‫ארכיאולוגיה‬

‫מבוא‬
‫התכנית שלפנינו עוסקת בארכיאולוגיה של ארץ ישראל מהופעת האדם ועד ימי הביניים‬
‫המאוחרים‪ .‬מתוכה יוכל המורה לבחור פרקים על פי היקף היחידות לבגרות מחברי התכנית ראו‬
‫לנכון להשאיר פתח למורה‪-‬הארכיאולוג לשלב תחומי התמחות או נושאי מחקר אישיים בהוראה‪,‬‬
‫על מנת להעשיר את מהלך הלימודים‪ .‬גמישות זו גם מאפשרת למורה‪ ,‬לפי בחירתו‪ ,‬להתרכז‬
‫בנושאים ובאתרים המצויים בסביבתם הקרובה של התלמידים (כגון בחירת יחידה‬
‫בפרה‪-‬היסטוריה באזור חיפה והכרמל‪ ,‬יחידה בימי בית שני באזור ירושלים וכו')‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬
‫התכנית מבקשת להימנע מריכוז כל הלימודים בתחום או באזור אחד וממליצה על הרחבה‬
‫להיבטים אוניברסליים‪ .‬לדוגמה‪ :‬כיצד האדם מוצא את מקום מגוריו? כיצד הוא מתמודד‪ ,‬בעבר‬
‫ובהווה‪ ,‬עם איתני הטבע? מה הן המערכות החברתיות השונות ומה היא השפעתן על עיצוב הנוף‬
‫והסביבה? אנו ממליצים למורה להתמקד באחת מבין התקופות ולהעמיק בה (נושאי לימוד בהיקף‬
‫של ‪ 90‬שעות)‬

‫המטרות‬ ‫א‪.‬‬

‫בתחום ההכרתי‬
‫התלמיד יבין את חשיבות התרומה של המחקר הארכיאולוגי להכרת אורחות החיים‬ ‫‪‬‬
‫בתקופות הפרה‪-‬היסטוריות וההיסטוריות‪.‬‬
‫התלמיד יכיר את תהליכי המחקר‪ ,‬על תולדותיו והישגיו‪ ,‬ותרומתם של המדעים השונים‬ ‫‪‬‬
‫לארכיאולוגיה‪.‬‬
‫התלמיד יכיר את ההתפתחות הטכנולוגית של התרבות האנושית ותרומתה לאדם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התלמיד יתנסה בעבודה ארכיאולוגית מעשית‪ ,‬כגון חפירה‪ ,‬סקר‪ ,‬רפאות ושחזור‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התלמיד יתנסה (במסגרת של סדנה או מוזיאון פעיל) בעבודה יצירתית מגוונת ומושכת‬ ‫‪‬‬
‫בתחום הטכנולוגיות העתיקות כגון קדרות‪ ,‬תעשיית כלי צור‪ ,‬ייצור פסיפסים‪ ,‬חקלאות‬
‫עתיקה‪.‬‬
‫התלמיד יכיר את קשרי הגומלין בין החברות שחיו ויצרו במזרח בתקופות הקדומות‪ ,‬למרות‬ ‫‪‬‬
‫הבדלים בדת ואמונה‪ ,‬בלשון ובמוצא אתני‪ .‬שחזור נאות של תרבויות העבר יסייע לתלמיד‬
‫בהבנת שורשיה של תרבות זמננו ובעקירת דעות פונדמנטליסטיות‪ .‬התלמיד ילמד להעריך את‬
‫הטכנולוגיה והיצירה האמנותית של תרבויות העבר השונות כחלק ממורשת הציוויליזציה‬
‫העולמית‪.‬‬

‫בתחום הריגושי‬
‫התלמיד יעמיק את היכרותו עם הארץ‪ ,‬נופיה ותולדותיה ויתהדק הקשר שלו עם ארץ‬ ‫‪‬‬
‫ישראל ונכסי עברה‪ ,‬בעזרת לימודים בכיתה וסיורים חוץ‪-‬כיתתיים באתרים‪ ,‬במוזיאונים‬
‫וכדומה‪.‬‬
‫התלמיד יפתח מודעות לשמירת עתיקות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התלמיד יגביר את מודעותו לסביבה שבה הוא חי‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫עקרונות לסיור‪ ,‬לסקר‪ ,‬לחפירה ולסדנה‬ ‫ב‪.‬‬

‫המייחד את מקצוע הארכיאולוגיה הוא המחקר בשדה בעזרת החפירות והסקרים‪ .‬לפיכך‪ ,‬סיורים‬
‫בשטח והשתתפות פעילה בסקרים ובחפירות הם חלק בלתי נפרד מהתכנית‪ .‬יש לתאם ביקורים‬
‫במוזיאונים או באוספים ארכיאולוגיים כדי להציג בפני התלמידים את הממצאים שנאספו‬
‫באתרים‪.‬‬
‫הסיור ‪ :‬הסיור ילווה את הלימודים העיוניים בכיתה‪ .‬הסיורים ישולבו כחלק אורגני של תכנית‬ ‫‪‬‬
‫הלימודים וייתכן כי נושא מסוים יועבר בעיקר באמצעות הסיור (לדוגמה‪ ,‬פרק החקלאות‬
‫יכול להילמד באמצעות הסיור בשטחי מדרגות‪ ,‬גתות ובתי בד)‪ .‬המורה יחליט על האתרים‬
‫המתאימים לתכנית ההוראה שהרכיב לכיתתו‪ .‬הסיורים ייערכו באתרים מסוגים שונים‬
‫(תלים‪ ,‬שטחי חקלאות‪ ,‬מערות קבורה וכו')‪ .‬כיתות שתלמידיהן אינם משתתפים בחפירה‬
‫יבקרו באתרים כאשר מתקיימות בהם חפירות‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬יש להקפיד על העמקה ולימוד‬
‫יסודי ולהימנע מביקור שטחי באתרים רבים‪ .‬בכך יובדל הסיור הארכיאולוגי מן ה"טיול"‬
‫הרגיל‪.‬‬
‫הסקר ‪ :‬מדי שנה מתבצעים ברחבי הארץ סקרים ארכיאולוגיים שונים‪ ,‬אשר ניתן לשלב בהם‬ ‫‪‬‬
‫קבוצות קטנות של בני נוער‪ .‬הסקרים מבוססים על סריקה שיטתית של יחידות שטח‬
‫מוגדרות‪ ,‬רישום שרידים ואיסוף ממצאים‪ .‬ההשתתפות בסקר מחדדת את כושר ההתבוננות‬
‫ומקנה דרך עבודה שיטתית‪ .‬התלמידים יונחו על ידי הארכיאולוג הסוקר‪ .‬בגלל קשיים‬
‫טכניים וארגוניים יש להניח כי רק תלמידים מעטים יחסית יוכלו להשתלב בעבודה זו‪.‬‬
‫החפירה ‪ :‬מספר החפירות המתבצעות מדי שנה בישראל הוא מן הגדולים בעולם‪ .‬החפירה‬ ‫‪‬‬
‫מחייבת שילוב של עבודה פיזית קשה יחד עם שיטות מתוחכמות ומדויקות של תיעוד‪ ,‬איתור‬
‫השכבות הארכיאולוגיות ורישום הממצאים‪ .‬התלמידים ישולבו בדרך כלל בעבודת החפירה‬
‫בשדה‪ ,‬אך יקבלו הדרכה והסבר על השלבים המתקדמים של התיעוד‪ ,‬העיבוד והפירוש‬
‫המדעי‪ .‬יצוין כי העבודה עם תלמידים המגיעים לשהות קצרה מהווה עומס על החופר באתר‪,‬‬
‫ויש לתכנן היטב את השילוב של התלמידים בחפירה‪ .‬נוכחות המורה בחפירה והשתתפותו‬
‫בעבודה הן תנאי הכרחי להצלחת שלב לימודים זה‪ .‬התלמידים יגישו דו"ח חפירה על השטח‬
‫שבו פעלו‪.‬‬
‫הסדנה ‪ :‬העבודה בסדנה היא חלק אינטגרלי של לימוד המקצוע‪ .‬מאחר שהארכיאולוגיה‬ ‫‪‬‬
‫עוסקת בתרבות החומרית‪ ,‬העבודה בסגנה מאפשרת הפעלת כישורים יצירתיים של‬
‫התלמידים‪ ,‬היכרות עם חומרים שונים והתמודדות עם בעיות הכרוכות בעיבוד חומרים אלה‪.‬‬
‫ההתנסות המעשית מקשרת בין עבר להווה בעיקר כשמדובר בטכנולוגיות המשמרות מסורות‬
‫של תעשייה קדומה‪ ,‬כגון קדרות‪ ,‬אריגה וטווייה‪ ,‬עיבוד מתכות‪ ,‬הכנת חומרי בנייה ועבודות‬
‫חקלאיות‪ .‬יש לקשור כמובן את העבודה בסדנה עם פרקי הלימוד המתאימים בכיתה‪.‬‬

