‫מלחמת העולם השנייה‬

‫והשואה‬

‫כיתה י'‪2‬‬
 ‫האידיאולוגיה הנאצית (עמודים ‪)95-101‬‬
‫תורת הגזע (עמ' ‪)95‬‬ ‫‪.1‬‬
‫האידיאולוגיה הנאצית מחלקת את האנושות לגזעים עליונים וגזעים נחותים‪ .‬קיים ביניהם מאבק‬
‫ובסופו ינצחו וישרדו החזקים‪.‬‬
‫האנושות מחולקת ל‪ 3-‬גזעים‪:‬‬
‫הגזע העליון הוא יוצר התרבות‪ -‬הגזע הארי ‪ .‬הגזע כולל את עמי צפון אירופה ובראשם הגרמנים‪.‬‬
‫לגזע יש את התכונות הגנטיות המשובחות בעולם והוא צריך לשלוט על שאר הגזעים‪.‬‬
‫מתחת נמצא הגזע הסלבי (פולנים‪ ,‬רוסים‪ ,)...‬עמים נחותים שנועדו לשרת את הגזע העליון‪.‬‬
‫הגזע השלישי הוא הגזע השמי ‪ .‬היהודים הם תת גזע והם מייצגים את כל התכונות השליליות‪ .‬הם‬
‫חותרים להרוס את התרבות האנושית ולכן יש להשמידם‪.‬‬
‫הגזע לא ניתן לשינוי והוא קובע את הצורה החיצונית (צבע עור‪ ,‬עיניים‪ ,‬שיער)‪ ,‬את האופי ואת‬
‫התכונות הפנימיות‪.‬‬
‫אנטישמיות (עמ' ‪)96-97‬‬ ‫‪.2‬‬
‫היהודי מייצג את כל הרוע והשלילי בעולם‪ .‬הוא חיידק‪ ,‬טפיל‪ ,‬עצלן‪ ,‬הורס תרבות‪ ,‬מזהם את הגזע‬
‫הארי ואשם בתבוסה של מלחמת העולם הראשונה‪.‬‬
‫האנטישמיות הפכה למרכיב מרכזי באידיאולוגיה הנאצית‪ ,‬והרצון להשמיד את היהודים הפך‬
‫לדרכה של גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫ליהודי אין פתרון! בעוד שאנטישמיות המסורתית היהודי היה יכול להמיר את דתו ולנסות‬
‫להשתלב בחברה‪ ,‬עפ"י תורת הגזע שמדגישה את הביולוגיה‪ -‬ליהודי אין פתרון‪.‬‬
‫עליונות המנהיג (עמ' ‪)100‬‬ ‫‪.3‬‬
‫המנהיג יודע מה טוב בשביל המדינה‪ .‬יש לו את התכונות המכשירות אותו להנהיג את גרמניה‪.‬‬
‫כולם חייבים לציית לו‪ ,‬להאמין לו‪ ,‬להילחם למענו ואם צריך גם למות בשבילו‪.‬‬
‫המנהיג הוא זה שיחזיר את גרמניה לעבר המפואר שלה‪ .‬כולם נשבעים שבועת אמונים אישית‬
‫למנהיג שנמצא מעל החוק‪.‬‬
‫מסביב למנהיג מתפתח פולחן אישיות שכולל סרטים‪ ,‬פסלים‪ ,‬שירים על המנהיג שיציל את‬
‫גרמניה‪.‬‬
‫שלילת הדמוקרטיה‬ ‫‪.4‬‬
‫במשטר הדמוקרטי האדם הוא במרכז‪ .‬המדינה חייבת לשמור על זכויותיו‪ .‬ערכים חשובים הם‬
‫חירות‪ ,‬שוויון‪ ,‬עליונות החוק‪ ,‬העם הוא הריבון‪ .‬בדמוקרטיה יש ריבוי מפלגות‪ ,‬המנהיג נבחר‬
‫בבחירות‪.‬‬
‫האידיאולוגיה הנאצית שוללת ערכים אלו ומעמידה במרכז את המדינה‪ .‬האדם חי לשרת את‬
‫המדינה‪ .‬במדינה יש מנהיג אחד‪ ,‬אידיאולוגיה אחת‪ ,‬וכולם חייבים להתיישר עם רעיונות אלה‪.‬‬
‫המדינה והמנהיג הם המרכז במדינה זו‪ .‬הפרט נועד לשרת את המדינה‪ .‬הפיהרר הוא כל יכול‪.‬‬
‫שלילת הקומוניזם‬ ‫‪.5‬‬
‫עפ"י עיקרון זה הקומוניזם הוא האויב מאחר והאידיאולוגיה הנאצית מדגישה את קיום‬
‫המעמדות‪ ,‬את חוסר השוויון בין הגזעים ואת השלטון של החזק על החלש‪ ,‬אידיאולוגיה זו דוגלת‬
‫בכיבושים ובמלחמות‪ .‬לעומת זאת האידיאולוגיה הקומוניסטית קוראת למהפכה חברתית‬

‫‪2‬‬
‫שבסופה יבוטלו המעמדות‪ .‬המהפכה היא משותפת לכל הפועלים בעולם‪ .‬לכן האידיאולוגיה‬
‫הנאצית לא יכולה לקבל רעיון זה שיפרק את האחדות של גרמניה‪.‬‬

‫מרחב מחיה (עמ' ‪)98‬‬ ‫‪.6‬‬

‫מאחר והגרמנים נחשבים גזע עליון‪ ,‬זכותם להתפשט על חשבונם של עמים נחותים מהם וזכותם‬
‫לשעבד את עמי מזרח אירופה‪ -‬הגזע הסלבי‪ .‬היטלר קורא להקים ממלכה שתחזיק ‪ 1,000‬שנה ‪-‬‬
‫הרייך השלישי‪.‬‬

‫המעבר של גרמניה מדמוקרטיה לנאציזם‬

‫‪ -30/1/1933‬מינוי היטלר לראש ממשלה (עמ' ‪)113‬‬
‫לאחר שהמפלגה הנאצית הפכה למפלגה הגדולה ביותר‪ ,‬הנשיא ממנה את היטלר לראש ממשלה‪.‬‬
‫היטלר‪ ,‬שמונה בצורה דמוקרטית‪ ,‬השתמש בדמוקרטיה כדי להפיל אותה‪ ,‬ובתוך שנה וחצי‬
‫גרמניה תהפוך ממדינה דמוקרטית למדינה של מפלגה אחת‪ ,‬מנהיג אחד‪ ,‬אידיאולוגיה אחת‪.‬‬

‫‪ -2/8/1934‬מות הנשיא (עמ' ‪)118‬‬

‫באוגוסט ‪ 1934‬היטלר מנצל את מותו של הנשיא ולוקח גם את תפקיד הנשיאות‪ .‬היטלר מעכשיו‬
‫הפך לפיהרר הגרמני‪ ,‬יש בידיו את כל הסמכויות והכוח‪ :‬הוא ראש הממשלה‪ ,‬מחוקק חוקים‪,‬‬
‫נשיא ועומד בראש הצבא הגרמני‪ ,‬החיילים נשבעים לו אמונים‪.‬‬
‫עם ההשתלטות על השלטון‪ ,‬המפלגה הנאצית נכנסת לכל תחומי החיים‪:‬‬

‫חינוך (עמ' ‪)129-132‬‬

‫לאחר שהיטלר ריכז את כל הסמכויות בידיו‪ ,‬מערכת החינוך הושפעה מהאידיאולוגיה הנאצית‪:‬‬
‫ספרי הלימוד הודפסו מחדש לאחר שהוכנסו בהם שינויים‪ ,‬תוכניות הלימוד שונו‪ ,‬מורים‬ ‫‪‬‬
‫יהודים פוטרו ומקצועות הלימוד הדגישו את עקרונות האידיאולוגיה הנאצית‪.‬‬
‫הילדים למדו לאהוב את המדינה ודאגו לפיתוח הגוף הארי‬ ‫‪‬‬
‫אחה"צ הם היו חייבים להגיע לתנועת הנוער שם למדו לאהוב את המנהיג והמדינה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫תרבות (עמ' ‪)127-128‬‬

‫"לשכת התרבות של הרייך" הדגישה את התרבות הנאצית‪ .‬המדינה החליטה אילו יצירות אומנות‬
‫ייקראו ויישמעו‪ .‬הנאצים השתלטו על התרבות והאומנות בגרמניה‪ :‬הפסלים‪ ,‬הציורים‪ ,‬ההצגות‪,‬‬
‫השירים‪ ,‬כולם הציגו את הגזע הארי המשובח והעליון ואת הסכנה מצד היהודים‪ .‬מוזיקה של‬
‫יהודים הוחרמה‪ .‬גם הסקסופון המזוהה עם הג'ז הוחרם והמוזיקה הקלאסית קיבלה עידוד‪.‬‬

‫טרור (‪)133-136‬‬
‫האלימות הייתה בכל מקום‪ :‬מעצרים‪ ,‬גירושים‪ ,‬מרגלים‪ ,‬חטיפות‪ ,‬הפחדה‪ .‬ה‪ SS -‬הפך לגורם‬
‫מאיים בגרמניה‪ .‬כמו כן פעל הגסטפו שתפקידו היה לרגל ולמצוא מתנגדים ולשלוח אותם למחנות‬
‫הריכוז (דכאו)‪ .‬במחנות האסירים עונו‪ ,‬הוכו ורבים מהם נשלחו להורג‪ .‬המחנות שימשו כאמצעי‬
‫"לתיקון" וחינוך מחדש של האסירים‪ .‬גם פושעים‪ ,‬זונות‪ ,‬גנבים‪ ,‬נשלחו למחנות אלו‪ .‬בשלב‬
‫מאוחר יותר ניתנה פקודה להמתת חסד של הנכים והחולים‪.‬‬

‫‪3‬‬
 ‫מאסרים שרירותיים של פעילים פוליטיים המזוהים כרפובליקנים‪ ,‬סוציאליסטים‪ ,‬קומוניסטים‪.‬‬

‫תעמולה (עמ' ‪)123-126‬‬

‫כינוסי עם‪ ,‬סרטים‪ ,‬רדיו‪ ,‬עיתונים תליית העיתון "דר – שטרימר" מדי שבוע על לוחות המודעות‬
‫בכל הפינות בערים ובעיירות‪ ,‬בכלי תחבורה ציבוריים‪ .‬כרזות‪ ,‬שילוט ברחובות‪ ,‬תהלוכות‪ -‬כל אלו‬
‫שימשו את המפלגה הנאצית כדי להעביר את המסרים על האידיאולוגיה ותורת הגזע‪ .‬בכל בית‬
‫גרמני היה מקלט רדיו‪ .‬היטלר שידר דרכו את נאומיו לעם הגרמני‪ .‬בעיתון השבועי פורסמו‬
‫תמונות של המנהיג‪ .‬בקולנוע הפיצו סרטי תעמולה של האידיאולוגיה הנאצית‪.‬‬

‫המדיניות כלפי היהודים בגרמניה ‪( 1933-1939‬עמ' ‪)157-168‬‬

‫מטרה‪ :‬המטרה של היטלר בשנים אלה הייתה גירוש היהודים מגרמניה‪ .‬גרמניה נקייה מיהודים‪,‬‬
‫ולאחר סילוק היהודים‪ ,‬השתלטות על רכושם‪ .‬תהליך זה נקרא אריזציה‪.‬‬

‫אמצעים‪ :‬טרור‪ ,‬תעמולה‪ ,‬חקיקה‬

‫שלב ‪ -1‬יום החרם ‪ -1933-‬תחום הטרור (עמ' ‪)157-158‬‬

‫גרמניה מעמידה חיילי ‪ SS‬מול חנויות בבעלות יהודית ומונעת כניסה אליהם‪ .‬החרם נועד להרוס‬
‫את הכלכלה של היהודים ולהוציא אותם מהכלכלה הגרמנית‪ .‬בפועל החרם נמשך יום אחד בלבד‬
‫מאחר והכלכלה הגרמנית עדיין תלויה ביהודים ועדיין להיטלר אין את הכוח לנהוג במדיניות‬
‫תוקפנית כלפיהם‪ .‬החרם נועד להראות ליהודים שאין להם מקום בגרמניה‪.‬‬

‫שלב ‪ -2‬חקיקה נגד היהודים‪ – 1933 -‬תחום החקיקה (‪)158-159‬‬

‫ב‪ 1933-‬נחקקו החוקים הראשונים נגד יהודים‪ :‬אסרו למי שאינו ארי לשמש במשרות ציבוריות‪,‬‬
‫במשרד הממשלה‪ ,‬בעיריות וברשויות המקומיות‪ .‬אסרו על יהודים לעבוד כעורכי דין‪ ,‬רופאים‬
‫מדענים‪ .‬נאסר על יהודים להיכנס לגנים‪ ,‬בריכות‪ ,‬בסה"כ נחקקו למעלה מ‪ 40-‬חוקים נגד‬
‫היהודים‪.‬‬

