‫לתלמידים‪,‬‬

‫בקובץ ארגז הכלים תמצאו מיומנויות‬

‫הדרושות ללימוד היסטוריה ומושגים‬
‫היסטוריים‪.‬‬
‫המיומנויות והנושאים מסודרים לפי‬
‫א"ב וכל אחד מהערכים מופיע בצבע‬
‫אדום‪.‬‬
‫קובץ זה ינחה אתכם במהלך לימודי‬
‫ההיסטוריה‪ ,‬כדי שתהיו לומדים‬
‫עצמאיים‪ .‬לכן כדאי במהלך הקריאה‬
‫והכתיבה להיעזר במידע ובהנחיות‬
‫המתאימות‪.‬‬
 ‫אירוע היסטורי‬
‫אירוע – כל מה שמתרחש וקורה במציאות‪ .‬המילה אירוע באה מהמילה "אירע"‪,‬‬
‫שפירושה‪ :‬קרה‪ ,‬התרחש‪.‬‬
‫יש סוגים שונים של אירועים‪ :‬אירועים יומיומיים‪ ,‬אירועים מיוחדים‪ ,‬אירועים‬
‫אישיים‪ ,‬אירועים היסטוריים‪.‬‬
‫אירוע חשוב מבחינה היסטורית הוא אירוע שהשפיע על גורל אנשים וממלכות‪,‬‬
‫אירוע שעיצב את העתיד‪.‬‬
‫מאפיינים של אירוע היסטורי –‬
‫‪ .1‬זמן ההתרחשות – בעבר‪.‬‬
‫‪ .2‬הוא אירוע חשוב בחיי קבוצת אנשים‪.‬‬
‫‪ .3‬האירוע אינו בודד‪ ,‬אלא חלק מאירועים נוספים‪.‬‬
‫‪ .4‬האירוע גרם שינוי במצב שהיה קיים בעבר‪.‬‬
‫‪ .5‬לאירוע יש מספר סיבות להתרחשותו ומספר תוצאות הנובעות ממנו‪.‬‬
‫‪ .6‬הוא אירוע חד פעמי ולא ניתן לחזור עליו כמו שהוא‪.‬‬
‫‪ .7‬אירוע היסטורי עונה על שאלות‪ :‬מי? (אנשים) מה?(התרחשות) מתי? (זמן)‬
‫היכן? (מקום)‪.‬‬

‫היסטוריה‬
‫הגדרות של המושג "היסטוריה"‪ ,‬כל אחת מהן מדגישה היבט אחר במושג‬
‫"היסטוריה"‪.‬‬

‫היסטוריה דברי הימים‪ ,‬קורות עם או עמים שונים‪ .‬במשך תקופה או דורות שונים‪.‬‬

‫ההיסטוריה עוסקת בדברים כפי שהם קרו באמת‪.‬‬

‫המילה היסטוריה ביוונית פרושה חקירה ובדיקה‪ .‬ההיסטוריון אכן חוקר את המאורעות שקרו‬
‫ומנסה להבין אותם – למה קרו הדברים כפי שקרו? למה פעלו אנשים בדרך מסוימת?‬

‫היסטוריה היא האירועים החשובים שקרו לאנשים לעמים או לשליטיהם בעבר‪.‬‬

 ‫היסטוריה – מורכבת מרצף של אירועים‪ ,‬שהתרחשו (קרו) בעבר ואותם יצרו אנשים שונים‬
‫בתקופות שונות‪.‬‬

‫היסטוריה ‪ -‬סיפור האירועים החשובים בחיי חברה מסוימת‪ ,‬מסודרים על פני רצף זמנים‪.‬‬

‫הספירה המוסלמית‬
‫המוסלמים קבעו את שנת ההיג'רה של מוחמד כנקודת ההתחלה של ה"זמן"‪.‬‬