‫עזרי הלימוד‬ ‫ג‪.‬‬

‫על בית הספר מוטלת החובה להצטייד בכמה עזרים הכרחיים‪ ,‬שבלעדיהם אין לקיים את התכנית‪.‬‬
‫לרשות התלמידים יש להעמיד ספרייה מצומצמת של ספרי עזר בארכיאולוגיה‪ .‬אם יוכל בית‬
‫הספר להקצות למגמה חדר מיוחד‪ ,‬דוגמת המעבדות או חדרי הטבע‪ ,‬שהגישה אליו מבוקרת‬
‫ומוגבלת‪ ,‬אפשר יהיה להחזיק בו אוסף לימודי קטן‪ ,‬על פי הנהלים והתנאים המקובלים על‬
‫האחראי על אוצרות המדינה ברשות העתיקות‪.‬‬

‫תקופה א‪ :‬ארכיאולוגיה פרה‪-‬היסטורית‪ :‬על פרה‪-‬היסטוריה‬

‫מיהו האדם?‬
‫המחקר הפרה‪-‬היסטורי מקדיש מקום עיקרי להבנת היצור האנושי והדרך הארוכה שעבר‬
‫מראשית הופעתו ועד היום‪ .‬תרבותו של האדם היא התופעה המייחדת אותו בין כל שאר בעלי‬
‫החיים הקיימים בעולם‪ ,‬והיא המשחררת את האדם מגבולות "המסגרת הביולוגית" הטבעית שלו‪.‬‬
‫כל בעלי החיים מתאימים עצמם לסביבתם על ידי מנגנונים ביולוגיים‪ ,‬והסתגלותם לתנאי הסובב‬
‫נעשית על ידי התאמה אבולוציונית לתנאי הגישה האקולוגית שבה הם מתקיימים‪ .‬אצל האדם‬
‫נעשית ההסתגלות לתנאי הסובב לא רק על ידי ההתאמה האבולוציונית‪ ,‬אלא גם על ידי שינוי‬
‫הסביבה עצמה‪ .‬בין התכונות הייחודיות של האדם נמנים גם הדאגה לצאצאים‪ ,‬מודעות עצמית‬
‫והשתייכות רתית‪-‬קבוצתית‪ .‬מבחינות טבעו הביולוגי אין האדם נכלל בין בעלי החיים החברתיים‪,‬‬
‫דוגמת הדבורים או הנמלים‪ ,‬ובכל זאת האדם מצליח לארגן עצמו במסגרות חברתיות גדולות‪.‬‬
‫ראשית התהליך היה בתקופות הפרה‪-‬היסטוריות ומאז נמשך התהליך של גידול החברות‬
‫האנושיות‪ .‬במשך הזמן אף נוצרו קשרים מהודקים בתוך החברות האנושיות למרות גודלן הרב‪.‬‬
‫פרק זה יעסוק בשאלות היסוד הנוגעות לראשיתו ולמהותו של המין האנושי‪:‬‬
‫קריטריונים להגדרת המין האנושי‬ ‫‪.1‬‬
‫מיקומו של האדם בעולם החי‬ ‫‪.2‬‬
‫התפתחותן של מערכות ביולוגיות וחברתיות‬ ‫‪.3‬‬
‫הסתגלותו של האדם לתנאי הסובב‪ :‬התרבות האנושית המחליפה את המערכות‬ ‫‪.4‬‬
‫הביולוגיות‪.‬‬

‫פירוט הנושאים‬
‫א‪ .‬מוצא האדם וראשית התפתחותו‬
‫נושא זה יעסוק במוצאו של האדם ובשלבי ההתפתחות העיקריים של האדם מאז ראשיתו של‬
‫המין האנושי‪ ,‬לפני ‪ 3.5‬מיליון שנים‪ ,‬ועד זמננו‪.‬‬
‫הופעת אבות האדם באפריקה‪ ,‬גילויים של אבות האדם ‪ -‬יצורים זקופים בעלי מוח‬ ‫‪.1‬‬
‫קטן כשל קוף‪.‬‬
‫הופעת האדם המייצר כלים והשרידים הראשונים של תרבותו החומרית‪ .‬ראשית‬ ‫‪.2‬‬
‫הגידול בנפח המוח‪ ,‬הדיבור‪ ,‬יצירת כלים‪.‬‬
‫יציאת האדם מאפריקה ליבשות אסיה ואירופה‪ .‬מקומה של ארץ ישראל במהלך זה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫ההתאקלמות האנושית בסביבות החדשות ‪ -‬השינויים הביולוגיים והתרבותיים‬ ‫‪.4‬‬
‫והקשרים ביניהם‪ .‬התפתחות ביצירת הכלים מחומרי גלם שונים‪ ,‬שימוש באש‪,‬‬
‫התפתחות מנהגי קבורה‪ ,‬ראשית האמנות‪.‬‬
‫הופעת האדם המודרני (הומו ספיינס) בן זמננו מתוך החברות האנושיות הקדומות‬ ‫‪.5‬‬
‫לפני כ ‪ -150,000‬שנה‪ .‬כיצד התרחש תהליך זה? ההיבטים השונים של ההתפתחות‬
‫התרבותית והחברתית‪.‬‬

‫ב‪ .‬המהפכה החקלאית‬

‫נושא זה יעסוק במעבר של האדם מחי ציד‪-‬לקט לחיים יצרניים של חקלאות ורעייה לפני כ‬
‫‪ - 10,000‬שנה‪ .‬תועלינה הדעות השונות על סיבת המהפך שחל בחיי האדם ובכלכלתו‪ .‬מהפך זה‬
‫לווה בגידול מספרי ובהיווצרות חבורות גדולות‪ ,‬הקשורות בתוכן בקשרי דם ומחויבות ביניהן‬
‫מבחינה כלכלית וחברתית‪.‬‬

‫הקמת יישובי קבע והשינויים החברתיים שבאו בעקבות ההתיישבות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫ביות צמחים ובעלי חיים‪ .‬השלבים השונים של תהליך זה‪ ,‬התפוצה והמיקום‬ ‫‪.2‬‬
‫הגיאוגרפי‪.‬‬
‫השינויים שחלו בתרבות החומרית‪ .‬התפתחות הידע הטכנולוגי‪ ,‬ניצולם של אמצעים‬ ‫‪.3‬‬
‫קיימים והמצאות חדשות‪.‬‬
‫האצת ההתפתחות החברתית והתרבותית‪ .‬צמיחת יחסי גומלין מורכבים בין‬ ‫‪.4‬‬
‫הקבוצות השונות‪.‬‬
‫היווצרות מוסדות חברתיים חדשים‪ .‬ריבוד חברתי‪ ,‬הקמת מפעלים ציבוריים‬ ‫‪.5‬‬
‫משותפים‪ ,‬התפתחות הדת ומקומות הפולחן המרכזיים‪.‬‬

‫ג‪ .‬לוח התקופות העיקריות‬

‫נושא זה יציג בפני התלמידים את השלד הכרונולוגי הכללי בהיסטוריה הגיאולוגית והמורפולוגית‬
‫של העולם בכלל ושל הארץ בפרט‪.‬‬

‫הרקע האקלימי‪ ,‬הגיאולוגי והמורפולוגי ומשמעותו בהתפתחות עולם הצומח והחי‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫שיטות התיארוך השונות‪ :‬רדיו אקטיביות; זיהוי מאובנים; טיפולוגיה של כלי צור‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫עקרונות החלוקה לתקופות ולוח התקופות העיקריות‪:‬‬ ‫‪.3‬‬
‫התקופה הפלאוליתית הקדומה‬ ‫•‬
‫התקופה הפלאוליתית התיכונה‬ ‫•‬
 ‫התקופה הפלאוליתית המאוחרת‬ ‫•‬
‫התקופה האפי‪-‬פלאוליתית‬ ‫•‬
‫התקופה הנאוליתית הקדם‪-‬קראמית‬ ‫•‬
‫התקופה הנאוליתית הקראמית‪.‬‬ ‫•‬

‫ד‪ .‬הממצא בארץ ישראל ‪ -‬אתרים מרכזיים‬

‫נושא זה יעסוק באתרים ובתגליות העיקריות בארץ ישראל‪ .‬הוא לא יילמד כיחידה נפרדת‪ ,‬אלא‬
‫ישולב במהלך הלימודים בכל שלב ושלב‪.‬‬

‫ה‪ .‬המלצות לביקורים‬

‫תל יריחו‬ ‫‪‬‬ ‫גשר בנות יעקב‬ ‫‪‬‬

‫מוזיאון הפרה‪-‬היסטורי בחיפה‬ ‫‪‬‬ ‫מערות הכרמל‬ ‫‪‬‬
‫מוזיאון ישראל‬ ‫‪‬‬ ‫הר הנגב‬ ‫‪‬‬
‫מוזיאון מעיין ברוך‬ ‫‪‬‬ ‫מערת היונים‬ ‫‪‬‬
‫מוזיאון קצרין‬ ‫‪‬‬ ‫נחל אורן‬ ‫‪‬‬
‫מוזיאון רוקפלר‬ ‫‪‬‬ ‫נחל עמוד‬ ‫‪‬‬
‫מוזיאון שער הגולן‬ ‫‪‬‬ ‫עובדיה‬ ‫‪‬‬
‫עין גב‬ ‫‪‬‬
 ‫תקופה ב' ארכיאולוגיה של תקופת המקרא (מן התקופה הכלקוליתית‬
‫ועד התקופה הפרסית)‬