‫שלב ‪ -3‬שריפת הספרים – תחום תרבות (עמ' ‪)159‬‬

‫אירוע נוסף המבטא את המדיניות הגרמנית הוא שריפת הספרים‪ .‬בברלין‪ ,‬מול הספרייה‬
‫העירונית‪ ,‬הוצאו ספרים של יהודים בערמות ונשרפו‪ .‬המון עמד והסתכל‪ .‬המטרה הייתה להראות‬
‫ליהודים שאין להם מקום בתרבות וברוח של גרמניה‪.‬‬

‫שלב ‪ -4‬חוקי נירנברג‪ -1935 -‬תחום חקיקה‬

‫חוקים אלה התקבלו בכינוס של המפלגה הנאצית בעיר נירנברג והם כוללים שני חוקים‪:‬‬

‫א‪ .‬חוק אזרחות הרייך‪ -‬רק אדם בעל דם גרמני יכול להיות אזרח בגרמניה‪ .‬נקבע שיש לבדוק‬
‫שלושה דורות כדי לבדוק את מוצאו של האדם‪ .‬החוק שלל מהיהודים את האזרחות ויישם בפועל‬
‫את תורת הגזע‪.‬‬

‫ב‪.‬החוק להגנת הדם והכבוד הגרמני‪ -‬איסור יחסי מין בין יהודים לבעלי דם ארי‪ ,‬איסור נישואין‪,‬‬
‫איסור הנפת דגל גרמניה ואיסור העסקת נשים מתחת לגיל ‪ 45‬במשק בית‪.‬‬

‫‪4‬‬
 ‫חוקים אלו מבטלים את שוויון הזכויות של היהודים בגרמניה‪.‬‬

‫עם קבלת חוקי נירנברג הפכה תורת הגזע ממצע מפלגתי לחוק מדינה המחייב‪ ,‬שעל פיו נקבע מי‬
‫יכול להיות אזרח במדינה הנאצית‪ .‬חוקי נירנברג שללו את זכות היהודים לאזרחות וסללו את‬
‫הדרך להפרדה בין יהודים לאחרים‪.‬‬

‫‪ :1938‬שנת המפנה‪ -‬בשנה זו היטלר מפעיל מדיניות מאוד קשה ואיומה כנגד יהודי גרמניה‪ .‬שנה‬
‫זו קשה במיוחד בגלל השלבים הבאים‪:‬‬

‫שלב ‪ -5‬הגברת האריזציה– תחום כלכלי‬

‫יהודים אולצו להעביר את הרכוש שלהם לידיים אריות‪ .‬נלקחו מיהודים מפעלים‪ ,‬בתים‪ ,‬חשבונות‬
‫בנק‪ .‬המטרה היא להוציא את היהודים מהכלכלה הגרמנית‪.‬‬

‫שלב ‪ -6‬סיפוח אוסטריה‬

‫ב‪ 1938-‬גרמניה מספחת את אוסטריה‪ .‬באוסטריה יושבים ‪ 200‬אלף יהודים וכל החוקים מגרמניה‬
‫מופעלים גם עליהם בבת אחת‪ .‬אדולף אייכמן ממונה על יהודי אוסטריה‪ ,‬והוא מפעיל נגדם‬
‫אלימות וטרור כדי לגרום להם לצאת מאוסטריה‪.‬‬

‫שלב ‪ -7‬גרוש זבונשין‬

‫ב‪ 1938-‬הנאצים גרשו ‪ 17,000‬יהודים שיש להם אזרחות פולנית לגבול פולין‪ .‬הגירוש בוצע‬
‫באכזריות ופולין סירבה לקבל אותם‪ .‬היהודים עומדים בקור‪ ,‬בשלג ברעב עד שהפולנים הכניסו‬
‫אותם‪ .‬בין האנשים שגורשו היו הזוג גרישפיין‪.‬‬

‫שלב ‪ -8‬ליל הבדולח‬

‫הזוג גרישפיין סיפרו לבנם על הסבל שעברו‪ .‬בתגובה‪ ,‬הוא נכנס לשגרירות בפריז וירה בדיפלומט‬
‫גרמני‪ .‬הנאצים השתמשו באירוע זה כדי לתרץ את ליל הבדולח‪ .‬בליל הבדולח השתוללו גרמנים‬
‫בריונים וחיילי ‪ S.S‬ופגעו בגרמנים‪ .‬התוצאה הייתה‪ 900 :‬בתי כנסת נשרפו ועשרות חנויות של‬
‫יהודים נופצו‪ .‬בתים‪ ,‬חלונות ראווה עלו באש ו‪ 91-‬יהודים נרצחו‪ 30,000 .‬יהודים נלקחו בפעם‬
‫הראשונה למחנות ריכוז בגלל היותם יהודים‪.‬‬
‫‪ -‬הנאצים הציגו את האירוע בתור התפרצות ספונטנית של ההמון‪ ,‬אבל זה לא היה נכון‪ -‬ליל‬
‫הבדולח אורגן ע"י המפלגה הנאצית‪.‬‬

‫ליל הבדולח הוא נקודת מפנה בגלל שבפעם הראשונה המפלגה מארגנת אלימות כ"כ קשה כלפי‬
‫היהודים‪ .‬בפעם הראשונה ‪ 30‬אלף יהודים נשלחים למחנות ריכוז‪.‬‬
‫לאחר ליל הבדולח‪ ,‬היהודים לא יכולים להתקיים בגרמניה‪ .‬סגרו את בתי הכנסת‪ ,‬בתי הספר‪.‬‬
‫הטיפול ביהודים עובר לידי ה‪ . S.S-‬היהודים מבינים שאין יותר מה לחפש בגרמניה‪ ,‬והבעיה היא‬
‫שאין להם לאן ללכת‪.‬‬

‫‪5‬‬
 ‫מלחמת העולם השנייה‬
‫המהלכים העיקריים בחזיתות השונות עד ‪1941‬‬
‫הסכם ריבנטרופ‪ -‬מולוטוב (עמ' ‪)149‬‬
‫הסכם שנחתם בין ברית המועצות לגרמניה‪ ,‬ההסכם הפתיע את מדינות המערב מאחר‬
‫והאידיאולוגיה הנאצית שללה את הקומוניזם‪ .‬בהתאם להסכם‪ ,‬שתי המדינות לא יתקפו זו את זו‬
‫במשך ‪ 10‬שנים ואם אחת מהן תותקף ע"י מדינה שלישית המדינה שלא מותקפת תשמור על‬
‫ניטרליות‪ .‬בהתאם לסעיף סודי הן מחלקות את מזרח אירופה ובריה"מ תקבל את פינלנד‪,‬‬
‫המדינות הבלטיות ומזרח פולין‪ .‬הסכם זה שמונע מלחמה בשתי חזיתות נותן להיטלר "אור ירוק"‬
‫לתקוף את פולין‪.‬‬

‫‪ -1/9/1939‬גרמניה פולשת לפולין (עמודים ‪)186 – 178‬‬

‫גרמניה פולשת לפולין‪ .‬הצבא הגרמני החדיש מצליח להפתיע את פולין וחיל האוויר הגרמני מפציץ‬
‫בהפצצות אוויריות מסיביות‪ ,‬ערים מרכזיות בפולין‪ .‬הלחימה הייתה לחימה מהירה‪ ,‬קשה‬
‫ונמשכה פחות מחודש (בליץ קריג)‪ .‬הפולנים לא מצליחים להתמודד עם השילוב בין בריה"מ‬
‫וגרמניה ונכנעים‪.‬‬

‫‪3/9/1939‬‬
‫בניגוד למדיניות הפייסנית‪ ,‬בריטניה וצרפת הפעם מחליטות להכריז מלחמה על גרמניה‪.‬‬
‫‪17/9/1939‬‬
‫בהתאם לרבנטרופ‪ -‬מולוטוב‪ ,‬בריה"מ פולשת לפולין ופולין מחולקת בהתאם להסכם‪ .‬החלק‬
‫המזרחי מספוח לבריה"מ‪ ,‬החלק המערבי לגרמניה‪ ,‬ובחלק המרכזי הכוונה של גרמניה‪ -‬לרכז בו‬
‫"יסודות לא רצויים" – יהודים‪ ,‬צוענים ויסודות נוספים‪.‬‬
‫נובמבר ‪1939‬‬
‫בריה"מ פולשת וכובשת בהתאם להסכם עם גרמניה את פינלנד והארצות הבלטיות‪.‬‬
‫אפריל ‪1940‬‬
‫דנמרק ונורבגיה‪ -‬למרות הכרזת המלחמה של צרפת ובריטניה על גרמניה‪ ,‬חלפו ‪ 7‬חודשים ובנות‬
‫הברית לא התכוננו לפלישה גרמנית מתוך הנחה מוטעית שהיטלר אינו מתכוון לתקוף יותר‪ ,‬אבל‬
‫היטלר ממשיך בכיבושיו‪ .‬דנמרק נופלת ללא התנגדות‪ .‬בנורבגיה הגרמנים נתקלים בהתנגדות מצד‬
‫הפרטיזנים שהסתתרו בהרים אבל הם מצליחים לכבוש את המדינה‪ ,‬להשתלט על הנמלים בחוף‬
‫המערבי של נורבגיה ולהעביר לנמלים כוחות‪ .‬הם משתלטים על אוסלו עיר הבירה ומוקמת‬
‫ממשלה חדשה שבראשה עומד פרו‪-‬נאצי‪.‬‬
‫כיבוש נורבגיה העביר לגרמנים בסיסי צי ואוויר שיעניקו להם יתרון בהמשך הלחימה‪ ,‬השליטה‬
‫על נורבגיה אפשרה לגרמנים לשלוט על הים הצפוני‪ .‬הכישלון של בנות הברית למנוע את נפילת‬
‫נורבגיה זירז את התפטרותו של צ'מברלין ואת מינויו של וינסטון צ'רצ'יל‪.‬‬
‫מאי ‪1940‬‬
‫הולנד‪ ,‬בלגיה ולוקסמבורג‪ -‬בשיטת "הבליץ קריג" כבשו הגרמנים את הולנד ובלגיה תוך הפצצות‬
‫קשות‪ .‬כוחות בעלות הברית (צרפת ובריטניה) העבירו כ‪ 300,000-‬חיילים כדי לסייע לבלגיה אבל‬
‫קריסתה של בלגיה הייתה מהירה כ"כ והצבא הגרמני התקדם ואיגף כוחות אלה בנמל דנקירק‪.‬‬

‫‪6‬‬
‫הבריטים עשו מאמץ נועז להציל את החיילים שהצטופפו בנמל ובעזרת ספינות אזרחיות של מאות‬
‫אזרחים מתנדבים‪ ,‬הצליחו ‪ 350,000‬חיילים בריטים וצרפתים לחזור לבריטניה‪ .‬הפינוי בדנקרק‬
‫תרם רבות להעלאת המורל הבריטי והכוח שפונה אפשר לבריטניה לבנות מחדש את הצבא שלה‬
‫להמשך לחימה‪.‬‬
‫מדוע היטלר עצר את המתקפה? יש הסבורים כי היטלר קיווה להשיג שלום עם בריטניה לאחר‬
‫כיבוש צרפת‪ ,‬אחרים אומרים שגרמניה העדיפה לשמור על חייליה‪.‬‬
‫יוני ‪1940‬‬
‫איטליה‪ ,‬בראשותו של מוסוליני‪ ,‬מכריזה מלמה על צרפת ובריטניה מתוך רצון לזכות בנתחים‬
‫מהשלל‪.‬‬
‫בחודש זה גרמניה נכנסת לפריז וצרפת נופלת ‪ .‬החלק הצפוני הופך לאזור כבוש בידי הגרמנים‬
‫ובחלק הדרומי הוקמה ממשלת וישי‪ .‬ממשלת וישי התנהלה כמדינה "עצמאית" כביכול‪ ,‬בכפיפות‬
‫לפיקוח גרמני‪ .‬גנרל פטן מונה לרוה"מ‪ .‬ממשלת וישי הייתה ממשלה פרו‪-‬נאצית ושיתפה פעולה‬
‫עם גרמניה הנאצית‪.‬‬
‫הסיבות העיקריות לנפילתה של צרפת היו תפיסת הביטחון הצרפתי שהתבססה על קו מג'ינו‬
‫והמצב הפוליטי בתוך צרפת‪.‬‬

