‫‪1‬‬

‫‪002‬חוברת ‪1‬‬
‫גרמניה הנאצית‪ ,‬אדאולוגיה‪ ,‬בניית משטר‪ -‬מדמוקרטיה לנאציזם‪.‬‬

‫עקרונות האידיאולוגיה הנאצית –‬

‫תורת הגזע‪ ,‬מרחב מחייה‪ ,‬אנטישמיות‪ ,‬עקרון המנהיגות‪ ,‬שלילת המשטרים הקומוניסטים‬
‫ודמוקרטים‪ ,‬מחיקת חרפת ורסאי‪ ,‬עליונות המדינה והעם‪.‬‬
‫‪ .1‬תורת הגזע –‬
‫במאה ה‪ 19 -‬העלה הביולוג האנגלי צ'ארלס דארוין את רעיון מלחמת הקיום בין המינים בטבע‪ .‬הוגי‬
‫דעות באירופה ובמיוחד בגרמניה הרחיבו מושג זה והשליכו אותו על בני האדם‪.‬‬

‫הנאצים הפכו את תורת הגזע לחלק ממצע האידיאולוגיה שלהם‪.‬‬

‫האנושות מחולקת ל‪ 3 -‬גזעים עיקריים הנקבעים לפי תכונות תרבותיות ‪:‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ .1‬יוצרי תרבות – בראשם הגזע הארי העליון (הגרמנים והאוסטרים)שיצר את התרבות באנושית‬
‫"גזע האדונים" שישלוט על כל שאר הגזעים‪.‬‬
‫‪ .2‬נושאי התרבות – הגזע הסלאבי‪ .‬גזע זה מורכב מעמים שונים כמו הפולנים והרוסים‪ .‬זהו גזע‬
‫שאינו ניחן בתכונות אינטלקטואליות ולכן היעוד שלו יהיה משימות גופניות‪ .‬גזע זה יישא ויקדם‬
‫על גבו את התרבות של הגזע הארי ולכן חייב להשתעבד לו‪.‬‬
‫‪ .3‬הורסי התרבות – גזע נחות בעל תכונות טפיליות שיש להשמידו לפני שיביא חורבן על‬
‫האנושות כמו היהודים‪.‬‬
‫מלחמת חורמה אין בני אדם שווים מיסודם לא במראם ולא בערכם‪ .‬ישנם גזעים שבהם יש את‬
‫כל התכונות הטובות והמועילות (הגזע הארי) וישנם גזעים נחותים שלא זו בלבד שנעדרים‬
‫תכונות טובות‪ ,‬הם אף עוצרים את ההתקדמות ומאיימים להפיל בכך את העולם (היהודים)‪.‬לכן‬
‫יש לצאת למלחמת חורמה כדי לשמור ולשבח את הגזע הארי מפני מיזוג דמו הנעלה עם דם‬
‫הנחות ממנו ובכך למנוע ניוון‪ .‬יש לשמור על טוהר הדם‪ .‬אחדות העם הגרמני מבוססת על הגזע‪,‬‬
‫המולדת והדם‪ .‬על אדמה וחזרה לשורשים העמוקים של העם והמולדת‪.‬‬
‫‪-‬תורשה עוברת באמצעות הדם וקובעת לא רק סימנים חיצוניים אלא גם מהות פנימית‪ .‬הדם‬
‫הוא האדם‪.‬‬
‫‪-‬משטר דמוקרטי בנוי על ההנחה שכל בני אדם שווים במהות ולכן בזכויות‪ .‬תורת הגזע שוללת‬
‫את עקרון השוויון והדמוקרטיה‪ .‬גזעים שבהם יש תכונות נעלות ישלטו בעולם וישעבדו את‬
‫הנחותים‪.‬‬
‫חשוב! לאחר עליית הנאצים לשלטון הפכו את עקרון תורת הגזע לאידיאולוגיה הרשמית של המדינה‬
‫ולפיו בנו את המשטר הנאצי‪.‬‬
 ‫‪2‬‬

‫יישום עקרונות תורת הגזע בהמשך החוברת‪ -‬חובה להרחיב בתשובה על היישום ולא להסתפק‬
‫במה שכתוב כאן‪.‬‬
‫‪ .1‬חוק העיקור והחוק להמתת חסד ‪ -‬הם חוקים שנועדו לעקר גרמנים בעלי מום פיזי או נפשי‬
‫על מנת שלא יוכלו להביא לעולם צאצאים פגומים‪ .‬כל זאת לשפר ולשבח את הגזע הארי‪.‬‬
‫‪ .2‬חוקי נינברג ‪ 1935 -‬נקבע מהו אזרח גרמני‪.‬‬
‫המדינה נתפשה כאחראית להפעלת תוכנית לשיפור הגזע על ידי חקיקה אשר פוגעת בחרות הפרט‬
‫הבסיסית ועל‪-‬ידי הפעלת טרור נגד קבוצות אוכלוסייה כמו צוענים‪ ,‬יהודים נכים ומפגרים‪.‬‬

‫‪ .2‬מרחב מחיה‬
‫"גרמניה מוכרחה להיות מעצמה עולמית אחרת לא תהיה גרמניה כלל‪".‬‬
‫לגזע הארי – העם הגרמני – דרוש שטח ג"ג נוסף לחיות בו‪.‬‬
‫ההצדקה – חוק הטבע עם שגדל בכמות חייב להגדיל את שטח מחייתו‪ .‬אחרת עלול להיכחד‪.‬‬
‫הטבע נתן בידי הגזע הארי החזק והנעלה את הכוח והעוצמה להתפשט לעבר שטחים היעד‪ -‬מזרח‬
‫אירופה פולין‪ ,‬רוסיה שם יקום סדר חדש‪ ,‬שם יהפכו העמים הנחותים (הסלבים) עבדים לגזע הארי‪.‬‬
‫גבולות חדשים יהיו לרייך השלישי אשר יחליפו את הישנים‪.‬‬
‫מרחב מחייה הוא לדעת הנאצים עשיית צדק היסטורי משום שרק במרחב מחייה יוכל העם הגרמני‬
‫לממש את מהותו וחופש קיומו‪.‬‬
‫יישום עיקרון מרחב מחיה (הרחבה של היישום בחוברת ‪ -)3‬כיבוש צ'כוסלובקיה‪ ,‬כיבוש פולין‪ .‬בשום‬
‫אופן לא האנשלוס באוסטריה!‬

‫‪ .3‬האנטישמיות‬
‫לאחר עליית הנאצים לשלטון הפכו את עקרון האנטישמיות לאידיאולוגיה הרשמית של המדינה‬
‫ולפיו בנו את המשטר הנאצי‪.‬‬
‫האנטישמיות הנאצית היא גלגול של האנטישמיות המודרנית של סוף המאה ה‪ 19‬היא גזענית ולא‬
‫דתית תוך שילוב הדימויים השליליים של היהודים בתרבות הגרמנית כפי שהתגבשו מאז ימי‬
‫הביניים‪ .‬שילוב זה הקנה לטעונים האנטישמים משמעות הרבה יותר קיצונית מתקופות קודמות‪.‬‬

‫מרכזיות השאלה היהודית באידיאולוגיה הנאצית או הייחוד של האנטישמיות באידיאולוגיה‬

‫הנאצית‪-‬‬
‫הייחוד של האנטישמיות הנאצית הוא שהיא הפכה לאידיאולוגיה הרשמית ולחוק במדינה!‬
‫עקרון האנטישמיות תפס מקום חשוב מאוד באידיאולוגיה הנאצית מדוע‪:‬‬

‫‪ .1‬דימוי היהודי ע"פ הנאצים‪-‬‬

 ‫‪3‬‬

‫‪ -‬היהודי הוא אויבו המושבע של הגזע הארי המשובח‪ .‬היהודי בוגדני‪ ,‬מהפכן והורס תרבות!‬
‫‪ -‬היהודי מאיים לזהם את הדם הגרמני הטהור ובכך למנוע מגרמניה להפוך לאומה‬
‫פולקיסטית (גזעית גרמנית) טהורה‪ .‬הוא לובש צורות שונות בכל מקום בו נמצא כדי להשתלט‬
‫ולהרוס כל חלקה טובה‪ .‬תכונות הגזע של היהודי הרסניות ולא ניתנות לשינוי כי עוברות‬
‫בתורשה‪ .‬לכן יש להשמיד אותו‪.‬‬
‫‪ -‬היהודי מאיים על הכלכלה הגרמנית ועל טוהר המשפחה הגרמנית‪.‬‬
‫‪ -‬היהודים שולטים בממשלות העולם בעזרת ממונם וערמומיותם ומסכנים את גורל קיומה של‬
‫גרמניה‪ .‬קיים קשר יהודי בין‪-‬לאומי הרוצה במפלת גרמניה‪.‬‬
‫‪ -‬היטלר ראה ביהודים את הגורם העיקרי לעלייתו של הקומוניזים שכה סלד ממנו‪.‬‬
‫‪ -‬היהודי הוא סמל הרוע והנחיתות‪ ,‬הניגוד המוחלט של הגרמני‪ ,‬שיא הכיעור‪ ,‬בלתי אנושי ומבחיל‪,‬‬
‫הנפש הגרמנית הטהורה ע"י‬ ‫לכן דימו את היהודים לעכברים או לחולדות‪ .‬הם מרעילים את‬
‫התבוללות וע"י נישואי תערובת‪.‬‬
‫‪ -‬היהודי אינו יצור אנושי אלא התגלמות השטן‪ ,‬הרוע וההרס עלי אדמות‪ .‬היהודים דומים לחיידקים‬
‫טפילים ההורסים את הגוף ולאחר השמדתם יש לטהר את הסביבה‪ .‬המשלת היהודי לחיידק וטפיל‬
‫ע"י הנאצים נקרא‪ -‬דה הומניזציה‪ .‬תהליך זה שלל את האנושיות של היהודים והגביר את השנאה‬
‫כלפיהם‪ .‬בכך בקשו הנאצים להצדיק את יחסם ליהודים ולתת לגיטימציה להשמדתם‪ .‬חובה על העם‬
‫הגרמני להילחם מלחמת חורמה ב"יהדות הנצחית" כדי למגרה ולסלקה מן העולם‪.‬‬

‫‪ .2‬פוליטיזציה‪ -‬היטלר היה פוליטיקאי‪ .‬הוא השתמש באידיאולוגיה הנאצית ובאנטישמיות כדי להגיע‬
‫לשלטון‪ .‬הוא בחר בעם היהודי שישמש דבק מלכד לכל העם הגרמני‪ ,‬משום שהיהודים החזיקו‬
‫בעמדות מפתח בעולם אך לא הייתה אף מדינה שתגן עליהם‪.‬‬
‫‪ .3‬שימוש ברעיונות קיימים תוך הקצנתם ‪ -‬במרכז האידיאולוגיה הנאצית עמדו הדרוויניזם‬
‫החברתי ותורת הגזע‪ ,‬שהיו ידועים בגרמניה ובעולם כבר למעלה מ‪ 50-‬שנה‪ .‬רעיונות אלה‬
‫כוללים שלילת שוויון בין בני האדם (הדם הוא האדם); היהודי נתפס כגזע הנחות‪ ,‬הוא‬
‫האויב הנצחי של הגזע הארי הנעלה מכל המין האנושי‪.‬‬
‫‪ .4‬הפצה קיצונית של האנטישמיות וביצועה ‪ -‬הנאצים הפיצו את האנטישמית ע"י תעמולה‪ ,‬תיאטרון‪,‬‬
‫ספרות‪ ,‬קולנוע‪ ,‬עיתונות וכדומה‪ .‬הם השתמשו במנגנוני המדינה הטוטליטרית כדי להפיץ בצורה‬
‫קיצונית ביותר את האידיאולוגיה האנטישמית‪.‬‬
‫‪ -‬קולנוע ‪-‬סרטים כגון "היהודי זיס‪" ,‬היהודי הנצחי" שבהם תוארו היהודים כמזיקים‬
‫וטפילים בתוך החברה האנושית‪,‬‬
‫‪ -‬עיתונות‪ -‬הנאצים תמכו בעיתון האנטישמי "דר שטימר"(המסתער) שהיה לשופר של‬
‫הפעולות האנטישמיות‪.‬‬
‫‪ -‬מערכת החינוך‪ :‬בתי ספר‪ ,‬ספרי לימוד‪ ,‬תנועות נוער אשר הפיצו ויישמו את האנטישמיות‪.‬‬
‫‪ -‬המשרד ממשלתי לענייני תעמולה בראשות יוזף גבלס‪.‬‬
 ‫‪4‬‬

‫‪ -‬הנאצים פנו לכל שכבת אוכלוסיה בשפה המובנת לה‪ .‬הם הכינו נאומים מרשימים וערכו‬
‫תהלוכות ליליות עם לפידים‪ ,‬שביטאו את העצמה הנאצית‬

‫‪ .5‬חוסר עקביות ‪ -‬האידיאולוגיה הנאצית אסרה על נישואים עם יהודים‪ ,‬שדיברו גרמנית ונראו‬
‫כמותם‪ ,‬אולם התירו נישואים עם יפנים‪ ,‬מפני שהיו בני בריתם‪.‬‬

‫ישום עקרון האנטישמיות‪ :‬יום החרם(‪ ,)1933‬החוק להשבת הפקידות המקצועית על כנה‪,‬‬
‫שריפת הספרים‪ ,‬חוקי נירנברג‪ ,‬ליל הבדולח‪ .‬סרטים כגון "היהודי זיס‪" ,‬היהודי הנצחי"‬
‫שבהם תוארו היהודים כמזיקים וטפילים בתוך החברה האנושית‪.‬‬

‫‪ .4‬עקרון המנהיגות – (הפיהררפרנציפ)‬

‫פולחן הפיהרר המנהיג הכל יכול היה לעקרון יסוד באידיאולוגיה הנאצית‪.‬‬
‫‪ -‬הפיהרר אינו מנהיג אנושי במובן הרגיל של המילה הוא דמות שנועדה להוליך את העם הגרמני‬
‫ליעדים עליונים ‪ .‬הוא מגלם את המנהיג הנערץ של העם הגרמני‪ -‬עוד מן הקיסרות הרומית הקדושה‪.‬‬
‫‪ -‬הסיסמה "עם אחד‪ ,‬רייך אחד‪ ,‬מנהיג אחד"‪.‬‬
‫‪ -‬המנהיג עומד בראש ההיררכיה‪ ,‬הוא האיש החזק שיוציא את גרמניה מהסבך‪.‬‬
‫‪ -‬המנהיג עומד בראש הצבא והמדינה ולא כפוף לשום חוק אנושי או דתי‪.‬‬
‫‪ -‬רצונו הוא רצונם של כל אזרחי הרייך‪,‬‬
‫‪ -‬הכל חייבים לציית לו ציות מלא‪ .‬נשבעים אמונים אישית להיטלר‪.‬‬
‫ישום העיקרון‪ :‬חוק ההאחדה‪ ,‬חוק ההסמכה‪ ,‬תוכניות לימודים‪ ,‬הפגנות ומצעדים‪(.‬הרחבה בהמשך‬
‫החוברת)‬

‫‪ .5‬שלילת המשטרים הקומוניסטים והדמוקרטים‪.‬‬

‫שלילת הדמוקרטיה והליברליזם‪:‬‬

‫‪ -‬משטר דמוקרטי בנוי על ההנחה שכל בני אדם שווים במהות ולכן בזכויות‪ .‬תורת הגזע שוללת‬
‫את עקרון השוויון והדמוקרטיה‪ .‬גזעים שבהם יש תכונות נעלות ישלטו בעולם וישעבדו את‬
‫הנחותים‪ .‬הנאציזים מאמין בהיררכיה‪.‬‬
‫‪ -‬הנאציזים שלל את זכויות הפרט כגון חופש מחשבה מצפון והבעה‪.‬‬
‫‪ -‬הדמוקרטיה היא משטר מנוון בעיני היטלר לא קיים המושג רוב ומיעוט‪.‬הכרעת הרוב היא עיקרון‬
‫מוטעה מפני שהאזרחים במדינה לא יכולים להבין את מה שמבין המנהיג וחבריו‪.‬‬
‫‪ -‬המדינה לא נוצרה בשביל האדם אלא האדם קיים בשביל המדינה‪.‬‬

‫שלילת הקומוניזם‪:‬‬
 ‫‪5‬‬

‫‪ -‬הנאציזם שולל את הקומוניזם(והסוציליזם) מפני ששמים דגש על טובת החברה ומאמינים בחברות‬
‫בין עמים‪.‬הנאציזם הוא לאומני ודוגל במאבק בין העמים‪.‬‬
‫‪ -‬הנאציזם הוא נגד הקומוניזם מכוון שהוא נגד שיווין בין גזעים ובני אדם‪.‬‬
‫‪ -‬הנאציזם מאמין בשלטון החזק על החלש הוא דוגל במפלגה אחת ולא באפשרות בחירה‪.‬‬
‫‪ -‬היטלר זיהה את הקומוניסטים עם היהודים‪.‬‬
‫יישום‬
‫שרפת הרייכסטאג‪ ,‬הצו להגנת העם והמדינה‪ -‬המפלגה הקומוניסטית הוצאה מחוץ לחוק‪ ,‬מחנות‬
‫ריכוז‪ ,‬הוצאת האיגודים המקצועיים מחוץ לחוק(הרחבה בהמשך החוברת)‬

‫הגורמים והנסיבות לעליית הנאצים לשלטון‪-‬חולשתה של רפובליקת וימאר‬

‫מבוא‬
‫בשנים ‪ 1919-1933‬היה בגרמניה משטר דמוקרטי – רפובליקת וימאר‪ .‬משטר זה נכפה על גרמניה‬
‫לאחר מלחמת העולם הראשונה ע"י מדינות ההסכמה‪ .‬ממשלת וימאר חתמה על חוזה וורסאי‪ -‬חרפת‬
‫וורסאי בשביל העם הגרמני‪ .‬בין השנים ‪ 1924-1928‬השתפר מצבה הכלכלי של גרמניה (שנקראת‬
‫רפובליקת וימאר) והתייצב בה גם המשטר הפוליטי(זאת לאחר תקופה של זעזועים)‪.‬‬
‫כשפרץ המשבר הכלכלי הגדול בארה" ב‪ 1929-‬הוא השפיע על הכלכלה העולמית ועל גרמניה בפרט‪.‬‬
‫השפעות המשבר היו בתחום הכלכלי‪ ,‬חברתי ופוליטי והובילו לעליית הנאצים לשלטון ב‪.1933-‬‬
‫‪ .1‬תוצאות מלחמת העולם הראשונה והסכמי ורסאי ‪ -‬העם הגרמני לא הבין מדוע גרמניה נכנעת‬
‫וחותמת על הסכמי ורסאי המשפילים‪ .‬בהסכמי ורסאי אילצו את גרמניה להודות באשמה לפרוץ‬
‫המלחמה‪ .‬גרמניה לו זומנה לדיונים אלה וחויבה לחתום על ההסכם בלית ברירה‪ .‬בין היתר ההסכם‬
‫קובע‪ :‬א‪ .‬הגבלת כוחה הצבאי של גרמניה למאה אלף חיילים‪ .‬ב‪ .‬איסור קיום חיל אוויר וצי ימי‪ .‬ג‪.‬‬
‫פיצויים כבדים בעיקר לצרפת‪ .‬ד‪ .‬נלקחו מגרמניה ‪ 13%‬משטחה לצורך הקמת מדינות חדשות‪ .‬ה‪.‬‬
‫איזור אלזס לורן חזר לצרפת ואיזור הריין הפך לאיזור מפורז‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬רפובליקת ויימאר שחתמה‬
‫על הסכמי ורסאי נתפסה כמי שתקעה סכין בגב האומה הגרמנית‪ .‬הרצון של הגרמנים היה להחזיר‬
 ‫‪6‬‬

‫את כבודה האבוד חזרה ולבטל את הסכמי ורסאי‪ .‬מחיקת חרפת וורסאי ‪ -‬התעמולה הנאצית‬
‫התנגדה לחוזה וורסאי בטענה שהיה זה הסכם משפיל שכפה על גרמניה לוותר על אחדים משטחיה‬
‫לטובת צרפת ולשלם לה פיצויים‪ .‬חוזה וורסאי הוא שהביא למצבה הכלכלי הקשה של גרמניה ומשום‬
‫כך יש לסלק את חותמו‪ .‬על העם להתאחד כעם אחד תחת מנהיגו היטלר ולמחוק את החרפה‪ .‬ישום‪-‬‬
‫פרישת גרמניה מחבר הלאומים‪ ,‬התעלמות מחוזה ורסאי וחימוש גרמניה‪.‬‬
‫‪ .2‬חולשת הרפובליקה – א‪ .‬לגרמנים לא הייתה מסורת דמוקרטית וזאת הייתה דמוקרטיה ללא‬
‫דמוקרטים‪ ,‬שכן היא אפשרה למפלגות קיצוניות‪ ,‬שקרא קריאות נגד הדמוקרטיה לקחת חלק במשחק‬
‫הפוליטי‪ .‬ב‪ .‬שיטת הבחירות היחסיות אפשרה ריבוי מפלגות ופגיעה ביציבות הפוליטית‪ ,‬כך שהתחלפו‬
‫ממשלות רבות בפרק זמן קצר יחסית‪ .‬ג‪ .‬מעמדו של הנשיא ‪ -‬הכוח הרב היה בידיו‪ .‬הוא נבחר ל‪7-‬‬
‫שנים‪ ,‬בידיו היו סמכויות נרחבות בין השאר היה את סעיף ‪ 48‬בחוקה‪ ,‬שאפשר הכרזת מצב חירום‬
‫ללא הגבלה‪.‬‬
‫‪ .3‬המצב הכלכלי‪-‬חברתי – א‪ .‬נקבע שגרמניה תשלם פיצויים כבדים לצרפת יותר מ‪ 50%-‬מתוצרתה‪.‬‬
‫ב‪ .‬גרמניה מתמודדת עם הצורך לשקם את הכלכלה והחברה אחרי המלחמה‪ .‬שנים של משבר כלכלי‬
‫ואינפלציה‪ .‬בשנים ‪ 1924-1919‬אלו שנים של יציבות שלטונית‪ ,‬פריחה ושגשוג‪ .‬ג‪ .‬ב‪ 1929-‬פרץ המשבר‬
‫הכלכלי הגדול בארה"ב‪ .‬משבר זה הוביל לקריסה כלכלית גם במדינות רבות באירופה‪ .‬גרמניה במיוחד‬
‫הייתה תלויה בהלוואות ענק ובהשקעות מארה"ב שעזרו לה להיחלץ מהמשבר אילו נקלעה לאחר‬
‫מלחמת העולם ה‪-‬הראשונה‪ .‬כעת הפסיקה ארה"ב את המענקים וההלוואות לגרמניה‪ .‬גרמניה נותרה‬
‫עם גרעון תקציבי עצום והתפתח בה משבר כלכלי קשה במיוחד‪.‬כלכלת גרמניה התמוטטה לחלוטין‪:‬‬
‫האשראי מחו"ל נסגר בפני התעשיינים וכתוצאה מכך נסגרו בפניהם גם שוקי העולם‪ .‬יותר ממחצית‬
‫התעשיות התמוטטו‪,‬בנקים נסגרו‪ ,‬מפעלים פשטו את הרגל‪ ,‬חלה ירידה במסחר‪ .‬את גרמניה פקדה‬
‫אבטלה כבדה‪ ,‬מחסור בכסף רעב וייאוש‪ .‬עד לשנת ‪ 1932‬כבר היו בגרמניה ‪ 8‬מליון מובטלים‪.‬‬
‫המשבר הכלכלי הוביל למשבר חברתי חמור שפגע בעיקר במעמד הבינוני שעליו נשענה רפובליקת‬
‫וימאר‪ .‬האבטלה והאינפלציה השפיעה על חיי כל משפחה בגרמניה‪ .‬הקצבאות למובטלים היו זעומות‪,‬‬
‫מאות אלפים שוטטו ברחבי המדינה בחיפוש אחר עבודה‪ ,‬משפחות הושלכו מבתיהן‪ ,‬האלימות ברחוב‬
‫הלכה וגאתה והחלו לשרור תנאי רעב‪.‬‬
‫מצב זה הוביל לייאוש כללי ולאובדן אימון בשלטון של רפובליקת וימאר השנוא ובמשטר הדמוקרטי‬
‫שיציל את המצב‪ .‬יש לזכור שהגרמנים אינם רגילים למשטר דמוקרטי‪ .‬המרירות כלפי השלטון‬
‫הרפובליקה ווימאר הדמוקרטית) התחזקו‪ .‬נוסף לכך חש העם הגרמני פגוע ומושפל מחוזה וורסאי‬
‫שהגביל את גרמניה בתחומים שונים‪ .‬בעקבות כך‪ ,‬אנשים פונים לבחור במפלגות קיצוניות מימין‬
‫ומשמאל‪ ,‬כיוון שמאסו בשלטון הנוכחי‪ ,‬שהביא למשבר הכלכלי ולאינפלציה‪ ,‬ולכן אחוזי התמיכה‬
‫במפלגה הנאצית עולים‪.‬‬
‫תנועות קיצוניות מהשמאל(קומוניסטים) ומהימין(המפלגה הנאצית) התגברו‪ ,‬הרחובות התמלאו‬
‫בסיסמאות הפגנות תהלוכות והסתה של השמאל והימין הקיצוניים‪ .‬היו רבים שהחלו לקוות למנהיג‬
 ‫‪7‬‬

‫חזק אשר יציל את גרמניה מהמצב הכלכלי הקשה ‪ .‬התעמולה הנאצית הציגה את היטלר "כמושיע‬
‫האומה הגרמנית מן המשבר‪ .‬הבטחה ללחם ותעסוקה‪ .‬הנאצים האשימו את הרפובליקה‬
‫הדמוקרטית‪ ,‬את הקומוניסטים ואת היהודים בגרימת האסון ובהרס ערכי התרבות הגרמנים‪.‬‬
‫‪ .4‬דמותו ומנהיגותו של היטלר ודרכי פעולתו – א‪ .‬יכולת הנאום של היטלר והרטוריקה שנשא בפני‬
‫הציבור הייתה מושלמת‪ .‬היטלר הבין כי רק בעזרת תעמולה יוכל להפוך את המפלגה למפלגת המונים‪.‬‬
‫בעזרת ד"ר יוסף גבלס התרכזה התעמולה הנאצית בהשמעת סיסמאות לאומניות קיצונית בעלות מסר‬
‫ברור‪ ,‬הבלטת אישיות הפיהרר‪ ,‬הקמת ארגונים ומוסדות שנועדו להפיץ תעמולה בקרב הנוער‪,‬‬
‫הסטודנטים‪ ,‬הבורגנים וכו'‪ .‬מדים סיסמאות‪ ,‬תהלוכות‪ ,‬הצדעות היו כלי עזר לתעמולה מכוללת‪.‬‬
‫ההשפעה העצומה של תמיכת ההמונים בהיטלר במיוחד בעקבות המשבר הכלכלי‪ ,‬התורה הנאצית‬
‫דיברה לכל רובדי האוכלוסיה‪ ,‬חוסר יציבות הרפובליקה השניא אותה על ההמונים‪ .‬היטלר נתפס‬
‫כמנהיג מושיע שיוציא את המדינה ממצבה הקשה‪ .‬בשעת משבר פניה למנהיג אחד חזק שבידיו על‬
‫הידע והכוח‪ .‬ב‪ .‬ניצול הדמוקרטיה – הקמת ארגונים אנטי דמוקרטיים‪ ,‬שפעלו בגלוי‪ :‬אס אס – יחידת‬
‫המשמר של היטלר‪ ,‬לובשי החולצות השחורות‪ .‬אס אה – פלוגות הסער‪ ,‬לובשי החולצות החומות‬
‫(אלה היו חיילים משוחררים ומתוסכלים)‪.‬‬
‫ג‪ .‬בשלב זה החלה התעמולה של היטלר לצבור תאוצה‪ .‬היטלר החל לשאת נאומי הסתה גזעניים ואנטי‬
‫קומוניסטיים‪ ,‬להלהיב את ההמונים‪ ,‬להבטיח לייצב את הכלכלה ולהבטיח להחזיר את הכבוד האבוד‬
‫לגרמניה‪ .‬הנאצים ארגנו מהומות רחוב ופעולות אלימות נגד מתנגדיהם ע"י אנשי ה‪-‬ס‪.‬ס וה‪-‬ס‪.‬א‪.‬‬
‫בתוך הרייכסטאג עצמו נציגי המפלגה שבשו את הדיונים ע"י צעקות וגידופים ומנעו פעילות של בית‬
‫המחוקקים‪ .‬בבחירות של ‪ 1930‬עלה כוחה של המפלגה הנאצית‪ .‬הם הצליחו להכניס ‪ 107‬צירים מתוך‬
‫‪ 550‬לפרלמנט‪( .‬ב‪ 1928-‬הצליחו להכניס רק ‪ 12‬צירים)‪ .‬בבחירות של ‪ 1932‬עלה כוחם של הנאצים‬
‫ברייכסטאג ל‪ 230-‬צירים בפרלמנט‪ .‬המפלגה הנאצית הופכת להיות הגדולה ביותר בפרלמנט אך‬
‫היטלר אינו מצליח להשיג רוב מוחלט ולהיבחר כקנצלר משום שבמקום השני היו הסוציאל‬
‫דמוקרטיים ובמקום השלישי הקומוניסטים שהיו מתנגדיו‪ .‬הנאצים ממשיכים להשליט טרור ברחבי‬
‫גרמניה מבלי שהממשלה תנקוט אמצעים חריפים נגדם‪ .‬המוני העם שנפגעו מהמשבר הכלכלי החמור‬
‫היו מוכנים‪ ,‬לקלוט את הדמגוגיה של הנאצים‪ .‬היטלר הלהיב את ההמונים באמצעות מצעדי ראווה‬
‫מרשימים‪ ,‬נאומים ‪,‬האשמת היהודים והקומוניסטיים בבעיותיה של גרמניה‪.‬רבים מצטרפים למפלגה‪.‬‬
‫מספר חברי המפלגה עולה למיליון איש‪.‬‬
‫ג‪ .‬היטלר מבקש מהנשיא הינדנבורג את משרת הקנצלר‪ .‬הנשיא מסרב בטענה של היטלר אין רוב‬
‫ברייכסטאג‪.‬כתגובה מצטרף היטלר לאופוזיצה והרכיב גוש ימין חזק ועוין ברייכסטאג‪ .‬הקנצלר נאלץ‬
‫להתפטר וגם הבא אחריו‪.‬‬
‫ד‪ .‬בינואר ‪ 1933‬לאחר שהנשיא נכשל בהקמת קואליציה ולנוכח כוחו הגובר של היטלר‪ ,‬הוא מחליט‬
‫למנות את היטלר לקנצלר של גרמניה כך קיווה שיוכל לרסן ולפקח על היטלר והיטלר עצמו יתמתן‪.‬‬
 ‫‪8‬‬

‫כך קיווה גם להרחיק את המפלגה הקומוניסטית מהשלטון ז"א העדיף את הנאצים בשלטון ולא את‬
‫הקומוניסטים‪.‬‬
‫ה‪ .‬כך הפך היטלר ב‪ 30 -‬בינואר ‪ 1933‬לראש ממשלת גרמניה‪ ,‬לא ע"י הפיכה אלימה אלא ע"י ניצול‬
‫המסגרת החוקתית הדמוקרטית של רפובליקת וימאר המשטר הדמוקרטי של גרמניה שלא היה יציב‬
‫לא הצליח לעמוד בשעת המשבר האמיתי וקרס לנוכח המשבר הכלכלי‪ .‬מרגע עלייתו לשלטון בה סופה‬
‫של רפובליקת וימאר והחלה תקופת השלטון הטוטליטרי‪.‬‬
‫ו‪ .‬הפחד מהקומוניזים ומהמפלגה הקומוניסטית גרמנית שתתפוס את השלטון דחפו את הנשיא‬
‫הינדנבורג להעדיף את המפלגה הנאצית למנות את היטלר לקנצלר‪ .‬הקומוניסטים עצמם הפגינו‬
‫שנאה לרפובליקה וטענו כי מוטב שהשלטון ייפול בידי היטלר‪ ,‬הם לא ראו את השנאה העזה של‬
‫היטלר אליהם‪.‬‬

‫בניית המשטר הטוטליטרי הנאצי בשנים ‪ -1933 – 1939‬מעבר מדמוקרטיה לנאציזים‪ -‬יש צורך‬
‫לשים לב לשנים!‬
‫בניית המשטר הנאצי בתחום הפוליטי‬
‫כשעלה היטלר לשלטון הניח הממסד הגרמני שיתמתן עם מינויו לקנצלר ויזנח את רעיונותיו‬
‫הקיצוניים ואולי אפילו ייפול‪ ,‬אך היטלר מרגע שמונה לקנצלר שינה כליל את חוקי המשחק הפוליטי‪.‬‬
‫תהליך השתלטותם של הנאצים על גרמניה והפיכתה למדינה טוטליטרית כונה "תהליך ההאחדה"‪-‬‬
‫הנציפיקציה‪ .‬משמעותה של הנאציפיקציה הוא האחדת גרמניה תחת שלטון ריכוזי נאצי וחיסול‬
‫מוסדות הדמוקרטיה ‪.‬‬
‫הפעולות‬
‫כשמונה היטלר לקנצלר גרמניה בינואר ‪ 1933‬פיזר את הפרלמנט וקבע מיד בחירות לתחילת מרץ‬
‫במטרה לזכות ברוב מוחלט שישחרר אותו מן הצורך בהקמת קואליציה‪ .‬עד למועד הבחירות הפעילו‬
‫הנאצים טרור‪ ,‬השתוללו ברחובות והכפישו את מתנגדיהם כאויבים ובוגדים‪.‬‬
‫‪ .1‬שריפת הרייכסטאג והוצאת צו חרום "להגנת העם והמדינה"‪1933‬‬
‫למרות מינויו של היטלר לקנצלר(ראש ממשלה) לא היה למפלגה הנאצית רוב מוחלט‬
‫בפרלמנט‪( ,‬הרייכסטאג הגרמני)‪.‬‬
‫כשבוע לפני הבחירות ב‪ 27-‬לפברואר ‪ 1933‬עלה בניין הרייכסטאג באש‪ .‬עד היום לא‬
‫ברור אם היה זה מעשה ידיהם של הנאצים עצמם‪,‬‬
‫הסיבות לשריפת הרייכסטאג‪:‬‬
‫א‪ .‬היטלר טען שחשף קשר קומוניסטי מהפכני‪ ,‬ועצר קומוניסטים רבים כי רצה להוציא‬
‫את המפלגה הקומוניסטית מחוץ לחוק כדי שלא יהוו נגדו איום ‪.‬‬
‫ב‪ .‬היטלר רצה ליצור מצב של אווירת חרום לשם הפעלת צו חרום המבטל את זכויות‬
‫האזרח‪ .‬הנאצים ניצלו את האירוע כדי להוציא מן הנשיא הינדנבורג צו חרום שנקרא‬
‫"צו חירום להגנת העם והמדינה" המבטל את חרות האזרח(חופש העיתונות‪ ,‬חופש‬
 ‫‪9‬‬

‫ההתאגדות) וזכויות האדם ומתיר לממשלה להפעיל טרור נגד כל מי שייחשד בבגידה‪ .‬הצו‬
‫סיפק למעשה בסיס חוקי למדינת משטרה של היטלר‪.‬‬
‫בעקבות הצו יכלה הממשלה להוציא מחוץ לחוק את מי שנראה לה כחותר נגד השלטון‬
‫ולכן בוגד בגרמניה לכן‪:‬‬
‫המפלגה הקומוניסטית הוצאה מחוץ לחוק‪ ,‬אלפי פעילים באיגודים מקצועיים ובמפלגה‬
‫סוציאליסטית נעצרו‪ ,‬עיתוני שמאל נסגרו ומסע ההפחדה נמשך במטרה להשפיע על‬
‫תוצאות הבחירות‪.‬‬
‫כיצד סייע צעד זה לביסוס המשטר הנאצי טוטליטרי‪-‬לדעת בע"פ!‬
‫צעד שרפת הרייכסטאג והוצאת צו החרום "להגנת העם והמדינה" שמש אמתלה‬
‫לרדיפת הקומוניזים שהואשמו במעשה‪ .‬בעקבות זאת הוצאה המפלגה הקומוניסטית‬
‫מחוץ לחוק‪.‬‬
‫צו החרום להגנת העם והמדינה סייע לביסוס המשטר הנאצי משום שיצר אוירה של מצב‬
‫חרום ושימש אמתלה להוצאת צווים ותקנות שאפשרו הפעלת טרור‪ ,‬ביטול חירויות‬
‫היסוד של האזרח‪.‬‬

‫‪ .2‬חוק ההסמכה – ‪1933‬‬

‫לאחר הבחירות ב‪ 5 -‬במרס ‪ 1933‬נפתח הרייכסטאג החדש הנאצים זכו ב‪ 44%‬מהקולות היטלר רצה‬
‫לבטל את כוחו של הרייכסטאג וחוקק את חוק ההסמכה‪.‬‬
‫מהו החוק‪:‬‬
‫א‪ .‬חוק זה הסמיך את הממשלה לחוקק חוקים בעצמה ללא הזדקקות לרייכסטאג וללא צורך‬
‫בהתאמת החוקים לעקרונות חוקת ווימאר‪ .‬החוק חוקק ל‪ 4-‬שנים אך הוארך לאחר מכן‪.‬‬
‫ב‪ .‬על פי החוק בוטלה הפרדת הרשויות על ידי חיסול הרשות המחוקקת(הפרלמנט) ונטרול החוקה‪.‬‬
‫היטלר ביצר את כוחו וסמכויותיו וכפה רצונו של שאר המפלגות‪.‬‬
‫החוק התקבל ברוב גדול משום שלמפלגות השמאל לא הותר להצביע ברייכסטאג‪ .‬חוק ההסמכה הוא‬
‫ראשיתו של תהליך ההאחדה בגרמניה‪.‬‬
‫כיצד סייע צעד זה לביסוס המשטר הנאצי לדעת בע"פ‬
‫צעד זה סייע לביסוס המשטר הנאצי משום ששימש משענת חוקית לשלטונו הרודני של הטלר‪.‬‬
‫סמכויות החקיקה הועברו מהפרלמנט לממשלה בראשות הטלר‪.‬בכך הסתיימה תקופת הדמוקרטיה‬
‫ביטל את עיקרון הפרדת הרשויות‪ .‬הציב את הפיהרר‬ ‫ובאה לקיצה חוקת ויימאר הדמוקרטית‪.‬‬
‫מעל החוק והמדינה‪.‬‬

‫‪ .3‬חקיקה‪ -‬החוק לשיקום הפקידות המקצועית ‪( -1933‬נקרא גם – החוק להשבת הפקידות‬

‫המקצועית על כנה או החוק לשיקום שרות המדינה)‬
 ‫‪10‬‬

‫מטרת החוק‪ -‬רק בעלי דם ארי יוכלו לעוד במשרות ממשלתיות‪ .‬כלומר מנגנון ארי המטוהר‬
‫מגורמים לא נאצים(מתנגדים פוליטיים ויהודים)‪ ..‬החוק אפשר את סילוקם של היהודים‬
‫ממשרות ממשלתיות וציבוריות(עורכי דין‪ ,‬שופטים‪ ,‬רופאים‪ ,‬מורים וכו') ואפשר להיטלר‬
‫לספק מקומות עבודה לגרמנים מובטלים על חשבון יהודים‪ .‬משרות המפתח במדינה נמסרו‬
‫לידי בכירי המפלגה הנאצית‬
‫החוק יועד לשכבה האינטלקטואלית היהודית( רופאים‪ ,‬מרצים‪ ,‬עובדי משרות ציבוריות)‪.‬‬
‫החוק אסר על יהודים לשמש במשרות ציבוריות הוא הכשיר את הקרקע לטיהורים במשרות‬
‫הציבוריות והרחקת היהודים מהמנהל הציבורי‪.‬‬
‫כ‪ 5000-‬יהודים פוטרו ממשרותיהם במשרדי ממשלה‪ ,‬מוסדות חינוך‪ ,‬בתי משפט ‪ ,‬מקצועות‬
‫חופשיים‪ ,‬מדע ואומנות‪.‬‬
‫לחוק זה הייתה חשיבות רבה כי מדובר בסעיף האריות שמדגיש לראשונה מהו יהודי‪.‬‬
‫לראשונה נקבע כי אם אחד מהסבים היה יהודי הרי מדובר ביהודי‪ .‬המשמעות שגם אם‬
‫התנצר הרי עדיין נחשב כיהודי‪.‬‬
‫חשיבות החוק – המסגרות הארגוניות כלכליות ותרבותיות הוקמו על בסיס האידיאולוגיה‬
‫של תורת הגזע ורק בני הגזע יכלו להצטרף אליהן‪.‬‬
‫מתאים לעיקרון‪:‬‬

‫‪ .4‬חיסול האיגודים המקצועיים והחלפתם ב"חזית העבודה הגרמנית"‬

‫הנאצים אמנם השתלטו על מנגנון המדינה‪ ,‬אך לא התעלמו מן האיגודים המקצועיים שבהם היו כ‪7 -‬‬
‫מליון חברים‪ .‬הנאצים ראו במאגרי כוח אלה גורם מאיים על שלטונם משום השפעתם על הפועלים‪ .‬ב‪-‬‬
‫‪ 1‬במאי ‪ -‬חג הפועלים נערכו מצעדי ראווה נאציים‪.‬‬
‫במאי הוחרמו כל האיגודים המקצועיים ומנהיגיהם הוכנסו למחנות ריכוז‪ .‬במקומם הוקמה "חזית‬
‫העבודה הגרמנית" השביתה הוצאה מחוץ לחוק‪ .‬מרבית המפעלים הגדולים הולאמו‪.‬‬

‫מותו של היינדנבורג הנשיא – ‪ -1934‬איחוד משרת הקנצלר והנשיא בידי היטלר‪.‬‬

‫עם מותו של הנשיא הינדנבורג באוגוסט ‪ 1934‬החליט היטלר לבטל את הבחירות למשרת הנשיאות‬
‫ולקחת את סמכויות הנשיא‪ .‬כעת היה הנשיא‪ ,‬קנצלר וראש הכוחות המזוינים‪ .‬באותו יום חויבו חיילי‬
‫גרמניה הנאצית להישבע אימונים אישית להיטלר ולא לחוקה או למדינה (זה היה המס ששילם הצבא‬
‫הגרמני על הצלתו מה‪ -‬אס‪.‬אי‪ ).‬באותו חודש נערך משאל עם‪ 90% .‬הצביעו בעד היטלר‪.‬‬
‫גרמניה הפכה ממדינת חוק למדינה נטולת זכיות לחירות‪.‬מדינה טוטליטרית דיקטטורית ‪.‬בסוף שנת‬
‫‪ 34‬היה מעמדו של הטלר בלתי מעורער‪.‬‬