‫הגדרת התקופות‪ ,‬סדרן ומהותן‬

‫הכותרת "ארכיאולוגיה של תקופות המקרא" מכוונת לפרק הזמן שמראשית התקופה‬
‫הכלקוליתית באלף החמישי לפני הספירה (אף על פי שתקופה זו קודמת ל"תקופות המקרא") ועד‬
‫סופה של התקופה הפרסית במאה הרביעית לפני הספירה‪ .‬עיקרו של פרק זה הוא תקופות‬
‫הברונזה והברזל‪ .‬תקופות אלו משתקפות באופן ישיר או מרומז ‪ -‬בייחוד מן האלף השני לפני‬
‫הספירה ואילך ‪ -‬בספרות המקרא‪ .‬יש המכנים אותן גם במושגים אתניים‪" :‬התקופה הכנענית"‬
‫ו"התקופה הישראלית"‪ ,‬ומגדירים את העיסוק בפרק הזמן שבין הפרה‪-‬היסטוריה לבין התקופה‬
‫ההלניסטית‪" :‬ארכיאולוגיה מקראית"‪ .‬המבוא יעסוק בשאלת ההגדרה של התקופות וברקע‬
‫ההיסטורי והתרבותי במזרח‪ ,‬שהתרבויות הארץ‪-‬ישראליות קשורות בו ומהוות חלק ממנו‪.‬‬
‫המבוא יילמד על פי סעיפי המשנה שלהלן‪:‬‬
‫הצגה כללית של תרבויות מצרים והמזרח הקדמון כרקע לצמיחתן של תרבויות ארץ ישראל‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫השפעת המיקום הגיאוגרפי של ארץ ישראל כאזור מעבר בין האימפריות במסגרת "הסהר‬
‫הפורה"‪.‬‬
‫סדר התקופות וחלוקתן ‪ -‬הצגה כללית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כיצד להגדיר את התרבויות השונות? כיצד הן קמות וכיצד הן נעלמות? הגירה ושינויים‬ ‫‪‬‬
‫מקומיים באוכלוסייה‪ .‬על תקפותם‪ ,‬או על אי תקפותם‪ ,‬של המושגים "ארכיאולוגיה‬
‫מקראית"‪" ,‬תקופה‬

‫פירוט הנושאים‬
‫א‪ .‬התקופה הכלקוליתית‬
‫התקופה הכלקוליתית היא התקופה של האלף החמישי ובעיקר האלף הרביעי לפני הספירה‪ .‬יודגש‬
‫אפיונה של התקופה כתקופה של חקלאים וחרשי מתכת בין התקופה הפרה‪-‬היסטורית לבין‬
‫תקופת הברונזה‪.‬‬

‫הכרונולוגיה של התקופה ‪ -‬תיארוך ושיטות תיארוך‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫חרושת המתכת ‪ -‬המהפכה הטכנולוגית‪ .‬ראשית השימוש בנחושת ובזהב ומשמעותו‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫כריית המתכות‪ ,‬שיטות העיבוד המטלורגי‪ ,‬ההובלה והסחר של מתכות‪ .‬אפשר ללוות פרק‬
‫זה בסדנה ליציקת מתכת ושימוש בטכניקת "השעווה האבודה"‪.‬‬
‫היישובים וצורת המגורים ‪ -‬תפרוסת אתרי התקופה ואזורי התפוצה‪ .‬אופי היישובים‬ ‫‪.3‬‬
‫(יישובי קבע‪ ,‬יישובי נוודים ונוודים למחצה)‪ .‬צורות המגורים (בתי חצר‪ ,‬בתי שרשרת‪,‬‬
‫מגורים תת קרקעיים בבקעת באר שבע‪ ,‬מערות במצוקי מדבר יהודה)‪ .‬ההיבט הסוציולוגי‬
‫של מבנה הבתים והיישובים‪ ,‬איסום המזון‪ ,‬העדר ביצורים וכלי נשק‪.‬‬
‫המזון‪ ,‬הכלכלה וחיי היום יום ‪ -‬איסוף המזון‪ ,‬איסומו ועיבודו‪ ,‬מוצרי החלב‪ ,‬גידולי שדה‬ ‫‪.4‬‬
‫ועצי פרי‪ .‬המסחר במתכות וחפצי נוי‪ .‬כלי היום יום‪ :‬כלי הצור‪ ,‬כלי החרס וכלי הבזלת‪.‬‬
‫הקבורה ‪ -‬משמעותה לחקר החברות‪ :‬קבורה המונית‪ ,‬קבורת יחיד‪ ,‬קבורה משפחתית‬ ‫‪.5‬‬
‫ושבטית‪ ,‬קבורה בכדים וקבורת בעלי חיים‪ ,‬קבורה משנית בגלוסקמאות‪ .‬הממצא‬
‫האנתרופולוגי ותרומתו לחקר החזות והמוצא של אנשי התקופה‪.‬‬
‫האמנות ‪ -‬חומרים לפעילות האמנותית‪ :‬נחושת‪ ,‬זהב‪ ,‬בזלת‪ ,‬שנהב וחרס‪ .‬פיסול ועיצוב‬ ‫‪.6‬‬
‫תלת ממדי‪ ,‬תמשיחי קיר וציור על כלי חרס וגלוסקמאות‪.‬‬
‫הפולחן ‪ -‬המקדשים למיניהם (גילת‪ ,‬עין גדי‪ ,‬תלילאת ע'סול)‪ .‬צלמיות חרס‪ ,‬פסלונים‬ ‫‪.7‬‬
‫מבזלת‪ ,‬כני קטורת וחפצים פולחניים ממתכת (בעיקר ממערת המטמון שבמדבר יהודה)‪.‬‬

‫ב‪ .‬תקופת הברונזה הקדומה‬

‫תקופה זו‪ ,‬המשתרעת מסוף האלף הרביעי ועד סוף האלף השלישי לפני הספירה‪ ,‬כוללת ארבע‬
‫תקופות משנה (ברונזה קדומה א‪-‬ד)‪ .‬במהלכה חלה התקדמות רבה ברוב תחומי החיים והתרבות‪,‬‬
‫ניכרים קשרים הדוקים עם מצרים ומופיעות לראשונה בארץ הערים רחבות ההיקף‪.‬‬

‫כרונולוגיה וחלוקה לתקופות משנה ‪ -‬חלוקת המשנה והכרונולוגיה היחסית והמוחלטת‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫קשרים עם מרכזים מחוץ לארץ ‪ -‬הקשרים עם מצרים (חרותות נערמר‪ ,‬כלי אבידוס)‪,‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מסופוטמיה (התופעה העירונית)‪ ,‬ירדן‪ ,‬סוריה ועוד‪.‬‬
‫הערים ‪ -‬הופעת הערים המבוצרות‪ .‬מהות העיר ומאפייניה כתופעה חברתית ותרבותית‪,‬‬ ‫‪.3‬‬
‫חלוקתה הפנימית לשטחי בנייה פרטית ולמבני ציבור‪.‬‬
‫אדריכלות פרטית וציבורית ‪ -‬בתי המגורים למיניהם (יפתחאל‪ ,‬ערד)‪ ,‬חומות העיר‬ ‫‪.4‬‬
‫ומתחמים מבוצרים‪ .‬אסמים (בית ירח)‪ ,‬ארמונות‪> .‬מקדשים ונוהגי פולחן ‪ -‬תכניות‬
‫המקדשים‪ ,‬כלי פולחן ומנחות‪.‬‬
‫כלכלה‪ ,‬טכנולוגיה וחיי היום יום ‪ -‬החידושים בתרבות החומרית‪ ,‬כרייה ועיבוד המתכת‪,‬‬ ‫‪.5‬‬
‫טיפוסים עיקריים של כלי החרס וקבוצות מיוחדות (כלים ממורקים אפור‪ ,‬כלים עם משח‬
‫פסים‪ ,‬כלי אבידוס‪ ,‬כלי בית ירח ועוד)‪ .‬כלי הנשק (גרזנים ורמחים‪ ,‬מטמון כפר מונש)‪.‬‬
‫הקבורה ‪ -‬קבורות יחיד וקבורות משותפות‪ ,‬סוגי הקברים (מערות חצובות ומערות‬ ‫‪.6‬‬
‫טבעיות)‪.‬‬
‫האמנות ‪ -‬חותמות הגליל‪ ,‬פיסול (ראשי פרים משנהב)‪ ,‬חפצי זהב‪ ,‬גילוף בעצם ועוד‪.‬‬ ‫‪.7‬‬
‫סוף התקופה ‪ -‬שקיעת היישוב העירוני‪ .‬כתובת אוני במצרים ‪ -‬תעודה כתובה באשר‬ ‫‪.8‬‬
‫למסע שוד מצרי בשטחה של ארץ ישראל (ארץ דרי החולות)‪.‬‬