‫אוגוסט ‪ -1940‬הקרב על בריטניה‬

‫‪ 4,000‬מטוסים גרמנים עמדו לרשות חיל האוויר הגרמני לעומת כמה מאות מטוסים בריטיים‪.‬‬
‫אבל לרשותם של הבריטים עמדו טייסי קרב מעולים ואמצעים טכנולוגיים חדישים כמו הרדאר‬
‫שהוצב לאורך התעלה והיה יכול לגלות את המטוסים הגרמניים‪.‬‬
‫החל מאוג'‪ ,‬חיל האוויר הגרמני מתחיל בהפצצות‪ .‬בשלב הראשון הפצצות של שדות תעופה‬
‫בריטיים ובהמשך מחליט מפקד חיל האוויר הגרמני מחליט לתקוף גם את לונדון‪.‬‬
‫תושבי לונדון בילו לילות רבים ברכבת התחתית כאשר הם מגלים התנהגות אזרחית למופת‪ .‬הנזק‬
‫שנגרם לעיר היה עצום‪ .‬גם ערים נוספות נפגעו קשה מההפצצות‪ .‬אבל למרות העליונות המספרית‬
‫של המטוסים הגרמניים לא הייתה הכרעה‪.‬‬
‫הכישלון הגרמני נגרם מכמה סיבות‪:‬‬
‫חיל האוויר הגרמני לא העריך נכונה את כושר עמידתם של הבריטים מול ההפצצות הנמשכות‬ ‫‪.1‬‬
‫ללא הפסקה‪ .‬הטייסים הבריטים היו מיומנים והודות להמצאת הרדאר הצליחו בקרבות מול‬
‫גרמניה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬בריטניה קיבלה סיוע מטייסים נוספים שהגיעו מאירופה הכבושה וכל אלה ביחד‬ ‫‪.2‬‬
‫השפיעו על התמונה‪.‬‬
‫הכישלון של גרמניה לכבוש את בריטניה הראה לעולם שניתן להביס את גרמניה‪ .‬היטלר שמחפש‬
‫ניצחון מהיר נוסף החליט לעזוב לאותו הזמן את בריטניה ולהפנות מאמצים לבריה"מ‪.‬‬
‫המערכה בבלקן‬
‫היטלר ביקש להפוך את הבלקן לנקודת זינוק ממנה יוקל עליו לתקוף את בריה"מ‪ .‬יוון נכנעה‬
‫לאחר התנגדות קצרה ואמיצה‪ ,‬האי כרתים במרכז הים התיכון נפל גם הוא בידי הגרמנים ובכך‬
‫היטלר ביסס את השפעתו בים התיכון‪.‬‬
‫רומניה‪ ,‬בולגריה‪ ,‬יוגוסלביה‪ ,‬הונגריה‪ ,‬הופכות כולן למדינות גרורות של גרמניה‪ .‬עם השלמת‬
‫ההשפעה על הבלקן‪ ,‬היטלר ניגש ליישם את הסדר החדש באירופה‪.‬‬

‫‪7‬‬
 ‫הסדר החדש– "כבוש‪ ,‬שלוט‪ ,‬נצל"‬
‫הסדר החדש מבוסס על תורת הגזע‪ ,‬עליונות הגזע הארי ועיקרון מרחב המחיה‪ .‬אירופה נחלקת‬
‫לגזע האדונים שעליו לשלוט יחד עם הגרמנים‪ ,‬ניתן להוסיף את ההולנדים‪ ,‬הדנים ועמי מערב‬
‫אירופה‪.‬‬
‫מתחתיהם נמצאו העמים הסלבים שנועדו לשרת את הגזע הארי‪ .‬הסדר החדש אפשר להם‬
‫להישאר בחיים כדי לעבוד למען כלכלת הרייך והמאמץ המלחמתי‪.‬‬
‫לעומתם‪ ,‬ליהודים אין מקום באירופה החדשה‪ .‬אירופה צריכה להיות נקייה מיהודים משום שהם‬
‫מרעילים ומזהמים‪ ,‬הם אינם גזע נחות שנועד לשרת‪ ,‬אלא הם תת אדם‪ -‬הם מיותרים וטפילים‪.‬‬
‫המטרה הייתה להרחיב את גבולות מרחב המחיה מזרחה ולהעביר חיילים ואיכרים גרמניים‪.‬‬
‫הכוונה היא להקים אליטה גרמנית חדשה שתשמור על הסדר החדש‪.‬‬

‫הצעדים למימוש הסדר החדש‬

‫העברת אוכלוסיות‪ -‬המוני סלבים גורשו מבתיהם אשר יועדו לגזע הארי ומאות אלפים של‬ ‫‪.1‬‬
‫ארים יושבו מחוץ לגרמניה ברחבי אירופה‪ .‬הייתה תכנית להעביר מיליוני גרמנים לבריה"מ‬
‫כדי ליישב אותה ולהקים בה מושבות גרמניות (תכנית זאת לא בוצעה)‪.‬‬
‫פגיעה בצמרת המשכילה של הגזע הסלבי‪ -‬נקבע כי יש לחסל את הצמרת האינטלקטואלית‬ ‫‪.2‬‬
‫הסלבית ולהותיר בחיים את הסלבים הלא משכילים‪ .‬הנאצים ראו בהשכלה גורם מתסיס‬
‫העלול לפגוע בהפיכת הסלבים לעבדים‪ .‬הדרכים לחיסול המשכילים היו רצח‪ ,‬מאסר‪ ,‬מחנות‬
‫ריכוז‪ ,‬סגירת אונ' ופגיעה בחיי הרוח והאומנות‪.‬‬
‫שוד וגזל‪ -‬כל מדינה שנכבשה ע"י הגרמנים נאלצה לשלם סכומי עתק עבור "הוצאות‬ ‫‪.3‬‬
‫הכיבוש"‪ .‬הגרמנים החרימו טונות של מזון‪ ,‬בהמות‪ ,‬חומרי גלם‪ ,‬מכונות‪ ,‬בתי חרושת‪ ,‬חוות‬
‫חקלאיות‪ ,‬שנמסרו למתיישבים גרמנים‪.‬‬
‫שוד של חפצי אומנות נעשה עפ"י פקודה מפורשת של היטלר ורכבות עליהן יצירות אומנות‬
‫עשו את דרכן בארגזים עם עשרות אלפי פריטים לגרמניה‪.‬‬
‫ניצול כלכלי ועבודות כפייה‪ -‬המלחמה הממושכת הצריכה גיוס של כוח אדם לצרכים של‬ ‫‪.4‬‬
‫הרייך‪ .‬הגרמנים נאלצו לגייס עובדים במדינות הכבושות‪ .‬עובדים אלה נאלצו לעבוד בתעשיית‬
‫הנשק‪ ,‬בתי חרושת‪ ,‬חפירת תעלות‪ ,‬ביצורים וכו'‪ .‬רבים מהם גברים ונשים נחטפו באלימות‬
‫ע"י ה‪ S.S-‬והוסעו למחנות עבודה שהוקמו ברחבי הרייך‪ .‬התנאים במחנות היו קשים ורבים‬
‫מהם מצאו שם גם את מותם‪.‬‬
‫הפתרון הסופי – על מנת להפטר מהיהודים‪ ,‬הגזע ההרסני‪ ,‬הוקמו גטאות שפונו מאוחר יותר‬ ‫‪.5‬‬
‫למחנות ההשמדה‪.‬‬

‫‪8‬‬
 ‫הרחבת המלחמה לחזיתות נוספות‬
‫יוני ‪ -1941‬מבצע ברברוסה (עמ' ‪)210-211‬‬
‫ביוני ‪ 1941‬הצבא הגרמני פולש לבריה"מ‪ .‬היטלר משוכנע כי הצבא האדום יובס בקלות לאחר‬
‫הטבח הגדול שערך סטלין‪ .‬אלמנט ההפתעה גם הוא יעזור להביס את הרוסים תוך זמן קצר‪.‬‬
‫ההנחה הייתה שעד החורף המלחמה תסתיים‪.‬‬
‫היטלר משוכנע שלאחר הבסתה של בריה"מ בריטניה תיכנע גם היא ותחתום איתו הסכם‪ .‬היה גם‬
‫גורם כלכלי בהחלטה זו וגרמניה והתכוונה להשתלט על המאגרים החקלאיים הגדולים של‬
‫אוקראינה מעל שדות הנפט בקווקז‪.‬‬
‫מרחב המחיה‪ ,‬שלילת הקומוניזם‪ ,‬תורת הגזע‪ -‬גם הם השפיעו על ההחלטה‪.‬‬
‫במשך חמישה חודשים נכבשו שטחים גדולים ממערב להרי אורל‪ .‬הגרמנים הגיעו עד כדי ‪ 18‬ק"מ‬
‫ממוסקבה‪ .‬מאות מטוסים הושמדו בימים הראשונים ולגרמנים היה ברור כי כיבוש מוסקבה זה‬
‫רק עניין של זמן‪ .‬אחד האירועים הקשים במלחמה היה המצור על לנינגרד‪ -‬מצור שנמשך כ‪3-‬‬
‫שנים עד ‪ . 1944‬אבל ההתקדמות של הצבא הגרמני לא הולכת כמתוכנן ובחורף ‪ 1941‬הצבא‬
‫הגרמני נעצר‪.‬‬
‫כיצד בריה"מ עצרה את המתקפה הגרמנית? כנראה ששילוב של חורף קר במיוחד‪ ,‬השיטה של‬
‫האדמה החרוכה‪ ,‬והסירוב של היטלר לסגת ולחזור באביב‪ .‬היטלר אף מפטר גנרלים שלא שומעים‬
‫לו‪ ,‬הוא נוטל את הפיקוד לידיו‪.‬‬
‫סטלין לעומת זאת נוקט בטקטיקה המוכיחה את עצמה‪ -‬הוא מצליח להעביר את התעשייה‬
‫מזרחה שלא תיפול בידי הגרמנים‪ ,‬ומצליח להלהיב את הרוסים לעורר בהם פטריוטיות מעל‬
‫הגרמנים‪.‬‬
‫המתקפה על פרל הרבור והצטרפות ארה"ב למלחמה (עמודים ‪)218-219‬‬
‫עם תחילת המלחמה‪ ,‬ארה"ב נמצאת במדיניות בדלנית‪ .‬היא מעדיפה לא לקחת חלק במלחמה‪,‬‬
‫למרות נפילתה של אירופה בידי גרמניה הנאצית‪ .‬ארה"ב תיכנס למלחמה לא בעקבות גרמניה‬
‫אלא דווקא בעקבות החזית מול יפן‪ .‬יפן‪ ,‬בשנות ה‪ ,30-‬שואפת להקים אימפריה יפנית בדרום‬
‫מזרח אסיה‪ .‬ב‪ 1931-‬היא כובשת מסין את מנצ'וריה וב‪ 1937-‬היא מרחיבה את כיבושיה‪ .‬היא‬
‫מנצלת את הלחימה באירופה המערבית וכובשת שטחים נרחבים שהיו בשליטת האמריקאים‪,‬‬
‫הבריטים‪ ,‬ההולנדים‪ ,‬בדרום מזרח אסיה ובאוקיינוס השקט‪ .‬הכוונה היא לספח אזורים עשירים‬
‫בנפט וחומרי גלם‪ .‬היא מצטרפת למדינות הציר ויצרה את ציר ברלין‪-‬רומא‪-‬טוקיו‪ .‬על רקע כוונות‬
‫אלה היחסים עם ארה"ב מדרדרים והשיא מגיע ב‪( 7/12/1941-‬עמ' ‪.)218‬‬
‫כאשר יפן מפתיעה ותוקפת את הנמל האמריקאי פרל הרבור באוקיינוס השקט‪ .‬ההתקפה גרמה‬
‫לאלפי הרוגים אמריקאים‪ ,‬משחתות שהוטבעו ומטוסים הושמדו על הקרקע‪ .‬יום למחרת ארה"ב‬
‫ובריטניה הכריזו מלחמה על יפן‪ ,‬גרמניה ואיטליה שהיו קשורות בברית עם יפן הכריזו מלחמה על‬
‫ארה"ב‪ ,‬וכך המלחמה הפכה למלחמה עולמית‪ .‬היפנים התגלו ככובש אכזר ביותר‪ ,‬העמים קיוו‬
‫שהיפנים משחררים אותם ממדינות אירופה‪ ,‬אבל מהר מאוד הם הבינו שיפן מתכוונת לנצל אותם‬
‫לעבודות כפייה קשות‪ .‬יפן מנצלת את העובדה שארה"ב עדיין לא התארגנה והיא ממשיכה לכבוש‬
‫אזורים נרחבים בדרום מזרח סין‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬גרמניה ויפן מצליחות עד אמצע ‪ 1942‬להקים את האימפריות עליהן חלמו‪ .‬מסוף ‪,1942‬‬
‫מדינות הציר נבלמות ב‪ 3 -‬חזיתות‪.‬‬

