‫חידוד ודגשים עבור התלמידים‪ :‬דגשים למענה והתמודדות עם‬

‫שאלות בלימוד ההיסטוריה בכלל ובתכנית סחל"ב בפרט‬

‫א ‪.‬ניתוח מקורות היסטוריים‪:‬‬
‫המקור לסוגיו השונים הוא כלי העבודה העיקרי של ההיסטוריון ‪.‬הוא מנתח אותו ‪,‬מנסה‬ ‫•‬
‫להבינו בהקשרו ההיסטורי ‪,‬משווה את הנאמר בו למקורות מידע אחרים ומנסה להגיע‬
‫בעזרתו לחקר האמת ההיסטורית‪.‬‬

‫ישנם מקורות היסטוריים ראשוניים‪ :‬עדות או מידע אשר מגיעים מתוך האירוע‪ ,‬מתוך‬ ‫•‬
‫ההתרחשות או מקרבה ראשונית אשר ניתן ללמוד ממנו משהו על האירוע – ניתן להשתמש‬
‫בו כמקור היסטורי ראשוני‪ .‬למשל‪ :‬מכתבים‪ ,‬יומנים‪ ,‬עיתונים‪ ,‬מטבעות‪ ,‬ראיונות עם אנשים‬
‫שהיו חלק מהאירוע‪ ,‬סרטים‪ ,‬הקלטות רדיו‪ ,‬שרידי מבנים‪.‬‬

‫ישנם מקורות היסטוריים משניים‪ :‬כאן מדובר על מקורות מחקריים – ספרי מחקר‪,‬‬ ‫•‬
‫מאמרים‪ ,‬או אחרים אשר נכתבו ממרחק הזמן או ללא קרבה כלשהי לאירוע אשר בעקבותיה‬
‫הוא נוצר‪.‬‬

‫בניתוח המקור ההיסטורי אנו מנסים להבין את תוכנו‪/‬המופיע בו כחלק משאלה או חקר‬ ‫•‬
‫היסטורי‪ .‬אנו מנסים להבין מה התרחש? מה היה? ולהעריך את המקור ותרומתו להבנת‬
‫הסיפור או התהליך‪.‬‬

‫ננסה תמיד להבין מה המקור אומר לנו‪/‬מראה לנו‪/‬מלמד אותנו‪ /‬מה ניתן להבין ממנו על‬ ‫•‬
‫נושא מסוים‪/‬מה המסר הוא הסיפור שעובר ממנו‪/‬מה הוא מדגים לנו‪/‬מה הסיפור שעולה‬
‫ממנו‪.‬‬

‫התייחסות מעמיקה ומפורטת למקור בהתאם לשאלה‪/‬משימה‪ :‬בכל שאלה‪/‬משימה‬ ‫•‬

‫הכוללת מקור חייבים להתייחס למקור!!!‪ ,‬כלומר לענות על השאלה תוך אמירה שזה גם‬
‫על פי המקור‪ ,‬ולהביא דוגמאות מהמקור!!!‬

‫יש לשים לב ולהתייחס גם לפרטים קטנים במקור – כמו ביטויים מיוחדים‪ ,‬כמו לבוש של‬ ‫•‬
‫אנשים בציור או תמונה‪ ,‬כמו הבעות פנים ברורות‪ ,‬כמו מקום או מבנה בו נמצאים וכן‬
‫הצבעים שבמקור שעשויים גם הם להיות בעלי משמעות‪ .‬לשם לב לסמלים ודברים‬
‫שמסמלים למשל ניצחון‪ ,‬הפסד‪ ,‬אבל‪ ,‬שמחה‪ ,‬משבר‪ ,‬דילמה‬
‫דוגמא להתייחסות למקור במהלך תשובה‪ :‬במקור כתוב ש‪ ...‬על פי המקור אני רואה ש‪.....‬‬ ‫•‬
‫במקור שלפני נאמר ש‪ ...‬ולכן אני מבין שכך‪......‬על פי ציטוט זה מן המקור אני מבין שכך‬
‫קרה‪ ...‬ובשורה שלאחר מכן נאמר ש‪ ....‬ומכך אני ניתן לראות כי האירוע שהתרחש היה‪...‬‬
‫בתמונה אנחנו רואים ש האנשים לבושים בדרך‪...‬שהם מחייכים‪ ,‬שהבית הרוס‪ .....‬ומכך אני‬
‫מבין ש‪ ....‬השיר מדבר על‪ .....‬ומכך אנחנו מבינים שהוא מתייחס לאירוע‪ .....‬שבו‪ ......‬פניהם‬
‫של האנשים עצובות‪ ,‬בשיר ישנן ביטויי שמחה ומכך אני מבין‪....‬‬
 ‫ב‪ .‬קריאה מושכלת של מקור ‪ -‬הערכת מקור היסטורי‬
‫קריאה מושכלת של מקור – הבחנה בין תוכן המקור להקשר שבו נוצר המקור והחיבור ביניהם‬
‫נועדה כדי‪ :‬לדעת להעריך תרומתו או איכותו של מקור להבנה‪ ,‬חקר ולימוד של נושא; כדי לדעת‬
‫להתייחס באופן ביקורתי אל המקור (לא בהכרח שלילי‪ ;)...‬כדי להבין טוב יותר את הקשר בין‬
‫המקורות השונים‪ ,‬בין האירועים השונים ובין המקורות לאירועים‪ ,‬ולהבין טוב יותר את הסיפור‬
‫ההיסטורי‪. .‬‬