‫ג‪ .‬תקופת הברונזה הביניימית‬

‫עדיין אין הסכמה בין החוקרים בדבר כינויה והערכתה של תקופה זו‪ ,‬המפרידה בין תקופת‬
‫הברונזה הקדומה לברונזה התיכונה‪ .‬יש הנוהגים לכנותה תקופת הברונזה התיכונה א' ויש‬
‫המחברים אותה אל תקופת הברונזה הקדומה ד'‪ .‬ברור על כל פנים כי מדובר בתרבות חדשה‪,‬‬
‫אשר הובאה כפי הנראה על ידי מתיישבים שהיגרו לארץ ולא היו אמונים על החיים במסגרת‬
‫עירונית‪.‬‬
‫הגדרת התקופה ותיארוכה ‪ -‬שם התקופה ומשמעות המחלוקת‪ .‬הכרונולוגיה והדרכים‬ ‫‪.1‬‬
‫לקביעתה‪.‬‬
‫תושבי הארץ ‪ -‬מהגרים ממקור שמי (האמורים?) או הודו‪-‬אירופי‪ .‬גורל האוכלוסייה‬ ‫‪.2‬‬
‫הקודמת‪.‬‬
‫היישובים ופריסתם הגאוגרפית ‪ -‬יישובים בצפון הארץ ובהר הנגב‪ .‬בניית היישובים‪:‬‬ ‫‪.3‬‬
‫בתים דלים יחסית (יושבי קבע או נוודים?)‪ .‬יישובים פרוזים המשתרעים על שטח נרחב‬
‫(אתר ירוחם‪ ,‬עין זיק‪ ,‬באר רסיסים‪ ,‬שער הגולן) ושרידים בתלים (מגידו‪ ,‬חצור‪ ,‬בית ירח‪,‬‬
‫תל בית מרסים)‪.‬‬
‫תעשיית המתכת ‪ -‬מטילי נחושת‪ ,‬כלי נשק‪ ,‬סיכות רכיסה ותכשיטים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫כלי יום‪-‬יום ‪ -‬כלים לשימושי יום‪-‬יום מאבן ומחרס‪ .‬הטיפולוגיה הכללית של כלי החרס‬ ‫‪.5‬‬
‫וחלוקתם הרגיונלית‪.‬‬
‫הקבורה ‪ -‬מגוון הקברים ומנהגי הקבורה‪ :‬מערות‪ ,‬קברי פיר‪ ,‬קברים מגאליתיים‬ ‫‪.6‬‬
‫(דולמנים וטומולי)‪.‬‬
‫הפולחן ‪ -‬עדויות על נוהגי פולחן‪ :‬הגביע מעין סאמיה‪ ,‬במה בהר ירוחם‪ ,‬ה"מקדש" בבאר‬ ‫‪.7‬‬
‫א‪-‬דרע‪.‬‬

‫ד‪ .‬תקופות הברונזה התיכונה והמאוחרת‬

‫נושא זה מחבר שתי תקופות‪ :‬תקופת הברונזה התיכונה (‪ 1550-2000‬לפני הספירה בקירוב)‬
‫ותקופת הברונזה המאוחרת (‪ 1200-1550‬בקירוב) ליחידת לימוד אחת‪ .‬בתקופה זו‪ ,‬ובעיקר בחלקה‬
‫המאוחר‪ ,‬כבר מצויים בידינו מקורות היסטוריים בכמות ניכרת‪ ,‬המסייעים בשחזור התקופה על‬
‫רקע ההיסטוריה הכללית במצרים ובמזרח (דו"חות על מסעות מלחמה ואסטלות ניצחון‪ ,‬תעודות‬
‫אל עמרנה ותיאורים במקרא)‪ .‬התקופה מתאפיינת בשלטון מצרי הדוק על הארץ‪ ,‬ההופכת במהלך‬
‫התקופה להיות הפרובינציה המצרית כנען‪ .‬היישוב העירוני מתחדש והארץ נמצאת בתקופה של‬
‫פריחה יחסית‪ .‬לקראת סיום התקופה ניכרת ירידה יחסית במצבן של הערים והתקופה מסתיימת‬
‫עם הופעתם של הפלשתים והישראלים‪ .‬על פי השיטה המכנה הברונזה התיכונה והמאוחרת‬
‫מחולקות כשלעצמן לתקופות משנה‪ .‬החוקרים הנוקטים בכינויים אתניים מעדיפים את ההגדרות‬
‫"התקופה הכנענית התיכונה והתקופה הכנענית המאוחרת"‪ .‬יש המשייכים לראשיתה של תקופת‬
‫הברונזה התיכונה את הרקע לפעולתם של האבות ומכנים את התקופה "תקופת האבות"‪.‬‬

‫הגדרת התקופה והרקע ההיסטורי ‪ -‬אפיון התקופה וזהותם של תושבי הארץ (כנענים?‬ ‫‪.1‬‬
‫אמורים?)‪ .‬על הכינויים "תקופת האבות"‪" ,‬תקופת החיקסוס" ו"התקופה הכנענית"‪.‬‬
‫הכרונולוגיה בהקבלה לשושלות המצריות‪ .‬הרקע ההיסטורי ותרומת התעודות המצריות‬
‫(כתבי המארות‪ ,‬מסעות מלחמה)‪ ,‬תעודות אל עמרנה ותיאורים במקרא‪ ,‬וכן ארכיון מארי‬
‫כמקור ללימוד הרקע החברתי‪.‬‬
‫אוכלוסיית הארץ והמערך היישובי ‪ -‬המשכיות האוכלוסייה הוותיקה וכניסת גלים‬ ‫‪.2‬‬
‫חדשים‪ .‬התחקות אחר ההמשכיות והחידוש על פי כלי החרס‪ .‬תפוצת האתרים בארץ‬
‫ישראל‪.‬‬
‫ההתיישבות העירונית ‪ -‬התחדשות הערים כבסיס למערך העירוני בתקופות שיבואו‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫עלייתן של ערי מדינה השולטות על סביבתן הכפרית‪ .‬ירידת הערים והצמצום בשטחן‬
‫בתקופת הברונזה המאוחרת‪ .‬מבנה העיר‪ :‬תכנית כללית‪ ,‬חומות‪ ,‬חלקלקות‪ ,‬סוללות‬
‫ושערים‪ ,‬בתי מגורים וארמונות‪ ,‬מקדשים‪.‬‬
‫טכנולוגיה‪ ,‬כלכלה ומסחר ‪ -‬חקלאות‪ ,‬תעשיית יין‪ ,‬מחצבים ותעשיית מתכת‪ ,‬המצאת‬ ‫‪.4‬‬
‫הזכוכית‪ ,‬אמצעי הובלה יבשתיים וימיים ועדות על סחר בין לאומי על פי ריבוים של כלי‬
‫חרס‪ ,‬בעיקר מקפריסין ומהאזור האגאי‪.‬‬
‫טכנולוגיה וחיי יום‪-‬יום ‪ -‬כלי בית‪ ,‬ריהוט‪ ,‬כלי מתכת וכלי נשק‪ ,‬לבוש ותכשיטים‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫הטיפוסים העיקריים של כלי החרס‪ ,‬עם הדגשה על קבוצות מיוחדות (תל יהודיה‪ ,‬כלים‬
‫מיקניים וקפריסאיים וכו')‪.‬‬
‫דת ופולחן ‪ -‬מבנה המקדשים‪ ,‬כלי פולחן‪ ,‬אלים ומיתולוגיה (אזכור ספרות אוגרית‪,‬‬ ‫‪.6‬‬
‫עדויות מקראיות)‪ ,‬פסלים וצלמיות ומצבות‪ ,‬מנחות וכלי פולחן‪.‬‬
‫קבורה ‪ -‬סוגי הקברים ומנהגי הקבורה‪ .‬בתי קברות של יישובים ובתי קברות מרוחקים‬ ‫‪.7‬‬
‫של נוודים‪.‬‬
‫האמנות ‪ -‬פיסול וגילוף בעץ ובעצם‪ ,‬באבן‪ ,‬במתכת ובחרס‪ ,‬שיבוצי שנהב‪.‬‬ ‫‪.8‬‬
‫לשונות וכתב ‪ -‬ראשית הכתב האלף ביתי והתעודות הראשונות‪ .‬תעודות שנמצאו בארץ‬ ‫‪.9‬‬
‫בלשונות אחרות (מצרית‪ ,‬חתית‪ ,‬אכדית וכו')‪.‬‬

‫ה‪ .‬תקופת הברזל‬

‫בתקופה זו יורדות האימפריות הגדולות ועולה כוחן של הממלכות המקומיות באזור‪ :‬פלשת‪,‬‬
‫ארם‪ ,‬עמון‪ ,‬מואב‪ ,‬אדום‪ ,‬יהודה וישראל‪ .‬שבטי ישראל משתלטים על הארץ וקמות ממלכות‬
‫יהודה וישראל‪ .‬יש המכנים את התקופה בשם "התקופה הישראלית"‪ .‬תיאור מפורט של‬
‫האירועים מצוי במקרא‪ ,‬שבו כונסה היצירה הרוחנית של התקופה‪ .‬בהמשך התקופה עולה כוחן‬
‫של אשור ובבל‪ ,‬השמות קץ לקיומן של ישראל ויהודה‪ .‬התקופה מחולקת לשניים‪ :‬תקופת הברזל‬
‫א' (‪ 1000-1200‬לפני הספירה בקירוב) ותקופת הברזל ב' (‪ 586-1000‬לפני הספירה)‪ ,‬ויש המוסיפים‬
‫חלוקה פנימית לתקופות משנה‪.‬‬