‫‪9‬‬
 ‫קרבות המפנה (עמ' ‪)282-284‬‬
‫יוני ‪ -1942‬קרב מידווי‪ :‬יפן‪ -‬ארה"ב‬
‫מסוף ‪ 1941‬עד תחילת ‪ 1942‬היפנים בנו את האימפריה עליהם חלמו‪ .‬הצי היפני ששולט באוקיינוס‬
‫השקט מהוואי במערב ועד חופי קפריסין‪ ,‬פיליפינים‪ ,‬אינדונזיה‪ ,‬דר'‪-‬מז' אסיה כולל בורמה‪ ,‬עד‬
‫גבול הודו‪ .‬היפנים מגיעים עד חופי אוסטרליה‪.‬‬
‫בקיץ ‪ 1942‬נערך ליד האי מידווי (אמצע האוקיינוס האטלנטי)‪ ,‬אחד הקרבות הימיים הגדולים‬
‫ביותר במלחה"ע השנייה‪ .‬מטוסים אמריקאים הצליחו להטביע חלק נכבד מהצי היפני וארבע‬
‫נושאות מטוסים הגדולות ביותר של יפן‪.‬‬
‫הניצחון האמריקאי הושג בזכות המודיעין האמריקאי שהצליח לאתר את מיקום האוניות‬
‫היפניות‪.‬‬
‫משמעות הקרב‪ :‬התבוסה במידווי מסמנת מפנה בחזית המזרח הרחוק‪ ,‬האמריקאים מתחילים‬
‫לדחוק את היפנים צפונה‪.‬‬
‫נובמבר ‪ - 1942‬קרב אל‪-‬עלמיין‪ :‬גרמניה‪ -‬בריטניה‬
‫בצפון אפריקה איטליה שולטת בלוב‪ ,‬אך לא מצליחה להחזיק מעמד מול בריטניה‪.‬‬
‫היטלר שולח את רומל לצפון אפריקה לסייע לאיטלקים‪ .‬רומל מצליח לדחוק את הבריטים‬
‫מזרחה לכיוון מצרים‪ ,‬והמלחמה הופכת למלחמה של גרמניה‪ -‬בריטניה‪.‬‬
‫קיץ ‪ -'42‬רומל מצליח להגיע עד ‪ 60‬ק"מ מקהיר‪ .‬הבריטים ידעו כי תבוסה באל‪-‬עלמיין פרושה‬
‫שכל מצרים תיפול בידי הגרמנים ויהיו לכך תוצאות על המזרח התיכון כולו‪.‬‬
‫מונטגומרי נשלח לפקח על הכוחות הבריטיים‪ .‬הוא מצליח לעבור מבלימה להתקפה‪.‬‬
‫בקרבאל‪-‬עלמיין הגרמנים נעצרים ומתחילים בנסיגה לעבר לוב ותוניסיה‪ ,‬כאשר הבריטים‬
‫בעקבותיהם‪.‬‬
‫קרב זה היה הניצחון היבשתי הראשון של בעלות הברית על גרמניה‪ .‬הוא פתח תקופה חדשה של‬
‫עליונות בעלות הברית על גרמניה‪ .‬התבוסה של גרמניה אפשרה את הפריצה מתוניסיה לאיטליה‪.‬‬
‫חורף ‪ -1942-1943‬הקרב על סטלינגרד‪ :‬גרמניה‪ -‬בריה"מ‬
‫הגרמנים הגיעו לעיר והטילו עליה מצור‪ ,‬אך לא הצליחו לפרוץ אל העיר ולכבוש אותה‪.‬‬
‫הגרמנים הגיעו לעיר‪ ,‬ניתקו אותה מהתעבורה בנהר‪.‬‬
‫בחורף ‪ 1942-3‬בקרבות נמשכו מבית לבית‪ ,‬שני הצדדים השתמשו ברימונים‪ ,‬רובים‪ .‬הלוחמה‬
‫הייתה ברחובות העיר (לכן הגרמנים לא יכלו להשתמש ביתרונם הטכנולוגי)‪ .‬לאחר קרבות קשים‪,‬‬
‫הצבא האדום הצליח להבקיע את המצור על העיר ועבר להתקפת נגד‪.‬‬
‫הקרבות נמשכו כשלושה חודשים בהם נהרגו ונשבו ‪ 300,000‬חיילים גרמנים‪ .‬היטלר נותן הוראות‬
‫להמשיך ולהילחם‪ ,‬אבל בפב' ‪ '43‬הצבא הגרמני נכנע והצבא הרוסי החל להתקדם מערבה‪.‬‬
‫המערכה בסטלינגרד הפכה לאגדה‪ ,‬סמל של גבורה וגאווה לאומית‪ .‬נקודת מפנה במלחמה כולה‪.‬‬
‫למרות הניצחון ההכרעה במלחמה עדיין לא הייתה רחוקה והצבא הגרמני נמצא עמוק בשטחי‬
‫בריה"מ‪.‬‬
‫יוני ‪ -1944‬הפלישה לנורמנדי (עמ' ‪)285-286‬‬
‫עולה צורך בפתיחת חזית שנייה באירופה‪ .‬היעד הבא שנבחר היה חוף נורמנדי בצפון מערב צרפת‪.‬‬
‫הכוח הענק רוכז בדר' אנגליה תחת פיקודו של הגנרל האמריקאי אייזנהאוור‪.‬‬

‫‪10‬‬
‫הגרמנים ידעו כי מתוכננת פלישה אך לא הצליחו לפענח מתי והיכן בדיוק‪ .‬הם העריכו כי הפלישה‬
‫תתבצע בחוף קאלה (המקום הצר ביותר)‪ ,‬לכן ריכזו שם כוחות‪.‬‬
‫הצלחת המבצע הייתה תלויה ביכולת ההפתעה‪.‬‬
‫ב‪ 6.6-‬מאות אלפי חיילים בסיוע מטוסים ואוניות קרב החלו את הפלישה‪ .‬ההפתעה הייתה‬
‫מושלמת והגרמנים לא הצליחו לעצור את הנחיתה‪.‬‬
‫כעת החלה הפריצה מזרחה לתוך צרפת ושחרור אירופה מגרמניה‪.‬‬

‫כניעת גרמניה והטלת פצצות האטום על יפן‬

‫מפלת גרמניה בחזית המזרחית‬
‫עם בלימת הגרמנים בסטלינגרד‪ ,‬הצבא האדום התקדם במהירות מערבה ב‪ 4 -‬ראשי חץ‪ :‬לכיוון‬
‫פינלנד‪ ,‬המדינות הבלטיות‪ ,‬פולין ‪ ,‬ורומניה והבלקן‪.‬‬
‫ב‪ 1944-‬הרוסים התקדמו ללא הפסקה‪ .‬עד סוף ‪ '44‬נכנעה פינלנד‪ ,‬נכבשו רוב שטחי הבלטיות‪,‬‬
‫פולין‪ ,‬רומניה ובולגריה‪ .‬הרוסים חדרו להונגריה ויוגוסלביה‪.‬‬
‫‪ -1.1945‬הצבא האדום נכנס לפרוסיה המזרחית‪ -4.1945 .‬נכנס לברלין‪.‬‬

‫מפלת גרמניה בחזית המערבית‬

‫באוג' ‪ 1944‬שוחרר פריז‪ ,‬בספטמבר בריסל‪ ,‬ובסתיו הגיעו בעלות הברית לאזור הריין‪.‬‬
‫אפריל ‪ -'45‬הצבא הרוסי נפגש עם צבא מעצמות המערב על אדמת גרמניה על נהר האלבה‪ .‬הצבא‬
‫הגרמני התפור ונכנע למנצחים‪.‬‬
‫‪ -30.4‬היטלר מתאבד במוצב הפיקוד שלו בברלין יחד עם אשתו אווה בראון‪.‬‬
‫‪ -8.5‬נכנעו מפקדי הצבא הגרמני לצבאות הברית‪.‬‬
‫תבוסת יפן‬
‫לאחר קרב מידווי האמריקאים נטלו את היוזמה‪ .‬במשך שנתיים עד אמצע ‪ '44‬הצי האמריקאי‬
‫מנהל מאבק דמים על איי האוקיאנוס השקט‪.‬‬
‫כוחות הנחתים ניהלו מאבק על כל אי‪ ,‬ההתנגדות היפנית הייתה נואשת ואכזרית‪.‬‬
‫חורף ‪ ,'45‬הפיליפינים נכבשו‪ ,‬כמו כן נכבשו האיים איווג'ימה‪ ,‬ואוקיאניה (איים סמוכים ליפן)‪,‬‬
‫במחיר של ‪ 21,000‬חיילים אמריקאים‪ .‬המספר העצום של החללים היה גורם מרכזי בהחלטת‬
‫טרומן להטיל פצצה אטומית כדי לסיים את המלחמה‪.‬‬
‫היפנים מפעילים את טייסי הקמיקזה שהתרסקו על מטוסיהם העמוסים חומר נפץ על אוניות‬
‫קרב אמריקאיות‪ ,‬יפן מסרבת להיכנע‪.‬‬
‫אפריל ‪ -'45‬הנשיא רוזוולט מת באופן פתאומי‪ ,‬את ההחלטה מקבל טרומן‪.‬‬
‫‪ -6.8.1945‬פצצה ראשונה על יפן‪ 100,000 -‬הרוגים מיידית ואלפים מתו בהמשך‪ .‬יפן טרם נכנעת‪.‬‬
‫‪ -9.8.1945‬פצצה שנייה על נגסקי‪ 80,000 -‬הרוגים‪ .‬ראשי הצבא מסרבים להיכנע‪ ,‬הקיסר מכריע‬
‫בעד כניעה‪.‬‬
‫‪ -10.8.1945‬יפן נכנעת‬
‫‪ -2.9.1945‬הקיסר מודיע ברדיו על הכניעה‪.‬‬

‫המלחמה מסתיימת לאחר ‪ 6‬שנים ויום ‪2.9.1945 >>> 1.9.1939 : 1‬‬

‫‪11‬‬
 ‫הקמת הגטאות‬
‫יהודי פולין‬

‫ב‪ 1.9.1939-‬פלש הצבא הגרמני לפולין וכבש אותה תוך פחות מחודש‪ .‬בעקבות כיבוש פולין‬
‫וחלוקתה עם בריה"מ עברו יותר ממיליון מיהודי פולין לשלטון הרוסי וכ‪ 2-‬מיליון לשלטון‬
‫הגרמני‪ .‬גם החלק שכבשה גרמניה חולק ל‪ :2-‬שטח שסופח באופן רשמי לגרמניה ונועד ליישוב‬
‫גרמני ושטח שהוגדר כ"הממשל הכללי" שנועד לריכוז יהודי פולין‪.‬‬

‫תוך חודש יהודי פולין מצאו את עצמם מפוצלים בין מסגרות שלטון שונות כשלכל שלטון הייתה‬
‫המדיניות שונה כלפיהם‪ :‬במערב פולין שסופחה היהודים החלו להיות מגורשים לתוך השטח של‬
‫הממשל הכללי‪ .‬באזור זה שהונהג בו כיבוש גרמני ישיר היחס היה אלים ואכזרי לאוכלוסייה‬
‫היהודית‪ .‬באזור זה נוספו היהודים שהגיעו מהאזורים המערביים והתנאים בו הפכו להיות תנאים‬
‫צפופים מאוד‪.‬‬

‫הגידול הרב במספר היהודים שהיו נתונים לשלטון הגרמני חייב את גרמניה להגדיר את מדיניותה‬
‫כלפי היהודים‪ .‬חשוב לציין שהמפגש של החיילים הגרמניים עם היהודים הציב בפני הגרמנים את‬
‫הדימוי היהודי הסטריאוטיפי‪ .‬היו אלה יהודים בעלי לבוש מסורתי‪ ,‬זקנים‪ ...‬החיילים יחד עם‬
‫היחידות המיוחדות של ה‪ S.S.-‬שנכנסו עם הצבא הגרמני התחילו להטיל אימה על האוכלוסייה‪,‬‬
‫להציב בתי כנסת כאשר המטרה של הגרמנים הייתה לנתק ולבודד‪ ,‬להשפיל ולנצל כלכלית את‬
‫יהודי פולין‪.‬‬
‫כדי לבודד יהודים אלה תוך פחות מחודש לאחר הכיבוש‪ ,‬כל יהודי חויב לסמן את עצמו בסימן‬
‫מזהה במקום בולט על בגדיו‪ .‬יהודים חויבו לסמן את חנויותיהם ולרשום את רכושם ונאסר‬
‫עליהם להחליף מקום מגורים–סימון יהודים‪.‬‬
‫מטרה נוספת הייתה לבודד אותם מהעולם ולכן נאסר על יהודים להחזיק מקלטי רדיו‪ ,‬לצאת‬
‫משעות הערב עד למחרת‪ ,‬להשתמש ברכבות‪ .‬מערכת החינוך היהודית נסגרה‪ ,‬צווים אלה ערערו‬
‫את יהודי פולין ויצרו חוסר ודאות לגבי העתיד לבוא‪.‬‬
‫חודשים אלה שימשו גם לניצול כלכלי של היהודים‪ :‬יהודים נחטפו מהרחוב לעבודות כפייה‪ ,‬ניצלו‬
‫אותם ככוח עבודה זול לצרכי מלחמה‪ .‬הם הועסקו בפינוי הריסות‪ ,‬סלילת כבישים ורבים חלו‬
‫ומתו‪.‬‬
‫המפגש עם היהודים לווה בתהליך של השפלה כאשר היהודים חשופים לאלימות‪ .‬הם פחדו לצאת‬
‫כיוון שקצינים גרמנים נהגו להחזיק מספריים בכיס כדי לגזור להם את הזקן‪ ,‬אחרים אולצו‬
‫לנקות את הרחוב‪ ,‬הוכו ואף נרצחו‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬יהדות פולין עוברת תהליך של ניתוק ובידוד‪ ,‬השפלה וניצול כלכלי סדרי הקיום של‬
‫היחיד והקהילה התמוטטו‪ .‬תוך מס' חודשים גרמניה מתחילה בתוכנית של ריכוז היהודים‬
‫בגטאות‪.‬‬
‫מטרות מוצהרות להקמת הגטאות (לא אמיתיות)‪:‬‬
‫לאפשר ליהודים לנהל חיים אוטונומיים ועצמאיים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫ריכוז היהודים נועד למנוע התפרצות מחלות מדבקות על ידם‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫ריכוז היהודים נועד למנוע מהם ספסרות במוצרי מזון‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫ריכוז היהודים נועד להגן עליהם מפני סביבתם העוינת‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪12‬‬
 ‫מטרות לא מוצהרות להקמת הגטאות (אמיתיות)‪:‬‬
‫הגטו נועד לבודד את היהודים מהעולם החיצון‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫בידוד היהודים הוא חלק מהאידיאולוגי הנאצית שרואה ביהודים גזע נחות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫התנאים בגטו נועדו לגרום ליהודים מוות טבעי ע"י רעב ומחלות ולשבור את רוחם בגטו‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫היודנראט‪ -‬מועצת היהודים‬

