורי יש לבדוק‪:‬‬
‫מקום‪ -‬היכן התרחש?‬ ‫‪-‬‬
‫מתי‪ -‬מתי התרחש האירוע?‬ ‫‪-‬‬
‫מדוע‪ -‬באילו נסיבות‪ ,‬מה גרם לכך ומהן השפעותיו?‬ ‫‪-‬‬
‫מה‪ -‬מה התרחש?‬ ‫‪-‬‬
‫מי‪ -‬מי מעורב באירוע?‬ ‫‪-‬‬

‫תרגול‪ -‬מהי היסטוריה‬

‫‪ .1‬לאיזה אירוע היסטורי או תקופה היסטורית היית רוצה לחזור בזמן? מדוע?‬
‫‪ .2‬עם איזו דמות היסטורית היית רוצים להיפגש? מדוע דווקא איתה?‬
‫‪ .3‬היעזר בגוגל‪ ,‬מצא ‪ 5‬אירועים שהתרחשו בעבר וציינו‪ :‬מה הפך אירועים אלו לאירועים‬
‫היסטוריים?‬
‫‪ .4‬בחר ‪ 3‬אירועים מבין החמישה שבחרתם בשאלה הקודמת וענה לגבי כל אחד את שאלות חמשת‬
‫המממי"ם (מתי? מי? מקום? מדוע? מה?)‪.‬‬
‫‪ .5‬לפניך משפטים‪ ,‬סמן ‪ V‬אם המשפט הוא בעל חשיבות היסטורית ו‪ X -‬אם איננו בעל חשיבות‬
‫היסטורית‪.‬‬

‫א‪ .‬המלך נשא אישה יפה_______‬

‫ב‪ .‬בשנת ‪ 1960‬הייתה רעידת אדמה קשה בקשמיר שבהודו‪ ,‬אלפי אנשים מתו_____‬
‫ג‪ .‬בשנת ‪ 70‬לספירה אירע חורבן בית שני_______‬
‫ד‪ .‬ראש הממשלה יצא לנופש בהרי הצפון_______‬
‫ה‪ .‬בשנת ‪ 1492‬גורשו היהודים מספרד_________‬

‫‪4‬‬
 ‫משימה להגשה להיסטוריונים מתחילים‬

‫היכנס לאתרי חדשות שונים‪ ,‬ושוטט בכתבות שפורסמו בחודש האחרון‪ .‬בחר בכתבה המעניינת‬
‫אותך‪ ,‬ושלדעתך צפויה להפוך לאירוע היסטורי‪:‬‬

‫א‪ .‬צרף את הכתבה‪ ,‬את המועד בה נכתבה‪ ,‬את המקום בו פורסמה ואת שמו של הכותב וכן ציין‬
‫לאיזה תחום חיים היא שייכת‪.‬‬
‫ב‪ .‬כתוב תקציר לכתבה במילים שלך‪.‬‬
‫ג‪ .‬נמק את ההשערה שלך‪ ,‬מדוע הכתוב הוא אירוע העשוי להיהפך לאירוע היסטורי? התייחס‬
‫לרכיבים המופיעים בהגדרה של "מהי היסטוריה" ושל "אירוע היסטורי"‪.‬‬
‫ד‪ .‬האם חוות הדעת שלך מקצועית ואובייקטיבית‪ ,‬או ששזורות בה דעות סובייקטיביות? נמק‪.‬‬

‫‪.........................................................................................................................................‬‬

‫צפה בסרטון וענה‪ :‬למה כדאי ללמוד היסטוריה?‬

‫_____________________________________________________________________‬

‫_____________________________________________________________________‬

‫_____________________________________________________________________‬

‫_____________________________________________________________________‬

‫_____________________________________________________________________‬

‫_____________________________________________________________________‬

‫_____________________________________________________________________‬

‫_____________________________________________________________________‬

‫"עם שאינו מכבד את עברו גם ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל‪".‬‬

‫יגאל אלון‬

‫‪5‬‬
 ‫נושא שני‪ -‬מיהם ההיסטוריונים וכיצד הם עובדים?‬
‫מי מחליט איזה אירוע יכנס להיסטוריה וייחשב אירוע היסטורי?‬
‫האדם החוקר את ההיסטוריה נקרא‪ -‬היסטוריון‪.‬‬
‫פרשנות והסקת‬ ‫עבודתו של ההיסטוריון כוללת‪ :‬איסוף עובדות‪,‬‬
‫מסקנות‪.‬‬
‫מטרתו של ההיסטוריון לנסות ולשחזר את סיפור חייהם של האדם או החברה שהוא חוקר‪ ,‬ולתאר‬
‫את המציאות של העבר בדיוק הרב ביותר‪ ,‬על סמך הממצאים העומדים לרשותו‪.‬‬
‫ה היסטוריונים חוקרים את העבר‪ ,‬קובעים זמן וסדר התרחשות וקובעים מה אמיתי‪ ,‬מה בדיה ומה‬
‫ראוי להכניס לספרי ההיסטוריה‪.‬‬

‫האם עבודת ההיסטוריון היא אובייקטיבית או סובייקטיבית?‬

‫"ההיסטוריון צריך להיות חסר פחד‪ ,‬לא משוחד‪ ,‬חופשי‪ ,‬חסיד חירות הדיבור‬
‫והאמת‪ ,‬קורא לדבר בשמו‪ ,‬לא נכנע לאהדה או לשנאה‪ ,‬לא חס ולא מרחם‬
‫ולא מתבייש מאיש‪ ,‬שופט חסר פניות ‪ ...‬זר וחסר מולדת בספריו‪ ,‬אדון לעצמו‬
‫וחסר מלך‪ ,‬לא מתחשב בדעתו של זה או זה‪ ,‬אלא מספר את אשר אירע"‬
‫(מקור‪ :‬לוקיאנוס‪ ,‬כיצד יש לכתוב היסטוריה)‬

‫תפקידו של ארכיאולוג הוא לחקור ולחקור את ההיסטוריה האנושית על ידי בדיקה וניתוח של שרידי‬
‫חומר‪ ,‬כגון חפצים‪ ,‬מבנים ועדויות פיזיות אחרות‪ .‬ארכיאולוגים שואפים להבין חברות‪ ,‬תרבויות‬
‫והתנהגויות אנושיות בעבר באמצעות חפירה‬
‫ופרשנות של אתרים ארכיאולוגיים‪.‬‬

‫‪6‬‬
 ‫נושא שלישי‪ -‬מקורות היסטוריים‬
‫מהם המקורות ההיסטוריים מהם לומד ההיסטוריון?‬
‫ניתן להבחין בין מספר מקורות היסטוריים‪:‬‬
‫מקורות היסטוריים כתובים‪ -‬מקורות היסטוריים כתובים‬
‫מתייחסים לכל צורה של תיעוד כתוב מהעבר המספק מידע‬
‫על אירועים היסטוריים‪ ,‬אנשים‪ ,‬תרבויות וחברות‪ .‬מקורות אלו‬
‫יכולים לכלול מגוון רחב של חומרים כגון כתבי יד‪ ,‬מכתבים‪,‬‬

‫יומן ביקוא האדמו"ר מלובאוויטש בא"י‪,‬‬ ‫יומנים‪ ,‬מסמכים רשמיים‪ ,‬רישומים משפטיים‪ ,‬כתובות‪,‬‬
‫ירושלים‪ ,‬תרפ"ט‪1929 ,‬‬
‫ספרות‬ ‫דתיים‪,‬‬ ‫טקסטים‬ ‫כרוניקות‪,‬‬
‫ועוד‪.‬‬

‫מקורות היסטוריים לא כתובים‪ -‬הידועים גם כמקורות לא טקסטואליים (ללא טקסט) מתייחסים‬

‫למקורות מידע היסטורים שאינם מסתמכים על תיעוד כתוב‪ .‬מקורות אלה הם בדרך כלל חפצים‬
‫פיזיים‪ ,‬מבנים או שרידים מוחשיים אחרים מהעבר‬
‫חברות‪,‬‬ ‫על‬ ‫תובנות‬ ‫המספקים‬
‫תרבויות ואירועים בעבר‪.‬‬
‫קולוסאום‪ ,‬רומא‬

‫מקורות היסטוריים משולבים‪ -‬מקורות היסטוריים בהם יש שילוב של כתב וציור לדוגמא‪ -‬מטבע‪.‬‬

‫מקורות היסטוריים ראשוניים‪ -‬מקורות היסטוריים ראשוניים הם מסמכים או רישומים מקוריים‬

‫שנוצרו במהלך תקופת הזמן הנחקרת או על ידי אנשים שהיו עדים ישירות לאירועים המתועדים‬
‫או השתתפו בהם ‪.‬מקורות ראשוניים נחשבים למקורות הישירים והאמינים ביותר למחקר‬
‫היסטורי‪ .‬עם זאת‪ ,‬חשוב לנתח באופן ביקורתי מקורות ראשוניים‪ ,‬תוך‬
‫התחשבות בגורמים כגון הטיה‪ ,‬פרספקטיבה ומהימנות‪ .‬לדוגמא‪ -‬מכתבים‬
‫ויומנים‪.‬‬

‫מקורות היסטוריים משניים‪ -‬מקורות היסטוריים משניים הם יצירות‬

‫המפרשות או מנתחות מקורות ראשוניים ומספקות פרשנות של אירועים‬
‫רכבות קיטור‬
‫היסטוריים‪ ,‬אנשים וחברות‪ .‬מקורות אלה נוצרים על ידי היסטוריונים‪,‬‬
‫חוקרים או חוקרים שבחנו ולמדו את המקורות העיקריים כדי לפתח ניתוח‪ ,‬טיעונים משלהם על‬
‫העבר‪ .‬לדוגמא‪ -‬ספרי היסטוריה וספרי לימוד‪.‬‬

‫‪7‬‬
 ‫תרגול‪ -‬מקורות היסטוריים‬
‫‪ .1‬ציין ליד כל אחד מן המקורות אם הוא מקור היסטורי כתוב‪ ,‬לא כתוב‪ ,‬משולב‪ ,‬ראשוני‪ ,‬משני‪.‬‬
‫(סמנו ‪)V‬‬

‫מקורות‬ ‫מקורות‬ ‫מקורות‬ ‫מקורות‬ ‫מקורות‬

‫משניים‬ ‫ראשוניים‬ ‫משולבים‬ ‫שאינם‬ ‫כתובים‬
‫כתובים‬
‫מכתבים‬
‫יומנים‬
‫ספרי היסטוריה‬
‫פסלים‬
‫מטבעות‬
‫שרידי בניינים‬
‫בגדים‬
‫חוזה משפטי‬
‫נשק‬
‫ציורים‬

‫‪ .2‬בחר מקור היסטורי ראשוני ומקור היסטורי משני מהטבלה‪ .‬נמק מדוע קבעת שהמקור הוא‬
‫ראשוני‪/‬משני‪.‬‬
‫‪ .3‬לפניך מקור היסטורי‪ .‬נתח את המקור על פי חמשת המממי"ם (מקום‪ -‬היכן התרחש‪ ,‬מתי‪ -‬מתי‬
‫התרחש האירוע‪ ,‬מדוע‪ -‬באילו נסיבות‪ ,‬מה גרם לכך ומהן השפעותיו ‪ ,‬מה‪ -‬מה התרחש‪ ,‬מי‪ -‬מי‬
‫מעורב באירוע) ורשמו באיזה סוג מקור מדובר (כתוב‪ ,‬לא כתוב‪ ,‬משולב‪ ,‬ראשוני‪ ,‬משני)‪ .‬נמקו‬
‫מדוע קבעתם שהמקור ראשוני‪/‬משני‪.‬‬

‫קטע מתוך נאום של הרצל בקונגרס הציוני השישי ובו הוא מנסה לשכנע את חברי הקונגרס‬
‫לקבל את "הצעת אוגנדה"‪( :‬באזל‪ ,‬שוויץ‪) 1903 ,‬‬
‫"חברי הממשלה הבריטית הציעו להעניק לנו שטח אדמה לשם התיישבות יהודית‪ .‬חבל הארץ‬
‫[שהם הציעו] אין לו ערך היסטורי דתי‪ ,‬פיוטי וציוני‪ .‬ההצעה פירושה הקמת יישוב יהודי‬
‫אוטונומי במזרח אפריקה‪ ,‬שבראשו יעמדו הנהלה יהודית‪ ,‬ממשלה מקומית יהודית ופקיד עליון‬
‫יהודי‪ ,‬הכול כמובן בפיקוחה הריבוני העליון של בריטניה‪ .‬לא ייתכן שתהיה לעם ישראל שום‬
‫מטרה סופית אחרת מלבד ארץ ישראל‪ ,‬עם זאת על הקונגרס להכיר בהתקדמות הבלתי רגילה‬
‫שזכתה לה תנועתנו על ידי המשא ומתן עם ממשלת בריטניה‪ .‬ההצעה תתרום בהכרח להטבת‬
‫מצבו של העם היהודי ולהקלת מצוקתו‪ .‬אמנם [אוגנדה] איננה ִציֹון‪ ,‬ולא תוכל להיות כזאת‬
‫לעולם‪ ,‬אבל זו היא התיישבות על יסודות לאומיים ומדינתיים‪ .‬זו פעולה לשעת חירום‪ ,‬שתכליתה‬
‫לעזור ולמנוע את אובדנם של חלקי אומה"‪.‬‬

‫‪8‬‬
 ‫נושא רביעי‪ -‬הספירות וקביעת המאה‬
‫הספירה הנוצרית‪ -‬נקודת ההתחלה של ספירה זו נקבעה עם הולדת ישו וזוהי נקודת האפס‪.‬‬
‫כל מה שהתרחש לפני הולדת ישו נקראות המאות שקדמו לספירה או לפני הספירה‪ .‬מאות אלו‬
‫נספרות לאחור‪.‬‬
‫כל מה שהתרחש לאחר הולדת ישו נקראות המאות לאחר הספירה או לספירה‪ .‬למשל כשאנו אומרים‬
‫שנת ‪ 2004‬אנחנו מתכוונים שחלפו ‪ 2004‬שנים מאז שישו נולד‪ .‬השיטה הזו של ספירת השנים היא‬
‫שיטה המקובלת בעולם המערבי‪.‬‬

‫הספירה העברית‪ -‬היהודים קבעו את בריאת העולם כנקודת התחלה של "הזמן"‪ .‬את מניין השנים‬
‫במסורת היהודית נוהגים לציין באותיות‪.‬‬
‫ה= ‪ 5,000‬ת= ‪ 400‬ש=‪ 300‬ע=‪ 70‬ב= ‪2‬‬ ‫למשל‪ :‬תשע"ב = ה'תשע"ב‬
‫כלומר ע"פ הספירה היהודית העולם נברא לפני ‪ 5,772‬שנים‪.‬‬

‫הספירה המוסלמית‪ -‬המוסלמים קבעו את שנת ההיג'רה של מוחמד (השנה שבה ברח מוחמד‬
‫ממכה לאלמדינה) כנקודת ההתחלה של ה"זמן"‪ .‬האירוע התרחש בשנת ‪ 622‬לספירה הנוצרית‪.‬‬

‫כיצד יודעים לשייך שנים למאות היסטוריות?‬

‫שנת ‪ – 0‬שנת הולדתו של ישו‪.‬‬
‫כל מה שקדם לשנת ‪ – 0‬התרחש לפני הספירה הנוצרית‪.‬‬
‫כל מה שהתרחש אחרי שנת ‪ – 0‬התרחש אחרי הספירה הנוצרית‪.‬‬
‫נהוג לציין סימון מינוס לצד שנה שהיא לפני הספירה‪.‬‬
‫למשל שנת ‪ = - 456‬המחצית השנייה של המאה החמישית לפני הספירה‪.‬‬
‫שנת ‪ = 2007‬המחצית הראשונה של המאה העשרים ואחת לספירה‪.‬‬

‫כל שנה שהיא בין השנים ‪ 0‬ל – ‪ – 99‬שייכת למאה הראשונה‪.‬‬

‫כל שנה בעלת ‪ 3‬ספרות (משנת ‪ 100‬ועד ‪ )999‬מוסיפים אחת לספרה הראשונה‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬שנת ‪ 845‬שייכת למאה התשיעית (‪) 9 = 1 + 8‬‬
‫שנת ‪ 622‬שייכת למאה השביעית (‪)7 = 1 + 6‬‬
‫כל שנה בעלת ‪ 4‬ספרות ‪,‬משנת ‪ 1000‬מוסיפים אחת לשתי הספרות הראשונות‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬שנת ‪ 1995‬שייכת למאה העשרים (‪)20 = 1 + 19‬‬
‫שנת ‪ 2007‬שייכת למאה העשרים ואחת (‪)21 = 1 + 20‬‬

‫‪9‬‬
 ‫סדר המאות‬

‫תרגול‪ -‬ספירת המאות‬

‫‪ .1‬לפניך ציוני אירועים בשנים שונות‪ .‬השלם בכל משפט באיזו מאה התרחש האירוע‪:‬‬
‫א‪ .‬מרד בר‪-‬כוכבא פרץ בשנת ‪ ,132‬כלומר במאה ה ‪.______________ -‬‬
‫ב‪ .‬איחוד איטליה התרחש בין השנים ‪ ,1870-1860‬כלומר במאה ה ‪.______________ -‬‬
‫ג‪ .‬מלחמת העצמאות של ארה"ב נגד בריטניה ששלטה באמריקה הצפונית‪ ,‬התנהלה בין‬
‫השנים ‪ ,1780-1770‬כלומר במאה ה ‪.______________ -‬‬
‫ד‪ .‬בשנת ‪ 630‬החלה התפשטות האיסלאם מתוך חצי האי ערב‪ .‬עד שנת ‪ 750‬הושלם‪,‬‬
‫למעשה‪ ,‬כיבוש כל המזרח התיכון‪ ,‬והלאה – מזרחה עד נהר האינדוס‪ ,‬וכן מערבה עמוק‬
‫לתוך ספרד‪ .‬התפשטות האיסלאם חלה אפוא במאות ה ‪ _____________ -‬וה ‪-‬‬
‫______________‪.‬‬

‫‪ .2‬השלם את המשפטים הבאים‪:‬‬

‫א‪ .‬השנים שעברו משנת ‪ 0‬עד ‪ 99‬נקראות המאה _________________‬
‫ב‪ .‬השנים שעברו משנת ‪ 100‬עד ‪ ,199‬נקראות המאה ______________‬
‫ג‪ .‬השנים שעברו משנת ‪ 200‬עד ‪ 299‬נקראות המאה _______________‬
‫ד‪ .‬השנים שעברו משנת ‪ 600‬עד ‪ 699‬נקראות המאה _______________‬
‫ה‪ .‬השנים שעברו משנת ‪ 1600‬עד ‪ 1699‬נקראות המאה ____________‬

‫‪10‬‬
 ‫תרגול‪ -‬מחצית המאה‬

‫כל מספר שהוא מתחת ל‪ 50 -‬שייך למחצית הראשונה של המאה וכל מספר שהוא מעל לחמישים‬
‫שייך למחצית השנייה של המאה‪ .‬שנת חמישים היא מחצית‪.‬‬

‫למשל‪ :‬שנת ‪ 845‬שייכת למחצית הראשונה של המאה התשיעית (‪ 45‬קטן מ ‪)50‬‬

‫שנת ‪ 1995‬שייכת למחצית השנייה של המאה העשרים (‪ 95‬גדול מ ‪)50‬‬

‫שנת ‪ 1850‬שייכת למחצית המאה התשע עשרה‪.‬‬

‫ציין לגבי האירועים הבאים באיזה חלק של המאה הם התרחשו‪:‬‬

‫א‪ .‬מסע הצלב הראשון התנהל בין השנים ‪ ,1099-1096‬כלומר ב ‪__________________ -‬‬
‫המאה ה‪.___________________-‬‬
‫ב‪ .‬ב – ‪ 1291‬נכבשה עכו מידי הצלבנים‪ ,‬ובזאת תם שלטונם של אלה בארץ‪-‬ישראל‪ .‬היה זה ב ‪-‬‬
‫__________________________‪.‬‬
‫ג‪ .‬הגירת מוחמד ממכה למדינה ("ההג'רה") ארעה בשנת ‪ ,622‬כלומר ב ‪._______________ -‬‬
‫ד‪ .‬בין השנים ‪ 1625-1603‬שלט באנגליה המלך ג'ימס הראשון‪ .‬ג'ימס הראשון שלט אפוא ב ‪-‬‬
‫_________________________‪.‬‬
‫ה‪ .‬מלחמת העולם השניה התנהלה בין השנים ‪ .1945-1939‬אפשר לומר שהיא התנהלה ב ‪-‬‬
‫_________________________‪.‬‬

‫‪11‬‬
 ‫נושא חמישי – ציר זמן‬
‫מהו ציר זמן?‬

‫מושג הזמן בהיסטוריה חשוב ומכונה ‪ :‬כרונולוגיה – כרונוס= זמן לוגיה = הגיון‪.‬‬
‫כלומר‪ :‬רצף זמנים הגיוני‪.‬‬
‫ציר זמן הוא קו דמיוני‪ .‬הוא כלי עזר של ההיסטוריון‪ .‬בעזרתו מציג ההיסטוריון את האירועים‬
‫שהתרחשו בעבר על‪-‬פי סדר התרחשותם‪ .‬ציר הזמן הוא תיאור גרפי של מאורעות שקרו לפי הסדר‬
‫שבו התרחשו‪.‬‬
‫ציר זמן יכול להתייחס לחיי אנשים פרטיים‪ ,‬לקורותיו של עם‪ ,‬לקורות מדינה ולחיי כלל האנושות‪.‬‬

‫בשביל מה צריך ציר הזמן?‬

‫✓ ארגון ‪ -‬מסייע לארגון הנושאים והתקופות‪.‬‬
‫✓ הבנה ‪ -‬מסייע להבין את עיקרון הרצף והשתלשלות אירועים‪.‬‬
‫✓ המחשה – מסייע בהבנת המושג "זמן" ומעניק לו משמעות מוחשית‪.‬‬

‫תיקוף = חלוקה לתקופות‬

‫ההיסטוריה מתחילה עם המצאת הכתב‪.‬‬
‫כל האירועים שקרו לפני כן שייכים לתקופה הנקראת‪ :‬פרהיסטוריה‪.‬‬
‫חשוב לדעת כי ציר הזמן עצמו‪ ,‬מתחלק לארבע תקופות‪.‬‬
‫כאשר המעבר מתקופה לתקופה נקבע על ידי ההיסטוריונים בעקבות שינויים שהתרחשו‪ .‬שינויים‬
‫כה גדולים ומשמעותיים עד כי שינו פני תקופה לחלוטין‪ .‬שינויים אלו הם הגורמים להיסטוריונים‬
‫לקבוע כי תקופה חדשה החלה‪ ,‬תקופה בעלת מאפיינים חדשים מהתקופה שקדמה לה‪.‬‬

‫נהוג לחלק את ההיסטוריה לארבע תקופות מרכזיות‪:‬‬

‫‪12‬‬
‫העת העתיקה‪ 4000 :‬לפנה"ס ‪ 476 -‬לספירה‪ -‬מהמצאת הכתב הבבלי ועד ‪ 476‬חורבן‬ ‫▪‬
‫האימפריה הרומית‬
‫ימיי הביניים‪ :‬מאה ‪ – 4‬מאות ‪ -15 14-‬הגעת קולומבוס לאמריקה‪.‬‬ ‫▪‬
‫העת החדשה מתחלקת לשניים‪:‬‬
‫העת החדשה המוקדמת ‪ -‬מאות ‪ -15 – 18‬המהפכה הצרפתית‬ ‫▪‬
‫העת החדשה המאוחרת ‪ -‬מהמאה ה ‪ 19‬והלאה‪ ...‬מהפכה תעשייתית‬ ‫▪‬
‫יחידת הזמן מקובלת היא מאה שנים‪ .‬נוהגים לסמן את התאריכים החשובים לנו על ציר הזמן‪.‬‬