‫הגדרת התקופה והרקע ההיסטורי ‪ -‬האירועים במזרח הקדמון‪ ,‬שעיצבו את גורל‬ ‫‪.1‬‬
‫הממלכות בארץ‪ .‬החלוקה הפנימית של התקופה והתיארוך‪ .‬המקרא והתעודות‬
‫החיצוניות כמקורות לעיסוק בדמויות והאירועים ההיסטוריים‪ ,‬כולל תאריכים מדויקים‪.‬‬
‫הבעיות המתודולוגיות של השימוש במקורות ועימותם עם הממצא‪ .‬השימוש במושג‬
‫"תקופה ישראלית" ותקפותו‪.‬‬
‫פרשת כיבוש הארץ ‪ -‬הביקורת לאור הממצא הארכיאולוגי‪ .‬האסכולות במחקר‪ :‬בזכות‬ ‫‪.2‬‬
‫"כיבוד אחיד"; התנחלות איטית וכיבוש מתמשך; הישות הישראלית כתוצאה משינויים‬
‫חברתיים פנימיים‪.‬‬
‫הישראלים בתקופת הברזל א' ‪ -‬דגמי היישוב הישראלי‪ ,‬תפרוסת ההתיישבות החדשה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫חיי היום‪-‬יום באתרים החדשים‪ .‬כלי החרס האופייניים (פיטסי "שפת הצווארון")‬
‫והאסמים (עזבת צ'רטה)‪ .‬ראשית העיור וניצני המלוכה (שילה וגבעה)‪.‬‬
‫הפלשתים בתקופת הברזל א' ‪ -‬מוצא הפלשתים וגויי הים האחרים‪ .‬התיישבותם בארץ‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫תחומי היישוב‪ .‬התרבות החומרית (כלי החרס)‪ ,‬הפולחן (מקדש תל קסילה)‪ ,‬כלי הפולחן‬
‫והאמנות‪.‬‬
‫ההתיישבות בהר ובנגב ‪ -‬המצודות והכפרים בהר הנגב ותיארוכם‪ .‬בעיית זיהוים של‬ ‫‪.5‬‬
‫תושבי הנגב ‪ -‬ישראלים אואחרים‪.‬‬
‫ישראל ויהודה בתקופת המלוכה ‪ -‬השלמת ההשתלטות על הארץ וגיבוש התרבות‬ ‫‪.6‬‬
‫הישראלית וביטוים בממצא הארכיאולוגי‪.‬‬
‫הערים התפרוסת היישובית בתקופת הברזל ב' ‪ -‬העיר והיישוב הכפרי‪ .‬תכנון העיר‬ ‫‪.7‬‬
‫והמבנה הפנימי‪ ,‬בנייני מגורים ובנייני ציבור עירוניים או ממלכתיים‪ ,‬אקרופוליס פנימי‪,‬‬
‫ארמונות (שומרון‪ ,‬לכיש‪ ,‬רמת רחל)‪ ,‬מחסנים‪-‬אורוות (מגידו)‪ ,‬אספקת המים‪ ,‬חומות‬
‫וביצורים פנימיים (מצודת חצור)‪.‬‬
‫סגנונות הבנייה בתקופת הברזל ב' ‪ -‬בניית גזית‪ ,‬כותרות פרוטו יוניות‪ ,‬עיטורים‬ ‫‪.8‬‬
‫אדריכליים‪.‬‬
‫בתי המגורים בתקופת הברזל ב' ‪ -‬בית החצר‪ ,‬בית ארבעת המרחבים ואחרים‪.‬‬ ‫‪.9‬‬
‫הבנייה הציבורית והפולחן ‪ -‬מקדשים‪ ,‬במות ומזבחות (באר שבע‪ ,‬דן‪ ,‬ערד)‪ .‬מקדש שלמה‬ ‫‪.10‬‬
‫על פי המקרא והארכיאולוגיה‪.‬‬
‫כלי החרס‪ ,‬המתכת והאבן ‪ -‬הטיפוסים העיקריים של כלי החרס ודיון בקבוצות מיוחדות‬ ‫‪.11‬‬
‫(כלים שומרוניים‪ ,‬קיפרו‪-‬פיניקיים‪ ,‬קנקנים למלך וכו')‪ ,‬כלי אבן וחפצי מתכת‪.‬‬
‫תורת הלחימה ‪ -‬הביצורים‪ ,‬כלי הנשק‪ ,‬תבליטים אשוריים (בעיקר מצור לכיש)‪.‬‬ ‫‪.12‬‬
‫מפעלי אספקת המים ‪ -‬ירושלים‪ ,‬גבעון‪ ,‬מגידו‪ ,‬חצור‪.‬‬ ‫‪.13‬‬
‫חקלאות ומלאכה ‪ -‬שדות וטראסות‪ .‬מתקני ייצור של יין‪ ,‬שמן ובשמים (עין גדי)‪.‬‬ ‫‪.14‬‬
‫קבורה וקברים ‪ -‬מנהגי קבורה וסוגי קברים‪ .‬קברים מונומנטליים (ירושלים)‪.‬‬ ‫‪.15‬‬
‫אמנות בתקופת הברזל ב' ‪ -‬פיסול‪ ,‬חיטוב שנהבים‪ ,‬גילוף באבן וגילוף חותמות‪ ,‬ציורי‬ ‫‪.16‬‬
‫חרסים‪.‬‬
‫כתב וכתובות ‪ -‬כתובות היסטוריות (מישע‪ ,‬דן‪ ,‬כתובת השילוח)‪ .‬כתובות וחריתות באבן‬ ‫‪.17‬‬
‫(לוח גזר‪ ,‬ירושלים)‪ ,‬אוסטרקונים‪ ,‬חותמות‪ ,‬בולות‪ ,‬קמיעות‪.‬‬

‫ו‪ .‬התקופה הפרסית‬

‫תקופה זו כוללת את עשרות שנות השלטון הבבלי לאחר חורבן ירושלים בשנת ‪ 586‬לפני הספירה ואת התקופה‬
‫הפרסית (‪ 332-538‬לפני הספירה)‪ .‬ארץ ישראל שולבה במערך הפחוות של האימפריה הפרסית‪ .‬ריבוי עמים ודתות‬
‫באזורי הארץ השונים‪ .‬פחוות יהוד סביב ירושלים‪ .‬התיישבות של פיניקים בחוף‪ ,‬שומרונים בשומרון‪ ,‬אדומים בדרום‪.‬‬
‫סוחרים ומתיישבים יוונים והשפעות מובהקות של העולם הקלסי‪ .‬עליית משקלם של היהודים בעקבות הצהרת כורש‪,‬‬
‫הקמת בית המקדש השני בירושלים ופעולותיהם של עזרא ונחמיה‪ .‬ראשית טביעת המטבעות‪.‬‬

‫הגדרת התקופה והרקע ההיסטורי ‪ -‬החלוקה לתקופות משנה (תקופה בבלית‪ ,‬תקופה‬ ‫‪.1‬‬
‫פרסית‪ .‬מבנה השלטון והמנהל‪ .‬עליית הארמית כשפה אחידה‪ .‬המקורות ההיסטוריים‬
‫והאפיגרפיים (ספרי המקרא‪ ,‬תעודות יב'‪ ,‬הפפירוסים מוואדי דליה‪ ,‬הבולות ועוד)‪.‬‬
‫הרכב האוכלוסייה בארץ והשתקפותו בממצא ‪ -‬יהודים‪ ,‬שומרונים‪ ,‬ערבים‪ ,‬אדומים‪,‬‬ ‫‪.2‬‬
‫פיניקים‪ ,‬צאצאי הפלשתים‪ ,‬יוונים‪ ,‬פקידים פרסיים‪.‬‬
 ‫תפרוסת היישוב ‪ -‬תפוצת היישובים בארץ על פי הממצא‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫אופי התיישבות ‪ -‬המשכיות וחידוש ‪ -‬עדויות ראשונות על תכנון עירוני אורתוגונלי‬ ‫‪.4‬‬
‫(שקמונה‪ ,‬דור)‪ ,‬תפרוסת של ערים וכפרים‪.‬‬
‫הבנייה ‪ -‬שיטות הבנייה‪ ,‬בתי מגורים ובנייני ציבור‪ ,‬ארמונות (לכיש)‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫כלכלה‪ ,‬מסחר ומנהל ‪ -‬חקלאות וייצור חקלאי‪ .‬הופעת מטבעות‪ ,‬משקלות‪ ,‬כלי יבוא מיוון‬ ‫‪.6‬‬
‫וכלים אחמניים‪.‬‬
‫חיי יום‪-‬יום ‪ -‬הבית‪ ,‬ריהוטו וכליו‪ .‬הטיפוסים העיקריים של כלי חרס‪ ,‬כלי בהט וכלי‬ ‫‪.7‬‬
‫מתכת‪.‬‬
‫הקבורה ‪ -‬סוגי הקברים ומנהגי הקבורה‪.‬‬ ‫‪.8‬‬
‫דת הפולחן ‪ -‬מקדשים (לכיש‪ ,‬תל מיכל)‪ ,‬חפצי פולחן‪ ,‬צלמיות ומזבחות מיניאטוריים‪.‬‬ ‫‪.9‬‬
‫אמנות התקופה ‪ -‬פיסול וגילוף באבן‪ ,‬חפצי מתכת‪.‬‬ ‫‪.10‬‬