‫היודנראט הוא מועצת היהודים שהוטל עליהם לבצע את המדיניות הנאצית בגטו‪ ,‬כלומר להוציא‬
‫לפועל את פקודות השלטון הגרמני‪ .‬היודנראט שימש כגוף מתווך בין הגרמנים ויהודי הגטו‪ ,‬מספר‬
‫חבריו היה בין ‪ ,12-14‬תלוי בגודל הגטו‪ ,‬ובראש היודנראט עמד יו"ר היודנראט‪.‬‬

‫בד"כ הגרמנים הם שמינו את היודנראט‪ .‬היו גטאות בהם הם בחרו אדם והטילו עליו להקים את‬
‫היודנראט אבל בכל מקרה הגרמנים אישרו את חברי המועצה‪.‬‬
‫תפקיד היודנראט היה מורכב והוצבו בפניו דילמות והתלבטויות קשות‪ ,‬לכן חלק ממנהיגי הציבור‬
‫היהודי סרבו לקבל על עצמם תפקיד זה‪ .‬אחרים קיבלו את התפקיד במטרה לסייע במידת האפשר‬
‫בגטו ואחרים לקחו את התפקיד משיקולים של תועלת אישית‪ ,‬כדי לסייע להם ולמשפחה‪.‬‬
‫השאל המרכזית הייתה כיצד חבר היודנראט תופס את תפקידו‪ :‬האם הוא רואה את עצמו יותר‬
‫כמשרת של הגרמנים או משרת את הציבור היהודי בגטו (עמ' ‪.)194‬‬

‫תפקידי היודנראט שהטילו עליהם הגרמנים‬

‫לערוך מפקד אוכלוסין בגטו ולדעת בכל זמן נתון כמה יהודים יש בגטו לפי גיל‪ ,‬עיסוק‪ ,‬מין‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫לדאוג ולמלא את הוראות הגרמנים בגטו‪ ,‬לדוג'‪ ,‬לתפוס מבריחי מזון‪ ,‬לסייע בהחרמה של‬ ‫‪.2‬‬
‫רכוש יהודי וגביית כספים‪.‬‬
‫לדאוג שיהודי הגטו יענדו טלאי צהוב‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫לגייס יהודים למחנות עבודה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫לדאוג לחלוקת המזון ולניהול שוטף של הגטו‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫הכנת המשלוחים למחנות ההשמדה‪ -‬כשהחלו השילוחים מתוך הגטו אל המחנות‪ ,‬היודנראט‬ ‫‪.6‬‬
‫היו צריכים להרכיב את הרשימות‪.‬‬

‫תפקידי היודנראט שחבריהם לקחו על עצמם‬

‫ברוב הגטאות חברי היודנראט לא הסתפקו בתפקידים שהגרמנים הטילו עליהם וברחו לדאוג‬
‫ולקחת על עצמם תפקידים נוספים כמו‪:‬‬

‫מאבק ברעב בגטו‪ -‬חברי היודנראט לא יכלו לעמוד מהצד ולראות את הרעב‪ .‬חלק מהם תמכו‬ ‫‪.1‬‬
‫בהברחות‪ ,‬אחרים הקימו בתי תמחוי וסיפקו מנות נוספות של מזון‪ .‬אחרים הקימו מפעלים‬
‫ליצור מזון משאריות בגטו‪ .‬ישנם חברי יודנראט ביניהם מרדכי חיים רומקובסקי שהיה יו"ר‬
‫יודנראט גטו לודג' שהחליט להקים בתי מלאכה עבור הצבא הגרמני בניסיון להתמודד עם‬
‫הרעב בגטו (עמ' ‪.)199‬‬

‫‪13‬‬
‫בריאות‪ -‬היודנראט הקים בגטו מרפאות‪ ,‬בתי חולים‪ ,‬מעבדות רפואיות‪ ,‬בניסיון להתמודד עם‬ ‫‪.2‬‬
‫המחלות‪ .‬מלאי התרופות היה מוגבל ותנאי הניקיון בגטו קשים אבל יש ניסיון להקל במעט על‬
‫החיים בגטו (עמ' ‪.)199‬‬
‫חינוך ותרבות‪ -‬יודנראטים הקימו בגטו כיתות לימוד‪ ,‬חוגים‪ ,‬גני ילדים ומע' חינוך שפעלה‬ ‫‪.3‬‬
‫בד"כ במתחתרת ובתנאים צפיפות קשים‪ .‬היודנראט גם יזם הרצאות‪ ,‬הקים ספריה‪ ,‬תזמורת‪,‬‬
‫כאשר המטרה של חיי התרבות היא לאפשר ליהודים לברוח מהמציאות הקשה בגטו (עמודים‬
‫‪.)202-203‬‬

‫הדילמות שעמדו בפני היודנראט לפני ביצוע הפתרון הסופי‬

‫האם לציית להוראות הגרמנים שפגעו בתושבי הגטו? (עבודות כפיה‪ ,‬החרמת רכוש) או‬ ‫‪.1‬‬
‫להימנע משיתוף פעולה עם הנאצים‪.‬‬
‫האם להעלים עין מהברחת מזון?‬ ‫‪.2‬‬
‫למי לתת תרופה? לחלש ולנזקק‪ ,‬או למי שסיכוי ההישרדות שלו גבוה יותר?‬ ‫‪.3‬‬

‫הדילמות שעמדו בפני היודנראטבזמן ביצוע הפתרון הסופי‬

‫תפקיד היודנראט היה כרוך בלבטים ודילמות‪ .‬ככל שהמצב בגטו החריף‪ ,‬כך חברי היודנראט עמדו‬
‫בפני קשיים‪ ,‬וכל החלטה שלהם קבעה גורלות‪ .‬כאשר הלך הפתרון הסופי ויהודים נשלחו למחנות‬
‫השמדה‪ ,‬כך הדילמות המוסריות הפכו להיות קשות ביותר‪ .‬דוג' לדילמות אלה‪:‬‬

‫דילמת השילוחים‪ -‬האם לשתף פעולה עם הגרמנים ולהוציא יהודים‪ ,‬ואם כן את מי?‪ .‬ראשי‬ ‫‪‬‬
‫יודנראט שונים התמודדו עם הדילמות בצורות שונות‪:‬‬
‫יו"ר יודנראט גטו ורשה אדם צ'רניקוב ‪ ,‬העדיף להתאבד כאשר הבין שיהודים שיוצאים‬ ‫‪o‬‬
‫מהגטו לא חוזרים‪.‬‬
‫יו"ר גטו לודג' חיים רומקובסקי ביקש למסור לו את החולים והזקנים‪.‬‬ ‫‪o‬‬
‫יו"ר גטו וינה יעקב גנץ אמר לא ניתן להתנגד ואם הם לא ישתפו פעולה הגרמנים יכנסו‬ ‫‪o‬‬
‫וייקחו מספר גדול יותר של יהודים‪.‬‬
‫היו יו"רים שניסו לשחד את הגרמנים אבל אף פעולה לא סייעה להצלת היהודים מהגטו‬ ‫‪o‬‬
‫(עמ' ‪.)233-234‬‬
‫האם להפוך את הגטו ליצרני ולהכניס תעשייה ובתי מלאכה בניסיון להציל את הגטו?‬ ‫‪‬‬
‫חיים רומקובסקי מגטו לודג' הפך את הגטו ליצרני בניסיון להציל אותו (‪ )199-200‬למרות‬
‫שהגטו שרד יותר מגטאות אחרים גם הוא בסוף נשלח להשמדה‪.‬‬
‫האם להלשין על מרד המתארגן בטו או להצטרף למורדים ולהוציא לפועל את המרד?‬ ‫‪‬‬

‫‪14‬‬
 ‫תנאי החיים בגטו‬
‫צפיפות‬
‫בגטו הייתה צפיפות נוראית‪ .‬שטח הגטו הוקם על שטח קטן בעיר ואנשים רבים רוכזו בו‪ .‬בכל‬
‫חדר מספר האנשים היה בין ‪ 8-11‬ולכן לא כולם היו בחדר בו זמנית ורבים גדשו את הרחובות‪.‬‬
‫אנשים גרו בחצרות בתים‪ ,‬בחדרי מדרגות‪ ,‬ברחובות ובכל מקום אפשרי‪ .‬בניסיון להתמודד עם‬
‫הצפיפות השתמשו בשיטת "המיטה החמה" שאפשרה לישון בתורות‪ .‬הצפיפות תרמה להתפשטות‬
‫מחלות בגטו ולתמותה‪.‬‬
‫רעב‬
‫המחסור במזון היה קשה מאוד‪ .‬הגרמנים הכניסו לגטו מנה של כ‪ 200 -‬קלוריות לאדם ליום‪ .‬גם‬
‫איכות המזון הייתה ירודה והרעב היה קשה‪.‬‬
‫כדי להתגבר על הרעב בכל גטו ניתן למצוא ילדים שהכניסו אוכל לגטו בעזרת שוחד לפולנים‪ .‬מזון‬
‫הוברח דרך פרצות בחומה‪ ,‬מתחת לחומה‪ .‬רבים מהמבריחים נתפסו ונורו אבל בזכותם המשפחה‬
‫שרדה‪ .‬אחרים מכרו חפצים שהכניסו לגטו‪ .‬הרעב גרם לא פעם לגניבות‪ ,‬חטיפות‪ ,‬הלשנה במטרה‬
‫לקבל מנה נוספת של מזון‪ .‬יש ראשי יודנראט שניסו להתמודד עם הרעב ע"י הפיכת הגטו ליצרני‪,‬‬
‫אחרים הקימו בגטאות בתי תמחוי כדי לחלק מנות נוספות‪ .‬יהודים אחרים התגייסו והתנדבו‬
‫לצאת לעבודות כפייה כדי לקבל מנת מזון נוספת (‪.)197-198‬‬
‫מחלות‪ ,‬היגיינה‬
‫רוב הגטאות הוקמו באזורים הישנים ולכן התשתיות היו ישנות‪ .‬לא היו מים זורמים‪ ,‬סבון‪,‬‬
‫אנשים לא החליפו בגדים‪ ,‬לכן המחלות והזיהומים השתוללו בגטו‪ .‬המלאי של התרופות היה‬
‫מוגבל ואלפים גססו למוות ברחובות‪.‬‬
‫מחנות עבודה‬
‫כדי להתמודד עם הרעב היו גברים שהתנדבו לצאת לעבוד במחנות אבל התנאים במחנה היו‬
‫קשים‪ .‬רובם לא שרדו והמשפחה נותרה בגטו ללא הגבר ששימש בעבורם כעמוד התווך של‬
‫המשפחה‪.‬‬
‫השפעת התנאים בגטו‬
‫השפעה על הפרט‬
‫החיים הקשים בגטו גרמו מצד אחד לתופעות כמו עזרה לחלשים‪ ,‬דאגה למסכנים‪ ,‬אבל מצד שני‬
‫אצל רבים אחרים התנאים הקשים גרמו להתערערות המוסר ולתופעות של גניבה‪ ,‬חטיפה‪,‬‬
‫הלשנה‪ .‬יהודים היו מוכנים לעשות הכל כדי לשרוד ולהישאר בחיים‪ ,‬ולעתים גם על חשבונם של‬
‫האחרים בגטו‪.‬‬
‫השפעה על המשפחה‬
‫המשפחה נפגעה קשה מתנאי החיים בגטו‪ .‬הגברים ששימשו כמרכז המשפחה והיו אחראים על‬
‫הילדים איבדו את מעמדם ולא היה באפשרותם לדאוג למשפחה מאחר ורובם נלקחו למחנות‬
‫העבודה‪.‬‬
‫הנשים לקחו על עצמן את הדאגה למשפחה‪ ,‬הן עמדו שעות בתור לקבלת מזון‪ ,‬היו מאלתרות‬
‫ודואגות לחלוקת המזון בתוך המשפחה‪.‬‬