‫לפי הספירה הנוצרית שנת ההיג'רה התרחשה בשנת ‪ 622‬לספירה לכן שנת ה"‪0‬‬

‫" בציר הזמן המוסלמי היא שנת ‪ 622‬לספירה‪.‬‬

‫הספירה העברית‬
‫היהודים קבעו את בריאת העולם כנקודת התחלה של ה"זמן"‪ .‬לפי הספירה‬

‫העברית העולם נברא לפני ה' (‪ ) 5‬אלפים שנה‪ .‬לכן שנת תשמ"א ( ‪ )741‬היא‬

‫השנה ה‪ 5741 -‬לבריאת העולם‪.‬‬

‫אנו יכולים לראות מהו הקשר בין שתי הספירות‪ .‬שנת ‪ 1980‬היא שנת תש"מ‪,‬‬

‫‪ .5740‬אם כן הספירה הנוצרית החלה בשנת ‪ 3760‬לספירה עברית (‪– 1980 = 3760‬‬

‫‪.) 5740‬‬

‫החלה‬
‫הספירה‬
‫הופעת‬ ‫המוסלמית‬
‫ישו‬ ‫‪0‬‬
‫_______________________________________________________________‬
‫‪5000 ... 600 500 400 300 200 100 0 100 200 300 400 500 600...2000‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪3760‬‬
‫החלה‬ ‫לספירה העברית‬
‫הספירה‬
‫העברית‬

‫מדרש תמונה‬
‫מטרה ‪ :‬הפקת מידע מהתמונות‪.‬‬
 ‫האיורים מספקים מידע על הטקסט‪ .‬לפעמים הם משלימים מידע‪ ,‬ולפעמים הם‬
‫ממחישים רעיונות או מכינים את הקורא לקראת התוכן הצפוי‪ .‬כלומר‪ ,‬בעזרת עיון‬
‫מוקדם באיורים‪ ,‬אנו מתחילים להבין את הטקסט עוד לפני הקריאה עצמה‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬מומלץ להתבונן באיורים ובהמחשות ולחשוב‪:‬‬
‫איזה מידע מספק לכם האיור?‬
‫אילו רגשות מעוררת התמונה?‬
‫אילו מחשבות עולות בכם למראה התמונות?‬

‫ניתוח תמונה‬
‫‪ .1‬כותרת התמונה‬
‫מה אתם יודעים על התמונה על פי הכותרת?‬
‫רשמו מושגים שאינם ברורים בכותרת (אם יש כאלה) ונסו לפרש אותם‪.‬‬
‫‪ .2‬מה לומדים מהתמונה?‬
‫א‪ .‬איסוף נתונים – מה רואים בתמונה? מתארים את מירב הפרטים‪.‬‬
‫‪ ‬דמויות – מספר הדמויות‪,‬גיל‪ ,‬פרטי לבוש‪ ,‬מבע פנים‪ ,‬התנהגות‪ ,‬קשר בין הדמויות‪ ,‬אופן‬
‫הצגת הדמויות‪.‬‬
‫‪ ‬חפצים‪ -‬גודל‪ ,‬צורה‪ ,‬משמעות החפץ‪ ,‬מטרת השימוש בו‪ ,‬הקשר שלו לדמות‪.‬‬
‫‪ ‬מבנים‪ -‬גודל‪ ,‬צורה‪ ,‬חומרים‪ ,‬העיצוב והסגנון של המבנה‪ ,‬תפקיד המבנה‪.‬‬
‫‪ ‬צמחייה‪ /‬בעלי חיים ושאר פרטים‪ -‬כמות ‪ ,‬סדר ארגון ‪ ,‬מיקודם במרחב התמונה‪.‬‬

‫ב‪ .‬פרשנות – כיצד מפרשים את הנתונים?‬

‫‪ ‬באיזה התרחשות נמצאות הדמויות?‬
‫‪ ‬כיצד הדמויות מרגישות? מה הדמויות חושבות?‬
‫‪ ‬מה הקשר בין הפרטים השונים בתמונה?‬
‫‪ ‬איזו אווירה מצטיירת בתמונה?‬