‫ז‪ .‬הצעות לביקורים‬

‫(הביקור בחלק מן האתרים מותנה במצב ביטחוני תקין)‪.‬‬

‫מוזיאון נהריה‬ ‫‪.23‬‬ ‫אכזיב‬ ‫‪.1‬‬

‫תל דן‬ ‫‪.24‬‬ ‫עין חצבה‬ ‫‪.2‬‬
‫מצודות הנגב‬ ‫‪.25‬‬ ‫אפק‬ ‫‪.3‬‬
‫תל מקנה (עקרון)‬ ‫‪.26‬‬ ‫עכו‬ ‫‪.4‬‬
‫מקדש תמנע‬ ‫‪.27‬‬ ‫בית שאן‬ ‫‪.5‬‬
‫תל קסילה ומוזיאון ארץ ישראל‬ ‫‪.28‬‬ ‫ערד‬ ‫‪.6‬‬
‫עין‬ ‫‪.29‬‬ ‫דור‬ ‫‪.7‬‬
‫רמת רחל‬ ‫‪.8‬‬
‫חצור‬ ‫‪.9‬‬
‫שומרון‬ ‫‪.10‬‬
‫יפו‬ ‫‪.11‬‬
‫שילה‬ ‫‪.12‬‬
‫ירושלים‬ ‫‪.13‬‬
‫שכם‬ ‫‪.14‬‬
‫לכיש‬ ‫‪.15‬‬
‫שקמונה‬ ‫‪.16‬‬
‫מגידו‬ ‫‪.17‬‬
‫תל אל פרעה הצפוני‬ ‫‪.18‬‬
‫מוזיאון הכט ומוזיאון חיפה‬ ‫‪.19‬‬
‫תל באר שבע‬ ‫‪.20‬‬
‫מוזיאון יפו‬ ‫‪.21‬‬
‫תל גריסה‬ ‫‪.22‬‬
‫גדי (תל ומקדש כלקוליתי)‬ ‫‪.30‬‬
 ‫תקופה ג'‪ :‬התקופה ההלניסטית והרומית הקדומה‬

‫הגדרת התקופה‬
‫הארכיאולוגיה של תקופה זו עוסקת בארץ ישראל מאז כיבושה על ידי אלכסנדר הגדול ועד לאחר מרד בר כוכבא (‪ 332‬לפני הספירה ‪ 135 -‬לספירה)‪ .‬בתקופה זו עבר מרכז הכובד‬
‫המדיני והתרבותי למערב‪ ,‬ליוון ולמדינות ההלניסטיות ולאחר מכן לרומא‪ .‬מנקודת המבט היהודית היא מכונה "תקופת בית שני"‪ ,‬ואכן בחלק מן התקופה היוו היהודים ותרבותם‬
‫את הכוח הדומיננטי בארץ‪ .‬למרות זאת יש להעדיף את השם הנייטרלי‪ ,‬הנותן ביטוי לתופעה המרכזית של התקופה ‪ -‬עליית התרבות ההלניסטית ‪ -‬ואינו מקפח את המרכיבים הלא‬
‫יהודיים בתולדות הארץ ובתרבותה‪ .‬תקופה זו עשירה במקורות ספרותיים‪ ,‬בראש וראשונה כתביו של יוסף בן מתתיהו‪ ,‬היכולים לסייע לדיונים‪.‬‬

‫פירוט הנושאים‬
‫א‪ .‬רקע היסטורי ודמוגרפי‬
‫נושא זה יציג את התופעה המרכזית המאפיינת את התקופה‪ :‬חדירת התרבות היוונית והלשון היוונית למזרח והיווצרות "התרבות ההלניסטית"‪ ,‬הממזגת בין הישן לחדש‪ .‬הנושא‬
‫יציג את המצב הפוליטי והדמוגרפי בארץ ישראל וסביבתה הקרובה‪ :‬תקופות השלטון התלמי והסלווקי; התפוררות הממלכה הסלווקית ועלייתן של ממלכות מקומיות‪ ,‬בראשן‬
‫ממלכת החשמונאים; כיבוש ארץ ישראל בידי רומא; המרד הגדול נגד רומא וחורבן ירושלים‪ ,‬וכן מרד בר כוכבא‪ .‬הנושא יציג במקביל את האוכלוסיות הפגאניות‪-‬הלניות‪ ,‬שישבו‬
‫בעיקר באזור החוף‪ ,‬בעבר הירדן (הדקאפוליס) ובעיר שומרון; את היישוב השומרוני‪ ,‬שמרכזו בהר גריזים ובחבל השומרון‪ ,‬ואת הנבטים בנגב ובדרום עבר הירדן‪.‬‬

‫ב‪ .‬עיור וערים‬

‫בתקופה ההלניסטית חלו שינויים מהפכניים בבניית הערים בארץ ישראל‪ ,‬שינויים המשקפים את המציאות החברתית והתרבותית החדשה‪ .‬תהליכים אלה היו מהירים יותר בערים‬
‫שיושבו על ידי אוכלוסייה מקדונית‪ ,‬או על ידי אוכלוסייה פגאנית‪ ,‬ואיטיים יותר ביישובים היהודיים והשומרוניים‪ ,‬אך בסופו של דבר הם הקיפו את האוכלוסייה כולה‪ .‬שלב חשוב‬
‫בהתפתחות העיור חל עם עלייתו של הורדוס לשלטון והעמקת ההשפעה הרומאית על תרבות ארץ ישראל‪.‬‬

‫הגידול בשטח הערים ותהליך הירידה מן התלים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫שיטת התכנון האורתוגונלי‪ ,‬סלילת רחובות רחבים והקצאת מקום למוסדות הציבור‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫העלייה ברמת הדיור ובגודל הבתים‪ ,‬השיפורים ברמת הסניטציה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫החזות האסתטית‪ :‬בנייה מפוארת‪ ,‬עיטור יווני‪-‬הלניסטי והצגת פסלים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫תרבות ובידור בעיר הארץ‪-‬ישראלית‪ :‬התיאטרון‪ ,‬האצטדיון ובית המרחץ‪ ,‬בתי מגורים וארמונות‪.‬‬ ‫‪.5‬‬

‫‪13‬‬
 ‫ג‪ .‬אדריכלות‪ ,‬שיטות בנייה ועיטור אמנותי‬
‫שיטות הבנייה והאדריכלות הם המאפיינים העיקריים של התקופה‪ ,‬ומציאותם מאפשרת שיוך מהיר של אתרים לתקופה‪ ,‬גם אם לא בידי אנשי מקצוע‪ .‬הסדרים הקלסיים‪ :‬דורי‪ ,‬יוני‬
‫וקורינתי בממצא הארץ ישראל‪.‬‬
‫אדריכלות המקדשים הקלאסיים‪ ,‬הממצא בארץ‪ ,‬אימוץ אדריכלות המקדשים בעיטורי קברים (יהודיים ולא יהודיים תמשיחי הקיר‪.‬‬
‫פיסול ותבליטים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫האמנות היהודית ואופייה המיוחד (התנגדות לעשיית דמויות)‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫האמנות הנבטית‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫חידושים) ומבנים אחרים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫ראשית הפסיפס‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫טכנולוגיים בתקופה הרומית‪ :‬השימוש במלט‪ ,‬בקשתות‪ ,‬בקמרונות ובכיפות ‪.‬‬ ‫‪.6‬‬

‫ד‪ .‬ביצורים וארמונות מבצר‬

‫ה‪ .‬אספקת מים‬
‫ו‪ .‬קבורה‬
‫ז‪ .‬חקלאות‬
‫ח‪ .‬חיי יום‪-‬יום‬
‫ט‪ .‬ירושלים בימי בית שני‬
‫י‪ .‬תקופת המרידות נגד רומא וביטויה בארכיאולוגיה‬
‫יא‪ .‬המלצות לביקורים ולסיורים‬
‫ארמונות יריחו‬ ‫‪.1‬‬
‫גמלא‬ ‫‪.2‬‬
‫הורקניה‬ ‫‪.3‬‬
‫הרודיון‬ ‫‪.4‬‬
‫ירושלים‬ ‫‪.5‬‬
‫מוזיאון הכט ‪ -‬מוזיאון חיפה‬ ‫‪.6‬‬
‫מצדה‬ ‫‪.7‬‬
‫מראשה ‪ -‬העיר‪ ,‬מערות קולומבאריום‪ ,‬בתי בד‪ ,‬קברים‬ ‫‪.8‬‬
‫סרטבה‬ ‫‪.9‬‬