‫‪15‬‬
‫לילדים היה קשה‪ ,‬הם נאלצו לגדול לבד‪ ,‬לא היו גנים שטחי נוי למשחקים‪ .‬הם התארגנו בקבוצות‬
‫ועזרו בהברחות‪ .‬תנועות הנוער הפכו בגטו תחליף למשפחה‪.‬‬
‫השפעה על החברה‬
‫יחד עם תופעות של הלשנה גניבות וחטיפות‪ ,‬אפשר למצוא בגטו גם ביטויים של עזרה הדדית‬
‫למסכנים וליתומים‪ .‬בגטו הוקמו בתי תמחוי‪ ,‬בתי יתומים‪ ,‬ארגוני סעד ועזרה הדדית‪ .‬למרות‬
‫המצוקה הקשה הייתה דאגה לשכבות החלשות‪ .‬חלק מהכסף הגיע מארגון סעד מארה"ב (ארגון‬
‫הג'וינט) ששלח לגטו מזון וציוד‪ .‬הוקמו גם ועדי בית שארגנו פעילויות לילדים ומנת מזון נוספת‬
‫לילדים בגטו‪.‬‬
‫דרכי ההתמודדות של היהודים בגטו‬
‫היהודים בגטו עמדו מול מציאות חדשה והמאבק היה של הישרדות גם בתחום הפיזי וגם בתחום‬
‫הרוחני‪.‬‬
‫כדי להחזיק מעמד בגטו‪ ,‬היה צורך לעסוק בהברחה ‪ .‬ללא הברחה הגטו היה נידון למוות ברעב‪.‬‬
‫ההברחה לא פסקה אפילו ליום אחד והעוסקים בה הם ילדים ולעתים גברים שחזרו ממחנה‬
‫העבודה‪.‬‬
‫בגטאות אחרים הוקמו מפעלים וסדנאות שבהם עבדו פועלים יהודים לטובת הכלכלה הגרמנית‪.‬‬
‫העבודה העניקה להם מנת מזון נוספת‪.‬‬
‫מושג המשקף את העמידה של היהודים בגטו הוא "קידוש החיים"‪ .‬מושג זה מיוחס לרב יצחק‬
‫ניסנבוים מגטו ורשה‪ .‬לדבריו "זוהי שעה של קידוש החיים ולא של קידוש השם במוות"‪ .‬כאשר‬
‫בעבר דרשו את הנשמה של היהודים וביקשו מהם לעבור על המצוות‪ ,‬היהודים העדיפו למות‪ ,‬אבל‬
‫בשעה זו חובה על היהודי להגן על עצמו‪ ,‬לשמור על חייו‪ .‬גם לשרוד וגם לשמור על צלם אנוש‪.‬‬
‫מטרתם של הגרמנים היא להשמיד את היהודים ולכן למרות המצב הזוועתי בגטו נעשה הכל כדי‬
‫לשרוד‪.‬‬
‫דוגמאות לקידוש החיים‬
‫תחום החינוך‪ -‬כמעט בכל הגטאות פעלה מערכת חינוך שכללה בי"ס יסודיים‪ ,‬תיכון‪ ,‬קורסים‬
‫מקצועיים‪ ,‬הרצאות ברמה של אוניברסיטה ועוד‪.‬כל אלו התקיימו בתנאי קור‪ ,‬רעב ומחלות‪,‬‬
‫בשעה שהגטו נלחם על חייו‪ .‬רוב הלימודים התנהלו בעליות גג‪ ,‬במרתפים‪ ,‬כאשר הצפיפות מאוד‬
‫גדולה‪ .‬התחושה היא שחינוך הוא חלק מההישרדות הרוחנית בגטו‪.‬‬
‫תחום התרבות‪ -‬ניתן היה למצוא ברוב המקרים בגטאות ערבי שירה‪ ,‬מקהלות‪ ,‬תיאטרון‪,‬‬
‫ספריות‪ ,‬קונצרטים‪ ,‬עיתונים‪ ,‬הרצאות‪ ,‬תחרויות כתיבה ועוד‪.‬‬
‫אחת הפעולות המשמעותיות ביותר הייתה "עונג שבת" בגטו ורשה‪ -‬בגטו התנהל תיעדו של‬
‫המתרחש בגטו למען הדורות הבאים‪ .‬החומרים הוסתרו במקומות שונים בגטו והודות לחומר‬
‫הרב שהתגלה התאפשר ללמוד ולהבין על חיי היהודים בגטו‪.‬‬
‫תחום הדת‪ -‬בכל גטו ניסו להמשיך ולנהל את חיי הדת באמצעות שמירת שבת‪ ,‬קיום החיים‬
‫והחגים כסדרם‪ .‬למרות הקושי השתדלו לקיים את התפילות‪ ,‬לחגוג את החגים במועדם‪ ,‬להפעיל‬
‫חדרי ישיבות‪ ,‬בתי כנסת‪ ,‬לקיים חתונות‪ ,‬בר מצוות ועוד‪.‬‬

‫תנועות הנוער‬
‫בכל גטו פעלו תנועות נוער יהודיות ששימשו תחליף למשפחה שהתפרקה בגטו‪ .‬החיים בגטו ערערו‬
‫את המסגרות החברתיות הקיימות ואת חיי הקהילה והמשפחה‪ .‬ההורים התקשו להסתגל למצב‬

‫‪16‬‬
‫בגטו‪ .‬הילדים נותרו לבד ללא השגחה ולפה נכנסו תנועות הנוער שתפסו את מקומה של המשפחה‬
‫המתפרקת‪ ,‬שימשו לילדים אוזן קשבת בתקופה קשה זו‪.‬‬
‫הילדים שהגיעו לשעה של פעילות בתנועות הנוער‪ ,‬שכחו לזמן קצר את המציאות הקשה‪ .‬תנועות‬
‫הנוער ראו את תפקידן בגטו כשלב זמני עד שתסתיים המלחמה ואפשר יהיה לעלות לא"י‪.‬‬
‫הפעילות של תנועות הנוער בגטו התמקדה במס' תחומים‪:‬‬

‫פעילות חינוכית‪ -‬בעזרת תושבי הגטו הוקמו חוגים‪ ,‬בתי ספר‪ ,‬ספריות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫יצירת קשר עם גטאות אחרים‪ -‬צעירים בעלי חזות ארית יצאו לגטאות אחרים והעבירו מידע‬ ‫‪.2‬‬
‫בין הגטאות‪.‬‬
‫פרסום עיתונאות מחתרתית‪ -‬בגטו ורשה‪ ,‬תנועות הנוער הוציאו עיתונים בהם סיפרו על‬ ‫‪.3‬‬
‫המתרחש בפולין‪ ,‬על המלחמה לקראת ‪ ,'42‬כתבו בעיתון גם על הכוונה של הגרמנים לרצח‬
‫העם היהודי וקראו לצאת למרד‪.‬‬

‫לקראת הפתרון הסופי תנועות הנוער לקחו חלק במרד בגטאות‪ .‬כאשר הגיעו ידיעות על הרצח‬
‫ההמוני של היהודים‪ ,‬חברי תנועות הנוער הבינו שהרצח הוא חלק מתוכנית כללית של הנאצים‬
‫להשמיד את כל יהודי אירופה ויש להיערך באופן אחר‪ :‬להפיץ מידע על ההשמדה ולקרוא לתושבי‬
‫הגטו שלא להתייצב למשלוחים ולהתגייס למאבק מזוין‪.‬‬

‫‪17‬‬
 ‫הפלישה לבריה"מ‪ -‬מבצע ברברוסה‬
‫השיקולים של היטלר לצאת למבצע ברברוסה‬

‫שיקול אידיאולוגי‪ -‬היטלר מעולם לא ויתר על הרעיון של מרחב מחיה לעם הגרמני‪ ,‬הוא ראה‬ ‫‪.1‬‬
‫בבריה"מ את אותם השטחים‪ .‬באוקראינה הייתה תבואה‪ ,‬ובקווקז מקורות הנפט‬
‫והמחצבים‪ .‬העם הרוסי הסלבי נחשב עפ"י האידיאולוגיה הנאצית לגזע הנחות שאמור לעבוד‬
‫למען הארי‪ ,‬ובשטחים אלה אמורים ליישב מיליונים של גרמנים‪.‬‬
‫שלילת הקומוניזם‪ -‬היטלר ראה ברעיונות הקומוניזם מסוכנים לתפיסה הנאצית‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫אידיאולוגיה השמה במרכז את רעיון השוויון בין בני אדם ומטיפה לאחווה עולמית נוגדת את‬
‫התפיסה הגזענית שמקדשת את החלוקה לגזעים‪ .‬בעקבות תפיסה זו יחידות ה‪ S.S -‬שהצטרפו‬
‫לצבא היו צריכות לטפל בפעילי המפלגה הקומוניסטית‪.‬‬
‫שיקול מדיני אסטרטגי‪ -‬היטלר האמין כי הכנעתה של בריה"מ תגרור לכניעתה של בריטניה‬ ‫‪.3‬‬
‫לאחר שתישאר בודדה במערכה‪.‬‬
‫שיקול צבאי‪ -‬היטלר היה בטוח שהכנעתה של בריה"מ תהיה מהירה וזריזה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫הקשר בין תחילת ההרג ההמוני והפלישה לבריה"מ‬

‫ב‪ , 1.6.1941-‬גרמניה פלשה לבריה"מ‪ .‬יחד עם הצבא הגרמני נכנסו יחידות של איינזצגרופן שהיו‬
‫כפופות ל‪ S.S-‬ומתחילות בחיסול המוני של יהודים‪ .‬הפתרון הסופי החל עם הפלישה ויש קשר בין‬
‫הפלישה ורצח היהודים מהסיבות הבאות‪:‬‬

‫היהודים זוהו כקומוניסטים‪ ,‬והקומוניסט נחשב לאויב של המפלגה הנאצית‪ .‬לכן נוצרה כאן‬ ‫‪.1‬‬
‫הזדמנות לחסל את היהודי ולטהר את מרחב המחיה ממנו ולסלול את הדרך לסדר החדש‪.‬‬
‫מס' היהודים‪ -‬הפלישה הוסיפה כ‪ 4-‬מיליון יהודים לשטחי הכיבוש הגרמני‪ .‬לכן יש צורך‬ ‫‪.2‬‬
‫במציאת פתרון אחר‪ .‬אי אפשר עוד לגרש או לרכז בגטאות‪.‬‬
‫אוכלוסייה מקומית‪ -‬בריה"מ נמצאת רחוק מאירופה‪ .‬ניתן לרצוח יהודים בייחוד שהקהל הם‬ ‫‪.3‬‬
‫העמים הסלבים שנחשבו לנחותים וגם אם הם התנגדו אין חשיבות לדעת הקהל המקומי‪.‬‬
‫שיתוף פעולה של האוכ' המקומית ‪ -‬במזרח אירופה האוכלוסייה הייתה אוכלוסייה שלא‬ ‫‪.4‬‬
‫אהדה את היהודים וגרמניה הניחה שאוכלוסייה זו תשתף פעולה ואף תתגייס ותסייע‪.‬‬

‫השלבים בביצוע הפתרון הסופי‬

‫‪ -1‬בורות ירי ומשאיות גז (עמ' ‪)214‬‬
‫ביוני ‪ 1941‬גרמניה פלשה לבריה"מ ויחידות האיינזצגרופן מתחילות בירי לתוך בורות ותעלות‪ .‬הן‬
‫הוציאו יהודים מהכפרים ליער הסמוך ברגל או במשאיות‪ .‬היהודים הופשטו ונרצחו ביריות‪.‬‬
‫לשיטה זו היו כמה חסרונות‪ -‬היא הייתה איטית‪ ,‬מסורבלת‪ ,‬מבזבזת תחמושת וגרמה‬
‫להתמוטטות נפשית של חלק מהרוצחים‪ .‬היורים נעזרו במשתפי פעולה מקומיים שהלשינו על‬
‫יהודים‪.‬‬
‫הרציחות תועדו מדי יום‪ .‬יחד עם הבורות‪ ,‬הגרמנים החלו ברצח ע"י משאיות גז‪ .‬למשאיות‬
‫הוכנסו יהודים ולתוכן הזרימו גז מהמפלט של המשאית באמצעות צינור‪ .‬המטרה הייתה למנוע‬

‫‪18‬‬
‫מהחיילים את המגע עם הקורבנות‪ ,‬אבל עדיין הרוצחים נאלצו לטפל בפינוי הגופות והקצב לא‬
‫היה מהיר מספיק‪.‬‬

‫‪ -2‬מחנה חלמנו וועדת ואנזה‬

‫חלמנו הי המחנה ההשמדה הקבוע הראשון על אדמת פולין‪ .‬בשלבזה הרצח בוצע ב‪ 3 -‬משאיות גז‬
‫שהיו במקום‪ ,‬שאליהן הובאו היהודים‪ .‬תחילה נשלחו לחלמנו יהודי פולין שעדיין לא רוכזו‬
‫בגטאות ואח"כ החלו לשלוח למחנה זה יהודים מהגטאות הסמוכים ובעיקר גטו לודג'‪.‬‬
‫על רקע השמדת היהודים עולה צורך ליעל‪ ,‬לתאם את ההשמדה ולשם כך מתכנסת ועדת ואנזה‪.‬‬