‫ג‪ .‬הסקת מסקנות‬

‫‪ ‬מהי המציאות המתועדת בתמונה?‬
‫‪ ‬מהי השקפת העולם או הערכים העולים מהתמונה?‬

‫ד‪ .‬לאן התמונה מובילה אתכם?‬

‫אילו שאלות עולות במוחכם לאחר ניתוח התמונה?‬
 ‫מפה‬

‫מטרה‪ :‬פיתוח היכולת לקרוא ולנתח מפה על פי מרכיבים קבועים‪ :‬כותרת ומקרא‪.‬‬

‫המפה ההיסטורית היא אחד "מכלי העבודה" של ההיסטוריון‪ .‬בעזרת המפה מתאר ההיסטוריון‬
‫את המרחב (המקום) הגיאוגרפי בו התרחשו אירועי העבר‪.‬‬
‫היות וההיסטוריה חוקרת את העבר האנושי‪ ,‬המפה ההיסטורית תתאר תופעות שהן פרי מעשיו‬
‫של האדם בעבר ולא תופעות הקשורות בטבע‪.‬‬

‫מפות היסטוריות‬

‫מפות דינמיות‬ ‫מפות סטטיות‬

‫מתארות שינויים ותמורות‪.‬‬ ‫מתארות תופעה בזמן נתון‬
‫מציינות זמן ומקום‬
‫להתרחשות אירועים‪.‬‬

‫א) פענוח הכותרת‪ ,‬המקרא והסמלים‪.‬‬

‫‪ ‬מה מספרת הכותרת? הנושא והזמן‬
‫‪ ‬מתבוננים ב"מקרא" ומציינים מה הם הסימנים בהם משמשת המפה‪.‬‬

‫ב) המידע העולה מן המפה‪.‬‬

‫‪ ‬בחרו שני סמני מקרא וציינו מה ניתן ללמוד מהם‪.‬‬
‫‪ ‬מה ניתן ללמוד מהמפה על ‪ :‬הנושא‪ ,‬הזמן והמקום‪.‬‬

‫ג) מסקנות שניתן להסיק מהמפה‪.‬‬

‫ד) כיצד המידע שהוסק מתקשר לכתוב בטקסט‪.‬‬

 ‫מקור היסטורי כתוב‬
‫מטרה‪ :‬שחזור רוח התקופה דרך משקפי ההיסטוריון‪.‬‬

‫ג'ון אלטון אמר‪" :‬את ההיסטוריה ניתן ללמד על סמך הראיות והמקורות שהיא משאירה‬
‫מאחוריה"‪.‬‬
‫הכלי העיקרי של ההיסטוריונים הוא המקור ההיסטורי‪ .‬מקור הוא כל מה שיכול ללמדנו משהו‬
‫על העבר של החברה שאותה אנו חוקרים‪.‬‬
‫ישנם סוגים של מקורות‪:‬‬
‫מקורות כתובים – מסמך‪ ,‬אגרת‪ ,‬מגילה‪ ,‬יומן‪ ,‬שירים‪ ,‬ציורי קיר‪ ,‬כתובות ופתגמים‪.‬‬
‫את המקורות הכתובים נוהגים גם כן לחלק לשני סוגים‪:‬‬
‫מקורות ראשוניים – מקורות מידע כמו‪ :‬מכתב‪ ,‬ציור‪ ,‬פסל שנוצרו ע"י היוצר‬
‫הראשון‪ .‬מקור שהוא עדות ראיה או שמיעה‪ ,‬הקלטה או צילום‪.‬‬

‫מקורות משניים – מקורות מידע כמו ספרים‪ ,‬כתבים‪ ,‬שחזורים שמסתמכים על‬
‫המקורות הראשוניים כמו‪ :‬ספרי לימוד‪ ,‬סרטים ועוד‪.‬‬