‫שנת ‪ 1933‬צו החרם הכלכלי‬

 ‫‪11‬‬

‫שנה זו הייתה סוערת ליהודים‪ .‬במקומות שונים היו פרעות נגד יהודים‪ ,‬חנויותיהם נבזזו‪ .‬האלימות‬
‫כלפי היהודים עוררה מחאה בכל העולם במיוחד בארה"ב‪ ,‬שבה החרימו סחורות גרמניות‪.‬‬

‫‪ .1‬צו‪ -‬החרם הכלכלי ‪ - 1933‬ב‪ 1 -‬באפריל ‪ 1933‬הטילו הנאצים חרם כלכלי על יהודי גרמניה‪.‬‬
‫התירוץ הרשמי– תגובה על התעמולה האנטי גרמנית שהיהודים מנהלים במיוחד בארה"ב‪.‬‬
‫פעולת תגמול על "תעמולת הזוועה" שמנהלים יהודים מחוץ לגרמניה נגד גרמניה ובכך פוגעים‬
‫ביצוא הכלכלי שלה‪.‬‬

‫הסיבות האמיתיות לחרם‬

‫להשתלט על האספסוף אשר החל לפגוע פיזית ביהודים‪ .‬היטלר רצה להפסיק השתוללות‬ ‫‪‬‬
‫זו כי לא רצה לאבד שליטה על ההמונים שגאו בהם רגשות אנטישמיים ורצה להראות‬
‫כלפי חוץ שגרמניה מדינה שומרת חוק‪.‬‬
‫הטלת פחד על מתנגדי המשטר בתוך גרמניה והוכחה לגרמנים כי המדיניות‬ ‫‪‬‬
‫האנטי‪-‬יהודית אינה רק תיאוריה אלא שיטה מחושבת ולא ספונטנית‪ .‬זוהי ראשיתה של‬
‫השיטה הנאצית למימוש האידאולוגיה האנטישמית‪.‬‬
‫החרם היה אמור למוטט את הקהילה היהודית כלכלית לבודדה ולסלקה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תגובת העולם החופשי – היתה מידית‪ .‬מדינות רבות הודיעו להיטלר על חרם כלכלי על גרמניה‪.‬‬
‫הנאצים‬
‫מבוהלים מנחישות התגובה העולמית הפסיקו את החרם שנמשך כיום אחד‪.‬‬
‫לסיכום‬
‫תהליך ההאחדה כלל שורה ארוכה של חוקים שנועדו לעצב את גרמניה החדשה‪ ,‬זו הייתה חקיקה‬
‫ענפה שהחלה בחוק ההסמכה ונמשכה בהוצאת המפלגות מחוץ לחוק‪ ,‬בפרוק האיגודים המקצועיים‬
‫ובמינוי פקידות נאצית‪ .‬גרמניה הפכה למדינת חוק אחת של איש אחד‪ .‬תהליך ההשתלטות של‬
‫הנאצים נמשך בהריסת האוטונומיה של מדינות הפדרציה הגרמנית והפיכת המדינה לרייך (אימפריה‬
‫ריכוזית)‪.‬‬
‫בבחירות בנובמבר הייתה רק מפלגה אחת‪ .‬כל ‪ 661‬הצירים של הרייכסטאג היו נאצים‪ ,‬כך פחות‬
‫מתשעה חדשים לאחר שתפשו את השלטון הפכו את גרמניה ממדינה דמוקרטית ליברלית למדינת‬
‫משטרה ריכוזית וחד מפלגתית‪.‬‬
 ‫‪12‬‬

‫בניית המשטר הנאצי בתחום החינוך והתרבות‪ -‬הפיקוח על החינוך והתרבות הנאצית (נאציפיקציה‬
‫של התרבות והחינוך)‬

‫הפיקוח על החינוך הנאצי‪.‬‬

‫החינוך הקיף את בתי הספר ואת ארגוני הנוער והספורט‪.‬‬

‫לחינוך שתי מסגרות‪:‬‬
‫‪ .1‬פורמלי – גני ילדים עד אוניברסיטה‬
‫‪ .2‬לא פורמלי – תנועות נוער ההיטלראיות‪.‬‬
‫מטרות –‬
‫א‪ .‬חינוך לציות לפיהרר ולמולדת עד טיפת הדם האחרונה‪.‬‬
‫ב‪ .‬החדרת האמונה כי לגרמניה הבכורה בכל המדעים והאומנות‪.‬‬
‫ג‪ .‬גזע ארי טוב‪ ,‬יפה‪ ,‬מוכשר – גזע שמי נחות‬
‫ד‪ .‬שיפור בריאות הנוער הגרמני‪.‬‬
‫ה‪ .‬עבר מיתולוגי מפואר (שבטים ברברים)‪ ,‬כוח‪ ,‬עוצמה‪ ,‬אהבת החופש‪ ,‬טבע מלחמה‪,‬‬
‫חיק הטבע‪.‬‬
‫הוקמו בתי ספר מיוחדים להכשרת אליטה שיתפשו משרות בכירות ברייך ה‪ III -‬כמו מסדר האבירים‪.‬‬
‫תנועות נוער – תהלוכות‪ ,‬דגלים‪ ,‬טקסים‪ ,‬מצעדים‪ ,‬השבעות דם‪ ,‬מדים‪ ,‬חופשות‪ ,‬טיולים‪ ,‬ערכי‬
‫הנאצים (מליונים השתתפו)‪.‬‬
‫החינוך הנאצי היה טוטליטרי המורים היו בעלי השקפה נאצית‪ .‬ספרי הלימוד נאמנים לתורה‬
‫הנאצית‪.‬מקצועות הלימוד הדגישו את עליונות הגזע הארי‪.‬יהודים סולקו מבתי ספר‪ .‬תנועות הנוער‬
‫השלימו את שטיפת המוח כאשר מיליוני צעירים היו חברים בארגוני הנוער ההיטלראי ולקחו חלק‬
‫בתהלוכות‪ ,‬מפגנים‪ ,‬כינוסי ספורט‪ ,‬מצעדים‪ ,‬טיולים וכ'ו‪ .‬בני הנוער חשו שהם בעידן "גרמניה אחרת"‬
‫שהיא טובה וחזקה יותר בזכות היטלר‪.‬‬

‫הפיקוח על התרבות הנאצית‬

 ‫‪13‬‬

‫ב‪ 1933-‬הוקמה "לשכת התרבות של הרייך" בראשה יוזף גבלס " שטיפחה את התרבות הנאצית‪.‬‬
‫התרבות הגרמנית הפכה להיות לתרבות נאצית‪ .‬יצירות האומנות ביטאו את הרעיון הנאצי של‬
‫המהפכה שכללה סילוק האומנות הישנה הלא טובה והחדרת תרבות חדשה נאורה אשר ביטאה את‬
‫עליונות הגזע הנאצי יופיו ועוצמתו‪.‬תרבות זו הדגישה את המקורות הגזעיים של הגרמניים‪ .‬העיקריים‬
‫הגרמניים העובדים עבודת אדמה‪ ,‬את המשפחה הגרמנית האידיאלית אך גם הבליטה בהגזמה את‬
‫ייחודית הגזע הארי ותרומתו לתרבות האנושית‪.‬המסר היה ברור ללא התרבות הגרמנית האנושות לא‬
‫הייתה מגיעה לאן שהגיעה‪.‬המדינה החליטה אילו יצירות אמנות‪ ,‬קולנוע‪ ,‬תיאטרון‪ ,‬מוזיקה‪ ,‬ספרות‬
‫ועיתונות יראה יישמע ויקרא העם הגרמני‪ .‬הוטל חרם על יצירות של יהודים‪.‬‬

‫פיקוח על התרבות והתעמולה הנאצית ‪-‬גופי המידע והתקשורת נשלטו בידי המדינה‪ .‬חל פיקוח על‬
‫העיתונות‪ ,‬החדשות צונזרו והוכתבו מגבוה‪ .‬העיתונות שמשה שופר לתעמולה הנאצית‪.‬‬
‫המדינה היא שהחליטה אילו יצירות אמנות‪ ,‬קולנוע ותיאטרון יהיו‪ .‬ספרים מאת יהודים עלו באש‬
‫והוטל עליהם חרם‪.‬‬
‫התעמולה הנאצית‬
‫באה לידי ביטוי בעיתונות‪ .‬העיתונות שמשה שופר התעמולה של המדינה הנאצית‪ .‬בעיתונים פורסמו‬
‫מאמרי שטנה נגד היהודים מידי שבוע נתלה עיתון המפלגה הנאצית 'דר שטימר' על לוחות המודעות‬
‫בכל פינות הערים בעיירות קטנות ועל כלי תחבורה ציבוריים‪ .‬רדיו‪ -‬נאומים של גבלס‪ ,‬סרטים‪,‬‬
‫קריקטורות‪ ,‬תהלוכות‪ ,‬מצעדים ואירועי ספורט‪.‬‬

‫התעמולה כוונה להמונים " מי שכובש את הרחוב כובש את ההמון ומי שכובש את ההמון כובש את‬
‫השלטון"(גבלס) כוח התעמולה היה עצום‪ .‬צבעי שחור לבן דמגוגיה ‪,‬רגשות יצרים‪ .‬מיליוני גרמנים‬
‫האמינו שהנאציזם הוא המהפכה האמיתית‪.‬‬
‫העקרונות באידיאולוגיה הנאצית הבאים לידי ביטוי בתחום זה‪:‬‬

‫בניית המשטר הנאצי בתחום הטרור והשימוש בו להרחקת יסודות המתנגדים למשטר‬
‫התעמולה והחינוך היו אמצעים חשובים לשכנוע מליוני אזרחים להאמין בנאציזם‪ ,‬אך זה לא הספיק‪.‬‬
‫הנאצים פנו גם לדרך הטרור‪ .‬והטילו אימה בקרב מליוני אזרחים‪ .‬הטרור כלל מעצרים משטרתיים‪,‬‬
‫כליאה במחנות ריכוז‪ ,‬רצח ועוד‪ .‬כל אזרח גרמני נתון היה לפיקוח מנגנון נאצי‪ .‬הנאצים באמצעות‬
‫הגסטאפו‪ -‬המשטרה החשאית) רדפו אחר אויבי המשטר‪ :‬מתנגדים פוליטיים‪,‬קומוניסטים‪ ,‬סוטים‬
‫חברתיים(הומוסקסואלים)‪ ,‬יהודים‪ ,‬אנשי דת שיצאו נגד העריצות הנאצית‪ ,‬אינטלקטואלים‪ ,‬אמנים‪,‬‬
‫צוענים‪ .‬הטרור כלל החרמת רכוש‪ ,‬מאסרים עינויים כליאה במחנות ריכוז‪,‬‬
‫גרמניה חולקה למאות יחידות‪ ,‬כל יחידה – אזור‪ ,‬נוהלה על ידי מנהיג פוליטי‪ .‬כל אחד אחראי על ‪50‬‬
‫משפחות (חצי מליון פקידים)‪.‬‬
 ‫‪14‬‬

‫מטרת השימוש בטרור הייתה השתקת כל התנגדות למשטר הנאצי מצד יריבים פוליטיים כדי‬
‫לשמור על יציבות המשטר הנאצי‪.‬‬
‫ה‪ -‬אס‪.‬אס‪ - .‬ב‪ 1929 -‬קיבל היינריך הימלר פיקוד על ה‪ -‬אס‪.‬אס‪ ,.‬ופתח דף חדש בתולדות הארגון‪.‬‬
‫הוא הפך אותו לארגון האימתני הגדול בגרמניה‪ .‬גוף אלטיסטי‪ .‬הוא שלט בכל משטרות גרמניה וכך‬
‫הפכה גרמניה למדינת משטרה‪ .‬ה‪ -‬אס‪.‬אס‪ .‬יצרו מדינה בתוך מדינה והפכו למכונת מוות לגבי עמי‬
‫אירופה בכלל והעם היהודי בפרט‪.‬‬
‫אס‪ .‬דה=‪ - .‬משטרת הביטחון ריגול ומודיעין – הייתה תחת פיקוח האס אס ‪ .‬בראשה עמד ריינהרד‬
‫היידריך‪ .‬שהייתה תחת פיקוחו של האס אס‬
‫הגסטאפו‪ -‬הגוף הביצועי של האס דה‪ - -‬המשטרה החשאית הגרמנית שהוקמה מיד לאחר עליית‬
‫הנאצים לשלטון כוחה היה בלתי מוגבל‪ .‬הגסטאפו העסיק אלפי מרגלים ומלשינים בכל רחבי גרמניה‬
‫והיה למנגנון המרכזי ביישום הטרור הנאצי‪ .‬מעל החוק‪ .‬משטרה זו הטילה אימה על כולם‪ ,‬כולל‬
‫צמרת המפלגה והצבא והיתה תחת פיקוח ה‪ -‬אס‪ .‬אס‪.‬‬
‫עם פרוץ מלחמת העולם ה‪ II-‬הוקם "המשרד הראשי לביטחון הרייך" תחת פיקוד היידריך‪ .‬בעזרת גוף‬
‫זה הצליחו הגסטאפו ושרותי הביטחון להגיע ולשיא יעילותם ואכזריותם מחוץ לגרמניה‪).‬‬

‫ליל הסכינים הארוכות –חיסול ה‪ -‬ס‪.‬א והעצמת ה‪ -‬אס אס‪1934‬‬

‫מדוע חיסל היטלר את ה‪ -‬ס‪.‬א‬

‫‪ .1‬ה‪ -‬ס‪.‬א (צבא המפלגה הנאצית) גילה סימני התנגדות לדרכו של היטלר‪ .‬כמה מראשי ה‪ -‬ס‪.‬א‬
‫ובראשם ארנסט רהם לא היו מרוצים מדרכה של המפלגה הנאצית‪ ,‬הם סברו כי המפלגה הזניחה את‬
‫הבעיות החברתיות כלכליות של גרמניה ודרשו "מהפכה שנייה" הכוונה זכויות סוציאליות לעם‬
‫הגרמני על חשבון תעשיינים ועשירים בגרמניה‪ .‬היטלר ידע שמהפכה חברתית תפגע במפלגה‪ .‬בעלי‬
‫ממון ותעשיינים שממנו אותה היו מתרחקים ממנה‪.‬‬
‫‪ .2‬ה‪-‬אס‪.‬אי‪ .‬כלל ‪ 2.5‬מליון חיילים לעומת הצבא הגרמני רשמי של גרמניה שמנה ‪ 100.000‬חיילים‪ .‬ה‪-‬‬
‫ס‪.‬א‪ .‬החל תובע להיות גרעין הצבא הגרמני החדש‪ .‬צבא גרמניה ביקש את התערבת היטלר למניעת‬
‫השתלטות ה‪ -‬אס‪ .‬אי‪ .‬עליו‪.‬‬
‫ב‪ 30 -‬ביוני ‪ 1934‬הורה היטלר לראשי ה‪ -‬אס‪.‬אס‪ .‬הימלר והיינדריך להוציא להורג את צמרת ה‪ -‬אס‪.‬‬
‫אי‪.‬‬
‫כ‪ 1000 -‬נהרגו ביריות‪ ,‬רבים ממפקדי ה‪ -‬ס‪.‬א‪ .‬וחבריו של היטלר מראשית דרכו‪ .‬לאומה הגרמנית‬
‫ההמומה הצדיק היטלר ליל זה וטען שבכך הציל אותה מסכנה מידית שאיימה להרסה‪ .‬חיסול ה‪ -‬ס‪.‬‬
‫א‪ .‬חיזק את מעמד ה‪ -‬אס‪.‬אס‪ .‬שזכה לעצמאות יתר‪ .‬הצבא הפך להיות תלוי בהיטלר‪.‬‬
‫כיצד סייע צעד זה לביסוס המשטר הנאצי‪-‬לדעת בע"פ‬
 ‫‪15‬‬

‫הפעולה נועדה לסייע להיטלר להשליט קו אחיד במפלגה הנאצית ולחזק את תמיכת הצבא‬
‫והתעשיינים בו ופילס את הדרך לביסוס ריכוז הסמכויות בידי הפיהרר‪.‬פיהרר=נשיא‪ ,‬קנצלר‪,‬מפקד‬
‫צבא‪.‬‬

‫מחנות ריכוז‬
‫בשנת ‪ 1933‬החריפו רדיפות הנאצים אחר מתנגדים פוליטיים ואלו הושלכו למחנה הריכוז הראשון‬
‫בגרמניה למתנגדים פוליטיים‪.‬דכאו‪ .‬מחנות ריכוז רבים הוקמו ברחבי גרמניה בהם הועבדו האסירים‬
‫בפרך ‪ ,‬הורעבו למוות ועברו עינויים קשים‪ .‬המחנות אורגנו ע"י הס"א‪ ,‬המשטרה המקומית או ס"ס‪.‬‬
‫בקיץ ‪ 33‬הוחזקו יותר מ‪ 26,000 -‬איש במחנות הריכוז‪ .‬דיכוי מתנגדי המשטר במחנות הריכוז גרם‬
‫להלם קשה לציבור הגרמני ובתוך זמן קצר הצליח המשטר לחסל כמעט כליל את מתנגדיו‪.‬‬

‫היחס לבני אדם שהוגדרו כחריגים‪ -‬היחס לחולים ולמוגבלים‬

‫‪-‬היטלר שאף "לטהר" את העם הגרמני מנכים‪ ,‬רפי שכל‪ ,‬חולי נפש שפגעו לדעתו בעליונות הגזע הארי‪.‬‬
‫כדי שמירה על טוהר הגזע‬
‫ב‪ 1933 -‬התקבל בגרמניה החוק "למניעת צאצאים פגומים מבחינה תורשתית" ‪ .‬החוק התיר עיקור‬
‫של כל מי שנחשב לוקה במחלה תורשתית‪.‬‬
‫כך עד ‪ 1939‬עוקרו בכפייה כ‪ 200 -‬אלף ביני אדם‪.‬‬

‫מבצע אונתזיה‪-‬‬
‫עם פרוץ המלחמה ב‪ 1939‬החליט היטלר על "מבצע המתות חסד" ‪ -‬רציחתם של חולי נפש וחשוכי‬
‫מרפה‪ .‬העיקרון היה להיפטר מאלה הפוגעים בטוהר הגזע‪.‬הגרמני‪ .‬במהלך המבצע נרצחו ב‪70.000 -‬‬
‫גרמנים בגז ובדרכים נוספות‪.‬‬
‫בגרמניה החלה להישמע ביקורת על הרצח במיוחד מהכנסייה‪ .‬היטלר החליט לבטל מבצע זה‬
‫באוגוסט ‪. 41‬‬
‫טרור‪ -‬שריפת ספרים ‪-1933‬‬
‫ב‪ 10 -‬במאי נשרפו בפומבי בערי גרמניה עשרות אלפי ספרים שחוברו על יד סופרים יהודים או‬
‫שעסקו בתכנים יהודים‪.‬‬
‫זה היה מפגן כוח של המפלגה הנאצית להוקיע את התרבות היהודית תוך הדגשת עובדת היותה‬
‫אויב לתרבות הגרמנית‪ .‬הפרדת היהודים מהחברה הגרמנית ודחיקתם להגירה‪.‬‬
‫מתאים לעיקרון‪:‬‬

‫כך החל תהליך היבדלות בכפייה של היהודים‪ .‬גורמים שונים ניתקו מגע עם היהודים‪ .‬ובתחומי‬
‫הרפואה‪ ,‬עיתונות ורדיו נערך טיהור מוחלט מיהודים‪ .‬אופייה של התחיקה האנטי‪-‬יהודית היה לדחוק‬
‫את רגלי היהודים מהשפעה על התרבות והחברה‬
 ‫‪16‬‬

‫מדיניות הנאצים כלפי היהודים ודרכי מימושם בגרמניה בשנים ‪1933-‬‬

‫‪ 1939‬שימו לב לשנים!‬

‫רקע‬
‫יהודי גרמניה מנו כחצי מליון‪ .‬והיוו אחוז אחד מכלל האוכלוסיה‪ .‬שני שליש מהיהודים התרכז‬
‫בערים‪ .‬מס' היהודים הרב ביותר ישב בברלין‪ .‬ההתיישבות בערים הקנתה ליהודים אורח חיים בורגני‪.‬‬
‫הילודה צומצמה ועקב תופעת ההתבוללות והיו נישואי תערובת רבים ‪.‬רוב יהודי גרמניה הוותיקים‬
‫נמנו עם המעמד הבינוני ומעלה‪.‬עסקו בעיקר במסחר תעשייה ‪,‬בנקאות ומקצועות חופשיים‪ .‬הקפידו‬
‫לדבר גרמנית נטו לליברליזים או לשמרנות והעדיפו להדגיש את היותם גרמנים‬

‫האוסטיודן‪ -‬מנו כ‪ 50,000 -‬יהודים ממזרח אירופה שהיגרו למערב ולגרמניה בשנות ה‪ 80-‬של המאה‬
‫ה‪19-‬עקב פוגרומים ומצב כלכלי קשה במזרח אירופה‪ .‬רבם לא קיבל אזרחות גרמנית‪ .‬הם השתייכו‬
‫למעמד בינוני ומטה עבדו במלאכה ומסחר זעיר‪ .‬רובם היו שכירים ‪,‬דברו אידיש והיו יהודים אדוקים‪.‬‬
‫נטו לסוציליזים ולציונות‪ .‬רבים מיהודי גרמניה הוותיקים ראו בהם בעלי מעמד נחות ו גורם יוצא‬
‫דופן המעורר אנטישמיות‪.‬‬

‫מטרות‪ /.‬יעדי המדיניות הנאצית כלפי היהודים( לזכור‪ :‬לגבש‪ ,‬לבודד‪ ,‬להבדיל‪ ,‬לנשל‪ ,‬לגרום ליהו'‬
‫להגר מגרמניה)‬
‫‪ .1‬לגבש ולאחד את העם הגרמני סביב מטרה אחת ומדיניות אחת והיא האידיאולוגיה הנאצית‬
‫והאנטישמית‪ .‬לשלהב את העם ברעיונות אלו‪.‬‬
‫‪ .2‬לאתר את היהודים ולהגדיר אותם‪ ,‬כך שיהיה ברור מי הוא יהודי כדי שתתקיים מחיצה ברורה בין‬
‫יהודים לארים‪ .‬להשפיל את היהודים ולבודדם ולהבדילם מהחברה הגרמנית‪.‬‬
‫‪ .3‬להוציא את היהודים בצורה הדרגתית מתחומי החברה‪ ,‬הכלכלה‪ ,‬והתרבות הגרמנית כי הם שייכים‬
‫לגזע הנחות שלא אמור לחיות בשוויון עם שאר הגרמנים הארים‪.‬‬
‫‪ .3‬היעד המרכזי לעודד את יציאת היהודים מגרמניה‪ ,‬להקשות על חיי היהודים כדי לזרז הגירתם‬
‫מגרמניה ומחיי האומה הגרמנית‪ ,‬כך שתהיה "נקייה מיהודים"‪.‬‬
 ‫‪17‬‬

‫לכן פעלו השלטונות למרר את חיי היהודים‪ ,‬לערער את בסיס הקיום הפיסי שלהם ולאלצם להגר‬
‫מגרמניה‪ .‬רדיפת היהודים הפכה למדיניות הרשמית של הרייך השלישי ‪.‬‬

‫המדיניות הנאצית כלפי היהודים התבטאה בדרכי טרור‪ ,‬חקיקה ותעמולה‪.‬‬

‫חקיקה‪ -‬חוקי נירנברג = הבידוד החוקי‪ 15-‬ספטמבר ‪1935‬‬

‫‪ .1‬חוק אזרחות הרייך‬
‫קבע שאזרח הרייך הוא רק מי שנתון לחסות הרייך הגרמני ובעל דם גרמני המוכיח על פי התנהגותו‬
‫ונאמנותו כי הוא ראוי לשרת את הרייך‪(.‬פועל על פי עקרונות המפלגה הנאצית) רק אזרח הרייך הינו‬
‫בעל זכות פוליטית‪( .‬כל השאר הם נתינים חסרי זכויות)‬
‫‪ .2‬החוק להגנת הדם הגרמני והכבוד הגרמני ‪-‬‬
‫חוק זה מבחין בן דם לדם ‪ .‬הוא קבע הגבלות שונות למי שאינם נכללים בקטגוריית האזרחים‬
‫הגרמניים‪.‬‬
‫נישואין בין יהודים לאזרחים בעלי דם גרמני אסורים‪ .‬יש לבטל נישואין מעורבים שנערכו‬ ‫‪‬‬
‫בגרמניה ומחוצה לה‪.‬‬
‫איסור קיום יחסים בין יהודים לגרמנים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫איסור העסקת נתינות המדינה בעלות דם גרמני מתחת לגיל ‪ 45‬בבתי יהודים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אסור ליהודי להניף את דגל הרייך הגרמני‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ .3‬תקנת ביצוע‪ -‬החוק לא קבע מפורשות מיהו יהודי ולכן בנובמבר ‪ 35‬נוספה תקנת ביצוע‬
‫הקובעת מהו יהודי‪ .‬אדם ששלושה מסביו יהודים‪ ,‬בן תערובת הוא אדם שאחד או שניים מסביו‬
‫הם יהודים‪ ,‬כל המשתייך לקהילה היהודית מוגדר כיהודי‪ .‬גם מי שהתחתן עם יהודי נחשה‬
‫כיהודי‪ .‬רק אם יתגרש ישוב להיות ארי‪.‬‬

‫משמעות חוקי נירנברג‪ -‬חשוב!‬

‫‪ -‬חוקים אלה שינו לחלוטין את מעמדם של יהודי גרמניה והרעו אותו מבחינה משפטית‪ .‬החוקים‬
‫קבעו את הפרדתו של הגזע היהודי מן הגזע הארי‪ .‬היהודים הפכו לנתינים משוללי זכויות ואינם‬
‫אזרחים יותר‪.‬‬
‫‪ -‬חוקים אלה מנעו מהיהודים את היכולת להתגונן מפני אנטישמיות באמצעים משפטיים‬
‫‪ -‬חוקים אלה מלמדים כי הנאצים לא התחשבו יותר בדעת הקהל העולמית‪.‬‬
‫‪ -‬חוקים אלה הם שלב נוסף בבידוד היהודים מהחברה הגרמנית ויצירת גרמניה נקייה מיהודים‪.‬‬
‫‪ -‬עיקרון תורת הגזע הפך ממצע מפלגתי של המפלגה הנאצית לחוק מדינה מחייב שעל פיו נקבע‬
‫מי יכול להיות אזרח במדינה הנאצית הנבנית! לדעת בע"פ‪.‬‬
 ‫‪18‬‬

‫במה מבטאים חוקי נירנברג את האידיאולוגיה הנאצית? חשוב מאוד!‬

‫‪ .1‬חוקי נירנברג נקבעו עפ"י תורת הגזע‪ .‬בחוקים אלה יש מימוש תורת הגזע‪ .‬הם הבטיחו‬
‫שאזרחות גרמנית תוענק רק למי שעומד בקריטריונים של תורה זו‪ .‬חוקים אלה יצרו בסיס‬
‫משפטי להמשך החקיקה הגזענית והאנטי יהודית‪.‬‬
‫‪ .2‬חוקים אלה נתנו לגיטימציה חוקית למדיניות האפליה‪ ,‬בידוד‪ ,‬נישול והשפלה של כל יהודי‬
‫גרמניה (לא רק שכבה מסוימת כחוק שיקום הפקידות המקצועית) ובכך יצרו חיץ בין יהודים‬
‫לארים בהתאם למתחייב מהאידיאולוגיה הנאצית‪.‬‬
‫‪ .3‬האנטישמיות קיבלה מעמד רשמי‪ .‬היא מופעלת כמדיניות רשמית נגד כל היהודים‪.‬‬
‫מתאים לעיקרון‪:‬‬

‫שנת ‪1937‬‬
‫חוק האריזציה העברת רכוש והעסקים היהודים לידים אריות‪.‬‬
‫במקביל לחקיקה נגד היהודים החל תהליך האריזציה שפירושו העברת עסקים כלכליים של‬
‫היהודים לבעלות גרמנית ארית‪ .‬תהליך זה זכה להצלחה רבה‪ .‬עד סוף שנת ‪ 1938‬השתלטו‬
‫הגרמנים על הרכוש היהודי כולו‪.‬‬
‫היהודים נותקו מחיי הכלכלה בגרמניה ונושלו כלכלית לחלוטין‪ .‬זו הייתה מדיניות של כלכלה‬
‫נקייה מיהודים‪,‬‬
‫רק מספר קטן של תעשיינים הורשו להמשיך להפעיל עסקיהם עם ספט' ‪.1939‬‬
‫מתאים לעקרון‪-‬‬

‫במקביל נערכת תעמולה אנטישמית שיטתית בתחומים שונים – עיתונים‪ ,‬ספרות‪,‬קריקטורות‪ ,‬סרטים‪,‬‬
‫תכני לימוד המערכות החינוך‪.‬‬

‫שנת ‪1938‬‬
‫שנת מפנה גורלית ליהודי גרמניה‪ .‬מעבר לאלימות פיזית! בשנה זו החריף מאבק הנאצים נגד היהודים‬
‫משום שהיהודים לא הגרו מגרמניה בקצב המצופה והיה צורך באירוע אשר יפגע קשה בקהילה‬
‫היהודית בגרמניה ויזרז את הגירתה‪.‬‬
‫טרור‪ -‬ליל הבדולח ‪ 9 -‬נובמבר ‪- 1938‬‬
‫באוקטובר ‪ 1938‬הכריזו הנאצים על גירושם של כ‪ 17,000 -‬יהודי גרמניה שאזרחותם‬
‫פולנית(אוסטיודן) אל שטח פולין (גירוש זובונשין)‪ .‬הגירוש נעשה באכזריות ובפראות‪ ,‬היהודים הועברו‬
‫אל העיר זובונשין בפולין ליד הגבול הגרמני‪ .‬סבלם היתה נורא‪ -‬חרפת רעב ויחס נורא מן הגרמנים‬
‫והפולנים‪ .‬בין המגורשים היו הזוג גרישפן שכתב לבנם ששהה אז בפריס על הסבל הקשה העובר‬
‫עליהם‪ ,‬תגובתו היתה בלתי צפויה – בהתנקשות ביועץ השגרירות הגרמנית בפריס‪.‬‬
 ‫‪19‬‬

‫בתגובה להתנקשות נערך ב‪ 9 -‬בנובמבר ‪ 1939‬פוגרום נקמה נגד היהודים בגרמניה(ליל הבדולח)‪ .‬בתי‬
‫כנסת נשרפו‪ ,‬נופצו חלונות ראווה של בתי כעסק יהודיים‪ ,‬רכוש רב נהרס‪ 91 ,‬יהודים נרצחו‪ ,‬אלפים‬
‫הוכו ונפצעו‪.‬‬
‫כ‪ 30.000 -‬יהודים נשלחו למחנות ריכוז רק בשל היותם יהודים‪ .‬לאחר הפוגרום דרשה ממשלת גרמניה‬
‫מהיהודים לשלם קנס בסך מיליארד מרק‪ .‬היהודים נדרשו לתקן בעצמם את נזקי עסקיהם‪.‬לימודיהם‬
‫בבתי הספר הופסקו‪.‬‬

‫מטרות הנאצים בליל הבדולח‬

‫הנאצים מהרו להציג את המאורעות כהתפרצות ספונטנית שבאה כתגובה על רצח הדיפלומט הגרמני‬
‫בפריס‪ ,‬אך הפרעות אורגנו בקנה מידה גדול על ידי צמרת המפלגה הנאצית (גבלס והיידריך) ‪ -‬ההכנות‬
‫לפוגרום החלו שבועות לפני שפרץ‪ ,‬ורצח הדיפלומט היווה שעת כושר‪.‬‬
‫מדוע פוגרום?‬
‫‪ .1‬השלטון הנאצי הבין כי יציאת יהודים מגרמניה לא תושג באמצעים המקווים (היתה איטית מידי)‬
‫היה צריך באירוע דרמטי שיביא להאצת קצב הגירת היהודים‪.‬‬
‫‪ .2‬לערוך שוד על רכוש היהודים‪ .‬הנאצים היו צריכים לממן את החימוש של גרמניה לקראת‬
‫המלחמה‪.‬‬
‫‪ .3‬הגרמנים הבינו לאור תגובתו המאופקת של העולם החופשי(ועידת אוויאן) שאין להם מה לחשוש‬
‫בהקשר למדיניותם האנטי‪-‬יהודית‪ .‬והיהודים נותרו לגורלם‪.‬‬

‫משמעות ליל הבדולח ובמה ביטאו החרפה ונקודת מפנה במדיניות הנאצית כלפי היהודים‪:‬חשוב!‬

‫‪ .1‬לראשונה יש גילויי אלימות פיזית שאורגנו ע"י השלטון בכל רחבי המדינה‬
‫‪ .2‬לראשונה נאסרו יהודים במחנות ריכוז רק בגלל יהדותם (‪ 30,000‬נשלחו למחנה‬
‫ריכוז) ‪.‬‬
‫‪ .3‬ממדי הפגיעה ברכוש ובנפש ‪ :‬רצח עשרות יהודים הצתות והרס בתי כנסת ובתי‬
‫עסק‪.‬‬
‫‪ .4‬בעקבות ליל הבדולח הורע מצבם של יהודי גרמניה‪ ,‬עתה החלה סדרה חדשה של חוקים חמורים‬
‫להוצאת היהודים מן הכלכלה הגרמנית‪ .‬נתקבלה הוראה סופית להוצאת תלמידים יהודים מבתי‬
‫ספר‪ ,‬הוגבל חופש התנועה של היהודים‪ ,‬נאסרה הופעת עיתונים יהודים‪ .‬אין ספק כי מה שהחיש את‬
‫פרסום חוקים אלו היה חוסר התגובה של הציבור הגרמני על מאורעות ליל הבדולח‪ .‬לא היתה כל‬
‫תגובה מוסרית‪ ,‬גם הכנסיה הגרמנית לא הגיבה על ליל הבדולח‪.‬‬
‫‪ .5‬ב‪ 12 -‬בנובמבר כינס גרינג ישיבה חשובה לדון במדיניות הגרמנית כלפי היהודים‪ .‬בישיבה הוחלט‬
‫להרחיב את האריזציה על יהודי גרמניה ולסלקם סופית מהכלכלה הגרמנית‪.‬‬
 ‫‪20‬‬

‫‪ .6‬האס אס הופקד על טיפול ותאום הפעולות נגד יהודים‪ .‬עצם ריכוז הסמכויות בענין היהודים‬
‫בידי האס אס היה שלב מכריע וגורלי בגיבוש המעשי של המדיניות הנאצית‪ ,‬ז"א ליל הבדולח הוליך‬
‫לגיבוש המדיניות הנאצית נגד היהודים‪.‬‬
‫מה הייתה השפעת אירועים אלה על היהודים בגרמניה ‪:‬‬
‫למחרת הפוגרום נתפסו בידי הגסטאפו המשרדים של מרבית המוסדות היהודיים‬ ‫‪‬‬
‫בגרמניה ‪.‬‬
‫מכה קשה לתשתיות הקהילה בתחומי חברה סעד ותרבות שסייעו עד אז לשרוד‬ ‫‪‬‬
‫הוטל קנס חסר תקדים (מילארד מארק) שהיו כרבע מהרכוש היהודי לכיסוי נזקי‬ ‫‪‬‬
‫ליל הבדולח‬
‫שארית התקווה שהייתה ליהודים כי יוכלו להסתדר בגרמניה נופצה ‪ ,‬הדבר מביא‬ ‫‪‬‬
‫לגל הגירה גדול של כ –‪ 80‬אלף יהודים עד פרוץ המלחמה ‪.‬‬

‫מדוע שנת ‪ 1938‬היא שנת מפנה לגורל יהודי גרמניה? חשוב מאוד!‬
‫בשנה זו נעשות פעולות כנגד יהודי גרמניה ‪:‬‬
‫‪ -‬בשנה זו התרחשו גירוש זיבושן וליל הבדולח בגרמניה אשר עברה לאלימות פיזית כלפי היהודים‬
‫כשיא של התהליך לסילוק היהודים מגרמניה(חשוב מאוד!)‬
‫‪ -‬בשנה זו יש סדרה חדשה של חוקים חמורים להוצאת היהודים מן הכלכלה הגרמנית‪.‬‬
‫‪ -‬נתקבלה הוראה סופית להוצאת תלמידים יהודים מבתי ספר הכלליים בגרמניה‪,‬‬
‫‪ -‬הוגבל חופש התנועה של היהודים‪,‬‬
‫‪ -‬נאסרה הופעת עיתונים יהודים‪.‬‬
‫‪ .-‬על היהודים נאסר לסחור בבורסה הגרמנית ולא אופשר להם לייבא חומרי גלם‪.‬‬
‫‪ -‬בוטל המעמד הציבורי של הקהילות היהודיות ברייך‪ -‬הקהילות היהודיות איבדו את מעמדן כגופים‬
‫מוכרים על ידי החוק בגרמניה והפכו לאגודות התנדבותיות שלא רשאיות להטיל מיסים או לייצג את‬
‫חבריהן‪ .‬זו הייתה השלמה לחוקי נירנברג בהם ביטלו את בסיס המעמד המשפטי הציבורי של‬
‫הקהילות‪.‬‬
‫‪ -‬פורסמה התקנה בדבר הוספת השמות היהודיים שרה וישראל בתעודות הזהות של היהודים‬
‫בגרמניה והאות ‪ ""J‬בדרכונים סימון ברור של הציבור היהודי לצורך הבדלתו‪.‬‬
‫‪ -‬בשנה זו התרחש האנשלוס(סיפוח אוסטריה לגרמניה)בסיפוח נוספו לרייך כ‪ 200,000 -‬יהודים‪ .‬עם‬
‫הסיפוח ניהלו הנאצים מדיניות של השפלה נגד יהודי אוסטריה וכל החוקים שחלו נגד יהודי גרמניה‬
‫חלו כעת גם נגד יהודי אוסטריה‪ .‬כדי לזרז את הגירתם באופן מהיר וכפוי‪.‬‬
‫‪ -‬ועידת אביאן והפקרת בעיית הפליטים היהודים לגורלם‪ .‬כשהיטלר ראה כי העולם מפקיר את‬
‫היהודים ואדיש לגורלם הבין שיוכל לנקוט בפעולות אלימות וקיצוניות יותר נגד היהודים‪ .‬דוגמת ליל‬
‫הבדולח‪.‬‬
‫ניתן לחלק את התקופות ביחס אל היהודים כך‪:‬‬
 ‫‪21‬‬

‫התקופה הראשונה ‪-1935-1933 -‬תקופה זו מאופיינת במדיניות לא אלימה (כדי להראות שגרמניה‬
‫היא מדינת חוק) והיא מתרכזת בחקיקה אנטי יהודית והאצת הגירת היהודים מגרמניה‪ .‬מטרת‬
‫החקיקה האנטי יהודית הייתה לנשל את היהודים ממעמדם ורכושם‪ ,‬להרחיקם ממוקדי כוח ולגרום‬
‫להגירתם מגרמניה‬
‫תקופה שנייה שנים ‪ -1936‬תקופה שקטה יחסית ליהודים מבחינת יחס השלטונות משום התמקדות‬
‫בנושא הכלכלה והחימוש בגרמניה אך בידודם נמשך‪.‬‬
‫התקופה השלישית‪ -1938-1937 -‬אריזציה ומעבר לאלימות פיזית(ליל הבדולח‪,‬אנשלוס)‬
‫‪ 1938 .‬כשנת מפנה ביחס ליהודי גרמניה‪:‬‬

‫מלחמת העולם השנייה‪1939-1945 -‬‬

‫חוברת ‪2013 3‬‬ ‫בעלות הברית‬ ‫מדינות הציר‬
‫רוסיה‪,‬בריטניה‪,‬ארה"ב‬ ‫יפן‪,‬גרמניה‪,‬איטליה‬
‫אליהן הצטרפו ‪ 26‬מדינות‬ ‫(הונגריה‪,‬בולגריה‪,‬רומניה‪,‬סלובקיה)‬
‫מביאות לתבוסת גרמניה‪.‬‬ ‫מפסידות במלחמה‬
 ‫‪22‬‬

‫מדינות ניטרליות‪-‬פורטוגל‪,‬אירלנד‪,‬שבדיה‪,‬שוויץ‪,‬תורכיה וספרד‪.‬‬

‫הסדר החדש באירופה‬

‫מהו רעיון הסדר החדש שאותו שאפו הנאצים לממש באירופה לאחר הניצחון?‬

‫חשוב! הסדר החדש הוא הסדר כלכלי‪ ,‬תרבותי‪ ,‬פוליטי שביקשו הנאצים לעצב בשטחי שלטונם‪ .‬הסדר‬
‫נועד לממש את האידיאולוגיה הנאצית במלואה‪ ,‬תוך בניית עולם שלם התואם את מדרג תורת הגזע‬
‫הנאצית‪.‬‬
‫אם כך הסדר החדש הוא ניסיון נאצי לארגן מחדש את אירופה ואת העמים החיים בה על פי עקרונות‬
‫האידאולוגיה הנאצית ובמיוחד על פי עיקרון תורת הגזע‪.‬‬
‫מלחמת העולם השנייה הייתה מלחמה שונה משום שהייתה מלחמה אידיאולוגית נאצית‪ .‬מטרת‬
‫המלחמה ברורה‪ ,‬בסופה יושג "סדר חדש"‪" ,‬עולם חדש" המבוסס על האידיאולוגיה הנאצית ובו גזע‬
‫האדונים יוצרי התרבות‪-‬הארים שולט‪ .‬גזע הנחותים נושאי התרבות‪ -‬הסלאבים( מזרח אירופה‬
‫פולין‪ )...‬הופך לעבדים‪ .‬להורסי התרבות(יהודים) וגורמים לא יעילים‪ (-‬צוענים) אין מקום בסדר‬
‫החדש‪.‬‬
‫ביולי ‪ 41‬חודש לאחר הפלישה לרוסיה(מבצע ברברוסה) קבע היטלר את הדרך בה יושג הסדר החדש‪.‬‬
‫הכלל‪":‬ראשית כבוש שנית שלוט שלישית נצל" שבא להצהיר על כוונותיו של היטלר והכתיב למעשה‬
‫את התנהגות הגרמנים בארצות הכבושות‪.‬‬
‫בתחילת ‪ 1942‬שלט היטלר על האימפריה הנרחבת ביותר בתולדות ההיסטוריה האירופאית‪ .‬פרט‬
‫לכמה מדינות ניטראליות שלא היוו גורם צבאי(שוויץ‪ ,‬אירלנד‪ ,‬שבדיה‪ ,‬פורטוגל) נשלטו כל ארצות‬
‫היבשת באופן ישיר או עקיף על ידי הנאצים‪.‬‬

‫הסדר החדש באירופה היה כלכלי‪ ,‬תרבותי ופוליטי‪ ,‬נועד לכפוף את העמים באירופה לצרכי גרמניה‬
‫הנאצית‪:‬‬
‫‪ -‬למען מכונת המלחמה הגרמנית‪ -‬העמים הכבושים יעבדו למען חיזוק גרמניה במלחמה‪.‬‬
‫‪ -‬למען חינוך מחדש של עמי אירופה הכבושה אשר ילמדו להכיר בעליונות הגזע הכובש והשולט‬
‫באירופה‪ .‬גזע של אדונים אשר ישלטו חוקים חדשים בעלי אופי מוסרי חדש ‪.‬‬
‫‪ -‬למען מימוש האידיאולוגיה הנאצית במלואה תוך בניית עולם חדש התואם את מדרג תורת הגזע‬
‫הנאצי‪.‬‬