‫כאשר ישנה משימה כגון להעריך תרומתו של מקור‪/‬איכותו של מקור‪/‬להסביר את הקשר‬

‫בין התוכן של המקור להקשרים השונים שלו זוהי משימה של קריאה מושכלת וחשוב‬
‫לנהוג על פי השלבים הבאים‪:‬‬
‫שלב ראשון‪ :‬לכתוב כל מה שניתן להבין מתוכן המקור עצמו‪:‬‬
‫מה הרעיון המרכזי העולה מהמקור?‬
‫מה הוא אומר‪/‬מספר לנו?‬
‫יש דברים שניתן להבין בלי שכתובים במפורש?‬
‫האם המקור מבטא יותר עובדות? יותר דעות?‬
‫אל מי הוא מופנה?‬

‫שלב שני‪ :‬לכתוב כל מה שידוע לנו על ההקשר‪:‬‬

‫על בסיס חמש המ"מים‪ :‬על ההקשר המלא שבו נוצר המקור‪:‬‬
‫מי כתב או יצר את המקור?‬
‫מתי נכתב‪/‬נוצר המקור?‬
‫מה כתוב‪/‬מה רואים‪/‬מה נאמר?‬
‫מקום הכתיבה‪/‬היצירה‪/‬הצילום‪/‬ההופעה של המקור?‬
‫מדוע נכתב המקור (כולל אל מי הוא נועד)?‬
‫המקור ראשוני או משני?‬

‫שלב שלישי‪ :‬לענות ממוקד לשאלה תוך חיבור בין התוכן להקשרו ההיסטורי‪.‬‬
‫לחבר בהסבר בין המקור להקשר‪.‬‬
‫להתייחס לפרטים חשובים נוספים ששמנו אליהם לב‬
‫למקד ההתייחסות לשאלה שנשאלה‪.‬‬
‫לבסס את התשובה על בסיס העובדות והמקורות ההיסטוריים‪.‬‬
‫יש לחבר את דבריכם לקטע המקור הספציפי הנדון ולבסס דבריכם על הכתוב בו‪ .‬אין חובה‬ ‫•‬
‫לצטט מתוך המקור‪ ,‬אולם חובה להתייחס אל הקטע‪ ,‬ולא להסתפק באמירות כלליות לגביו או‬
‫לגבי מרכיביו – ממים או אחרים‪.‬‬

‫בספרי הלימוד יש מקורות ראשוניים רבים המופיעים בצורה מעובדת‪ ,‬כלומר מתורגמים‪,‬‬ ‫•‬
‫מקוצרים וכו' והם עדיין ראשוניים‪ ,‬ואין להתייחס לכך בהערכת המקור‪ ,‬אלא כמקורות‬
‫ראשוניים לכל דבר‪ ,‬באם הם באמת ראשוניים‪ .‬לא תתקבל טענה שהמקור מעובד‪ ,‬קוצר‪,‬‬
‫תורגם‪ ....‬יחד עם זאת תרשימים ומקורות שיצרו כותבי ספר הלימוד אינם מקורות ראשוניים‬
‫ללימוד האירועים ההיסטוריים‪.‬‬