‫תרגול‪ -‬ציר זמן‬

‫ציר זמן אישי שלכם‬

‫‪ .1‬הכן רשימה של האירועים החשובים ביותר שקרו לכם בחיים‪ ,‬אירועים שמחים ועצובים‪ ,‬רגשים‬
‫ומשמעותיים‪ ,‬במישור האישי‪ ,‬המשפחתי‪ ,‬הלימודי‪ ,‬החברתי‪ .‬זה יכול להיות גם ספר שקראתם‬
‫או סרט שראיתם‪ ,‬מופע‪ ,‬אוכל שאכלתם‪ ,‬טקס או מסיבה‪ ,‬חברות וכדומה‪.‬‬
‫צייר ציר זמן וארגן עליו את האירועים מהתאריך שנולדת ועד היום‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫תן ביטוי גרפי לאירועים או תקופות של צמיחה ואושר‪ ,‬תקופות של גאות‪ ,‬וגם לתקופות פחות‬ ‫‪-‬‬
‫משמחות‪ ,‬תקופות של שפל‪.‬‬
‫תשקיע! קורא חיצוני אמור להבין את השרטוט שלכך בלי עזרה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ .2‬צייר ציר זמן‪ ,‬בחרר ‪ 6‬אירועים היסטוריים שונים וציין אותם על גבי הציר‪.‬‬

‫ציר זמן אישי‬

‫ציר זמן היסטורי‬

‫‪13‬‬
 ‫הרעיון הלאומי‬
‫בהכרזת העצמאות נקבע כי מדינת ישראל היא מדינה יהודית ומדינת העם היהודי‪ ,‬כלומר‪ :‬מדינת‬
‫לאום יהודית‪ ,‬על כן יש להבהיר את המושגים הבאים‪ :‬מדינה‪ ,‬לאום‪ ,‬ומדינת לאום‪.‬‬

‫מדינה ריבונית היא יחידה ארגונית שמתקיימים בה חמישה תנאים‪:‬‬

‫הכרה בינ"ל‬ ‫ריבונות‬ ‫שלטון‬ ‫אוכלוסייה‬ ‫טריטוריה‬

‫חמישה תנאים הכרחיים לקיום מדינה ריבונית‬

‫מדינה היא ארגון שיש לו את חמשת המרכיבים הבאים‪:‬‬

‫‪ .1‬אוכלוסייה‪ :‬תושבים קבועים במדינה‪.‬‬
‫‪ .2‬שטח‪ :‬טריטוריה‪ .‬שטח מוגדר‪.‬‬
‫‪ .3‬שלטון‪ :‬שולט על האוכלוסייה שחיה בשטח המדינה‪.‬‬
‫‪ .4‬ריבונות‪ :‬עצמאות‪ .‬המדינה יכולה להחליט על מדיניות הפנים והחוץ שלה בלי התערבות חיצונית‪.‬‬
‫‪ .5‬הכרה בין לאומית‪ :‬הכרה של מדינות אחרות בעצמאותה של המדינה‪.‬‬

‫אוכלוסיית המדינה יכולה לכלול מיעוטים אתניים וקבוצות לאום‪.‬‬

‫קבוצה אתנית‬
‫▪ קבוצה שיש לה מכנה משותף של תכונות אתניות‪-‬תרבותיות‪ :‬תכונות שנולדים אליהן‪.‬‬
‫▪ כמו מוצא‪ ,‬שפה‪ ,‬תרבות‪ ,‬היסטוריה ולפעמים גם דת‪.‬‬
‫▪ קבוצה זו לא חייבת לרצות להקים מדינה עצמאית‪.‬‬

‫כל זמן שהמיעוט רוצה לשמר את היסודות המשותפים לו הוא נשאר בגדר קבוצת מיעוט אתנית‪.‬‬
‫דוגמא לקבוצת מיעוט אתנית הם הדרוזים‪ ,‬הפועלים כדי לשמר את היסודות האתניים המיוחדים‬
‫להם‪ ,‬אבל הם לא מבקשים הגדרה עצמית‪.‬‬

‫ברגע שקבוצה אתנית מבקשת הגדרה עצמית היא הופכת לקבוצת לאום‪.‬‬

‫נסביר את המושגים‪:‬‬

‫הגדרה עצמית‪ -‬דרישה להכרה בינלאומית בזכותו של הלאום לעצמאות מדינית במסגרת מדינה‬
‫משלו‪ ,‬בטריטוריה מסוימת‪.‬‬

‫‪14‬‬
‫לאום‪ -‬קבוצה שיש לה מכנה משותף אתני‪ ,‬פוליטי או גם וגם‪ .‬לקבוצה זו יש מדינה עצמאית‪ ,‬או שלטון‬
‫עצמי בתוך מדינה אחרת‪ ,‬או שהיא שואפת לאחד מהדברים האלה‪.‬‬
‫לאומיות ‪ -‬שאיפה של קבוצה מסוימת לשלטון עצמי במסגרת של מדינה ריבונית‪.‬‬

‫סוגי לאומיות‬
‫לאומיות אתנית‪-‬תרבותית‪:‬‬
‫שאיפה של לאום מסוים להגיע לשלטון עצמי במסגרת של מדינה ריבונית‪.‬‬ ‫▪‬
‫ללאום יש מכנה משותף אתני תרבותי‪.‬‬ ‫▪‬
‫כמו מוצא‪ ,‬שפה‪ ,‬תרבות‪ ,‬היסטוריה ולפעמים גם דת‪.‬‬ ‫▪‬

‫לאומיות פוליטית‪:‬‬
‫שאיפה של לאום מסוים להגיע לשלטון עצמי במסגרת של מדינה‬ ‫▪‬
‫ריבונית‪.‬‬
‫ללאום יש מכנה משותף פוליטי‪.‬‬ ‫▪‬
‫כלומר רצון משותף להקים מדינה שתתנהל על פי ערכים ונורמות משותפים‪.‬‬ ‫▪‬

‫תרגול‪ -‬הרעיון הלאומי‬

‫‪ .1‬הסבר את ההבדל בין לאומיות אתנית לבין לאומיות פוליטית‪.‬‬

‫‪ .2‬מה נכון לומר על לאום?‬

‫א‪ .‬לאום זו קבוצה של אנשים בעלי אותה דת‬
‫ב‪ .‬לאום זו קבוצה שאינה שואפת להקים מדינה‬
‫ג‪ .‬לאום זו קבוצה השואפת להקים מדינה ‪.‬‬
‫ד‪ .‬לאום זו קבוצה שעברה מהפכה‪.‬‬
‫‪ .3‬מתחת לקרקעית הים‪ ,‬סמוך לאחד מחופי הארץ‪ ,‬התגלה מאגר גדול של גז טבעי‪ .‬חברה‬
‫אירופאית החלה בהכנות לקידוח כדי להפיק גז במקום‪ .‬בתגובה הודיע משרד התשתיות שמאחר‬
‫שהמאגר נמצא בתוך תחומי ישראל‪ ,‬הזכות לקדוח במקום ולהפיק גז מהמאגר תינתן לחברה‬
‫ישראלית ולא לחברה מחו"ל‪.‬‬
‫איזה תנאי לקיום מדינה בא לידי ביטוי בהודעה של משרד התשתיות‪.‬‬
‫א‪ .‬ריבונות‬
‫ב‪ .‬הכרה בין לאומית‬
‫ג‪ .‬שטח‬
‫ד‪ .‬שלטון‬

‫‪15‬‬
‫‪ .4‬בסקוטלנד האוכלוסייה הסקוטית רשאית לנהל את חייה בלי התערבות מצד השלטונות‬
‫הבריטים‪ .‬יש בה בית נבחרים נפרד ומערכות חוק‪ ,‬משפט וחינוך מיוחדות‪ .‬ממשלת סקוטלנד‬
‫מוסמכת להכריע בכל ענייני האזור‪ ,‬פרט לענייני חוץ ובטחון‪ ,‬שבהם היא כפופה לממשלת‬
‫בריטניה‪.‬‬
‫איזה תנאי לקיום מדינה אינו מתקיים במלואו בסקוטלנד?‬
‫א‪ .‬הכרה בינלאומית‬
‫ב‪ .‬שלטון‬
‫ג‪ .‬ריבונות‬
‫ד‪ .‬אוכלוסייה‬
‫‪ .5‬קבוצת מיעוט שחיה במדינה באפריקה‪ ,‬הכריזה שהיא מקימה מדינה משלה בשטח שבו היא‬
‫מתגוררת בתוך המדינה הקיימת‪ .‬המדינה החדשה בחרה ממשלה משלה‪ ,‬ולאחר מכן שלחה‬
‫לארגון האומות המאוחדות )האו"ם( נציג שהכריז שהוא נציג המדינה החדשה‪ ,‬הוא אמור להשתתף‬
‫בישיבות האו"ם‪ .‬האו"ם לא התיר את השתתפות הנציג בטענה שלא מדובר בנציג של מדינה‬
‫אמיתית ‪.‬‬
‫איזה תנאי לקיום מדינה לא התקיים במדינה החדשה?‬
‫א‪ .‬שטח‬
‫ב‪ .‬שלטון‬
‫ג‪ .‬הכרה בין־לאומית‬
‫ד‪ .‬אוכלוסייה‬
‫‪ .6‬בשנת ‪ 2018‬אושר בכנסת 'חוק יסוד‪ :‬ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי'‪ .‬החוק קובע כי‬
‫מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי‪ .‬סמליה הרשמיים הם סמלים שמגיעים‬
‫מהתרבות היהודית‪ ,‬החגים הרשמיים בה הם חגי ישראל והשפה הרשמית בה היא עברית‪ .‬לפי‬
‫החוק הערבית לא נחשבת שפה רשמית‪ ,‬אלא שפה בעלת מעמד מיוחד‪.‬‬
‫איזה סוג לאומיות מתקיימת במדינת ישראל על פי חוק זה?‬
‫א‪ .‬לאומיות אתנית‬
‫ב‪ .‬לאומיות פוליטית‬
‫ג‪ .‬לאומיות דמוקרטית‬
‫ד‪ .‬לאומיות ליברלית‬
‫‪ .7‬מהם חמשת התנאים ההכרחיים לקיומה של מדינה ריבונית?‬
‫א‪ .‬שטח‪ ,‬גבולות‪ ,‬שלטון‪ ,‬עצמאות‪ ,‬הכרה בין־לאומית‬
‫ב‪ .‬שלטון‪ ,‬עצמאות‪ ,‬אוכלוסייה‪ ,‬צבא‪ ,‬הכרה בין־לאומית‬
‫ג‪ .‬הכרה בין־לאומית‪ ,‬אוכלוסייה‪ ,‬מלוכה‪ ,‬עצמאות‪ ,‬שטח‬
‫ד‪ .‬שטח‪ ,‬אוכלוסייה‪ ,‬שלטון‪ ,‬עצמאות‪ ,‬הכרה בין־לאומית‬

‫‪16‬‬
 ‫פיצוח שאלת אירוע באזרחות‬
‫משמעות מילות השאלה‪:‬‬

‫הצג‪ -‬כתיבת הגדרת המושג במלואה‬

‫הסבר‪ -‬ביסוס‪ :‬משפט מהקטע שמתקשר למושג שציינת‬
‫קישור‪ :‬חיבור בין הגדרת המושג לבין הביסוס‬

‫שאלה לדוגמא‪:‬‬
‫הספרייה הלאומית של ישראל היא גוף ציבורי שתפקידיו מוגדרים בחוק‪ .‬התפקיד המרכזי של‬
‫הספרייה הוא איסוף ושימור של מסמכים הקשורים למורשת העם היהודי ולמנהגיו לאורך הדורות‪.‬‬
‫הדבר נועד בעיקר לחיזוק הקשר בין העם היהודי למדינת ישראל‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬רכשה הספרייה בכספי‬
‫המדינה כתבי יד יהודיים עתיקים שהתגלו באפגניסטן‪ ,‬ובהם כתבי יד של רבנים ומסמכים החושפים‬
‫אירוע‬
‫לראשונה את אורח החיים של היהודים באפגניסטן בתקופות קדומות‪.‬‬
‫כל מי שמעוניין רשאי לעיין ללא תשלום במסמכים אלה הנמצאים בספרייה‪ .‬כמו כן אפשר לעיין בהם‬
‫ובמסמכים אחרים‪ ,‬גם כאלה העוסקים במוסדות המדינה‪ ,‬באמצעות פנייה לאתר האינטרנט של‬
‫הספרייה הנגיש לכול‪.‬‬
‫הצג את המושג לאומיות אתנית שבא לידי ביטוי בתפקידה המרכזי של הספרייה הלאומית‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫שאלה‬
‫הסבר כיצד סוג זה של לאומיות בא לידי ביטוי בקטע‪.‬‬

‫תשובה‬
‫הצג‪ -‬לאומיות אתנית‪ -‬שאיפה של לאום מסוים להגיע לשלטון עצמי במסגרת של מדינה ריבונית‪.‬‬
‫ללאום יש מכנה משותף אתני תרבותי‪ ,‬כמו מוצא‪ ,‬שפה‪ ,‬תרבות‪ ,‬היסטוריה ולפעמים גם דת‪.‬‬
‫הסבר‪ -‬ביסוס‪ " :‬התפקיד המרכזי של הספרייה הוא איסוף ושימור של מסמכים הקשורים למורשת העם‬

‫ציטוט‬ ‫היהודי ולמנהגיו לאורך הדורות‪ .‬הדבר נועד בעיקר לחיזוק הקשר בין העם היהודי למדינת ישראל‪ .‬כך‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬רכשה הספרייה בכספי המדינה כתבי יד יהודיים עתיקים שהתגלו באפגניסטן‪ ,‬ובהם כתבי יד של‬
‫רבנים ומסמכים החושפים לראשונה את אורח החיים של היהודים באפגניסטן בתקופות קדומות"‪.‬‬
‫הסבר‪ -‬קישור‪ :‬הספריה הלאומית מתמקדת באיסוף ושימור מסמכים הקשורים להיסטוריה של עם‬
‫ישראל‪ .‬מסיבה זו רכשה הספרייה כתבי יד יהודיים עתיקים שהתגלו באפגניסטן‪ .‬פעילות זו של הספרייה‬
‫מבטאת לאומיות אתנית המדגישה את גיבוש הזהות הלאומית סביב ערכים שאינם פרי בחירה כגון‬
‫היסטוריה ומוצא משותפים‪.‬‬
‫קישור‪ :‬כלומר‪ ,‬הקהילה ממשה בפעולתה את הקשר בין יהודים תושבי מדינת ישראל לבין יהודים‬
‫מקהילות יהודיות בעולם‪ ,‬המתבססת על הקריאה הכתובה בהכרזת העצמאות‪ ,‬לפיה המדינה רואה את‬
‫עצמה שייכת לכל העם היהודי בכל מקום פזוריו‪.‬‬

‫‪17‬‬
 ‫תרגול שאלות ארוע‪ -‬הרעיון הלאומי‬

‫‪ .1‬בקנדה הוחלט להחליף את דגל המדינה לדגל שיבטא את הריבונות של המדינה ואת האופי‬
‫המיוחד שלה‪ .‬בטקס שהונף בו הדגל החדש לראשונה בבית המחוקקים הקנדי‪ ,‬דיבר יושב ראש‬
‫בית הנבחרים על המשמעות הסמלית של הדגל‪ .‬לגביו‪ ,‬הדגל החדש מסמל את הזהות‬
‫המשותפת של כל אזרחי קנדה‪ ,‬משום שהוא מייצג את כל אזרחי המדינה‪ ,‬ללא הבדל מוצא‪,‬‬
‫שפה או אמונה‪.‬‬
‫הצג את המושג לאומיות פוליטית‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫הסבר כיצד הלאומיות הפוליטית באה לידי ביטוי בקטע‪.‬‬

‫‪ .2‬בחוק האזרחות של מדינה מסוימת נקבע שהאזרחות תישלל מאזרח שעזב את המדינה לתקופה‬
‫מסוימת‪ ,‬אך הוא יוכל לקבל אותה בחזרה בתנאי שיעבור בהצלחה מבחן בשפת המדינה‪,‬‬
‫בהיסטוריה שלה ובתרבותה‪ .‬אדם שניגש לבחינה ונכשל בה טען‪ ,‬שהבחינה לא הוגנת‪ ,‬כי מה‬
‫שחשוב הוא שהוא מזדהה עם ערכיה הדמוקרטיים של המדינה‪ ,‬ופחות חשובה בקיאותו‬
‫בתרבותה‪ ,‬שפתה או דתה‪.‬‬
‫הצג את המושג לאומיות אתנית‪ -‬תרבותית‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫הסבר כיצד הלאומיות האתנית תרבותית באה לידי ביטוי בדרישת המדינה‪.‬‬

‫‪ .3‬ועדת השרים לענייני חקיקה דנה בהצעת חוק להרחיב את השימוש בלוח השנה העברי בתעודות‬
‫רשמיות מטעם המדינה‪ :‬על פי ההצעה יצוין גם תאריך הלידה העברי בכל רישיון נהיגה אשר‬
‫יוציא משרד התחבורה‪ .‬בדרך זו יוזם ההצעה מבקש להוביל לחיזוק הזהות היהודית בישראל‪.‬‬
‫הצג את המושג לאומיות אתנית‪ -‬תרבותית‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫הסבר כיצד סוג הלאומיות הזה בא לידי ביטוי בקטע‪.‬‬

‫‪18‬‬
 ‫זכויות טבעיות‬
‫הגדרה‪ :‬זכויות המגיעות לכל אדם מתוקף היותו אדם‪ .‬הן לא תלויות בשלטון‪ ,‬הוא לא מעניק וגם לא‬
‫יכול לקחת אותן‪ .‬השלטון מחויב שמירה על זכויות אלה‪.‬‬

‫הזכות לחיים‪ ,‬ביטחון ושלמות הגוף‪:‬‬

‫זכותו של כל אדם שלא יפגעו בחייו ובגופו‪ .‬חובת המדינה להגן על כל בני האדם החיים בשטחה מפני‬
‫פגיעה בחייהם ובגופם בידי אחרים‪.‬‬

‫לדוגמא‪ :‬בדיקת תיקים בכניסה לקניון בכדי למנוע הכנסת נשק‪.‬‬

‫הזכות לקניין‪:‬‬
‫זכותו של כל אדם להחזיק ברכושו ולעשות בו כרצונו ללא פגיעה בו מצד אחרים‪.‬‬

‫קניין חומרי‪ ,‬לדוגמא‪ :‬בית ורכב‪.‬‬ ‫•‬

‫קניין רוחני‪ ,‬לדוגמא‪ :‬שיר‪ ,‬תמונה שצולמה (זכויות יוצרים)‪.‬‬ ‫•‬

‫הזכות לכבוד‪:‬‬
‫זכותו של כל אדם שלא להיות נתון ליחס משפיל ומבזה‪.‬‬

‫יש שתי זכויות הנכללות בתוך הזכות לכבוד‪:‬‬

‫הזכות לפרטיות‪ -‬זכותו של כל אדם לחיות את חייו ללא חשיפה או חדירה‬

‫לחייו‪ ,‬לגופו ולחפציו‪ .‬חל איסור לפרסם מידע אישי שעשוי לפגוע בפרטיות של אדם‪ .‬לדוגמא‪ :‬חברה‬
‫המפרסמת תמונות של עובדיה באתר האינטרנט ללא הסכמתם‪.‬‬

‫הזכות לשם טוב‪ -‬זכותו של כל אדם שלא יפרסמו מידע שיקרי שלילי לגביו‪ .‬לדוגמא‪ :‬עיתונאי‬
‫שמפרסם הכפשות ושקרים על חבר כנסת‪.‬‬

‫הזכות לשוויון‪:‬‬

‫אין להפלות אדם בשל זהותו‪ ,‬שיוכו‪ ,‬סממן חיצוני או מגבלה כלשהי (דת ‪,‬גזע‪,‬‬
‫מין‪ ,‬העדפה מינית‪ ,‬צבע עור‪ ,‬מוצא‪ ,‬מראה חיצוני‪ ,‬מוגבלות מסוימת)‪ .‬לכל‬
‫אדם הזכות לשוויון בפני החוק ולשוויון פוליטי (הזכות לבחור ולהיבחר)‪ .‬כמו‬
‫כן לכל אדם קיימת הזכות לשוויון הזדמנויות בתחום החברתי והכלכלי‪.‬‬

‫‪19‬‬
 ‫הזכות לחירות‪:‬‬

‫זכותו של כל אדם לחיות‪ ,‬לפעול ולבחור על פי רצונו החופשי‪ ,‬אין לשלול את חירותו של אדם ע"י‬
‫מעצר או ע"י הגבלת חופש המחשבה והפעולה שלו‪.‬‬

‫לדוגמא‪ :‬אישה המחליטה לחיות אורח חיים טבעוני‪.‬‬

‫הזכות לחירות כוללת בתוכה מספר של חירויות‪:‬‬

‫חופש הביטוי‪:‬‬ ‫•‬

‫זכותו של כל אדם לבטא את דעותיו‪ ,‬אמונותיו‪ ,‬ועמדותיו בכל דרך‬
‫(לבוש‪ ,‬פולחן‪ ,‬תקשורת‪ ,‬אומנות‪ ,‬ביטוי בכתב ובעל פה ועוד )‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬חבר כנסת שמתראיין לעיתון וחולק עם פעילותו של ראש‬
‫הממשלה‪.‬‬

‫חופש המחשבה והמצפון‪:‬‬ ‫•‬

‫זכותו של כל אדם להחזיק בכל דעה או מחשבה בכל נושא לפי בחירתו‪ ,‬ולפעול בהתאם למצפונו‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬תלמיד תיכון המצהיר שהוא שוחר שלום ולכן לא מעוניין להתגייס לצה"ל‪.‬‬

‫חופש התנועה‪ :‬זכותו של כל אדם לנוע כרצונו ולהימצא בכל מקום‪.‬‬ ‫•‬
‫חופש העיסוק‪ :‬זכותו של כל אדם לעסוק בכל מקצוע ולעבוד בכל מקום אשר ייבחר (בכפוף‬ ‫•‬
‫להכשרה נדרשת)‪ .‬לדוגמא‪ :‬סטודנטית מחליטה ללמוד באוניברסיטת בן גוריון הנדסה ולעבוד‬
‫כמהנדסת באינטל‪.‬‬
‫חופש דת‪:‬‬ ‫•‬
‫זכותו של כל אדם להאמין בכל דת כרצונו‪ ,‬ולקיים את מנהגי הפולחן שלה‪ .‬לדוגמא‪ :‬לפי אמונתו‪,‬‬
‫אזרח ישראלי מחליט לענוד תליון צלב‪.‬‬

‫חופש מדת‪:‬‬ ‫•‬

‫לכל אדם יש זכות לא להחזיק באף אמונה‪ ,‬לא להיות שייך לאף קבוצה דתית ולא לקיים טקסים‬
‫דתיים בניגוד לרצונו‪ .‬לדוגמא‪ :‬תלמיד בבית הספר לא מחויב לקרוא תפילת בוקר בחינוך ממלכתי‪.‬‬

‫‪20‬‬
 ‫תרגול זכויות טבעיות‬

‫קבע מהו שמה של הזכות המתוארת‪:‬‬

‫‪ .1‬אני הזכות שדואגת לשמור על הרכוש של כל אדם‪__________________ :‬‬

‫‪ .2‬אני הזכות המאפשרת לכל אדם לחיות ולפעול על פי רצונו החופשי‪_______________ :‬‬