‫‪ .1‬הסדר החדש באירופה כלל שלושה עקרונות אידיאולוגיים של הנאציזים‪ ,-‬תורת הגזע(עליונות‬
‫הגזע הארי)אנטישמיות ומרחב מחייה‪ .‬על פי עקרונות אלה‪ ,‬מוינו העמים האירופאים בהתאם‬
‫להשקפה הגזענית הנאצית שהיא מדרג תורת הגזע הנאצית‪ .‬לכל עם יש תפקיד בהתאם לגזע שלו‪.‬‬
‫עמים ממוצא ארי כמו ההולנדים‪ ,‬דנים ונורווגים(מערב אירופה) היו אמורים להיות שותפים להלכה‬
 ‫‪23‬‬

‫באימפריה(הרייך השלישי) שיסדה גרמניה‪ .‬העמים הסלבים של מזרח אירופה כפולנים ורוסים‬
‫נחשבו נחותים ונועדו לשרת את הגזע הארי‪ .‬האחרונים בדרוג היו הגזעים הנחותים ביותר היהודים‬
‫והצוענים‪ .‬להם לא היה כלל מקום בסדר החדש‪ .‬הם נועדו לחיסול‪.‬‬

‫‪ .2‬הוחלט להקים במרכז היבשת את הרייך הגרמני(הרייך בן אלף השנים שתוך שניים שלושה דורות‬
‫יעלה מספר תושביו ל‪ 200‬מליון תושבים ארים‪ -‬ע"פ היטלר) שיכלול גרמנים בני גזע האדונים‬
‫ונורדים אנשי הצפון‪.‬‬
‫תפקיד הגרמנים במלחמה הוא להכין את "מרחב המחייה" כדי ליצור מקום לרייך בן אלף השנים‬
‫על ‪ 200‬מליון תושביו‪ .‬לשם כך יש לכבוש את מזרח אירופה וליישב בו את הגרמנים שהם בעלי זכות‬
‫השליטה‪ .‬במזרח אירופה יקימו מושבות חקלאיות והסלאבים ישרתו אותם‪ .‬יש לשעבד את העמים‬
‫הסלאבים גזע העבדים במזרח לטובת הגרמנים‪ .‬לגזע העבדים אין זכות לשלוט כעם‪ .‬תפקידו לשרת‬
‫את גזע האדונים תוך ניצולם המוחלט‪ .‬כדי שגזע זה לא ימרוד או יתנגד יש להשמיד את ההנהגה‬
‫הפוליטית והאינטליגנציה שלו ולסגור מוסדות השכלה‪.‬‬
‫עמים אשר לא יושמדו יקיימו מסביב לגרמניה " איגוד של עמי עזר" בלי צבא‪ ,‬מדיניות וכלכלה‬
‫עצמאית משלהם‪ .‬הסדר החדש נועד לבסס את הגרמנים כשליטי אירופה שלצידם שליטי בובה‬
‫ומתחתם עמים נחותים שישרתום‪.‬‬

‫מהם הצעדים השונים שנקטו הנאצים בתקופת המלחמה כדי לקדם את רעיון הסדר החדש‪:‬‬

‫‪ .1‬יחידות מיוחדות של האיינזיצגרופן הגיעו לשטח הכיבוש‪ ,‬תפקידן היה‪:‬‬

‫א‪ .‬יישוב מחדש וגרמניזציה(גירמון שטחים)‬

‫אחת המטרות המרכזיות של כיבוש אירופה הייתה לספק לגזע האדונים" שטחים‬
‫להתיישבות ומקורות טבעיים לניצול כלכלי‪ .‬במערב פולין(איזור מרחב מחייה) יושבו‬
‫איכרים גרמניים ובסוף ‪ 43‬ישבו למעלה ממליון גרמנים בשטחי פולין‪ .‬איכרים פולנים רבים‬
‫גורשו ממשקיהם ובמקומם יושבו גרמנים‪ .‬הגרמניזציה התבטאה בהבטחה שרק הגזע‬
‫הגרמני הטהור יאכלס את המזרח‪.‬‬
‫ב‪ .‬ניצול כלכלי‪ -‬החרמת חומרי גלם ורכוש‬
‫הגרמנים החרימו באופן שיטתי אוצרות טבע‪ ,‬אמנות ורכוש התושבים‪.‬מזון‪,‬מוצרי תעשייה‬
‫‪,‬אוצרות אומנות ועוד הועברו לגרמניה‪ .‬הם אלצו את תושבי השטחים הכבושים לממן את‬
‫שהיית הצבא הגרמני בשטחם‪.‬כל מדינה הייתה צריכה לשלם מס כיבוש שהיה אמור לממן‬
‫את הוצאות המלחמה של הנאצים‪.‬‬
‫ג‪ .‬העברת עובדי כפייה לגרמניה‬
 ‫‪24‬‬

‫במהלך המלחמה הועברו לגרמניה מפולין‪ ,‬רוסיה וארצות כבושות אחרות מאות אלפי‬
‫עובדי כפייה עקב מחסור בידיים עובדות לצרכי המלחמה של הרייך הגרמני בגרמניה‪ .‬הם‬
‫הועסקו בתנאים קשים ביותר בחקלאות ‪ ,‬תעשייה‪ ,‬מכרות כבישים ‪.‬שדות ביצורים‪ .‬עובדי‬
‫הכפייה גויסו בתחילה באמצעות הבטחות והטבות אך רובם באמצעים אלימים על ידי‬
‫יחידות האס אס שהגיעו לכפרים באזורי הכיבוש והעלו באכזריות נשים וגברים לרכבות‬
‫שנשאו אותם למחנות העבודה בגרמניה‪ .‬ב‪ 1944‬הגיע שיעור עובדי הכפייה בגרמניה ל ‪20%‬‬
‫מכלל העובדים במשק הגרמני‪.‬‬
‫ד‪ .‬העברת אוכלוסיה‬
‫בזמן מלחמת העולם ה‪ 2-‬התקיימה העברת אוכלוסיה של מליוני בני אדם באירופה‬
‫בהתאם לצרכים הצבאיים והאידאולוגיים של הגרמנים‪ .‬דוגמאות‪_:‬יהודים שהועברו‬
‫לפולין מרחבי אירופה דרך רכבות בתהליך הפיתרון הסופי במטרה לרכזם ולחסלם‪.‬‬
‫אוכלוסיה גרמנית הועברה בזמן המלחמה לשטחי הכיבוש במזרח כדי להקים מושבות‬
‫גרמניות ולהפוך לאדונים של הגזע הסלאבי‪.‬‬
‫ה‪ .‬טרור‬
‫הנאצים הפעילו באזורי הכיבוש טרור באמצעות הגסטאפו(המשטרה החשאית הנאצית)‪.‬‬
‫הם הפעילו רשת של סוכנים שתפקידם לגלות גורמים החותרים נגד שלטון הכיבוש הנאצי‪.‬‬
‫העונשים היו קשים כגון הוצאות להורג וענישה קולקטיבית‪( .‬חלק מהסוכנים היו תושבים‬
‫מקומיים שזכו להטבות והלשינו על פעילות של מחתרות נגד הנאצים במקום מושבם)‬
‫ו‪ .‬חיסול האינטליגנציה‬
‫להשמיד את שכבת המנהיגות והאינטליגנציה על ידי הוצאות המוניות להורג‪-.‬במדינות‬
‫הסלאביות(פולין ורוסיה) שנכבשו ע"י הנאצים‪ ,‬נסגרו האוניברסיטאות‪ ,‬נאסר על קיומה של‬
‫תרבות ואומנות‪ ,‬הופסקה הוצאת עיתונים‪ .‬ונשלחו משכילים רבים למחנות ריכוז‪.‬על פי‬
‫תורת הגזע‪ ,‬הגזע הסלאבי אינו מתאים לחשיבה אינטליגנטית אלא למשימות גופניות‪.‬‬
‫הנאצים גם ראו במתן השכלה להמונים גורם שיכול להביא לתסיסה‪ .‬הנאצים הפעילו טרור‬
‫אכזרי נגד כמרים‪ ,‬מורים ומשכילים‪.‬‬
‫ז‪ .‬רצח העם היהודי "הפתרון הסופי" ורצח העם הצועני‪-‬‬
‫ליהודים לא היה מקום בסדר החדש‪ .‬לכן לאחר הפלישה לבריה"מ מתחיל תהליך "הפיתרון‬
‫הסופי" של יהודי אירופה‪ .‬כלומר הרציחות ההמוניות של היהודים באזורי הכיבוש‪ .‬יחידות‬
‫האיינזיצגרופן של האס אס התלוו לצבא הגרמני והיו אחראיות לביצוע הרצח‪.‬ע"י ירי לבורות‪,‬‬
‫משאיות גז ומחנות השמדה‪ .‬שישה מליון יהודים נרצחו‪.‬‬
‫הנאצים רצחו כ‪ -‬חצי מליון צוענים‪ .‬הצוענים הוגדרו כבעלי התנהגות אנטי חברתית הסולדים‬
‫מעבודה קשה ומסכנים את סביבתם‪ .‬לא נערך אחריהם חיפוש אלא רצח סלקטיבי‪..‬‬
‫‪. 2‬משתפי פעולה עם גרמניה הנאצית בארצות השונות‬
‫משתפי פעולה היו נחוצים מאוד לנאצים בהקמתו של הסדר החדש‪.‬‬
 ‫‪25‬‬

‫בכל ארצות הכיבוש נמצאו משתפי פעולה על הנאצים מראשי מדינות ושרים ועד לאזרחים פשוטים‪.‬‬
‫משתפי הפעולה הנאמנים ביותר היו חברי המפלגה הנאצית המקומית בכל ארץ‪ .‬הנאצים עודדו את‬
‫משתפי הפעולה כדי להשיג שתי מטרות‪:‬‬
‫‪ .1‬להבטיח שלא תוקם התנגדות ולגלות מהם אם קמה‪.‬‬
‫‪ .2‬לחזק את השלטון הנאצי המקומי‪.‬‬
‫דוגמאות – נורבגיה – קויזלינג – נורבגי נאצי שמונה לרה"מ עם הכיבוש הנאצי‪.‬‬

‫‪ .3‬בגרמניה ‪-‬המתות חסד" – מבצע לחיסול כל מי שלא התאים לאידיאל הארי בגרמניה‪ :‬חולי‬
‫נפש‪ ,‬חולים במחלות סופניות‪ ,‬אנשים שאינם תורמים לחברה ונכים‪ .‬היטלר הכריז על מבצע‬
‫אותנזיה (המתות חסד‪ ,‬או ‪ T-4‬בשם הקוד שלו) ב‪ 1939-‬והוא הסתיים רשמית ב‪ 1941-‬בעקבות‬
‫לחצים ומחאות של אנשי כנסייה‪.‬‬
‫נתונים ודוגמאות‪ :‬במסגרת התכנית עיקרו הנאצים בין ‪ 200,000‬ל‪ 350,000-‬גרמנים ורצחו כ‪-‬‬
‫‪ !200,000‬מומחי ההשמדה של הנכים והמפגרים הפכו עם סיום המבצע למומחי ההשמדה של‬
‫היהודים במסגרת "הפתרון הסופי"‪.‬‬
 ‫‪26‬‬

‫שואת העם היהודי‪1939-1945-‬‬

‫השואה בפולין עד לתחילת ביצוע ה‪,‬פתרון הסופי"ספטמבר ‪-1939‬יוני ‪1941‬‬

‫ערב המלחמה חיו בפולין כ‪ -‬שלושה מיליון יהודים‪ .‬עם פרוץ המלחמה נכבשה פולין על ידי גרמניה‪.‬‬
‫פולין חולקה לשלושה אזורים מרכזיים החלק המזרחי סופח לבריה"מ על פי הסכם ריבנטרופ‬
‫מולוטוב‪ ,‬החלק המערבי סופח לרייך הגרמני והחלק המרכזי הפך לגנרל גוברנאמן=ממשל כללי זהו‬
‫ממשל נאצי בראשותו של המושל הנס פרנק‪ .‬לאזור זה רוכזו כל יהודי פולין שהיו תחת שליטה נאצית‪.‬‬

‫עם פלישת גרמניה לפולין וחדירת בריה"מ למזרח פולין על פי הסכם ריבנטרופ מולוטוב‪ ,‬יהודי פולין‬
‫מצאו עצמם בשלושה אזורי כיבוש שונים שהונהג בהם שלטון שונה שהשפיע על חייהם‪:‬‬
‫אזור הכיבוש הגרמני נחלק לשניים‪-‬‬
‫‪ .1‬מערב פולין‪-‬גרמניה ראתה באזור זה חלק ממנה וספחה אותו אליה‪ .‬באזור זה נהלו השלטונות‬
‫יהודים ופולנים גורשו ‪ .‬הגרמנים הושיבו באזור זה פולנים‬ ‫הנאצים אריזציה של השטח‪ .‬רבים‬
‫ממוצא גרמני‪ .‬היהודים גורשו לאזור הגנרל גוברנמן או ברחו לאזור הכיבוש הרוסי‪ .‬יהודים שלא‬
‫גורשו הועברו לגטאות באזור זה כגון גטו לודז'‪.‬‬
‫‪ .2‬מרכז פולין אזור הגנרל גוברנמן‪ -‬אזור כיבוש נאצי שתושביו לא נחשבו על פי מוצאם כבני הגזע‬
‫הארי או גזע הקרוב לו‪ .‬בירת האזור הייתה קרקוב‪ .‬והמושל היה הנס פרנק‪ .‬לאזור זה רוכזו כל יהודי‬
‫פולין שהיו תחת שליטה נאצית‪.‬‬
‫היהודים בשטח הכיבוש ברוסי‪ -‬מאות אלפים יהודים שברחו משטחי פולין‪ .‬מצאו עצמם נודדים‬
‫וחסרי כל היו נתונים ליחס מפלה‪ ,‬נשלחו למחנות עבודה בבריה"מ‪ .‬סבלו סבל רב‪.‬‬

‫מהם הגורמים שהביאו להקצנה במדיניות האנטי יהודית של הנאצים‪:‬‬

 ‫‪27‬‬

‫א‪ .‬גודלו של הריכוז היהודי בפולין – ‪ 2‬מיליון יהודים נכללו בשטחים שבשליטה הנאצית לאחר‬
‫חלוקת פולין‪ .‬השליטה הפתאומית בכמות כה גדולה של יהודים הובילה את הגרמנים לגבש דרכי‬
‫פתרון חדשות‪ .‬יש לזכור כי המלחמה גרמה להפסקת ההגירה משום שהיעדים הפוטנציילים נותקו‬
‫(ארה"ב‪ ,‬בריטניה‪ ,‬אוסטרליה‪ ,‬ישראל)‬
‫ב‪ .‬בפולין נתקלו הגרמנים ביהודי הסטראוטיפי כפי שנהוג בתעמולה הנאצית‪ .‬התעמולה הנאצית‬
‫תארה את היהודי בעל זקן ופאות‪ .‬עד עכשיו בשטחים שסופחו לרייך לא נמצאו יהודים שענו על‬
‫הסטראוטיפ הזה‪ .‬המפגש עם היהודי המסורתי גרם לחיילים הגרמנים לפרוק את יצריהם נגד‬
‫היהודים‪.‬‬
‫ג‪ .‬הסרת המחסום הפסיכולוגי עם פרוץ המלחמה כשהחיילים נמצאים רחוק מהבית ובאווירה של‬
‫אלימות משתחררים היצרים של ההרס והאלימות‪.‬‬
‫ד‪ .‬עם פרוץ המלחמה היטלר הפסיק להתחשב בדעת הקהל העולמית‪.‬‬

‫הגדרה‪ -‬בכדי שיוכלו להבדיל ולנתק בין יהודי מהגזע הנחות לבין הפולנים הסלבים‪.‬‬
‫הרס הבסיס הכלכלי‪ -‬בכדי לגרום ליהודים להיות תלויים בשלטון הנאצי ובנוסף להעביר רכוש יהודי‬
‫לידי הנאצים‪.‬‬
‫ניצול‪ -‬בכדי להשתמש בכוח העבודה היהודי למען המאמץ המלחמתי הגרמני‪.‬‬
‫פגיעה בתשתית הקהילה התומכת‪ -‬ליצור חרדה מהעתיד ומצוקה נפשית‪.‬‬

‫המדיניות כלפי היהודים עד לריכוזם בגטאות (הגדרה‪,‬השפלה‪,‬ניתוק‪,‬בידוד‪,‬ניצול)‬

‫המטרה‪-‬הפרדה בין היהודים לבין האוכלוסיה הלא יהודית‪ ,‬פגיעה במוסדות תרבות ודת‬
‫יהודיים‪ ,‬הרס הקיום הכלכלי של היהודים זאת על פי הסדר החדש ועקרונות האידאולוגיה‬
‫הנאצית(תורת הגזע‪ ,‬אנטישמיות)‬

‫החלת חוקי הגזע על יהודי פולין‬

‫א‪ .‬צווים‪ ,‬תקנות לבידוד חברתי ונישול כלכלי‪ ,‬חטיפות לעבודות כפייה‬

‫בידוד חברתי‬
‫הגזרות והתקנות הנאציות נועדו ליצור הפרדה בין היהודים לבין האוכלוסיה המקומית הפולנית‪.‬‬
‫‪ .1‬חיוב סימון עסקים במגן דוד‪.‬‬
‫‪ .2‬צו המחייב את היהודים לשאת על שרוולם מגן דוד‪ .‬ב‪ 1 -‬בדצמבר הפכה הוראת נשיאת‬
‫הטלאי הצהוב למחייבת על כל היהודים מגיל ‪ 10‬ומעלה בכל שטח הגנרל גוברנמן‪.‬‬
‫‪ .3‬נאסר על היהודים להעתיק את מקום מגוריהם ללא רשות‪.‬‬
‫‪ .4‬הכניסה לרחובות מסוימים בערים ושימוש ברכבות נאסרו ללא קבלת היתר מיוחד‪ .‬נאסרו‬
‫ביקורים במקומות ציבוריים למופעי תרבות‪ .‬חופש התנועה הוגבל באופן קיצוני‪.‬‬
 ‫‪28‬‬

‫‪ .5‬היהודים סולקו ממקצועות חופשיים וגורשו מבתי ספר ואוניברסיטאות‪.‬‬

‫‪ .6‬בדצמבר ‪ 39‬הוכרז שכל היהודים חייבים לעבור לגטאות שהיו רבעים מיוחדים בתוך הערים‬
‫(שכונות עוני בדרך כלל)‪ .‬ב‪ 41 -‬הוטל עונש מוות על כל יהודי שיימצא מחוץ לחומות הגטו‪ .‬ב‪-‬‬
‫‪ 1941‬הועמדו היהודים מחוץ לחוק!‪.‬‬

‫ב‪.‬נישול כלכלי‪ -‬הרס הבסיס הכלכלי‬

‫‪ .1‬חובת העברת חשבונות לבנק המרכזי‪ ,‬ליהודים ניתנה הרשות להוציא מחשבון הבנק שלהם‬
‫סכום שלא יעלה על ‪ 250‬זלוטי בחודש‪ .‬היהודים נדרשו להפקיד בבנק כל סכום כסף העולה על‬
‫‪ 2000‬זלוטי מזומנים‪.‬‬
‫‪ .2‬בוטלו הזכויות הסוציאליות של היהודים העובדים והם סולקו ממקצועות חופשיים‪.‬‬

‫ג‪.‬חטיפת יהודים מרחובות הערים ככוח עבודה‬

‫כבר בימים הראשונים של הכיבוש החלו הגרמנים בחטיפת יהודים מרחובות הערים לעבודות‬
‫מזדמנות – פינוי הריסות‪ ,‬עבודות שרות במחנות הצבא של הגנרל גוברנמן‪ .‬פורסמה הוראה שכל‬
‫הגברים בגיל העבודה חייבים לצאת לעבודות כפייה‪ .‬בזמן עבודות הכפייה היו התעללויות ביהודים‪.‬‬
‫על סמך הוראה זו החל שילוח של היהודים למחנות עבודה‪ .‬התנאים הקשים ששררו שם גרמו להתשת‬
‫הכוחות ולתמותה רבה‪.‬‬

‫ד‪.‬תקנות לפגיעה תרבותית חינוכית ודתית‪.‬‬

‫מערכת החינוך היהודית נסגרה‪ .‬המורים‪ ,‬הילדים והנוער מצאו עצמם ללא מסגרת חינוכית שהיתה‬
‫יכולה לשמש בימים אלה כבסיס תמיכה נפשית‪ .‬תקנה נוספת שנועדה לפגוע באושיות החברה‬
‫היהודית – איסור תפילה בציבור‪.‬‬
‫המסע נגד היהודים התנהל לא רק במישור של צווים ותקנות אלא גם במישור של יצירת תנאי קיום‬
‫בלתי נסבלים‪ ,‬לא צפויים ורצופי התעללויות‪ .‬תחושת ההשפלה הייתה לא פחות חריפה מתחושת‬
‫הנישול‪.‬‬

‫‪ .1‬אגרת הבזק ‪ 21 -‬ספטמבר ‪(1939‬לדעת באופן כללי)‬

‫בעת הפלישה לפולין לא הכין שלטון הכיבוש הגרמני תוכנית ערוכה מראש כיצד לנהוג ביהודי פולין‪.‬‬
‫ההנחיות הראשונות הנוגעות ליהודי פולין הכבושה הועברו באגרת שנשלחה ב‪ 21 -‬ספט' ‪ ,1939‬ובה‬
 ‫‪29‬‬

‫הוראות ראש משטרת הביטחון ריינהרד היידריך אל מפקדי האייזנצגריפן (עוצבות המבצע) בשטחי‬
‫הכיבוש‪ .‬אגרת זו ידועה כ"אגרת הבזק"‪.‬‬

‫אגרת הבזק או הוראותיו של היידריך מתמקדות בצעדים ארגוניים שיש לנקוט לקראת מה שהוא‬
‫מכנה ה"מטרה הסופית" (שאותה יש לשמור בסוד כמוס)‪" .‬המטרה הסופית היא מונח שמשמעותו‬
‫המדויקת אינה ברורה‪ .‬באגרת מבחין היידריך בין המטרה הסופית (ארוכת טווח) לבין השלבים‬
‫בביצועיה קצרי הטווח‪.‬‬

‫תוכן האיגרת‬
‫‪ .1‬ריכוז היהודים – יש לרכז במהירות את היהודים המפוזרים ברחבי פולין בעיקר באזורים‬
‫המערביים‪ ,‬בכמה ערים גדולות הנמצאות בצמתי רכבות או בסמוך למסילות ברזל‪ .‬יש לטהר‬
‫את השטחים שעתידים להיות מסופחים לרייך מיהודים היושבים בתוכם‪.‬העברת היהודים‬
‫בכפייה מאזורי הסיפוח לאזורי הכיבוש‪ .‬קהילות קטנות המונות פחות מ‪ 500-‬איש יש לפרקן‬
‫ולהעבירן בכפייה למקומות הריכוז ליד צומתי דרכים ומסילות ברזל‪..‬‬
‫‪ .2‬הקמת יודנראט – יש להקים מועצות זקנים (יודנראטים) בקהילות היהודיות שיורכבו ככל‬
‫האפשר מאישים סמכותיים ורבנים‪ .‬חברי מועצת הזקנים יחויבו בביצוע ההוראות שניתנו‬
‫באופן מדויק ולפי לוח זמנים‪ .‬המשימות המידיות שיש להטיל על היהודים הן –עריכת מפקד‬
‫קהילתי על פי קבוצות גיל והפיכת היודנראטים לגוף אחראי לפינוי היהודים ממקומות‬
‫קטנים וקליטתם בערים גדולות יותר‪ .‬כל מועצה תמנה ‪ 25 – 12‬חברים‪ .‬תפקיד היודנראט‬
‫לטפל בכל עניני היהודים ולרכזם בערים ובגטאות‪ .‬חובת ציות חלה עליהם‪ .‬החשוב – תאום‬
‫בין הרשות הגרמנית‪ ,‬הצבא והמנהל האזרחי‪.‬‬
‫‪ .3‬אריזציה ‪( -‬השתלטות הנאצים על רכוש יהודי בשטחי הכיבוש בצורה מהירה ומדויקת)‬
‫יש לחתור לאריזציה של מפעלים יהודיים תוך התחשבות בצרכי הצבא ובחשיבותם הכלכלית‬
‫של המפעלים לשם הבטחת האינטרסים הכלכליים של גרמניה בשטחים הכבושים‪ .‬כמו כן‬
‫מסירת אדמות של יהודים לאיכרים גרמניים או פולניים כד שיעבדו אותם תחת פיקוח‬
‫הממשל במקום‪.‬‬
‫‪ .4‬עבודות כפייה – היהודים באזורי הכיבוש חויבו בעבדות כפייה כחלק מהמאמץ המלחמתי‬
‫הגרמני‪.‬‬

‫"חינוך היהודים מחדש"‬

‫‪ .5‬יש לתאם בין המנהל האזרחי לבין רשות הצבא ולשתף פעולה‪.‬‬

‫משמעות אגרת הבזק של היידריך‪-‬מה אפשר ללמוד מהאיגרת (האגרת הייתה סודית)‬
‫‪.1‬החשיבות שייחסו לנושא היהודי‪ -‬על פי התאריך המוקדם בו נשלחה‪.‬‬
 ‫‪30‬‬

‫‪ .2‬יש מדיניות מיוחדת כלפי היהודים‪ ,‬השונה מהמדיניות כלפי שאר האוכלוסייה בארצות‬
‫הכיבוש‪ ,‬שמבצעים אותה גורמים שונים מהגורמים האחראים למדיניות כלפי האוכלוסייה‬
‫המקומית באזורי הכיבוש‪ .‬האיגרת יועדה למפקדי האיינזיצגרופן יחידות אשר תפקידן לבצע‬
‫פעולות טרור ורצח נגד היהודים‪.‬‬
‫‪ .3‬ריכוז היהודים בגטו מלמד על רצון לבודד את יהודי פולין ולנתקם מכל מגע עם העולם החיצון‪.‬‬
‫‪ .4‬פינוי כל היהודים מאזור הסיפוח כדי שיהיה "נקי מיהודים" לפי האדאולוגיה הנאצית‪.‬‬
‫‪ .5‬הקמת היודנראט מלמדת על "התחכום "במדיניות כלפי היהודים‪.‬‬
‫‪6‬עצם הדרישה להקים את הגטאות והמחנות סמוך לצמתי דרכים ומסילות ברזל פרוש‬
‫הדבר שהריכוז היה רק שלב מעבר לטפול ביהודים בהמשך‪.‬‬
‫‪7 .‬הסעיף העוסק בתאום פעולות בין הרשויות השונות מצביע על הצורך שראה היידריך‬
‫בארגון יעיל בפעולות נגד היהודים והנחת תשתית לפעולות המשכיות‪.‬‬
‫‪ .8‬מכאן ואילך יתמודד הממשל הצבאי עם שני ערוצי פעולות – ערוץ המלחמה וערוץ‬
‫הטיפול ביהודים‪.‬‬

‫ההשלכות המידיות של האיגרת‬

‫‪ .1‬הרס הבסיס הכלכלי של היהודים ונישולם‪.‬‬
‫‪ .2‬ראשית הקמת חיץ פיסי בין האוכלוסיה היהודית לשאר חלקי האוכלוסיה בפולין‪.‬‬

‫הגטאות – מטרות מוצהרות והסברים להקמתם‬

‫מטרות מוצהרות להקמת הגטאות‪-‬לדעת כמה שיותר‪ -.‬הנאצים ניסו להציג את הגטאות כמקום מוגן‬
‫ייחודי ליהודים‪ .‬צורת חיים המוכרת להם מן העבר‪ ,‬מקום שבו יוכלו לקיים חיים אוטונומים‬
‫‪.1‬כדי למנוע ספסרות במצרכי מזון היהודים עוסקים בהברחות ובשוק שחור‪ ,‬וכדי להבריא את‬
‫הכלכלה יש לבודדם מהאוכלוסייה‪.‬‬
‫‪ .2‬כדי לשים קץ להפצת ידיעות פוליטיות חתרניות בדבר תבוסה קרובה של גרמניה‬
‫מצדם של היהודים לכן יש לבודדם‪..‬‬
‫‪ .3‬כדי לחסום הפצת מגפות מדבקות שמקורן ביהודים‪.‬‬
‫‪ .4‬לשמור על היהודים מפני אוכלוסייה מקומית עוינת‪.‬‬
‫‪ .5‬לתת ליהודים אוטונומיה פנימית‪ .‬צורת חיים המוכרת להם מן העבר‪.‬‬

‫הסברים להקמת הגטאות ומטרות אמיתיות‪ -‬לדעת לפחות ‪ 5‬מטרות ביניהן חובה ‪6,7,2‬‬
‫‪ .1‬הגטאות הוקמו כתחנות מעבר ולא תוכננו להיות מגורי קבע‪.‬‬
 ‫‪31‬‬

‫‪ .2‬הגטאות היו מכשיר לריכוז ופיקוח על היהודים והשתלטות על רכושם‪.‬‬

‫‪ .3‬שמשו כמכשיר ליצירת חיץ חברתי כלכלי בין היהודים לסביבה הארית‪(.‬להפריד ולנתק)‬
‫‪ .4‬שמשו כמכשיר לניצול כוח עבודה זול של היהודים למאמץ המלחמה‪.‬‬
‫‪ .5‬שמשו לשבירה ודיכוי הרוח היהודית‪.‬‬
‫‪ .6‬הגטו ענה על הצורך האידיאולוגי הנאצי של תורת הגזע – ליהודים על פי הראייה הנאצית לא‬
‫היה חלק בחברה‪ .‬עם כליאתם בגטאות הפכו היהודים מופרדים ומנותקים מכלל החברה‪.‬‬
‫תת‪-‬אדם‪.‬‬
‫‪ .7‬הטעייה ועמימות– היהודים נטו לחשוב שעם סגירתם בגטאות והקמת היודנראטים הושלמה‬
‫המדיניות הנאצית כלפיהם‪ .‬הגטאות היו שלב נוסף במדיניות האנטי יהודית המחמירה‬
‫בהתמדה‪.‬‬
‫‪ .8‬יש הרואים בהקמת הגטאות אמצעי של הנאצים להרעיב את היהודים‪ ,‬להכחידם‬
‫באיטיות בתנאי המצוקה של הגטו ולחשוף אותם לשרירות וטרור מתמשך‪.‬‬

‫חשוב לכתוב!‪-‬הקמת הגטאות התאימה לדימוי של היהודי באידיאולוגיה הנאצית‪-‬‬

‫ריכוז היהודים בגטאות הוא ביטוי מוחשי למימושה של האידיאולוגיה הנאצית‬
‫שלפיה אין ליהודים חלק בחברה‪ .‬הפרדתם‪ ,‬בידודם וניתוקם מהחברה נגזרים‬
‫מהאידיאולוגיה הנאצית‪ .‬דה‪ -‬הומניזציה של היהודים‪(.‬הניתוק‪ ,‬הרעב‪ ,‬המגפות‬
‫הפחד‪ ,‬הייאוש‪...‬גרמו לדה הומניזציה‪ ,‬לשלילת אנושיותו של היהודי כפי שהציגו‬
‫זאת הגרמנים היהודי הוא תת אדם)‬

‫מיקום הגטאות ‪ -‬הגטאות הוקמו בערים שבהן היו קהילות יהודיות וישבו שם יהודים רבים‪ .‬האזור‬
‫הנבחר בעיר היה אזור של עוני ומצוקה‪ ,‬שטח הגטו היה מצומצם כדי לגרום לצפיפות רבה‪ .‬הגטו‬
‫הוקם לצד צומת דרכים ורכבות‪ .‬המעבר לגטו היה חד ומהיר‪ .‬התירו ליהודים להיכנס אליו עם רכוש‬
‫מינימלי בלבד‪.‬‬
‫קיימים שני סוגים של גטאות – פתוח וסגור‬
‫הגטאות לא הוקמו בעת ובעונה אחת‪ .‬היווצרותם היתה תהליך מתמשך‪ .‬הראשונים הוקמו ב‪,1939 -‬‬
‫מרביתם ב‪( 1940 -‬לודג'‪ ,‬וורשה)‪.‬‬

‫כיצד בא הסדר החדש לידי ביטוי בהקמת הגטאות‪:‬‬

‫בידוד והפרדה של היהודים מהאוכלוסייה הלא‪-‬יהודית‪ .‬וזאת בהתאם ל"סדר החדש" שיצר דירוג‬ ‫‪-‬‬
‫של הגזעים והפרדה בניהם‪ .‬היהודים נכלאו בתנאים תת‪-‬אנושיים‪.‬‬
 ‫‪32‬‬

‫ניצול היהודים בגטו לעבודות כפייה‪ ,‬בתוך הגטו ומחוצה לו‪ .‬השתלטות על הרכוש היהודי עם‬ ‫‪-‬‬
‫הגירוש לגטאות‪ ,‬בהתאם לסדר החדש שקבע שיש לנצל את הגזעים הנחותים לטובת מאמץ‬
‫המלחמה הגרמני‪.‬‬
‫ריכוז היהודים ופיקוח עליהם‪ ,‬כדי לאפשר בשלב מאוחר יותר ביצוע יעיל ומהיר פתרונות שונים‬ ‫‪-‬‬
‫בנוגע אליהם‪ .‬זאת בהתאם לסדר החדש שבו אין מקום ליהודים‪ ,‬ויש לחסלם‪.‬‬
‫‪ -‬הכחדה עקיפה באמצעות יצירת תנאי רעב‪ ,‬מחלות ומחסור‪ .‬בהתאם למקום היהודים בסדר‬
‫החדש‪.‬‬
‫שימו לב‪ ,‬התשובה שהגרמנים תכננו את הגטאות כדי להשמיד את היהודים איננה נכונה‪.‬‬

‫דרכי ניהול ופיקוח על הגטו‬

‫הגטו הפך לחברה סגורה אם כי נוהל כיחידה מנהלתית‪ ,‬המשיך לנהל מערכת קשרים עם החברה‬
‫הארית שמחוץ לגבולות הגטו כגון – דואר‪ ,‬שירותי מים וחשמל‪ .‬הגטאות הפכו למעין עיר מדינה בשבי‬
‫הגרמנים והיו נתונים לפיקוח מוחלט של הנאצים‪.‬‬

‫דרכי פיקוח של הגרמנים על הגטו‪-‬‬

‫דרכי הפיקוח היו שונות מגטו לגטו (גטו פתוח‪ ,‬גטו סגור)‬
‫‪- .1‬חומות וגדרות הקיפו את הגטו ‪ .‬גטו ורשה‪ -‬גטו סגור ומנותק‪ .‬חומת לבנים בגובה ‪ 3‬מטרים עליה‬
‫גדר תיל ועמדות שמירה‪ .‬יציאה רק לאנשים שתפקידם חיוני לנאצים שיבה בערב‪ .‬גטו קרקוב היה‬
‫מוקף חומת אבן אולם מנותק פחות מגטו ורשה‪ .‬היציאה לצרכי עבודה הייתה קלה יותר‪ .‬גטו לודז'‬
‫היה המבודד והסגור ביותר לתושבי הגטו לא הותר לצאת ממנו בכלל‪ .‬היה מוקף חלקו בגדרות עץ‪,‬‬
‫חלקו בחומת אבנים‪.‬בגטאות הקטנים‪ ,‬מידת הסגירות והניתוק היו קטנים יותר וההפרדה‬
‫מהאוכלוסייה הפולנית לא הייתה מוחלטת‪ .‬למעשה הפיקוח על הגטאות הוכתב ע"י המפקד הגרמני‬
‫המקומי וטיב יחסיו עם היודנראט‪.‬‬
‫‪- .2‬משטרה‪-‬הצבת משטרה גרמנית סיירה סביב לחומה והקפידה לבודד את הגטו מהסביבה‪ ,.‬הצבת‬
‫משטרה פולנית בשערים ובכניסות לגטו‪ ,‬משטרה יהודית ברחבי הגטו ובפתחים שלו‪.‬השומרים מסביב‬
‫ובשערים סייעו לפקח על הכניסה והיציאה מהגטו‪.‬‬
‫‪- .3‬היודנראט(הרחבה בהמשך)‬
‫‪- .4‬הגסטאפו(פעילות חשאית)‪-‬הפעילה רשת של סוכנים ומלשינים‪.‬‬
‫‪ .5‬סימן מזהה‪ -‬טלאי צהוב על הבגד ונשיאת תעודות מזהות המאשרות יציאה מהגטו‪.‬‬
 ‫‪33‬‬

‫‪ .6‬המשטרה היהודית הוקמה ע"י היודנראט בהוראה וגיבוי של השלטונות הגרמנים– תפקידיה‬
‫‪ .1‬לשמור על הסדר הציבורי בגטו‪ ,‬שמירה על ניקיון ומניעת פשע‪.‬‬
‫‪ .2‬לבצע ישירות את דרישות הגרמנים ודרישות היודנראט‪.‬‬
‫‪ .3‬להקים קומנדו מיוחד שתפקידו העיקרי היה לשתף פעולה עם המשטרה הגרמנית בהפקעת‬
‫רכוש יהודי‪ ,‬גביית מיסים‪ ,‬העברת אנשים למחנות עבודה ומאוחר יותר בזמן הפתרון הסופי‬
‫עזרה לנאצים בתפיסת היהודים באקציות ובריכוזם לפני השילוח למחנות‪.‬‬
‫‪ .4‬המשטרה היהודית הופקדה על השמירה בצד הפנימי של הגטו והתחייבה למנוע הסתננויות‬
‫והברחות (משטרה פולנית וחיילים נאצים שמרו מבחוץ)‪.‬‬
‫המשטרה היהודית נהגה לאכוף את הוראות הגרמנים או יודנראט ביד קשה ‪ .‬תושבי הגטו פחדו‬
‫מהם מאוד‪ .‬למרות זאת אי אפשר להצביע על התנהגות אחידה של כל השוטרים‪ .‬היו גם כאלה‬
‫שניצלו מעמדם כדי להושיט עזרה לאחיהם היהודים‪.‬‬

‫‪ .7‬היודנראט ‪ -‬ההנהגה היהודית בגטו (מועצת הזקנים היהודית)‪.‬‬

‫(פעילותם של היודנראטים נקבעה בשני מסמכים חשובים‪.‬‬
‫‪ .1‬אגרת הבזק ששלח היינהרד למפקד האיזנצגריפן בפולין ב‪ 21 -‬ספט' ‪.1939‬‬
‫‪ .2‬פקודה מיוחדת שפרסם המושל הגנרל גוברנמן הנס פרנק ב‪ 28 -‬נובמבר ‪ .1939‬לפי הוראתו‬
‫יהיה יודנראט של ‪ 12‬חברים עד ‪ 24‬חברים ע"פ גודל הקהילה‪ .‬היודנראט יבחר את היו"ר‬
‫והשלטונות יאשרו את הבחירה‪).‬‬

‫מבנה היודנראט‬
‫מורכב מ‪ 24-12 -‬אישים שהיוו בדרך כלל את צמרת החברה היהודית מלפני המלחמה‪ .‬רובם עסקני‬
‫ציבור‪ ,‬מנהיגי מפלגות וכו'‪ .‬יו"ר היה דמות מקובלת על הציבור ועל הגרמנים‪.‬‬
‫היו כמה טיפוסי יודנראט – ‪ .1‬מוסרי‪ ,‬רגיש‪ .2 .‬תקיף‪ ,‬שתלטן‪ ,‬סמכותי‪.‬‬
‫רוב חברי היודנראט ניסו למלא את תפקידם בנאמנות והיו בעלי הכרה מוסרית ולאומית‪ .‬הם נקלעו‬
‫למצבים קשים ביותר ונאלצו להכריע הכרעות בתנאים הנוראיים ביותר‪.‬‬

‫מדוע הקימו הגרמנים את היודנראט‪ :‬לדעת לפחות ‪ 5‬תפקידים‪.‬‬

‫‪ .1‬ארגון כפוי על היהודים נציגות יהודית מוכרת ומוסמכת שנושאת באחריות אישית לביצוע‬
‫המדיניות הנאצית‪ .‬ז"א גוף האחראי ולבצע את הוראת השלטונות הנאצים‪.‬בפקודה ‪-‬ניהול החיים‬
‫בגטו‪.‬‬
‫‪ .2‬מזימה גרמנית שתכליתה להפנות את הזעם הצפוי של היהודים כלפי הממשל העצמי היהודי‪.‬‬
‫‪ .3‬לצרכי תעמולה והסוואה בעולם החיצון‪.‬‬
 ‫‪34‬‬

‫‪ .4‬ליצור אשליה של אוטונומיה‪-‬הטעייה‪ ,‬צמצום האפשרות להתנגדות פנימית‪.‬‬

‫‪ .5‬חיסכון בכוח אדם גרמני‪.‬‬
‫‪ .6‬ליצור חיכוכים פנימיים‪ -‬הפניית זעם ומרירות של הציבור היהודי כלפי היודנראט במקום כלפי‬
‫הנאצים ‪.‬‬
‫‪ .7‬לשמש כבני ערובה‪.‬משפחות היודנראט שמשו כבני ערובה בידי הנאצים וכך גם הגטו כולו‪.‬‬
‫‪ .8‬צמצום החיכוך עם היהודים בהתאם לאידיאולוגיה הנאצית‪.‬‬

‫הסיבות שבגללן היו היהודים מוכנים ליטול חלק בהנהגת היודנראט‪:‬‬

‫‪ .1‬לנצל את הסמכות הכפויה על היהודים לטובת הקהילה‪.‬‬
‫‪ .2‬אחריות‪ -‬אם לא יסכימו אנשים מרכזיים להנהיג‪ ,‬יופיעו במקומם דמויות שליליות‪.‬‬
‫‪ .3‬אם לא יסכימו‪ ,‬יעשו הגרמנים בעצמם את העבודה בצורה ברוטאלית‪.‬‬
‫‪ .4‬כמה מראשי היודנראט מונו בכפייה על ידי איומים על חייהם‪.‬‬
‫‪ .5‬חלק קטן קיבל את התפקיד משיקולים אישיים אינטרסנטים או מרצון לשלוט או שחשבו‬
‫שההצטרפות תפתור אותם מגזרות שונות‪.‬‬

‫תפקידי היודנראט – לדעת היטב!‬

‫היודנראט היה הגוף האחראי לביצוע הוראותיהם‪.‬של הנאצים‪ .‬הבחירה באישים סמכותיים וברבנים‬
‫נועדה כדי לנצל את השפעת המנהיגות היהודית על הציבור היהודי וכך להטיל מרות ולהבטיח‬
‫צייתנות‪ .‬את תפקידיו וחובותיו של היודנראט ניתן לחלק לשני מישורים – מישור גרמני ומישור‬
‫קהילתי פנימי‪:‬‬