‫ועדת ואנזה‪-‬‬
‫השמדת היהודים כבר החלה‪ ,‬היהודים נרצחים בבורות‪ ,‬משאיות גז‪ ,‬מחנה חלמנו כבר קם‬
‫וההשמדה ההמונית יצאה לדרך‪.‬‬
‫המצב בחזית‪ :‬ארה"ב נכנסת למלחמה בעקבות המתקפה היפנית על פרל הרבורג‪ .‬גרמניה‬ ‫‪‬‬
‫עומדת בקשיים מול ההתקדמות של הצבא האדום‪ .‬היטלר עסוק בלחימה ולכן הוא בעצמו לא‬
‫מגיע לוועידה‪.‬‬
‫המשתתפים‪ :‬את הועידה מנהל ריינהרד היידריך‪ ,‬ראש משטרת הביטחון ומפקד‬ ‫‪‬‬
‫האיינזצגרופן‪ .‬מגיעים גם אדולף אייכמן‪ -‬ראש המחלקה היהודית במשרד הראשי לביטחון‬
‫הרייך‪ ,‬מרטין בורמן שהיה מזכירו האישי של היטלר‪ ,‬הרמן גרינג‪ -‬מצמרת הממשל הנאצי‪.‬‬
‫המשתתפים הם בעיקר מנהלים בכירים במשרדים השונים‪ ,‬אנשים שצריכים להוציא לפועל‬
‫את הפתרון הסופי ושייכים לצד הטכני של ההשמדה‪ .‬מתוך ‪ 15‬האנשים האלה‪ 8 ,‬בעלי תואר‬
‫דוקטור וכולם לאורך כל הועידה רק מהנהנים בהסכמה‪.‬‬
‫מטרות הועידה‪ :‬הועידה לא נועדה כדי לקבל החלטות על הפתרון הסופי אלא כדי לתאם‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫ליעל ולזרז את ההשמדה‪ .‬היידריך רצה להשיג שיתוף פעולה של כל הנציגים ולהבהיר‬
‫שהפתרון הסופי נמצא בידי ה‪ . SS-‬כמו כן היה צורך לטפל בבעיות שעלו מהשטח כגון נישואי‬
‫תערובת ואיך להתייחס ליהודים למחצה‪.‬‬
‫מהלך הועידה‪ :‬את הועידה מנהל היידריך‪ .‬הוא חוזר על ייפוי כוח לטפל בבעיה היהודית בכל‬ ‫‪‬‬
‫שטחי הרייך‪ .‬הוא מתאר את הצעדים שננקטו כלפי היהודים‪ ,‬את הפינוי מזרחה ואת הצורך‬
‫לפתרון מלא של השאלה היהודית שיחול על ‪ 11‬מיליון היהודים‪ .‬לאורך הועידה נעשה שימוש‬
‫במושגים כמו "שליחה מזרחה"‪" ,‬פתרון סופי"‪ ,‬אבל בשום פנים באופן לא מוזכרת המילה‬
‫"השמדה"‪.‬‬
‫בפרוטוקול שנשאר מהוועידה ניתן ללמוד שהפתרון לבעיה היהודית הוא פתרון טוטאלי‪ -‬עד‬
‫היהודי האחרון‪ .‬הדוגמאות מהפרוטוקול הן‪:‬‬
‫המספר של היהודים הוא עצום‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫ברשימה מופיעים מספרי היהודים גם בארצות ניטרליות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫ברשימה מופיעים מספרים של יהודים גם בארצות שהנאצים לא הצליחו לכבוש‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫ברשימה מופיע המספר הזעום של יהודי אלבניה (‪.)200‬‬ ‫‪.4‬‬
‫ברשימה מופיעות מדינות שמספר היהודים בהן מגיע עד האחדות שבהם‪.‬‬ ‫‪.5‬‬

‫‪19‬‬
‫חשיבות הועידה‪ :‬לראשונה כונסה ועידה לתיאום בין המשרדים‪ ,‬ה‪ SS-‬והזרועות האזרחיות‬ ‫‪‬‬
‫להשמדת היהודים‪ .‬הועידה הייתה עליית מדרגה בביצוע הפתרון הסופי‪ .‬היא מסמלת מעבר‬
‫למבצע מתוכנן ומאורגן של רצח יהודי אירופה‪ .‬משתתפי הועידה נדרשו לסייע איש איש‬
‫בתחומו ובמיומנותו‪ ,‬להשגת הפתרון הסופי‪ .‬הפתרון הוא טוטאלי‪ -‬להגיע לכל יהודי באשר‬
‫הוא‪ ,‬גלובלי‪ -‬המשלוחים יגיעו מכל קצות אירופה אל מחנות ההשמדה שיוקמו‪.‬‬
‫ועדית ואנזה מלמדת על המרכזיות של הפתרון הסופי בגרמניה הנאצית‪ .‬כל המערכות גויסו‬
‫למשימה המבטאת את עקרון האידיאולוגיה הנאצית‪.‬‬

‫‪ -3‬מבצע ריינהרד‪ :‬בלזץ‪ ,‬סוביבור‪ ,‬טרבלינקה‬

‫מבצע ריינהרד היה שם הצופן של מבצע ההשמדה של יהודי הג'נרל גוברמנט‪ .‬הוא נמשך כמעט‬
‫שנתיים ממרץ ‪ '42‬ועד נוב' ‪ , 43‬והיה חלק מרכזי מהפתרון הסופי של השאלה היהודית‪ .‬במסגרת‬
‫המבצע הוקמו ‪ 3‬מחנות השמדה‪ -‬בלזץ‪ ,‬סוביבור וטרבלינקה‪ .‬מקומות אלו נבחרו בשל קרבתם‬
‫למסילות ברזל כדי להקל על המשלוחים והגירושים‪ .‬המקומות נבחרו באזורים בעלי אוכלוסייה‬
‫דלילה והם מוקמו בקרבת השטחים הכבושים בבריה"מ כדי לחזק את ההטעיה שיהודים נשלחים‬
‫למחנות העבודה‪.‬‬
‫בבלזץ נרצחו כ‪ 600-‬אלף יהודים‪ ,‬בסוביבור למעלה מ‪ 250-‬אלף ובטרבלינקה אליו הובאו יהודי‬
‫גטו ורשה נרצחו מאות אלפי יהודים‪ .‬תהליך הרצח היה זהה בכל המחנות‪ -‬היהודים הורדו‬
‫מהרכבת‪ ,‬נשלחו להתפשט ומשם היישר לתאי הגזים‪ .‬לאחר מותם הוצאו גופותיהם ע"י אסירים‬
‫יהודים שהשליכו אותם לבורות‪ ,‬לא לפני שעקרו שיני זהב‪ .‬עד סוף ‪ '42‬הושמדה מרבית‬
‫אוכלוסיית היהודים באזור זה ולא היה צורך במחנות אלה‪ -‬עולה הצורך בהרחבת קצב ההשמדה‬
‫של יהודי מערב אירופה ולכן שני המחנות המורחבים אושוויץ ומיידנק נבנים‪.‬‬

‫‪ -4‬אושוויץ ומיידנק‬
‫שלב זה מסמל את התרחבות מעגל הרצח ההמוני והוספת מתקני השמדה למחנות שפעלו כבר‬
‫כמחנות ריכוז מיידנק ואושוויץ‪ .‬שני מחנות אלה שימשו כבר ופעלו כמחנות למתנגדים פוליטיים‬
‫ושבויים רוסים‪ .‬בעקבות צורך לקלוט יהודים מאירופה‪ ,‬מחנות אלה מוגדלים ומוקמים בהם‬
‫מתקני השמדה בהם היהודים מומתים מגז צקלון ‪ .B‬יחידות מיוחדות של היהודים היו אוספים‬
‫את חפצי הנרצחים ממיינים אותם ושולחים אותם לגרמניה‪ .‬אושוויץ היה מחנה ההשמדה הגדול‬
‫ביותר ונרצחו בו למעלה ממיליון יהודים‪ .‬הפעילות של המחנות מופסקת בנוב' ‪ 44‬בעקבות‬
‫התקדמות הצבא האדום‪ ,‬ובינו' ‪ '45‬מתחיל פינוי היהודים לכיוון גרמניה ואוסטריה‪.‬‬

‫‪-5‬צעדות המוות‬
‫שיטה נוספת לחיסול היהודים לקראת סוף המלחמה הייתה צעדות המוות‪ .‬במשך שבועות החל‬
‫מאביב ‪ ' 44‬עד סוף המלחמה‪ ,‬יהודים הובלו לכיוון גרמניה ואוסטריה ללא לבוש מתאים‪ ,‬מזון‬
‫ושתיה‪ .‬רבים מהם מתו תוך כדי הצעידה‪ .‬המטרה של צעדות אלו היו כנראה להמשיך ולרצוח‬
‫יהודים כאשר אי אפשר יותר להפעיל את מחנות ההשמדה‪ .‬יתכן והכוונה הייתה להשתמש‬
‫ביהודים ככוח עבודה לאחר המלחמה או כקלף מיקוח‪.‬‬

‫‪20‬‬
 ‫מרד בגטאות‬
‫ביונ' ‪ 42‬אבא קובנר מגטו וינה מפרסם את הכרוז "אל ניתן שיובילנו כצאן לטבח"‪ .‬בכרוז הוא‬
‫כותב שהמטרה של הגרמנים האי להשמיד את יהודי אירופה‪ .‬כל מי שיצא מהגטו לא חזר‪ ,‬כל‬
‫הדרכים מובילות לפונאר ופונאר היא מוות‪ .‬לכן התשובה היא לחימה‪ -‬עדיף למות כלוחמים‪.‬‬

‫מי היו המורדים?‬

‫המורדים הם חברי תנועות נוער צעירים‪ ,‬חלק גדול ללא משפחה ולכן הם משוחררים מדאגה‬
‫למשפחה‪ ,‬כפי שיש להורים כלפי ילדיהם‪ .‬הם מבינים שיש לקחת יוזמה ולשנות את המציאות‬
‫בגטו‪ .‬רובם היו חברי תנועות נוער לפני המלחמה ופעלו לעליה לא"י‪ .‬אם בתחילת המלחמה הם‬
‫עסקו בעיקר בפעולות של חינוך בגטו‪ ,‬הם עוברים ללחימה‪ ,‬בניגוד ליודנראטים‪ ,‬הם מציעים‬
‫התנגדות‪)247-248( .‬‬

‫לבטים ודילמות‬
‫איפה למרוד‪ -‬האם למרוד בתוך הגטו או לברוח ליער ולהצטרף ללחימה הפרטיזנית? הסיכוי‬ ‫‪.1‬‬
‫לשרוד ביער הוא גדול יותר‪ ,‬אבל מצד שני לא כל הפרטיזנים מקבלים את היהודים‪ ,‬קיים‬
‫חשש של הלשנות והחיים ביער הם קשים‪ .‬היציאה מהיער גם משאירה בגטו את המשפחה‬
‫שלא יכולה להצטרף לחיים ביער‪.‬‬
‫האם למרוד‪ -‬האם המורדים רשאים לסכן את כל הגטו? במיוחד אם יש יהודים שלא תומכים‬ ‫‪.2‬‬
‫במרד‪ ,‬כי מרד פירושו חיסול הגטו‪.‬‬
‫מתי למרוד‪ -‬היה ברור כי יש לפתוח במרד רק בשלב האחרון והסופי של הגטו ולא קודם לכן‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫אבל מתי אפשר לדעת שמגיע הגירוש האחרון? מתי אפשר לדעת שהגרמנים מתכוונים לחסל‬
‫את הגטו?‬

‫הקשיים בארגון מרד‬

‫מחסור בנשק‪ -‬אין מספיק אמצעי לחימה והמורדים הם צעירים וחסרי ניסיון‪ ,‬רק מעטים‬ ‫‪.1‬‬
‫מהם הוכשרו ללחימה‪ .‬כדי להשיג נשק היה צורך בכסף שבעזרתו קנו מהפולנים‪ .‬לא תמיד‬
‫הפולנים הסכימו למכור ובחלק מהמקרים היה צורך לייצר נשק בתוך הגטו‪.‬‬
‫מצב נפשי ופיזי של המורדים‪ -‬היהודים נמצאים בגטו כבר כמה שנים‪ .‬רובם במצב של תת‬ ‫‪.2‬‬
‫תזונה‪ ,‬משפחותיהם נלקחו וצריך לשכנע אותם להצטרך ללחימה‪.‬‬
‫תמיכת הגטו‪ -‬מארגני המרד היו צריכים לשכנע את היהודים בגטו להצטרף‪ .‬היו כאלה‬ ‫‪.3‬‬
‫שהאמינו שעדיף לא למרוד כדי להישאר בחיים‪ .‬ראשי יודנראט סברו שמרד יוביל לחיסול‬
‫הגטו ויש ביניהם שהסגירו את מנהיגי המרד לגרמנים‪.‬‬
‫חשש ממלשינים‪ -‬יש צורך להיזהר מיהודים שמתנגדים למרד ויכולים תמורת פת לחם‬ ‫‪.4‬‬
‫להלשין לגרמנים‪.‬‬

‫מטרות המרד‬
‫למות בכבוד‪ -‬למרד בגטו לא היה סיכוי גדול לשרוד‪ .‬המטרה הייתה למות תוך כדי לחימה‪,‬‬ ‫‪.1‬‬
‫לשמור על הכבוד היהודי‪.‬‬

‫‪21‬‬
‫"שלוש שורות בהיסטוריה"‪ -‬היהודים מקווים שיזכרו אותם כלוחמים‪ ,‬כמורדים‪ ,‬כצעירים‬ ‫‪.2‬‬
‫שלא שלחו אותם להשמדה ללא התנגדות‪ ,‬שבהיסטוריה היהודית ידעו שיש כאלה שהעזו‬
‫למרוד‪.‬‬
‫נקמה בגרמנים‪ -‬המורדים רוצים לנקום על רצח המשפחות שלהם‪ ,‬האחים‪ ,‬ולהרוג כמה‬ ‫‪.3‬‬
‫שיותר גרמנים‪.‬‬