‫ג‪ .‬הבחנה בין עובדה לדעה‬

‫חלק מהטיפול במקור היסטורי לצורך חקר ולמידה דורש הבחנה בין דעה לעובדה בתוך המקור‪ ,‬בין‬
‫אם הוא ראשוני או משני‪ .‬בנוסף ההבחנה האם המקור כולל יותר עובדות או יותר דעות ואילו –‬
‫מסייעת לנו להבין את מהותו של המקור‪ ,‬מהו‪ ,‬מה הקשרו ביחס לאירוע החקר וכן הערכת המקור‬
‫כמקור מחקרי או לימודי‪ ,‬ראשוני או משני‪.‬‬
‫עובדה‪ :‬בדרך כלל פרטים אשר אין לגביהם מחלוקת‪.‬‬
‫דעה‪ :‬מחשבה‪ ,‬השקפה פרשנות‪.‬‬

‫לעתים ההבחנה בין העובדה לדעה אינה ממש ברורה ולעתים במשפט אחד תהיה גם דעה וגם‬
‫עובדה‪ .‬לעתים הכותב עצמו רואה במשהו עובדה‪ ,‬אך אחרים יראו בה דעה‪ ...‬חשוב להבין את‬
‫המורכבות הזו ולהתייחס אליה‪.‬‬

‫ד ‪.‬שאילת שאלות ‪ -‬שאלת הרחבה‪:‬‬

‫שאילת שאלות היא מיומנות מרכזית בתוכנית סחל"ב בהיותה מעודדת סקרנות ‪,‬הטלת ספק‬
‫וחשיבה ביקורתית‪.‬‬
‫א‪ .‬בכל מקום שבו יידרש התלמיד לנסח שאלות‪ ,‬יהיה עליו גם להסביר את החשיבות של‬
‫השאלה שניסח‪.‬‬
‫ב‪ .‬כל שאלה שהתלמיד ניסח תוערך על פי שני מדדים‪ :‬רמת החשיבה הנדרשת לניסוח‬
‫השאלה‪ .‬והסבר החשיבות של השאלה‪.‬‬
‫ג‪ .‬הבחנה בין רמות חשיבה‪ :‬החלוקה תהיה לשתי רמות חשיבה כפי שיוגדרו להלן‪:‬‬

‫בסיס‪ –:‬שאלה שיש לה תשובה במקור‪ ,‬והיא מעידה על הבנה של תוכן המקור‬ ‫‪ .1‬שאלת‬
‫הסבר החשיבות‪ :‬על התלמיד להסביר כיצד התשובה הצפויה לשאלה ששאל תתרום‬
‫להבנת המקור‪( .‬שאלת בסיס לא תופיע בבחינות‪/‬אירועי היבחנות בשלב זה)‬
 ‫‪ .2‬שאלת הרחבה‪:‬‬
‫היא חייבת להיות שאלה שאין לה תשובה במקור‬ ‫•‬
‫השאלה חייבת להיות משמעותית המעידה על חשיבה היסטורית המכוונת להרחבה‬ ‫•‬
‫ולהעמקה של הידע שבלב הנושא הנדון‪,‬‬
‫הסבר החשיבות‪ :‬על התלמיד להסביר כיצד השאלה ששאל מבטאת חשיבה היסטורית‪,‬‬ ‫•‬
‫כלומר שתשובה אפשרית עליה תרחיב ותעמיק את הידע וההבנה בסוגיה המסוימת הנדונה‬
‫במקור‪ ,‬או תסייע בהערכת איכות המקור‪.‬‬
‫ההנחיה תהיה כגון‪" :‬נסח שאלת בסיס אחת ושאלת הרחבה אחת ‪ ,‬והסבר את החשיבות של‬ ‫•‬
‫כל אחת מהשאלות ששאלת"‪.‬‬
‫ניסוח השאלות על ידי התלמיד‪ :‬אין – אסור! לנסח שאלות המתחילות במילות הוראה (הצג‪,‬‬ ‫•‬
‫השווה‪ ,‬הסבר וכד')‪ .‬אלו אינן משימות לביצוע אלא שאלות בסגנון חקר‪.‬‬