‫א‪ .‬מישור גרמני‬

‫ליודנראט לא הייתה ברירה אלא למלא את הוראות הגרמנים אחרת היו הגרמנים מתערבים ישירות‬
‫בחיי הגטו‪.‬‬

‫העברת יהודים אל הגטו‪ -‬מיד כשהוקם הגטו הוטל על היודנראט לדאוג להעברה מסודרת של‬ ‫‪.1‬‬
‫היהודים מהכפרים ‪ ,‬ערים ועיירות אל תחומי הגטו‪ .‬וביצוע חלוקת הסימן המזהה טלאי צהוב או‬
‫סרט עם מגן דוד‪.‬‬
‫סיוע בהחרמת רכוש‪ -‬היודנראט היה אחראי להעביר לגרמנים באופן מסודר את כל הרכוש‬ ‫‪.2‬‬
‫היהודי כלומר לסייע להם בהחרמת רכוש בתשלום בכנסות ובכופר‪.‬‬
‫הכנת היהודים לעבודות כפייה‪ .-‬היודנראט נאלץ למסור לשלטונות הנאצים רישום סטטיסטי‬ ‫‪.3‬‬
‫של האנשים הכשירים לעבודה ולהעמיד לרשותם מכסות גברים שישלחו לעבודות כפייה במחנות‬
‫עבודה בעלי תנאים קשים דבר שהפיל קורבנות רבים‪.‬‬
 ‫‪35‬‬

‫גביית קנסות‪ -‬הנאצים הטילו על הגטו קנסות קולקטיביים‪ .‬היודנראט היה חייב לגבות את‬ ‫‪.4‬‬
‫הכנסות תוך זמן מסוים שנקבע‪ ,‬ולהעבירם לידי הנאצים‪.‬‬
‫שמירת הסדר הציבורי‪-‬משום התנאים הבלתי אפשריים בגטו וההוראות הקשות מהגרמנים‬ ‫‪.5‬‬
‫שנאלצו היודנראטים להעביר לתושבי הגטו‪ ,‬נאלץ היודנראט בגיבוי הגרמנים להקים משטרה‬
‫הודית‪ .‬תפקידה היה לאכוף את הוראות היודנראט והוראות הגרמנים‪ .‬כמו כן למנוע פשע ולשמור‬
‫על הסדר הציבורי בגטו‪ .‬אנשי המשטרה היהודית פעלו ביד קשה כדי להוציא לפועל אתה וראות‬
‫היודנראט והגרמנים והטילו פחד על תושבי הגטו‪.‬‬

‫ב‪ .‬מישור קהילתי פנימי‪ -‬פעולות היודנראט וכיצד מתמודד ‪-‬‬

‫היודנראט לקח על עצמו תפקידים נוספים על אלה שהטיל עליו השלטון הנאצי ‪ .‬היודנראט ראה‬
‫את עצמו כממשיך ההנהגה הפורמאלית של הקהילה ולכן התפקידים שלקח על עצמו היו כדי‬
‫לשמור על קיום פיזי ואנושי של היהודים‪.‬‬
‫ניהול הגטו והסדרת שירותים לתושביו‪-‬‬
‫במישור זה גילו היודנראטים מידה רבה של אחריות מוסרית‬
‫היודנראט היה מחולק למחלקות שונות בראש כל מחלקה עמד חבר היודנראט כגון –‬
‫מנהל בניה‪ ,‬סעד‪ ,‬בריאות וכו'‪.‬‬
‫‪ .1‬דיור – מציאת דירות ולשכן אלפי יהודים שנדחסו לגטו‪ .‬במקרים רבים היה צורך לכפות את‬
‫כניסת הפליטים לדירה על משפחות שכבר גרו בה‪ ,‬בסיוע המשטרה היהודית‪.‬‬
‫‪ .2‬טיפול בנושאי בריאות ‪-‬בגטאות שררה צפיפות גדולה שגרמה לתנאי תברואה ירודים מאוד‪.‬‬
‫מחסור קשה במים‪ ,‬מערכת ביוב לקויה‪ ,‬ערמות אשפה שגדשו את הרחובות פגעו בצרכים‬
‫בסיסיים של תושבי הגטו‪ .‬תנאי התברואה הקשים והצפיפות הנוראה גרמו להתפשטות‬
‫מחלות כגון‪ :‬שחפת ‪,‬טיפוס ודיזינטריה‪ .‬המחלות ‪ ,‬הרעב והקור גרמו לתמותה עצומה‪ .‬מלאי‬
‫התרופות בגטאות הלך ופחת‪ .‬היודנראט ניסה לדאוג לקיום תנאי בריאות סבירים בגטו‪.‬‬
‫בגטאות הגדולים מימן את אחזקת שירותי הבריאות והסיעוד‪ .‬היודנראט גייס רופאים‬
‫ואחיות‪ ,‬השיג תרופות במימונו‪ , ,‬הקים בתי חלים‪ ,‬מרפאות‪ ,‬בתי מרקחת(‪ .‬בגטו לודז' פעלו‬
‫חמישה בתי חולים ומרפאות) הדבר היה כמעט בלתי אפשרי משום התנאים הקשים‪.‬‬
‫יצירת מקומות עבודה בגטו ‪ -‬היודנראט דאג להעסיק את תושבי הגטו בעבודות תעשייה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫ככל שיקומו בגטו יותר מפעלים תעשייתיים הדבר יגרום לייצוב בחיי הגטו כי יחשב לגטו‬
‫יצרני ונחוץ לגרמנים‪ .‬היודנראטים האמינו כי ככל שיעסקו היהודים בתעשייה הגטו יוכל‬
‫להאריך את ימיו‪ .‬עבודה כהצלה דוגמת גטו לודז' שם יזם ראש היודנראט חיים רומקובסקי‬
 ‫‪36‬‬

‫הקמת עשרות מפעלים שהעסיקו עשרות אלפים מתושבי הגטו וייצרו מוצרי תעשייה שונים‬
‫עבור הצבא הגרמני‪.‬‬
‫‪ .4‬חינוך ותרבות –עם הכניסה לגטו התמוטטה מערכת החינוך‪ .‬היה צורך בהקמת‬
‫מערכת חינוך חדשה בהתאם לנסיבות‪ .‬היודנראט ארגן ומימן מערכת חינוך(מורים‪,‬‬
‫מבנים)‪ .‬לא היו מבנים מסודרים לבתי ספר עקב הצפיפות הקשה ולא תמיד מספיק‬
‫מורים‪ .‬היו ניסיונות להקים בתי ספר גבוהים כגון בית הספר לרפואה בוורשה‪.‬‬
‫היודנראטים עודדו את הפעילות בתחום התרבות שחשיבותה הייתה בשמירת צלם‬
‫ורוח האדם‪ .‬הוקמו תאטראות‪(,‬גטו וילנה) מקהלות‪ ,‬הרצאות‪.‬‬
‫‪ .5‬סדר וחוק ‪ -‬על היודנראט היה לדאוג להשלטת סדר וחוק בגטו‪ ,‬דהיינו להגן עליו מפני‬
‫פושעים‪ ,‬להילחם בספסרים ‪ .‬לשם כך הפעיל את המשטרה היהודית‪ ,‬בתי משפט‪ ,‬ובתי סוהר‬
‫כדי לאפשר חיים נורמאלים בגטו‪.‬‬
‫‪ .6‬מאבק במדיניות ההרעבה המכוונת של תושבי הגטו ‪ -‬המחסור במזון בגטו היה‬
‫חמור כי הגרמנים ספקו לתושבי הגטו מזון מועט במסגרת המדיניות של ההרעבה‬
‫המכוונת‪ .‬גם איכות המזון הייתה ירודה מאוד‪ .‬כדי להילחם במדיניות ההרעבה של‬
‫הגרמנים דאג היודנראט לאספקת מזון לגטו ולחלוקתו‪ .‬אספקת המזון נעשתה גם‬
‫באמצעות הברחה שארגנו אנשים פרטיים ולפעמים גם חברי היודנראט עצמם‪.‬‬
‫היודנראט הקים גם בתי תמחוי על מנת לספק ארוחות לתושבי הגטו‪ .‬יזם זריעת‬
‫ירקות בכל חלקה פנויה בגטו(גטו קובנה)‬
‫‪ .7‬פעילות סעד‪ -‬היודנראט עסק בפעולות סעד בקרב תושבי הגטו בשיתוף ארגונים‬
‫נוספים כמו הג'וינט‪ .‬הוקמו מטבחים ציבוריים שסיפקו אלפי ארוחות ביום לנזקקים‪.‬‬
‫היודנראט דאג גם לבתי יתומים ‪ ,‬סיפק ביגוד ותמך במשפחות של עובדי כפייה שנשלחו‬
‫למחנות עבודה‪.‬‬
‫סוגי היודנראט‪-‬יודנראט מקומי‪ ,‬אזורי‪ ,‬ארצי‬

‫דילמות היודנראט לפני ביצוע הפיתרון הסופי‪-‬הנהגה במלכוד‬

‫הדילמות של אנשי היודנרט לפני תחילת ביצוע הפתרון הסופי‪:‬‬
‫הדילמות נסבו סביב השאלה‪ ,‬כיצד מצד אחד יכול היה היודנראט למלא אחר הגזרות החמורות של‬
‫השלטון הנאצי ומצד שני לעזור לאוכלוסייה היהודית תוך כדי מאבק להשגת תנאי קיום מינימליים‪.‬‬

‫האם לקבל את המנוי או לא? קבלת המנוי משמעה מחד שתוף פעולה עם הנאצים וציות לכל‬
‫הוראותיהם ומאידך‪ ,‬גם אפשרות לייצג את היהודים בפני המשטר הנאצי ולנסות ולהקל גזרות‬
‫נבחר ע"י יהודי הגטו להיות ראש היודנראט לא רצה אך‬ ‫שהוטלו עליהם‪ .‬ד"ר אלקס גטו קובנה‬
‫נעתר לבקשת הקהל היהודי‪.‬‬
 ‫‪37‬‬

‫מציאת איזון בין חובת הציות לגרמנים לבין טובת הגטו – עד כמה להיענות לפקודות‪ .‬האם לציית‬
‫באופן מלא‪ ,‬ולמנוע מעורבות יתר של הגרמנים בגטו וכן לא להסתכן בעונש מהנאצים‪ ,‬ציות עיוור‬
‫או‬ ‫לגרמנים פירושו שחברי היודנראט הינם משתפי פעולה‪ ,‬מה שהמאיס אותם על הציבור בגטו‪.‬‬
‫שלא להיענות ולהותיר את הביצוע לגרמנים‪ .‬היודנרט בגיטו ורשה וצ'רניאקוב בראשו‪ ,‬הצליחו לדחות‬
‫את המעבר לגיטו בחודשים רבים‪ ,‬באמצעות ניצול הסכסוכים בין הרשויות הגרמניות השונות‪.‬‬
‫היודנרט קיבל פקודה מהס‪.‬ס‪ .‬לעבור מיידית לגיטו‪ ,‬אך פנה למפקד הצבא‪ ,‬תוך סיכון לעונש מהס‪.‬ס‪,.‬‬
‫והמפקד דחה את הפקודה‪.‬‬
‫ניהול חלוקת המשאבים בגיטו‪ :‬בתור‬ ‫האם ובאיזו מידה להיענות לגזרות חומריות כלכליות?‬
‫אחראים לחלוקת המזון‪ ,‬התרופות‪ ,‬ושאר האמצעים‪ ,‬ניצבו היודנרטים בפני דילמות קשות‪ :‬כיצד‬
‫לחלק את המשאבים הדלים‪ ,‬האם להעדיף את העניים והנזקקים ביותר‪ ,‬או לתמוך דווקא באלה‬
‫שסיכוייהם לשרוד גדולים יותר‪ .‬למשל‪ ,‬האם לתת תרופות לחולה שברור שעומד למות‪ ,‬או למישהו‬
‫בעל סיכוי רב יותר לשרוד את המחלה? בגטו לבוב‪ ,‬סירב יו"ר היודנרט לספק אנשים למחנות עבודה‪,‬‬
‫ולבסוף שילם על סירובו בחייו ונרצח‪.‬‬
‫ההצלה באמצעות עבודה‪ :‬מחד‪ ,‬העבודה בגטו שרתה בד"כ את המאמץ המלחמתי של גרמניה‬
‫הנאצית‪ ,‬מאידך‪ ,‬עבודה והוכחת נחיצות היהודים עשויה לסייע לגטו‪ ,‬ולהביא להקצבת מזון גדולה‬
‫יותר‪ .‬לשם כך היו ראשי יודנראט שהפכו את הגטו למעין מפעל גדול‪ .‬כמו מפעלי הטקסטיל שהקים‬
‫רומקובסקי בגטו לודג'‪ .‬רומקובסקי שלא כצ'רניאקוב‪ ,‬לא איפשר הברחות של מזון‪ ,‬אך הפיתרון‬
‫שהמציא היה מציאת תעסוקה לכ‪ 90%-‬מתושבי הגיטו‪ ,‬כולל ילדים וקשישים‪ .‬גם כדי לשמור על‬
‫מסגרת וסדר יום נורמלי‪ ,‬וגם כדי שהתושבים יזכו לתוספת מזון תמורת העבודה‪.‬‬
‫כיצד להתייחס להברחות האם לתמוך בהברחות בידיעה כי אין בררה והמזון המוקצב איננו מספיק‬
‫לקיום או שעלולים להיתפס ע"י הגרמנים והעונש יהיה כבד‪ .‬אדם צ'ארניקוב מגטו וורשה הודה כי‬
‫‪ 80%‬מהמזון המגיע לגטו מוברח‪.‬‬
‫כיצד להתייחס לגורמים עצמאיים שפעלו בגטו כגון‪ :‬תנועות הנוער‪ ,‬מוסדות סיוע‪.‬‬

‫בגטאות רבים חש הציבור שנאה ובוז כלפי היודנראט‪ .‬השנאה נבעה הן מחמת שתוף‬
‫הפעולה עם הגרמנים והם מחמת השנאה למשטרה היהודית שעסקה במשמעת וענישה‬
‫וזוהתה עם היודנראט והן מחמת זכויות היתר שכמה מהיודנראטים נטלו לעצמם‪ ,‬בעיקר‬
‫מחלוקת המזון שלא הייתה מאוזנת‪( .‬שנאה עזה בקרב ת‪ .‬הנוער)‪.‬היודנראט נאלצו‬
‫להתמודד עם ביקורת ותרעומת של תושביי הגטו אשר ראו בהם לפעמים אשמים במצב‬
‫בו הם נמצאים‪( .‬דילמות בתקופת ביצוע הפתרון הסופי חשוב מאוד‪ -‬בחוברת הבאה‬
‫השואה מזמן ביצוע הפתרון הסופי)‬

‫מצוקת היהודים ודרכי התמודדותם בגטו‬

 ‫‪38‬‬

‫תנאי החיים בגטו והשפעתם על הפרט‪ ,‬המשפחה והחברה‪.‬‬

‫חיי היום יום בגטו היו מאופיינים ברב גוניות בולטת‪ .‬החיים בגטו נמשכו כ‪ 3-‬שנים והיהודים נאבקו‬
‫על חייהם‪ .‬היו שהצליחו למצוא מקור עבודה‪ ,‬היו שנחטפו לעבודות כפייה‪ ,‬היו שעסקו בהברחות‪ ,‬היו‬
‫שמצאו את מותם ברחובות‪ ,‬היו שחיו על סף מוות ורעב והיו אלה שיכלו ללכת לאירועי תרבות‪ .‬אנשים‬
‫חיו‪ ,‬יצרו ועבדו במלאכות שונות בבתיהם וכל העת נסו לשרוד ונאבקו על קידוש החיים‪.‬‬

‫צפיפות ורעב ‪ -‬הגטאות הוקמו בשכונות המוזנחות והדלות ביותר שהתאפיינו בתנאי סניטציה גרועים‬
‫במיוחד‪ .‬שטח הגטו היה קטן מלהכיל את האוכלוסיה שנאלצה להצטופף בתחומיו (גטו וורשה היה כ‪-‬‬
‫‪ 24%‬משטח העיר‪ ,‬אך התגוררה בתחומו כ‪ 1/3 -‬מאוכלוסית העיר)‪ .‬אל הגטאות נדחסו עשרות אלפי‬
‫יהודים חסרי כל‪ ,‬חולים ותשושים‪ .‬הגטאות התמלאו עד אפס מקום עקב מדיניות מכוונת ע"י הנאצים‬
‫של צפיפות מתמדת‪ .‬מערכות הביוב והמים קרסו‪ ,‬דבר שהביא למחלות ומגפות רבות‪ .‬המחסור החמור‬
‫במזון היה קשה מנשוא‪ .‬כתוצאה מהרעב ותנאי התברואה הירודים היתה עליה מתמדת בתמותת‬
‫היהודים‪ .‬רעב‪ -‬מרבית הגטאות היו גטאות רעבים‪ .‬לעיתים באופן קיצוני‪ .‬מנת המזון הייתה כ‪10%-‬‬
‫מהמינון הדרוש לקיום בן אדם‪ .‬הרעב היה המוני ומכוון‪ .‬דבר זה גרר תמותה קשה בעיקר בקרב‬
‫ילדים‪ .‬ככל שרמת הבידוד בגטו הייתה גבוהה כך הייתה קיצוניות ברעב‪ .‬הרעב גרם לאלימות‬
‫ולתופעות של חטיפת מזון ברחוב‪.‬‬

‫תברואה ‪ -‬מצב התברואה בגטו נבע מהעדר תשתית תברואתית הולמת באזורי הגטו‪ .‬ברוב הגטאות‬
‫שרר מחסור באמצעי הסקה‪ ,‬סבון ומים‪ .‬תושבי הגטו התקשו לשמור על תברואה הולמת‪ .‬ההזנה‬
‫הגופנית הוחרפה גם בשל הרעב והלחץ הפסיכולוגי‪ .‬מגפות ומחלות פרצו בגטו ועקב מחסור בתרופות‬
‫גרמו לתמותה המונית(גטו לודז' שחפת)‪ .‬גם לקור היתה השפעה על מימדי התמותה‪( .‬לקרוא עמ' ‪– 57‬‬
‫‪.)56‬‬

‫המבנה החברתי בגטו ‪-‬‬

‫ברוב הגטאות לא נכרו פערים חברתיים למעט בגטו וורשה‪ .‬בראש ההיררכיה החברתית עמדו‬
‫המבריחים‪ ,‬אחריהם יהודים עשירים חברי היודנראט ומשטרת הגטו‪ .‬בתחתית הפירמידה החברתית‬
‫היו הרוב הגדול של יהודי הגטו שהתרוששו מכל רכושם וחיו חיי חרפה ורעב‪.‬‬
‫גל הפשיעה גדל בגטו‪ ,‬רבים עסקו בגזלת רכוש ותפיסת דירות‪ .‬מלשינים שהלשינו ליודנראט משטרה‬
‫יהודית ופולנית‪ .‬נושא ההלשנה היה כסף וזהב ורכוש גנוב‪.‬‬
‫קבצנים ופושטי יד – הגטו היה מלא בקבצנים ופושטי יד‪.‬‬
‫בגטו לא שרר שוויון וצדק סוציאלי‪-‬כלכלי ונפוצו תופעות של שחיתות‪ ,‬שוחד והעדפת מקורבים‬
 ‫‪39‬‬

‫‪ .‬התמורות שחלו בחיי המשפחה ותפקודה בגטו‬

‫מציאות החיים בגטו השפיעה רבות על קיום ותפקוד המשפחה‪ .‬המציאות החדשה יצרה שבר הן‬
‫מבחינת סדרי חייה של המשפחה והן של היחיד בתוכה‪ .‬את תפקיד ראש המשפחה תפסה פעמים רבות‬
‫האישה לאחר שהגברים נשלחו למחנות עבודה‪ .‬לעיתים חדלו גברים לתפקד בשל חוסר יכולת לקיים‬
‫את המשפחה בתנאי הגטו והנשים והילדים נטלו על עצמן את עול הקיום‪.‬‬
‫המאבק להישרדות חייב את המשפחה בכלל ואת הנשים בפרט להתמודדות יומיומית עם הצורך‬
‫בהשגת מזון‪ ,‬אחזקת הבית וטיפול בילדים (עמדו שעות ארוכות בתור לקליפות תפו"א‪ ,‬אלתרו דברי‬
‫מאכל)‪.‬‬
‫משימה נוספת הייתה קיצוב המזון בתוך המשפחה‪ .‬הנשים נאלצו לתמרן בין ההכרח לעבוד למחייתה‬
‫של המשפחה לבין הצורך בהשגחה על הילדים‪.‬‬
‫עבור הילדים היה המעבר לגטו כרוך בהעדר מסגרות חינוך רגילות היות ונסגרו גנים ובתי ספר‪ ,‬לכן‬
‫הופעלו מסגרות חינוך בלתי חוקיות‪ .‬רק מקצת הילדים נקלטו במסגרות אלה‪ .‬הם התארגנו בקבוצות‬
‫ועסקו בהברחה וקיבוץ נדבות למען משפחותיהם‪.‬‬
‫מקשיי המשפחה היהודית עם המעבר לגטאות‪:‬‬
‫א‪ .‬מעבר ממקום עבודה ופרנסה אל הלא נודע – חוסר וודאות לגבי מקורות לקיומה של המשפחה‬
‫בגיטו‪ .‬מעבר לסביבה עם תנאי חיים ירודים מאלה שהיו מחוץ לגטו‪ ,‬ללא חופש תנועה להשגת פרנסה‪.‬‬
‫ב‪ .‬היפוך תפקידים במשפחה‪ :‬במקום הורים דואגים‪ ,‬מגוננים‪ ,‬מטפלים ומפרנסים‪ ,‬בגטו ילדים רבים‬
‫נאלצו לעבוד‪ ,‬להבריח מזון ולהסתכן ואף לטפל בבני משפחה חולים‪ .‬המעבר לגטו גזל מהילדים את‬
‫ילדותם ואילץ אותם להתבגר‪ .‬ילדים שהיו רגילים ללכת לבית‪-‬הספר‪ ,‬לחוגים ולבלות במשחקים‪,‬‬
‫נקלעו למציאות חדשה שההסתגלות אליה הייתה לרבים קשה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מעבר ממסגרת משפחתית רגילה ויציבה של בית אב אל מסגרות חלופיות‪ ,‬לדוגמא חברי תנועות‬
‫הנוער אשר עם כניסתם אל הגטו ירדו אל המחתרת ופעלו באופן חשאי‪ .‬מצב זה לא הותיר להם את‬
‫האפשרות להיות עם משפחתם‪ .‬שבר במשפחות אשר איבדו את ראש המשפחה‪ ,‬או חבר משפחה אחר‬
‫עקב מוות מרעב‪ ,‬מחלות או עקב חטיפה לעבודות כפייה מחוץ לגטו‪.‬‬
‫ד‪ .‬צפיפות – הגטאות היו בשטח מצומצם ביותר של הערים הגדולות‪ .‬בוורשה למשל‪ ,‬היהודים היוו‬
‫שליש מתושבי העיר‪ ,‬ונאלצו לעבור לגטו ששיטחו לא עלה על שלושה אחוז (‪ 2.4%‬במדויק))משטח‬
‫העיר‪ .‬משפחות איבדו את הפרטיות‪ ,‬תחושת הערך והכבוד העצמי‪ ,‬עקב האילוץ לחיות עם זרים בתוך‬
‫דירה אחת‪ .‬נוצרו מתחים רבים עקב הצורך להתחכך עם מספר רב של דיירים בבית‪.‬‬
‫ה‪ .‬משפחות דתיות התקשו להשיג את התנאים הדרושים לקיום המצוות‪ ,‬החגים‪ ,‬השבת ושאר מרכיבי‬
‫היהדות‪ .‬הדבר היקשה על קיום המסורת והאמונה‪.‬‬

‫דרך התמודדות היהודים‬

 ‫‪40‬‬

‫‪ .1‬הברחות‬
‫– ההברחה הייתה פעולה הכרחית לאור מנות הרעב שחילקו השלטונות‪ .‬יהודי הגטאות ניסו למכור‬
‫את שארית רכושם למימון תוספות המזון‪ ,‬אך הוא אזל במהירות‪ .‬הרעב הציק ופגע בחיוניות האדם‬
‫והן בליכוד התא המשפחתי‪.‬‬
‫בגטו לודג' שהיה מנותק נאלצו תושביו לצרוך רק את המזון הירוד שהוקצב להם‪ .‬בגטו וורשה כ‪80% -‬‬
‫מצריכת המזון היומית הגיעו בצינורות הברחה שונים‪ .‬קבוצות מבריחים משני צידי החומה העבירו‬
‫מידי יום טונות של מזון ומצרכים חיוניים דרך החומה‪ .‬הברחה זו נמשכה כל תקופת קיום הגטו‪.‬‬
‫מאות מן העוסקים בה מצאו את מותם‪.‬‬
‫ללא הברחות המזון הגטו לא היה מסוגל להתקיים‪ ,‬אך ההברחות ערערו את הנורמות המוסריות בגטו‬
‫שהוצף בגנבים‪ ,‬רמאים‪ ,‬מלשינים‪ ,‬רוצחים וזייפנים‪ .‬רבים איבדו כל תחושה לנעשה סביבם‪.‬‬

‫‪ .2‬הפעילות הכלכלית בגטאות –‬

‫לא כל תושבי הגטו היו מובטלים‪ ,‬חלקם נשלח בפקודת הגרמנים לעבודות כפייה מחוץ לגטו (הקמת‬
‫מחנות ריכוז‪ ,‬השמדה יבוש ביצות‪ ,‬סלילת כבישים ועוד מפעלים)‪ .‬עבודות אלו היו קשות מבחינה‬
‫פיסית ומשפילות מבחינה אנושית‪ ,‬אך רבים מיושבי הגטו התנדבו אליהם בשל הטבות מסוימות‬
‫שהוענקו בעיקר קצבת מזון נוספת‪ .‬במחנות העבודה נשחקו כוחותיהם של האסירים ומשפחות רבות‬
‫בגטו נותרו ללא האב המפרנס‪ .‬עול כלכלת המשפחה נפל על הנשים וילדים בוגרים‪.‬‬
‫אופי התעסוקה לא היה אחיד בגטאות השונים והוא הושפע ממספר גורמים‪* :‬ההנהגה היהודית‬
‫* מעורבותן של בעלי עסקים גרמניים‪.‬‬ ‫* מדיניות הרשות הגרמנית‬ ‫המקומית‪,‬‬

‫‪ .3‬המאבק על קיום רוחני ותרבותי בגטו –"קידוש החיים"‬

‫מטרת הנאצים הייתה לטשטש צלם אנוש בגטו לשבור את נפש היהודים‪ .‬להפוך את היהודי לחיה שכל‬
‫תכליתה מסתכמת בחיפוש אחר מזון ומקום מסתור(דה הומניזציה)‪.‬‬
‫היהודים הכלואים בגטאות ניהלו מאבק עיקש להישרדות‪ .‬קידוש החיים=היצמדות לחיים‪.‬‬
‫הרב ניסנבאום מגטו וורשה פסק "זוהי שעה של קידוש החיים ולא של קידוש השם במוות‪ ,‬עתה‬
‫הצורר דורש את הגוף היהודי וחובה על היהודי להגן עליו ולשמור על חייו"‪.‬‬
‫למרות ניסיונות הנאצים לשבור את הנפש‪ ,‬מרבית היהודים שמרו בכל כוחם על החיים במובן הרוחני‬
‫עד שנגדעו במובן הפיסי‪ .‬ההתנגדות היהודית הסתכמה כמעט לגמרי בשמירה עיקשת על הערכים‪,‬‬
‫המסורת ושמירת צלם אנוש‪.‬‬
‫בכל הגטאות עודדו היודנראטים את "קידוש החיים"‪.‬‬
‫במובן הזה‪" -‬קידוש החיים" הוא שמירה על עצם הקיום האנושי ‪ -‬צלילות הדעת‪ ,‬על התרבות‬
‫והמסורת ובכך שמירה על החיים במובן הפיסי‪.‬‬
 ‫‪41‬‬

‫ביטויים להגשמת עיקרון "קידוש החיים"‪ -‬חובה לתת דוגמאות מגטאות‪.‬‬

‫מושג קידוש החיים בא לידי ביטוי במאבק להישרדות‪ ,‬מאבק שהיה מרד פסיבי שבא לידי ביטוי‬
‫בארגוני סעד וסיוע ליהודים במצוקתם‪ .‬ועדי בתים‪ ,‬ארגון חינוך ותרבות‪ ,‬תנועות נוער ושמירה על חיי‬
‫הדת‪.‬‬

‫קידוש החיים במישור הפיסי ‪-‬‬

‫ע"י הברחת מזון לגטו גטו ורשה כ‪ 80% -‬מהמזון מגיע מהברחות‪ .‬תוך שיתוף פעולה עם הפולנים;‬
‫ייצור מזון בלתי‪-‬חוקי בגטו; מכירת מעט הרכוש שנותר כדי להשיג‪ ,‬בתי תמחוי‪ ,‬ארגוני סעד‪(...‬יש‬
‫להשלים ממה שלמדנו)‬

‫קידוש החיים במישור הדתי‬

‫גזרות אנטי יהודיות נכפו על יהודי הגטו למרות זאת המשיכו יהודים דתיים להתכנס לתפילה ולשמור‬
‫על הכשרות‬
‫יהודים הקימו בתי כנסת בהסתר עד כמה שניתן הדבר קיימו קבורה על פי דיני ישראל‪ ,‬לימדו תורה‬
‫במחתרת וניסו לקיים את חגי ישראל‪ .‬לרבנים בגטו היה תפקיד משמעותי‪ :‬תמיכה ‪ ,‬עידוד ודוגמא‬
‫אישית‪ .‬רבים מחברי תנועות הנוער בגטאות התכנסו בערבי שבת ל"עונג שבת"‪ .‬במוצ"ש התכנסו‬
‫לעריכת טקס הבדלה חגיגי‪ .‬בשאלות הלכתיות פנו לרבנים בגטו‪ .‬קיימו את מנהגי החגים כנהוג‪.‬‬

‫קידוש החיים במישור החינוך ותרבות‬

‫בתחום החינוך‬
‫הפעילות החינוכית הבלתי חוקית בגטו הייתה רבת פנים‪.‬‬
‫הופעלה רשת תאי לימוד חשאיים ברמת בתי ספר יסודיים ותיכוניים‪ ,‬אורגנו הרצאות בנושאים‬
‫שונים‪ ,‬אגודות תרבות יזמו בחשאי פעילות ביידיש ועברית‪,‬‬
‫יאנוש קורצ'אק מגטו וארשה ניהל את בית היתומים היהודי(חובה מהספר עמ' ‪)201‬‬
‫שלושה גטאות בלטו בשמירה על החינוך והתרבות‪ :‬טרזינשטאט‪ ,‬וילנה ולודז'‪.‬‬
‫הוקמו גני ילדים ובתי‪-‬ספר בהם למדו לימודי קודש וחול; גיאוגרפיה והיסטוריה של א"י; חינוך‬
‫לציונות והכנה לקראת עליה לארץ‪.‬‬
‫פעלו גם בתי‪-‬ספר מקצועיים על פי המקצועות הנדרשים בגטו (נגרות‪ ,‬מסגרות‪)...‬‬
‫הוקמו חדרים וישיבות‪ .‬בוורשה ובוילנה פעלו גם מוסדות להשכלה גבוהה – למדו רפואה‪ ,‬מתמטיקה‪,‬‬
‫שפות זרות‪ ,‬מקצועות טכנולוגיים‪.‬‬

‫בתחום התרבות‬
‫‪ -‬תזמורות ומקהלות נגנו ושרו‪ ,‬תיאטראות העלו מחזות‪ ,‬סופרים ומשוררים כתבו ויצרו‪ .‬מערכת‬
‫מגוונת סימלה את הרצון לחיים והרצון לשמור על צלם אנוש ושפיות הדעת‪.‬‬
 ‫‪42‬‬

‫‪ .‬בגטו וילנה קיימו קונצרטים ואופרות‪ ,‬הצגות‪ .‬בגטו לודז' הופקו הצגות רחוב ושירי רחוב שנושאם‬
‫העיקרי היה ראש היודנראט‪ -‬חיים רומקובסקי‪ .‬בערבי שבת קראו שירה וספרות יפה‪.‬‬
‫בכל הגטאות נכתבה ספרות עשירה‪ -‬יומנים אישיים‪ ,‬קטעי תיעוד לדורות הבאים‪ ,‬שירה וסיפורת‬
‫שמטרתן להרים את המוראל‪.‬‬
‫‪ -‬ארכיון עונג שבת ‪ -‬ד"ר רינגלבלום הקים בוורשה את ארכיון עונג שבת שבו אספו ותעדו את כל‬
‫המתרחש בגטו‪.‬‬
‫ארכיון עונג שבת הוא האוסף החשוב ביותר שקיים על מקורות המתעדים את חיי הגטו בתקופת‬
‫השואה‪ .‬הארכיון כולל יומנים‪ ,‬רשימות‪ ,‬זיכרונות‪ ,‬תצלומים‪ ,‬עיתוני מחתרת‪ ,‬מכתבים ועוד‪ .‬כולם‬
‫בעלי ערך עצום בניסיון לחקור את תנאי המחייה היצירה המאבק והרצח של יהדות פולין בשואה‪.‬‬
‫הארכיון קיבל את שמו ממייסדו ומנהלו דר' עימנואל רינגלבלום‪ ,‬הסטוריון ופעיל חברתי ‪ ,‬אשר קיבץ‬
‫תחת קורת גג אחת סופרים‪ ,‬מורים‪ ,‬מובילי תרבות‪ ,‬משכילים ועובדי ציבור‪ .‬הם היו נפגשים בחשאי‬
‫בימי שבת אחר הצהריים ומכאן השם עונג שבת‪ .‬בתנאים בלתי אפשריים יצרו חברי עונג שבת את‬
‫התיעוד והמחקר על תקופה זו‪ .‬המסמכים נמצאים בשני כדים ברח' טלמצקי במכון היהודי שהוא‬
‫הארכיון‪.‬‬
‫‪-‬המחתרת שפעלה בגטו עסקה בפעולות הסברה‪ ,‬חינוך וסעד והוציאה בחשאי עיתונים במספר שפות‪.‬‬

‫קידוש החיים במישור שמירה על צלם אנוש‬

‫התנהגות מוסרית; החיים בגטו זימנו דילמות קשות‪ .‬ברוב המקרים היהודים עמדו בהן תוך שמירה‬
‫על רמה מוסרית גבוהה‪ .‬רוב היהודים בגטאות שמרו על שלמות המשפחה‪ ,‬לא העמידו במבחן חברים‬
‫ובני משפחה‪ .‬דאגו לזולת לפי המסורת היהודית‪ - .‬הוקמו ארגוני עזרה הדדית ומוסדות סעד ומרפא‬
‫כמו "ועדי הבתים" שדאגו למקלטים‪ ,‬לכיבוי שריפות‪ ,‬לקשר עם הדיירים לעולם החיצון‪ ,‬טיפלו‬
‫בתברואה ועוד‪.‬‬
‫הוקמו מטבחים ציבוריים על מנת לסייע לנזקקים‪ .‬הוקמו מסגרות רפואיות ‪.‬‬
‫למרות זאת‪ -‬היו לא מעטים שדאגו לעורם בכל מחיר‪ -‬הלשינו‪ ,‬הצטרפו למשטרה היהודית‪ ,‬שמרו‬
‫כספם לעצמם ולא עזרו לנזקקים הרבים בגטו‪.‬‬

‫‪ .4‬תנועות הנוער בגטאות "היינו שם אך לא חיינו שם"‪ -‬חשוב!‬

‫רקע‪:‬‬
‫יהדות פולין בימים של השואה התברכה בזרמים רבים ומגוונים של תנועות נוער‪ .‬אלה נחלקו לתנועות‬
‫נוער חלוציות ציוניות כמו השומר הצעיר‪ ,‬החלוץ‪ ,‬גורדוניה‪ ,‬עקיבא אשר מטרתם המרכזית היתה‬
‫להתיישב בקיבוצים בארץ ישראל‪ .‬לצידם פעלה גם תנועת נוער ציונית רביזיוניסטית – בית"ר – שהיו‬
‫לה תומכים רבים בפולין‪ .‬מולם עמדו תנועות נוער אנטי ציוניות‪ ,‬הבונד ואגודת ישראל‪.‬‬
‫עד למלחמה לא השתתפו תנועות הנוער בהנהגה והתרכזו במפעל ההכשרה לעלייה לארץ ישראל‪.‬‬
‫אולם משהחלה המלחמה וחלק מן המנהיגות הישנה נספה‪ ,‬החלו תנועות הנוער לקחת חלק בהנהגה‬
 ‫‪43‬‬

‫ונוצר מתח רב בינם לבין היודנראט‪ .‬בהנהגת תנועות הנוער היו צעירים בני ‪ 25– 18‬אשר גילו גישה‬
‫"אקטביסטית" כלפי הגרמנים‪.‬‬
‫תנועות הנוער היו הראשונות להבין כי בכוונת הגרמנים לרצוח את יהודי אירופה‪ .‬אבא קובנר‪ ,‬איש‬
‫השומר הצעיר בוילנה‪ ,‬התריע ב‪ 1941 -‬כי הגרמנים עומדים לרצוח את העם היהודי ופרסם את‬
‫קריאתו "אל נלך כצאן לטבח"‪.‬‬

‫פעילות תנועות הנוער‪ -‬לטובת כלל הציבור בגטו‪.‬‬

‫תנועות הנוער היו מסגרת חברתית תומכת שסיפקה מקום מפלט מהמציאות הקשה בעולם שבו כל‬
‫המסגרות התומכות האחרות התמוטטו‪.‬‬
‫א‪ .‬תנועות הנוער לקחו חלק פעיל בסיוע לנזקקים בגטו‪ .‬אספו ילדים מהרחוב נתנו להם צלחת מרק‬
‫ביום ‪ ,‬הקימו בתי תמחוי ועזרו בהזנת ילדים ומבוגרים‪ .‬בגטו לודז' שם היה הרעב כבד במיוחד החלו‬
‫חברי תנועות הנוער לעבד חלקות של גני ירק בתוך הגטו‪.‬‬
‫ב‪ .‬פרסום עיתונות מחתרתית‪ -‬פרסום ידיעות על חיי הגטו והמצב בחזית‪ .,‬הדפיסו עלונים שונים בהם‬
‫קראו להתלכדות הגטו מול האויב הגרמני‪ .‬תנועות הנוער פרסמו את מרבית העיתונות החשאית‬
‫בוורשה‪,‬כמעט כל תנועות הנוער הוציאו עיתונים מחתרתיים בגטו‪ .‬תנועת ביתר הוציאה שני עיתונים‬
‫(המדינה‪ ,‬מגן דוד)‬
‫ג‪ .‬פעילות חינוכית‪-‬קיימו מסגרות לימוד כתחליף לבתי ספר‪ ,‬קיימו סמינרים והרצאות ‪ ,‬הקימו‬
‫מרכזים ובהם חדרי עיון וספריות חשאיות‪.‬‬
‫ד יצירת קשרים עם גטאות אחרים‪ -‬הופעלה ‪.‬רשת של שליחים‪-‬קשרים שעברו מגטו לגטו וריכזו את‬
‫תנועת הנוער בגטו‪ .‬גטו ורשה שימש מרכז ממנו יצאו שליחים לגטאות אחרים כדי לפקח על פעילות‬
‫תנועות הנוער וכן להעביר מידע‪ .‬רבים מן הקשרים מצאו את מותם בדרכים‪.‬לאחר תחילת הפתרון‬
‫הסופי הביאו הקשרים את הידיעות על הרציחות ההמוניות‪ .‬הקשרים אף חיפשו דרכי מילוט מפולין‬
‫הכבושה כשהיעד הוא א"י‪.‬‬
‫ה‪.‬תנועות הנוער היו היוזמות והשותפות הפעילות במרידות היהודים בגטאות‪ .‬חברי תנועות הנוער‬
‫עמדו בראש המרידות‪ ,‬והתנגשו על רקע זה עם אנשי היודנראט‪ .‬במזרח אירופה הם עמדו בראש‬
‫המרד‪ ,‬ואילו במערב אירופה עמדו בראש המאבק להצלת יהודים‪.‬‬
‫לסיכום‪-‬‬
‫תנועות הנוער תרמו תרומה נכבדה לקיום הגטו בצל המוות‪ .‬תרומתם התמקדה בעיקר‬
‫בשמירה על מסגרות וארגונים בשעה שכל שאר המערכות התפרקו‪ .‬הם היוו קרש הצלה‬
‫באנרכיה ואי הסדר ששררו בכל מקום‪.‬‬

‫‪.5‬ארגונים שונים ופעולותיהם בגטו‬

‫מוסדות עזרה וסעד ‪ -‬על אף המצוקה הנוראית‪ ,‬הרי בכל הגטאות קמו מוסדות וגופים שעזרו בהגשת‬
‫עזרה סוציאלית לתושבי הגטו‪.‬‬
 ‫‪44‬‬

‫‪ .1‬ארגון "הצ'נטוס" – היה זה ארגון יהודי לעזרה שפעל בסיוע ה"ג'וינט" האמריקני ובידיעת‬
‫הגרמנים‪ .‬הארגון היה אחראי על משלוח מזון‪ ,‬פרטי לבוש וקיום קשר עם יהודים‪ .‬הארגון פעל עד‬
‫לסוף שנת ‪ .1941‬הגרמנים אפשרו את פעילותו של ארגון "הצ'נטוס" מאחר והוא פעל מארה"ב‬
‫והוא הכניס לאזורי הכיבוש מטבע זר ומוצרים שונים‪.‬‬
‫‪ .2‬ארגון "ועדי הבתים" – החצר הפנימית אפיינה בית יהודי מתקופת השואה‪ .‬מסביב לחצר הקטנה‬
‫הכל בנוי לגובה‪.‬בבתים הללו התגוררו מאות אנשים‪ .‬לכל בית היה וועד בית‪ .‬בשיא צפיפות הגטו‬
‫היו ‪ 2000‬ועדי בתים‪ .‬תפקידם אחראים על חלוקת תלושי המזון‪ .‬דאגה למקלטים‪ ,‬לקשר בין‬
‫הדיירים‪ ,‬לסייע ככל הניתן למשפחות ולבודדים‪ ,‬טיפול בנושאי תברואה וניקיון וזאת‪ ,‬על מנת‬
‫למנוע התפשטות מחלות כמו מחלת הטיפוס הנוראית‪ .‬כמו כן ביצעו "ועדי הבתים" את הוראות‬
‫היודנראט בנושא דיור וחינוך‪.‬‬
‫‪ .3‬מטבחים ציבוריים – במטבחים אלה קיבלו אלפים מתושבי הגטו ארוחה חמה‪.‬‬
‫‪ .4‬סיוע רפואי – הוקמו מרפאות באישור השלטונות הגרמנים‪ .‬יש לציין כי על פי אומדנים‪ ,‬רופאים‬
‫יהודיים הצליחו להציל למעלה מ‪ 50 -‬אלף חולי טיפוס‪ .‬עיקר הבעיה הייתה בריבוי המחלות‬
‫ומחסור חמור בתרופות ובציוד רפואי‪.‬‬