‫מרד גטו ורשה‬

‫ביולי ‪ '42‬מתחיל הגירוש מגטו ורשה‪ .‬עד לספטמבר למעלה מ‪ 350 -‬אלף יהודים נשלחים להשמדה‪,‬‬
‫בעיקר לטרבלינקה‪ .‬אדם צ'רניקוב מתאבד כבר ביום השני של הגירושים‪ .‬ביולי ‪ '42‬מוקם ארגון‬
‫אי"ל (ארגון יהודי לוחם) המרכז בתוכו את תנועות הנוער שפעלו בגטו בראש הארגון עמד מרדכי‬
‫אנילביץ' ‪ .‬בגטו ורשה פעל גם ארגון אצ"י (ארגון צבאי יהודי) שהסכים להילחם עם אי"ל אך לא‬
‫להתמזג איתו‪.‬‬
‫הגטו התרוקן‪ ,‬הציבור היהודי כבר לא מאמין ביודנראט והגטו מתכונן למרד‪ .‬לאחר שבשלב‬
‫הראשון בינו' ‪ ' 43‬הם הצליחו לסלק את הגרמנים‪ ,‬בשלושת החודשים הבאים הגטו נכנס לשלב של‬
‫הכנות וכאשר הגרמנים נכנסים שוב ב‪ ,19.4.1943 -‬הם נתקלים בהתנגדות‪ .‬ההתנגדות מדוכאת‬
‫סופית ב‪ 15.5.1943-‬ע"י שריפת בתי הגטו והזרמת גזים למקומות המסתור‪.‬‬

‫ייחודו של המרד‬
‫השתתפות רוב תושבי הגטו‪ -‬בשלושת החודשים שעברו עד חזרתם של הגרמנים‪ ,‬רוב הגטו‬ ‫‪.1‬‬
‫לקח חלק בהכנות‪ .‬היו שדאגו לרכישת נשקים‪ ,‬אחרים הכינו וציידו את הבונקרים בהם‬
‫הסתירו נשים וילדים‪ .‬היו גטאות שבהם האוכלוסייה לא שיתפה פעולה אבל כאן ההכנות‬
‫והשיתוף סייעו להצלחת המרד (עמ' ‪ 250‬צד שמאל)‪.‬‬
‫משך הזמן‪ -‬מאות בודדות של צעירים חסרי ניסיון‪ ,‬חלשים פיזית‪ ,‬עומדים במשך כמעט‬ ‫‪.2‬‬
‫חמישה שבועות מול צבא מצויד ומאומן‪ .‬הם עומדים יותר מאשר מדינות שלמות שלא‬
‫עמדו מול הגרמנים‪.‬‬
‫מרד עירוני ראשון‪ -‬המרד פורץ באביב ‪ .'43‬זה היה המרד הראשון באירופה הכבושה‪ .‬רוב‬ ‫‪.3‬‬
‫המרידות של עמי אירופה הפרצו מאוחר יותר‪ .‬הפולנים פרצו רק בקיץ ‪ .'44‬הם העזו‬
‫למרוד ראשונים‪.‬‬
‫‪ .4‬השראה‪ -‬המרד היה השראה גם למרידות באירופה וגם לגטאות נוספים‪.‬‬

‫המרד הוא סמל לגבורה‪ ,‬נחישות‪ ,‬מאבק של מעטים מול רבים במטרה לשמור על הכבוד היהודי‬
‫בתקופה אפלה‪.‬‬

‫‪22‬‬
 ‫יחסי האוכלוסייה בארצות הכיבוש באירופה כלפי היהודים‬
‫בזמן הפתרון הסופי‬
‫הגורמים שהשפיעו על יחס האוכלוסייה המקומית כלפי היהודים‪:‬‬
‫דימוי החברה והמשטר – במדינות לא דמוקרטיות‪ ,‬ללא מסורת של זכויות אדם‪ ,‬בהן‬ ‫‪.1‬‬
‫האנטישמיות הייתה מושרשת בקרב אזרחים רבים עוד לפני המלחמה‪ ,‬היו גילויים רבים‬
‫יותר של אדישות ושיתוף פעולה עם הנאצים‪ .‬לדוגמא‪ :‬בקרואטיה‪ ,‬רומניה ופולין נמחקו‬
‫קהילות יהודיות שלמות‪.‬‬
‫לעומת זאת במדינות דמוקרטיות‪ ,‬בעלות מסורת של שמירה על זכויות אדם ואזרח כמו‪:‬‬
‫דנמרק ובלגיה שבהן האנטישמיות הייתה נמוכה מאוד‪ ,‬הרבה יהודים ניצלו בשל סיוע‬
‫שהגיש העם והשלטון מתוך מניעים הומניים‪.‬‬
‫עוצמת שלטון הכיבוש הנאצי – במדינות כבושות בהן הנאצים אפשרו שלטון פנימי עצמאי‬ ‫‪.2‬‬
‫בשל קירבה גזעית‪ ,‬לא נפגע מעמדם של היהודים והם היו נתונים להגנת העם והשלטון‬
‫שראו בהם חלק מהעם‪ .‬לדוגמא‪ :‬דנמרק שהתנגדה לגירוש היהודי והצליחה להציל את‬
‫מרבית יהודי המדינה‪.‬‬
‫לעומת זאת ככל שהמעורבות של הנאצים בשלטון הייתה גבוהה יותר‪ ,‬כך היו יותר גילויי‬
‫עזרה לגרמנים‪ .‬לדוגמא‪ :‬סלובקיה‪ ,‬קרואטיה‪ ,‬שטחי ברית המועצות הכבושה‪.‬‬
‫קיום מחתרות אנטי נאציות – באותן מדינות שבהן פעלו מחתרות‪ ,‬היה סיוע רב יותר של‬ ‫‪.3‬‬
‫האוכלוסייה ליהודים‪ .‬חלק מהמחתרות ראו את הסיוע ליהודים כחלק מתפקידם‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬בבלגיה המחתרת פעלה להצלת יהודים וחילוץ של יהודים מתוך רכבות שעשו‬
‫דרכן למחנות ההשמדה‪ .‬לעומת זאת הסיוע מהמחתרת בפולין היה מועט ביותר‪.‬‬
‫מספר היהודים במדינה ומיקומה של המדינה – במדינות מערב אירופה בהן מספר‬ ‫‪.4‬‬
‫היהודים לא היה רב‪ ,‬והיהודים חיו בערים הגדולות ושיתפו פעולה עם האוכלוסייה‬
‫המקומית‪ ,‬האוכלוסייה עזרה יותר להצלתם‪ .‬לכך יש להוסיף את מקומה של המדינה על‬
‫המפה‪ .‬לדוגמא‪ :‬דנמרק שגבלה עם שבדיה‪ ,‬הצליחה בעזרת סירות להציל יהודים‪.‬‬

‫כאשר החל הפתרון הסופי ניתן להבחין בשלושה דפוסי פעילות של האוכלוסייה המקומית‬
‫בארצות אלה‪:‬‬
‫הרוב הדומם‪ -‬רוב עמי אירופה הגיבו באדישות למצוקה של היהודים והתבוננו מהצד כשאלו‬ ‫‪.1‬‬
‫נלקחו למחנות‪.‬‬
‫שיתוף פעולה‪ -‬יש שבחרו לשתף פעולה עם הנאצים‪ :‬הסגירו יהודים‪ ,‬הלשינו עליהם ולעתים‬ ‫‪.2‬‬
‫אפילו לקחו חלק פעיל ברצח יהודים‪.‬‬
‫חסידי אומות עולם‪ -‬שהיו שבחרו לנהוג בצורה אחרת ולהושיט עזרה ליהודים תוך כדי סכנת‬ ‫‪.3‬‬
‫חיים‪.‬‬

‫‪23‬‬
 ‫הסיבות לרוב הדומם ושיתוף הפעולה(עמ' ‪)260-262‬‬
‫אנטישמיות‪ -‬שנאת היהודים הייתה מושרשת בקרב אזרחים רבים עוד לפני עליית הנאצים‬ ‫‪.1‬‬
‫לשלטון‪ .‬מדינות שהייתה בהן מידה רבה של אנטישמיות הן מדינות שבהן האוכלוסייה‬
‫המקומית שיתפה פעולה באופן מיוחד‪ .‬בפולין לדוג'‪ ,‬שם האנטישמיות הייתה חזקה‪ ,‬קהילות‬
‫שלמות הוחרבו‪.‬‬
‫מצוקה בשל המלחמה‪ -‬תושבי המדינות הכבושות חיים במחסור‪ .‬במצב של מלחמה רוב הזמן‬ ‫‪.2‬‬
‫הם עסוקים בצרכי קיום ומרוכזים במאבק שלהם לכן הם לא מתערבים‪.‬‬
‫חמדנות לרכוש היהודי‪ -‬רבים באוכלוסייה התנפלו על עסקים ‪ ,‬דירות ורכוש של יהודים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫פחד מפני הגרמנים‪ -‬אזרחים רבים בחרו לשתוק מתוך חרדה לעצמם ולמשפחותיהם במידה‬ ‫‪.4‬‬
‫ויסתירו יהודים‪.‬‬
‫זיהוי היהודים עם הקומוניזם‪ -‬יהודים נתפסו כתומכים באידיאולוגיה זו ולכן רבים שהתנגדו‬ ‫‪.5‬‬
‫לה ראו ביהודים בוגדים ושמחו שהגרמנים לוקחים אותם‪.‬‬
‫המצילים‪ -‬חסידי אומות עולם‬
‫הגדרה‪ -‬לצידו של הרוב האדיש הייתה גם קבוצה קטנה של אנשים שבחרה להושיט עזרה‬
‫ליהודים‪.‬‬
‫הקריטריונים להענקת אות חסיד אומות עולם הם‪-‬‬
‫לא יהודי‬ ‫‪‬‬
‫סיכן את חייו בעת ביצוע ההצלה (גם אם הניסיון לא צלח)‬ ‫‪‬‬
‫לא פעל כדי לקבל תמורה חומרית אלא מתוך מניע אנושי‬ ‫‪‬‬
‫קיימת עדות‪/‬תיעוד שמאמתים את מעשה ההצלה‬ ‫‪‬‬

‫המניעים של חסידי אומות עולם‬

‫מניע מוסרי‪ -‬רבים פעלו מתוך רגשות מוסר חזקים‪ ,‬הם לא יכלו לעמוד בצד ולהיות אדישים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫יחסי שכנות‪ -‬חלקם הכירו את המשפחות היהודיות שנים רבות ולא יכלו לעמוד מהצד והגישו‬ ‫‪.2‬‬
‫עזרה למרות הסכנה‪.‬‬
‫‪ .3‬דת‪ -‬יש שפעלו מתוך אמונה דתית‪ .‬קדושת חיי האדם האי בעלת ערך גם בנצרות‪.‬‬
‫התנגדות לכובש הגרמני‪ -‬אחרים הצילו יהודים כביטוי לשנאה שלהם לשלטון הגרמני הכובש‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫דפוסי פעולה‬
‫מתן מסתור‪ -‬חלק מחסידי אומות העולם הסתירו יהודים בבורות‪ ,‬בונקרים‪ ,‬מרתפים‪ ,‬עליות‬ ‫‪.1‬‬
‫גג וכו'‪ .‬המסתתרים היו סגורים במשך חודשים ולעתים שנים מבלי אפשרות לצאת והיו‬
‫תלויים במציל שיספק להם את צרכיהם תוך סיכון חיים‪ .‬הגרמנים היו עורכים חיפוש‬
‫והמסתירים היו צריכים להישמר לא רק מהגרמנים אלא גם ממלשינים‪.‬‬
‫אספקת מסמכים מזויפים‪ -‬היו חסידי אומות עולם שזייפו ליהודים תעודות ומסמכים שעזרו‬ ‫‪.2‬‬
‫להם להציל את עצמם‪.‬‬
‫העסקת יהודים‪ -‬היו מצילים שבחרו להעסיק יהודים במפעלים ולהוכיח לגרמנים שיהודים‬ ‫‪.3‬‬
‫חיוניים למאמץ הגרמני וע"י כך הצילו אותם‪.‬‬
‫אימוץ ילדים‪ -‬מצילים אמצו ילדים והצילו אותם‪ .‬היו גם מנזרים ואנשי דת שהיו חברים של‬ ‫‪.4‬‬
‫משפחות יהודיות והסתכנו למענם‪.‬‬

‫‪24‬‬
 ‫דוגמה לחסיד אומות עולם‪ -‬אוסקר שינדלר‬
‫שינדלר הוא תעשיין גרמני חבר במפלגה הנאצית‪ ,‬ולמרות היותו גרמני העז לעמוד מול זוועות‬
‫השואה ובחר להציל יהודים‪ .‬הוא ניצל את קשריו כדי להעסיק יהודים בבית חרושת למוצרים‬
‫צבאיים וכלי מבטח ליד העיר קראקוב‪ ,‬והעסיק מאות מהם‪.‬‬
‫הוא זייף מסמכים‪ ,‬שיחד גרמנים ודאג למחסורם עד סוף המלחמה‪.‬‬

‫‪25‬‬