‫‪14‬‬
 ‫קיסריה ומוזיאון קיסריה‬ ‫‪.10‬‬
‫שומרון‬ ‫‪.11‬‬

‫תקופה ד'‪ :‬התקופה הרומית המאוחרת והתקופה הביזנטית‬

‫הגדרת התקופה‬

‫הארכיאולוגיה של תקופה זו עוסקת בארץ ישראל מלאחר מרד בר כוכבא (‪ 135‬לספירה) ועד הכיבוש המוסלמי (‪ 640‬לספירה)‪ .‬זוהי תקופה שאירעו בה שינויים חשובים ביותר בתחום‬
‫הדמוגרפי‪ ,‬הדתי והתרבותי‪ .‬מנקודת המבט היהודית היא ידועה בשם תקופת המשנה והתלמוד‪ ,‬אבל יש להעדיף את השם הנייטרלי‪ ,‬ההולם את ההתרחשויות הכלליות ומגדיר את‬
‫הרקע ההיסטורי שבתחומו התקופה הנדונה‪.‬‬

‫פירוט הנושאים‬

‫א‪ .‬רקע היסטורי ודמוגרפי‬

‫הנושא יציג את המצב הפוליטי במרחב הארץ‪-‬ישראלי לאחר דיכוי מרד בר כוכבא וסיפוח ממלכת הנבטים לרומא‪ .‬תחומי הפרובינקיות של פלסטינה‪ ,‬ערבייה ופיניקיה; עקירת‬
‫היהודים מירושלים וממרכזי יהודה והתחזקות המרכז היהודי בגליל‪ .‬תהליכי העיור בארץ על רקע ה"פקס רומנה" במאה השנייה והשלישית לספירה‪ .‬השינוי באימפריה הרומית‬
‫וראשית התקופה הביזנטית במאה הרביעית‪ .‬עליית מעמדן של ארץ ישראל וירושלים כמקומות קודש נוצריים החל מן המחצית הראשונה של המאה הרביעית‪ ,‬ירידת הפגאניות‬
‫ותהליכי הניצור של הארץ בהמשך התקופה‪ .‬העלייה הדמוגרפית והיישובית במהלך התקופה הביזנטית‪ .‬הגירה מתמדת והתיישבות של בני שבטים מדבריים באזורי הספר‪ .‬תודגש‬
‫העובדה‪ ,‬כי למרות הייחוד של כל תקופה וכל קבוצה דתית ואתנית עדיין שוררת ההגמוניה של המורשת ההלניסטית ושל הלשון היוונית‪.‬‬

‫ב‪ .‬העיר בארץ ישראל בתקופה הרומית והביזנטית‬

‫העיר כנושאת התרבות הרומית‪:‬‬ ‫‪.1‬‬

‫‪15‬‬
‫תכנית העיר ‪ :‬השיטה האורתוגונלית והתפשרות עם הנתונים הטופוגרפיים‪ ,‬בתי המגורים בעיר‪ ,‬הרחובות והכיכרות‪ ,‬השווקים והחנויות‪ ,‬הפורום והבאסיליקות‪ ,‬חומות העיר‬ ‫‪‬‬
‫ושעריה‪ ,‬עיטור הערים במונומנטים ובפסלים‪ ,‬הכתובות המתגלות בערים והמבטאות חיי חברה ומינהל‪.‬‬
‫חיי הפנאי והבידור בעיר הרומית‪ :‬התיאטרונים‪ ,‬האמפיתיאטרונים‪ ,‬ההיפודרומים ובתי המרחץ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חיי הדת ‪ :‬המקדשים ומרכזי הפולחן בערים‪ .‬להלן נספח לנושא זה‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫א‪ .‬רשת הדרכים הבין עירוניות; מערכת אספקת המים לעיר ובניין אמות המים‬

‫ב‪ .‬העיר במקורות היהודיים‬

‫ג‪ .‬מטבעות הערים‬

‫ד‪ .‬הערות על השוני בין משמעות המושגים עיר‪ ,‬עיירה‪ ,‬כפר במקורות העתיקים לבין משמעות מושגים אלה בתקופה המודרנית‪.‬‬

‫השינויים שחלו בעיר במהלך התקופה הביזנטית‪:‬‬ ‫‪.2‬‬

‫גידול הערים ועליית צפיפות היישוב‪ ,‬יותר חופש בתכנון העירוני והתרחקות מן השיטה האורתוגונלית‪ .‬היעלמות הפסלים וירידה במונומנטליות של חזות העיר‪ .‬נטישת המקדשים‬
‫ובניית הכנסיות‪ .‬ירידת התיאטרונים והאמפיתיאטרונים במרוצת התקופה‪ .‬המשמעויות החברתיות והתרבותיות המתבטאות בשינויים האמורים‪.‬‬

‫דוגמאות נבחרות להמחשת נושא העיור‪ :‬ירושלים‪ ,‬קיסריה‪ ,‬בית שאן‪ ,‬ציפורי‪ ,‬שכם‪ ,‬שומרון‪ ,‬טבריה‪ ,‬בית גוברין‪ ,‬אנטיפטרוס‪ ,‬פניאס‪ ,‬ערי הנגב‪ ,‬גרסה וערים נוספות בעבר הירדן‪.‬‬

‫ג‪ .‬יישוב כפרי‬

‫בית המגורים הכפרי‪ ,‬הרחובות והכיכרות‪ ,‬מיקומם של בתי הכנסת והכנסיות בתחומי היישוב‪ .‬דוגמאות נבחרות להמחשת נושא העיירה והכפר‪ :‬כורזין‪ ,‬כפר נחום‪ ,‬חורבת שמע‪,‬‬
‫קצרין‪ ,‬סוסיה‪ ,‬ערי הנגב‪.‬‬

‫‪16‬‬
 ‫אדריכלות המקדשים הקלאסיים‪ ,‬הממצא בארץ‪ ,‬אימוץ אדריכלות המקדשים בעיטורי קברים (יהודיים ולא יהודיים) ומבנים אחרים‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫ראשית הפסיפס‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫תמשיחי הקיר‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫פיסול ותבליטים‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫האמנות היהודית ואופייה המיוחד (התנגדות לעשיית דמויות)‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫האמנות הנבטית‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬
‫חידושים טכנולוגיים בתקופה הרומית‪ :‬השימוש במלט‪ ,‬בקשתות‪ ,‬בקמרונות ובכיפות ‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬

‫ד‪ .‬חיי יום‪-‬יום‬

‫בית המגורים וחלוקתו הפנימית; החצר ותפקידיה; כלי העבודה וכלי הבית; מתקני האיסום והאחסנה‪ ,‬הבישול והאפייה‪ ,‬תאורת הבית‪ .‬תיערך היכרות עם הטיפוסים העיקריים של‬
‫כלי החרס‪ ,‬המתכת והזכוכית‪.‬‬

‫ה‪ .‬חקלאות וכלכלה‬

‫השדות והטראסות‪ ,‬סידורי ההשקיה‪ ,‬גידור ותיחום החלקות‪ ,‬תעשיית הלחם‪ ,‬היין והשמן ומתקני החקלאות‪ :‬הטחנה‪ ,‬הגת‪ ,‬היקב ובית הבד‪.‬‬

‫ו‪ .‬הבנייה לצרכים דתיים‬

‫הבנייה הדתית הפגאנית‪ :‬המקדשים ועיטוריהם‪ ,‬מזבחות ופסלים‪.‬‬

‫בתי הכנסת על טיפוסיהם השונים‪ :‬תכניות בתי הכנסת הקדומים והמאוחרים על רקע אדריכלות התקופה‪ .‬עיטורי בתי הכנסת‪ ,‬התבליטים והפסיפסים‪ .‬בתי הכנסת השומרוניים‬
‫וייחודם‪.‬‬

‫‪17‬‬
 ‫הנצחת המקומות הקדושים בבניית כנסיות‪ .‬הכנסיות מן הטיפוס הבאסיליקלי והכנסיות מן הטיפוס המרכזי‪ .‬המנזרים‪ .‬הנצחת הריהוט הכנסיות ועיטורי הפסיפס והאבן‪.‬‬

‫ז‪ .‬קבורה‬

‫שיטות הקבורה המקובלות על היהודים והשומרונים‪ ,‬הפגאנים והנוצרים‪ .‬הקברים החפורים‪ ,‬מערות הקבורה החצובות והקברים המונומנטליים הבנויים (מאוזוליאה)‪ .‬עדויות על‬
‫שרפת גופות‪ ,‬סרקופאגים ועיטוריהם‪ ,‬תמשיחי קיר בקברים‪ ,‬מצבות וכתובות קבר‪ ,‬מנחות קבורה‪.‬‬

‫ח‪ .‬אומנות‬

‫הפיסול בתקופה הרומית וירידתו בתקופה הביזנטית‪ .‬עליית הפסיפסים ותמשיחי הקיר‪ .‬הנושאים והדגמים המקובלים באמנות התקופה‪ .‬מעבר מ"ריאליזם" רומי‬
‫ל"אקספרסיוניזם" ביזנטי‪ .‬חומרי הגלם העיקריים המצויים בארץ והשפעתם על היצירה האמנותית‪ .‬אמנות מקומית ואמנות מיובאת‪ .‬האמנות הזעירה‪ :‬עץ‪ ,‬עצם ומתכת‪.‬‬

‫האמנות הפגאנית‪ :‬פיסול‪ ,‬תבליט וציור‪.‬‬

‫האמנות היהודית והשומרונית‪ :‬איסור והיתר על עשיית דמויות אדם וחי; אמנות בתי הכנסת‪ ,‬דרכי העיצוב והאיקונוגרפיה (גלגל המזלות; תיאורים מקראיים)‪.‬‬