‫‪ .5‬בתי יתומים – בגטו וורשה היו חמישה בתי יתומים והמפורסם שבהם היתה בית היתומים של‬
‫הד"ר יאנוש קורצ'אק‪ .‬שיטתו החינוכית המפורסמת – דמוקרטיה בחינוך‪ ,‬אותה הפעיל בבית‬
‫היתומים שלו‪ .‬הד"ר קורצ'אק ניהל את בית היתומים כאשר כל עבודות הבית בוצעו על ידי היתומים‪.‬‬
‫כמו כן הפעיל דמוקרטיזציה מלאה כאשר לצורך זה הקים בית דין פנימי ותקנון שבירר כל שאלה‬
‫מוסרית והענישה בגינה בוצעה באמצעות הוראת התקנון והחלטות היתומים עצמם‪.‬‬
‫‪ .6‬פעילות "הג'וינט" ‪ -‬ארגון התמיכה היהודי הגדול בעולם הוקם בארה"ב בשנת ‪ .1914‬מאז סייע‬
‫לקהילות יהודיות רבות ברחבי העולם‪.‬‬
‫את עיקר הסקירה על ארגון "הג'וינט" בתקופת הכיבוש הנאצי נייחד לפעילות "הג'וינט" בפולין‪ ,‬אף‬
‫על פי שהארגון פעל במקומות נוספים באירופה הכבושה‪.‬‬
‫עוד לפני הכיבוש הגרמני שלט "הג'וינט" בפולין ברשת מסועפת של קופות מלווה מסוגים שונים‪.‬‬
‫קופות אלה היו בעלות עוצמה כלכלית וסייעו רבות ליהודי פולין במיוחד לנוכח המדיניות האנטישמית‬
‫של ממשלת פולין בשנות ה‪.30 -‬‬
‫יש לציין כי המשרד הפולני של הארגון היה המשרד העצמאי ביותר מבין המשרדים של ארגון‬
‫"הג'וינט" ברחבי העולם‪ .‬לאחר הכיבוש הנאצי היה ארגון "הג'וינט"‪ ,‬לארגון המרכזי בפעולות העזרה‬
‫העצמית ברחבי פולין ובוורשה בפרט‪" .‬הג'וינט" סייע מבחינה כספית לארגון "הצ'נטוס"‪ ,‬סייע‬
‫ליתומים‪ ,‬סייע בתחומי הבריאות (לאגודת "טוז" – האגודה לפעילות בתחומי בריאות)‪ ,‬תמך ברשת‬
 ‫‪45‬‬

‫החינוך של "אורט"‪ .‬הארגון תמך באנשי אינטליגנציה יהודיים שנותרו ללא תעסוקה‪" .‬הג'וינט" סייע‬
‫ליהודי גטו וורשה בהקמת מטבחים ציבוריים‪ ,‬בבתי חולים ובבתי ילדים‪.‬‬
‫בראש ארגון "הג'וינט" בוורשה עמד ועד ציבורי ובראש הועד עמד ההסטוריון עמנואל רינגלבלום‪.‬‬
‫אי אפשר לומר ש"הג'וינט" היו בגדר אופוזיציה ליודנראט בוורשה ובמקומות אחרים‪ .‬בהרבה מן‬
‫המקרים "הג'וינט" תמך ביודנראט ואין עדויות על כך שהיו עימותים בין הג'וינט" ליודנראטים‪.‬‬

‫השואה מזמן התחלת "הפתרון הסופי" ועד לסיום מלחמת העולם ה‪II -‬יוני‬
‫‪ -41‬מאי ‪45‬‬

‫מדוע נחשב מבצע ברברוסה (פלישת גרמניה לבריה"מ ‪ 22‬ביוני ‪ )41‬כגורם להתחלת ההשמדה‬
‫הכוללת של היהודים ? (הקשר בין תחילת ההשמדה למלחמה בברית המועצות)‪.‬‬
‫מבוא‬
‫ב‪ 22-‬ביוני ללא הכרזת מלחמה פלשו כשלושה מיליון חיילים גרמניים לשטחים בשליטת בריה"מ –‬
‫וזאת בניגוד להסכם ריבנטרופ‪ -‬מולוטוב‪ ,‬שנחתם בין שתי המדינות כשבוע לפני פרוץ המלחמה‪ ,‬בו‬
‫הסכימו גרמניה וברית המועצות על אי התקפה לתקופה של ‪ 10‬שנים‪ .‬התקפה זו קיבלה את שם‬
‫הקוד‪" :‬מבצע ברברוסה"‪ ,‬על שם הקיסר הגרמני מימי הביניים‪.‬‬
‫הצבא הגרמני פלש לברית המועצות משלושה כיוונים‪ :‬בצפון – לכיוון לנינגרד‪ ,‬בדרום – לכיוון‬
‫אוקראינה‪ ,‬וכן למרכז ברית המועצות – לכיוון מוסקבה‪ .‬אלפי טנקים וכ‪ 3-‬מיליון חיילים התקדמו‬
‫במהירות אל תוך שטחי בריה"מ‪ ,‬כאשר המטרה הייתה להכריע את המלחמה בחזית זו עד החורף‪.‬‬
‫הגורמים לפלישת גרמניה לבריה"מ‬
 ‫‪46‬‬

‫יש לציין כי רבים ממפקדי הצבא הגרמני התנגדו למהלך הזה‪ ,‬אבל היטלר ייחס לפלישה חשיבות‬
‫מכרעת מכמה היבטים‪:‬‬
‫א‪ .‬היבט מדיני אסטרטגי‪ :‬היטלר סבר כי כיבוש בריה"מ ישחרר את גרמניה מן הלחץ הפוליטי של‬
‫המזרח – מאויב בגבולה המזרחי‪ .‬היטלר טען גם כי ניצחון מהיר על בריה"מ וריסוקה יגרום לבידודה‬
‫של בריטניה ויוביל לכניעתה‪ .‬לטענתו‪ ,‬כיבוש בריה"מ גם יסייע ליפן לתקוף את ארה"ב באוקיינוס‬
‫השקט‪.‬‬
‫ב‪ .‬היבט צבאי – היטלר היה משוכנע כי הצבא הגרמני יביס בקלות רבה את הצבא האדום‪ ,‬שחולשתו‬
‫בלטה לעין במלחמה נגד העם הפיני‪ .‬לזה ניתן להוסיף את הטיהורים של סטלין שפגעו בכוחו של‬
‫הצבא‪.‬‬
‫ג‪ .‬היבט כלכלי – כיבוש בריה"מ אמור היה להבטיח לגרמניה משאבים כלכליים רבים כמו חקלאיים‬
‫(תבואה‪ ,‬שמנים) ותעשייתיים (ברזל‪ ,‬נפט‪ ,‬טקסטיל) – שהיו עשויים לחזק את כלכלת המלחמה שלה‪.‬‬
‫היטלר הבין כי ניצול כלכלי של בריה"מ יגרום למותם ברעב של מיליוני אנשים‪ ,‬אבל בהתאם‬
‫לתפיסתו הגזענית ול"סדר החדש"‪ ,‬שאותו ביקש להשליט באירופה‪ ,‬הייתה זו המדיניות שנקט כלפי‬
‫העמים הסלאביים‪.‬‬
‫ד‪ .‬היבט אידיאולוגי‪ :‬הפלישה לבריה"מ הייתה בעיני היטלר מלחמה בין שתי אידיאולוגיות‪ :‬בין‬
‫הנציונל‪-‬סוציאליזם לבין הבולשביזם‪ .‬הבולשביזם ייצג בעיני היטלר את רעיון השוויון בין בני האדם‪,‬‬
‫ורעיון זה נגד את התפיסה הגזענית הנאצית‪ ,‬שקידשה את החלוקה לגזעים – משובחים ונחותים‪.‬‬
‫היטלר זיהה את היהודים כיוצרי הבולשביזם‪ ,‬ובמאבק בבולשביזם ראה היטלר מאבק בייהוד העולם‬
‫– "הדיפת הבולשביזם היהודי"‪ .‬על פי השקפתו‪ ,‬היו העמים הסלאביים‪ ,‬שישבו במזרח גזע נחות –‬
‫"תת אדם של המזרח" – ובמלחמה במזרח ראה הגנה על התרבות האירופאית‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬בעיני‬
‫היטלר נתפסה ההתפשטות הקומוניסטית כמחלה קשה שיהיה קשה לרפאות אותה במשך השנים‪.‬‬
‫מדוע החל הרצח ההמוני של היהודים עם הפלישה לברית המועצות?‬
‫‪ .1‬הקשר האידיאולוגי ‪ -‬המערכה הצבאית נגד בריה"מ הייתה בעיני הצמרת הנאצית לא רק צעד‬
‫מלחמתי אלא נקודת עימות בין שתי אידיאולוגיות ומערכה מכרעת‪ ,‬שנועדה להשיג את היעדים‬
‫האידיאולוגיים המרכזיים של הנאצים‪ :‬השתלטות על מרחבי מחייה בעבוד בני הגזע הארי למימוש‬
‫פוטנציל "גזע האדונים"; עקירה מהשורש של המשטר "היהודי‪-‬בולשוויקי" כדי לשחרר את העולם‬
‫מכבלי הבולשביזם היהודי ובכך לסלול את הדרך לבניית "הסדר החדש" על פי האידיאולוגיה הנאצית‬
‫ועוד‪ .‬היהודים היו בעיני הנאצים יוצר הבולשביזם ומממשיו‪ ,‬לכן היה טבעי בעיניהם להגיע למסקנה‪,‬‬
‫שתחילת חיסול הבולשביזם כרוך בחיסול היהודים – המקור והסיבה הראשונית לבולשביזם‪.‬‬
‫‪ .2‬הקשר הנסיבתי – הצורך לטפל במספר רב של יהודים עקב כיבוש איזורים חדשים יכול להסביר‬
‫את הדחף של הנאצים לנקוט פתרון קיצוני במקום הפתרונות הקודמים לבעיה היהודית‪ ,‬שלא‬
‫התאימו עוד‪ .‬כמו כן‪ ,‬המרחק הגיאוגרפי של המזרח מהמולדת והבוז לעמים הסלאביים‪ ,‬אשר‬
‫בשטחיהם החל הרצח חיזקו את התחושה‪ ,‬שאין צורך להתחשב בדעת הקהל המקומית במזרח או‬
 ‫‪47‬‬

‫להיכנע לעכבות מוסריות כלשהן‪ .‬הלחימה הקשה שבה נתקל הצבא הגרמני כבר בימים הראשונים‬
‫בחזית‪ ,‬בברית המועצות‪ ,‬דרבנה חלק מהחיילים להשתתף במעשי הרצח ההמוני‪.‬‬
‫‪ .3‬הקשר הפונקציונאלי – במסגרת ההכנות למערכה הצבאית נגד בריה"מ הוכנו והוכשרו יחידות‬
‫מיוחדות‪ ,‬והוטל עליהן "לטהר" את השטחים שנכבשו מהאויבים האידיאולוגיים של הרייך‪ .‬קיומן של‬
‫מסגרות ארגוניות אלו עודד יזמות שונות לרצח יהודים‬

‫השלבים בביצוע הפתרון הסופי‬

‫‪ .1‬השלב הראשון‪ :‬בורות הירי‪ -‬הרצח בוצע בסמוך למקום מושבם של היהודים ובשטחים שנכבשו‬
‫בבריה"מ במהלך מבצע ברברוסה‪.‬‬
‫עם כיבוש השטחים מידי ברית המועצות במבצע ברברוסה החלו הנאצים ברצח שיטתי של המוני‬
‫היהודים בבורות ירי‪ .‬תחילה נעשה רצח היהודים במקום מושבם‪ ,‬סמוך לביתם ‪.‬‬
‫הרציחות הראשון נעשה בששת השבועות הראשונים ובו נרצחו בעיקר גברים‪ .‬הרצח נעשה במסגרת‬
‫החיסול הכללי של האינטילגנציה היהודית בולשוויקית שהניעה לדעת הנאצים את גלי הבוגדנות‬
‫והחתרנות בעולם‪ .‬בגל הרציחות השני מחודש אוגוסט ואילך כבר נרצחו משפחות שלמות‪.‬‬
‫את הרצח בצעו בדרך כלל יחידות האיינזיצגרופן שהסתייעו בבמקומיים כגון הליטאים והאוקראינים‪.‬‬
‫הטיעונים לחיסול היהודים היו מניעת מגפות‪ ,‬חיסול השוק השחור‪ ,‬חיסול בוגדים וכו‬
‫פעולות החיסול התבצעו כך‪-‬‬
‫כל אחת מהיחידות של האייזנצגרופין עברה מקהילה לקהילה בתוך האזור שבאחריותה‪ ,‬נהגה למנות‬
‫יודנראט שנצטווה לערוך רישום של כל היהודים‪ .‬ריכזה את היהודים בתואנה כי הם מועברים ליישוב‬
‫אחר או נלקחים לעבודת כפייה‪ .‬את היהודים הוליכו לאזור מרוחק מישוב – יער או מקום שומם‬
‫אחר‪ .‬היהודים נצטוו לחפש בעצמם את הבורות שנועדו לשמש קבר המוני‪ .‬הנאצים ציוו על היהודים‬
‫להתפשט ולעמוד בקבוצות ליד השוחה‪ ,‬אח"כ העמידו מול היהודים חיילים ובידם נשק אוטומטי‪ ,‬כך‬
‫נטבחו קהילות שלמות‪ .‬כל מי שניסה לברוח נורה מיד‪ ,‬את הבורות נצטוו היהודים לכסות בעפר על‬
‫מנת להסתיר את המתים‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬הטבח בבאביאר ‪ -‬הסיבה – כמה ימים לאחר שנכנסו הגרמנים לקייב ארעה התפוצצות‬
‫אדירה שהרסה את המפקדה הגרמנית‪ ,‬גרמנים רבים נהרגו‪ .‬תגובת הגרמנים – עשרות אלפי יהודים‬
‫נצטוו לעזוב את העיר ל"התיישבות חדשה" כשהגיעו היהודים למקום נצטוו למסור את חפצי הערך‬
‫שברשותם ולנוע בקבוצות של עשרה לעבר העמק‪ .‬היהודים רוכזו בעמק בבאבייאר ושם הומטרה‬
‫עליהם אש‪ .‬במשך יומיים נהרגו כ‪ 35.000 -‬יהודים‪.‬‬
‫מעבר להמתה במשאיות גז בסוף שנת ‪ 41‬הופעלו משאיות גז מדוע‪:‬‬
‫כדי להקל על הרוצחים ולמנוע מהם את המגע הישיר עם הקורבנות בעת הרצח‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫הירי אל הבורות גזל תחמושת רבה מן הצבא ועליות ההרג גבוהות מאוד‪,‬‬ ‫‪-‬‬
‫מספר הבורות שנחפרו להסתרת הגופות היה מוגבל וגזל זמן רב‪.‬‬ ‫‪-‬‬
 ‫‪48‬‬

‫במשרד הראשי לבטחון הרייך החלו לחפש דרך אחרת לביצוע הרצח ההמוני‪ .‬הפתרון שנמצא היה‬
‫לסגור את היהודים בתא הנוסעים‪ ,‬הם חברו את צינור המפלט של המכונית הסיעו את המכונית עד‬
‫הקבר ההמוני שנכרה מבעוד מועד‪ .‬במשך הנסיעה נחנקו האנשים למוות‪ .‬גם השמדה זו הייתה‬
‫מוגבלת וכרוכה באי נעימות עקב היותה איטית וקולות הסבל של הגוססים‪ ,‬ההכרח לטפל בגוויות‪,‬‬
‫הקושי הלוגיסטי בפינוי הבגדים והרכוש של הקורבנות ותקלות טכניות בהפעלת המשאיות עצמן‪.‬‬

‫האייזנצגריפין היו מכשיר ההשמדה של הנאצים טרם המעבר לשימוש בתאי גזים‪ .‬הם השמידו כמליון‬
‫וחצי יהודים כבר בשלב זה של המלחמה‪ ,‬אך התקשו לשמור על סודיות המבצע משום שתושבי‬
‫הסביבה הבחינו לרוב במתרחש וההשמדה בשיטת בורות ירי ומשאיות גז הייתה איטית מיד‪.‬‬

‫‪ .2‬השלב השני‪ -‬הקמת מחנה ההשמדה חלמנו והבאת היהודים אליו ממרחק אל מרכז הרצח באזור‬
‫הסיפוח הגרמני בפולין‬
‫מחנה חלמנו היה הניסיון הראשון שהלך והשתכלל למצוא פתרון טכני לבעיות שהתעוררו בשלב‬
‫הקודם‪ .‬הנאצים חיפשו דרך לייעל את הרציחות ביו השאר על ידי הקמת מחנה השמדה‪ .‬הקמתו של‬
‫המחנה היוותה שלב חדש במימוש הפתרון הסופי כי אין מדובר רק באזור המזרחי של בריה"מ‬
‫שנכבש ע"י הגרמנים אלא בלב אזור הסיפוח של פולין והרצח נעשה במקום קבוע שאליו הובלו‬
‫היהודים ממקומות מרוחקים ברגל במשאיות או ברכבות והוקם במקום פעילותן של היחידות‬
‫הניידות‪.‬‬

‫באוקטובר ‪ 1941‬החלו הגרמנים בהכנות להקמת המחנה בסמוך לכפר חלמנו שבפולין‪ .‬מיקומו של‬
‫המחנה נבחר בשל קרבתו לעיר לודז' הגדולה‪ ,‬באזור הפולני המסופח לרייך הגרמני‪ .‬כעת התבצע‬
‫הרצח באתר קבוע אליו הובאו הקורבנות ובאמצעות שלוש משאיות גז שפעלו במקום‪.‬‬

‫בדצמבר ‪ 1941‬הוחל בהפעלתו של המחנה וראשוני הנשלחים אליו היו יהודים מהעיירות מסביב שלא‬
‫רוכזו בגטאות‪ .‬השיטה לאספם – אקציה פתאומית‪ ,‬רכבות משא ואשליות על גרוש לצורך שיקום‬
‫מחדש במזרח‪ .‬בשלב מאוחר יותר נרצחו בו במשאיות גז יהודים מגטאות הסביבה ובעיקר מגטו‬
‫לודז'‪.‬‬

‫המחנה פעל עד מרץ‪ 1943‬וחוסלו בו ‪ 320,000‬יהודים‪ .‬פעילות המחנה חודשה בעת חיסול גטו לודז'‬
‫וחוסלו בו עוד כ‪ 7000 -‬יהודים‪(.‬טירה)‬

‫‪ .3‬השלב השלישי‪ -‬מבצע ריינהרד‪ -‬הקמת מחנות ההשמדה בלז'ץ‪ ,‬סוביבור וטרבלינקה‪ ,‬הבאת‬
‫יהודים ממרחק מפולין ומספר ארצות נוספות באירופה אל מרכזי הרצח‪.‬‬
‫מבצע ריינהארד היה שם הצופן של מבצע ההשמדה של יהודי הגנרל גוברנמן ‪ 2,500,000‬בפולין והוא‬
‫שלב נוסף והתפתחת מרכזית בדרכי הארגון והביצוע של הפתרון הסופי ‪.‬‬
 ‫‪49‬‬

‫המבצע נועד לזרז את קצב השמדתו של העם היהודי על ידי הקמת שלושת מחנות ההשמדה כמרכזי‬
‫השמדה קבועים תחת מנהלה אחת‪ .‬מפקד המטה היה מפקד ה‪ -‬אס‪.‬אס‪ .‬והמשטרה באזור לובלין‬
‫גלובוצ'ניק‪( .‬אזור לובלין נמצא במזרח פולין וגובל עם שטחי בריה"מ הכבושים‪ ,‬הרחק מהזירה‬
‫האירופאית דבר שהקל על שמירת סודיות המבצע‪ ) .‬בצוות המטה היו ‪ 450‬איש‪ .‬שכללו אנשי אס אס‬
‫ואנשי עזר מקומיים מקרב האוקראינים והבילורוסים‪ .‬מספר קטן של צעירים יהודים הועסקו‬
‫בעבודות שונות במחנה על פי הצרכים המשתנים של הגרמנים והוצאו לאחר מכן להורג‪.‬‬

‫מחנות אלו הוקמו כמחנות קבע‪ ,‬הם פעלו בשיטתיות כמחנות שמטרתם הבלעדית היא השמדת העם‬
‫היהודי כולו‪ .‬הותקנו בהם מתקנים מיוחדים להשמדת היהודים שנשלחו אליהם‪ .‬המחנות פעלו‬
‫במתכונת של "בתי חרושת למוות"‪ .‬תפוקתם והצלחתם נמדדו במספר היהודים שהושמדו מדי יום‪ .‬כל‬
‫היהודים שהגיעו בטרנספורט למחנות לא היו עוד בחיים בתוך שעות‪(.‬לא היו סלקציות במחנות אלה)‬
‫רכושם הובל לגרמניה בקרונות עמוסים‪ .‬במהלך המלחמה הובאו למחנות אלה גם יהודים מאזורים‬
‫אחרים באירופה‪.‬‬

‫השילוחים למחנות אלה מגטאות פולין החלו באביב וקיץ ‪ .42‬כמעט כל הגטאות הגדולים חוסלו‬
‫בשנים ‪ ,43 – 42‬חלקם ב‪( 44 -‬לודז' וקובנה)‪.‬‬

‫עד סוף ‪ 42‬הושמדה למעשה מרבית האוכלוסיה היהודית באזור הגנרל גוברנמן ולא היה צריך במחנות‬
‫שהוקמו במבצע ריינהרד‪ .‬מחנות בלנץ‪ ,‬טרבלינקה וסוביבור נסגרו (בשני האחרונים פרץ מרד‬
‫אסירים)‪.‬‬

‫‪ .4‬השלב הרביעי‪ -‬הקמת מתקני ההשמדה ההמוניים במחנות מיידנק ואושויץ הרחבתם והבאת כלל‬
‫יהודי אירופה ‪-‬מרכזי רצח לכלל יהודי אירופה‬
‫מיידנק‬
‫מחנה הריכוז מיידנק הוקם לקראת סוף שנת ‪ 1941‬לקליטת שבויי מלחמה סובייטים ושימש גם‬
‫כמחנה ריכוז לפולנים ובני לאומים אחרים‪ .‬בעת מבצע ריינהרד נקבע שגם בו ימוינו ויוכנו למשלוח‬
‫חוזר לגרמניה פרטי הרכוש של הנרצחים במחנות ההשמדה בלז'ץ וסוביבור‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1942‬הוקמו במחנה תאי גזים ומשרפות ואסירים הוצאו להורג בירייה‪ .‬חלק מהיהודים נשלחו‬
‫מיד עם בואם להשמדה‪.‬‬
‫מאביב ‪ 1942‬נרצחו במחנה אלפי יהודים סלובקים צ'כים גרמנים ופולנים‪.‬‬
‫באקציית "חג הקציר" בנובמבר ‪ 1943‬נרצחו למעלה מ‪ 18.000 -‬יהודים ביום אחד‪.‬‬
‫המחנה פעל עד שהרוסים שחררו את אזור לובלין ביולי ‪ .1944‬במיידנק הושמדו למעלה מ‪300,000 -‬‬
‫איש מהם למעלה ממאה אלף יהודים‪.‬‬

‫אושוויץ ‪ -‬בירקנאו(דרום פולין אזור המסופח לרייך הגרמני)אתר ההשמדה המרכזי של יהודי אירופה‪.‬‬
 ‫‪50‬‬

‫ההחלטה להשמיד את כל יהודי אירופה הניעה את הימלר מפקד האס אס לחפש מחנה גדול ומרכזי‬
‫שבו תוכל להיעשות עיקר מלאכת ההשמדה‪ .‬לשם כך בחר הימלר במחנה הריכוז אושוויץ שנועד‬
‫לקלוט שבויי מלחמה סובייטים לאחר מבצע ברברוסה והיה סמוך לצומת מסילות ברזל מרכזית ‪ .‬ב‪-‬‬
‫‪ 1941‬הוחלט להקים באושוויץ במיוחד לצורך השמדת היהודים מחנה נלווה במרחק שלושה‬
‫קלומטרים מהמחנה הראשי‪ -‬אושוויץ‪ -‬בירקנאו‪ .‬באושוויץ בירקנאו נבנו כמה מתקני השמדה עם‬
‫משרפות צמודות‪ .‬שיטת ההשמדה הייתה המתה בגז צקלון ‪ . B‬מחנה ההשמדה בירקנאו היה עד סוף‬
‫‪" 1944‬בית חרושת" המוני למוות‪ .‬רוב המוסעים ב טרנספורטים(משלוחים ברכבות) מכל רחבי אירופה‬
‫הכבושה היו יהודים‪ .‬עוד הושמדו במחנה הצוענים‪ .‬עם הגיעם לשער המחנה לאחר מסע ארוך ומתיש‬
‫בקרונות חתומים ואטומים נשלחו רובם מיד להשמדה‪ .‬חלק קטן נבחר בסלקציה לעבודות שונות‬
‫במחנה או מחוצה ו לזמן מוגבל‪ .‬באושוויץ בירקינאו הושמדו למעלה ממליון יהודים מארצות אירופה‬
‫השונות‪ .‬מחנה אושוויץ בירקנאו הפך לסמל הפתרון הסופי‪.‬‬
‫ששת מחנות ההשמדה הגדולים – חלמנו ה‪ ,I -‬מיידנק‪ ,‬בלנץ‪ ,‬סוביבור‪ ,‬טרבלינקה ואושוויץ הוקמו על‬
‫אדמת פולין‪ .‬ארבעה מהם באזור "הגנרל גוברנמן" ושניים באזור שסופח לרייך‪ .‬מדוע דווקא על‬
‫אדמת פולין?‬

‫‪ .1‬פולין נמצאת במקום מרכזי באירופה‪.‬‬

‫‪ .2‬האוכלוסיה הפולנית לא הסתירה את שנאתה ליהודים ולכן חשוב היה שלא תעזור ליהודים‬
‫ולעיתים תשתף פעולה עם הנאצים‪.‬‬
‫‪ .3‬באזור גנרל גוברנמן המלא יערות וביצות ניתן להסתיר את מלאכת הרצח מעיני העולם והיהודים‬
‫(ומדעת הקהל בגרמניה עצמה)‪.‬‬
‫‪ .4‬אזר גנרל גוברנמן נתון לשליטה מלאה של אנשי אס‪.‬אס‪ ,‬ולא ניתן להפריע להם‪.‬‬
‫‪ .5‬בפולין רוכז חילק גדול מיהודי אירופה ולכן קל היה לבצע את פעולת ההשמדה‪.‬‬

‫‪ .5‬צעדות המוות צעדות המוות‪ -‬סבלם והכחדתם של היהודים בחודשים האחרונים של‬
‫המלחמה(חורף ואביב ‪)45‬‬
‫עם התקדמותם של בעלות הברית לעבר גרמניה בשלבי המלחמה האחרונים וכשהצבא האדום כבר‬
‫עמד בשערי פולין‪ ,‬החלו הנאצים לעסוק בהשמדת ראיות‪ .‬אסירי מחנות ההשמדה החלו מפונים‬
‫מפולין אל גרמניה ואוסטריה‪ .‬הפינוי כונה "צעדות המוות" והתבצע ברגל ברכב וברכבות‪ .‬בפינוי זה‬
‫צעדו אלפי אסירים רובם יהודים חלקם לא יהודים‪ ,‬עשרות ומאות קילומטרים במשך שבועות‬
‫וחודשים‪.‬‬

‫היהודים סבלו ממחסור במזון ומזג אוויר חורפי קשה ביותר‪ .‬רבים מתו בגלל התנאים הקשים או‬
‫נרצחו תוך כדי צעידה ‪ ,‬ניסיון בריחה או רק בשל היותם יהודים‪ .‬הגורם המרכזי שחרץ את גורלם של‬
‫האסירים היה היחס האכזרי של השומרים הגרמנים ועוזריהם‪ .‬בעני השומרים הימצאותם של‬
‫היהודים בשלב זה של המלחמה הייתה " תקלה" והם לא ראויים להיות בן החיים לכן גברה בהם‬
 ‫‪51‬‬

‫המוטיבציה לרצח המוני בעת הצעדות‪ .‬נוסף לכך לווי האסירים הצועדים היה בענייהם נטל וגורם‬
‫מעכב את בריחתם מפני בעלות הברית‪.‬‬

‫חלק מן המפונים הובלו לגרמניה ושם נוצלו ככוח עבודה בתעשייה ובחקלאות ‪ ,‬אחרים נדדו בדרכים‬
‫ללא מטרה‪ .‬מספר היהודים שנרצחו בצעדות מוערך ב‪.150,000 -‬‬

‫לדוגמא‪ -‬מתוך ‪ 60.000‬האסירים שהובלו ברגל ורכבות משא מאושוויץ כ‪ 15.000 -‬מצאו את מותם‬
‫מקצתם הגיע למחנות ריכוז באוסטריה‪.‬‬

‫הצעדות הסתיימו בעת מפגש עם כוחות בעלות הברית‪ .‬אנשי ה אס אס ברחו והאסירים נותרו‬
‫חופשיים אך על סף מוות‪.‬‬

‫מטרות צעדות המוות‪:‬‬

‫א‪ .‬צעדות המוות היו שיטה להמשך הרצח של היהודים מאחר שמצבם של הנאצים בחזית לא אפשר‬
‫להמשיך להפעיל את המחנות‪.‬‬

‫ב‪ .‬ריכוז אסירים במחנות בגרמניה והמשך ניצולם ככוח עבודה‬

‫ג‪ .‬ריכוז האסירים במחנות בגרמניה כדי להעלים את פשעי המלחמה שבצעו‬

‫ד‪ .‬שימוש בשורדים כגורם מיקוח‪ ,‬אם יתפתח משא ומתן עם המערב על תנאי כניעה‪.‬‬

‫ועידת ואנזה – ‪ 20‬בינואר ‪ ( 1942‬יש לציין כי הפתרון הסופי כבר בעיצומו‪).‬‬

‫עם התרחבותו של רצח העם היהודי‪ ,‬התעורר הצורך בשיתוף ותאום של נציגים מגופים שונים‬
‫לייעולו וזירוזו של "הפתרון הסופי"‪ .‬לכן כינס היידריך ראש משטרת הביטחון של האס אס את‬
‫הועדה‪.‬‬
‫לזכור היטב !‪ -‬ועידת ואנזה לא נועדה כדי להחליט על הפתרון הסופי כי כבר יושם בבריה"מ ופולין‬
‫ע"י האיינזיצגרופן והוקמו כבר חלק ממחנות ההשמדה(חלמנו קיים ובלז'ץ בהקמה) אלא נועדה כדי‬
‫לייעל ולזרז אותו בעזרת תאום בין גורמים מנהלים שונים ברייך כדי להרחיב את היקפו‪.‬‬

‫הועידה מהווה תפנית בכך שהשיקולים בביצוע הפתרון הסופי פסקו להיות אזוריים(השמדת יהודי‬
‫פולין ובריה"מ בלבד) ונהיו כוללניים וגלובליים(כוללים את כל יהודי אירופה) בהנחיית רשות‬
‫מרכזית אחת האס אס‪.‬‬

‫אחרי הועידה הורחב מעגל ההשמדה בזכות התמיכה ההכוונה וההירתמות של כל המערכות‬

‫בשלהי ‪ 41‬הפכה השמדת יהודי אירופה ליעד המרכזי של הרייך‪.‬‬

‫נציגי הרשויות שהשתתפו בה – ב‪ 20 -‬בינואר ‪ 42‬כינס היידריך בוילה ברחוב ואנזה בפרבר של ברלין‬
‫את ראשי האס‪.‬אס‪ .‬והמזכירים של המשרדים החשובים של הרייך‪.‬‬
 ‫‪52‬‬

‫ראש שירותי הביטחון‪,‬‬ ‫בועידה נכחו ‪ 15‬משתתפים‪ -‬נציגי הרשות שהשתתפו בה – היידריך‬
‫ראשהגסטאפו‪ ,‬אדולף אייכמן ראש הוועדה לטיפול ביהודים‪ ,‬נציגי משרד הפנים‪ ,‬החוץ והמשפטים‪,‬‬
‫נציגי הגנרל גוברנמן‪ ,‬השר לשטחים הכבושים במזרח‪.‬‬

‫מטרת הכינוס‬

‫אף שהתקבלה ההחלטה על הפתרון הסופי ומהלך ביצוע ההרג היה בעיצומו‪ ,‬נזקקו ראשי ה‪ -‬אס‪.‬אס‪.‬‬
‫האחראים על המבצע לשיתוף פעולה מצדם של משרדי הממשלה השונים ולתאום כל אגפי השלטון‬
‫הנאצי לצורך הוצאת החלטת ה"פיתרון הסופי" אל הפועל‪ .‬לא ניתן להוציא לפועל מבצע רב היקף‬
‫ומסובך זה ללא שיתוף משרדי הממשלה והרשויות הממשלתיות‪ .‬לכן יש ‪:‬‬

‫לרתום את הרשויות השונות למשימה המרכזית של הרייך‪ -‬הפתרון הסופי‬ ‫‪-‬‬

‫לתאם מבחינה ארגונית ומנהלתית בין כל הגופים שייקחו חלק בפתרון הסופי כדי לזרז את‬ ‫‪-‬‬
‫רצח יודי אירופה‬
‫לקבוע את עליונות הס‪.‬ס בכל הנוגע לפתרון הסופי‪ .‬היידריך רצה להביא את כל משתתפי‬ ‫‪-‬‬
‫הועדה להכיר בסמכותו ובסמכות האס אס להנחות את הפתרון הסופי‪.‬‬

‫עיקרי הנושאים שהועלו בפגישה – נושאי הדיון בפרוטוקול‬

‫הפרוטוקול היה סודי אך נשמר עותק אחד במלואו‪ .‬אייכמן מונה על כתיבת הפרוטוקול ע"י היידריך‬
‫ראש משטרת הביטחון של האס אס‪ .‬במשך שעה וחצי של הישיבה חרצו הנאצים את גורל יהודי‬
‫אירופה‪.‬‬

‫א‪. -‬היידריך שניהל את הישיבה טען שקיבל מגרינג (האיש השני בחשיבותו אחרי היטלר)‬
‫את הסמכות לתאם ללא כל הגבלה גיאוגרפית "פתרון סופי" ל"בעיית היהודים"‪.‬‬

‫היידריך סקר את המדיניות שהביאה להגירת חצי מליון יהודים מגרמניה בשנים ‪1933-‬‬
‫‪ 1941‬מאז עליית היטלר לשלטון‪ ,‬עד לאיסור הסופי של הימלר(סגנו של היטלר) על‬
‫היהודים לצאת ממנה ב‪.1941-‬‬

‫לאחר מכן סקר היידריך את מספר היהודים באירופה כ‪ 11 -‬מיליון והתעכב על הפתרון‬
‫הנוכחי של שילוח היהודים למזרח ברכבות משא תוך ניצול כוח העבודה היהודי‬
‫למטרות כלכליות של גרמניה‪ .‬הכוונה במזרח במחנות‪ ,‬יעבדו היהודים עבודות כפייה‬
‫למען מכונת המלחמה הגרמנית‪( .‬כגון‪-‬סלילת כבישים) ‪ .‬היידריך הדגיש כי ברור לו‬
‫שחלק גדול מן המועברים מזרחה ימות תוך כדי עבודה עקב אפיסת כוחות וכי אסור‬
 ‫‪53‬‬

‫לשחרר את הנותרים והחולים להם יש למצוא טיפול הולם ‪.‬הכוונה‪-‬אסור לשחררם פן‬
‫יביאו לתחייה מחודשת של הגזע היהודי‪.‬‬

‫ב ‪-‬בחלק השני של הישיבה התפתח דיון בשאלת יהודים חלקיים הנשואים לארים וגורל‬
‫צאצאיהם במאמץ למצוא כללים לפתרונה‪ .‬לא נמצאו לגביה תשובות חד משמעיות‬
‫והוחלט לעסוק בנושא זה בהמשך‪ .‬בני תערובת מדרגה ראשונה גורלם יהיה רצח או‬
‫עיקור‪.‬‬

‫ג‪.- .‬בחלק השלישי הוצגה טבלה ובה סקירה מספרית של היהודים באירופה‪ .‬טבלה זו‬
‫כללה ‪ 11‬מיליון יהודים וכן פירוט של ארצות מושבם‪ .‬במסגרת זו מצויה התייחסות גם‬
‫אל הקהילות הבאות‪ :‬יהודי אלבניה נכללו כחלק מיהודי בריה"מ‪ .‬למרות שמדובר בכ‪-‬‬
‫‪ 200‬יהודים בלבד הקפידו הנאצים לכלול אותם בתוכניים מתוך רצון להגיע אל אחרוני‬
‫היהודים‪.‬‬

‫יהודים מארצות נטרליות כמו‪ :‬שוויץ‪ ,‬שבדיה וטורקיה כמועמדים להשמדה‪.‬‬

‫‪ 700.000‬יהודים‪ .‬מספר זה כולל גם את יהודי צפון אפריקה‬ ‫יהודי צרפת מונים‬

‫שבשליטת צרפת של וישי‪ .‬שגם אותם הכלילו הנאצים בפתרון הסופי‪.‬‬

‫משמעותה ‪ ,‬חשיבותה ומקומה של ועידת ואנזה בביצוע "הפתרון הסופי"‬

‫בועידת ואנזה הוחלט על נתינת אור ירוק לרצח כל יהודי אירופה‪ .‬הועידה הדגישה את‬ ‫‪.1‬המטרה‪-‬‬
‫הפתרון הסופי של העם היהודי כלומר חיסול הגטאות(בפולין ובריה"מ) והעברת היהודים בהם וכל‬
‫יהודי אירופה למחנות ההשמדה ‪.‬‬

‫הועידה הייתה שלב הכנה הכרחי בפתרון הסופי‪ ,‬מכאן ואילך הפכה התוכנית לחיסול היהודים למבצע‬
‫בקנה מידה כלל אירופי לא עוד רצח מקומי או אזורי‪ .‬הודגשה בה מגמת ההשמדה הטוטלית של‬
‫העם היהודי והגלובליות של הפתרון הסופי‪.‬‬

‫‪ .2‬הארגון והמבצעים‪ -‬ועידת ואנזה לא כונסה כדי להחליט על הפתרון הסופי כי כבר הוחלט עליו‬
‫קודם לכן ויושם כבר במזרח ‪ ,‬אלא ליצור תיאום‪ ,‬בין המשרדים והרשויות המרכזיים ברייך כדי‬
‫שיושג שת"פ מלא והירתמות כולה לביצוע תוכנית ההשמדה בקנה מידה כלל אירופי כדי שיהיה יעיל‬
‫וזריז יותר‪ .‬כל המערכות של גרמניה הנאצית מנהלית ‪,‬המשטרתית‪ ,‬והמפלגתית נרתמו לרצח העם‬
‫היהודי‪ .‬ההשמדה של יהודי אירופה הפכה למשימה מרכזית שאליה היו חייבות להירתם כל רשויות‬
‫הרייך‪ ,‬ללא קשר לשיקולים או אילוצים אחרים‬

‫היידריך הדגיש כי‪ -‬לאס‪.‬אס‪ ,‬נתנו סמכויות בלעדיות ועצמאיות‪ .‬המבצע מתנהל על פי הוראותיו של‬
‫היטלר‪ .‬כך הייתה‪.‬‬
 ‫‪54‬‬

‫‪ .3‬הועידה מהווה תפנית בכך שהשיקולים בביצוע הפתרון הסופי פסקו להיות אזוריים(השמדת יהודי‬
‫פולין ובריה"מ בלבד) ונהיו כוללניים וגלובליים(כוללים את כל יהודי אירופה) בהנחיית רשות‬
‫מרכזית אחת האס אס‪.‬‬

‫בשלהי ‪ 41‬הפכה השמדת יהודי אירופה ליעד המרכזי של הרייך‪.‬‬

‫כיצד באה לידי ביטוי מגמת הטוטליות של הפתרון הסופי בועידת ואנזה?‬

‫בפרוטוקול הועידה יש טבלה המלמדת על הגלובליות והטוטליות של "הפתרון הסופי"‬

‫ההיקף הרחב של השמדת ‪ 11‬מליון יהודים‪ .‬בטבלה המוצגת בוועידה ניתן לראות את כל ‪11‬‬ ‫‪-‬‬
‫מיליון היהודים באירופה שאמורים להיכלל במסגרת הפתרון הסופי‪:‬‬
‫ה"פתרון הסופי " אמור לכלול גם את היהודים ממדינות גרורות ששיתפו פעולה עם הגרמנים‪,‬‬ ‫‪-‬‬
‫דוגמת‪ -‬רומניה‪ ,‬הונגריה‪ ,‬בולגריה‪.‬‬
‫הפתרון הסופי אמור לכלול גם את היהודים מהמדינות הניטרליות כמו שויץ‪ ,‬שוודיה‪ ,‬ספרד‬ ‫‪-‬‬
‫ופורטוגל‬
‫ה"פתרון הסופי אמור לכלול גם את יהודי צפון אפריקה‪ .‬שהם בכיבוש עקיף של גרמניה‪ .‬דבר‬ ‫‪-‬‬
‫זה נלמד מהמספר של יהודי צרפת ‪ 700.000-‬שכלל גם אותם‬
‫השמדת היהודים עד האחרון שבהם‪ -‬הכללת ‪ 200‬יהודי אלבניה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫הפתרון הסופי אמור לכלול גם את היהודים ממדינות לא כבושות כמו בריטניה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫הדיון הארוך שהתקיים בוועידה על נשואי תערובת מדרגות שונות כדי לקבוע במדויק מי הוא‬ ‫‪-‬‬
‫יהודי הראוי להשמדה‪.‬‬
‫כל חמשת הסעיפים הללו מעידים שהגרמנים התכוונו להשמיד את כל יהודי אירופה עד‬ ‫‪-‬‬
‫האחרון שבהם‪.‬‬

‫תוך פרק זמן קצר מלאה אירופה ברכבות‪ ,‬שנשאו יהודים לעבר מחנות ההשמדה במזרח‪.‬‬

‫מה מייחד את השואה כאירוע ייחודי על פי פרוטוקול ועידת ואנזה‪:‬‬

‫‪ .1‬טוטליות‪ -‬המגמה להגיע לכל יהודי באשר הוא מבליטה את המשמעות הטוטלית של השואה‬

‫‪ .2‬גלובליות‪ -‬הקרבנות הובלו בטרנספורים (משלוחים ברכבות) מיוחדים למקומות השמדה‪.‬‬

‫ההתרחשות הייתה כלל אירופאית וגלובלית בהיקפה‬
 ‫‪55‬‬

‫‪ .3‬המרכזיות‪-‬כל המערכות הבירוקרטיות הנחוצות ברייך גוייסו למשימה‪ ,‬והן ראו בה משימה‬
‫מרכזית שמבטאת את האידיאולוגיה של המשטר‪ .‬ישיבה מסוג זה לא כונסה לדיון בשום נושא‬
‫אחר ברייך השלישי וגם במקרים אחרים של רצח עם לא כונסה ישיבה דומה‪.‬‬