‫‪ .3‬בבית מלון באילת הקימו בית כנסת כדי שהאורחים היהודים יוכלו לקיים את המנהג שלהם‬
‫ולהתפלל‪_________________ :‬‬

‫‪ .4‬אני הזכות המטילה חובה על המדינה לאפשר לכל אדם לחיות ללא פחד מפגיעה בחייו‪ ,‬בגופו‬
‫ובביטחונו‪_________________ :‬‬

‫‪ .5‬אנשים דתיים הכריחו חיילים בתחנת הרכבת להניח תפילין‪_________________ :‬‬

‫‪ .6‬אני הזכות המבטיחה לכל אדם לא להיות נתון ליחס משפיל‪ ,‬מבזה ומעליב‪_____________ :‬‬

‫‪ .7‬אני הזכות המאפשרת את חופש של כל אדם להפגין ולהביע את עמדותיו‪______________ :‬‬

‫‪ .8‬התלמידים בפנימיה התלוננו שלא נתנו להם לצאת משטח בית הספר‪________________ :‬‬

‫‪ .9‬בבדיקה שנערכה נמצא כי השכר (משכורת) של גברים גבוה יותר משכר הנשים העובדים‬
‫באותה עבודה‪_________________ :‬‬

‫‪ .10‬בשכונה דתית בירושלים סגרו בשבת את הרחוב למעבר מכוניות‪_________________ :‬‬

‫‪ .11‬נהג אוטובוס לא הסכים להעלות לאוטובוס נער נכה רק בשל מוגבלותו‪________________ :‬‬

‫‪ .12‬צייר מפורסם גילה שהעתיקו את הציורים שלו ומכרו אותם באינטרנט‪_________________ :‬‬

‫‪21‬‬
 ‫תרגול זכויות טבעיות‬

‫קבע לגבי כל אחד מן המשפטים הבאים האם הוא נכון או לא נכון‪:‬‬

‫‪ .1‬כשגולשים משתפים פוסט פוגעני ושקרי שכתב אדם אחר נגד זמר‪ ,‬ייתכן והם פוגעים בזכותו‬
‫של הזמר לחופש העיסוק‪.‬‬

‫‪ .2‬אם שופט פוסל עצמו מלשפוט תביעה של לקוח נגד חברה שבעליה הוא קרוב משפחתו‪ ,‬השופט‬
‫שומר על זכותו לקניין של הלקוח‪.‬‬

‫‪ .3‬משרד החינוך תבע לדין אדם שחיבר ופרסם ספר לימוד בטענה שאותו אדם העתיק לספר זה‬
‫פרקים שלמים מספר לימוד של משרד החינוך ופגע בזכות לקניין‪.‬‬

‫‪ .4‬כשרשות מקומית מסרבת לדרישת דיירי רחוב לבטל פסי האטה שהוצבו לאורכו כדי להאט את‬
‫מהירות הנסיעה בו‪ ,‬היא עושה זאת בשם הזכות לחיים ולביטחון‪.‬‬

‫‪ .5‬כשתושבי אותו רחוב טוענים כי זה סירוב שוחק את מערכת בולמי הזעזועים והבלמים ברכבם‬
‫ובכך פוגע במכוניותיהם‪ ,‬הם מתייחסים לפגיעה בזכותם לשוויון‪.‬‬

‫‪ .6‬כשבעלי דירה שכורה מונעים מהשוכרים לבנות סוכה במרפסת כחלק ממצוות החג הם פוגעים‬
‫להם בזכות לחופש דת‪.‬‬

‫‪ .7‬בתקופת הקורונה כשנאסר על אנשים לצאת מהבית למרחק של מעל ‪ 100‬מטר הוגבלה זכותם‬
‫לחופש התנועה‪.‬‬

‫‪ .8‬כאשר מפרסמים פרטים אישיים על אדם נפגעת הזכות לכבוד‪.‬‬

‫‪ .9‬כדי להילחם בתופעה של השמנת יתר החליט הממשל לאסור מכירה של מזון שיש בו אחוזי‬
‫שומן גבוהים מאוד במסעדות ובקפטריות של בתי ספר ובכך להגן כעל זכותם של התלמידים‬
‫לחיים וביטחון‪.‬‬

‫‪ .10‬אין שום בעיה בהעתקה של מתכון או שיר וזה לא מהווה פגיעה בזכות לקניין‪.‬‬

‫‪22‬‬
 ‫קבע מהו שמה של הזכות המתוארת בקריקטורות שלפניך‪:‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪2‬‬

‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬

‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬

‫‪23‬‬
 ‫תרגול זכויות‪ -‬שאלות ארוע‬
‫‪ .1‬בקנדה נחקק חוק חדש‪ ,‬שמחייב ספריות ציבוריות לדווח לשירותי הביטחון על מנהגי הקריאה‬
‫של הקוראים ועל תוכן הספרים שהם שואלים‪ ,‬ללא צורך בקבלת הסכמת הקוראים‪.‬‬
‫מנהלי ספריות רבים הודיעו לקוראים שהם מחויבים לפעול לפי החוק החדש‪ ,‬אף על פי שלדעתם‬
‫הוא פוגע באחת מזכויותיהם של הקוראים‪.‬‬
‫בעקבות הודעה זו התעוררה ביקורת ציבורית רחבה נגד החוק‪ .‬בתגובה לביקורת הודיעו נציגי‬
‫הממשל כי חוק זה נועד לסייע במאבק נגד ארגוני טרור‪ ,‬המאיימים לפגוע באזרחי המדינה‪ .‬לכן‬
‫במקרה זה הפגיעה בזכותם של הקוראים מוצדקת‪.‬‬
‫‪ -‬הצג את הזכות לפרטיות‪.‬‬
‫הסבר כיצד הזכות לפרטיות באה לידי ביטוי בקטע‪.‬‬
‫‪ -‬הצג את הזכות לחיים וביטחון‪.‬‬
‫הסבר כיצד הזכות לחיים וביטחון באה לידי ביטוי בקטע‪.‬‬

‫‪ .2‬בנק ישראל הנפיק (הוציא) סדרה חדשה של שטרות כסף‪ .‬בעיצוב השטרות החדשים הוכנסו‬
‫כמה שינויים‪ .‬נוסף להבדלים בין השטרות שהיו נהוגים בעבר‪ ,‬כל אחד מהשטרות החדשים הואֵ‬
‫בגודל אחר‪ ,‬והעֶ רך של השטרות מודפס בספרות גדולות‪ .‬שינויים אלה נועדו לשפר את יכולתם‬
‫של עיוורים ולקויי ראייה להבחין בין השטרות השונים‪.‬‬
‫‪ -‬הצג את הזכות לשוויון‪.‬‬
‫הסבר כיצד הזכות לשוויון באה לידי ביטוי בקטע‪.‬‬

‫‪ .3‬פעילים בתנועה חברתית ריססו כתובות מחאה על חלונות ראווה של כמה חנויות במרכז קניות‬
‫יוקרתי במרכז הארץ‪ .‬בכתובות נאמר‪" :‬איפה הבושה?! ‪ 14,000‬שקל לז'קט!" וכן "זוג נעליים ב‪-‬‬
‫‪ 3,600‬שקל‪ ,‬כשבמדינה יש יותר ממיליון וחצי עניים!"‬
‫בעלי החנויות התלוננו במשטרה שחלונות הראווה שלהם הושחתו‪ ,‬והם נאלצו לתקן את הנזק‪.‬‬
‫‪ -‬הצג את הזכות לקניין‪.‬‬
‫הסבר כיצד הזכות לקניין באה לידי ביטוי בקטע‪.‬‬

‫‪ .4‬מגדל אייפל בצרפת הוא אתר המושך אליו תיירים מכל העולם‪ .‬לאחרונה החלה החברה‬
‫המפעילה את האתר לחסום את אזור המגדל בלילות‪ ,‬ובכך למנוע את הגישה אליו‪ .‬תיירים‬
‫בצרפת טוענים כי חסימה זו‪ ,‬המונעת מהם לראות את המגדל מקרוב‪ ,‬פוגעת בזכות שלהם‪.‬‬
‫‪ -‬הצג את הזכות לחופש התנועה‪.‬‬
‫הסבר כיצד הזכות לחופש התנועה באה לידי ביטוי בקטע‪.‬‬

‫‪ .5‬אישה עיוורת‪ ,‬הנעזרת בכלב נחייה‪ ,‬הגיעה למסעדה וביקשה לשבת בה‪ .‬בעל המסעדה טען‬
‫שאסור להכניס בעלי חיים למקום‪ ,‬והציע לאישה לשבת על ספסל ברחבה שמחוץ למסעדה‪.‬‬
‫האישה טענה שהצעה זו פוגעת בה ומעליבה אותה‪ ,‬ולכן החליטה לעזוב את המקום ‪.‬בעקבות‬
‫האירוע פנתה האישה לבית המשפט בטענה שבעל המסעדה פגע בה‪ ,‬ולכן היא דורשת ממנו‬
‫פיצוי כספי‪ .‬בית המשפט קיבל את הטענה של האישה‪ ,‬ופסק כי על בעל המסעדה לפצות אותה‬
‫‪ -‬הצג את הזכות לכבוד‪.‬‬
‫הסבר כיצד הזכות לכבוד באה לידי ביטוי בקטע‪.‬‬

‫‪24‬‬
 ‫עקרונות הדמוקרטיה‬
‫מהי דמוקרטיה?‬
‫מהו עיקרון דמוקרטי?‬
‫באזרחות קיימים מספר עקרונות דמוקרטיים‪ .‬עקרונות המשטר הדמוקרטי הם העקרונות הבסיסיים‬
‫שעל פיהם מתנהל משטר דמוקרטי ובעזרתם מובטחת קיומה של מדינה בתור מדינה דמוקרטית‪.‬‬
‫העקרונות הדמוקרטים אותם נלמד‪:‬‬
‫עקרון שלטון החוק‬ ‫עקרון הפרדת רשויות‬ ‫עקרון הכרעת הרוב‬ ‫עקרון שלטון העם‬

‫עקרון שלטון העם‬

‫זהו עקרון יסוד של דמוקרטיה‪ .‬עקרון שלטון העם אומר שהעם (כלל האזרחים)‬
‫הם הריבון (השולטים) ומקור הסמכות‪.‬‬
‫על ידי בחירות האזרחים בוחרים בנציגים לפרק זמן קצוב בחוק‪ .‬הנציגים‬
‫אמורים לשקף את רצון הבוחרים‪.‬‬

‫קיימים שני סוגים של דמוקרטיה‪ :‬דמוקרטיה ישירה ודמוקרטיה עקיפה‪.‬‬

‫דמוקרטיה ישירה‪ :‬כלל האזרחים מקבלים את ההחלטות בענייני המדינה‪ ,‬ללא תיווך של נציגים‪.‬‬
‫דמוקרטיה עקיפה‪ :‬כלל האזרחים בוחרים את הנציגים אשר מקבלים את ההחלטות‪ ,‬מנהלים את‬
‫המדינה ומקדמים מדיניות מסוימת (שיטת הדמוקרטיה הקיימת היום)‬
‫סיבות למעבר לדמוקרטיה עקיפה‪:‬‬
‫גודלה העצום של האוכלוסייה ‪ :‬במדינות מודרניות‪ ,‬מבחינה טכנית‪ ,‬אי אפשר לכנס את כל העם‬ ‫•‬
‫במקום אחד‪.‬‬
‫מומחיות מקצועית‪ :‬במדינות מודרניות‪ ,‬על מנת לקבל החלטות‪ ,‬דרושה מומחיות והבנה‬ ‫•‬
‫מקצועית ומעמיקה כמו‪ :‬כלכלה‪ ,‬חינוך וביטחון‪.‬‬

‫תרגול‬
‫זהה בכל אחד מהמשפטים מהו סוג הדמוקרטיה שבא לידי ביטוי‪:‬‬
‫‪ .1‬בהחלטה בקיבוץ בצפון הארץ‪ ,‬כל חברי הקיבוץ התכנסו כדי לקבל החלטה בשאלה אם להפוך‬
‫את הקיבוץ למושב שיתופי‪_________________ :‬‬
‫‪ .2‬בבית ספר מסוים בדרום הארץ קיבלה מועצת התלמידים החלטה על יציאה למאבק סביב שינוי‬
‫לוח הצלצולים‪_________________ :‬‬
‫‪ .3‬מועצת העיר אישרה את גובה המלגות לסטודנטים תושבי העיר‪_________________ :‬‬
‫‪ .4‬דיירי הבניין החליטו על הזמנת קודן לכניסה לחדר המדרגות‪_________________ :‬‬

‫‪25‬‬
 ‫משאל עם‬
‫שאלה מוגדרת שהשלטון מפנה אל כלל ציבור הבוחרים‪ .‬זהו כלי המשקף באופן ישיר את עמדות‬
‫הציבור‪ .‬בחלק מהמדינות תוצאות המשאל מחייבות את השלטון ובמדינות אחרות‪ ,‬משאל עם מוגדר‬
‫ככלי מייעץ עבור השלטון‪.‬‬
‫יתרונות למשאל עם‪:‬‬
‫משאל עם מראה את רצון העם באופן ישיר‪ .‬זוהי דמוקרטיה ישירה בתוך דמוקרטיה עקיפה‪.‬‬ ‫•‬
‫במשאל עם הרוב קובע ולכן התוצאה קרובה יותר לרצון האמיתי של רוב האוכלוסייה‪.‬‬ ‫•‬
‫חסרונות למשאל עם‪:‬‬
‫משאל עם משדר לנציגים הנמצאים בשלטון שהעם לא סומך עליהם בקבלת החלטות‪.‬‬ ‫•‬
‫ניסוח השאלה במשאל עם יכול להביא לתוצאות לא מדויקות (שלא בדיוק מביאות לידי ביטוי את‬ ‫•‬
‫רצון העם)‪ .‬זאת מכיוון שמנסחים שאלה והתשובה יכולה להיות רק או כן או לא‪.‬‬

‫בחירות דמוקרטיות‬
‫בחירות מתקיימות במדינות דמוקרטיות‪ .‬בחירות הן הכלי החשוב ביותר להגבלת כוחו של השלטון‬
‫על ידי האזרחים כי הן מאפשרות להחליף את השלטון‪.‬‬
‫תנאים הכרחיים לקיומן של בחירות דמוקרטיות‪:‬‬
‫כלליות‪ -‬כל אזרחי המדינה זכאים לבחור ולהיבחר עפ"י המוגבלות המוגדרות בחוק‪.‬‬
‫חשאיות‪ -‬אף אחד לא יודע‪ ,‬מלבד הבוחר‪ ,‬במי בחר המצביע‪.‬‬
‫מחזוריות‪ -‬הבחירות חוזרות במרווחי זמן ידועים וסדירים הקבועים בחוק‪.‬‬
‫שוויוניות‪ -‬קולו של כל מצביע שווה למשנהו‪.‬‬
‫התמודדות חופשית‪ -‬הבחירות מאפשרות תחרות הוגנות המבוססת על חירות וזכויות‬

‫תרגול בחירות‬
‫קבעו לגבי כל אחד מהן המשפטים איזה תנאי הכרחי לקיום בחירות דמוקרטיות נפגע בכל אחד‬
‫מהמשפטים‪:‬‬

‫‪ .1‬עיר מסוימת החליטה שלנשים יהיה קול כפול מגברים בקלפי‪_________________ :‬‬
‫‪ .2‬על מפלגה מסוימת נאסרה האפשרות לשדר שידורי תעמולה ורשימת חבריה נפסלה מלהתראיין‬
‫בתקשורת‪_________________ :‬‬
‫‪ .3‬התגלתה מצלמה נסתרת מעל לפרגוד באחת הקלפיות‪_________________ :‬‬
‫‪ .4‬מפלגת השלטון מובילה חוק שיאחר את מועד הבחירות הבא ב ‪ 8‬שנים נוספות‪___________ :‬‬
‫‪ .5‬בעיר במרכז הארץ נמצאו קלפיות בקומה שנייה ללא נגישות לנכים‪_________________ :‬‬

‫‪26‬‬
 ‫עקרון הכרעת הרוב‬
‫עקרון זה קובע שמתוך כמה אפשרויות‪ ,‬מתקבלת החלטה שרוב האנשים בחרו בה‪ .‬אסור לרוב לקבל‬
‫החלטה שתפגע‪ ,‬באופן בלתי מוצדק‪ ,‬בזכויות יסוד ובמיוחד בזכויות המיעוט‪.‬‬

‫עריצות הרוב‪ -‬שימוש לרעה בעקרון הכרעת הרוב‪ ,‬הרוב מנצל את כוחו לרעה‪ .‬לדוגמא‪ :‬אסור לרוב‬
‫היהודי‪ ,‬בארץ ישראל‪ ,‬לקבל החלטה הפוגעת בזכויותיו הבסיסיות של המיעוט הערבי באופן בלתי‬
‫מוצדק‪.‬‬

‫תרגול‬
‫‪ .1‬לפניכם רשימת נושאים‪ .‬קבעו באלו מהם רשאי הרוב להכריע ובאלו לא‪.‬‬

‫האם הרוב רשאי להכריע או לא?‬ ‫נושאים‬

‫תשלום מיסים‬ ‫‪1‬‬

‫למי אנשא בעתיד‬ ‫‪2‬‬

‫כיצד אנשא‬ ‫‪3‬‬

‫סגירת בתי שעשועים בצום תשעה באב‬ ‫‪4‬‬

‫במה אאמין מבחינה דתית‬ ‫‪5‬‬

‫איסור מכירת לחם בפסח‬ ‫‪6‬‬

‫מהם הרגלי האכילה שלי‬ ‫‪7‬‬

‫שיפוץ חדר המדרגות בבניין המגורים‬ ‫‪8‬‬

‫על מה אוציא את כספי‬ ‫‪9‬‬

‫גביית מס גבוה יותר מקבוצה אתנית מסוימת‬ ‫‪10‬‬

‫‪27‬‬
 ‫‪ .2‬מהי עריצות הרוב?‬
‫א‪ .‬כשבוחרים את האפשרות שרוב המצביעים או רוב הנציגים תומכים בה‪.‬‬
‫ב‪ .‬כשבוחרים את האפשרות שמיעוט המצביעים או מיעוט הנציגים תומכים בה‪.‬‬
‫ג‪ .‬כשאין מספר אפשרויות לבחור מתוכן אלא רק אפשרות אחת‪ ,‬וכולם מצביעים לה‪.‬‬
‫ד‪ .‬כשהרוב מנצל את היותו רוב כדי להחליט החלטה שפוגעת בזכויות המיעוט‪.‬‬

‫‪ .3‬איזה מקרה מהמקרים הבאים ייחשב לעריצות הרוב?‬

‫א‪ .‬כל הכיתה החליטה להזמין אוכל‪ .‬רוב התלמידים הצביעו בעד פיצה‪ ,‬ולכן הזמינו פיצה לכולם‪.‬‬
‫ב‪ .‬רוב חברי הכנסת הצביעו בעד הצעת חוק שמקצה מקומות חנייה מיוחדים לנכים‪.‬‬
‫ג‪ .‬רוב חברי הכנסת הצביעו בעד הצעת חוק שקובעת כי אסור לבנות כנסיות בישראל‬
‫ד‪ .‬תיאסר התפילה בציבור על מיעוטים דתיים‪.‬‬
‫ה‪ .‬מותר להפעיל כוח ועיניים במהלך חקירה משטרתית‪.‬‬

‫‪ .4‬בית ספר החליט לחדש את ההמנון שלו‪ .‬הוא הציע לתלמידים שלושה שירים חדשים והתלמידים‬
‫בחרו ביניהם‪ .‬השיר שהצביעו לו ‪ 70%‬מהתלמידים נבחר להמנון החדש ‪.‬‬
‫איזה עיקרון דמוקרטי מתבטא בבחירת ההמנון החדש‬
‫א‪ .‬עקרון הסובלנות‪.‬‬
‫ב‪ .‬עקרון שלטון החוק‪.‬‬
‫ג‪ .‬עקרון הגבלת השלטון‪.‬‬
‫ד‪ .‬עקרון הכרעת הרוב‪.‬‬

‫‪ .5‬באחת המדינות הדמוקרטיות באירופה השפה הרשמית של האוכלוסייה השוכנת בצפון המדינה‬
‫שונה מהשפה הרשמית של המדינה‪.‬‬
‫תושבי הצפון הקימו בתי‪-‬ספר שבהם מלמדים את כל המקצועות בשפה של אזור הצפון‪.‬‬
‫בהצבעה בפרלמנט הוחלט לחייב את כל בתי‪-‬הספר ללמד רק בשפה הרשמית של המדינה‪.‬‬
‫הצג את עיקרון הכרעת הרוב‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫הסבר כיצד עקרון הכרעת הרוב בא לידי ביטוי בקטע‪.‬‬

‫‪28‬‬
 ‫עקרון הפרדת רשויות‬

‫בכל מדינה דמוקרטית סמכויות השלטון מפוצלות לרשויות נפרדות הבוחנות‪ ,‬מאזנות ובולמות זו את‬
‫זו‪.‬‬
‫במדינה הדמוקרטית ישנן שלוש רשויות‪:‬‬
‫הרשות השופטת‬ ‫הרשות המבצעת‬ ‫הרשות המחוקקת‬
‫מערכת בתי המשפט‬ ‫הממשלה ובה שרים הממונים‬ ‫הכנסת‪ -‬מחוקקת חוקים‬
‫על משרדים ממשלתיים‬
‫ובראשם ראש הממשלה‬

‫עקרון הפרדת הרשויות‪ -‬פיצול כוחו של השלטון לשלוש רשויות‪ :‬רשות מחוקקת‪ ,‬רשות מבצעת‬
‫ורשות שופטת‪ .‬מטרת הפיצול היא להגביל את השלטון ולפזר את הכוח שלו בכמה מקומות‪ .‬לכל‬
‫רשות יש סמכות ייחודית בתחום שלה‪ ,‬אבל כל רשות גם מפקחת על הרשויות האחרות‪.‬‬

‫תרגול‬
‫‪ .1‬מהי המטרה המרכזית של הפרדת הרשויות במדינה דמוקרטית?‬
‫א‪ .‬ליצור כמה מוקדי הכוח של השלטון כדי שלא ירוכז במוסד אחד‬
‫ב‪ .‬להחליש את הממשלה כך שלא תוכל לשלוט על האזרחים‬
‫ג‪ .‬לאפשר לשליט אחד לחוקק את החוקים ולאכוף אותם‬
‫ד‪ .‬לדאוג שחוקי המדינה ישרתו את העומדים בראשה‬

‫‪ .2‬מהן שלוש רשויות השלטון‬

‫א‪ .‬הרשות המחוקקת‪ ,‬המבצעת והאוכפת‬
‫ב‪ .‬הרשות השופטת‪ ,‬המבצעת והשוטרת‬
‫ג‪ .‬הרשות המחוקקת‪ ,‬המבצעת והשופטת‬
‫ד‪ .‬הרשות המחפשת‪ ,‬המחוקקת והשופטת‪.‬‬

‫‪ .3‬מה המשותף לרשות השופטת‪ ,‬לרשות המחוקקת ולרשות המבצעת?‬

‫א‪ .‬שלושתן אחראיות להפריד בין האזרח למדינה‬
‫ב‪ .‬שלושתן פועלות במשטר מלוכני‬
‫ג‪ .‬שלושתן נחשבות מוקדי הכוח המשפיעים ביותר במדינה‬
‫ד‪ .‬שלושתן פועלות בבניין הכנסת‬