‫מתאים לפתוח בכיצד‪ ...‬באיזה אופן‪ .....‬וכדומה‪.‬‬ ‫•‬

‫יש לכוון את השאלה לעניין הספציפי והממוקד בו עוסק המקור ולא לתופעות או תהליכים‬ ‫•‬
‫היסטוריים באשר הם‪ .‬כך גם לגבי הסבר החשיבות‪ :‬ההסבר חייב לקשור בין השאלה‬
‫ששאל התלמיד לבין סוגיה ספציפית הבאה לביטוי במקור‪.‬‬
‫בהסבר החשיבות תתווסף הנחיה בשאלה‪ :‬בסס את הסברך על המציאות ההיסטורית‪/‬על‬ ‫•‬
‫עובדות היסטוריות‪ .‬יש לבסס את ההסבר על המציאות והעובדות ההיסטוריות (אך אין‬
‫להתמקד במענה על השאלה אלא בהסבר החשיבות‪ ,‬למרות שילוב הפרטים)‬

‫אילו מרכיבים תכלול שאלת הרחבה?‬

‫‪ 60%‬מהניקוד ‪ -‬לשאלה שהתלמיד שאל כולל‪:‬‬
‫ניסוח שאלה שהתשובה עליה איננה נמצאת במקור‪.‬‬ ‫•‬
‫השאלה עוסקת בנושא שבעניינו נדרש התלמיד לשאול‪.‬‬ ‫•‬
‫השאלה מבטאת חשיבה היסטורית המכוונת להרחבת הידע על הנושא או על המקור‪.‬‬ ‫•‬

‫‪ 40%‬מהניקוד ‪ -‬להסבר חשיבות השאלה‪:‬‬

‫הסבר כיצד התשובה צפויה להרחיב את הידע בנושא הנדון‪.‬‬ ‫•‬
‫חיבור וביסוס הסבר בהקשר היסטורי הרחב של הנושא הנדון‪.‬‬ ‫•‬
‫ביסוס ההסבר על המציאות ההיסטורית‪/‬עובדות היסטוריות של הנושא הנדון‪ .‬התייחסות‬ ‫•‬
‫ספציפית להקשר ההיסטורי הרלוונטי‬
 ‫ה‪ .‬השוואה‬
‫אנו משווים בחיינו בין אלפי עניינים שונים‪ ,‬בקבלת החלטות בחיי היום יום ובגיבוש דעתנו על העניינים‬
‫שונים‪ .‬ההשוואה חשובה גם להבנת הקשרים בין נושאים ומקורות מיומנות ההשוואה מחייבת ראייה‬
‫רחבה ‪,‬רב ממדית ‪,‬ועשויה לתרום לפיתוח חשיבה מורכבת ומגוונת‪.‬‬
‫להלן כמה אפשרויות לביצוע השוואות מסוגים שונים כגון‪:‬‬ ‫•‬
‫השוואה של קטעי מקור‪ ,‬השוואה בין צעדים‪/‬אירועים שונים שבוצעו לאורך ציר זמן; השוואה בין‬
‫תהליכים היסטוריים ‪,‬השוואה בין גורמים שונים שחוללו אותה תופעה; השוואה בין אירועים‪/‬תהליכים‬
‫שהתרחשו באותו זמן באזורים שונים; השוואה בין תגובות שונות לאותו אירוע‪/‬מדיניות‪/‬תופעה‬

‫השוואה בין מקורות אחת ממטלות החשיבה ברמה הגבוהה ביותר בכל הקשור לניתוח‬ ‫•‬
‫מקורות– מילוליים היא הדרישה להשוות בדרך כזו או אחרת בין מקורות שונים ‪.‬לצורך כך‬
‫נדרש התלמיד הן להבין כל אחד מהמקורות בפני עצמם ‪,‬והן לערוך השוואה ביניהם על‬
‫בסיס קריטריונים נתונים ‪,‬או כאלה שהוא יוצר‪.‬‬