‫‪ .4‬הסיבה לרצח‪ -‬היהודים כולם נידונו להשמדה רק משום שנולדו יהודים או היו בנים או נכדים‬
‫של יהודים‪ .‬האשמה שבה האשימו את היהודים הייתה כולה אידאולוגית ולא היה כל קשר בין‬
‫ההאשמות לבין המציאות שבה חיו ופעלו היהודים‪.‬‬

‫‪ .5‬המושג "הפתרון הסופי"‪ -‬הסוף המוחלט של היהודים הוא הפתרון לכל הבעיות האחרות ולכן‬
‫הוא התנאי המרכזי במימוש " הסדר החדש" שלמענו יצאו הגרמנים למלחמה‪.‬‬

‫מדוע התקשו יהודים שחיו בגטאות לתפוס שמדובר במדיניות של השמדה טוטלית בתקופת הפתרון‬
‫הסופי?‬

‫הסיבות שמקורן במדיניות הנאצים‬

‫ביצוע הפיתרון הסופי לווה במסך עשן של מנגנוני הטעיה והשתקה כדי להסתיר את הגורל‬ ‫‪-‬‬
‫הצפוי ולמנוע התארגנויות שיקשו על יציאה שקטה של הטרנספורים למחנות ההשמדה‪ .‬רק‬
‫בהדרגה החלו להצטבר פירורי מידע על הרצח ההמוני ועל קיומם של מקומות שהמגיעים‬
‫אליהם אינם חוזרים מהם‪.‬‬
‫הגירושים למזרח נעשו במועדים שונים ולכן התקשו רוב היהודים לתפוס כי הנאצים מחילים‬ ‫‪-‬‬
‫משלב מסוים מדיניות מקיפה וכוללת נגד כל יהודי אירופה‪ .‬היו שהאמינו לדיווחים על‬
‫הגירושים מהאזור המזרחי שהיה בידי בריה"מ אך אמרו לעצמם כאן זה לא יקרה‪.‬‬
‫הגירושים מהגטאות נעשו במפתיע תוך הפעלת אמצעי רמייה‪ ,‬הסוואה וזריעת אשליות כדי‬ ‫‪-‬‬
‫להטעות את הקורבנות ולהוליכם שולל עד הרגע האחרון(פורסמו הודעות שהמגורשים ייושבו‬
‫מחדש ויעבדו ‪ ,‬הובטחו מנות מזון נוספות‪ ,‬המשלוחים לא נעשו בבת אחת ולכן נוצרה אשליה‬
‫שלא כולם ישלחו למזרח)‬

‫הסיבות שמקורן ביהודים שחיו בגטו‬

‫זמן רב היו היהודים שנכלאו בגטו סבורים שכוונת הגרמנים היא להפרידם משאר‬ ‫‪-‬‬
‫האוכלוסייה לנתק את הקשר שלהם עם קהילות יהודיות אחרות‪ .‬הפגיעות‪ ,‬ההשפלות‬
‫והגזרות נתפסו כחלק מהסבל המתקשר לזמן המלחמה‪ .‬הם האמינו שהרוע משתולל לתקופה‬
‫מוגבלת‪ ,‬כל עוד נמשכת המלחמה‪ .‬מי שיצליח לשרוד עד יום הניצחון על גרמניה הנאצית‬
‫יחזור לביתו והחיים יחזרו לקדמותם‪ .‬הם האמינו שעלייהם לגייס כוחות להישרדות‪ .‬אמונה‬
‫זו נטעה בהם תקווה וטעם למאמץ לשרוד במקום בו החיים היו בלתי נסבלים וקשים מיום‬
 ‫‪56‬‬

‫ליום‪ .‬מצד שני אמונה זו עיכבה את ההתפכחות ודחתה את ההבנה שמדיניות הנאצים כלפי‬
‫היהודים שונה לגמרי‪.‬‬

‫קליטת הידיעות על ההשמדה ועיבודן לוותה בתחושה של חוסר אונים מוחלט‪ .‬רבים נטו‬ ‫‪-‬‬
‫למצוא או להסכים לפתרונות שנראו להם הגיוניים כגון "מדיניות הצלה" באמצעות עבודה‬
‫נתנה ליהודים פתח תקווה שאם יצליחו להראות נאצים שכדאי להמשיך לקיים את הגטו הם‬
‫יצלחו לשרוד‪ .‬כמו כן נטו להאמין שקשרים קודמים לפני המלחמה עם לא יהודים יעזרו להם‬
‫לשרוד‪.‬‬

‫בעקבות תבוסת גרמניה בקרב סטלינגרד(בריה"מ) היו שהאמינו שהמלחמה קרבה לסופה‬ ‫‪-‬‬
‫אמונה זו חיזקה את התחושה שאם יהיו יעילים יוכלו להרוויח זמן ולשרוד עד מפלת גרמניה‬
‫הם האמינו שהגרמנים יעדיפו לרצוח יהודים שאינם מביאים תועלת לא יהודים העובדים‬
‫למען מכונת המלחמה הגרמנית‪.‬‬

‫מדיניות ההשמדה הייתה ללא תקדים לא היה לפניה אירוע בסדר גודל כזה לכן הידיעות על‬ ‫‪-‬‬
‫ההשמדה נתפסו כבלתי הגיוניות כשמועות חסרות שחר פרי תעמולת מלחמה והיהודים עשו‬
‫הכל להדחיקן‪.‬‬

‫דילמות ודרכי התמודדות של היוננראטים בגטאות במזרח פולין בזמן ביצוע הפתרון הסופי‪(.‬לכל‬
‫דילמה חובה להביא דוגמא מגטו מסויים)‬

‫‪ .1‬דילמת השילוחים ‪ -‬האם וכיצד לבצע את הוראות הגרמנים בתקופת הגירושים‬

‫עם "מבצע ברברוסה" – פלישת הגרמנים לברית‪-‬המועצות ביוני ‪ 1941‬הועמדו היודנראטים בפני‬
‫דרישות חדשות‪ :‬לספק מידי יום אלפי אנשים למשלוח "להתיישבות מחדש"‪" ,‬שילוחים למזרח" –‬
‫ביטויים שמשמעותם התבררה במהרה ליודנראטים והם הבינו‪ ,‬כי הכוונה לשילוחים של יהודים‬
‫למחנות ההשמדה‪ .‬חברי היודנראט נאלצו להכין רשימות למשלוחים תוך ביצועם בסדר‪ ,‬בשקט‬
‫ושימוש בכוחות המשטרה בזמן ה"אקציה" ‪(-‬איסוף היהודים על פי שמותיהם בגטו ושליחתם למחנות‬
‫ההשמדה‪).‬‬
‫הדילמה הייתה האם לנהל מדיניות שיש בה סיכוי להציל לפחות חלק מתושבי הגטו על חשבון פגיעה‬
‫בחלק אחר של אוכלוסיית הגטו‪ ,‬ואם כן אז את מי לגרש ראשונים מהגטו‪ :‬ילדים‪ ,‬זקנים‪ ,‬חולים?‬
‫לכל יו"ר יודנראט הייתה שמורה ההכרעה הפנימית‪-‬אישית‪.‬‬
‫חלק שלח את הילדים והקשישים בטענה שאינם מועילים לגטו‪.‬‬
‫חיים רומקובסקי יו"ר גטו לודז' ביקש מתושבי הגטו למסור את הילדים כדי להשאיר בגטו את אלה‬
‫העשויים לשרוד‪ .‬יעקוב גנס יו"ר גטו וילנה שסייע בשליחת יהודים להשמדה בהסבירו כי אם לא‬
 ‫‪57‬‬

‫ישתף פעולה עם הגרמנים יפקיר בכך את כל תושבי הגטו להשמדה‪ .‬אחרים זעקו "שאינם אלוהים"‬
‫ואינם מסוגלים להכריע‪.‬כמו אדם צ'רניאקוב יו"ר גטו ורשה שהעדיף להתאבד מאשר למסור בני אדם‬
‫להשמדה‪.‬‬
‫התלבטות נוספת הייתה האם לשתף את ציבור הגטו בידיעותיהם על ההשמדה – היודנראט ידע כי‬
‫המשלוחים לעבודה מזרחה מכוונים למעשה להשמדה‪.‬‬

‫דוגמאות למדיניות היודנראטים‪:‬‬

‫אדם צ'רניאקוב‪ ,‬יו"ר יודנראט בגטו ורשה עמד בראש יודנראט שמנה ‪ 25‬איש‪ .‬הוא נקט עמדה‬
‫פתוחה וליברלית כלפי תושבי הגטו‪ .‬הוא אפשר הברחה וניסה למנוע עד כמה שניתן היה את התערבות‬
‫הגרמנים בנעשה בגטו‪.‬הוא התאבד כאשר קיבל מהנאצים הוראה לגרוש יהודי הגטו ביולי ‪.42‬‬
‫אדם צ'רניאקוב ניהל יומן באורח רצוף מ‪ 6 -‬בספטמבר ‪ 1939‬עד יום מותו‪ ,‬ובאמצע שנות השישים‬
‫הגיע היומן ל"יד ושם"‪ .‬הדפים האחרונים ביומנו‪:‬‬

‫‪20.7.1942‬‬
‫ב‪ 7.30 -‬בבוקר בגסטאפו‪ ,‬שאלתי את מנדה‪ ,‬כמה אמת יש בשמועות (על אקציה לגירוש יהודים)‪ .‬ענה‬
‫שלא שמע על כך כלום‪ .‬אחריו פניתי אל בראנדט‪ ,‬הוא ענה שלא ידוע לו שום דבר שכזה‪.‬‬
‫על השאלה‪ ,‬אם הדבר בכל זאת יכול להתרחש‪ ,‬ענה שהוא אינו יודע כלום‪ .‬יצאתי ממנו לא‪-‬בטוח‪.‬‬
‫פניתי אל הממונה עליו‪ ,‬הקומיסאר ביהם‪ .‬הוא ענה שאין זה המדור שלו‪ ,‬שאולי יוכל הוכנמאן להודיע‬
‫משהו על רקע השמועות‪ .‬העירותי‪ ,‬שלפי השמועות המופצות עומד להתחיל הפינוי היום בשעה ‪.19.30‬‬
‫ענה‪ ,‬שהוא היה ודאי יודע משהו‪ ,‬אילו היה כך‪ .‬באין מוצא אחר פניתי אל סגן מנהל מחלקה ‪ ,3‬שרר‪.‬‬
‫הוא הביע תמיהה על השמועה וטען‪ ,‬שגם הוא אינו יודע כלום על כך‪.‬‬
‫לבסוף שאלתי‪ ,‬אם אני יכול להודיע לאוכלוסייה שאין סיבה לפחד‪ .‬ענה שאני יכול‪ ,‬שכל מה‬
‫שמספרים הוא שטויות ודברי הבל‪ .‬ציוויתי ללייקין‪ ,‬שיודיע על כל דרך התחנות האזוריות‪)…( .‬‬

‫‪22.7.42‬‬
‫בבוקר בשעה ‪ 7.30‬בקהילה‪ .‬גבולות הגטו הקטן שמורים על‪-‬ידי חטיבה מיוחדת‪ ,‬מלבד הרגילה‪ .‬בשעה‬
‫‪ 10‬הופיעו שטורמבאנפיהרר הפלה עם חבריו‪ .‬ניתקנו את הקשר הטלפוני‪ .‬הילדים פונו מן הגינה‬
‫שממול‪ .‬הוצהר לנו‪ ,‬שהיהודים ללא הבדל מין וגיל‪ ,‬מלבד יוצאים מן הכלל מסוימים‪ ,‬יפונו מזרחה‪.‬‬
‫היום עד שעה ‪ 4‬יש לספק ‪ 6,000‬נפש‪.‬‬
‫וככה (לפחות) יהיה בכל יום‪.‬‬
‫שטורמבאנפיהרר הפלה (הממונה לפינוי) הזמין אותי אל חדר העבודה והודיע לי שאשתי לעת עתה‬
‫חופשייה היא‪ ,‬אך אם הפינוי ייכשל‪ ,‬היא הראשונה תומת בירייה כבת ערובה‪.‬‬
 ‫‪58‬‬

‫צ'רניאקוב סירב לתת יד ללכידת יהודים לגירוש וב‪ 23 -‬ביולי ‪ 1942‬בארבע אחר‪-‬הצהרים התאבד‬
‫בבליעת רעל בחדרו במשרדי היודנראט‪ .‬על שולחן עבודתו מונח היה פתק בכתב ידו המיועד לאשתו‬
‫ובו נכתב‪" :‬תובעים ממני להרוג במו ידי ילדים מבני עמי‪ .‬לא נותר דבר זולת המוות"‪" ,‬דורשים‬
‫למחרת עשרת אלפים‪ ,‬אחר‪-‬כך לפי ‪."7,000‬‬

‫חיים רומקובסקי ‪ ,‬יו"ר היודנראט בגטו לודז' – עמד בראש הגטו מאז הקמתו ועד לחיסולו באוגוסט‬
‫‪ 1944‬אז נשלח עם משפחתו להשמדה‪ .‬שני עקרונות מרכזיים הנחו את רומקובסקי בניהול הגטו‪:‬‬
‫העיקרון הראשון היה שכנוע הגרמנים והיהודים‪ ,‬כי יש לנצל את כוח העבודה שבגטו כדי להפכו ל"גטו‬
‫מועיל"‪ ,‬ואכן הוא הצליח להקים מפעלי תעשיה יותר מכל גטו אחר בהאמינו כי רק דרך העבודה‬
‫היצרנית ניתן יהיה להציל יהודים‪.‬‬
‫העיקרון השני היה מנהיגות בסגנון רודני‪ ,‬מנהיג יחיד שהכל נעשה על‪-‬פי דרכו‪ .‬הוא הטיל מרות קשה‬
‫על תושבי הגטו‪ ,‬שלח בעזרת מקורביו אשר שלטו בגטו ביד ברזל‪ .‬הוא כונה "מלך היהודים"‪ ,‬ניהל את‬
‫הגטו בדרך ריכוזית והתערב בכל פרט ופרט‪ .‬הוא מינה את עצמו לשופט עליון וערך חופות וקדושין‪.‬‬
‫הוא דרש כי יתנו לו את הכבוד הראוי לו‪ .‬רומקובסקי הפך את גטו לודז' לגטו יצרני והגרמנים לא‬
‫חיסלו אותו עד סמוך מאד לתבוסתם במלחמה‪ .‬רומקובסקי עצמו היה שנוא בגטו ועל פי סברה דבר‬
‫נרצח על‪-‬ידי יהודי במחנה העבודה אליו נשלח‪.‬‬

‫נאום רומקובסקי בזמן גירוש הילדים‬

‫מגטו לודג' – ‪ 4‬בספטמבר ‪1942‬‬

‫…על הגטו ירדה מכה קשה‪ .‬דורשים ממנו את היקר לו ביותר – ילדים ואנשים זקנים‪.‬‬
‫לא שיערתי מעולם‪ ,‬שידי שלי‪ ,‬ייאלצו להגיש את הקורבן למזבח‪ .‬בימי זקנתי אני נאלץ להושיט את‬
‫ידי ולהתחנן‪" :‬אחי ואחיותיי‪ ,‬תנו לי אותם! – אבות ואמהות‪ ,‬תנו לי את ילדיכם…"‬
‫(בכי תמרורים מזעזע בקרב הציבור הנאסף)…‬
‫אתמול במשך היום נתנו לי פקודה לשלוח מעל עשרים אלף יהודים מן הגטו‪ ,‬ואם לא –‬
‫"נעשה זאת אנחנו"‪ .‬הועמדה השאלה‪" :‬האם היה עלינו לקבל את הדבר ולעשות זאת בעצמנו‪,‬‬
‫או להשאיר זאת לאחרים?‬
‫אך כיוון שלא היינו מודרכים על‪-‬ידי המחשבה "כמה יאבדו" אלא "כמה ניתן להציל?" הגענו אנחנו‪,‬‬
‫כלומר אני והמקורבים אלי בעבודה‪ ,‬למסקנה שיהיה הדבר קשה ככל שיהיה‪ ,‬אנו מוכרחים לקבל את‬
‫ביצוע הגזירה לידינו‪ .‬אני מוכרח לבצע את הניתוח הקשה השותת דם‪ ,‬אני מוכרח לקטוע איברים‪,‬‬
‫בדכי להציל את הגוף! אני מוכרח ליטול ילדים ואם לא‪ ,‬עלולים להילקח‪,‬‬
‫חס ושלום‪ ,‬גם אחרים…‬
‫(יללות איומות)‬
 ‫‪59‬‬

‫לא איש נחמות אני היום‪ .‬גם לא באתי להרגיע אתכם היום‪ ,‬אלא לחשוף את כל כאבכם וצערכם‪.‬‬
‫באתי כמו גזלן‪ ,‬לקחת מכם את היקר ביותר ללבכם‪ .‬ניסיתי בכל כוחותיי לבטל את רוע הגזירה‪ .‬לאחר‬
‫שלא ניתן לבטלה‪ ,‬ניסיתי למתן את הגזירה‪ .‬רק אתמול ציוויתי על רישום של ילדים בני תשע‪ ,‬רציתי‬
‫לפחות להציל את השנתון האחד – בגיל מ‪ 9 -‬עד ‪ .10‬אבל לא רצו לוותר לי‪.‬‬
‫דבר אחד עלה בידי – להציל את הילדים שמעל גיל ‪ .10‬תהיה זאת נחמתנו בצערנו הגדול‪.‬‬
‫יש לנו בגטו רבים חולי שחפת‪ ,‬שימיהם או אולי השבועות שלהם ספורים‪.‬‬
‫איני יודע‪ ,‬אפשר שזוהי תכנית שטנית‪ ,‬ואולי לא‪ ,‬אך איני יכול להתאפק מלהביע אותה‪:‬‬
‫"תנו לי את החולים הללו‪ ,‬ובמקומם אפשר יהיה להציל בריאים"‪ .‬אני יודע כמה יקר לכל אחד החולה‬
‫שבביתו‪ ,‬כל שכן אצל היהודים‪ .‬אולם בשעת גזירה מוכרחים לשקול ולמדוד את מי יש להציל‪ ,‬מי יכול‬
‫להינצל ואת מי מותר להציל‪.‬‬
‫השכל הישר מחייב‪ ,‬שמוכרח להינצל זה שניתן להציל והוא בעל סיכויים להינצל‪ ,‬ולא זה שאין‬
‫אפשרות בלאו הכי להצילו…‬

‫‪ .2‬האם להיענות ליוזמות להפוך את הגטו ליצרני בעיני הנאצים‪ ,‬כדרך הצלה או דחיית ביצוע פינו‬
‫הגטו?(ייצור בשביל הנאצים יעזור לנאצים במלחמה אך אולי יציל את הגטו מהשמדה)‬
‫יש ראשי יודנראט שסברו שהמניע העיקרי להשמדה הוא חוסר רצונם של הגרמנים להמשיך בקיומם‬
‫של היהודים משום שאינם גורם יצרני ( עובדים ומביאים תועלת למאמץ המלחמתי הגרמני)‪ .‬לכן רצו‬
‫להפוך את הגטאות למועילים‪ ,‬ליצרניים ככל האפשר(גטאות בהם יש מפעלים למען מכונת המלחמה‬
‫הגרמנית) ובכך להפוך את העבודה ל"דרך הצלה"‪ .‬בתקופת הגרושים מהגטו למחנות ההשמדה הפכה‬
‫התפיסה של "עבודה כדרך הצלה" לתפיסה של רבים מראשי היודנראטים כגון יו"ר יודנראט גטו‬
‫לודג' חיים רומקובסקי‪ .‬הם סברו כי תרומה למאמץ המלחמתי הגרמני תביא להמשך קיומו של הגטו‪.‬‬
‫תפיסה זו הביאה כמה מראשי היודנראטים להשלים עם שילוחים של יהודים שאינם מביאים תועלת‪,‬‬
‫כדי להציל מגורל זה את היהודים העובדים‪.‬‬

‫‪ .3‬כיצד להתייחס לארגוני המחתרת בגטו‬

‫א‪ .‬חלק ראו בפעילות המחתרת הודאה בחולשת מנהיגותם מצד אחד‪ ,‬והודעה בקיומה של מנהיגות‬
‫מחתרתית מצד שני לכן התנגדו למחתרות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מנהיגי היודנראט חששו‪ ,‬כי פעילות המחתרת ותמיכתם בה מסכנת את תושבי הגטו ועלולה להביא‬
‫לחיסול הגטו‪ .‬רבים התלבטו האם לתמוך בבריחה ליערות‪ ,‬האם לתמוך בהכנות למרד תוך שיתוף‬
‫פעולה בארגון‪ .‬הם התלבטו כיוון שכל כשלון בבריחה או במרד עשוי היה לגרור פעולת נקם מצד‬
‫הגרמנים כלפי כל תושבי הגטו‪ .‬היו שתמכו בבריחה או בביצוע המרד בטענה שאין כבר מה להפסיד‪,‬‬
‫אך רובם התנגדו וחלקם אף הלשין על חברי מחתרת‪.‬‬
 ‫‪60‬‬

‫היו יודנראטים שתמכו במחתרות ושיתפו פעולה באופן פאסיבי עמן‪ .‬היו כאלה שאף לקחו חלק פעיל‬
‫במרד כגון היודנראט בגטו ורשה‪.‬‬
‫ג‪.‬היו יודנראט ששללו את רעיון ההתנגדות החמושה ‪ ,‬לכן פעלו נגד המחתרות עד כדי הלשנה בפני‬
‫הגרמנים‪(.‬יו"ר גטו קובנה שיתף פעולה עם המחתרות)‬
‫לסיכום‬
‫כיום מובן שכל מה שעשו היודנראטים נידון מראש לכישלון ועל כן אין לשפוט את היודנראטים ככלל‪.‬‬
‫הייתה קיימת קשת רחבה של התנהגויות שנבעה מהתנאים ומהנסיבות השונים‪ :‬מקום‪ ,‬זמן‪ ,‬אישיות‬
‫ויחס האוכלוסייה המקומית ליהודים‪.‬‬
‫יש לזכור‪ ,‬כי היודנראט אמנם ביצעו את הוראות הנאצים‪ ,‬אך לא היו משתפי פעולה‪ .‬הם עשו זאת‬
‫תוך כפייה וטרור אכזרי‪ .‬משפחות היודנראט היו בני ערובה בידי הנאצים וכך גם הגטו כולו‪ .‬הם פעלו‬
‫בתנאים קשים ומתוך חוסר ברירה‪ .‬חלקם שיתף פעולה בלית ברירה‪ ,‬חלקם ניסה לבטל את רוע‬
‫הגזירה וחלקם העדיף להתאבד ולא לבצע את הפקודה‪.‬‬

‫דרכי הלחימה של היהודים בתקופת ביצוע הפתרון הסופי‪.‬‬

‫המרד בגטאות – –( חובה לקרוא הכרוז של אבא קובנר מגטו וילנה עמ' ‪)247‬‬

‫מדוע תנועות הנוער מובילות את המרידות(את ההתנגדות האקטיבית)‪:‬‬

‫הראשונים שחשו בשינוי שחל במדיניות הנאצית ובמעבר למדיניות ההשמדה הטוטלית והציעו דרך‬
‫שונה לתגובה היו תנועות הנוער‪ .‬השמועות שהגיעו לגטאות על פעולותיהם של האייזנצגריפין ועל‬
‫מחנות ההשמדה הבהירו ליהודים כי עתידים הם למות‪ .‬רעיון המרד התגבש בעיקר בקרב תנועות‬
‫הנוער שבגטאות בפולין‪ .‬היו אלה צעירים בגלאי ‪ 17-25‬שהתנגדו למציאות ורצו למרוד בה‪.‬‬

‫הם היו חופשיים מדאגות פרנסה‬

‫משוחררים מדאגה למשפחה‪.‬‬

‫חשיבתם הייתה מהפכנית וקיצונית ‪.‬‬

‫בזכות ליכודם החברתי ונאמנותם זה לזה העזו לאמור את האמת על הטרגדיה שעוברת על העם‬
‫היהודי והחליטו להקים ארגוני לחימה יהודים‪.‬‬

‫התעוררות למרידה פעילה נבעה מההחלטה כי אין דרך חלופית כפי שחשבו המבגרים‪.‬כי אם נגזר על‬
‫היהודים למות מוטב להם למות במאבק גאה ולא כצאן מובל לטבח‪ .‬המאבק בנאצים גם אם היה‬
‫חסר סיכוי היה הביטוי האחרון לשמירה על כבודם של היהודים טרם השמדתם‪.‬‬

‫מטרות המרד‬

‫‪ .1‬מוטב ליהודים למות במאבק גאה‪ ,‬בכבוד ולא כצאן מובל לטבח‪ .‬הלוחמים בקשו להיות אות ומופת‬
‫לדורות הבאים‪ ,‬להישפט בהיסטוריה כלוחמים שביקשו לשחרר את כבוד העם היהודי כדי שהדורות‬
 ‫‪61‬‬

‫הבאים ידעו שהייתה התנגדות יהודית ושהיהודים לחמו בנאצים ומתו כבני חורין‪" .‬למען שלוש‬
‫שורות בהיסטוריה"‪ .‬המאבק בנאצים גם אם היה חסר סיכוי היה הביטוי האחרון לשמירה על כבודם‬
‫של היהודים טרם השמדתם‪.‬‬
‫‪ .2‬נקמה בגרמנים על ההרג והרצח שמתבצע בעם היהודי והרצון לנקום על מותם של בני משפחה‬
‫קרובים‪.‬‬
‫‪ .3‬הרצון להתקומם נגד האקציות(השילוחים למחנות ההשמדה)ולהפוך את המרד לתגובה‬
‫לאקציות‪.‬‬

‫‪ .4‬לשמש דוגמה למאבק יהודי שישפיע על יהודי ארץ ישראל שיאבקו למען מדינה יהודית עצמאית‬
‫לעתיד‪.‬‬
‫בגטו וילנה הוקם הארגון הראשון ללחימה יהודית המורכב מתנועות נוער‪ .‬בכרוז שחיבר אבא קובנר‬
‫מהשומר הצעיר (ב‪ 1 -‬בינואר‪ )1942‬נאמר כי כל מי שמוצא מהגטו מובל למוות ‪ .‬התשובה היחידה היא‬
‫התנגדות אקטיבית עד הנשימה האחרונה "אל נלך כצאן מובל לטבח"‪.‬‬

‫חשיבותו של "כרוז וילנה"‪:‬‬

‫‪ .1‬פיזור הערפל שאפף את גורלם של מי שהוצאו מהגטו‪ :‬כולם אינם והם לא ישובו‪.‬‬
‫‪ .2‬הכרוז מבהיר שכל היהודים שנלקחו מגטו וילנה ליער פונאר הקרוב לא נלקחו למחנות עבודה אלא‬
‫הובלו כולם להשמדה‪.‬‬
‫‪ . 3‬הרציחות אינן עניין מקומי הקשור לוילנה אלא חלק מתכנית כללית להשמדת כל יהודי אירופה‪.‬‬
‫הכרוז טוען שלהיטלר יש תכנית להשמיד את כל יהודי אירופה ושיהודי וילנה שנמצאת בליטא הם רק‬
‫חלק מתכנית גדולה להשמדת כל יהודי אירופה (זהו החודש של כינוס ועידת ואנזה)‪.‬‬
‫‪ .4‬הכרוז קורא ליהודים לאחוז בנשק‪ ,‬למרוד בגרמנים‪ ,‬ולמות כאנשים חופשיים‪ .‬יש להערך למרד אל‬
‫נא נלך כצאן מובל לטבח‬
‫‪ .5‬המשפט האחרון בכרוז מלמד על הסתירה הפנימית בו‪ ,‬הוא מאשר לנו להניח שמסקנותיהם של‬
‫חברי המחתרת בשלב זה הסתמכו על תחושות ועל ידיעות ראשוניות לפני שהייתה הבנה מלאה של‬
‫נושא ההשמדה‪.‬‬

‫קשיי התארגנות‬

‫‪ .1‬ניתוק בין הגטאות מנע העברת מידע ותיאום עמדות‪.‬‬

‫‪ .2‬פיקוח גרמני על הגטאות הקשה על הקמת מחתרת‪.‬‬

‫‪ .3‬נשק הושג בקושי רב וחסרו אפשריות להתאמן בו וחסר ניסיון קרבי‪ .‬הגטו מקום קשה‬
‫ללחימה‪ ,‬שטח סגור ומאוכלס נתון לפיקוח חמור של האויב‪.‬‬

‫‪ .4‬האחריות הקולקטיבית – המורדים ידעו כי במעשה המרידה הם קובעים את גורלו של‬

‫הגטו‪ .‬התנגדות היודנרטים למאבק מזוין‪ ,‬ניסיונות שכנוע של תושבי הגטו כי הם בסכנת‬
‫השמדה‪ ,‬אוכלוסיה שלא יכלה לסייע למרידה‪ ,‬קשישים וילדים‪.‬‬
 ‫‪62‬‬

‫‪ .5‬התנגדות של הציבור היהודי בגטו‪ -‬הציבור לא תמיד תמך ברעיון המרד כי‪:‬‬

‫א‪ .‬קשה היה לציבור להאמין שאכן הגטו יושמד‪ .‬היודנראטים שבדרך כלל התנגדו למרד‪,‬‬
‫טענו שמחסור בידיים עובדות לתעשייה הגרמנית יצר מצב שבו ניתן יהיה להציל את הגטו‬
‫או חלק ממנו ע"י עבודה למען הגרמנים(גטו יצרני)‪ .‬טענה זו הפיחה תקווה לעומת‬
‫התחזיות הקודרות של תנועות הנוער שטענו שהגטו יושמד בכל מקרה‪.‬‬

‫ב‪ .‬החלו להגיע ידיעות מעודדות מהחזית‪ .‬הגרמנים ספגו מפלות קשות בקרב אל עלמיין‬
‫ובסטאלינגרד‪ .‬בקרב הציבור היהודי גברה התקווה שאולי יהיה ניתן להציל כמה מתושבי‬
‫הגטו‪.‬‬

‫‪ .6‬בעיית איחוד מחתרות‪ :‬בדרך כלל הושג איחוד מלא של המחתרות בגטו (תנועות הנוער)‬
‫אך לא תמיד סולק האי אמון ביניהן‪.‬‬

‫‪ .7‬ההחלטה על עיתוי המרד – בגטאות נוצר מצב שבו הגרמנים הם שהכתיבו ליהודים את‬
‫מועד ההתקוממות‪ .‬הלוחמים היהודים החליטו שלא לפתוח בפעולה מזוינת בגטו כל עוד‬
‫לא פתחו הגרמנים בחיסול סופי של הקהילה‪ .‬מאחר שהגרושים התבצעו בשלבים קשה‬
‫היה לדעת אם פעולת הגרמנים אכן סופית‪ ,‬הדבר היקשה מאוד על יכולת ההחלטה של‬
‫הלוחמים‪.‬‬

‫‪ .8‬אוכלוסיה עוינת – היהודים ידעו כי לא יוכלו לצפות לעזרה מן האוכלוסיה המקומית‬

‫משום שנאתה את היהודים‪ ,‬הלוחמים היהודים זכו לתמיכה מועטה מן המחתרות‬
‫הפולניות בהשגת נשק‪.‬‬

‫לבטים ודילמות של המורדים –‬

‫‪ .1‬הגורל ידוע מראש – המורדים ידעו מראש שהם עתידים ליפול בקרב‪ ,‬אין לאן לברוח‪ .‬תחושה זו‬
‫גרמה לייאוש ולעתים לחוסר רצון לנקוט צעדים נגד הנאצים‪ .‬מנהיגי המרד התקשו לאתר יהודים‬
‫שייאותו להילחם בגרמנים‪.‬‬
‫‪ .2‬החשש שהמרידה תפגע באוכלוסיה בגטו שהורכבה מקשישים וילדים – המורדים הצעירים ידעו‬
‫כי במעשה המרידה הם קובעים את גורל הגטו כולו משום שלאחר השתלטותם של הנאצים על‬
‫הגטו המורד יוצאו כל יושביו להורג‪ .‬מותם של הצעירים בקרב יותר את משפחותיהם ללא תומך‪.‬‬
‫‪ .3‬רוב הציבור התנגד למרד‪.‬‬
‫‪ .4‬היכן למרוד – ביערות או בגטאות?‬
‫המצדדים ביערות ‪ -‬אין סיכוי להגן על הגטו משום שאין מקום לעמדות הגנה ומתקפה‪ ,‬אין‬
‫אפשרות להסתתר ולחמוק מכיתור‪ ,‬אין אפשרות לקבל סיוע מהאוכלוסיה הסובבת‪ ,‬אין אפשרות‬
‫לבחור את עיתוי הפתיחה במרד‪ .‬מרד בגטו זוהי התאבדות קולקטיבית וצו השעה הוא לנקום‬
‫ולשרוד‪ ,‬דבר שניתן לעדות ביערות‪.‬‬
 ‫‪63‬‬

‫המצדדים במרד בגטו והשיקולים שהכריעו על ההחלטה להילחם בגטו–‬

‫יוכלו לצאת‪ ,‬אבל כך הם מפקירים נשים וילדים וזקנים‪.‬‬ ‫קשה להגיע ליערות‪ ,‬רק צעירים‬

‫קושי להצטרף ללא נשק לפרטיזנים‪ ,‬אנטישמיות מצד הפרטיזנים‪.‬‬

‫זוהי תהיה מלחמה בטלה עם הפרטיזנים הזרים‪ .‬אם ימרדו ויילחמו בגטו זו תהיה מלחמתו‬
‫הבלעדית‬

‫של העם היהודי‪ ,‬לחימתו הלאומית על כבודו‪.‬‬

‫מרד גטו וורשה – אפריל ‪ - 43‬בהשוואה למרידות בגטאות אחרים‬

‫מרד גטו ורשה נחשב לסמלה המובהק של ההתנגדות היהודית בשואה‪ .‬המרד פרץ ב‪19-‬‬
‫באפריל ‪ ,1943‬ערב חג הפסח תש"ג‪ ,‬והסתיים ב‪ 16-‬במאי ‪ ,1943‬בחיסול הגטו‪ .‬זהו המרד‬
‫העירוני הראשון באירופה הכבושה בידי גרמניה הנאצית והמרד הגדול ביותר של היהודים‪,‬‬
‫ובמהלכו הצליחו המורדים לגרום לאבדות רבות יחסית לאויב הנאצי‪ .‬ואולם‪ ,‬רק שנים לאחר‬
‫המרד הוערכו כראוי אומץ לבם והקרבתם של הלוחמים היהודים בגטו ורשה‪ ,‬אשר למרות‬
‫נחיתות במספרו באמצעי הלחימה היו הראשונים שהתקוממו נגד הכובש הנאצי‪.‬‬

‫השלב הראשון של המרד‪ ,‬ההתנגשות הראשונה‪:‬‬

‫באביב של שנת ‪ 1942‬החל גירוש היהודים מגטו ורשה‪ .‬תוך חצי שנה נעקרו מהגטו כ‪300,000-‬‬
‫יהודים‪ ,‬וכ‪ 265,000-‬מהם נלקחו למחנה המוות טרבלינקה‪ .‬בגטו נותרו כ‪ 60,000-‬יהודים‪.‬‬
‫הנשארים‪ ,‬רובם צעירים‪ ,‬התייסרו על שלא התנגדו במעשה לגירוש‪ ,‬ולאחר שהבינו כי הגורל‬
‫הצפוי להם הוא מוות‪ ,‬החליטו למרוד ולמות תוך כדי לחימה‪.‬‬

‫ההחלטה על המרד בנאצים התקבלה ביולי ‪ 42‬עם הקמתו של אי"ל= ארגון יהודי לוחם‪-‬‬
‫איגוד של כל תנועות הנוער הציוניות וקבוצות פוליטיות שונות בגטו בגטו‪ (.‬דרור‪ ,‬השומר‬
‫הצעיר‪ ,‬עקיבא‪ ,‬הבונד‪ ,‬פועלי ציון שמאל וכו')‪ .‬בהנהגתו של מורדכי אנילביץ‪.‬‬
‫ההתנגשות הראשונה בין הנאצים לכוחות ההתנגדות הייתה ב‪ 18-‬בינואר ‪ ,1943‬במהלך גירוש‬
‫של יהודים מן הגטו‪ .‬לוחמים של אי"ל‪ ,‬חמושים באקדחים‪ ,‬השתלבו בשיירה של יהודים‬
‫שנחטפו והובלו למקום שבו רוכזו היהודים לפני שילוחם‪ .‬כשניתן אות מוסכם‪ ,‬הם פתחו‬
‫במאבק פנים אל פנים עם המלווים הגרמנים‪ .‬זאת היתה הפעם הראשונה שבה נהרגו גרמנים‬
‫בגטו‪ .‬בקרב הזה נפלו כמעט כל הלוחמים היהודים שהשתתפו בו‪ .‬במקום אחר בגטו‪ ,‬בדירה‬
 ‫‪64‬‬

‫ברחוב זמנהוף‪ ,‬קיבלו לוחמים אחרים של אי"ל את הגרמנים המתפרצים במטר יריות‪ .‬חברי‬
‫ה"יודנראט" לא שיתפו פעולה עם הגרמנים‪ ,‬והמשטרה הגרמנית לא הצליחה לכפות על‬
‫היהודים לעלות לרכבות‪ .‬במהלך חיפושיהם אחרי הנמלטים נתקלו הגרמנים במטחי אש מן‬
‫הגטו‪ .‬הפתעתם הביאה לנסיגתם המהירה‪ .‬טבילת אש ‪ I‬זו ארכה ארבעה ימים‪ .‬הגרמנים‬
‫נסוגו‪ ,‬אך שלחו ‪ 6000‬יהודים למוות‪.‬‬

‫השלב השני של המרד ההתנגשות השנייה‪:‬‬

‫ינואר עד אפריל ‪ - 43‬שלושת החודשים בין ינואר לאפריל נוצלו להכנות אינטנסיביות ולעימות אחרון‬
‫(שני הארגונים איי"ל ואצ"י – ארגון צבאי יהודי ניצלו את הזמן להכנת לוחמים‪ ,‬אגירת נשק‪ ,‬בניית‬
‫בונקרים‪ ,‬אחסון מלאי תרופות ומזון)‬

‫ב‪ 19 -‬באפריל ‪ 43‬יום ראשון של פסח הופיעו הגרמנים מול הגטו עם כוח שכלל ‪ 2000‬חיילים וטנקים‬
‫במטרה לחסלו‪ .‬קרוב לחודש נמשכו הקרבות כשהנאצים הורסים בית אחר בית‪ ,‬בונקר אחר בונקר‪.‬‬
‫הלוחמים היהודים(כ‪ )750 -‬עברו לשיטות פרטיזניות‪ -‬ערכו פשיטות בלילה והסבו אבדות לגרמנים‪.‬‬
‫הגרמנים התכוונו לחסל את הגטו במהירות מחשש השפעת המרד על פולין כולה‪ .‬ב‪ 8 -‬במאי ‪ 43‬נפל‬
‫הבונקר המרכזי ובין הרוגיו היה מרדכי אנילביץ מפקד המרד‪ .‬ב‪ 16 -‬במאי ‪ 1943‬הודיע מפקד הצבא‬
‫הגרמני בגטו כי הקרב נגמר למעשה היריות נמשכו עד סוף מאי‪ .‬מעט יהודים הצליחו להימלט לצד‬
‫הפולני והפכו לפרטיזנים נועזים ומוכנים לקרב‪ .‬גטו וורשה נחרב לחלוטין‪.‬‬

‫ייחודו של מרד גטו ורשה ובמה שונה המרידה בו מהמרידות בגטאות הקטנים‪.‬‬

‫המרד היה מבצע הלחימה היהודי המקיף והחשוב ביותר בארצות אירופה הכבושה‪.‬‬

‫‪ .1‬מרי עממי‬

‫בזמן המרד היו בגטו כ‪ 60,000 -‬יהודים‪.‬‬

‫הוקם ארגון יהודי לוחם‪ -‬אי"ל ‪.‬השתתפו במרד כ‪ 750 -‬לוחמים מאורגנים ומצוידים בנשק‪ .‬הלוחמים‬
‫היו אמורים להיות הכוח הקרבי שינהל את הלחימה הגלויה‪ .‬בשיתוף תושבים רבים בגטו שהכינו‬
‫רשת מחבואים ובונקרים תת קרקעיים‪ ,‬אגרו מזון ונשק ‪ .‬נרקמה ברית בין הלוחמים בגטו ובין כל‬
‫היהודים ‪.‬זה היה מרי עממי של כל תושבי הגטו‪ .‬כאן יש מפגש אינטרסים חד‪-‬פעמי בין הלוחמים‬
‫לתושבי הגטו ושת"פ היה מושתת על התקווה כי הלחימה בנסיבות מסוימות עשויה לשמש דרך‬
‫הצלה‪(.‬למרות שארגון אי"ל לא חשב כך)‬

‫‪ .2‬הערכות והתארגנות‪ -‬התושבים עסקו בהכנת בונקרים שנבנו מתחת לאדמה בהם אוכסנו מזון‪,‬‬
‫שתייה ותרופות‪ ,‬במשך זמן רב חשבו שהסתתרות בבונקרים תהיה דרך הצלה‬

‫‪ .3‬עמדת הלוחמים בגט ורשה‪-‬הלוחמים לא השלו את עצמם ולא ראו בלחימתם דרך הצלה‪ ,‬לכן גם‬
‫לא הכינו דרכי נסיגה ומילוט ליערות‪.‬‬
 ‫‪65‬‬

‫‪ .4‬התארגנות תנועות הנוער בגטו‪-‬הצלחתן של כמעט כל תנועות הנוער בגטו ורשה להתלכד לקראת‬
‫המרד ולאחד את כל תושבי הגטו הייתה ייחודית לעומת המרידות בגטאות כגון וילנה וביאליסטוק‬

‫‪ .5‬משך ההתקוממות‪ -‬בגלל ההכנות הממושכות והארגון המדוקדק של המרד היה זה המרד‬
‫העירוני הממושך ביותר‪ .‬הגרמנים נזקקו לחודש ימים של קרבות כדי לחסל את הגטו ומס'‬
‫אבדותיהם היה רב‬

‫‪ . 6‬המרד העירוני המאורגן הראשון נגד הנאצים באירופה הכבושה‪ -‬המרד אילץ את הגרמנים‬
‫להילחם נגד היהודים במרכזה של עיר גדולה‪.‬‬

‫‪. 7‬המרד הוכיח כי יהודים יכולים להילחם על חייהם והייתה לו השפעה מורלית על יהודים‬
‫ולא יהודים‪.‬‬

‫‪.8‬מרד של מעטים מול רבים‪ ,‬מלחמתם של האנשים האלה הייתה לשם נקמה ברוצח‪ ,‬למען‬
‫כבוד יהודי לאומי‪ ,‬למען העתיד שידעו שלחנו‪.‬‬

‫‪ .9‬מרד גטו וורשה הפך לסמל גבורה והזדהות והמשך גם לגבי אנשים בעלי מצפון בעולם‬
‫כולו‪ .‬המרד המריץ את ההתנגדות היהודית בגטאות ובמחנות ההשמדה ועודד את המאבק‬
‫המחתרתי נגד הנאצים באירופה כולה‪.‬‬