‫‪29‬‬
 ‫‪ .4‬מהו עקרון הפרדת הרשויות?‬
‫א‪ .‬עיקרון שתפקידו להפריד בין האזרחים לממשלה המכהנת‬
‫ב‪ .‬עיקרון שתפקידו לאשר תביעות בבתי משפט עליון בלבד‬
‫ג‪ .‬פיזור מוקדי הכוח בין שתי רשויות בלבד‪ ,‬האחת מחוקקת והאחרת שופטת‬
‫ד‪ .‬פיזור מוקדי בכח בין כמה רשויות‪ ,‬כדי שהן יוכלו לפקח האחת על השניה‬

‫‪ .5‬איזה מהמשפטים הבאים נכון?‬

‫א‪ .‬הפרדת רשויות חשובה כי היא שומרת על זכויות הפרט של האזרח‬
‫ב‪ .‬הפרדת הרשויות חשובה כי היא פועלת לטובת נבחרי הציבור‬
‫ג‪ .‬הפרדת רשויות חשובה כי היא מפחיתה מסים ומגדילה מקומות תעסוקה‬
‫ד‪ .‬הפרדת רשויות חשובה כי היא מאפשרת לאזרחים לחוקק חוקים באופן עצמאי‬

‫‪ .6‬מה היא מערכת "האיזונים והבלמים?"‬

‫א‪ .‬מערכת בלמים חדישה שפותחה בעקבות ריבוי תאונות הדרכים‬
‫ב‪ .‬מערכת המבטיחה שהרשויות לא יתערבו בעבודה האחת של רעותה‬
‫ג‪ .‬מערכת שבה כל רשות מפקחת על סמכויות הרשות האחרת‪ ,‬ומתערבת בהן באופן חלקי‬
‫ד‪ .‬מערכת כלכלית שמטרתה להטיל מס גבוה על העשירים ומס נמוך על העניים‪.‬‬

‫‪ .7‬האם הרשות השופטת יכולה לבטל חוק שהתקבל בכנסת?‬

‫א‪ .‬כן‪ ,‬אבל רק אם התקבל החוק על ידי פחות ממחצית מחברי הכנסת‬
‫ב‪ .‬לא‪ ,‬לרשות השופטת אין יכולת לבטל חוק אם הוא התקבל בכנסת‬
‫ג‪ .‬כן‪ ,‬אם החוק נוגד את זכויות האדם והאזרח‬
‫ד‪ .‬תלוי‪ ,‬רק אם מדובר בחוק כללי‬

‫‪ .8‬איזה עיקרון מהעקרונות הבאים אינו עיקרון דמוקרטי?‬

‫א‪ .‬הפרדת רשויות‬
‫ב‪ .‬הכרעת הרוב‬
‫ג‪ .‬איסור הפגנות‬
‫ד‪ .‬שלטון העם‬

‫‪30‬‬
 ‫עקרון שלטון החוק‬
‫עקרון זה קובע את עליונות החוק במדינה‪ .‬חובה על האזרחים ורשויות השלטון לציית לחוק‪ .‬החוק‬
‫נחקק על ידי הרשות המחוקקת בתהליך קבוע בחוק‪.‬‬

‫איך שלטון החוק בא לידי ביטוי בחיינו?‬

‫מהי חשיבותו של עקרון שלטון החוק?‬

‫הגנה על האזרחים מפני ניצול לרעה של רשויות השלטון את כוחן‬ ‫•‬
‫לבסס משפטית ערכים וצרכים של האזרחים ולממש אותם‬ ‫•‬
‫להגן על זכויות האדם מפני פגיעה בזולת‪.‬‬ ‫•‬

‫תרגול עקרון שלטון החוק‬

‫זהה באילו מקרים בא לידי ביטוי עיקרון שלטון החוק‪:‬‬
‫ועדת משמעת דנה בעניינו של בעל תפקיד בשירות המדינה ‪,‬שאפשר לאחיו לנהוג ברכב‬ ‫•‬
‫הממשלתי שניתן לו‪ .‬הוועדה קבעה שבעל תפקיד זה פעל בניגוד לנהלים ולהוראות המחייבות‪,‬‬
‫ולכן נרשמה נזיפה בתיקו האישי‪.‬‬
‫באחד מבתי הספר התלוננו תלמידים שבעת החזרת מבחנים ציין המורה את שמות התלמידים‬ ‫•‬
‫שנכשלו בבחינה‪.‬‬
‫בתגובה להצעה להעלות את שכר הלימוד השביתו ארגוני הסטודנטים את הלימודים במוסדות‬ ‫•‬
‫אלו ויצאו להפגנות סוערות מול משרדי האוצר והחינוך‪.‬‬
‫משרד הבריאות החליט להוציא צו סגירה למאפיה בשל ליקויים חמורים שאותרו בבדיקה‬ ‫•‬
‫שנערכה בה‪ .‬במשרד הדגישו כי הסגירה נעשתה בגלל שלא מילאו את הנהלים והכללים‬
‫הקבועים בחוק‪.‬‬

‫‪31‬‬
 ‫סוגי עבריינות‬
‫עבריינות פלילית רגילה‪ -‬עבירה על החוק מתוך מניעים אישיים‪ .‬למשל‪ :‬גניבה‪ ,‬רצח ‪,‬שוחד‪ ,‬תקיפה ‪,‬‬ ‫•‬
‫קבלת דבר במרמה‪.‬‬
‫עבריינות שלטונית אישית‪ -‬עבירה על החוק‬ ‫•‬
‫המתבצעת על ידי אדם שעובד במשרה ציבורית (נבחר‬
‫או ממונה)‪ ,‬מתוך אינטרס אישי‪ .‬למשל‪ :‬לקיחת שוחד‬
‫עבריינות שלטונית ציבורית‪ -‬עבירה על החוק‬ ‫•‬
‫המתבצעת על ידי אדם שעובד במשרה ציבורית (נבחר‬
‫או ממונה)‪ ,‬במטרה להיטיב עם ציבור מסוים או טובת‬
‫הכלל‪ .‬למשל‪ :‬העברת תקציבים שלא כחוק‪.‬‬
‫עבריינות פוליטית‪ /‬אידיאולוגית‪ -‬פעולה אלימה מתוך רצון לקדם עמדה פוליטית‪ .‬למשל‪ :‬פעולה נגד נציגי‬ ‫•‬
‫שלטון ‪ /‬מוסדות ‪ /‬ארגונים‪.‬‬

‫תרגול סוגי עבריינות‬

‫לפניך אירועים שונים‪ .‬זהה את סוג העבריינות בהם‪:‬‬
‫‪ .1‬ראש עיר נחקר בחשד למתן אישורי בנייה תמורת שוחד ובחשד למינוי מקורבים לתפקידים שונים‬
‫בעירייה‪.‬‬
‫‪ .2‬המשטרה עצרה שני אנשים‪ .‬במקרה הראשון נתפס אדם כשהוא גונב כלי כסף וזהב מבית‪-‬‬
‫כנסת‪ .‬במקרה השני נתפס אדם כשהוא מצייר צלבי קרס על קירות בית כנסת‪.‬‬
‫‪ .3‬עוזרו של שר נתן שוחד לעיתונאי כדי שיפרסם כתבה אוהדת על השר‪ .‬כאשר התגלה המעשה‪,‬‬
‫התברר שהעוזר רצה לסייע לבחירתו מחדש של השר כדי לשמור על משרתו כעוזר השר‪.‬‬
‫‪ .4‬כדי להגדיל את היקף המכירות במאפייה שלו‪ ,‬אפה עוזר לשעבר של קונדיטור מפורסם בישראל‬
‫עוגות על‪-‬פי המתכון שהמציא האופה המפורסם ומכר אותן‪ ,‬בלי לקבל את רשותו‪.‬‬
‫‪ .5‬שר במדינה מסוימת דאג שאחד ממכרו יקבל זיכיון ליבוא רכב‪ .‬בתמורה דרש השר שמכרו ייתן‬

‫לבנו (של השר) משרת ניהול בחברת היבוא‪.‬‬

‫‪ .6‬באחת ממדינות אירופה נתפס אדם כשהוא משחית בית כנסת‪ .‬בחקירתו טען‪ ,‬כי ביצע מעשה‬
‫זה מאחר שהוא דוגל ברעיון תורת הגזע של הנאצים‪ ,‬ולכן אין מקום ליהודים במדינתו‪.‬‬
‫‪ .7‬בתקופת מגפת הקורונה אדם נתפס מחוץ לבית ללא מסיכה בניגוד לתקנות הממשלה‪ ,‬לטענתו‬
‫חבישת המסכה אינה נוחה לו‪.‬‬
‫‪ .8‬פעילי זכויות בע"ח פרצו לשלוש חוות המגדלות חורפנים (מינק)‪ ,‬ושחררו לחופשי אלפי חיות‬
‫המשמשות בתעשיית ייצור הפרוות היוקרתיות‪ .‬פעילי זכויות בעלי החיים טוענים שגידול‬
‫חורפנים לתעשיית הפרוות נעשה בתנאים אכזריים‪ ,‬המגבירים את סבל החיות‪.‬‬

‫‪32‬‬
 ‫המהפכה הצרפתית‪ -‬מקרה בוחן‬
‫מהי מהפכה? הגדרה‪:‬‬
‫‪ .1‬פעולה תקיפה‪ ,‬בדרך כלל צבאית‪ ,‬שמטרתה החלפה מיידית בדרכים אלימות של סדרי השלטון‬
‫בארגון כלשהו או במדינה‪( .‬מילוג)‬
‫‪ .2‬מהפכה מוגדרת כאירוע היסטורי המשנה את פני החברה‪ ,‬בעקבות קפיצת מדרגה ביכולתו‬
‫הטכנולוגית של האדם‪ ,‬או בעקבות שינוי רדיקלי (קיצוני) בתפיסתו החברתית והפוליטית‪.‬‬
‫(ויקיפדיה)‬

‫משימה‬

‫חשוב על שינוי שהיית רוצה לראות בעולם‪ /‬במדינת ישראל‪ /‬בבית הספר‪.‬‬ ‫•‬
‫כתוב במחברתך את ההצעה לשינוי זה‪ .‬איך לדעתך השינוי הזה אמור לקרות?‬ ‫•‬

‫המהפכה הצרפתית ‪1789‬‬

‫נאורות והשכלה‪ :‬רקע על התקופה‬

‫את מהפכת הנאורות קשה מאוד לתחום בזמן אך נהוג לשייך אותה למאות ה‪ .17-18‬תקופה זו נקראת‬
‫גם ״עידן האורות״ (בתרגום מהאנגלית‪ )Age Of Enlightenment :‬ובהקשר היהודי נקראת ״תקופת‬
‫ההשכלה״‪ .‬הוגי דעות בתקופה זו טענו כי אדם מסוגל להבין את העולם ולהסביר את המציאות בשכלו‬
‫בלבד‪ .‬הם סברו כי אדם שנוקט דעה‬
‫שאינה תלויה באמונה דתית או סמכות‬
‫שלטונית ובוחר את השקפת עולמו‬
‫ומעשיו בעצמו‪ ,‬הוא אדם חופשי‪ .‬הוגי‬
‫תקופת הנאורות עסקו בנושאי חברה‪,‬‬
‫דת‪ ,‬מדע‪ ,‬ספרות ואומנות‪.‬‬
‫״העז לדעת‪ ,‬היה אמיץ להשתמש‬
‫בשכלך בעצמך!״ (עמנואל קאנט)‪.‬‬

‫‪33‬‬
 ‫משימה‬

‫בחר אחד מהוגי הדעות הרשומים מטה וכתוב עליו תעודת זהות‪:‬‬
‫‪ .1‬מי היה האיש? מתי ואיפה חי?‬
‫‪ .2‬עיסוק עיקרי‬
‫‪ .3‬חידוש‪ /‬דעה שהביא לתקופת הנאורות‬
‫‪ .4‬כיצד באים רעיונותיו לביטוי בחיינו היום?‬
‫הוגי דעות‪ :‬ז׳אן ז׳אק רוסו‪ ,‬מונטסקייה‪ ,‬עמנואל קאנט‪ ,‬ג׳ון לוק‪ ,‬וולטייר ועוד‪.‬‬

‫צרפת ערב (לפני) המהפכה‬

‫בשנת ‪ 1789‬חיו בצרפת כעשרים וחמישה מיליון תושבים‪ .‬צרפת הייתה אז המדינה שמספר תושביה‬
‫היה הגבוה ביותר באירופה והשפה הצרפתית הייתה שפה בין‪-‬לאומית של המשכילים‪ ,‬כמו האנגלית‬
‫בימינו‪ .‬פריז הייתה מרכז הנאורות‪ ,‬ויצירותיהם של הוגי דעות‪ ,‬סופרים ואמנים צרפתים זכו להערצה‬
‫באירופה כולה‪ .‬בשנת ‪ 1789‬החלה בצרפת מהפכה ונלוו אליה מעשי אלימות קשים ‪ .‬מה היו הגורמים‬
‫למהפכה בצרפת? מה היו האירועים המהפכניים המרכזיים? כיצד הם השפיעו על צרפת ועל גורלן‬
‫של מדינות באירופה?‬

‫לפני המהפכה חולקה צרפת לשלושה מעמדות‪:‬‬

‫מעמד הכמורה (כומר‪ -‬בעל תפקיד בכנסייה)‪ 100 -‬אלף‬
‫מעמד האצולה‪ 400 -‬אלף‬
‫המעמד השלישי‪ 24.5 -‬מיליון‬

‫מעמדות בצרפת‬

‫כמורה‬ ‫אצולה‬ ‫מעמד שלישי‬

‫המעמד השלישי שהיווה כ‪ 97%‬מהאוכלוסייה‪ ,‬היה מגוון מאוד וכלל את שאר האוכלוסייה ביניהם היו‬
‫פערים חברתיים וכלכליים גדולים‪ .‬השתייכו למעמד זה‪ :‬בעלי רכוש וחסרי רכוש‪ ,‬משכילים ופשוטי‬
‫עם‪ ,‬סוחרים‪ ,‬בנקאים ובעלי מקצועות חופשיים‪ -‬עורכי דין‪ ,‬רופאים‪ ,‬הוגי דעות‪ ,‬בעלי מלאכה‪ ,‬ואף‬
‫איכרים וקבצנים‪.‬‬

‫‪34‬‬
 ‫משימה‬

‫‪ .1‬צפה בסרטון שתי נקודות מבט‪ -‬המהפכה הצרפתית‪.‬‬

‫בזמן הצפייה כתוב במחברתך את הטענות המרכזיות של שני הצדדים‪.‬‬
‫מהי טענתו העיקרית של נציג המעמד השלישי?‬ ‫‪-‬‬
‫מהן טענות הנגד של נציג מעמד האצולה?‬ ‫‪-‬‬
‫מהי דעתך על הדברים שעלו בסרטון זה? עם מי מהם אתה מסכים ולמה?‬ ‫‪-‬‬

‫‪ .2‬מלא את הטבלה מטה מתוך הטקסט הנלווה לה‪:‬‬

‫מעמד שלישי‬ ‫מעמד האצולה‬ ‫מעמד הכמורה‬
‫מספר אנשים במעמד‬
‫ההרכב החברתי של המעמד‬
‫זכויות‬
‫חובות‬

‫תושבי צרפת נחלקים לשלושה מעמדות תושבי צרפת נחלקו לשלושה מעמדות חברתיים ‪ -‬הכמורה‪,‬‬
‫האצולה והמעמד השלישי‪ -‬והאדם השתייך להם מלידתו‪ .‬חלוקה זו נותרה מן המשטר הפאודלי של‬
‫ימי הביניים‪ ,‬ועל פיה נקבעו הזכויות והחובות של כל אדם‪.‬‬
‫מיעוט מתושבי צרפת היו שייכים למעמד הכמורה ולמעמד האצולה‪ .‬הכמורה כללה כמאה אלף‬
‫אנשים‪ ,‬וה אצולה כארבע מאות אלף‪ .‬בני המעמדות האלה היו בעלי רכוש רב‪ ,‬הם נהנו מזכויות‬
‫פוליטיות ומילאו תפקידים מרכזיים בממשל המלכותי ובפרלמנטים המחוזיים‪ .‬בני האצולה מילאו גם‬
‫תפקידי פיקוד בצבא‪ .‬אנשי הכמורה והאצולה נהנו מפטור מתשלום מסים למרות עושרם והתנגדו‬
‫לכל ניסיון להט יל עליהם מס‪ ,‬בטענה שהדבר פוגע במעמדם ובזכויות שהוענקו להם בעבר‪ .‬זכויות‬
‫היתר של הכמורה והאצולה היו גם הן שריד מתקופות מוקדמות‪ .‬המעמד השלישי כלל את שאר‬
‫האוכלוסייה‪ -‬יותר מעשרים וארבעה מיליון בני אדם‪ .‬פערים חברתיים וכלכליים גדולים אפיינו את בני‬
‫המעמד השלישי‪ :‬ה שתייכו לו בעלי רכוש וחסרי רכוש‪ ,‬משכילים ופשוטי עם; נכללו בו סוחרים‪,‬‬
‫בנקאים ובעלי מקצועות חופשיים‪ -‬כגון עורכי דין ורופאים‪ ,‬רוב הוגי הדעות של הנאורות‪ ,‬בעלי מלאכה‬
‫בערים‪ ,‬איכרים וגם קבצנים ונוודים‪ .‬המעמד השלישי נשא בעול המסים בצרפת‪ ,‬אך לא היו לו זכויות‬
‫פוליטיות‪ ,‬אנשיו לא הורשו לכהן בפרלמנטים ולא להיות קצינים בצבא‪.‬‬
‫(מסע אל העבר ‪ :‬קדמה ומהפכות ‪ -‬מאות ‪)19 – 16‬‬

‫‪35‬‬
 ‫משימה‬

‫חפש באינטרנט מקור אילם (מקור לא כתוב‪ -‬צילום תמונה‪ ,‬קריקטורה‪ ,‬מפה) המבטא את המצב‬ ‫•‬
‫בצרפת לפני המהפכה‪.‬‬
‫הסבר כיצד מבטא מקור זה את המצב בצרפת שלפני המהפכה‪.‬‬

‫אז כמו שלמדנו עד כה‪ ,‬היו פערים גדולים בין המעמדות השונים אך לא זה בלבד היה הגורם להפיכה‪.‬‬

‫משבר כלכלי חמור בצרפת‬

‫בשנות השמונים של המאה השמונה עשרה נקלעה צרפת למשבר כלכלי חמור‪ .‬אחזקת הצבא והצי‬
‫הטילו נטל כספי כבד על הממלכה‪ .‬כשנה לפני פרוץ המהפכה היו ההוצאות על אחזקת הצבא כרבע‬
‫מן התקציב‪ ,‬וכמחצית יוחדה לתשלום חובותיה של הממשלה מן המלחמות הקודמות שצרפת‬
‫השתתפה בהן‪ .‬אחזקת א רמון המלוכה והחצר‪ ,‬שבה התגוררו נוסף על המלך ומשפחתו גם אלפי‬
‫אצילים‪ ,‬פקידים ומשרתים שניהלו אורח חיים ראוותני ובזבזני‪ ,‬הכבידה אף היא על אוצר המדינה‪.‬‬

‫על מנת לפתור בעיה זו הוחלט לכנס את אספת המעמדות כדי לדון בענייני הכספים‪ .‬רק לגוף זה‬
‫הייתה הסמכות להטיל מיסי ם חדשים‪ .‬לאסיפה זו הגיעו בני המעמד השלישי על מנת להשיג שוויון‬
‫בנטל המיסים והחובות‪ ,‬דרשו לבטל את זכויות היתר של המעמדות העליונים‪ .‬עם זאת‪ ,‬בני מעמדות‬
‫הכמורה ואצולה ראו כמטרה להשאיר את המצב כמו שהוא‪ -‬כעול המיסים והחובות מוטל על בני‬
‫המעמד השלישי והם חופשיים מכל חובה כזו‪ .‬כל מעמד באספת המעמדות קיבל קול אחד בלבד‪,‬‬
‫ללא התחשבות בכמות האנשים שהיו תחת מעמד זה‪ .‬נוצר מצב בו המעמד השלישי תמיד עמד מנגד‬
‫לשני קולות הכמורה והאצולה שהיו רוב (‪ 2‬נגד ‪.)1‬‬

‫משימה‬

‫חשוב על פתרון עבור בני המעמד השלישי להתמודד עם המצב הקיים וכתוב רעיון זה במחברתך‪.‬‬ ‫•‬
‫חפש באינטרנט מידע על האספה הלאומית וכתוב במספר מילים מהי אסיפה זו‪.‬‬ ‫•‬
‫במה האספה הלאומית נבדלת מאספת המעמדות?‬ ‫•‬

‫‪36‬‬
 ‫הבסיס למהפכה‪:‬‬
‫בני המעמד השלישי נתונים תחת נטל המיסים והחובות של כל המדינה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫בני המעמד השלישי מונים גם עשירים ומשכילים אשר נחשבים נחותים רק בשל השתייכותם‬ ‫‪-‬‬
‫למעמד זה ואינם זוכים לשוויון הזדמנויות‪.‬‬
‫לעומתם‪ ,‬בני מעמד הכמורה והאצולה נהנים מזכויות יתר ומנהלים חיי נהנתנות על חשבון‬ ‫‪-‬‬
‫המעמד השלישי‪.‬‬
‫בני המעמד השלישי חווים תסכול‪ ,‬תחושות של חוסר שוויון‪ ,‬ניצול וחוסר צדק‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫ההסתערות על הבסטיליה‪ 14 ,‬ביולי ‪1789‬‬

‫ההסתערות על הבסטיליה ב ‪ 14‬ביולי ‪ ,1789‬ציור שמן‪ ,‬המאה השמונה עשרה‬

‫באווירת ההכנות לכינוסה של אספת המעמדות והפיכתה לאספה הלאומית שרר מתח רב בצרפת‪,‬‬
‫והתושבים עקבו בדריכות ובחשש אחר האירועים‪ .‬בפריז החלו אנשים לצבור נשק‪ ,‬ורבים השתתפו‬
‫בתהלוכות ובאספות ציבוריות ששלהבו את רגשות הזעם נגד השלטון והגבירו את הפחד מפני‬
‫העתיד‪ .‬ב‪ -14‬ביולי ‪ 1789‬החלו המונים חמושים לצעוד לעבר הבסטיליה‪ ,‬מבצר גבוה במרכז העיר‪,‬‬
‫ששימש בעיקר בית כלא‪ .‬באותו הזמן ישבו בבסטיליה שבעה אסירים בלבד‪ ,‬וחמישה מהם פושעים‪.‬‬
‫למרות זאת היא סימלה בעיני הציבור את הדיכוי‪ .‬ההמונים התקהלו ליד הבניין ודרשו ממפקד הכלא‬

‫‪37‬‬
‫שיאפשר להם להיכנס ולקחת את הנשק מהמקום‪ .‬הוא ניסה לנהל אתם משא ומתן‪ ,‬אך בשל אי‪-‬‬
‫הבנה נורו כמה יריות מן המבצר אל עבר ההמונים‪ .‬ההמון הזועם הסתער על המבצר והרג את מפקד‬
‫הכלא‪ ,‬חיילים שהיו בתוכו‪ ,‬ואת ראש עיריית פריז‪ .‬עם כיבוש המבצר החל ההמון להרוס אותו‪ .‬אבני‬
‫הבסטיליה פוזרו ברחבי צרפת‪ ,‬סמל לחירות ולשחרור מדיכוי‪ 14 .‬ביולי‪ ,‬יום הריסת הבסטיליה‪ ,‬היה‬
‫לסמל חשוב של המהפכה והוא יום החג הלאומי של צרפת עד ימינו‪.‬‬
‫(מתוך‪ :‬מסע אל העבר ‪ :‬קדמה ומהפכות – מאות ‪)16-19‬‬