‫א‪ .‬כותרת המקור‬

‫‪ .1‬שערו‪ :‬במה יעסוק המקור על פי הכותרת?‬
‫‪ .2‬רשמו מושגים שאינם ברורים בכותרת (אם יש כאלה)‬
‫ונסו לפרש אותם‪.‬‬

‫ב‪ .‬תעודת זהות של המקור‪:‬‬

‫‪ .3‬מי הוא הכותב? (בעל תפקיד או איש פשוט? בן התקופה)‬
‫‪ .4‬מתי היא נכתבה?‬
‫‪ .5‬מהיכן נלקח המקור?‬
‫‪ .6‬מהו סוג המקור? ( עדות ביומן‪ ,‬עדות בכתב‪ ,‬עיתון‪,‬‬
‫מסמך‪ ,‬מכתב וכו')‬

‫ג‪ .‬מה למדנו מהמקור?‬

‫‪ .7‬מהו הנושא העיקרי של המקור?‬
‫‪ .8‬אילו נתונים עולים ממקור? (תאור ההתרחשות‪ ,‬פעולות‬
‫שרואים ועושים)‬
‫‪ .9‬אילו דעות עולות מהמקור? (רגשות‪ ,‬עמדות‪ ,‬מטרות‬
‫המניעות את הדמויות‪ .‬התייחס למידת מעורבותו של‬
‫הכותב באירוע המתעד?‬
‫‪ .10‬כיצד הרקע (מהתקופה אליו שייך המקור) והאירועים‬
 ‫ציר זמן‬
‫ההיסטוריה היא אוסף של מאורעות שקרו בתקופות שונות בעבר‪ .‬לכן מקובל לתאר את‬
‫ההיסטוריה באמצעות ציר הזמן‪.‬‬
‫ציר הזמן מתעד את האירועים לפי יחידות זמן מקובלות בהיסטוריה‪ .‬יחידת הזמן מקובלת היא‬
‫מאה שנים‪ .‬נוהגים לסמן את התאריכים החשובים לנו על ציר הזמן‪ .‬סדר המאות בהיסטוריה‬
‫הוא‪:‬‬

‫את השנים שעברו משנת ‪ 100‬ועד שנת ‪ 199‬אנו מכנים מאה שנייה‪.‬‬
‫את השנים שעברו משנת ‪ 200‬ועד שנת ‪ 299‬אנו מכנים מאה שלישית‪.‬‬
‫כיצד נכנה את השנים משנת ‪ 400‬ועד שנת ‪?499‬‬

‫לפניכם ציר הזמן של הספירה הנוצרית‪ ,‬המתאר את המאות השונות ביחס לנקודת‬
‫ה‪.0 -‬‬

‫הופעת ישו נקבעה כנקודת התחלה של הספירה מפני שהמושגים הקשורים‬

‫ב"זמן" ההיסטורי נקבעו על ידי החברה הנוצרית‪ .‬לכן זוהי הספירה הנוצרית‪.‬‬
‫ההיסטוריה החלה הרבה לפני הופעת ישו‪ ,‬ולכן נקראות המאות שקדמו להופעת‬
‫ישו המאה הראשונה לפני הספירה ‪ ,‬המאה השנייה לפני הספירה וכן הלאה‪.‬‬
‫את המאות שהיו לפני הספירה אנו סופרים לאחור‪ .‬המאה הראשונה היא‬
‫הקרובה ביותר ל‪ ,0 -‬המאה השנייה רחוקה יותר וכן הלאה‪.‬‬
 ‫תחומי חיים‬

‫מטרה‪ -‬פיתוח היכולת לארגן ולסדר מחדש מידע על פי קטגוריות נתונות לשם הבנתו וזכירתו‪.‬‬

‫תחום= שטח‪ ,‬נושא עניין‪.‬‬

‫תחום חיים – נושא בחיים‪ ,‬מה שאדם עושה בחיים‪ .‬מחלקים את החיים לנושאים עניינים שונים‪.‬‬