‫כמה סוגים אפשריים להשוואה בין מקורות‪:‬‬ ‫•‬

‫השוואה בין מקורות דומים מבחינת תוכנם התלמיד נדרש לזהות את המרכיבים הדומים‪.‬‬
‫השוואה בין מקורות המציגים עמדות מנוגדות התלמיד נדרש לזהות את ההבדלים ‪,‬וברמה‬
‫גבוהה להסביר את מקור ההבדלים בעמדות‪ .‬השוואה בין מקורות העוסקים באותו אירוע‬
‫מנקודות מבט שונות התלמיד נדרש לזהות את ההבדלים בתיאור האירוע ‪,‬וברמה גבוהה‬
‫יותר גם להסביר את מקור ההבדלים‪.‬‬
‫על השוואה להבנות על פי תבחינים – קריטריונים או על פי נקודות דמיון ושוני‪ ,‬לעתים‬ ‫•‬
‫הם מוגדרים ולעתים לבחירת התלמיד‪.‬‬
‫לעתים ההנחיה היא כי ההשוואה תתבצע על פי התבחינים תוך הדגשת נקודות דמיון‬ ‫•‬
‫ושוני בין העניינים המושווים‪.‬‬
‫יש לשים לב תמיד בין מה למה ומשווים ומה הקריטריונים להשוואה‪ :‬למשל – דומה ושונה‪ ,‬נקודות‬
‫דמיון ושוני‪ ,‬או קריטריונים כגון תחומי פעילות שונים‪ .‬שימו לב שיכולה להיות השוואה בין נושאים‪ ,‬בין‬
‫דמויות‪ ,‬בין מקורות ראשוניים או מחקריים‪ ,‬כלומר אפשרויות מגוונות ורבות‪ .‬יש להסביר דבר מול‬
‫דבר ולא להסתפק בלספר הכל על אחד ואז הכל על הדבר השני – זו איננה השוואה‪....‬‬
‫א' שונה מב' בכך ש‪....‬‬ ‫אפשר לכתוב למשל‪ :‬א' דומה לב' בכך ש‪ ......‬מכיוון ש‪.....‬‬ ‫•‬
‫מכיוון ש‪.....‬‬
‫לא תמיד צריך טבלה – בדקו אם בכלל יש צורך או אולי רק יפריע לכם ויקשה‬ ‫•‬

‫אם משתמשים בטבלה לצורך ההשוואה‪ ,‬אז צריך גם להסבירה במלל רצוף‬ ‫•‬
 ‫אז איך משווים?‬
‫א‪ .‬קביעת המטרה‪ :‬מה אני רוצה ללמוד מההשוואה? במה השוואה תשרת את הלמידה? מה אני‬
‫רוצה להבין באמצעות?‬
‫ב‪ .‬קביעת תבחינים (קריטריונים) להשוואה הנגזרים מהמטרה שהגדרתי‪ .‬אין השוואה ללא‬
‫קריטריונים‪.‬‬
‫ג‪ .‬השוואה באמצעות התבחינים (בטבלה או במלל חופשי)‪.‬‬
‫ד‪ .‬הסקת מסקנות מההשוואה – מה למדתי מתוך ההשוואה‪/‬בעזרתה?‬

‫אפשרות לארגון השוואה – יכול להיות בתוך טבלה או המרכיבים עצמם ללא המבנה‬ ‫•‬
‫הטבלאי‪ .‬דוגמא לארגון השוואה בטבלה‪.‬‬
‫נושא ההשוואה‪_____________________________________ :‬‬
‫מטרת ההשוואה‪/‬במה תשרת את הלמידה‪/‬מה אני מצפה להבין באמצעותה‪___________:‬‬