‫משימה‬
‫העתק טבלה זו למחברת‪.‬‬
‫היעזר בקטע המידע בספר זה ובחיפוש אינטרנטי ומלא טבלה זו‪.‬‬

‫בית ראש הממשלה (בית אגיון)‬ ‫הבסטיליה‬ ‫תבחינים‬

‫תאריך פתיחה‬

‫מטרות המבנה לאורך השנים‬

‫את מי משמש‪/‬שימש המבנה?‬

‫האם המבנה קיים היום?‬

‫מה מסמל המבנה?‬

‫תוצאות המהפכה‬
‫הצהרת זכויות האדם והאזרח‪:‬‬
‫ב‪ -26‬באוגוסט ‪ 1789‬פרסמה האספה הלאומית את הצהרת זכויות האדם והאזרח‪ ,‬זכויות הנובעות‬
‫מרעיונות של הוגי הדעות של הנאורות‪ .‬ההצהרה קובעת שכל בני האדם נולדו שווים וחופשיים;‬
‫הזכויות הטבעיות של האדם‪ -‬חיים‪ ,‬חירות וקניין‪ -‬אינן ניתנות לביטול‪ .‬ההצהרה מפרטת את הזכויות‬
‫הנגזרות מזכויות היסוד‪ .‬מרגע פרסום ההצהרה‪ ,‬תושבי צרפת לא היו עוד נתינים של המלך‪ ,‬אלא‬
‫אזרחים ‪ .‬ההצהרה הייתה ל"אני מאמין" של המהפכנים‪ .‬היא הופצה באלפי עותקים והוקראה‬
‫בכיכרות הערים והכפרים‪ .‬ההצהרה‪ ,‬העוסקת בזכויותיו של כל אדם באשר הוא‪ ,‬נחשבת לאחד‬
‫ממסמכי היסוד של החברה הדמוקרטית המודרנית‪.‬‬

‫‪38‬‬
 ‫משימה‪ -‬ניתוח קטע מקור‬

‫לפניך מקור כתוב על המהפכה הצרפתית‪ .‬קרא אותו והשיב על השאלות הבאות‪:‬‬
‫מה סוג המקור (ראשוני‪ /‬משני)?‬ ‫‪-‬‬
‫מה הרעיון המרכזי המועבר באמצעות מקור זה?‬ ‫‪-‬‬
‫בחר סעיף אחד והסבר אותו‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫כיצד תוכן הסעיף שבחרת בא לידי ביטוי במדינת ישראל?‬ ‫‪-‬‬

‫משימה‪ -‬אקטואליה‬
‫לאחר שהכרתה את ערכי המהפכה‪ -‬חירות שוויון וקניין‪ ,‬מצא כתבות אקטואליות שעוסקות בפגיעה‬
‫או בהפרה של אחד מערכי המהפכה הצרפתית‪.‬‬
‫תוכל להשתמש באתר גוגל‪-‬חדשות‬
‫ענה על השאלות על פי הכתבה שמצאת‪:‬‬
‫‪ .1‬באיזה אופן פוגע האירוע או המצב המתואר בכתבה בערכי המהפכה?‬
‫‪ .2‬מיהם האנשים או הגופים הנאבקים עדיין למען הערכים הללו?‬
‫‪ .3‬מיהם האנשים או הגופים המדכאים בימינו את האוכלוסיות שלא נהנות מערכי המהפכה‬
‫הצרפתית במלואם?‬
‫‪ .4‬מה יכולים המדוכאים כיום ללמוד מאנשי המעמד השלישי במהפכה הצרפתית?‬

‫‪39‬‬
 ‫החוקה‬
‫החוקה פורסמה בשנת ‪ 1791‬וקבעה כי השלטון בצרפת הוא מלוכה ושלטונו של המלך עובר בירושה‪,‬‬
‫אך המלך מולך על פי חוק‪ .‬החוקה הגדירה את הפרדת הרשויות במדינה‪ :‬האספה הלאומית היא‬
‫הרשות המחוקקת וחבריה הם נציגי העם כולו‪ .‬למלך‪ ,‬הרשות המבצעת‪ ,‬יש זכות לעכב לזמן מוגבל‬
‫את ביצוע החוקים‪ ,‬אך הוא כפוף לאספה הלאומית‪ .‬חקיקה נוספת‪ ,‬שפגעה מאוד במסורת החברתית‬
‫והשלטונית בצרפת‪ ,‬הייתה החוקה האזרחית של הכמורה‪ .‬חוקה זו קבעה כי מעמדה המיוחס של‬
‫הכנסייה בטל‪ ,‬והכמרים כפופים לשלטון החילוני‪ .‬נקבע כי הכמרים הם פקידי מדינה‪ ,‬ולכן לא ימשיכו‬
‫להתמנות מטעם מוסדות הכנסייה אלא ייבחרו בבחירות ויישבעו אמונים לאומה ולחוקי המדינה‪.‬‬
‫(מתוך‪ :‬מסע אל העבר ‪ :‬קדמה ומהפכות – מאות ‪)16-19‬‬

‫משימה‪ -‬קישור לאזרחות‬

‫ציין מהם העקרונות הדמוקרטיים המופיעים בקטע וכתוב הגדרה עבור כל אחד מהם‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫משימה‪ -‬ניתוח מקור היסטורי‬

‫נתח את הציור על פי ‪ 5‬הממ״ים‪ :‬מה? מי? מתי? מקום? מדוע?‬ ‫‪-‬‬

‫מה מסמלת האישה?‬ ‫‪-‬‬
‫מה מסמל הדגל שהאישה מחזיקה?‬ ‫‪-‬‬

‫‪40‬‬
 ‫משימה‬

‫‪ .1‬נקודה למחשבה‪ :‬חירות ושוויון‬

‫נהוג לומר בנשימה אחת "חירות ושוויון"‪ ,‬אך האם הם אכן משלימים זה את זה או סותרים‬ ‫‪-‬‬
‫זה את זה? הבע דעתך ונמק בעזרת דוגמאות‪.‬‬
‫האם המושגים "חירות" ו"שוויון" משלימים או סותרים זה את זה?‬ ‫‪-‬‬
‫הביע דעתך ונמק בעזרת דוגמאות‪.‬‬

‫‪ .2‬נקודה למחשבה‪ :‬היום הלאומי‬

‫צרפת בחרה ביום הלאומי שלה את תאריך ה‪ 14 -‬ביולי ״יום הבסטיליה״‪.‬‬
‫האם לדעתך יש אירוע משמעותי אחר בו מתאים יותר לציין את היום הלאומי של צרפת?‬ ‫‪-‬‬
‫אם כן‪ ,‬מהו האירוע? הסביר‪.‬‬
‫ציין ‪ 3‬נקודות דמיון בין יום העצמאות הצרפתי ליום העצמאות של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫סיכום המהפכה‬
‫במאה ה‪ 18 -‬בצרפת‪ ,‬נחלקו התושבים לשלושה מעמדות‪ :‬מיעוטם היו שייכים למעמד הכמורה‬
‫והאצולה‪ ,‬והם נהנו מרכוש רב‪ ,‬מזכויות פוליטיות ומפטור ממסים ורובם היו שייכים למעמד השלישי‪,‬‬
‫שנשא בעול המיסים ולא קיבל זכויות פוליטיות‪ .‬צרפת הייתה שרויה במשבר כלכלי חמור בעקבות‬
‫המלחמ ה וכדי לפתור את הבעיה לחצה האצולה על המלך לכנס את אספת המעמדות ולהגביר את‬
‫עול המיסים על בני המעמד השלישי‪ .‬בני המעמד השלישי שמאסו את המשטר ואת חוסר הצדק‬
‫שנעשה הכריז על עצמו כאספה הלאומית וב‪ -14‬ביולי ‪ 1789‬הסתערו המונים חמושים על מבצר‬
‫הבסטיליה שסימל את המשטר העריץ והמדכא של לואי ה‪ .16‬נפילת הבסטיליה סימלה את‬
‫המהפכה‪ ,‬ו‪ 14‬ביולי הוא עד היום חגה הלאומי של צרפת‪.‬‬
‫האספה הלאומית ביטלה את המשטר הפאודלי‪ ,‬היא פרסמה את הצהרת זכויות האדם והאזרח ובה‬
‫קבעה כי כל בני האדם זכאים לזכויות הטבעיות‪ :‬חיים‪ ,‬חירות וקניין‪ .‬בלחץ ההמון עבר המלך לואי‬
‫השישה עשר לפריז ואתו האספה הלאומית‪ ,‬שנהפכה לאספה מכוננת וניסחה חוקה חדשה לצרפת‪.‬‬
‫המלך הועמד למשפט בעוון בגידה והוצא להורג בגיליוטינה‪ ,‬ואחריו גם המלכה‪.‬‬
‫המהפכה הצרפתית קבעה תקדים להרס ״הסדר הישן״ ובנתה מוסדות שלטוניים השואבים את‬
‫סמכותם מהעם‪ .‬רעיו נות המהפכה הופצו ברחבי אירופה והשפיעו על עיצוב הלאומיות‪.‬‬

‫‪41‬‬
 ‫משימה‪ -‬ציר זמן‬

‫‪ .1‬צור ציר זמן של המהפכה הצרפתית‪.‬‬

‫‪ .2‬הוסף לציר הזמן כותרת‪.‬‬
‫‪ .3‬ציר הזמן יכלול חמישה אירועים רבי השפעה במהפכה‪ .‬לכל אירוע ציין תאריך‪ ,‬הסבר ותמונה‪.‬‬
‫‪ .4‬הסבר מדוע בחרת דווקא באירועים אלה?‬

‫‪42‬‬
 ‫פרויקט חקר זכויות ומהפכות‬
‫נושא העבודה‪ :‬כיצד השפיעה המהפכה שבחנו על זכויות יסוד ועקרונות בדמוקרטיה‬

‫* הכנה לעבודה‪( :‬בחירת נושא העבודה‪ ,‬חלוקה לקבוצות והגשת הנושא לאישור המורה)‬

‫‪ .1‬ניתוח אירוע‪ :‬מתי‪ ,‬מקום‬

‫‪ .2‬סיבות‪ :‬מדוע‬
‫רקע‪ -‬המצב לפני המהפכה (קישור לאזרחות)‬
‫גורמים‪ -‬אירועים היסטוריים‪ ,‬רעיונות אידיאולוגים‪ ,‬חברתיים‪ -‬כלכליים‪.‬‬
‫‪ .3‬תיאור המהפכה‪ :‬מי‪+‬מה‪ -‬תיאור האירוע‪ /‬אירועים בסיכום או רצף אירועים והצגתו‪ ,‬ציר זמן‪.‬‬
‫‪ .4‬תוצאות המהפכה‪( -‬קישור לאזרחות) ערכי הדמוקרטיה שבאו לידי ביטוי במהפכה‪.‬‬
‫התייחס לשתי זכויות ועקרון דמוקרטי אחד מתוך הנלמד‪:‬‬
‫זכויות‪ -‬חירות‪ ,‬שוויון‪ ,‬קניין‪ ,‬כבוד‪ ,‬חיים וביטחון‬
‫עקרונות‪ -‬שלטון העם‪ ,‬הכרעת הרב‪ ,‬הפרדת רשויות‪ ,‬שלטון החוק‪.‬‬
‫‪ .5‬שאלות סיכום (חלק אישי)‬
‫בחר את הזכות החשובה ביותר בעינייך לקיום אורח חיים דמוקרטי‪ .‬הסבר מדוע‪.‬‬
‫א‪ .‬ציין מהי הזכות‬
‫ב‪ .‬הצג את הזכות‬
‫ג‪ .‬הסבר כיצד זכות זו באה לידי ביטוי במרחב הציבורי במדינת ישראל‪ ,‬או בחייך האישיים?‬
‫‪ .6‬רפלקציה (חלק אישי)‬
‫א‪ .‬מה היה לי מאתגר בתהליך העבודה? (עבודת הצוות‪ ,‬התכנים‪ ,‬איתור המידע‪,‬‬
‫פרזנטציה)‪.‬‬
‫ב‪ .‬איך התמודדתי עם האתגר? (מי עזר‪ ,‬מה עזר)‬
‫ג‪ .‬ציין נקודות לשימור ולשיפור בעבודה זו‪.‬‬
‫‪ .7‬תוצר חזותי‬

‫‪43‬‬
 ‫אימפריאליזם‬
‫השתלטות מדינות אירופה על אפריקה והמזרח הרחוק‬

‫מושגים מרכזיים‪:‬‬
‫אימפריה ‪ -‬קיסרות; מקור השם במלה הלטינית ‪ - imperium‬סמכות עליונה‪.‬‬
‫זוהי ריבונות פוליטית‪ ,‬למשל מדינה‪ ,‬השולטת על שטחים נרחבים בהם מתגוררות אוכלוסיות השונות‬
‫מבחינה אתנית ותרבותית ממרכזה השלטוני‪.‬‬
‫קולוניה ‪ -‬מושבה ‪ ,‬היא חבל ארץ הנמצא תחת שליטת ישות מדינית המרוחקת ממנו גיאוגרפית‪.‬‬
‫במשמעותה המודרנית‪ ,‬קולוניה מתאפיינת על פי רוב בשליטת מדינה זרה על חבל הארץ כתוצאה‬
‫מכיבוש ‪ ,‬המלווה ביישוב מתיישבים מארץ האם תוך קיפוח זכויותיהם של ילידיו המקוריים‪.‬‬

‫אימפריאליזם מודרני‬
‫המושג "אימפריאליזם" הוא שיטה מדינית בה מדינה בעלת כוח פוליטי‪/‬צבאי‪/‬טכנולוגי מגדילה את‬
‫שטחי שלטונה על ידי השתלטות על ארצות‪/‬מדינות אחרות מפותחות פחות במטרה להגדיל את‬
‫שטחיה‪ ,‬את כוחה‪ ,‬עושרה ואוכלוסייתה על ידי ניצול של המדינות שכבשה‪ .‬אימפריות קולוניאליות‬
‫(מדינות שהיו להן "מושבות" מעבר לים) היו לאורך כל ההיסטוריה – יון‪ ,‬רומא‪ ,‬ספרד‪ ,‬ועוד‪.‬‬

‫גל האימפריאליזם המודרני של מדינות אירופה החל מחדש לאחר ‪ 1870‬ומסיבות שונות‪" .‬לא‬
‫ההתיישבות עמדה במרכז כי אם ההשתלטות‪ ,‬אפילו הזמנית‪ ,‬על חבלי ארץ למטרות ניצול כלכלי‪,‬‬
‫שימוש אסטרטגי ושיקולי יוקרה‪".‬‬
‫במרוץ האימפריאליסטי השתתפו בעיקר בריטניה‪ ,‬צרפת‪ ,‬גרמניה‪ ,‬ארה"ב ויפן‪ .‬כל אחת מהן רצתה‬
‫לתפוס שטחים רבים ככל האפשר באפריקה ובאסיה‪.‬‬

‫מהם מאפייני האימפריאליזם המודרני? [המאפיינים הם בעיקר שליליים!]‬

‫א‪ .‬ניצול התושבים ה"ילידים" הנשלטים‬
‫ב‪ .‬עליונותו של האדם הלבן ו"השליחות התרבותית" והדתית שהוטלה עליו כביכול‪ :‬להפיץ את הדת‬
‫הנוצרית קתולית ואת התרבות האירופאית ברחבי המזרח הרחוק ואפריקה‪ ,‬בקרב העמים שנחשבו‬
‫לפרימיטיביים‪.‬‬

‫‪44‬‬
 ‫האימפריאליזם האירופאי באפריקה‬

‫קריקטורה זו פורסמה בשנת ‪ 1911‬והיא מציגה את ההשתלטות האימפריאליסטית על אפריקה‪.‬‬

‫שאלות‬
‫‪ .1‬אילו דגלים אתה מזהה בתמונה?‬
‫‪ .2‬כיצד מציגה הקריקטורה את המרוץ האימפריאליסטי?‬

‫‪45‬‬
‫על פי המפה אנו רואים שהמדינות העיקריות המעורבות באימפריאליזם באפריקה הן בריטניה‬
‫וצרפת‪ .‬איטליה פורטוגל‪ ,‬גרמניה ובלגיה‪ ,‬כל אחת מהן מחזיקה בשטח יחסית קטן‪.‬‬
‫חשוב לדעת! גם במזרח הרחוק (ביבשת אסיה) הייתה תופעת האימפריאליזם האירופאי‪ ,‬בעיקר בסין‬
‫שם פעלו בעיקר בריטניה‪ ,‬צרפת‪ ,‬הולנד‪ ,‬גרמניה‪ ,‬יפן ורוסיה וארצות הברית‪.‬‬

‫מה היו אמצעי ההשתלטות של המדינות האימפריאליסטיות?‬

‫חדירה כלכלית כיבוש והפעלת לחץ על התושבים המקומיים‪ .‬קניית קרקעות‪ ,‬מכרות‪ ,‬הנחת מסילות‬
‫ברזל‪ ,‬הקמת מפעלים לצורך ניצול חומרי הגלם‪ .‬יישוב עודפי אוכלוסייה בשטחים שנכבשו‪.‬‬
‫השתלטות מדינית השטח שנכבש הפך לחלק מן האימפריה‪ ,‬זו הייתה הדרך של מעצמות אירופה‬
‫להתחזק‪.‬‬

‫קישור לפעילות על האימפריליזם באפריקה‪ -‬הילקוט הדיגיטלי‬

‫(כולל סרטון "שתי נקודות מבט")‪:‬‬

‫המרוץ האימפריאליסטי‬
‫במחצית השניה של המאה התשע עשרה הפכו מדינות רבות לאימפריאליסטיות‪ .‬כל אחת מהן‬
‫ניסתה להשיג כמה שיותר מושבות (שטחי שליטה)‪ .‬הדבר הפך למעין מירוץ‪.‬‬

‫מאבק בין בריטניה לצרפת על אזורים באפריקה‪ ,1904 ,‬קריקטורה‬

‫הקריקטורה מציגה את מאבק השליטה של אפריקה בין בריטניה לצרפת‪.‬‬

‫כיצד מייצגת הקריקטורה את רעיון המרוץ האימפריאליסטי?‬

‫‪46‬‬
 ‫הגורמים וההצדקות לאימפריאליזם‬
‫צורך בשווקים וחומרי גלם‪ :‬האימפריאליזם המודרני צמח לאחר "המהפכה התעשייתית"‪ .‬באירופה‬
‫שגשגה התעשייה הודות לפיתוח טכנולוגי מואץ‪ .‬נוצרו עודפי יצור‪ .‬השוק האירופי לא יכול היה לקלוט‬
‫את כל המוצרים התעשייתיים שיוצרו‪ ,‬לכן החלו לחפש שווקים חדשים‪ .‬השווקים החדשים נמצאו‬
‫בעיקר מעבר לים‪ ,‬כלומר באפריקה או במזרח הרחוק‪.‬‬
‫גורם משיכה נוסף לסין ולאפריקה היו חומרי הגלם הרבים שנמצאו שם לתעשיות האירופאיות‪.‬‬
‫האירופאים קנו בזול חומרי גלם באפריקה ובסין‪ ,‬עיבדו חומרי גלם אלה באירופה (כך סיפקו עבודה‬
‫לפועלים באירופה) ואח"כ מכרו מוצרים מוגמרים במושבות מעבר לים‪.‬‬
‫אפיקי השקעה לעודפי הכספים‪ :‬הרווחים מהתעשייה הביאו להצטברות הון באירופה‪ ,‬הון‬
‫שלתעשיינים לא היה היכן להשקיע‪ .‬המעצמות באירופה חיפשו דרכים להשקיע את ההון הלאומי‬
‫והפרטי (של התעשיינים ושל המדינות) והשקעה במושבות מעבר לים‪ ,‬שם האדמות‪ ,‬שכר העבודה‬
‫והתשתיות היו זולות‪ ,‬נראתה כהגיונית ביותר‪.‬‬
‫הגורם הדמוגרפי‪ :‬מאמצע המאה ה‪ 19 -‬ועד שנות ה‪ 30 -‬של המאה ה‪ 20 -‬הכפילה אוכלוסיית‬
‫אירופה את עצמה‪[,‬מ ‪ 265‬מיליון נפש ל ‪ 500‬מיליון נפש] הגידול המהיר באוכלוסייה יצר בעיות‬
‫חריפות של תעסוקה ומגורים‪ ,‬גל גדול של מהגרים החל לנוע לארצות הברית‪ ,‬קנדה ואוסטרליה‬
‫וגם למדינות אפריקה והמזרח הרחוק‪.‬‬
‫התפתחות התחבורה‪ :‬פיתוח רכבות‪ ,‬אוניות קיטור‪ ,‬פיתוח תעלות [סואץ] ונמלים אפשר לאנשי‬
‫אירופה להגיע לאפריקה ולמזרח הרחוק ולהביא משם חומרי גלם וסחורות‪ .‬התפתחות התחבורה‬
‫אפשרה את האימפריאליזם‪.‬‬
‫גורם אידיאולוגי תרבותי‪:‬‬
‫במאה ה‪ 19 -‬החל להתפתח באירופה "תורת הגזע" אשר טענה כי האנושות מחולקת לגזעים השונים‬
‫זה מזה באופיים ובערכם‪ .‬הגזע הלבן נחשב על פי תורת הגזע לגזע עליון‪ .‬בני הגזע השחור והגזע‬
‫הצהוב נחשבו לנחותים יותר בתכונותיהם‪ ,‬בדתם ובתרבותם‪.‬‬
‫על פי האידיאולוגיה הגזענית‪ ,‬מביא האדם הלבן – האירופאי – לגזעים הנחותים ("השחורים"‬
‫באפריקה ו"הצהובים" בסין) את התרבות "האמיתית"‪"/‬הנכונה"‪ ,‬האירופאית המתקדמת‪ .‬תורת‬
‫הגזע שימשה הצדקה לכיבושים‪ .‬רופאים‪ ,‬מורים ואנשי דת ביקשו להעשיר את התושבים באירופה‬
‫בתרבותם וזאת מתוך תחושה של עליונות‪ .‬הם רצו לעקור את המנהגים הברברים ולהפיץ קידמה‬
‫ותרבות אירופאית‪ .‬אנשי הדת ביקשו ”להעשיר" את עמי אסיה ואפריקה‪ ,‬למעשה הכמרים יצאו‬
‫לאפריקה במסע מיסיונרי‪" ,‬ניצור השחורים" עובדי האלילים‪ .‬צרפת שלחה משלחות מאורגנות‬
‫לאפריקה להעביר את עובדי האלילים לנצרות‪ .‬המיסיונרים הקימו בתי ספר ושירותי רפואה ברחבי‬
‫אפריקה‪.‬‬

‫‪47‬‬
‫גורם לאומי – צבאי‪ :‬הקמת האימפריות הוא ביטוי ללאומנות‪ .‬בתקופה זו מדינות רבות באירופה רצו‬
‫להתחזק על ידי כיבוש אימפריות‪ .‬ניצול וגיוס של האוכלוסייה הכבושה יאפשר להן עוצמה צבאית‬
‫‪ ,‬ניתן להשתמש בשטחים הכבושים להקמת בסיסים צבאיים‪ ,‬ניצול כלכלי של המושבות יאפשר‬
‫להן עוצמה כלכלית‪ .‬ניתן לומר כי האימפריאליזם היה כלי לחיזוק העם והמדינה‪ ,‬להשגת עוצמה‬
‫פוליטית‪ ,‬צבאית ומדינית‪.‬‬