‫המרידות בגטאות הקטנים‬

‫המרד בגטאות הקטנים היה שונה מן המרד בגאות הגדולים‪:‬‬

‫‪ .1‬המרד בגטאות הקטנים פרץ מוקדם יותר‪ ,‬רובם אירעו במהלך ‪.42‬‬
‫‪ .2‬בגטאות הקטנים היו המרידות ספונטניות ולא פרי תכנון ממושך כפי שהיו בגדולים‪.‬‬
‫‪ .3‬בגטאות הקטנים לא היו אותן מרידות ומתיחות בין התושבים לבין היודנראט‪ ,‬כאן הייתה‬
‫הסכמה מלאה‪ ,‬לא הייתה להם אשליה כי יינצלו מהשמדה והם היו מודעים לאמת‪..‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬

‫גטו טוצין במזרח פולין חווה את זוועות האייזנצגריפין‪ ,‬אנשי הגטו הבינו ללא כל ספק את מטרת‬
‫הגרמנים‪ .‬ההחלטה למרוד לובתה ע"י תנועות הנוער והתקבלה ללא לבטים רבים‪ .‬הכרזת המרד‬
‫הייתה גלויה וקראה ליהודים להימנע משת"פ עם הגרמנים ולברוח ליערות כדי להציל חייהם‪ .‬במרד‬
‫השתתפו ‪ 2000‬יהודים‪ ,‬נשים ילדים וזקנים‪ .‬הם פרצו את חומות הגטו ונסו אל היער‪ ,‬כולם נתפסו או‬
‫נרצחו בידי תושבי האזור וחטיבות אוקראינות‪ 12 .‬יהודים בלבד ניצלו‪.‬‬

‫גטו וילנה‪ -‬בספטמבר ‪ 43‬נערכה בגטו וילנה אקציה ובמהלכה קרא ארגון המחתרת לתושבי הגטו שלא‬
‫להתייצב לגירוש ולפתוח במרד‪ .‬תושבי הגטו האמינו שהגירוש הוא למחנות עבודה ולא להשמדה ולא‬
‫נענו לקריאות הארגון‪ .‬במהלך האקציה ארעה התנגשות בין הכוחות הגרמנים שסרגו את הגטו ובין‬
 ‫‪66‬‬

‫אנשי המחתרת‪ ,‬אך לא פרץ מרד כולל של כל אנשי הגטו‪ .‬בסוף ספטמבר חוסל גטו וילנה‪ .‬במהלך‬
‫החיסול יצאו מן הגטו כמה מאות מאנשי המחתרת והצטרפו לפרטיזנים שפעלו ביערות הסביבה‪.‬‬

‫לוחמים יהודים בצבאות בעלות הברית‬

‫כמיליון וחצי יהודים שרתו בתקופת מלחמת העולם השנייה בצבאות בעלות הברית שלחמו בגרמנים‪.‬‬
‫לצד בעלות הברית‪.‬‬

‫הסיבות‬

‫‪ .1‬הזדהות עם העם היהודי אליו השתייכו‪-‬‬

‫א‪ .‬רצו להקל ולעזור ליהודי השואה להפיח בהם תקווה ולא להשאירם לגורלם‪.‬‬

‫ב‪ .‬לנקום בנאצים ובאידיאולוגיה שלהם‪.‬‬

‫ג‪ .‬להעניק דגש לבעיה היהודית שממנה נסו ממשלות העולם להתעלם‪.‬‬

‫‪ .2‬הזדהות עם המדינות בהן חיו כגון ארה"ב‪ ,‬בריטניה או בריה"מ שלחמו בנאצים‪.‬‬

‫יהודים בצבא האדום של בריה"מ‬

‫‪-‬כ‪ 500 -‬אלף שירתו בצבא האדום של בריה"מ‪ ,‬חייבי גיוס ומתנדבים‪ .‬רבים בחילות‬
‫מקצועיים‪ .‬חלקם הגיעו לפיקוד גבוה‪ .‬לצבא הרוסי התנדבו גם בחורות יהודיות כלוחמות‪,‬‬
‫רופאות אחיות וטייסות‪.‬‬

‫החיילים יהודים לחמו בקרבות של ראשית מבצע ברברוסה (סתיו ‪ )41‬ובמערכה לכיבוש‬
‫חיילים יהודים בצבא האדום נפלו‪ .‬אלפי יהודים זכו באותות‬ ‫גרמניה וברלין‪200.000.‬‬
‫הצטיינות‪.‬‬

‫יהודים בצבא ארה"ב‪-‬יותר מחצי מליון חיילים יהודים‪ ,‬בכל החילות ובכל החזיתות‪ .‬חלקם גוייסו‬
‫במסגרת גיוס חובה לאחר ההתקפה על פרל הרבור‪ .‬כ‪ 11,000 -‬יהודים נהרגו במהלך הקרבות ועשרות‬
‫זכו בעיטורי כבוד וגבורה‪ .‬יהודים בצבא ארה"ב עזרו רבות לניצולי השואה עם כיבוש גרמניה‬

‫יהודים בצבא הבריטי‪-‬‬

‫כ‪ 60,000 -‬חיילים יהודים‪.‬‬

‫עם תחילת המלחמה הודיעו מנהיגי היישוב והתנעה הציונית כי הם מוכנים לסייע לבריטים באנשי‬
‫צבא או כל דבר היכול לסייע למאמץ המלחמתי נגד הנאצים‪.‬‬

‫הבריגאדה היהודית – החטיבה היהודית הלוחמת ‪ -‬החי"ל‬

 ‫‪67‬‬

‫בספטמבר‪ 1944‬כחמש שנים לאחר פרוץ המלחמה הוקמה חטיבה צבאית יהודית עצמאית בפיקוד‬
‫יהודי בריטי‪ .‬על סמל הבריגאדה הוטבע מגן דוד‪ .‬הקמתה הייתה משאת נפשם של מנהיגי היישוב מאז‬
‫הקמת הגדודים העבריים במלחת העולם ה‪ .I-‬היא נתפסה כהישג מדיני‪ .‬אנשיה לחמו בצפון איטליה‪,‬‬
‫אך נאסר עליהם להיכנס לגרמניה מחשש שיפנו לפעולות נקם‪ .‬למרות זאת סייעו לניצולי שואה‬
‫במחנות העקורים באירופה בעידודם ובארגון עלייתם ארצה‪.‬‬
‫הצנחנים‬
‫עד לחורף ‪ 42‬שיתף המפעל הציוני פעולה עם הבריטים במטרה להגן על המפעל הציוני‪ .‬הצלת יהודי‬
‫אירופה הייתה מטרה רחוקה יותר‪ .‬כשהגיעו הידיעות על השמדת יהודי אירופה ומרד גטו וורשה (‪)43‬‬
‫הוצעה תוכנית של הסוכנות היהודית ומודיעין הבריטי להצנחת צנחנים בבלקן ‪.‬‬
‫מניעי הבריטים‪-‬‬
‫בריטניה הייתה זקוקה למידע מודיעיני מאירופה הכבושה ‪.‬הצנחנים היו אמורים לשמש כמרגלים‬
‫שישדרו ידיעות מודיעיניות‪ ,‬ליצור קשר עם הפרטיזנים באזורים הכבושים ולקבל מהם מידע וכן לסייע‬
‫לטייסי בעלות הברית שנפלו בשטח האויב‬
‫מניעי היישוב‪-‬‬
‫היישוב רצה לקשור קשרים עם הקהילות היהודיות‪ ,‬לאסוף מידע על גורל היהודים‪ ,‬לעודד‪ ,‬לארגן‬
‫ולאמן את האוכלוסיה היהודית למרוד ולסייע בהצלת היהודים ובריחתם‪ ..‬תפקיד הצנחנים היה‬
‫בעיקר אירגוני ומוראלי‪ .‬לעודד את היהודים‪ ,‬לספר להם על היישוב בא"י ועל דאגתו להם‪.‬‬
‫הצנחנים שנבחרו בקפידה היו ילידי המקום אליו נשלחו והכירו את תנאי האזור‪ ,‬השפה ומנהגי‬
‫המקום‪.‬‬
‫קבוצת מתנדבים שבאה ברובה משורות הפלמ"ח וההתיישבות העובדת אומנה על ידי הבריטים (ברמת‬
‫הכובש וקיבוץ הזורע)‪ ,‬מתוך כ‪ 110 -‬צנחנים נשלחו ‪ 33‬בחורים ובחורות כצנחנים לאירופה הכבושה‪12 .‬‬
‫נתפסו – חמישה נלקחו בשבי‪ ,‬שבעה הוצאו להורג ע"י הגרמנים‪.‬‬
‫חנה סנש – עלתה מהונגריה‪ .‬ב‪ 43-‬צנחה ביוגוסלביה משם עברה את הגבול הונגריה במטרה לעזור‬
‫ליהודים‪ .‬היא נתפסה על ידי הבולשת ההונגרית‪ ,‬נאסרה‪ ,‬עונתה ונשפטה למוות בירי מול כיתת יורים‪.‬‬
‫(לפני ההוצאה להורג ביקשה שלא יקשרו את עיניה)‪.‬‬
‫חשיבות שליחת הצנחנים – מבחינה מבצעית טהורה הייתה כשלון שלא נעוץ בצנחנים עצמם‪ ,‬אלא‬
‫בטעויות אובייקטיביות כגון‪ :‬טעויות הטייסים שהצניחו אותם הישר אל הגרמנים‪ ,‬או בגידה מצד‬
‫מחתרות מקומיות‪ .‬הם היו מעטים מידי‪ ,‬הגיעו מאוחר מידי‪ .‬האמצעים שברשותם היו דלים‪ ,‬אבל אין‬
‫לראות בשליחותם כשלון כי מילאו תפקיד חשוב בעידוד היהודים בעיקר בקרב תנועות הנוער שציפו‬
‫להם בכיליון עיניים להמשיך ולהיאבק על חייהם‪ .‬גם לאחר סיום הקרבות נשארו הצנחנים בכמה מן‬
‫המדינות(רומניה‪ ,‬בולגריה‪ ,‬הונגריה) ועזרו לניצולים בארגון החיים היהודיים לאחר השחרור‪.‬‬
‫התנדבותם של הצנחנים סימלה את החיבור בין היישוב לבין הגולה‪.‬‬
‫אלפי יהודים נוספים שרתו בצבא קנדה‪ ,‬אוסטרליה וניו זילנד‬
 ‫‪68‬‬

‫יחס האוכלוסיה המקומית בארצות הכיבוש אל היהודים בזמן ביצוע "הפתרון הסופי"‬
‫הגורמים שהשפיעו על עמדת האוכלוסיה בארצות הכיבוש כלפי היהודים בזמן ביצוע הפתרון הסופי‬

‫עמדת האוכלוסיה הכבושה לא הייתה אחידה ונבעה ממספר גורמים‪-‬‬

‫‪ .1‬עוצמת שלטון הכיבוש הנאצי‪-‬ככל שמעורבות הגרמנים בשלטון הייתה רבה יותר‪ ,‬כך היו גילויים‬
‫רבים יותר של סיוע לגרמנים ושת"פ בגרוש היהודים – פולין ברה"מ‪ ,‬אוקראינה‪ ,‬יוון (סלוניקי)‪.‬‬
‫‪ .2‬ככל שהייתה מסורת אנטישמית חזקה יותר כך היו גילויים רבים יותר של סיוע לגרמנים –‬
‫אוקראינה‪ ,‬המדינות הבלטיות‪ ,‬פולין‪ ,‬סלובקיה‪ ,‬קרואטיה‪ ,‬הונגריה‪ ,‬צרפת‪( ,‬משטר וישי)‪.‬‬
‫‪ .3‬מסורת דמוקרטית – קיומה של מסורת דמוקרטית הגביר את ההתנגדות לגרוש היהודים – דנמרק‪,‬‬
‫צרפת‪ ,‬נורבגיה‪ ,‬הולנד‪.‬‬
‫‪ .4‬ההתנגדות לגרמנים וקיום מחתרות אנטי נאציות– ככל שהיו גילויים רבים יותר של התנגדות‬
‫מחתרתית או גלויה לגרמנים‪ ,‬כך סייעה האוכלוסיה האזרחית להצלת יהודים רבים יותר‪ .‬דנמרק‪ ,‬יון‬
‫(אתונה והאיים)‪ ,‬בולגריה‪.‬‬
‫‪ .5‬מצוקה בשל המלחמה‪ -‬ככל שחלף הזמן צומצמו אפשרויות ההצלה ובזמן הפתרון הסופי הייתה כמעט‬
‫לבלתי אפשרית‪.‬‬
‫חשוב‪ :‬בד"כ הרוב דמם משום פחד וטרור שהפעילו הנאצים‬

‫דפוסי תגובה של האוכלוסייה ‪ ,‬בכל המדינות היו שלוש קבוצות התייחסות ליהודים‪:‬‬

‫קבוצה ראשונה‪-‬משתפי פעולה עם הנאצים‪ -‬המניעים‪-‬‬

‫א‪ .‬אנטישמיות ככל שהאנטישמיות הייתה מושרשת יותר בקרב אזרחים עוד לפני המלחמה‬
‫כך נטו האזרחים באותו אזור לשתף פעולה עם הגרמנים‪.‬‬

‫ב‪ .‬חמדנות לרכוש היהודי‪ .‬רבים באוכלוסיה רצו לקבל לידיהם חלק מהרכוש שהופקע מידי‬

‫היהודים‪ .‬עסקים‪ ,‬מפעלים‪ ,‬דירות ורכוש יקר ערך‪.‬‬

‫ג‪ .‬חלק מהאוכלוסיה בארצות הכיבוש אהד את הנאצים וראה בהם משחררים לכן עזר להם‬
‫ככל האפשר בביצוע הפתרון הסופי‪.‬‬

‫ד‪ .‬יהודים במזרח אירופה(פולין‪ ,‬ליטא) זוהו ע"י התושבים כקומוניסטים והיו מזוהים עם‬
‫הרוסים‪ .‬נוצר להם דימוי של משתפי פעולה ובוגדים‪.‬‬

‫דרכי פעולה‪-‬‬

‫הליטאים והאוקראינים נחשבו לקבוצה האזרחית האכזרית ביותר כלפי היהודים‪ .‬במקומות‬
‫אלה התבצעו מעשי זוועה המוניים נגד היהודים על ידי האזרחים בעידוד השלטון הנאצי‪.‬‬
 ‫‪69‬‬

‫‪ 10.000‬מיהודי קובנה בירת ליטא נרצחו ע"י הליטאים‪ .‬ליטאים ואוקראינים רבים שעבדו‬
‫במחנות הריכוז נחשבו לאכזרים ביותר‪.‬‬

‫ממשלות משתפות פעולה‪ -‬במדינות הגרורות קמו משטרים ששיתפו פעולה עם הנאצים ‪.‬‬
‫סלובקיה‪ -‬אלפי נשים יהודיות נשלחו לאושוויץ בירקנאו‪ ,‬אלפי יהודים גויסו לעבודות כפייה‪.‬‬

‫קבוצה שנייה‪-‬הרוב הדומם‪ ,‬העומדים מן הצד‪ -‬המניעים‪-‬‬

‫א‪ .‬פחד מפני הגרמנים‪ .‬אזרחים רבים נמנעו מלסייע ליהודים מתוך פחד‪ .‬המעטים שבחרו‬
‫להגיש עזרה ליהודים סכנו את עצמם ואת משפחתם‪ .‬על הסתרת יהודים היו צפויים לעונשים‬
‫כבדים מאוד‪.‬המשטרה הגרמנית הקימה רשת של מלשינים במטרה לקבל מידע על כל יהודי‬
‫מסתתר‪ .‬הגרמנים איימו בעונשים קולקטיביים‪ .‬לעומת זאת הבטיחו טובות הנאה למי‬
‫שהסגיר יהודים ‪.‬‬

‫ב‪ .‬אדישות לסבל היהודים‪.‬‬

‫ג‪ .‬קשיי החיים של האוכלוסיה הכבושה‪ ,‬הרצון לא להתבלט והשאיפה להמשיך את השגרה‬
‫גרמו לחוסר מעורבות של הציבור הרחב ולהתעלמות מגורל היהודים‪.‬‬

‫קבוצה שלישית‪-‬המעטים שסכנו עצמם על מנת להציל יהודים‪ ,‬חסידי אומות עולם‪ .‬מניעים‪-‬‬

‫‪-‬יחסי שכנות טובים בינם לבין היהודים טרם המלחמה‬

‫‪-‬מחאה נגד הנאצים‬

‫‪-‬מניעים הומניטרים של עזרה לאדם בצרה‬

‫‪-‬שליחות דתית‪ ,‬שמירה על ערכי המוסר והאנושיות‪.‬‬

‫סיכון החיים היה כפול‪:‬הן מצד הגרמנים והן מצד שכניהם בני עמם מפחד שילשינו עליהם‪.‬‬

‫מדובר ביחידי סגולה שמצפונם לא נתן להם לעמוד מנגד מול גורל אכזרי של היהודים והם עשו כל‬
‫שביכולתם תוך סכנת נפשות מתמדת להציל יהודים‪ .‬הם ראו כחובה אנושית את הצורך לקיים צו‬
‫מוסרי אנושי שרבים הכירו אך מעטים מימשו אותו‪ .‬ההצלה נעשתה ברובה במתן מסתור בבית‬
‫המציל‪ ,‬אספקת תעודות מזויפות‪ ,‬עזרה ליהודים ועוד‪ .‬יש לציין כי חסידי אומות העולם באו מעל עמי‬
‫אירופה‪ ,‬גם עמים בעלי נטייה אנטישמית‪.‬‬

‫חסידי אומות העולם‬

 ‫‪70‬‬

‫חוק זיכרון השואה והגבורה‪ -‬יד ושם תשי"ג‪ ,1953-‬שקבלה הכנסת‪ ,‬הטיל על רשות הזיכרון להנציח‬
‫ולהקים יד זיכרון לחסידי אומות העולם ששמו נפשם בכפם להצלת יהודים‪.‬‬

‫הגדרה‪ -‬תואר זה מתייחס אל האנשים שפעלו להצלת היהודים בתקופת השואה‪ ,‬אם כיחידים ואם‬
‫כמשפחה שלמה‪ ,‬תוך חירוף נפשם וללא תמורה‪.‬‬

‫מניעים‪:‬‬

‫‪-‬יחסי שכנות טובים בינם לבין היהודים טרם המלחמה‬

‫‪-‬מחאה נגד הנאצים‪ -‬היו שראו בהצלת היהודים חלק חשוב ובלתי נפרד במאבק העיקרי נגד הכיבוש‬
‫הנאצי‪.‬‬

‫‪-‬שליחות דתית‪ -‬אנשים בעלי אמונה דתית חזקה‬

‫‪ -‬מניעים הומניטריים‪ -‬אנשים שפעלו מתוך רגישות אנושית כלפי אדם בצרה‪ ,‬שמירה על ערכי המוסר‬
‫והאנושיות‪.‬‬

‫מאפיינים‪:‬‬

‫השתייכו לכל שכבות האוכלוסייה וסכנו את חייהם למען היהודים מסיבות שונות‬

‫סיכון החיים היה כפול‪ :‬הן מצד הגרמנים והן מצד שכניהם בני עמם מפחד שילשינו עליהם‪.‬‬

‫מדובר ביחידי סגולה שמצפונם לא נתן להם לעמוד מנגד מול גורל אכזרי של היהודים והם עשו כל‬
‫שביכולתם תוך סכנת נפשות מתמדת להציל יהודים‪ .‬הם ראו כחובה אנושית את הצורך לקיים צו‬
‫מוסרי אנושי שרבים הכירו אך מעטים מימשו אותו‪ .‬ההצלה נעשתה ברובה במתן מסתור בבית‬
‫המציל‪ ,‬אספקת תעודות מזויפות‪ ,‬עזרה ליהודים ועוד‪ .‬יש לציין כי חסידי אומות העולם באו מעל עמי‬
‫אירופה‪ ,‬גם עמים בעלי נטייה אנטישמית‪.‬‬

‫דפוסי פעולה‬

‫הסתרה בעליות גג‪ ,‬הסתרה במרתפים‪ ,‬במנזרים‪ ,‬בכפרים‪ .‬ההסתרה נעשתה לכמה ימים‬ ‫‪-‬‬
‫ולעיתים נמשכה כמה שנים‪ .‬בתקופה זו דאגו המצילים לאספקת מזון שהייתה בעיתית עקב‬
‫המחסור ‪.‬‬
‫הברחה אל מעבר לגבול אל מדינות ניטראליות באמצעות תעודות מזויפות‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫אימוץ ילדים על ידי זיוף תעודותיהם‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫העסקת יהודים במפעלים חיוניים למאמץ המלחמתי‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫מאז תחילת שנות ה‪ 60-‬פועלת ליד רשות הזיכרון ועדה ציבורית לציון חסידי אומות העולם‪ .‬הועדה‬
‫מורכבת מאישי ציבור‪ ,‬מרביתם ניצולי שואה ובראשה שופט בית המשפט העליון‪ .‬את אות חסידי‬
‫אומות העולם מעניק "יד ושם"‪.‬‬

‫קריטריונים להענקת האות‪-‬‬

 ‫‪71‬‬

‫‪ .1‬מעשה הצלה קונקרטי או עזרה בהצלה‬

‫‪ .2‬ההצלה נעשתה מתוך סיכון עצמי‬
‫‪ .3‬המציל לא דרש ולא קיבל תמורה כתנאי להצלה‬
‫‪ .4‬הבקשה נתמכת בעדויות של ניצולים או חומר ארכיוני אמין‪.‬‬
‫אין ידיעה ברורה מה מספר ניצולי השואה אשר נצלו הודות לעזרתם של בני אומות אירופה‬
‫שבשלטון הנאצים ולא קל לאתר את כולם‪ ,‬הן הניצולים והן המצילים הפזורים ברחבי העולם‪.‬יש‬
‫שנספו יש כאלה שאין מי שיספר את סיפורם ויש הרוצים להישאר אלמונים‪.‬‬

‫כ‪ 21.000 -‬גברים ונשים זכו בתואר "חסידי אומות העולם" ויש להניח שאלפים נוספים ניסו להציל‬
‫יהודים‪ .‬לכל אחד מחסידי אומות העלם הוענקה תעודת כבוד ומדלייה ועלי חרוט שמו של המציל‬
‫והמאמר התלמודי" כל המקיים נפש אחת כאילו קיים עולם ומלואו" חסידי אומות העולם‬
‫מקבלים אזרחות של כבוד של מדינת ישראל‪.‬‬

‫כמה מחסידי אומות העולם להמחשת התופעה המופלאה זו‪:‬‬

‫ראול ולנברג – דפלומט שבדי שכיהן בשגרירות שבדיה בבודפשט בירת הונגריה‪ .‬הוא ניצל את מעמדו‬
‫הדיפלומטי כנציג של מדינה ניטראלית להצלת יהודים‪.‬‬

‫פעולותיו‪:‬‬

‫העסקת יהודים‪ -‬ולנברג לחץ על משלת הונגריה לאפשר לו להעסיק ‪ 300‬יהודים במחלקתו‬ ‫‪-‬‬
‫בהונגריה וכך להצילם‪.‬‬
‫הקמת גטו בין לאומי‪ -‬גטו זה היה בחסות מדינות ניטראליות ואכלס כ‪ 33,000 -‬יהודים‪ .‬הוא‬ ‫‪-‬‬
‫חילק ליהודי הגטו דרכוני חסות שאפשרו ליהודים לצאת משטח הכיבוש הגרמני‪.‬‬
‫דרכוני חסות‪-‬ולנברג חילק אלפי דרכוני חסות ליהודים‪ .‬כך לא ניתן היה לעצרם‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫הסתרת יהודים‪ -‬ולנברג רכש דירות ובתים שהפכו לטריטוריה שבדית‪ .‬הם שמשו כבתי מחסה‬ ‫‪-‬‬
‫וספקו הגנה דיפלומטית ליהודים מפני הגרמנים‪.‬‬
‫ארגן חלוקת מזון ושירותי רפואה ליהודים בשני בתי חולים שהקים למטרה זו‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫כשהחלו צעדות המוות מהונגריה לגבול האוסטרי רדף אחריהם ולנברג חילק לצועדים ביגוד‬ ‫‪-‬‬
‫ומזון וחילץ את היהודים בעלי דרכוני החסות והחזירם לבודפסט‪.‬‬
‫סה"כ הציל למעלה ממאה אלף יהודים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫בסיום המלחמה נאסר ולנברג ע"י הרוסים ועקבותיו נעלמו‪.‬‬

‫אריסטידס מנדס סוזה – דיפלומט פורטוגלי שישב בעיר בורדו בדרום צרפת‪ ,‬הנפיק אשרות כניסה ל‪-‬‬
‫‪ 10.000‬פליטים יהודים לארצו‪ ,‬למרות שממשלתו אסרה על הנפקת אשרות כניסה‪ .‬הוא עבד ימים‬
 ‫‪72‬‬

‫כלילות להציל את הפליטים היהודים‪ ,‬ביודעו בדיוק איזו שואה אישית ממיטים עליו מעשיו‪ .‬ואומנם‬
‫הוא פוטר ממשרתו‪ ,‬ממשלתו ביטלה את כל התשלומים למשפחתו‪ ,‬וזו נותרה בחוסר כל‪ .‬הוא נפטר‪,‬‬
‫נשכח‪ ,‬עזוב ומרושש‪.‬‬

‫סוגיהרה ‪ -‬היה הקונסול היפני בקובנה ליטא‪ .‬כאשר היה צורך להעביר בדחיפות פליטים פולנים‬
‫שהגיעו מליטא ליפן הסכימו הסובייטים למעברם בתנאי שיקבלו אישור מעבר ליפן‪ .‬ממשלת יפן‬
‫התנגדה‪ ,‬אך סוגיהרה‪ ,‬למרות איסור ממשלתו‪ ,‬הנפיק תעודות והציל חיי יהודים‪ ,‬בחוזרו לטוקיו‬
‫נתבקש לפרוש מתפקידו‪ .‬לימים אמר סוגיהרה‪" :‬היו לי קשיים‪ ,‬שני לילות נדדה שנתי‪ .‬חשבתי בלבי‪:‬‬
‫אני יכול להנפיק אשרות מעבר בתוקף סמכותי כקונסול‪ ,‬איני יכול לתת לבני אדם אלה למות‪ ,‬בני‬
‫אדם שבאו אלי לקבל עזרה כשהמוות מרחף על ראשיהם‪ .‬יהא העונש שאקבל אשר יהיה‪ ,‬ברור לי כי‬
‫עלי לפעול על פי צו מצפוני"‪.‬‬

‫אוסקר שינדלר ‪ -‬היה תעשיין גרמני שהעסיק מאות פועלים יהודים בבית החרושת שלו ליד קראקוב‬
‫והגן עליהם מגירושים‪ .‬ב‪ 1944 -‬הצליח בפעולה יוצאת דופן‪ ,‬הודות לקשריו הטובים אם הס‪.‬ס‪,.‬‬
‫להעביר את מפעלו לחבל הסודטים ולהעסיק בו מאות יהודים אותם העביר מפולין‪ ,‬חלקם מאושוויץ‪,‬‬
‫ואף הצליח להעביר כ‪ 100 -‬יהודים מתוך רכבת שנועדה למחנה עבודה ולהעסיקם במפעלו‪.‬‬
 ‫‪73‬‬

‫חלק ב'‪ :‬בונים מדינה במזרח התיכון‬

‫המאבק של היישוב היהודי והתנועה הציונית‬

‫‪1945-1947‬‬ ‫להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל‬

‫ציפיות היישוב היהודי מבריטניה והגורמים לגיבוש ציפיות אלה‪:‬‬

‫בבחירות שנערכו בבריטניה ביולי ‪ ,1945‬כחודשיים לאחר סיום מלחמת העולם השנייה‪ ,‬עלתה לשלטון‬
‫מפלגת הלייבור‪ .‬ביישוב ציפו בדריכות רבה לשינוי במדיניות הבריטית(שעד אז התבטאה בנסיגה‬
‫מטופס המנדט ובאה לידי ביטוי בספרים הלבנים שכמעט ולא אישרו עלייה‪ ,‬רכישת קרקעות בא"‬
‫והתיישבות עליהן) ‪.‬כפי שהבטיחה מפלגת הלייבור ערב הבחירות‪.‬‬
 ‫‪74‬‬

‫הגורמים לציפייה לשינוי‪ :‬היה ברור ליישוב היהודי בא"י שלנוכח ממדי האסון (השואה)שפקד את‬
‫העם היהודי במלחמה ולאור עמידת היישוב לצד בריטניה בעת המלחמה תשתנה המדיניות אולם‬
‫תקווה זו נכזבה ‪.‬‬
‫בנובמבר ‪ 1945‬הודיע ממשלת הלייבור כי תמשיך במדיניות הספר הלבן ה‪ 3-‬מ‪ 1939‬ותגביל את העלייה‬
‫ל‪ 1,500‬עולים בחודש‪(.‬בריטניה רוצה להדק את הקשר עם מדינות ערב שהחזיקו במקורות הנפט)‬
‫(הספר הלבן השלישי קבע כי בתוך ‪ 10‬שנים תוקם מדינה בכל שטח א"י עצמאית בעלת רוב ערבי‪.‬‬
‫שני שליש ערבים ושליש יהודים‪ .‬המדינה תהיה קשורה עם בריטניה בחוזה‪ .‬במשך ‪ 5‬שנים תותר‬
‫עליית ‪ 75‬אלף יהודים ואח"כ תותנה העלייה בהסכמת הערבים‪ .‬תותר מידית כניסת ‪ 25‬אלף פליטים‪.‬‬
‫הגבלות הוטלו גם על רכישת קרקעות ע"י יהודים והתיישבות עלייהן‪).‬‬

‫עמדת מדיניות בריטניה (ממשלת הלייבור)‪ :‬בשאלת הפליטים העקורים היהודיים באירופה ובשאלת‬
‫א"י לאחר המלחמה כפי שמשתקפת בנאומו של בווין‪.‬‬

‫נאום בווין שר החוץ הבריטי של ממשלת הלייבור שבשלטון‪ -‬נובמבר ‪.1945‬‬

‫בנאומו בנובמבר ‪ 1945‬בפרלמנט הבריטי הציג בווין את עיקרי עמדתה של בריטניה בשני נושאים‪:‬‬
‫‪ -‬בעיית הפליטים והעקורים היהודים באירופה‪ .‬שאלת ארץ‪-‬ישראל לאחר מלחמת העולם השנייה‪.‬‬

‫עמדת ממשלת הלייבור(בווין‪ ,‬בריטניה) כלפי הפליטים והעקורים היהודים באירופה‬

‫(בסוף מלמת העולם השנייה הסתובבו באירופה מיליוני עקורים שניסו לשוב לבתיהם‪ .‬ליהודים אין‬
‫לאן לשוב‪ .‬רכושם נשדד‪ ,‬בתיהם נתפסו או נהרסו‪ ,‬קיימים גילויי אנטישמיות במקומות אליהם‬
‫חוזרים‪ .‬מתוך מטרה לסייע לעקורים היהודים פנתה ארה"ב לבריטניה בדרישה לפתוח את שערי א"י‬
‫למאה אלף עקורים‪ .‬בריטניה התנגדה למהלך זה‪).‬‬
‫‪ .1‬בעיית היהודים פליטי השואה היא בעיה אנושית‪ ,‬אולם היא חייבת להיפתר רק באירופה‪.‬‬
‫יש להפריד בין בעיית היהודים הפליטים באירופה מבעיית ארץ‪-‬ישראל‪ .‬כלומר‪ ,‬בעיית היהודים‬
‫באירופה נוצרה בעקבות המשטר הנאצי‪ ,‬ועם מיגורו היא התבטלה‪ .‬בעיית היהודים פליטי השואה‬
‫חייבת לבוא על פתרונה באירופה‪ ,‬שבה ישתלבו היהודים מחדש ויתרמו ככל יכולתם בשיקום מדינתם‬
‫לאחר ההרס הנורא של מלחמת העולם השנייה‪ .‬אין לגרשם מאירופה‪ ,‬כי הם יכולים לתרום‬
‫מכישרונותיהם לשגשוגה‪ .‬ארץ‪-‬ישראל תוכל לסייע במקצת לפתרון הבעיה‪ ,‬אך היא אינה מסוגלת‬
‫לקלוט את כל פליטי השואה‪.‬‬

‫העמדת ממשלת הלייבור(בווין‪ ,‬בריטניה) בשאלת א"י‬

‫‪ .2‬לבריטניה מחויבות כפולה כלפי הערבים וכלפי היהודים‪ -‬אי אפשר למצוא מצע משותף המוסכם‬
‫על הערבים והיהודים‪ .‬חובה לשתף את כל העולם הערבי בפתרון בעיית ארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
 ‫‪75‬‬

‫‪ .3‬יש לערב את ארצות הברית בשאלת א"י ולשתף אותה במציאת פתרון רצוי‪ -‬ממשלת בריטניה‬
‫מזמינה את ממשלת ארה"ב להשתתף בוועדת חקירה משותפת בנושא היהודים פליטי השואה‪.‬‬
‫הוועדה תמליץ על הפתרון הטוב היותר לבעיית "שארית הפליטה" ולבעיית א"י בדרך שלא תפגע‬
‫ביעדים הבריטיים‪ .‬היא גם תסייע לכך תקציבית‪.‬‬
‫כל חודש יינתנו ‪1500‬‬ ‫‪ .4‬מדיניות "הספר הלבן" עודנה בתוקף עד קבלת פתרון מוסכם‪-‬‬
‫סרטיפיקטים‪ .‬יש לדכא ביד חזקה כל התנגדות מחתרתית בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬לפקח על קיום "חוק‬
‫הקרקעות" מ‪ ,1940-‬שאסר על מכירת קרקעות ליהודים‪.‬‬

‫משמעות עמדתה של בריטניה ממשלת הלייבור‪/‬הכרזת בווין‪.‬‬

‫‪ .1‬בווין התעלם מקיומה של אומה יהודית השואפת לבנות בית לאומי בא"י על פי ההבטחה שניתנה‬
‫לה בהצהרת בלפור"‪ .‬בווין ראה עצמו פטור מההתחייבות שב"הצהרת בלפור"‪ .‬לדעתו‪ ,‬אין לחתור‬
‫להקמת מדינה יהודית‪ :‬התחייבנו להקים בית לאומי ולא מדינה‪.‬‬
‫‪ .2‬בווין ביקש לנתק את בעיית הפליטים מבעיית ארץ‪-‬ישראל ולמצוא לפליטים פתרון באירופה‪.‬‬
‫‪ .3‬בווין המליץ לשתף את המדינות הערביות בפתרון בעיית א"י‪ ,‬להמשיך את מדיניות "הספר הלבן"‬
‫מ‪ 1939-‬ולערב את ארצות הברית בשאלת א"י‪ .‬הנאום היה ניסיון להרגיע את ערביי א"י ולחדש‬
‫ולהעמיק את היחסים עם מדינות ערב‪.‬‬
‫‪ .4‬מבחינה מעשית – הוחלט על הקמת וועדת חקירה – "אנגלו‪-‬אמריקאית"‪.‬‬
‫(עוד לפני כן נשלח האריסון האמריקאי‪ ,‬נציגו של הנשיא טרומן‪ ,‬לחקור בנושא בעיית העקורים‬
‫באירופה)‪.‬‬

‫עמדת ארה"ב ביחס לפליטים והעקורים ולשאלת א"י כפי שבאה לידי ביטוי בדו"ח ארל האריסון‬
‫ובוועדה האנגלו אמריקאית‪( .‬ניסיונות למצוא פיתרון לבעיית הפליטים והעקורים ולשאלת א"י)‬

‫הסיבות לשליחת ארל האריסון למחנות העקורים יולי ‪1945‬‬

‫טרומן‪ ,‬כנשיא "הטרי" של ארה"ב‪ ,‬לא התמצא בבעיה הציונית‪ ,‬מה עוד שהיה עסוק בעניינים דחופים‬
‫יותר (המלחמה הקרה)‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא יכול היה להתעלם מניצולי השואה שהתרכזו במחנות הצבא‬
‫האמריקאי בגרמניה‪ .‬בבעיית "העקורים" ראה בעיית מוסרית ולא פוליטית אך מעורבותו הושפעה‬
‫מהסיבות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬גורל היהודים העקורים זכה להד נרחב בארה"ב‪ .‬הידיעות שהגיעו על סבלם בשואה‪ ,‬המפגש שלהם‬
‫עם החילים האמריקאים המשחררים‪ ,‬מכתבים של ניצולי שואה למשפחותיהם בארה"ב‪,‬‬
‫‪ .2‬לחץ יהודי ארה"ב שמצפונם ייסר אותם על שלא יכלו להושיט יד לאחיהם בזמן המלחמה ורצו‬
‫לעזור עכשיו‪.‬‬
 ‫‪76‬‬

‫‪ .3‬לחץ דעת הקהל האמריקאי שביקר את יחס הממשל אל היהודים בזמן השואה ומהידיעות על‬
‫מצוקת העקורים במחנות‪.‬‬
‫‪ .4‬לחץ כלכלי על ארה"ב שנבע מהחזקת הפליטים במחנות האמריקאים בגרמניה‪.‬‬

‫דו"ח ארל האריסון‬

‫לפיכך שלח את נציגו ארל האריסון לחקור את בעיית "העקורים" תוך התייחסות ליהודים שלא‬
‫נקלטו בארצות מוצאם‪ .‬האריסון סייר ב כ‪ 30 -‬מחנות עקורים‪ ,‬נדהם מראה הניצולים‪ ,‬תנאי חייהם‪,‬‬
‫ייאושם‪( .‬הוא טען כי התנאים במחנות העקורים דומים לתנאים במחנות הנאצים רק שכאן לא‬
‫הורגים אותם)‬
‫האריסון קבע שבאירופה נשארו רק ‪ 100‬אלף יהודים‪ .‬הוא לא ידע שפליטים רבים נודדים לעבר נמל‬
‫איטליה כדי להגיע לא"י‪ .‬דו"ח האריסון המליץ להעביר במהירות לארץ ישראל אל כל היהודים שאי‬
‫אפשר להחזירם לארצות מוצאם והמבקשים לעלות לא"י‪.‬‬
‫נשיא ארה"ב טרומן נעתר ללחץ דעת הקהל האמריקאית וביקש ממשלת בריטניה לאפשר ל‪ 100-‬אלף‬
‫יהודים לעלות מידית לא"י‪.‬‬
‫השלכותיו של דו"ח האריסון‬
‫בקשת הנשיא טרומן העמידה את ממשלת בריטניה בדילמה קשה‪ .‬מצד אחד‪ ,‬הבינו ראש הממשלה‬
‫ושריו שאם יאשרו כניסתם של ‪ 100‬אלף יהודים לא"י‪ ,‬יעוררו התמרמרות מצד הערבים ויערערו את‬
‫הביטחון בא"י ואולי במזרח התיכון כולו בשל הפרת האיזון הדמוגרפי‪ .‬מצד אחר‪ ,‬בריטניה הייתה‬
‫זקוקה לסיוע אמריקאי לשיקומה‪ ,‬וממשלת בריטניה לא יכלה להרשות לעצמה לסרב לפניית טרומן‪.‬‬
‫כמוצא מן הסבך‪ ,‬הציעו הבריטים להקים ועדה משותפת עם האמריקאים שתמליץ לשתי הממשלות‬
‫על הדרכים לפתרון בעיית "העקורים" בפרט ובעיית א"י בכלל‪ .‬הבריטים קיוו שהקמת וועדה‬
‫משותפת להם ולאמריקאים תצמצם את הביקורת על מדיניותם בשאלת הפליטים‪ .‬בווין קיווה כי‬
‫האמריקאים יאמצו את הקו הבריטי‪ ,‬ייתנו לו לגיטימציה וישתתפו במימון המשך המעורבות‬
‫הבריטית בא"י‪.‬‬

‫וועדת החקירה האנגלו‪-‬אמריקאית(ועדת חקירה)ינואר ‪1946‬‬

‫תפקידה‪:‬‬
‫‪ .1‬לבחון את שאלת א"י מבחינה מדינית‪-‬כלכלית‪-‬חברתית מנקודת ראות של העלייה היהודית לא"י‬
‫(כבעבר)‪.‬‬
‫‪ .2‬הוועדה נתבקשה לבדוק את מצב היהודים בארצות שבהן נרדפו‪ ,‬את תנאי התקיימותם שם‬
‫ואפשריות הגירתם לא"י או לכל מדינה שמעבר לים‪,‬‬
‫‪ .3‬ללמוד את שורשי הסכסוך הערב‪-‬ישראלי ולהמליץ על פתרון‪.‬‬
‫בוועדה ישבו שישה נציגים בריטיים ושישה נציגים אמריקאים‪.‬‬
‫בווין האמין כי לפניו שישה נציגים אמריקאים תמימים‪ ,‬ברגע שיעמדו על משמעות עלייתם של‬
‫‪ 100.000‬יהודים לארץ כנגד הרוב הערבי הגדול הנכון למאבק מזוין‪ ,‬בארץ ובסביבתה – ימליצו בוודאי‬
 ‫‪77‬‬

‫פה אחד נגד העלייה ארצה‪ .‬בכך יתנו אישור והסכמה למדיניות "הספר הלבן"‪ .‬אולם בווין טעה‪.‬‬
‫הוועדה סיירה "במחנות העקורים" ועמדה על מצבם העגום של שרידי השואה‪ .‬חבריה התרשמו‬
‫מנחישות דעתם של "העקורים" לעלות לא"י ומסירובם להגר אפילו לארה"ב‪.‬‬
‫הוועדה גם סיירה בא"י וגבתה עדויות מהיהודים‪ .‬מנהיגי היישוב היהודי הסבירו לנציגי הוועדה כי יש‬
‫מחסה ל"עקורים"‪ ,‬הזכירו את זיקתו ההיסטורית של העם לא"י ואת המאמצים לבנות מולדת במשך‬
‫הדורות‪.‬‬
‫העדים הערבים הציגו עמדות אנטי‪-‬ציוניות קיצוניות‪ .‬הם טענו כי ארץ‪-‬ישראל לא שייכת ליהודים וכי‬
‫תולדות היישוב היהודי רצופים בגילויי ניצול של הפלאח הערבי‪ .‬לדעתם את בעיית הפליטים היהודים‬
‫יש לפתור שלא במסגרת ארץ‪-‬ישראל‪.‬‬