‫ההסבר‬ ‫התחום‬
‫מתאר את כל פעולות האדם הקשורות והמשמשות למחיה – כסף‪ ,‬מזון‪,‬‬ ‫כלכלי‬
‫ביגוד‪ ,‬מסחר‪ ,‬יצוא ועוד‪.‬‬

‫מתאר את כל פעולות האדם הקשורות לחברה‪ ,‬לציבור‪ ,‬התאגדויות‪,‬‬ ‫חברתי‬

‫שיתוף פעולה ועוד‪...‬‬

‫מתאר את כל פעולות האדם הקשורות לענייני השכלה‪ :‬בית הספר‪ ,‬מורים‪,‬‬ ‫חינוכי‬
‫אוניברסיטאות ועוד‪...‬‬

‫מתאר את כל פעולות האדם הקשורות ליחסים שבין האזרח למדינה‪.‬‬ ‫מדיני‬

‫יחסים בין מדינה אחת לאחרת‪ .‬דוגמאות‪ :‬קביעת גבולות‪ ,‬מלחמה‪ ,‬מינוי‬
‫שליטים ועוד‪...‬‬

‫עוסק בשאלה מה אומר החוק בנושא‪.‬‬ ‫משפטי‬

‫מתאר את כל פעולות האדם הקשורות לענייני צבא‪ /‬בטחון‪ -‬מלחמות‪,‬‬ ‫ביטחוני‬

‫חיילים‪ ,‬קניית מטוסים ועוד‪...‬‬

‫מתאר את כל פעולות האדם הקשורות לענייני דת ואמונה‪ :‬מצוות‪,‬‬ ‫דתי‬

‫מסורת‪ ,‬מקומות קדושים‪ ,‬תפילות ועוד‪...‬‬
‫מתאר את כל פעולות האדם הקשורות לענייני בילוי שעות הפנאי‪ :‬הצגות‪,‬‬ ‫תרבותי‬
‫ספריות‪ .‬תחום זה כולל בתוכו גם את הדתי‪ /‬חינוכי‪.‬‬
 ‫תיאור הזמן של המאורע‬
‫אנחנו יכולים לתאר את מיקומו של מאורע בציר הזמן ההיסטורי בשתי צורות‪:‬‬
‫‪ .1‬תאריך מדויק‪ :‬בן גוריון הכריז על הקמת מדינת ישראל בשנת ‪.1948‬‬
‫‪ .2‬תחום המאה‪ :‬בן גוריון הכריז על הקמת מדינת ישראל באמצע המאה ה‪.20-‬‬
‫זהו תחום המאה ה‪.20-‬‬

‫תקופה‬

‫תקופה בהיסטוריה מוגדרת על סמך קווי האופי בתחומי התרבות‪ ,‬הכלכלה‬

‫והמשטר (לעיתים רק חלק מהם) המיוחדים לה‪ ,‬לעומת תקופות אחרות‪.‬‬

‫משטר‬

‫מאפיינים של‬
‫תרבות‬ ‫חברה‬
‫תקופה‬

‫כלכלה‬

‫תקופות בהיסטוריה הכללית‬

 ‫את קורות העבר של העמים בארצות שונות מקובל לכנות בשם "היסטוריה‬
‫כללית"‪ .‬את תולדות היהודים שהיו בארץ ישראל ובארצות שונות מקובל לכנות "‬
‫תולדות ישראל"‪.‬‬

‫את ה"היסטוריה הכללית" ואת "תולדות ישראל" נוהגים לחלק לתקופות‪.‬‬

‫המעבר מתקופה לתקופה נקבע ע"י היסטוריונים לפי שינויים שקרו בתולדות‬
‫העמים או תולדות ישראל‪.‬‬
‫את ההיסטוריה הכללית נוהגים לחלק לשלוש תקופות‪:‬‬