‫הסיבות לאימפריאליזם‬
‫הסיבה הדתית‬ ‫הסיבה התרבותית‬ ‫הסיבה הפוליטית‬ ‫הסביבה הכלכלית‬
‫המיסיונרים ביקשו‬ ‫מדינות אירופה רצו‬ ‫מנהיגי המדינות‬ ‫בעקבות תהליך‬
‫להפיץ את הנצרות‬ ‫ללמד את התושבים‬ ‫באירופה סברו שככל‬ ‫התיעוש‪:‬‬
‫המקומיים על‬ ‫שהשטח גדול יותר‬ ‫צורך בחומרי גלם‬
‫התרבות של הגזע‬ ‫הרי שמעמדה של‬ ‫ניצול כוח עבודה זול‬
‫הלבן‪ .‬זוהי תפיסה‬ ‫המדינה והשעתה‬ ‫הרחבת העסקים‬
‫גזענית‬ ‫חזקים יותר‬ ‫לשווקים חדשים‬

‫‪48‬‬
 ‫משימה בנושא הצדקות האימפריאליזם‬

‫ססיל רודז מצדיק את האימפריאליזם‪1895 ,‬‬

‫ססיל רודז (‪ )1853-1902‬היה ממקימי השלטון הבריטי באפריקה‪ .‬ב ‪ 1870‬הוא היגר למחוז נטאל‬
‫שבדרום אפריקה והיה לבעל מכרות יהלומים עשיר‪ .‬את שנות חייו האחרונות הקדיש לפיתוחה של‬
‫המושבה רודזיה והיא נקראת על שמו‪.‬‬
‫"הייתי אתמול באיסטאנד שבלונדון (שכונת פועלים במזרח לונדון) וביקרתי באסיפה של מחוסרי‬
‫עבודה‪ .‬בשמעי שם את הנאומים הפראיים שלא היו אלא צעקה בלתי פוסקת אחת‪ :‬לחם‪ ,‬לחם‪,‬‬
‫ובלכתי הביתה ובחשבי על כל אשר ראיתי‪ ,‬נוכחתי לדעת עוד יותר מקודם‪ ,‬עד מה חשוב הוא‬
‫האימפריאליזם ]‪[...‬שאיפתי הנאמנה ביותר היא הבעיה הסוציאלית‪ ,‬כלומר‪ :‬כדי להציל את ארבעים‬
‫מיליוני תושביה של הממלכה המאוחדת (בריטניה) ממלחמת אזרחים קטלנית‪ ,‬צריכים אנו‪,‬‬
‫המדינאים הקולוניאליים‪ ,‬לכבוש קרקעות חדשות‪ ,‬שיהא בהן מקום לעודף האוכלוסייה‪ ,‬לרכוש‬
‫שטחים חדשים לממכר הסחורות ]‪[ ...‬אם אינכם רוצים במלחמת אזרחים‪ ,‬עליכם להיות‬
‫אימפריאליסטים‪".‬‬
‫ו"א לנין‪ ,‬כתבים נבחרים‪ ,‬כרך ה‪ :‬האימפריאליזם ‪ -‬השלב העליון של הקאפיטאליזם‪ ,‬עמ' ‪.66‬‬

‫שאלות‪:‬‬
‫‪ .1‬מהי ההצדקה לאימפריאליזם על פי ססיל רודז?‬
‫‪ .2‬שער‪ ,‬מדוע נדרש ססיל רודז להסביר את המניעים לאימפריאליזם?‬
‫‪ .3‬האם אתה מקבל את ההצדקה של רודז לאימפריאליזם? נמק את עמדתך‪.‬‬

‫מניעי האימפריאליזם‬

‫מניעים כלכליים‬ ‫מניעים פוליטיים‬

‫הפקת חומרי גלם רבים שנמצאים‬

‫במושבות לחיזוק מגמת התיעוש‬ ‫שאיפה ליוקרה ועוצמה פוליטית‬
‫באירופה‬

‫ניצול המקומיים ככוח עבודה זול‬

‫ניסיון למניעת מלחמה בתוך גבולות‬
‫פתיחת אפשרויות תעסוקה חדשות‬ ‫המדינה למושבות שמעבר לים‬
‫בפני אירופאים רבים במושבות‬
‫‪49‬‬
 ‫דפוסי מעורבות אימפריאליסטית באפריקה‬

‫השפעת האימפריאליזם על היחיד ועל החברה באפריקה‬

‫לאימפריאליזם הייתה השפעה חיובית ושלילית כאחד על האוכלוסייה הכבושה – יתרונות‪:‬‬
‫הצדדים החיוביים של האימפריאליזם היו שהכובשים האירופאים הביאו לארצות שכבשו את חידושי‬
‫הרפואה‪ ,‬הקימו בתי חולים ומרפאות וטיפלו לפחות בחלק מן האוכלוסייה המקומית‪ .‬בנוסף לכך‬
‫הובאו לארצות הכבושות חידושים טכנולוגים שונים שהיו אמורים להקל על חיי התושבים‬
‫המקומיים‪ .‬למשל – הובאו שיטות בניה מתקדמות‪ .‬מכיוון שהאירופאים ראו בילידים באפריקה‬
‫פראים‪ ,‬חסרי תרבות‪ ,‬עובדי אלילים‪ ,‬ואוכלי אדם‪ ,‬הם החליטו כי יש לשנות אותם ואת אורח חייהם‪.‬‬
‫הוקמו בתי ספר על ידי מורים ומיסיונרים וחלק מן האוכלוסייה הכבושה זכה ללמוד בהם‪ .‬הוקמו‬
‫מוסדות מנהל במטרה לארגן את החיים בארצות הכבושות בצורה מתקדמת‪ ,‬כפי שבאירופה‪.‬‬

‫לאימפריאליזם היו השפעות שליליות רבות על האוכלוסייה הכבושה‪ -‬חסרונות‪:‬‬

‫בהתנגשויות שהיו בין הכובשים לבין התושבים המקומיים שמרדו‪ ,‬נרצחו באכזריות תושבים מקומיים‬
‫רבים‪ .‬האירופאים ראו את המרידות ככפיות טובה מצד האוכלוסייה המקומית‪ .‬הכובשים לא שמרו‬
‫על זכויות האדם הבסיסיות של הנכבשים‪ .‬לדבריהם השחורים הם שקרנים‪ ,‬חלשי אופי‪,‬‬
‫אגואיסטים‪(...‬תרבותם נמוכה)‪.‬‬

‫בלגיה השתלטה על קונגו שבמרכז אפריקה והפכה את קונגו למושבה פרטית של המלך הבלגי‪.‬‬
‫הבלגים דיכאו באכזריות מרידות של שבטים בקונגו‪ ,‬השחורים ספגו מלקות ועינויים‪ ,‬חלקם הוצאו‬
‫להורג בגלל התרשלות בעבודה למען הבלגים‪ .‬אוצרות הטבע של קונגו נשדדו על ידי הבלגים‪.‬‬

‫בריטניה שלטה בחלקים נרחבים מיבשת אפריקה‪ .‬דרך הממשל הבריטית נקראה שיטת השלטון‬
‫העקיף‪ .‬הרעיון המרכזי בשיטת ממשל וניהול זו הוא שליטה בריטית באזור‪ ,‬באמצעות מוסדות שלטון‬
‫מקומיים ושליטים מקומיים‪ .‬למשל‪ ,‬ניהול אזור מסוים לא התבצע על ידי נוכחות הבריטים במקום‪,‬‬
‫אלא באמצעות שליט מקומי שהנהיג עוד טרם בוא הבריטים‪.‬‬
‫היתרון בשיטה זו עבור האימפריאליסטים היה בכך שנזקקו לפחות כוח אדם בריטי שישהה במקום‪.‬‬
‫השיטה הבריטית הייתה גזענית בבסיסה היות ולא אפשרה שום קידום חברתי או פוליטי למקומי‪.‬‬

‫‪50‬‬
‫דרום אפריקה נכבשה על ידי בריטניה[‪ ]1899‬מכיוון שבריטניה הייתה מעוניינת ביהלומים ובזהב‬
‫שהיו במכרות דרום אפריקה‪ .‬במלחמת הבורים שהתנהלה בדרום אפריקה [‪ ]1899-1902‬הקימו‬
‫הבריטים מחנות ריכוז שבהם כלאו בין גדרות מחושמלים ‪ 100,000‬בורים ביניהם נשים וילדים‪.‬‬
‫כ ‪ 20,000‬מהם מתו מרעב ומחלות‪ .‬הבריטים רכשו מידי ראשי שבטים בדרום אפריקה זכיונות לכריית‬
‫יהלומים‪ ,‬ושילמו עבור הזיכיון מחיר נמוך‪.‬‬

‫צרפת חלשה על אזורים נרחבים באפריקה וביניהן שטחי קונגו‪ ,‬חוף השנהב‪ ,‬סנגל ועוד‪ .‬לעיני‬
‫השליטים הצרפתיים במושבות ניצבה מטרה מרכזית ‪ -‬להפוך את האפריקנים לצרפתים כמעט בכל‬
‫תחומי החיים‪ .‬רצון זה הוביל את הצרפתים לבחור בדרך משטר המחייב את נוכחותם התמידית‬
‫במושבותיהם‪ .‬צורת שלטון זו נקראת ‪ -‬שלטון ישיר‪ .‬להבדיל מהשלטון הבריטי העקיף‪ ,‬השלטון‬
‫הצרפתי רצה בשליטה ישירה על ילידי המושבות הצרפתיות‪ .‬עניין זה נבע מתחושת עליונות צרפתית‪,‬‬
‫בדומה לתחושת העליונות הבריטית‪ ,‬אולם בשונה ממנה צרפת האמינה ביכולתה להביא את אור‬
‫הקדמה לאפריקה (והקדמה הייתה צרפתית כמובן)‪ .‬הצרפתים ניסו להטמיע את התרבות הצרפתית‬
‫בקרב האפריקנים המקומיים‪.‬‬

‫צרפת השתלטה על אלג'יריה[‪ ]1830‬תוניסיה[‪ ]1881‬ומרוקו[‪ ]1912‬שבצפון אפריקה‪ .‬צרפת דיכאה‬

‫בכוח את ההתנגדות לכיבוש‪ .‬מאות אלפי צרפתים התיישבו באזורים הכבושים בצפון אפריקה ונישלו‬
‫את התושבים המקומיים מאדמתם‪ .‬התושבים המקומיים הפכו לאזרחים מסוג ב'‪ ,‬הם נאלצו לעבוד‬
‫אצל המתיישבים הצרפתים תמורת שכר נמוך‪ .‬צרפת כפתה על האוכלוסייה המקומית את שפתה‬
‫ותרבותה‪ .‬תושבים מקומיים רבים אולצו להתגייס לצבא הצרפתי‪.‬‬

‫עבודת כיתה‬

‫מּוסָ ר ‪ -‬מכלול של תקנות‪ ,‬מנהגים‪ ,‬דעות וכללי התנהגות המשמשים כנורמות בחברה מסוימת‬
‫וקשורים במושגי טוב ורע (הגדרה מהמילון)‬

‫מתוך סרטון "שתי נקודות מבט"‪:‬‬

‫גם בלגיה נטלה חלק במרוץ האימפריאליסטי וגם היא טענה שעשתה זאת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬ממניעים‬
‫מוסריים‪.‬‬
‫* קראו את הקטע הבא‪ ,‬הלקוח מדו״ח של ממשלת בלגיה העוסק בשלטונה האימפריאליסטי בקונגו‪:‬‬

‫‪51‬‬
 ‫"‪ ...‬החברה הקונגולזית (תושבי קונגו) העתיקה התעלמה מן הדמוקרטיה‪ .‬היא היתה מושתתת על‬
‫כוח‪ .‬תולדותיה של שושלת בית המלוכה הן שורה ארוכה של מעשי זוועה‪ ...‬רצח‪ ,‬הרעלה‪ ,‬הטלת‬
‫מומים אכזרית להחריד ‪ -‬אלו היו כלי נשקה הפוליטיים‪ .‬את כל אלו העבירו הבלגים מן העולם‪"...‬‬

‫מתוך‪ :‬רות ג'יניאו‪ ,‬הקולוניאליזם האירופי ‪ -‬אידיאולוגיה‪ ,‬מדיניות‪ ,‬התנגדות‪ ,2012 ,‬עמ' ‪.16‬‬

‫‪ .1‬אילו פעולות לא מוסריות מייחסים הבלגים לשלטון המסורתי בקונגו?‬

‫‪ .2‬האם בעקבות הקטע שקראת השתכנעת שלאימפריאליזם האירופי באפריקה היתה הצדקה‬
‫מוסרית? נמק את תשובתך‪.‬‬
‫‪ .3‬בראייה היסטורית נמתחה ביקורת רבה על האימפריאליזם האירופי באפריקה‪ .‬נהוג לומר שהיו‬
‫לו השלכות שליליות‪ ,‬והתושב האפריקני בסרטון מתייחס לכך‪ .‬מנגד‪ ,‬יש הטוענים‬
‫שלאימפריאליזם היו גם השלכות חיוביות‪ .‬הקצין האימפריאליסט בסרטון מבטא השקפה זאת‪.‬‬
‫הצג שתיים מההשלכות החיוביות של האימפריאליזם ושתיים מהשלכותיו השליליות בתחום‬
‫התרבותי ובתחום הכלכלי‪.‬‬

‫לנוחיותכם ניתן להיעזר בטבלה‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫שלילי‬ ‫חיובי‬

‫בתחום הכלכלי‬

‫בתחום התרבותי‬

‫‪ .4‬כבר מסוף המאה הקודמת החלו אנשים וחברות פרטיות לרכוש חלקות אדמה על הירח‪ .‬תוכל‬
‫יש הטוענים כי זהו האימפריאליזם של המאה ה‪.21-‬‬ ‫לקרוא על כך כאן‪:‬‬

‫א‪ .‬בעקבות קריאת הכתבה‪ ,‬האם אתה מסכים עם טענה זו? נמק‪.‬‬
‫ב‪ .‬לאור השלכות האימפריאליזם של המאה ה‪ ,19-‬האם רכישת חלקות על הירח נראית לך‬
‫מגמה חיובית או שלילית? נמק‪.‬‬

‫‪52‬‬
 ‫האימפריאליזם הצרפתי בצפון אפריקה‬

‫כאמור‪ ,‬במחציתה השנייה של המאה ה־‪ 19‬הגיע לשיאו העידן הקולוניאלי‪ ,‬שבו השתלטו מדינות‬
‫אירופה על מרבית שטחן של היבשות אסיה ואפריקה‪ .‬בסיבות לקולוניאליזם ובמאפייניו עסקה‬
‫בהרחבה היחידה על הנושא (שחיוני ללמדה לפני הדיון במצב היהודים בצפון אפריקה)‪.‬‬
‫אחד האזורים שנשלטו שליטה קולוניאלית רחבת היקף היה אזור צפון אפריקה‪ .‬סמיכותו של האזור‬
‫לאירופה וחולשתן של האימפ ריה העות'מאנית ושל המדינות המוסלמיות ששלטו באזור במישרין או‬
‫בעקיפין הניעו את מדינות אירופה לתפוס כמה שיותר שטחים בו כדי להגדיל את יוקרתן‪ ,‬השפעתן‬
‫ונכסיהן‪.‬‬
‫המדינה הראשונה והבולטת ביותר בין אלו שהשתתפו במרוץ הקולוניאלי לאזור הייתה צרפת‪ .‬היא‬
‫החליטה לנצל את מור ת הרוח הכללית באירופה ובצפון אמריקה מפעילותם של שודדי הים‬
‫המוסלמים שמבסיסיהם בצפון אפריקה הפריעו לתעבורה הימית בים התיכון ובשנת ‪ 1830‬פלשה‬
‫לאלג'יריה‪ ,‬הכניעה את שליטיה והשתלטה בהדרגה על שטחה של המדינה‪.‬‬
‫חמישים שנה מאוחר יותר‪ ,‬בשנת ‪ ,1881‬השתלטה צרפת על תוניסיה הסמוכה בתואנה שזו לא‬
‫עמדה בהחזר ההלוואות הגדולות שקיבלה מממשלת צרפת‪.‬‬

‫מיד לאחר מכן החלה צרפת במסע השתלטות על מרוקו‪ ,‬ובשנת ‪ ,1912‬לאחר שהגיעה להסכמות‬
‫עם גרמניה שביקשה גם היא לפעול באזור‪ ,‬סיפחה צרפת את המדינה‪ ,‬ואזור המגרב כולו נהיה‬
‫חלק מהאימפריה הקולוניאלית הצרפתית הגדולה‪.‬‬

‫בד בבד‪ ,‬על אזורים מסוימים בצפון מרוקו שלטה בתקופה זו ספרד‪ .‬ספרד ניצלה את קרבתה‬
‫הגאוגרפית לאזור והשתלטה בה בשעה על חלקה הדרומי של מרוקו‪ ,‬שכלל בעיקר את אזורי הסהרה‬
‫הלא מיושבים‪ .‬בתקופה זו השתלטו האיטלקים על לוב והבריטים על מצרים‪.‬‬
‫המעצמות הקול וניאליות נהגו אחרת בכל אחד מהאזורים‪ .‬בריטניה ניהלה את מצרים כמעין מדינת‬
‫חסות ונתנה אוטונומיה יחסית לשליטיה המקומיים בשמירה קפדנית על האינטרסים שלה‪ .‬כך נהגה‬
‫גם צרפת בתוניסיה ובמרוקו‪ ,‬שם נשארו הסולטן והבֵ ייהמקומי בתפקידם אך היו נתונים למרות‬
‫הצרפתים‪ .‬האיטלקים בלוב והצרפתים באלג'יריה נהגו אחרת‪ .‬הם ראו באזורים הכבושים שם‬
‫מושבות הנתונות לשליטתם הישירה‪ ,‬ובמקרה של אלג'יריה אף סופחה המדינה לצרפת‪ .‬מדיניות זו‬
‫עודדה מאות אלפי מתיישבים אירופאים שהצטרפו למיעוט הנוצרי שהתגורר באלג'יריה זה מכבר‬
‫להתיישב במדינות הכבושות‪ .‬הגירת האירופאים לאלג'יריה השפיעה מאוד גם על מצב היהודים‬
‫באזור‪.‬‬

‫‪53‬‬
‫השלטון הקולוניאלי בצפון אפריקה התקיים עד ימי מלחמת העולם השנייה ‪ -‬שבהם נהיה האזור זירת‬
‫קרבות בין מדינות הציר לבעלות הברית‪ .‬לאחר המלחמה‪ ,‬עקב חולשתן של בריטניה‪ ,‬צרפת ואיטליה‪,‬‬
‫קיבלו מדינות האזור עצ מאות‪ ,‬והמשטר הקולוניאלי ששרר בהם הגיע לקיצו‪ .‬במקרים מסוימים‪ ,‬כמו‬
‫במקרה של אלג'יריה סיום המשטר הקולוניאלי הגיע בתום עימות ממושך ומדמם עם האוכלוסייה‬
‫המקומית‪ .‬עם זה‪ ,‬עד היום השפעתן התרבותית והפוליטית של המדינות קולוניאליות (בעיקר צרפת)‬
‫חזקה ומקיפה ביותר במדינות צפון אפריקה‪.‬‬

‫עם השתלטות מדינות אירופה על צפון אפריקה חל שינוי מהותי במעמדם של היהודים‪ .‬המעצמות‬
‫הכובשות שיפרו שיפור דרמטי במעמדם של היהודים שחיו באזורים אלה בשל תפיסתם המערבית‬
‫המודרנית‪ ,‬בשל פעילותם של יהודי אירופה ומכיוון שהן רצו לשמר את נאמנותם של היהודים‪ ,‬שהיו‬
‫נאמנים לאירופאים יותר מהמוסלמים הכבושים‪ .‬חוקי עומר ושאר התקנות המפלות בוטלו למעשה‪,‬‬
‫ובאלג'יריה‪ ,‬בעקבות צו כרמיה ניתנה אזרחות צרפתית ליהודים (שלא כמוסלמים שנותרו במעמד‬
‫משפטי נמוך יותר) וניתנה להם העדפה‪ .‬גם בשאר מדינות המגרב השתפר מעמדם המשפטי של‬
‫הי הודים‪ ,‬אם כי ככל שהאוטנומיה המוסלמית הייתה חזקה יותר‪ ,‬השינוי במעמד היהודים היה‬
‫מצומצם יותר‪.‬‬

‫שוויון הזכויות היחסי שקיבלו היהודים הביא לצד שיפור ניכר במעמדם‪ ,‬גם לתקופות של מתיחות‬
‫ואלימות כלפיהם‪ .‬החברה המוסלמית זעמה על אפלייתם לטובה של היהודים‪ ,‬וזעמה בא לידי ביטוי‬
‫בגלי פרעות אלימות כמו פרעות התריתל במרוקו או טבח קונסטנטין באלג'יריה‪ .‬מתיחות כלפי‬
‫היהודים שררה גם מצד המתיישבים האירופאים שהביאו עימם לאפריקה את האנטישמיות‬
‫האירופית‪ ,‬ולא היו מוכנים לקבל אותם כשווי זכויות‪ .‬האנטישמיות האירופית הגיעה לשיאה בצפון‬
‫אפריקה בימי מלחמת העולם השנייה‪ ,‬כאשר ממשלת וישי ולאחריה שלטונות הכיבוש הגרמניים‬
‫החלו צעדי חקיקה המפלים לרעה את היהודים ואף עצרו ורצחו יהודים‪ .‬התעללויות אלה נקטעו באיבן‬
‫עקב השתלטות בעלות הברית על האזור‬

‫‪54‬‬
 ‫יהודים תחת שלטון צרפתי‬
‫לפני הכיבושים הקולוניאלים רוב שטחי צפון אפריקה היו תחת שלטונה של האימפריה העות'מאנית‪.‬‬
‫האימפריה העות'מאנית הייתה אימפריה מוסלמית שהוקמה במאה ה־‪ 13‬והשתרעה על פני רוב‬
‫שטחי המזרח התיכון וצפון אפריקה‪ .‬בראש האימפריה עמד סולטן‪ ,‬ובירתה הייתה איסטנבול‬
‫(בטורקיה של היום)‪ .‬תחת שלטון האימפריה העות'מאנית היהודים היו במעמד של "ד'ימים"‪.‬‬
‫המילה "ד'ימה" ( ِذ َّمة) בערבית משמעה בן־חסות‪ .‬מעמד זה ניתן לבני הדתות המונותאיסטיות‬
‫האחרות‪ ,‬היהודים והנוצרים‪ ,‬תחת שלטון מוסלמי‪ .‬על פי ההלכה המוסלמית דתות אלו נחשבות‬
‫ל"עמי הספר" שזכו להתגלות אלוהית‪ ,‬אך "כפרו" בכך שלא קיבלו עליהם את האסלאם‪ .‬חוק הד'ימה‬
‫מבוסס על חוקי עומר‪ ,‬טקסט מוסלמי שמשויך לחליף עומר השני‪,‬אשר בו נקבעו חוקים הנוגעים‬
‫לתושבי האימפריה המוסלמית אשר אינם מוסלמים‪.‬‬