‫מושווה ב‬ ‫מושווה א‬
‫הנושא‪:‬‬ ‫הנושא‪:‬‬

‫הסבר נקודות דמיון ‪/‬שוני‬ ‫הסבר‬ ‫הסבר‬ ‫תבחין‬

‫ראשון‪:‬‬

‫הסבר נקודות דמיון ‪/‬שוני‬ ‫הסבר‪:‬‬ ‫הסבר‪:‬‬ ‫תבחין‬

‫שני‪:‬‬

‫תוספת הסבר לטבלה‪:‬‬

‫___________________________________________________________________‬
‫___________________________________________________________________‬
‫___________________________________________________________________‬
‫מסקנה‪/‬ות מהשוואה‪:‬‬
‫___________________________________________________________________‬
‫___________________________________________________________________‬
‫___________________________________________________________________‬
‫___________________________________________________________________‬
 ‫ו ‪.‬הבעת עמדה‪:‬‬
‫הדרישה לנקוט עמדה חשובה לפחות משתי סיבות ‪:‬ראשית ‪,‬היא מחייבת את התלמיד למעורבות‬
‫רגשית ‪,‬ערכית ‪,‬אינטלקטואלית ומעורבות עשויה ליצור עניין ‪,‬הזדהות ואמפתיה לתקופה‪ .‬שנית ‪,‬‬
‫הצורך לגבש עמדה ולנסחה בכתב מפתח חשיבה ויכולת הבעה עצמית מנומקת ומגובשת ‪,‬וזו‬
‫כשלעצמה מטרה חשובה בעיצוב דמותו של אדם תרבותי ומשכיל‪.‬בדרך כלל בשאלת עמדה יש יותר‬
‫מאפשרות אחת למענה אבל זה צריך להיות מנומק ומבוסס היסטורית ובאמצעות שלוש‬
‫טיעונים‪/‬נימוקים נפרדים לפחות שהם במהותם נימוקים היסטוריים המבוססים על עובדות‬
‫היסטוריות‪.‬‬

‫תשובה לשאלת עמדה תהיה בנויה כך‪:‬‬

‫פתיחה עם הבעת העמדה הברורה – קביעת עמדתך‬ ‫•‬

‫נימוק ראשון – ברור – מבוסס עובדות ודוגמאות – מחומר הלימוד ומקורות‬ ‫•‬

‫נימוק שני – ברור – מבוסס עובדות ודוגמאות – מחומר הלימוד ומקורות‬ ‫•‬

‫נימוק שלישי – ברור – מבוסס עובדות ודוגמאות – מחומר הלימוד ומקורות‬ ‫•‬

‫סיכום עם חידוד העמדה‬ ‫•‬

‫מקור‪.‬‬ ‫ז‪ .‬ניסוח כותרת לקטע‬

‫כדי לנסח כותרת ראויה על התלמיד להבין את הרעיון‬
‫המרכזי בקטע ‪,‬ולתמצת אותו למשפט קצר ומשמעותי‪.‬‬

‫ח‪" .‬מבט על" ‪:‬‬

‫מבט כולל על תקופה או נושא רחב תוך דוגמאות מתוכו‪ ,‬המבטאות הבנה כוללת של הנושא‬
‫בהקשרים רחבים‪ .‬מדובר בשאלות שמקיפות פרק או נושא ו‪/‬או מבקשות קשר בין משהו למשהו‪.‬‬
‫סוגי קשר שונים – קשר סיבתי‪ ,‬דמיון ושוני‪ ,‬פרט וכלל; קשר בין נושא מתקופה אחת לשניה; היבט או‬
‫תבחין החוזרים בתקופות שונות; קשר בין כותרת לתוכן פרק או ספר או מקור ראשוני; תופעה‬
‫החוזרת באופן זה או אחר בתקופות או מקומות שונים‪ ,‬עם הקשרים שונים; קשר בין מקורות‬
‫מנושאים שונים או תקופות שונות‪.‬‬
 ‫י‪ .‬מיומנות ההקשר ההיסטורי‬
‫חלק בלתי נפרד מההקשר ההיסטורי הוא הסיפור ההיסטורי‬
‫שליטה בציר הזמן ההיסטורי ומיקום הנושאים הנלמדים בתוכו‪ :‬שליטה בציר הזמן‪/‬מסגרת הזמן‬
‫של הנושאים הנלמדים כמכלול וכל אחד בנפרד מניחה בסיס לסיפור ההיסטורי כולו‪ .‬חשוב לחזור כל‬
‫הזמן אל צירי הזמן השונים ואל תרשימי הזרימה ומפות המושגים התקופתיות כדי לחזק הקשרים בין‬
‫הנושאים ותתי הנושאים‪.‬‬
‫מהתלמיד והחוקר נדרשת הבנה תוך הבנה כמה שיותר עמוקה של הסיפור ההיסטורי‪ :‬אין הכוונה‬
‫שיש לזכור את הכל בעל פה‪ ,‬אך היכרות עם כמה שיותר מושגים והבנת ההקשרים ביניהם מאפשר‬
‫להבין גם את הסיפור הגדול וגם את משמעותם וחשיבותיו של מרכיביו‪.‬‬
‫תשובות הכוללות סיפור מלא הכולל עובדות ייסוד‪ :‬ציוני זמן‪ ,‬מקום‪ ,‬מעורבים‪ ,‬חשיבות‪:‬‬
‫בכל תשובה ביחס לאירוע או תהליך חשוב לשלב ציוני זמן – מתי התרחש‪ ,‬איפה התרחש‪ ,‬מי‬
‫המעורבים באותו אירוע או תהליך ומה חשיבותו‪.‬‬
‫דוגמאות לסוגי קשרים היסטוריים‪:‬‬