‫האמנות הנוצרית‪ :‬סמלים דתיים ומוטיבים מקראיים בכנסיות ‪ -‬בתבליט ובפסיפס‪.‬‬

‫ט‪ .‬סיורים באתרים‬

‫ערים רומיות‪-‬ביזנטיות‪ :‬ירושלים‪ ,‬קיסריה‪ ,‬בית שאן‪ ,‬ציפורי‪ ,‬טבריה‪ ,‬סוסיתא‪ ,‬בניאס‪ ,‬בית גוברין‪ ,‬שבטה‪ ,‬עבדת‪ ,‬ממשית‪ ,‬וכן שומרון ושכם אם המצב הביטחוני יהיה תקין‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪18‬‬
 ‫כפרים ועיירות‪ :‬קצרין‪ ,‬כורזין‪ ,‬חורבת שמע‪ ,‬סוסיה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מקדשים‪ :‬קדש‪ ,‬בית שאן‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בתי כנסת‪ :‬כפר נחום‪ ,‬כורזין‪ ,‬ברעם‪ ,‬מירון‪ ,‬חורבת שמע‪ ,‬גוש חלב‪ ,‬נברתין‪ ,‬ארבל‪ ,‬מרות‪ ,‬קצרין‪ ,‬בית אלפא‪ ,‬מעוז חיים‪ ,‬חמת טבריה‪ ,‬חומת גדר‪ ,‬עין גדי‪ ,‬נערן‪ ,‬יריחו‪ ,‬סוסיה‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫אשתמוע‪.‬‬
‫כנסיות‪ :‬בית לחם‪ ,‬כנסיית קבר‪ ,‬הר הזיתים‪ ,‬גת שמנים‪ ,‬מעלה אדומים‪ ,‬שבטה‪ ,‬ניצנה‪ ,‬עבדת‪ ,‬ממשית‪ ,‬כורסי‪ ,‬בית גוברין‪ ,‬טבחה‪ ,‬הר גריזים‪ ,‬מנזרי מדבר יהודה‪ ,‬חניתה‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫נהריה‪ ,‬מנזר סיני‪.‬‬
‫קבורה‪ :‬בית שערים‪ ,‬אשקלון‪ ,‬קברים שונים בגליל‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אמנות‪ ,‬מלאכה וחיי יום‪-‬יום‪ :‬מוזיאון ישראל‪ ,‬מוזיאון רוקפלר‪ ,‬מוזיאון ארץ ישראל‪ ,‬מוזיאון הכט‬ ‫‪‬‬
‫בחיפה‪ ,‬מוזיאון קצרין‪ ,‬הבית המשוחזר בקצרין ומוזיאונים מקומיים ברחבי הארץ‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪19‬‬
 ‫תקופה ה'‪ :‬ימי הביניים וראשית העת החדשה‬
‫הגדרת התקופה‬

‫נושא זה כולל תקופות משנה אחדות‪ :‬התקופה המוסלמית הקדומה‪ ,‬התקופה הצלבנית‪ ,‬התקופה האיובית‪ ,‬הממלוכית והתקופה העות'מאנית הקדומה‪ .‬נושא זמן זה‪ ,‬המשתרע על‬
‫פני יותר מאלף שנה ‪ -‬מן המאה השביעית לספירה ועד המאה השבע עשרה ‪ -‬הרקע ההיסטורי הכללי והרקע התרבותי הכללי תופסים מקום חשוב ביותר‪.‬‬

‫פירוט הנושאים‬

‫א‪ .‬רקע היסטורי‬

‫הגדרת התקופות והאפיונים התרבותיים של ארצות האיסלם ואירופה בימי הביניים‪ ,‬הרלוונטיים להתרחשויות שאירעו בארץ‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הרקע ההיסטורי והתהליכים המדיניים‪ ,‬הכלכליים והתרבותיים העיקריים‪ ,‬המהווים רקע למציאות הארכיאולוגית במשך התקופה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הדגשת תופעת ההמשכיות (מן התקופה הביזנטית ועד לתקופה המוסלמית ומזו לתקופה הצלבנית והתקופות שבאו אחריה) וכנגדה החידושים הטכנולוגיים‪ ,‬האדריכליים‬ ‫‪.3‬‬
‫והאמנותיים וביטוים בממצא הארכיאולוגי‪.‬‬

‫ב‪ .‬אדריכלות‬

‫נושא זה יעסוק במבנים הדתיים העיקריים של המוסלמים והנוצרים‪ .‬במרכז יעמדו הממצאים מן הארץ אך יוצגו דוגמאות מרכזיות מאירופה ומן הארצות השכנות‪ .‬יודגש הקשר בין‬
‫תכניות המבנים‪ ,‬חזותם ועיטוריהם האמנותיים לבין תפקודיהם השונים‪ ,‬כגון בתחום החברתי‪.‬‬

‫המבנים המוסלמיים‪ :‬מסגדים‪ ,‬מדרשות‪ ,‬מבני קבורה‪ ,‬ריבאטים‪ ,‬זאוויות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫המבנים הנוצריים‪ :‬כנסיות (צלבניות ומזרחיות)‪ ,‬קפלות‪ ,‬מנזרים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫‪20‬‬
 ‫ג‪ .‬אדריכלות חילונית‬

‫נושא זה יעסוק באדריכלות החילונית על כל גווניה‪ ,‬הן ביישובים הגדולים והקטנים והן במבנים הבודדים‪.‬‬

‫העיר והכפר‪ :‬אופי היישובים‪ ,‬מבנה היישובים על צורותיהם השונות ‪ -‬כולל מבצרים‪ ,‬מנזרים וחוות חקלאיות המהווים יישוב בזכות עצמם‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫בנייני המגורים בעיר ובכפר‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫מבנים בעלי תפקידים מוגדרים‪ :‬חומות ומצודות‪ ,‬בנייני שליטים‪ ,‬ארמונות‪ ,‬בתי חולים‪ ,‬חאנים‪ ,‬טירות‪ ,‬גשרים‪ ,‬דרכים‪ ,‬שווקים‪ ,‬בתי מרחץ‪ ,‬אורוות‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫כתובות הבנייה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫ד‪ .‬פעילות כלכלית וחיי יום‪-‬יום‬

‫החיים בבית‪ ,‬הכלכלה בבית‪ ,‬מתקני בישול וכו'‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫חקלאות ותעשייה חקלאית‪ ,‬מלאכה ומסחר‪ .‬סעיף זה יכלול דיון בעיבוד החקלאי‪ ,‬בבתי מלאכה ותעשייה‪ ,‬כגון בתי בד‪ ,‬ייצור סוכר וסבון‪ ,‬חנויות‪ ,‬שווקים וירידים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫כלי יום‪-‬יום‪ ,‬חפצים אישיים וחפצי נוי‪ .‬קרמיקה‪ ,‬תעשיית זכוכית‪ ,‬מתכת‪ ,‬לבוש ותכשיטים‪ ,‬נשק ושריון‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫מטבעות‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫ה‪ .‬ירושלים‬

‫ירושלים‪ ,‬כעיר קדושה ליהודים‪ ,‬למוסלמים ולנוצרים‪ ,‬היוותה מוקד של פעילות ובנייה בימי הביניים‪.‬‬

‫מבני הדעת המרכזיים‪ :‬כיפת הסלע ומסגד אל אקצה‪ ,‬כנסיית הקבר וכנסיות נוספות‪ .‬אתרי הרובע הארמני‪ ,‬הרובע המוסלמי והרובע היהודי‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫חומות וביצורים‪ :‬חומות העיר ושעריה‪ ,‬מצודת ירושלים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫אמנות אדריכלית ופסיפסים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫מסורות קודש וביטוין בממצא הארכיאולוגי‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪21‬‬
 ‫ו‪ .‬אתרים לדוגמה לסיור ולימוד‬

‫‪ .15‬כורדני‬ ‫‪ .1‬חורבת מיניה‬

‫‪ .16‬עתלית‬ ‫‪ .2‬כוכב הירדן‬

‫‪ .17‬רמלה‬ ‫‪ .3‬יחיעם‬

‫‪ .18‬לוד‬ ‫‪ .4‬חנות תגרים‬

‫‪ .19‬מגדל צדק‬ ‫‪ .5‬קלעת נמרוד‬

‫‪ .20‬לטרון‬ ‫‪ .6‬מצד עטרת‬

‫‪ .21‬קיסריה‬ ‫‪ .7‬דיר אל אסד‬

‫‪ .22‬אשקלון‬ ‫‪ .8‬מעיליה‬

‫‪ .23‬אשדוד‪-‬ים‬ ‫‪ .9‬מונפור‬

‫‪ .24‬יפו‬ ‫‪ .10‬הר תבור‬

‫‪ .25‬נבי צמויל‬ ‫‪ .11‬עכו‬

‫‪ .26‬אבו גוש‬ ‫‪ .12‬נחל שיח‬

‫‪ .27‬אקווה בלה‬ ‫‪ .13‬יקנעם‬

‫‪ .28‬ירושלים‬ ‫‪ .14‬בית שאן‬

‫‪22‬‬
23