‫פוירשטיין‪ -‬האדם כיישות משתנה‪ :‬על תורת הלמידה המתווכת‬

‫התיווך אינו בהכרח מילולי או תלוי שפה‪ .‬הוא מתחיל מהרגע שהתינוק רואה את האם והיא מנסה לקלוט‬
‫את מבטו‪ .‬הוא מגיב לשינויים שחלים בפרצופה של האם‪ .‬היא נותנת לו תיווך לחיקוי שמשפיע על‬
‫האינטראקציה שלו עם העולם‪ :‬הוא לומד לבחור אובייקטים שישהה עליהם מבטם יותר מעל אחרים‪.‬‬
‫האינטראקציה המילולית יכולה להיות מינימאלית מבלי להפחית מערך התווך‪.‬‬

‫האינטראקציה המתווכת מורכבת משתי קבוצות פרמטרים‪ :‬האוניברסאלי‪ ,‬שנמצא בכל תווך יעיל‪,‬‬
‫והקבוצה שיוצרת את השונויות בים התרבויות והאנשים‪.‬‬
‫תיווך כוונה והדדיות‪ -‬באינטראקציה של למידה מתווכת‪ ,‬התוכן הספציפי של האינטראקציה מעוצב ע"י‬
‫הכוונה לתיווך‪ .‬המתווך משנה את הגירויים כך שיהיו קליטים עבור מקבל התווך‪ .‬הוא משנה את מקבל‬
‫התיווך כדי שיוכל לקבל את הגירויים‪ .‬לבסוף הגירויים נקלטים אצל המתווך‪.‬‬
‫ההדדיות היא הדרך לשתף את מקבל התיווך בכוונתו של המתווך ולהפוך את הכוונה למעשה מודע‬
‫ומכוון‪.‬‬
‫ההורה חייב להתאים את הגירויים לרמה ההתפתחותית של הילד‪ .‬הוא חייב להיות קשוב לרמת‬
‫הרגישות התחושתית שלו‪ .‬יש להבין שהרמה האופטימאלית של גירוי אינה הרמה המקסימאלית שלו‪.‬‬
‫הילד לומד שערים לתגוביותיו ומתחשבים בו‪ .‬הוא לומד מתי ואיך הוא מעדיף לקבל גירויים‪ ,‬ואילו גירויים‬
‫מועילים לו ללמידה‪ .‬ההדדיות יוצרת פתיחות ותקשורת שמהווים בסיס ללמידת הילד‪.‬‬
‫תיווך לטרנסצנדנטיות‪ -‬הכוונה אינה מספיקה‪ .‬תיווך מתאפיין בכוונה ללכת מעבר לאותה סיטואציה‪.‬‬
‫מתווכים סוג של פעילות שהיא רחוקה מהיעד‪ -‬מרחק ממושא הפעילות‪ .‬המרחק דורש מהמתווך יכולת‬
‫ייצוג ולדמיין את התוצאות של הפעילות שלו‪.‬‬
‫הצורך לחדור אל מעבר למצב המיידי של הקיום יוצר ביטויים אופרטיביים וטכניקות שכל תרבות‬
‫משתמשת בהן כדי להעביר את המורשת לדורות הבאים ולהבטיח המשכיות‪ .‬זו יצירת מערכת צרכים‬
‫הרחוקה ממערכת הצרכים הראשונית שלו‪.‬‬
‫תיווך זה יוצר באדם מגוון של אפשריות תגובה וגמישות ויצירתיות כדי להסתגל למצבים חדשים‪ .‬ילדים‬
‫בלי תיווך כזה מקבלים דברים כפי שהם ואין להם בעייה עם ניתוק‪.‬‬
‫תיווך של משמעות‪ -‬הופך את המסרים המתווכים למובנים ומנומקים‪ ,‬גם לגבי יעדים שמעבר לסיטואציה‬
‫המיידית‪ .‬כמו כן היא מעוררת את הפרט לחפש משמעות בעצמו‪ .‬יש פה סוגייה מוסרית של "מי החליט‬
‫לתת למתווך להעביר את המשמעות כפי שהוא רואה אותה למתּווך?" אך ללא תיווך למשמעות‪ ,‬הורה‬
‫מרושש את הילד ממרכיבים רגשיים ומתכנים ומניעים‪.‬‬
‫המשמעות לא באה רק מתגובה מילולית‪ ,‬אלא הבעת רגשות של המבוגר‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬תיווך זה מעורר צורך לחפש משמעות לבדו‪ -‬המשמעויות שמתווך המבוגר יכולות להשתנות‪ ,‬אך‬
‫הצורך למצוא משמעות נשאר‪ .‬יכולת זו מאפשרת למתּווך להתאים למצבים חדשים את המשמעויות‬
‫שייחס למצבים קודמים‪ .‬בלי תיווך כזה הילד אינו מביע עניין‪ ,‬חסר שאפתנות ואינו מייחס חשיבות‬
‫לגירויים מסוימים מעל לאחרים‪.‬‬

‫הסוג השני של פרמטרים אינם הכרחי כדי להפוך את האינטראקציה ללמידה מתווכת‪ ,‬אך הם אחראיים‬
‫להתהוות השונות בין בני אדם ותרבויות‪.‬‬
‫תווך של תחושת מסוגלות‪ -‬כדי שאדם יוכל להתמודד עם מצבים חדשים‪ ,‬עליו להאמין שהוא יכול‬
‫להתמודד איתם‪ .‬אדם בעל יכולת‪ ,‬אינו תמיד בעל תחושת מסוגלות‪ .‬כדי ליצור תחושה זו‪ ,‬יש ליזום‬
‫פעילויות ומטרות הממוקמות מרחק בר הישג מהמתּווך‪ ,‬כאשר הוא צריך להפעיל מאמץ בכדי להשיגם‪.‬‬
‫צריך לזהות את הדברים שמביאים להצלחה ולהרחיב אותם למצבים נוספים‪.‬‬
‫תחושת היכולת עלולה להיות קריטית ביכולת של פרט להתמודד עם מצבים חדשים ולבצע משימות‬
‫בלתי מוכרות‪.‬‬
‫תיווך לוויסות התנהגות‪ -‬פועל לריסון התגובה או להחשת התגובה‪ .‬לקיחת פסק זמן והערכת המצב‪ .‬זו‬
‫היכולת להעריך את המצב‪ ,‬לקבוע אופן פעולה ולפעול על פיו‪ .‬על המַת ווך ראשית להקנות את היכולת‬
‫הקוגניטיבית שיאפשרו לו לבצע את הפעולות הנחוצות כדי לקבל החלטות‪ .‬בנוסף‪ ,‬עליו ליצור אצל‬
‫מקבל התיווך את היכולת להעריך את ההחלטה שקיבל כדי להחליט אם באמת לבצע את הפעולה‪.‬‬
‫המשמעות של ריסון התנהגות והחשתה אינה רלוונטית בכל תרבות באותה המידה‪.‬‬
‫מי שלא קיבל תיווך כזה עלול לקפוא במקום לפעול‪ ,‬לפעול באופן פזיז וכד'‪ .‬אי שיקול דעת עלול להיות‬
‫מסוכן‪.‬‬