‫מעמד הד'ימה הבטיח הגנה ליהודים‪ ,‬שכן הם הורשו לחיות תחת השלטון המוסלמי והם זכו לניהול‬
‫עצמאי של מוסדות הדת והקהילה שלהם (כמו למשל בתי דין עצמאיים יהודיים ומוסדות חינוך)‪ .‬לצד‬
‫זאת‪ ,‬החוקים כללו תקנות שהגבילו את חיי היהודים ותפקודם‪ ,‬למשל‪ :‬חיוב לבוש מיוחד ליהודים או‬
‫בגדים בעלי גוון מיוחד (לרוב גוון שחור או כהה); איסור רכיבה על בהמות אצילות כמו סוסים; איסור‬
‫לשאת נשק; וכן הגבלות על הליכה בנעליים בסמוך למסגדים או איסור כניסה לאתרים מקודשים‬
‫לאסלאם‪ .‬מטרת החוקים הייתה לשמור על עליונות המוסלמים וכן לשמור על הגבולות החברתיים‬
‫בין הקבוצות באוכלוסייה‪.‬‬
‫חשוב לציין שחוקי הד'ימה לא נאכפו באופן אחיד באזורים השונים בשליטה מוסלמית ובתקופות‬
‫שונות‪ .‬על אף התקנות‪ ,‬אפשר היה למצוא יחסי שכנות קרובים בין היהודים למוסלמים‪ .‬השפה‬
‫המשותפת‪ ,‬מנהגי התרבות המשותפים וכן הקרבה האמונית והדתית הובילו לא פעם ליחסי ערבות‬
‫ושכנות טובים‪ .‬כמו כן‪ ,‬הקהילות היהודיות שאפו אף הן לשמור על צביונן ולהבדיל עצמן מן הסביבה‬
‫המוסלמית‪ ,‬כך שלעיתים הקהילות היהודיות אימצו את התקנות בהשלמה‪ .‬כך למשל במקומות‬
‫מסוימים סממני הלבוש היהודיים אומצו ואף היו לסמל גאווה בזהותם‪.‬‬
‫מעמד הד'ימה שמר אפוא על גבול בין שתי החברות – החברה המוסלמית והחברה היהודית ‪ -‬ובכך‬
‫חשיבותו‪ .‬מדי פעם היו פרעות ביהודים מצד הערבים המוסלמים‪ ,‬בעיקר על רקע קנאה בעושרם של‬
‫היהודים או בשל גלים של קנאות מוסלמית דתית‪ ,‬אך הדמיון בין האוכלוסיות (בתרבות‪ ,‬בשפה‬
‫ובאמונה) בעקבות מאות שנים של חיים זו לצד זו אפשר בדרך כלל ליהודי האימפריה חיים סבירים‬
‫בצל המגבלו ת‪ .‬היה הבדל מסוים גם בין האזורים שבהם שלטו העות'מנים שלטון ישיר‪ ,‬שבדרך כלל‬
‫היה סובלני כלפי היהודים‪ ,‬לבין אזורים ששליטיהם נהנו ממידה כזו או אחרת של עצמאות מהשלטון‬
‫העות'מאני‪ ,‬ותכופות גילו יחס קשה יותר כלפי היהודים‪ .‬בתקופה זו שמרו הקהילות היהודיות על‬

‫‪55‬‬
‫זהות מסו רתית שכללה נאמנות לשמירת המצוות‪ ,‬חינוך יהודי מסורתי ואוטונומיה מלאה בתחום‬
‫המשפטי והחברתי‪.‬‬

‫במאה ה־‪ 19‬נחלשה האימפריה העות'מאנית והחלה להתפורר ולאבד אחיזה בשטחיה‪ .‬תקופה זו‬
‫של אי יציבות שימשה מצע לאירועים רבים וקשים של פגיעה ורדיפות אכזריות נגד היהודים‪ .‬מדינות‬
‫אירופה‪ ,‬בעיקר צרפת וספרד‪ ,‬ניצלו את חולשתה של האימפריה ושל המדינות העצמאיות יחסית‬
‫באזור המגרב כדי להשתלט על חלקים משטחי האימפריה‪ ,‬במסגרת המדיניות הקולוניאלית של‬
‫מדינות אלו באסיה ובאפריקה‪ .‬עם הכניסה של מדינות אירופה לאזור חל שינוי ניכר במעמדם של‬
‫היהודים‪ ,‬והוא השפיע רבות על יחסיהם עם סביבתם‪.‬‬

‫‪56‬‬
 ‫מלחמת העולם הראשונה ‪1914-1918‬‬
‫טוטלית‪1‬‬ ‫מאפייניה של מלחמת העולם הראשונה כמלחמה‬

‫א‪ .‬אוכלוסייה‪ -‬המלחמה הטוטלית אינה מבדילה בין חזית לבין עורף מבחינת המאמץ המלחמתי‪.‬‬
‫כך שכל האוכלוסייה של המדינות הלוחמות משתתפת במידה זו או אחרת במאמץ המלחמתי‪.‬‬
‫בדרך כלל מדובר בגיוס כללי של כל הגברים מגיל ‪ 17-18‬עד גיל ‪ 60‬ומעלה‪ ,‬לחזיתות‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬גם נשים בעלות מקצועות מסוימים‪ ,‬מגויסות לחזית‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬נשים מחליפות את‬
‫הגברים שגויסו ללחימה‪ ,‬במקומות העבודה‪.‬‬

‫ב‪ .‬כלכלה‪ -‬כלכלת השלום הופכת לכלכלית מלחמה‪ .‬בכלכלת המלחמה הייצור מוגבר מאוד ומתרכז‬
‫בתחמושת ואספקת מזון ‪ ,‬מדים ותרופות לחיילים‪.‬‬
‫כלכלת המלחמה מתאפיינת במחסור חמור בכוח עבודה עקב גיוס כללי ‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬מורגש‬
‫מחסור חמור במוצרים שאינם קשורים באופן ישיר למאמצי המלחמה‪ .‬במיוחד מורגש מחסור‬
‫חמור במזון‪ .‬מדינות רבות עברו להקצבת מזון לתושבים‪.‬‬
‫תופעת לוואי של המחסור במזון הייתה התפתחותו של שוק שחור בו נמכרו מוצרי מזון במחירים‬
‫גבוהים במיוחד‪.‬‬

‫ג‪ .‬נשק חדיש ‪ -‬מלחמות עולמיות התאפיינו בשימוש באמצעי לחימה חדישים‪ .‬מדובר בנשק כבד‬
‫ובנשק‬ ‫(טנקים‪ ,‬צוללות‪ ,‬תותחים)‬
‫להשמדה המונית (נשק אוטומטי‪ ,‬נשק‬
‫כימי במלחמת העולם הראשונה ונשק‬
‫גרעיני במלחמת העולם השנייה)‪.‬‬

‫ד‪ .‬מדינות משתתפות ומשך המלחמה ‪-‬‬

‫מדינה טוטלית הורגשה בכל היבשות בעולם‪ .‬היו מדינות שהשתתפו במלחמה באופן פעיל יותר‬
‫(על אדמתן התרחשו קרבות) ופעיל פחות (מדינות ששלחו את הלוחמים שלהן לעזרת מדינות‬
‫בנות ברית שלהן)‪ .‬כמו כן‪ ,‬היו מדינות שלא השתתפו באופן ישיר במלחמה‪ ,‬אך תמכו במדינות‬
‫בעלות ברית באמצעות שליחת נשק‪ ,‬מזון‪ ,‬תרופות ועוד‪.‬‬
‫מלחמות העולם נמשכו מספר שנים באופן רציף (מלחמת העולם הראשונה נמשכה ארבע‬
‫שנים רצופות‪ ,‬ומלחמת העולם השנייה שש שנים רצופות)‪.‬‬

‫‪ 1‬טוטלית – כוללנית‪ ,‬משפיעה על כל תחומי החיים‬

‫‪57‬‬
‫ה‪ .‬מלחמת חפירות – מלחמות טוטליות התאפיינו בשיטות לחימה שכללו ‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לחימה‬
‫מהתעלות שחיילים חפרו‪ .‬כל צד במלחה בנה מערכת ביצורים בחזית‪ .‬המערכת כללה את‬
‫התעלות‪ ,‬שדה מוקשים שהוקם לפני התעלה‪ ,‬גדרות תיל ועוד‪ .‬החיילים אלו מול אלו‪ ,‬ירו אלו על‬
‫אלו‪ ,‬לעתים הפעילו את התותחים הכבדים‪ ,‬לפני‬
‫שהסתערו על קו החפירות של האויב‪.‬‬
‫מעבר לכך‪ ,‬הקרבות מתוך החפירות נמשכו לעתים‬
‫שבועות ואף חודשים‪ .‬החיילים חיו בתוך החפירות ‪ ,‬לא‬
‫יכלו לזוז כמעט לחלוטין‪ .‬פרצו מחלות קשות שגרמו למוות‬
‫במספרים גבוהים‪ ,‬ללא כל קשר ללחימה עצמה‪ .‬נוסף‬
‫לכך‪ ,‬חיילים רבים נהרגו מאש התותחים מבלי להשתתף‬
‫בקרבות בפועל‪.‬‬
‫שימוש בתעמולה‪ -‬במהלכה של מלחמת העולם הראשונה בפעם הראשונה נעשה שימוש נרחב‬ ‫ו‪.‬‬
‫באמצעי התעמולה בשני הכיוונים‪ .‬המדינות הלוחמות משני צדי החזית ניצלו את התעמולה הן‬
‫בכדי לעודד את האוכלוסייה להתגייס ולהצדיק את היציאה למלחמה‪ ,‬והן כנגד אוכלוסיית‬
‫המדינות האויבות‪ ,‬בכדי לשבור את רוחם של הלוחמים‪.‬‬

‫הגורמים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה‬

‫א‪ .‬מערכת בריתות‪ -‬התחזקותה של גרמניה גרמה פגיעה לאיזון העדין ביחסים בין מדינות אירופה‬
‫השונות‪ .‬עם השנים התגבר חשש הדדי כי מדינה כלשהי תחליט לתקוף מדינה אחרת ולהתחזק‬
‫על חשבונה‪ .‬חששות אלו גרמו ליצירת בריתות חשאית בין מדינות שונות‪ .‬עוד במאה ה‪19-‬‬
‫נכרתה ''ברית משולשת'' בין גרמניה‪ ,‬אוסטרו‪-‬הונגריה ואיטליה‪ .‬בתחילת המאה ה‪ 20-‬נכרתה‬
‫הברית בים ''מדינות ההסכמה''‪ ,‬בריטניה‪ ,‬צרפת ורוסיה‪ .‬בריתות אלו רק הגבירו את החששות‬
‫בנוגע לאפשרות כי עלולה לפרוץ מלחמה בכל רגע‪.‬‬

‫ב‪ .‬לאומיות ולאומניות‪ -‬עוד מימי המהפכה הצרפתית תחושת השייכות הלכה והתחזקה בקרב‬
‫לאומים שונים‪ .‬בקרב העמים הנשלטים על ידי מדינות אירופה החלה תסיסה לאומית שהובילה‬
‫למאבקים לעצמאות בשטחי האימפריות השונות‪ .‬היחלשות שליטתן של מדינות אירופה על‬
‫השטחים הכבושים גרמה גם לשאיפתן של מדינות אירופה אחרות לנצל את החולשה ולהרחיב‬
‫את שטחי הכיבוש שלהן‪ .‬יש לזכור גם כי לגרמניה לא היו שטחים כבושים באפריקה או באסיה‪,‬‬

‫‪58‬‬
‫לעומת שאר מעצמות אירופאיות‪ .‬גרמניה שאפה לכבוש מדינות אירופה ובהמשך להשתלט על‬
‫שטחי הכיבוש שלהן‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬עד מהרה לאומיות הפכה ללאומנות קיצונית‪ ,‬כאשר השאיפות הלאומניות דיברו‪ ,‬בין‬
‫היתר ‪ ,‬על עליונותו של לאום זה או אחר וכפועל יוצא מכך‪ ,‬הרצון הולך ומתחזק להשתלט על‬
‫שטחי לאומים אחרים ולהפגין את העליונות הלכה למעשה‪.‬‬
‫סכסוכים לאומיים אלו באו לידי ביטוי במספר אזורים‪ .‬ראשית‪ ,‬ניתן לדבר על הסכסוכים באזור‬
‫הבלקן‪ .‬עמי בלקן החלו במאבק לעצמאות‪ ,‬בעיקר כנגד האימפריה העות'מנית‪ .‬היחלשותה של‬
‫האימפריה העות'מנית‪ ,‬במקביל להתחזקותה של הלאומיות בקרב עמי הבלקן‪ ,‬גרמו למעצמות‬
‫אירופה רבות לנס ות ולהגביר את מעורבותן באזור הבלקן‪ .‬פרץ סכסוך קשה בנוגע לשליטה על‬
‫עמי הבלקן‪ ,‬בין רוסיה לבין אוסטרו‪-‬הונגריה‪ .‬היחסים ביניהן הלכו והידרדרו במהירה‪ .‬כך גם‬
‫מדינות אירופה נוספות חששו ממאבקים נוספים באזור זה‪ .‬המתיחות בין מדינות אירופה רבות‬
‫התחזקה עוד יותר‪.‬‬
‫אזור נו סף שראוי להתייחס אליו הוא מרוקו‪ .‬היא הייתה נתונה לשליטתה בלתי ישירה של צרפת‪.‬‬
‫גרמניה ניסתה לסלק את צרפת ממרוקו באופן פעיל ‪ .‬אך נכשלה‪ .‬בעיקר כיוון שבריטניה הביעה‬
‫את תמיכתה בצרפת וסייעה להתמודד עם האיום הגרמני‪ .‬גם אירועים אלו גרמו למתיחות רבה‬
‫בקרב המעצמות האירופאיות‪ ,‬לקראת פרוץ המלחמה ביניהן‪.‬‬
‫ג‪ .‬מרוץ החימוש‪ -‬מעצמות אירופאיות החזיקו בגישה לפיה רק כוח צבאי מסוגל לפתור סכסוכים‬
‫בין לאומיים‪ .‬כמו כן‪ ,‬המתיחות בין המדינות השונות עקב כריתות בריתות חשאיות גרמו להחלטה‬
‫להגביר את תהליכי החימוש במדינות אירופה רבות‪ .‬מעצמות אירופאיות החלו להשקיע כסף רב‬
‫ליצירת נשק בכמויות חריגות‪ .‬כמו כן‪ ,‬הן גרמניה והן בריטניה הגבירו באופן משמעותי את בניית‬
‫הצי המלחמתי שלהן‪ .‬הצטברות חריגה של הנשק במדינות אירופה השונות הובילה את מנהיגי‬
‫המדינות השונות להתחיל לתכנן את המהלכים הצבאיים העתידיים‪ .‬כמויות חריגות של הנשק‬
‫והשקעה כספית חריגה בתחום החימוש‪ ,‬גרמו להבנה כללית כי המלחמה בלתי נמנעת‪ ,‬בכדי‬
‫להצדיק השקעות חריגות אלו‪.‬‬

‫‪59‬‬
 ‫תוצאות מלחמת העולם הראשונה‬

‫מלחמת העולם הראשונה הסתיימה בשנת ‪ 1918‬בניצחונן של ''מדינות ההסכמה''‪ ,‬בהובלתן של‬
‫בריטניה‪ ,‬צרפת‪ ,‬רוסיה (פרשה בעקבות המהפכה בשנת ‪ )1917‬וארצות הברית (הצטרפה בשנת‬
‫‪ ,) 1917‬על ''מדינות המרכז''‪ ,‬בהובלתן של גרמניה‪ ,‬האימפריה האוסטרו – הונגרית ואימפריה‬
‫עות'מנית‪.‬‬

‫א‪ .‬אוכלוסייה‪ -‬במהלך המלחמה נהרגו מעל ‪ 15‬מיליון לוחמים ואזרחים‪ ,‬משני צדדים גם יחד‪.‬‬
‫האבדות הכבדים ביותר ספגו גרמניה‪ ,‬רוסיה‪ ,‬צרפת ואוסטרו‪-‬הונגריה‪ .‬כמו כן‪ ,‬מספר פצועים‬
‫קשה ונכים לכל חייהם עובר את ‪ 20‬המיליון‪ ,‬משני צדי המלחמה גם יחד‪.‬‬

‫ב‪ .‬כלכלה‪ -‬כתוצאה מאבדות בנפש‪ ,‬בתחומי ייצור מסוימים הורגש מחסור בכוח אדם‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬
‫בתחומי ייצור רבים שיעורי האבטלה הלכו וגדלו‪ .‬במיוחד הדבר הורגש באותם המקומות בהם‬
‫הנשים שהחליפו את הגברים בתהליכי ייצור רבים‪ ,‬סירבו לפנות את מקומן לגברים‪.‬‬
‫כתוצאה מקרבות במדינות רבות‪ ,‬נהרסו שדות חקלאות‪ ,‬מפעלים‪ ,‬כבישים ועוד‪ .‬כמו כן‪ ,‬היה‬
‫צורך לעבור חזרה מכלכלת מלחמה לכלכלת שלום‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬ממשלות המדינות נאלצו לשלם‬
‫פיצויים וקצבאות למשפחות ההרוגים‬
‫והפצועים‪ .‬כל אלו פגעו קשות‬
‫בהתפתחות כלכלית של כל המדינות‬
‫שהיו מעורבות במלחה‪ .‬אולי מלבד‬
‫אף‬ ‫שכלכלתה‬ ‫הברית‪,‬‬ ‫ארצות‬
‫כיוון שעל אדמתה לא‬ ‫התחזקה‬
‫התקיימו קרבות‪ ,‬מחד‪ ,‬ומאידך‪,‬‬
‫הזמנות‬ ‫קיבלו‬ ‫רבים‬ ‫מפעלים‬
‫ממשלתיות לייצור תחמושת לטובת‬
‫המאמץ המלחמתי‪.‬‬

‫ג‪ .‬הקמת מדינות חדשות‪ -‬לאחר סיום המלחמה‪ ,‬ובמקרים מסוימים אף טרם סיום המלחמה‪,‬‬
‫התפרקו האימפריות הגדולות‪ .‬למשל‪ ,‬כבר בשנת ‪ 1917‬החלה התפרקותה של האימפריה‬
‫העות'מנית‪ ,‬ובמקומה הוקמה טורקיה העצמאית ובשטחי האימפריה החל תהליך הקמת מדינות‬
‫העצמאיות במזרח התיכון‪ .‬האימפריה האוסטרו‪-‬הונגרית התפרקה לשתי מדינות עצמאיות‪,‬‬
‫אוסטריה והונגריה‪ .‬גרמניה איבדה משטחה לטובת פולין‪ ,‬צרפת ומדינות נוספות‪ .‬התחזקות‬

‫‪60‬‬
‫הלאומיות גרמה לזירוז הקמת המדינות החדשות באירופה והיחלשות השפעתן של בריטניה‪,‬‬
‫צרפת ומדינות אימפריאליסטיות נוספות על שטחי שליטתן‪.‬‬

‫ד‪ .‬הסכמי שלום‪ -‬בתום מלחמת העולם הראשונה התכנסו מנהיגי המדינות המנצחות בארמון‬
‫ורסאי‪ ,‬בצרפת‪ ,‬בכדי לדון בהסדרים שיחולו לאחר המלחמה‪ .‬חוזה ורסאי היה הסכם השלום‬
‫הראשון‪ ,‬המקיף ביותר ומשמעותי ביותר‪ .‬בעקבותיו נחתמו הסכמים נוספים אשר הסדירו‬
‫נושאים מצומצמים יותר אשר קשורים לאזורים אלו או אחרים וליחסים במדינות אלו או אחרות‪.‬‬
‫חוזה ורסאי התייחס למספר נושאים‬
‫עקרוניים‪ ,‬וביניהם הטלת אשמה‬
‫בלעדית על מלחמה ותוצאותיה על‬
‫גרמניה‪ .‬גרמניה נדרשה לשלם‬
‫פיצויים גבוהים ביותר למדינות‬
‫המנצחות‪ ,‬נאסר עליה ליצור נשק‬
‫כבד‪ ,‬צבאה הוגבלה ל‪ 100-‬אלף‬
‫חיילים בלבד‪ ,‬היא נדרשה לשחרר‬
‫את כל השטחים שכבשה בעשרות‬
‫השנים האחרונות (לא רק אלו‬
‫חתימת הסכם השלום בארמון ורסאי‬
‫שנכבשו במהלכה של מלחמת‬
‫העולם הראשונה) ועוד‪ .‬כמו כן‪ ,‬החוזה התייחס לזכותו של כל לאום להגדרה עצמית‪ .‬שורטטו‬
‫גבולות חדשים‪ ,‬הוחלט להקים ארגון בין לאומי (חבר הלאומים)‪ ,‬שתפקידו העיקרי יהיה למנוע‬
‫מלחמות נוספות ולמצוא כל סכסוך בין לאומי עתידי בדרכי שלום‪.‬‬

‫‪61‬‬
 ‫סיום המנדט הבריטי והקמת בית לאומי בארץ ישראל‬

‫השלטון העות'מאני בארץ ישראל הסתיים לאחר ‪ 400‬שנה‪ ,‬עם תום מלחמת העולם הראשונה‪.‬‬
‫השלטון הבריטי תמך בתחילה ביישוב היהודי ופרסם את הצהרת בלפור ואת כתב המנדט‪ .‬בהצהרת‬
‫בלפור שפורסמה ב־‪ 1917‬נאמר‪ ,‬בין השאר כך‪ :‬ממשלת המנדט רואה בעין יפה הקמת בית לאומי‬
‫לעם היהודי בארץ ישראל‪ ,‬ותשתדל במיטב מאמציה להקל על השגת מטרה זו"‪.‬‬
‫בכתב המנדט‪ ,‬נקבע כי אחת ממטרות המנדט היא יצירת התנאים להקמת הבית לאומי לעם היהודי‪,‬‬
‫תוך שמירה על הזכויות האזרחיות והדתיות של כלל התושבים‪ .‬בכך הכירה בריטניה בקשר ההיסטורי‬
‫בין עם היהודי לארץ ישראל‪.‬‬
‫בהמשך‪ ,‬שינה השלטון הבריטי את יחסו ליישוב היהודי‪ .‬ההתנגדות הערבית השפיעה על המדיניות‬
‫הבריטית‪ ,‬והבריטים הגבילו את העלייה וההתיישבות היהודית‪ .‬כמה ניסיונות לפתרון הסכסוך היהודי־‬
‫ערבי לא צלחו‪ .‬בעקבות הלחץ הציבורי הגובר על הבריטים‪ ,‬במיוחד לאחר השואה‪ ,‬הם הביאו לבסוף‬
‫את שאלת ארץ ישראל לפתחה של עצרת האומות המאוחדות‪.‬‬

‫במאי ‪ 1948‬התכנסה "מנהֶ לֶת העם" בבית הקרן הקיימת בתל אביב‪ .‬על מנהיגי היישוב הופעל לחץ‬
‫ערב‬
‫מצד האו"ם ומצד ארה"ב לדחות את ההכרזה על הקמת המדינה ‪ -‬בשל איומיהן של מדינות ָ‬
‫בפלישה לארץ‪ ,‬ובשל גילויי האלימות מצד הערבים תושבי הארץ‪ .‬למרות הלחצים החליטו‬
‫המשתתפים בדיון להכריז על הקמת המדינה ב‪ 14 -‬במאי‪ .‬הם נדרשו להחליט בשאלות עקרוניות‪:‬‬
‫מה יהיו שמה וסמלה של המדינה היהודית? מה תהיה שפתה? בידי מי תהיה סמכות החקיקה? מה‬
‫יהיה שמו של הצבא העברי? האם יכריזו על גבולות המדינה? מה יהיו מוסדות השלטון‪ ,‬ומה יהיו‬
‫סמכויותיהם?‬
‫חברי הממשלה הזמנית דנו בהצעה להכרזת העצמאות‪ ,‬אשר עברה אחר כך תיקונים שונים עד‬
‫תיקרא בטקס שייערך באולם המוזיאון בתל‬
‫ֵ‬ ‫שהתקבל הנוסח הסופי המּוּכר לנו‪ .‬הוחלט שההכרזה‬
‫אביב‪ ,‬בהשתתפות חברי מועצת העם‪ .‬מלבדם ישתתפו בטקס עוד מוזמנים מועטים‪ :‬ראשי ערים‬
‫ומפלגות‪ ,‬רבנים‪ ,‬סופרים‪ ,‬עורכי עיתונים‪ ,‬מפקדי ההגנה‪ ,‬חברי הוועד הפועל הציוני ועוד‪..‬‬
‫ההכנות לטקס נערכו בחופזה ותוך התרגשות רבה‪ .‬הטקס נערך ביום שישי אחר הצהריים‪ ,‬ה' באייר‬