‫א‪ .‬קשר סיבתי‬

‫ב‪ .‬קשר של פרט והכללה‬
‫ג‪ .‬קשר של יישום‪.‬‬
‫ד‪ .‬קשר רעיוני‪.‬‬
‫ה‪ .‬קשר של מכנה משותף‪.‬‬
‫ו‪ .‬קשר של קונטקסט – אירוע בהקשרו הרחב יותר‪.‬‬
‫ז‪ .‬קשר של מטרה ואמצעים להשגת המטרה‬

‫כל הסבר של קשר‪/‬הקשר היסטורי חייב להיות מבוסס עובדות היסטוריות‬

‫ודוגמאות‪.‬‬

‫דגשים חשובים לכתיבת תשובה בהיסטוריה – מענה על בחינה‪:‬‬

‫✓ לא לשכוח להשתמש בדגשים שקיבלתם‬

‫✓ לא לשכוח שיש לכם בחינות ומטלות קודמות עם הערות חשובות שקבלתם‪.‬‬

‫✓ בקריאת השאלה חשוב לסמן את ההוראות הנדרשות‪ :‬הסבר‪ ,‬נמק‪ ,‬הדגם‪ ,‬על מנת‬
‫לוודא שהבנת את המבוקש בשאלה ולא לפספס שום דבר‪.‬‬

‫✓ לתכנן טוב את זמן הבחינה – לכל שאלה – כך שתספיקו הכל‪.‬‬

 ‫✓ במענה על שאלה – לחלק ברור לסעיפים‪ ,‬לחלקים‪ ,‬להדגיש בקו כל תחילת סעיף‪.‬‬

‫✓ לכל תשובה – חשובה פתיחה קצרה של שורה שתים‪ .‬שתמקד במה מדובר בתשובה זו‪.‬‬

‫✓ תמיד להתייחס ספציפית לכתוב‪/‬מופיע בכל מקור שמוזכר בשאלה – מהטופס ומהספר‪.‬‬
‫לכתוב במילים שלכם מה נאמר בו‪ .‬לא מספיק להתייחס לנושא שמוזכר‪ ,‬אלא זה צריך‬
‫להעשות תוך התייחסות למקור עצמו‪ :‬כגון‪ :‬במקור נאמר ש‪ ....‬במקור מוזכר ש‪......‬‬
‫החוקר חושב ש‪ .....‬ואומר ש‪ .......‬על פי הציטוט של משה‬

‫✓ ממפות ותרשימים מהספר שלא נוצרו בזמן האירועים –אינם מקורות ראשוניים‬

‫✓ במבחן מסבירים לפחות שלושה גורמים‪/‬תוצאות‪/‬סיבות‪/‬מאפיינים וכו'‪ :‬אם אין הנחיה‬

‫כמה גורמים‪/‬תוצאות‪/‬השפעות‪/‬מאפיינים אז מפרטים לפחות שלושה‪ .‬אם כתוב להתייחס‬
‫לכולם או למספר מסוים‪ ,‬אחד‪ ,‬שניים וכו' – אז נוהגים על פי ההוראות‪ .‬אם כתוב למשל מה‬
‫היו הגורמים לאירוע מסוים – אז כתבו על שלושה גורמים‪.‬‬

‫✓ מבנה תשובה כללי המתאים לסוגים מגוונים של שאלות‪:‬‬

‫פתיחה קצרה אשר תכלול חלק מהשאלה יחד עם פרטי רקע – בסיס על הנושא‬ ‫•‬
‫הגורם הראשון הוא‪ :‬ביסוס על עובדות‪ ,‬דוגמאות‪ ,‬מקורות‬ ‫•‬
‫הגורם השני הוא‪ :‬ביסוס על עובדות‪ ,‬דוגמאות‪ ,‬מקורות‬ ‫•‬
‫הגורם השלישי הוא‪ :‬ביסוס על עובדות‪ ,‬דוגמאות‪ ,‬מקורות‬ ‫•‬
‫סיכום‬ ‫•‬