‫‪62‬‬
‫תש "ח‪ 14 ,‬במאי ‪ .1948‬על יד שולחן הנשיאּות ישבו חברי ִמנהֶ ֶלת העם והמזכיר‪ ,‬מּולם ישבו חברי‬
‫מועצת העם‪ ,‬וסביבםֹ ישבו המוזמנים בחצי גורן‪ .‬ממעל התנוססה תמונתו של הרצל‪.‬‬
‫בשעה ארבע היכה דוד בן גוריון על השולחן‪ .‬הקהל קם על רגליו ושירת "התקווה" פרצה ספונטאנית‬
‫ולא על פי התכנית‪ .‬לאחר שסיים בן גוריון את קריאת ההכרזה הוזמן הרב פישמן‪ ,‬שבירך בקול רועד‬
‫וחנוק "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה"‪ ,‬והקהל ענה "אמן" ‪.‬‬

‫במעמד זה שינתה מועצת העם את שמה ל"מועצת המדינה הזמנית" והייתה לגוף המחוקק של‬
‫המדינה החדשה‪ ,‬ומנהלת העם הייתה לממשלה הזמנית‪.‬‬

‫מדוע לדעתך יש לעם היהודי זכות להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל?‬

‫משימה הכרזת העצמאות‬

‫אתה יועצו של בן גוריון‪ ,‬ימים ספורים טרם הכרזת העצמאות למדינה היהודית‪ ,‬התבקשת לנסח את‬
‫מגילת העצמאות‪.‬‬
‫‪ -‬מה תכתוב בה? מה צריך להיות כתוב בהכרזת העצמאות של מדינת ישראל? כתוב את הכרזתך‪.‬‬

‫‪63‬‬
 ‫הכרזת העצמאות‬

‫בארץ‪ -‬ישראל קם העם היהודי‪ ,‬בה עוצבה דמותו הרוחנית‪ ,‬הדתית והמדינית‪ ,‬בה חי חיי קוממיות‬
‫ממלכתית‪ ,‬בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל‪-‬אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי‪.‬‬
‫לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו‪ ,‬ולא חדל מתפילה‬
‫ומתקוה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית‪.‬‬
‫מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהאחז במולדתם העתיקה; ובדורות‬
‫האחרונים שבו לארצם בהמונים‪ ,‬וחלוצים‪ ,‬מעפילים ומגינים הפריחו נשמות‪ ,‬החיו שפתם העברית‪,‬‬
‫בנו כפרים וערים‪ ,‬והקימו ישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו‪ ,‬שוחר שלום ומגן על עצמו‪ ,‬מביא‬
‫ברכת הקידמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית‪.‬‬
‫בשנת תרנ"ז (‪ )1897‬נתכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתו של הוגה חזון המדינה היהודית תיאודור‬
‫הרצל והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו‪.‬‬
‫זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' בנובמבר ‪ 1917‬ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים‪ ,‬אשר‬
‫נתן במיוחד תוקף בין‪-‬לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ‪-‬ישראל ולזכות העם היהודי‬
‫להקים מחדש את ביתו הלאומי‪.‬‬
‫השואה שנתחוללה על עם ישראל בזמן האחרון‪ ,‬בה הוכרעו לטבח מיליונים יהודים באירופה‪ ,‬הוכיחה‬
‫מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעית העם היהודי מחוסר המולדת והעצמאות על‪-‬ידי חידוש‬
‫המדינה היהודית בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬אשר תפתח לרווחה את שערי המולדת לכל יהודי ותעניק לעם היהודי‬
‫מעמד של אומה שוות‪-‬זכויות בתוך משפחת העמים‪.‬‬
‫שארית הפליטה שניצלה מהטבח הנאצי האיום באירופה ויהודי ארצות אחרות לא חדלו להעפיל‬
‫לארץ‪ -‬ישראל‪ ,‬על אף כל קושי‪ ,‬מניעה וסכנה‪ ,‬ולא פסקו לתבוע את זכותם לחיי כבוד‪ ,‬חירות ועמל‪-‬‬
‫ישרים במולדת עמם‪.‬‬
‫במלחמת העולם השניה תרם הישוב העברי בארץ את מלוא‪-‬חלקו למאבק האומות השוחרות חירות‬
‫ושלום נגד כוחות הרשע הנאצי‪ ,‬ובדם חייליו ובמאמצו המלחמתי קנה לו את הזכות להמנות עם‬
‫העמים מייסדי ברית האומות המאוחדות‪.‬‬
‫ב‪ 29-‬בנובמבר ‪ 1947‬קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה המחייבת הקמת מדינה יהודית‬
‫בארץ‪-‬ישראל; העצרת תבעה מאת תושבי ארץ‪-‬ישראל לאחוז בעצמם בכל הצעדים הנדרשים מצדם‬
‫הם לביצוע ההחלטה‪ .‬הכרה זו של האומות המאוחדות בזכות העם היהודי להקים את מדינתו אינה‬
‫ניתנת להפקעה‪.‬‬
‫זו זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית‪.‬‬
‫לפיכך נתכנסנו‪ ,‬אנו חברי מועצת העם‪ ,‬נציגי הישוב העברי והתנועה הציונית‪ ,‬ביום סיום המנדט‬
‫הבריטי על ארץ‪ -‬ישראל‪ ,‬ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות‬
‫המאוחדות א נו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל‪ ,‬היא מדינת ישראל‪.‬‬

‫‪64‬‬
‫אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט‪ ,‬הלילה‪ ,‬אור ליום שבת ו' אייר תש"ח‪ 15 ,‬במאי ‪ ,1948‬ועד‬
‫להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתיקבע על‪-‬ידי האספה‬
‫המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ‪ 1-‬באוקטובר ‪ - 1948‬תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית‪ ,‬ומוסד‬
‫הביצוע שלה‪ ,‬מנהלת‪ -‬העם‪ ,‬יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית‪ ,‬אשר תיקרא בשם‬
‫ישראל‪.‬‬
‫מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה;‬
‫תהא מושתתה על יסודות החירות‪ ,‬הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות‬
‫חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת‪ ,‬גזע ומין; תבטיח חופש דת‪ ,‬מצפון‪ ,‬לשון‪ ,‬חינוך‬
‫ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת‬
‫האומות המאוחדות‪ .‬מדינת ישראל תהא מוכנה לשתף פעולה עם המוסדות והנציגים של האומות‬
‫המאוחדות בהגשמת החלטת העצרת מיום ‪ 29‬בנובמבר ‪ 1947‬ותפעל להקמת האחדות הכלכלית‬
‫של ארץ‪-‬ישראל בשלמותה‪.‬‬
‫אנו קוראים לאומות המאוחדות לתת יד לעם היהודי בבנין מדינתו ולקבל את מדינת ישראל לתוך‬
‫משפחת העמים‪.‬‬
‫אנו קוראים ‪ -‬גם בתוך התקפת‪-‬הדמים הנערכת עלינו זה חדשים ‪ -‬לבני העם הערבי תושבי מדינת‬
‫ישראל לשמור על שלום וליטול חלקם בבנין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות‬
‫מתאימה בכל מוסדותיה‪ ,‬הזמניים והקבועים‪.‬‬
‫אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן‪ ,‬וקוראים להם לשיתוף פעולה‬
‫ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו‪ .‬מדינת ישראל מוכנה לתרום חלקה במאמץ משותף‬
‫לקידמת המזרח התיכון כולו‪.‬‬
‫אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב הישוב בעליה ובבנין ולעמוד לימינו במערכה‬
‫הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל‪.‬‬
‫מתוך בטחון בצור ישראל הננו חותמים בחתימת ידינו לעדות על הכרזה זו‪ ,‬במושב מועצת המדינה‬
‫הזמנית‪ ,‬על אדמת המולדת‪ ,‬בעיר תל‪-‬אביב‪ ,‬היום הזה‪ ,‬ערב שבת‪ ,‬ה' אייר תש"ח‪ 14 ,‬במאי ‪.1948‬‬

‫החתימה על מגילת העצמאות‬

‫‪65‬‬
 ‫הכרזת העצמאות‬

‫עצמאות מדינת ישראל הוכרזה בה' באייר תש"ח‪ 14 ,‬במאי ‪ .1948‬בטקס זה הכריז דוד בן גוריון על‬
‫הקמת מדינת ישראל‪.‬‬
‫מגילת העצמאות מחולקת לחמישה חלקים‪:‬‬

‫חלק ראשון‪ :‬חלק היסטורי‬

‫חלקה הראשון של ההכרזה עוסק בסיבות (הצדקות) להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל‪:‬‬
‫הצדקות היסטוריות‪ :‬הקשר ההיסטורי והדתי בין עם ישראל לארץ ישראל לאורך השנים‪ .‬למשל‪:‬‬
‫בארץ ישראל קם העם היהודי‪ ,‬שם התעצבה דמותו‪ ,‬בה יצר נכסי תרבות בינלאומיים‪ .‬כמו למשל‪:‬‬ ‫▪‬
‫התנ"ך‪.‬‬
‫במהלך הגלות‪ ,‬העם היהודי המשיך בתקווה ובמאמץ לשוב לארץ ישראל‪.‬‬ ‫▪‬
‫השואה הוכיחה את הצורך בפתרון לבעיית האנטישמיות ובהקמת מדינה יהודית‪.‬‬ ‫▪‬
‫הצדקה טבעית‪ :‬הקמתה של מדינה ליהודים מוצדקת כזכות טבעית‪ ,‬בהיות היהודים עם ככל העמים‪.‬‬
‫הצדקות בין לאומיות‪:‬‬
‫הצדקה בין לאומית היא תמיכה של העולם בהקמת מדינה יהודית בארץ ישראל‪.‬‬

‫המדינות והגופים שהכירו בארץ ישראל‪:‬‬

‫הצהרת בלפור‪ :‬בלפור היה שר חוץ בריטי ששלח מכתב ללורד היהודי‪ ,‬רוטשילד‪ ,‬והצהיר בו‬ ‫▪‬
‫שבריטניה תומכת בהקמת מדינה יהודית בארץ ישראל‪.‬‬
‫כתב המנדט ‪ :‬מסמך בינלאומי הקובע את סדרי החיים והשלטון של בריטניה בארץ ישראל‪ .‬בין‬ ‫▪‬
‫השאר‪ ,‬המסמך קובע כי אחת ממטרות המנדט היא יצירת תנאים להקמת בית לאומי לעם‬
‫היהודי‪ ,‬תוך שמירה על הזכויות האזרחיות והדתיות של כל תושבי הארץ – יהודים ולא יהודים‬
‫כאחד‪.‬‬
‫ההחלטה שהתקבלה באו"ם‪ :‬ההחלטה שהתקבלה באו"ם על הקמת מדינה יהודית בארץ‬ ‫▪‬
‫ישראל‪.‬‬

‫חלק שני‪ :‬החלק המעשי‬

‫ההכרזה על הקמת המדינה‪ ,‬קביעת שמה של המדינה וקביעת רשויות השלטון המרכזיות של‬
‫המדינה‪ ,‬מועצת המדינה הזמנית והממשלה הזמנית‪ .‬זהו החלק המשפטי המחייב‪.‬‬

‫‪66‬‬
 ‫חלק שלישי ‪ :‬חלק הצהרתי‬

‫חלק זה בהכרזה מתאר את חזון המדינה שתקום ואת ערכיה היהודיים והדמוקרטיים‪.‬‬

‫אופי המדינה ‪ -‬ערכי היסוד של מדינת ישראל המופיעים בהכרזת העצמאות‪,‬‬

‫והפניות לגורמים השונים‪:‬‬

‫בחלקה השלישי של ההכרזה אנו מבינים כי מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית‪.‬‬

‫משימה הכרזת העצמאות‬

‫‪ .1‬כתוב בעמודה הראשונה את כל המשפטים המבטאים את המאפיינים היהודיים של מדינת‬

‫ישראל ובעמודה השנייה את כל המשפטים המבטאים את המאפיינים הדמוקרטיים של מדינת‬
‫ישראל‪.‬‬

‫מדינה דמוקרטית‬ ‫מדינה יהודית‬

‫דוגמא מתוך ההכרזה‪" :‬מדינת ישראל תבטיח‬ ‫דוגמא מתוך ההכרזה‪" :‬אנו מכריזים בזאת על‬
‫חופש דת‬ ‫הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל היא מדינת‬
‫ישראל"‬

‫‪ .2‬איזה עיקרון שמדינת ישראל החדשה אמורה לפעול לפיו מופיע בהכרזת העצמאות?‬
‫א‪ .‬מדינת ישראל תהיה פתוחה להגירה של כל עמי העולם‬
‫ב‪ .‬מדינת ישראל תשמור על שוויון זכויות לכל אזרחיה‬
‫ג‪ .‬מדינת ישראל תשמור על גישה לירושלים לבני כל הדתות‬
‫ד‪ .‬מדינת ישראל תיתן מעמד שווה לשפה הערבית‬

‫‪67‬‬
 ‫חלק רביעי ‪ :‬קריאות אל גופים ומדינות‬

‫בחלק זה בהכרזה ישנה קריאה אל גופים‬

‫ומדינות כדי לבסס את ההכרה בקיום המדינה‪,‬‬
‫שאך זה נוסדה‪ ,‬להבטיח את קבלתה ולחזק את‬
‫ריבונותה‪.‬‬
‫הפניות לגורמים השונים‪:‬‬
‫לאו"ם לקבל את ישראל לתוך משפחת‬ ‫•‬
‫העמים‪ ,‬ולממש את ההחלטות שהתקבלו‬
‫בתוכנית החלוקה‪.‬‬
‫פנייה למדינות ערב השכנות בקריאה לשכנות טובה ויחסי שלום במטרה לקדם את המזרח‬ ‫•‬
‫התיכון כולו‪.‬‬
‫פנייה לערביי ישראל להיות אזרחים שווי זכויות במדינת ישראל ואף לקבל ייצוג בכנסת‪.‬‬ ‫•‬
‫פנייה לעם היהודי היושב בתפוצות לעלות לארץ ישראל ולעזור בבניית הארץ‪.‬‬ ‫•‬

‫משימה הכרזת העצמאות‬

‫על פי מגילת העצמאות?‬ ‫מה היחס בין ישראל לתפוצות‪-‬‬

‫כמה יהודים חיים היום בעולם?‬ ‫‪-‬‬

‫באילו ארצות יש הכי הרבה יהודים?‬ ‫‪-‬‬

‫היכן יש מעט יהודים?‬ ‫‪-‬‬
‫מהיכן עלתה ארצה משפחתך?‬ ‫‪-‬‬
‫כמה יהודים מתגוררים בארץ היום?‬ ‫‪-‬‬

‫___________________________________________________________________________‬

‫___________________________________________________________________________‬

‫___________________________________________________________________________‬

‫___________________________________________________________________________‬

‫‪68‬‬
 ‫חלק חמישי ‪ :‬חתימות‬

‫הכרזת העצמאות מסתיימת בחתימותיהם של ‪ 37‬חברי מועצת העם‪:‬‬

‫החותמים על המגילה‬

‫משימה הכרזת העצמאות‬

‫‪ .1‬נסה לחשוב לאילו קבוצות בחברה הישראלית או היהודית יכולה להיות ביקורת‪ ,‬הסתייגות או‬
‫רצון לשנות דבר מה בתוכן המגילה‪.‬‬
‫‪ .2‬בחר מילה אחת הכתובה במגילת העצמאות המבטאת בעיניך ערך שחשוב ביותר לקדמו בימינו‪.‬‬
‫‪ .3‬לאחר שקראת ולמדת על הכרזת העצמאות‪ ,‬הסבר מהי חשיבותה של הכרזת העצמאות‪,‬‬
‫לדעתך?‬

‫‪69‬‬
 ‫מיעוטים במדינת ישראל‬

‫ישראל היא מדינת הלאום האתני של העם היהודי‪ ,‬אולם מתגוררים בה גם בני מיעוטים אתניים שונים‬
‫כאזרחים שווי זכויות‪.‬‬
‫מיעוטים אלו‪ ,‬ששיעורם הוא קרוב לרבע מאוכלוסיית אזרחי המדינה‪ ,‬מורכבים ברובם מערבים‬
‫מוסלמים‪ ,‬ומיעוטים הם בני דתות שונות כמו ערבים‪-‬נוצרים‪ ,‬דרוזים‪ ,‬צ'רקסים וחסרי דת‪.‬‬
‫המיעוט האתני הגדול והמשמעותי ביותר הוא המיעוט הערבי‪-‬מוסלמי‪ .‬כמו בכל קבוצה חברתית‪,‬‬
‫קיימו ת בקרב המוסלמים בארץ קבוצות שונות בעלות תפיסות שונות ביחס לנושאים שונים העומדים‬
‫על סדר היום הציבורי‪ ,‬אולם בהכללה ניתן להגדיר את רוב החברה המוסלמית כבעלת המאפיינים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬חברה מסורתית ‪ -‬החברה הערבית‪-‬מוסלמית הינה ברובה חברה מסורתית‪ ,‬ובקרב חבריה ישנו‬
‫משקל רב לתרבות ולדת‪ .‬המסורת באה לידי ביטוי בשמירה על מנהגי הדת‪ ,‬ביחס מסויג לתרבות‬
‫המערבית‪ ,‬במבנה משפחה חמולתי ובהקפדה על התנהלות שמרנית בהקשרים המשפחתיים‪.‬‬
‫עם זאת החיים בחברה המודרנית בכלל והחיכוך המתמיד עם החברה הישראלית החילונית‬
‫בפרט‪ ,‬מביא לתהליכים משמעותיים של מודרנזיציה‪ ,‬התנערות מתפיסות משפחתיות מסורתיות‬
‫ואימוץ חלקים ניכרים מהתרבות המערבית‪.‬‬
‫ב‪ .‬אזורים גאוגרפים מוגדרים ‪ -‬רוב החברה הערבית בישראל מתגוררת בערים ובכפרים שרוב‬
‫מוחלט או כל אוכלוסייתם הינה ערבית‪ .‬ריכוזים ניכרים של אוכלוסייה מוסלמית קיימים בגליל‪,‬‬
‫באזור נחל עירון‪ ,‬במזרח השרון ובצפון הנגב‪ ,‬כמו גם במזרח ירושלים ובאזורי יפו לוד ורמלה‪.‬‬
‫ג‪ .‬החברה הערבית סובלת בחלקה מבעיות חברתיות וכלכליות קשות ‪ -‬במהלך השנים רשויות‬
‫השלטון בישראל נקטו בהיבטים מסוימ ים של הזנחה כנגד האוכלוסייה הערבית‪ .‬בשנים‬
‫האחרונות ננקטו מהלכים רבים לתיקון הזנחה זו‪ .‬בחלק מיישובי המגזר הערבי ישנה בעיה קשה‬
‫של שמירה על שלטון החוק שבאה לידי ביטוי בפשיעה לגווניה‪ ,‬הפוגעת קשות בערבים וביהודים‪.‬‬
‫ד‪ .‬יחס מורכב למדינת ישראל ‪ -‬במהלך מלחמת העצמאות‪ ,‬שללו הערבים תושבי הארץ את תוכנית‬
‫החלוקה וביקשו לסכל את הקמתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית‪ .‬בסופה של המלחמה‪ ,‬עם‬
‫תבוסתם של ערביי הארץ ומדינות ערב שביקשו לסייע להם‪ ,‬נותרו בשטחי מדינת ישראל רבבות‬
‫ערבים שקבלו אזרחות ישראלית‪ .‬מורשת המלחמה‪ ,‬כמו גם המשך הסכסוך הישראלי ערבי יצרו‬
‫יחסים מורכבים בין שתי הקבוצות‪ .‬יהודים רבים גילו ועדיין מגלים חשדנות כלפי הנטיות‬
‫הלאומיות הערביות‪ ..‬מנגד‪ ,‬ערביי ישראל ברובם המוחלט נמנעים מהזדהות עם סמלי המדינה‬
‫ומשירות צבאי לאומי או אזרחי‪ ,‬ופעמים רבות מנהיגיהם מהלכים על החבל הדק שבין שמירה‬
‫על חוקי המדינה לבין הבעות הזדהות עם אויביה וקריאה לפעילות טרור כנגד צבאה‪ .‬במהלך‬
‫השנים היו מספר התפרצויות לאומניות של חלק מבני החברה הערבית בישראל שגרמו להסלמת‬

‫‪70‬‬
‫היחסים בין הקבוצות‪ .‬במקביל למציאות זו‪ ,‬מחקרים רבים מצביעים על תהליכים של ישראליזציה‬
‫בקרב החברה הערבית – נכונות להתגייס לשירות לאומי או אזרחי‪ ,‬שימוש גובר בלשון העברית‬
‫ובתרבות הישראלית ורצון להשתלבות בכלל חלקי החברה‪ ,‬וזאת מבלי להתכחש להיבטים‬
‫מסוימים של לאומנות ערבית פלשתינאית‪.‬‬

‫בתוך החברה הערבית בישראל ניתן למנות גם את הבדואים‪ ,‬קבוצה בעלת תרבות ייחודית שיחסיה‬
‫עם מדינת ישראל ידעו עליות ומורדות‪ ,‬וגם את הערבים הנוצרים ‪ -‬בדרך כלל קבוצה בעלת מאפיינים‬
‫חילוניים ומערביים יותר שלמרות הזדהותה של רבים מבניה עם הלאומיות הערבית‪ ,‬ישנה קבוצה לא‬
‫קטנה מקרב הנוצרים המתגייסים לצה"ל ולשירות הלאומי‪.‬‬

‫במדינת ישראל קיימות עוד כמה קבוצות דתיות קטנות‪ .‬אחת מהן היא החברה הדרוזית שאנשיה‬
‫מתגוררים בהרי הכרמל הגליל והגולן‪ .‬קבוצה זו הינה בעלת דת ייחודית‪ ,‬והינה בעלת ברית של‬
‫החברה היהודית עוד מלפני קום המדינה‪ .‬אנשיה משרתים במסירות רבה בכוחות הביטחון‪ ,‬וככזו‬
‫היא משתלבת בתחומים רבים ושונים של החברה הישראלית‪ .‬קבוצה קטנה בהרבה ובעלת מאפינים‬
‫דומים היא הצ'רקסים‪ ,‬המתגוררים בגליל‪ ,‬וקבוצות קטנות נוספות‪.‬‬

‫בישראל קיימת קבוצה גדולה של חסרי דת ‪ -‬מדובר במשפחות של יהודים שעלו לארץ מתוקף חוק‬
‫השבות‪ ,‬אך הם אינם יהודים‪ .‬למרות שמבחינה הלכתית בני קבוצה זו אינם יהודים‪ ,‬הרי מבחינה‬
‫חברתית ותרבותית הם וסביבתם רואים את עצמם בדרך כלל כיהודים לכל דבר‪ ,‬והמצב מעורר שאלות‬
‫מורכבות וקשות הקשורות ליחסי דתיים וחילוניים בחברה היהודית‪.‬‬

‫משימה מיעוטים במדינת ישראל‬

‫צפה בקטע מתוך הסדרה "עבודה ערבית" העוסקת בזהותם הדתית של ערביי ישראל‪ .‬מה אתה לומד‬
‫מתוך הסרטון על השתייכותם של הערבים לדת המוסלמית?‬

‫‪71‬‬