‫מסקנות הוועדה והמלצותיה (אפריל ‪)1946‬‬

‫למרות חילוקי הדעות הצליחו חברי הוועדה להגיע להמלצות משותפות‪:‬‬
‫‪ .1‬עלייה‪ -‬יש לאשר מיד‪ ,‬עוד בשנת ‪ ,1946‬רישיונות עלייה ל‪ 100-‬אלף "העקורים"‪ .‬היות וא"י לבד‬
‫לא תוכל לפתור את בעיית ה"עקורים"‪ ,‬יש למצוא להם מקלט במדינות נוספות‪.‬‬
‫‪ .2‬ישות מדינית‪ -‬בשל השנאה בין שני העמים‪ ,‬א"י לא תהיה מדינה יהודית ולא מדינה ערבית‪ ,‬ויש‬
‫לעשות הכול שלא יהודים ולא ערבים ישתלטו על הארץ‪ ,‬כדי למנוע מלחמת אזרחים‪ .‬ממשלת‬
‫המנדט תמשיך לשלוט בא"י עד אשר יהיה הסכם נאמנות בפיקוח האו"ם‪ .‬היא תאפשר עלייה‬
‫יהודית ובד בבד תדאג שזכויותיהם ומעמדם של חלקי האוכלוסייה האחרים לא ייפגעו‪.‬‬
‫‪ .3‬קרקעות‪ -‬יבוטל "חוק הקרקעות" מפברואר ‪ 1940‬ותאושר מכירת קרקעות לכול – ללא הבדל גזע‪,‬‬
‫עדה או אמונה – אך תוך הגנה על הפלאח הערבי‪.‬‬
‫(בקצרה‪ -‬עלייה‪ -‬יש להעלות מידית ‪ 100,000‬יהודים לא"י‪ .‬ישות מדינית‪ -‬א"י לא תהיה מדינה יהודית‬
‫ולא ערבית‪ .‬קרקעות‪ -‬יש לבטל את חוק הקרקעות)‬
‫משמעות המלצותיה של הוועדה באנגלו‪-‬אמריקאית‬
‫א‪.‬סיכומיה אינם ברורים‪ ,‬והיו בה הרבה סתירות‪ ,‬אך לראשונה נקבעה עמדה ברורה כלפי‬
‫"העקורים"‪ .‬העלאת ‪ 100.000‬מידית לארץ‪.‬‬
‫ב‪ .‬הוועדה הצביעה על אופיו הבלתי מוסרי והבלתי חוקי של "הספר הלבן"‪ ,‬והמליצה לבטל את‬
‫הסעיף הנוגע לעלייה יהודית המותנית בהסכמת הערבים‪ .‬כן הומלץ על הקלה בתנאי העלייה‪ ,‬גם‬
‫לאחר בואם של "העקורים" על פי תנאי המנדט‪.‬‬
‫ג‪ . .‬נדחתה דרישת הציונים לעצמאות מדינית‬
‫ד‪ .‬סוכלה מזימת הבריטים להביא את ארה"ב להזדהות עם מדיניות "הספר הלבן"‪.‬‬

‫התגובות לדו"ח הוועדה האנגלו‪-‬האמריקאית‬

‫הערבים ‪ -‬דחו את המלצותיה על הסף‪.‬‬
 ‫‪78‬‬

‫היישוב והתנועה הציונית‪ -‬התקשו לקבל את ההמלצות כי רצו להקים מדינה‪ ,‬ואילו הוועדה לא‬
‫המליצה על כך‪ .‬היישוב דרש נחרצות ליישם את המלצות בדבר עלייתם ארצה של ‪" 100.000‬עקורים"‬
‫וביטל "חוק הקרקעות"‪.‬‬
‫האמריקאים ‪ -‬טרומן פרסם גילוי דעת שבו הביע קורת רוח מההמלצה להעלות ארצה ‪100.00‬‬
‫"עקורים" ומההמלצה לבטל את תקנות "הספר הלבן"‪.‬‬
‫הבריטים‪ -‬ממשלת בריטניה נקלעה למצב לא נוח לאור תמיכת טרומן בהמלצות הוועדה‪ ,‬ולמרות‬
‫שהבטיחה לבצע את ההמלצות‪ ,‬העמידה תנאים לא ריאלים ליישום ההמלצות‪:‬‬
‫סיוע צבאי אמריקאי לאחזקת כוחות הצבא בארץ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫סיוע כלכלי אמריקאי לאחזקת כוחות הצבא בארץ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התפרקות המחתרות היהודיות מנשקן (הכוונה כמובן ל"תנועת המרי העברי" שקמה בנובמבר‬ ‫‪‬‬
‫‪ .)1946‬כמו כן הסגרת המחתרות הערביות‪ ,‬והסגרת נשקן לבריטים‪ .‬היישוב דחה דרישותיה‬
‫של בריטניה לביטול פעילותה של "תנועת המרי העברי"‪.‬‬
‫במקביל המשיכה בריטניה בצעדים צבאיים לחיסול ההתנגדות היהודית ופעולות "תנועת המרי‬
‫העברי" ואלו הם‪:‬‬
‫‪ .1‬מצוד אחר ספינות מעפילים וגירוש המעפילים אל מחנות מיוחדים שהוקמו בקפריסין‪.‬‬
‫‪ .2‬הקפדה על קיום "חוק הקרקעות" – לדוגמא" ניסיונות לסיכול ההתיישבות בבירייה (מרס ‪.)1946‬‬
‫‪ .3‬הנהגת תקנות לשעת חירום‪.‬‬
‫‪ .4‬חיפושים נרחבים אחר נשק‪ ,‬ניסיון ללכוד את ראשי ההגנה‪ ,‬מעצרם של חברי מחתרות אצל"‬
‫ולח"י והעמדתם למשפט‪.‬‬

‫החיפוש אחר פתרון לבעיית א"י‪ ,‬הוביל את משרדי החוץ האמריקאי והבריטי שהיו פרו‪-‬ערבים לגבש‬
‫תכנית חדשה‪:‬‬
‫"תכנית מוריסון גריידי"‪(.‬יולי ‪)46‬‬
‫עיקרי התוכנית‬
‫חלוקת הארץ לארבעה אזורים‪ :‬אזור יהודי שיכלול ‪ 17‬אחוזים מן הארץ‪ ,‬אזור ערבי שיכלול‬ ‫‪‬‬
‫‪ 40‬אחוזים מהארץ ושני אזורים נוספים‪ ,‬אזור ירושלים ואזור הנגב שיהיו תחת שליטה‬
‫בריטית ישירה שיהוו ‪ 43‬אחוזים מן הארץ‪.‬‬
‫בארץ תשלוט ממשלה מרכזית ובראשה נציב עליון‪ ,‬בעלת סמכויות בתחום ההגנה ויחסי החוץ‬ ‫‪‬‬
‫לממשלות הערבית והיהודית תהיה זכות לחקיקה ולקביעת חוקי הגירה באזורן‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הממשלה הערבית תוכל לסרב למכור קרקע ליהודים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אם התוכנית תצא לפועל יינתנו ‪ 100.000‬רישיונות עלייה במשך שנה‪ .‬העלייה תאושר על ידי‬ ‫‪‬‬
‫הנציב העליון הבריטי בתנאי שהיא לא תפגע בכושר הקליטה הכלכלי של האזור‪.‬‬
 ‫‪79‬‬

‫טרומן לאחר התלבטות הודיע כי הוא דוחה את תוכנית מוריסון גריידי ותומך בדרישה הציונית‬
‫להעלות מיידית ‪ 100.000‬מפליטים לארץ וכן בהקמת מדינה יהודית‪.‬‬

‫(העמדה הפרו‪-‬ציונית בארה"ב ‪-‬‬

‫‪ .1‬ארה"ב ביקשה למצוא פתרון לבעיות העקורים‪ ,‬אם בשל שיקולים הומאניים ואם בשל העובדה‬
‫שמחנות העקורים היוו נטל כלכלי על ממשלת ארה"ב‪.‬‬
‫‪ .2‬יהדות ארה"ב הפעילה לחץ ציבורי רב על ממשלתה לפעול למען הפליטים והיותה גורם רב‬
‫משמעותי בקבלת ההחלטות הפוליטיות‪ .‬סגירת שערי ארה"ב על ידי חוקי הגירה נוקשים מנעה‬
‫אפשרות לקלוט פליטי שואה‪ .‬תחושת אשמה נסתרת במיוחד בקרב יהודי ארה‪,‬ב כי לא עשו מספיק‬
‫למען אחיהם בתקופת השואה גרמה גם היא ללחץ הציבורי‪.‬‬
‫העמדה האנטי‪-‬ציונית בארה"ב‪-‬‬
‫‪ .1‬הנפט המצוי בשפע במדינות ערב היה גורם מרכזי וכלי שכנוע מרכזי בידי שדולת חברות הנפט‬
‫בארה"ב‪ ,‬שדולה זו טענה כי עימות עם מדינות ערב יפגע באינטרסים הכלכליים של ארה"ב ויביא‬
‫לאובדן זכויות הנפט האמריקאיות באזור‪.‬‬
‫‪ .2‬בלימת הקומוניזם – בריטניה בעלת ברית חשובה של ארה"ב‪ ,‬נוכחותה באזור בלמה את‬
‫התפשטות הקומוניזם ולכן אין להחלישה ולהתעמת עימה בשאלה הציונית‪).‬‬

‫מאבק היישוב היהודי בשלטונות המנדט הבריטי ‪ (1945-1947‬בתחומים‪ :‬מאבק צבאי‪-‬תנועת המרי‪,‬‬
‫העפלה‪ ,‬התיישבות‪ ,‬מאבק רצוף‪ ,‬מאבק צמוד)‬

‫המאבק הצבאי ‪ -‬הקמת "תנועת המרי העברי" אוקטובר ‪ -1945‬יולי‪1946‬‬

‫באוקטובר ‪ 1945‬נוסדה "תנועת המרי העברי"‪ .‬הייתה זו תנועה למאבק צבאי בבריטים‪ ,‬שבמסגרתה‬
‫התאחדו שלוש המחתרות "ההגנה"‪ ,‬האצ"ל והלח"י‪ .‬התנועה פעלה נגד שלטונות המנדט הבריטיים‪.‬‬
‫היא הוקמה בתום מלחמת העולם ה‪.2-‬בראשה הייתה ועדה שאישרה את קיום הפעולות‪ ,‬תיאמה את‬
‫מועדן וקבעה איזה ארגון יבצע אותם‪(.‬ועדת ‪)x‬‬

‫הסיבות להקמת תנועת המרי העברי ולמאבק הצבאי בבריטים ‪:‬‬

‫‪ .1‬אכזבה ממשלת בריטניה ‪ -‬התנועה הציונית תלתה תקוות רבות בחילופי השלטון באנגליה‪ .‬עם‬
‫תום המלחמה ניצחה מפלגת הלייבור בבחירות ‪ .‬טרם הבחירות הבטיחו אנשיה לפעילים הציוניים‬
‫שאם הלייבור תעלה לשלטון היא תתמוך בהקמתה של מדינה יהודית‪ .‬העובדה שלאחר עליית‬
‫הלייבור לשלטון לא השתנתה מדיניות הספר הלבן של בריטניה גרמה לאכזבה של התנועה‬
‫הציונית ושל היישוב היהודי בארץ ישראל ולאובדן האמון בבריטניה במיוחד לאחר נאומו של‬
 ‫‪80‬‬

‫בווין שהיווה נקודת מפנה‪ .‬התנועה הציונית הפכה לאקטיביסטית התובעת את סיום המנדט‬
‫הבריטי בא"י‪.‬‬
‫‪ .2‬השפעת המלחמה – השואה שהתרחשה לעם היהודי בתקופת מלחמת העולם השנייה העמיקה את‬
‫ההכרה בדבר הצורך במדינה שתהיה ארץ מקלט לעם היהודי‪ .‬הכרה זו העמיקה את ההבנה כי‬
‫בריטניה מהווה סכנה לעם היהודי ומכשול בדרך להקמה של מדינה יהודית‪.‬‬
‫‪ .3‬היישוב התחזק במהלך המלחמה – בתום המלחמה היה היישוב היהודי הרבה יותר חזק מבחינה‬
‫כלכלית וארגונית‪ .‬מול עמדתה של בריטניה ניצבה הנהגת היישוב שעמדה על מימוש העקרונות‬
‫שנקבעו בבולטימור – הקמת קהילה יהודית עצמאית בארך ישראל‪.‬‬
‫‪ .4‬יתרון האחדות – הנהגת היישוב הבינה כי לפעולה משותפת על כל הזרמים והפלגים ביישוב‬
‫היהודי ובתנועה הציונית תהיה השפעה רבה יותר על הבריטים ועל דעת הקהל העולמית‪.‬‬

‫עיקרי ההסדר היסוד של "תנועת המרי העברי"‬

‫היוזמה לייסוד תנועת המרי העברי היתה של דוד בן גוריון‪ ,‬יושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית‪ .‬ועל‬
‫פי הוראתו הזמינה מפקדת ההגנה את האצ"ל והלח"י לשתף עמה פעולה במאבק נגד הבריטים‪.‬‬
‫ההסדר בין שלוש המחתרות הובא בהסכם שעיקריו היו כדלהלן‪:‬‬
‫"תנועת המרי העברי" היא מסגרת לתאום פעולה ומדיניות בין שלוש המחתרות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אין לבצע פעולות ללא אישור ממפקדת תנועת המרי‪ ,‬הכוללת את נציגי כל שלוש המחתרות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מפקדה זו קיבלה את הכינוי ועדת ‪.X‬‬
‫יקוימו פגישות קבועות בין מנהיגי המחתרות ומפקדיהן לצורך תיאום ותכנון פעולות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫פעולות לרכישת נשק ולחלופין פעולות להשתלטות על מצבורי נשק אינן צריכות אישור של‬ ‫‪‬‬
‫המפקדה המשותפת‪.‬‬
‫במקרה של פרישת ארגון "ההגנה" מהמאבק המזוין‪ ,‬האצ"ל והלח"י יהיו רשאים להמשיך בו‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מטרות תנועת המרי העברי‪.‬‬

‫‪ .1‬לפעול כנגד מדיניות הספר הלבן הבריטי בארץ בעזרת‪-‬‬
‫*פעולות להבטחת העלייה וההתיישבות‪.‬‬
‫*פעולות שיטתיות נגד המנגנון המשטרתי והממשלתי‪.‬‬
‫*פגיעה באינטרסים חיוניים לבריטניה‪.‬‬
‫‪ .2‬תנועת המרי לא צמצמה את פעולותיה רק למסגרת צבאית אלא פעלה בכל הכיוונים (עלייה‪,‬‬
‫התיישבות)‪ ,‬שהיה בהם לתרום לתקומה מדינית של העם היהודי בארצו‪ .‬התנועה רצתה לערער על‬
‫שלוותו של המשטר האנטי ציוני‪.‬‬
‫‪ .3‬כמו כן רצתה להפגין בפני העולם את כוחו של היישוב היהודי שאינו נכנע ואינו מקבל משטר‬
‫השואף לחסל את הציונות‪.‬‬
 ‫‪81‬‬

‫פעולות תנועת המרי העברי (ניתן לדעת ‪ 2‬פעולות‪ -‬עדיף ליל הרכבות וליל הגשרים‪).‬‬

‫‪ .1‬שחרור עצורי מחנה עתלית – ‪ - 9.10.45‬מאה אנשי הפלמ"ח יצאו בפעולה לילית למחנה המעצר‬
‫בעתלית ושחררו ‪ 208‬מעפילים שהיו כלואים במחנה‪ .‬הם הובילו אותם לקיבוץ בית אורן‪.‬‬
‫הבריטים זהו את עקבות הבורחים ושלחו כוחות צבא לאזור בית אורן ההגנה הזעיקה למקום‬
‫אלפים מתושבי חיפה שהתערבו באנשי הקיבוץ ומנעו מהבריטים לאתר את הבורחים ולעצור‬
‫אותם‪ .‬הבריטים נמנעו מעימות חזיתי עם האזרחים ועזבו את בית אורן‪ .‬אנשי הפלמ"ח פיזרו את‬
‫המעפילים ביישובי הסביבה‪.‬‬
‫ליל הרכבות ‪ -‬נובמבר ‪ 50 1945‬יחידות פלמ"ח חיבלו במסילות הברזל ב‪ 150-‬מקומות ברחבי‬ ‫‪.2‬‬
‫הארץ‪ .‬הם פוצצו גשרים ואך חיבלו ב‪ 2-‬ספינות שעסקו בציד אוניות מעפילים‪.‬המטרה הייתה‬
‫לשבש את מאבק הבריטים בהעפלה ולחבל במתקנים אסטרטגיים‪.‬‬
‫‪ .3‬התקפות על תחנות משטרה ‪ -‬חבלנים של תנועת המרי פוצצו ‪ 2‬תחנות משטרה‪ ,‬בגבעת אולגה‬
‫ובסידני‪-‬עלי שמהן יצאו שוטרים ל"ציד מעפילים"‪ .‬כוחות אצ"ל ולח"י פוצצו תחנות משטרה‬
‫בריטיות בירושלים וביפו‪ ,‬לאחר שהבריטים עצרו את אוניית המעפילים "ברל כצנלסון"‪.‬‬
‫‪ .4‬פיצוץ מתקני רדאר – לאחר שנתפסה אוניית המעפילים "אנצו סירני" בלב ים‪ ,‬הותקפו ופוצצו‬
‫מתקני הרדאר שעל הכרמל‪ ,‬בסידני עלי בהרצליה ובגבעת אולגה‪.‬‬
‫"ליל וינגייט"‪ -‬ינואר ‪ ,1946‬כאשר התקרבה אוניית המעפילים "וינגייט"‪ ,‬נאספו מאות אנשי‬ ‫‪.5‬‬
‫פלמ"ח בחוף ת"א‪ ,‬כדי להוריד את המעפילים לחוף‪ .‬הבריטים תפסו את האונייה בלב‪-‬ים ובכך‬
‫מנעו את הפעולה‪.‬‬
‫‪ .6‬פברואר ‪ - 1946‬האצ"ל והלח"י תקפו את שדות התעופה הבריטים בקסטינה ובכפר סירקין‪.‬‬
‫‪ .7‬ליל הגשרים ‪ –1946‬זו הייתה הפעולה המקיפה והנועזת ביותר של תנועת המרי העברי‪ .‬היא באה‬
‫בעקבות התחמקותה של הממשלה הבריטית מלקבל את המלצות האנגלו‪-‬אמריקאית וכן הודעתו‬
‫המרגיזה של בווין שר החוץ שטען כי העלאתם המיידית ‪ 100.000‬יהודים תאלץ אותו לשלוח עוד‬
‫דיביזיה של חיילים בריטים‪ .‬הוא טען עוד‪ ,‬כי ביצוע מסקנות הוועדה האנגלו‪-‬אמריקאית תגרור‬
‫הוצאה כספית גדולה ושר האוצר הבריטי לא יכול לקבל על עצמו אחריות להוצאה נוספת‪.‬‬
‫ב‪ 17-‬ביוני ‪ 1946‬יצאו חוליות פלמ"ח לבצע את גדול המבצעים של תנועת המרי (מבצע מרכולת)‪ ,‬זו‬
‫היתה הפעולה המקיפה והנועזת ביותר של תנועת המרי העברי‪ .‬בפעולה זו נהרסו ‪ 10‬מתוך ‪ 11‬הגשרים‬
‫המחברים את א"י עם שכנותיה הערביות ובכך נותקה הארץ (‪ 2‬גשרים ליד מטולה‪ ,‬גשר בנות יעקב‪,‬‬
‫אלנבי‪ ,‬עזה ועוד)‪ .‬בפיצוץ נהרגו ‪ 14‬לוחמים שחומר הנפץ שנשאר על גופם התפוצץ בטרם עת‪ .‬המבצע‬
‫נועד להוכיח לבריטים כי לא ישרור שקט בארץ אם שעריה יהיו נעולים‪.‬‬
‫מבחינה התיישבותית‪ -‬פרשת בירייה מתאימה לפעילות של תנועת המרי למרות שכתובה מתחת‬
‫למאבק צמוד‪.‬‬
 ‫‪82‬‬

‫תגובות הבריטים לפעולות תנועת המרי העברי‬

‫‪ .1‬החמרה ביחס ובפיקוח על היישוב היהודי‪:‬‬
‫הבריטים הגבירו כוחותיהם בא"י‪ ,‬פרסמו תקנות לשעת חירום‪ -‬גזר דין מוות או מאסר עולם למי‬
‫שנתפס וברשותו נשק או היה מעורב בפעולות טרור‪ .‬הוצאה תקנה שעל פיה ניתן היה לעצור כל אדם‬
‫שנראה כחשוד וזאת ללא צורך בהבאתו בפני שופט‪.‬‬
‫הבריטים טענו כי העלייה הבלתי ליגלית מחריפה את היחסים בין היהודים‪ ,‬ערבים ובריטים‪ ,‬כמו כן‬
‫טענו כי העלייה הבלתי ליגלית משמשת סכנה חמורה לחוק ולסדר בא"י‪ .‬אי לכךהגבירו את מאבקם‬
‫בהעפלה והצליחו ללכוד את רוב אוניות המעפילים‪ .‬כמו כן הקימו הבריטים את מחנה המעצר‬
‫בקפריסין ולשם החלו לשלוח את כל המעפילים שנתפסו‪.‬‬

‫‪ .2‬השבת השחורה ‪ -‬מבצע ברוד סייד ‪ 29 -‬יוני ‪ - 46‬הפעולה הקשה ביותר‪.‬‬

‫מטרות הבריטים בפעולה זו‪-‬‬
‫לחסל את תנועת המרי העברי ובעיקר את הפלמ"ח‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לאסור את ראשי ההגנה והסוכנות היהודית וכך להשאיר את היישוב ללא הנהגה מדינית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לחשוף מסמכים שיוכיחו את הקשר בין ההגנה לסוכנות היהודית ותנועת המרי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מהלך המבצע ‪-‬‬
‫במבצע השתתפו כ‪ 17.000 -‬חיילים בריטים‪.‬‬
‫נערכו חיפושים אחרי נשק ומעפילים ב‪ 27-‬יישובים בארץ‪ .‬הבריטים הטילו סגר מוחלט על‬ ‫‪‬‬
‫היישובים – רמת דוד‪ ,‬גבעת ברנר‪ ,‬יגור‪ ,‬דגניה א‪,‬ב‪ .‬ורמת הכובש‪ .‬בקיבוץ יגור הם מצאו סליקים‬
‫עם כמות גדולה של נשק‪ .‬את קיבוץ רמת הכובש הרסו הבריטים בחיפושיהם‪.‬‬
‫פרצו לבתים של מנהיגי היישוב כמו דוד הכהן ומשה שרת‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כלאו אלפי עצורים בעתלית ולטרון אשר הושארו בכלא עד חודש אוגוסט‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫משמעות השבת השחורה‬
‫השבת השחורה גרמה נזק ליישוב‪ .‬עשרות קיבוצים נפגעו‪.‬לאחר השבת השחורה התקשו מאוד חברי‬
‫המחתרת לפעול‪ .‬השבת השחורה חידדה את היחסים בין המתונים שהבינו כי פעולות נגד בריטניה‬
‫יחריפו את המצב ביישוב‪ ,‬לאקטיביסטים בתוך היישוב שרצו להמשיך בפעולות אקטביסטיות‪ ,‬ואת‬
‫היחסים בתוך תנועת המרי בין ההגנה‪ ,‬האצ"ל והלח"י שלא הסכימו למתן את תגובותיהם‪ ,‬אך היו‬
‫לה גם הישגים משמעותיים‪.‬‬
‫‪ .1‬היא הבליטה את ליכודו וחוסנו של היישוב במאבק משותף‪.‬‬
‫‪ .2‬גילתה לציבור היהודי כי הגיע רגע האמת עם בריטניה ואין דרך חזרה‪.‬‬
‫‪ .3‬כשלון הבריטים לשבור את היישוב ובואם לידי ייאוש שפירושו העברת העניין לאו"מ‪.‬‬

‫פיצוץ מלון המלך דוד בירושלים ‪ 22‬ביוני ‪ 46‬לאחר השבת השחורה‬

 ‫‪83‬‬

‫לאחר השבת השחורה קבעו בהגנה כי כוח הארגון לא נשבר ויש להוכיח שלא נכנעו‪ .‬ההחלטה לפוצץ‬
‫את מרכז השלטון הבריטי הייתה של תנועת המרי‪ .‬לעצם ביצוע הפעולה לא ניתן אישור סופי מועדת‬
‫‪ .X‬הפעולה נועדה להוכיח לעולם כולו שאפילו לב ליבו של השלטון הבריטי אינו יכול לעמוד בפני‬
‫כוחות עבריים‪ 23 .‬מאנשי האצ"ל ביצעו את הפיצוץ ב‪ 22-‬ביולי ‪ 350 .46‬ק"ג חומר נפץ הוגנבו ב‪ 7-‬כדי‬
‫חלב לבית הקפה במרתף הבניין‪ .‬הבריטים הוזהרו טלפונית לפנות במהירות את הבניין‪ ,‬אך לא שעו‬
‫לאזהרות‪ .‬בפיצוץ נהרגו ‪ 82‬איש – ‪ 17‬יהודים‪.‬‬
‫תגובות הבריטים לפיצוץ מלון המלך דוד‬
‫‪.1‬הבריטים החלו בביצור בנייני הממשלה בפני התקפות טרור והעמידו לידם משמרות צבא וגדרות‬
‫תיל‪ .‬היישוב כינו אותם בלעג‪" :‬בווינראדים" (ערי בווין)‪ .‬כך נוצר מצב מעניין בו שליטי הארץ נמצאו‬
‫במצור בארץ בה משלו‪.‬‬
‫‪ .2‬תגובה נוספת הייתה מבצע כריש – מבצע ענק של הטלת עוצר על תל‪-‬אביב וחיפוש נרחב‪ ,‬במטרה‬
‫למצוא את ראשי היישוב והמחתרות וכלי נשק‪ .‬כ‪ 30-‬אלף חיילים בריטים השתתפו במבצע‪ ,‬ועם זאת‬
‫היה היבול שהניב היה דל ביותר‪ .‬הם חשפו את מפקד הלח"י יזרניצקי (יצחק שמיר) ושלחוהו‬
‫לאריתריאה שבאפריקה‪ ,‬מצאו כמה מחסני נשק קטנים‪ ,‬ותו לא‪ .‬הפיצוץ היה גם מרכיב חשוב‬
‫בהחלטת הבריטים לגרש מעפילים לקפריסין‪ ,‬החל מאוגוסט ‪.1946‬‬
‫תגובת היישוב ‪-‬‬
‫ראשי היישוב‪ ,‬הנהלת הסוכנות ומפקדת ההגנה הזדעזעו מפיצוץ מלון המלך דוד‪.‬הם האשימו את‬
‫ארגון האצ"ל שלא דחה את הפעולה כפי שנתבקש‪ .‬האצ"ל הטיל את האחריות על הבריטים כי לא‬
‫פינו את האנשים מהמלון למרות שהוזהרו מראש‪.‬‬

‫הסיבות לפירוק תנועת המרי העברי‬

‫השבת השחורה‪-‬התגובה הבריטית "השבת השחורה" שבאה בעקבות פעולותיה של "תנועת המרי‬
‫העברי" הבהירה להנהגת היישוב היהודי בארץ כי המשך הפעילות נגד השלטון הבריטי יביא בעתיד‬
‫למכות כואבות בריטיות‪.‬מכות שהיישוב לא יוכל להתאושש מהן‪ .‬הנהגת היישוב סברה כי המשך‬
‫פעילותה של "תנועת המרי" יעמיד את היישוב היהודי בסכנה‪.‬‬
‫פיצוץ מלון המלך דוד הביא במישרין לפירוקה של תנועת המרי העברי‪ ,‬מאחר ונטען כי האצ"ל פעל על‬
‫דעת עצמו ולא על פי ועדת ‪. X‬אין לראות בפיצוץ המלון את הסיבה היחידה‪ .‬חשדנות והססנות ליוו‬
‫את פעולות המחתרת מרגע שקמה‪ .‬ההגנה הביטה בחשד על "הפורשים" וראתה בהם רע הכרחי‪ .‬אצ"ל‬
‫ולח"י הביטו בחשד על ההגנה שמא זו תיטול מהם את האוטונומיה ותכתיב להם את מרותה‪.‬‬
‫משמעות הפירוק הייתה שדבר לא עצר כעת את הארגונים הפורשים מלבצע טרור ללא כל הגבלה‬
‫ופיקוח‪.‬‬
‫משמעות תנועת המרי העברי‬
 ‫‪84‬‬

‫תנועת המרי התקיימה ‪ 10‬חודשים‪ .‬היה זה הישג חשוב לעוצמתו הצבאית של היישוב אשר הוכיח את‬
‫כושרו המבצעי נגד הצבא הבריטי שעלה עליו פי כמה‪ .‬חשיבותה הרבה שהוסיפה על התשתית‬
‫הצבאית והכינה את היישוב למאבק בערבים ‪.1948‬‬

‫"מאבק צמוד" ו"מאבק רצוף" המשך הפעילות הצבאית של הארגוני המחתרת הגנה אצ"ל וח"י‬
‫לאחר פירוקה של תנועת המרי ‪ 1946-1947‬מאבק רצוף ומאבק צמוד‪.‬‬

‫רקע‬
‫לאחר פירוק תנועת המרי העברי תמכו ארגוני האצ"ל והלח"י (נקראו האקטיביסטים) במאבק רצוף‬
‫ואילו ההגנה במאבק צמוד‪.‬‬
‫מטרת המאבק צמוד ורצוף‪ -‬על פי שתי הגישות להביא לסיום המנדט הבריטי על א"י ולהקמת מדינה‬
‫יהודית בא"י‪.‬‬

‫מהו המאבק הרצוף‬

‫המאבק הרצוף היה מאבק של האצ"ל והלח"י‪ .‬מאבק בלתי מוגבל בזמן או בתחומי פעילות על מנת‬
‫לפגוע בבריטים‪ .‬מאבק רצוף נגד הבריטים עד שהם יעזבו את א"י ותוקם מדינה יהודית עצמאית‪.‬‬
‫המאבק יתנהל ללא הגבלת זמן ותחומי פעילות‪ .‬הקו המנחה היה לפגוע בבריטים בכל מקום בא"י‬
‫במתקנים‪ ,‬חיילים ואנשי מנהל‪(.‬בנוסף להעפלה ולהתיישבות)‬

‫הנימוקים למאבק הרצוף‪:‬‬

‫ההנחה הייתה שהבריטים אינם מעוניינים בהקמת מדינה בא"י ואין כל סיכוי להתקדם באמצעות‬
‫שתוף פעולה עם בריטניה‪ .‬רק מאבק רצוף בהם יאלץ אותם להיערך מחדש ‪,‬לתגבר את כוחותיהם‬
‫בארץ‪ ,‬להשקיע משאבים וכוח אדם רב דבר שיכביד על תקציבה של בריטניה‪ .‬מצב זה יביא ללחץ דעת‬
‫הקהל הבריטית על ממשלת בריטניה להוציא את כוחותיה מא"י ולהביא לסיום המנדט‪.‬‬

‫הפעילות הצבאית של ארגוני אצ"ל ולח"י לאחר פירוק "תנועת המרי העברי" במסגרת המאבק הרצוף‬

‫‪ .1‬הפריצה לכלא עכו ותליית הסרג'נטים הבריטים‪ -‬במאי ‪ 1947‬פרצו אנשי האצ"ל לכלא עכו ושחררו‬
‫עצירים‪ .‬בקרב נהרגו לוחמי אצ"ל ‪ .‬בעת הפריצה לכלא נתפסו שלושה חברי אצ"ל‪ .‬כדי למנוע את‬
‫הוצאתם להורג בתלייה חטף האצ"ל שני סמלים בריטים‪ .‬האצ"ל הציב אולטימטום לבריטים לשחרר‬
‫את אנשיהם ולא הם יתלו את הסמלים שחטפו‪ .‬אלא שביולי ‪ 47‬הוצאו שלושת חברי האצ"ל להורג‪13.‬‬
‫שעות לאחר מכן הוצאו להורג בתלייה שני הסמלים בסמוך לחורשה ליד נתניה‪ .‬עולה זו גרמה לזעזוע‬
‫וזעם בבריטניה‪ .‬רבים מקרב אנשי היישוב היהודי הזדעזעו אף הם מהמעשה והפעולה גונתה בחריפות‬
‫ע"י ראשי היישוב‪.‬‬
 ‫‪85‬‬

‫‪ .2‬התקפות על מתקנים בריטים‪ -‬אנשי האצ"ל והלח"י תקפו כל מטען צבאי ואזרחי הקשור לשלטון‬
‫הבריטי‪ .‬תקיפת דרכי תחבורה‪ ,‬עמודי טלגרף‪,‬משרדים‪ ,‬הנחת מוקשים לרכבים בריטים‪ ,‬פיצוץ בתי‬
‫הזיקוק בחיפה ופיצוץ צינור הנפט עיראק חיפה‪.‬‬

‫מהו המאבק הצמוד‬

‫המאבק הצמוד הוא מאבק שארגון ההגנה נקט בו‪ .‬הוא נקרא מאבק צמוד משום שהיה צמוד למטרות‬
‫התנועה הציונית אשר קבעה כי אסור להסלים (להקצין) את המאבק נגד הבריטים וצריך להתמקד‬
‫במאבק על העפלה התיישבות‪ ,‬ומשא ומתן מדיני בזירה הבין לאומית‬

‫הנימוקים של התומכים במאבק הצמוד‪:‬‬

‫הקמת מדינה יהודית תובטח רק על ידי פעולות מתואמות בא"י ובזירה המדינית בהנחיית‬ ‫‪-‬‬
‫מוסדות התנועה הציונית‪.‬‬
‫הקמת המדינה היהודית מותנית בהתמקדות בעלייה והתיישבות‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫מאבק רצוף יפגע באופי המוסרי של המאבק ויצמצם את התמיכה במפעל הציוני‬ ‫‪-‬‬
‫מאבק רצוף יגרום להסלמה בתגובת הבריטים ועלול להביא לעימות ישיר עם בריטניה שיסכן‬ ‫‪-‬‬
‫את המפעל הציוני‪.‬תגובת בריטניה עלולה להיות אלימה ועלולה לפגוע בהישגי היישוב‪.‬‬
‫הטרור פוגע החיים הדמוקרטיים של היישוב היהודי מפני שארגוני הפורשים(אצ"ל לח"י)‬ ‫‪-‬‬
‫אינם מצייתים להנהגת היישוב‬
‫המאבק היה בשני תחומים‪ -‬התיישבות והעפלה‪.‬‬

‫המאבק בתחום ההתיישבות‬

‫מטרות ההתיישבות היו‪:‬‬
‫חשיבות אסטרטגית – הצורך לתקוע יתד בחלקים בארץ ישראל‪ ,‬כדי למנוע את ניתוקם‬ ‫‪.1‬‬
‫במקרה של חלוקה מדינית‪ .‬לקבוע נוכחות יהודית בכל חלקי א"י‪ ,‬ולסמן את גבולות המדינה‬
‫שתוקם‬
‫מאבק במסמך "הספר הלבן" של מקדולנד ועקיפת "חוק הקרקעות" ‪.1940‬‬ ‫‪.2‬‬
‫רכישת קרקעות בכל מקום שבו ניתן לקנות קרקעות להרחבת מעגל ההתיישבות‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫פרשת ברייה‬
‫בראשית ‪ 1945‬הוקמה קבוצת בירייה מטעם "המחלקה הדתית של הפלמ"ח" במסגרת‬ ‫‪‬‬
‫התכנית לחיזוק הגליל העליון‪ .‬הקבוצה התיישבה באחת הגבעות צפונית לצפת ועסקה‬
‫בנטיעות ובאימונים צבאיים‪.‬‬
 ‫‪86‬‬

‫בינואר ‪ 1946‬עצרו הבריטים מחלקה של הפלמ"ח וכלאו את אנשיה במשטרת כנען שבצפת‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫למרות שלא נמצא ברשותה שום דבר חשוד‪ .‬ההגנה ערכה שני ניסיונות פריצה למשטרת כנען‬
‫כדי לשחרר את העצורים‪ ,‬אך שתי הפעולות נכשלו‪.‬‬
‫הבריטים פתחו בחיפושים‪ ,‬וליד בירייה גילו מחסן נשק‪ .‬כל ‪ 24‬אנשי בירייה נעצרו ונכלאו‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫וכוחות בריטיים השתלטו על היישוב‪ .‬כדי לא ליצור תקדים להרס יישוב עברי‪ ,‬התקבלה‬
‫החלטה "לכבוש" את בירייה בשנית‪ ,‬והוחל בארגון עלייה המונית אליה‪ .‬מאות חברים‬
‫בתנועת "הנוער העובד" עלו לביריה עם מאות מתנדבים והשתלטו עליה מחדש‪ .‬תוך שעות‬
‫מספר הקימו במקום מבנים‪ ,‬בנו גדר ואוהלים‪ .‬הבריטים שהופתעו‪ ,‬כבשו את בירייה והרסו‬
‫אותה‪.‬‬
‫שוב התקבלה החלטה "לכבוש" את בירייה‪ ,‬שוב נערכה עלייה המונית של אלפי אנשים לגליל‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫וביריה ג' "קמה לתחייה" בתגובה הטילו הבריטים מצור על ברייה אך העלייה ההמונית‬
‫אילצה את הבריטים לוותר וברייה נשארה בידיים עבריות‪.‬‬
‫פרשת בירייה הוכיחה את זכותו של היישוב להתנחל בארצו בכל מחיר‪ ,‬ובירייה הפכה‬ ‫‪‬‬
‫לסמל ההתיישבות‪.‬‬

‫יום הנגב‪ -‬הקמת אחד עשר היישובים בנגב הצפוני (אוקטובר ‪ )1946‬התיישבות כמעצבת גבולות –‬
‫עם פרסום תכנית "מוריסון גריידי" שביקשה להשאיר את הנגב בידי הבריטים (כאזור ניטרלי)‪ ,‬הוחלט‬
‫להעמיד את מפעל ההתיישבות בנגב בראש סדר העדיפויות ולהקים בו נקודות התיישבות משיקולים‬
‫מדיניים‪ ,‬יותר מאשר משיקולים כלכליים‪.‬‬
‫בלילה שבין ה ‪ 5-6‬באוקטובר הוקמו ‪ 11‬יישובים בנגב במתכונת "חומה ומגדל"‪ .‬כל יישוב מנה כ‪30-‬‬
‫איש‪ ,‬הוקמו בו מספר צריפים‪ ,‬העמידו חביות מים והקיפו אותו בגדר‪(.‬נירים‪,‬חצרים‪ ,‬נבטים‪ ,‬כפר‬
‫דרום‪ ,‬בארי‪ ,‬תקומה‪ ,‬שובל‪ ,‬גלאון‪ ,‬קדמה ומשמר העמק)‪ .‬הבריטים לא הגיבו להתיישבות זו לאחר‬
‫הלקח שנלמד בפרשת ברייה בו הבינו כי כל ניסיון עקירת יישוב חקלאי יהודי ייתקל בהתנגדות עזה‬
‫מצד היישוב כולו שתהיה לה השפעה על דעת הקהל העולמית‬
‫‪ .‬היתרונות בהקמתם של ‪ 11‬היישובים בנגב היו אלה‪:‬‬
‫זה היה המבצע הגדול מסוגו בתולדות ההתיישבות‪ .‬היישוב הראה את כוחו בהתיישבות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בכך שהכלילו את הנגב בתחומי המדינה העברית‪ ,‬במפת החלוקה‪ ,‬קבעו יישובי הנגב את המפה‬ ‫‪‬‬
‫הפוליטית של דרום הארץ‪.‬פריצת יהודים לנגב והאי‪-‬תגובה מצד הבריטים השפיעו על הצד הרוסי‬
‫בעת דיוני האו"מ לתמוך בהקמתה של מדינה יהודית‪.‬‬
‫במלחמת העצמאות הוכחה חשיבותם האסטרטגית של יישובים אלו שעמדו באומץ מול הכוחות‬ ‫‪‬‬
‫המצריים והיו גורם עיקרי בבלימת התקדמותו‪.‬‬
‫מתונים וקיצוניים ביישוב היו גאים במבצע ‪ 11‬היישובים‪ ,‬והמורל ביישוב היהודי כולו עלה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תמימות הדעים סביב המפעל הזה הייתה חשובה ערב המלחמה המכרעת‪.‬‬
 ‫‪87‬‬

‫בעקבות ‪ 11‬הנקודות הונח צינור מים לנגב והורחבה פעילות ההתיישבות למקומות נוספים בארץ‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫המאבק בתחום ההעפלה‬

‫המטרות‬
‫‪ .1‬להציל את פליטי השואה ולחזק את היישוב‪ ,‬כלומר לחזק את הזיקה בין בעיית הפליטים‬
‫לשאלת א"י‪.‬‬
‫‪ .2‬להוכיח שהיהודים אינם נכנעים לתכתיבי "הספר הלבן" ומוקיעים אותם‪,‬‬
‫‪.3‬לעורר את דעת הקהל בעולם נגד בריטניה וללחוץ על ממשלת בריטניה שתשנה את מדיניותה‪.‬‬

‫(היקף ההעפלה התרחב לאחר המלחמה‪ ,‬והיא קיבלה משמעות לאומית ומדינית מכרעת במאבק‬
‫להקמת המדינה‪ .‬ההעפלה אורגנה על ידי המוסד לעלייה ב' שהוקם ב‪ ,1939-‬היה זרוע של ה"הגנה"‬
‫וטיפל בכל ענייני הפליטים שרצו לבוא לא"י‪ .‬שליחיו דבקו במשימתם‪ ,‬כמעט כולם היו אנשי קיבוצים‪,‬‬
‫בעלי הכרה עמוקה של שליחות לאומית‪ ,‬בעלי יוזמה וכושר אלתור‪ .‬שליחי "המוסד לעלייה ב'"‬
‫התפרשו על פני שלוש יבשות (אסיה‪ ,‬צפון אפריקה‪ ,‬ואירופה) ובעיקר בצירי המוצא לים התיכון (יוון‪,‬‬
‫יוגוסלביה‪ ,‬איטליה וצרפת)‪ .‬מרכז הארגון היה בפריז ובראשו עמד שאול אביגור‪.‬שליחי המוסד לעלייה‬
‫ב' איתרו את הפליטים ‪,‬עודדו את אותם לעלות לארץ וטיפלו בהם עד עלייתם לארץ‪.‬דאגו לאנשי קשר‬
‫רכישת ספינות מתאימות ומציאת מלווים מתאימים‪).‬‬
‫המוסד לעלייה ב' גייס בשנים ‪ 1945-1948‬כ‪ 64-‬ספינות מעפילים‪ .‬רובן יצאו מנמלי איטליה‪ .‬בהורדת‬
‫המעפילים לחוף נעזרו אנשי המוסד לעלייה ב' בפלמ"ח ובפלי"ם ‪-‬המחלקה הימית של הפלמ"ח‬
‫שתפקידה היה להוביל ספינות מעפילים ולהורידם לחוף ולהכשיר חבלנים ימיים לפגיעה בכלי שיט של‬
‫הבריטים‪.‬כמוכן ניסיונות לפגוע בתחנות מכ"ם בריטיות בארץ‪.‬‬

‫קשיים ארגוניים‪ ,‬כספיים ופוליטיים‬

‫‪ .1‬רכישת ספינות נוסעים בשל מחסור בכלי שיט‪ .‬רכישת הספינות היתה מבצע מסובך‪ ,‬הן בגלל‬
‫המחסור בספינות והן בגלל בפיקוח שהנהיגו הממשלות על המספנות‪ .‬מארגני ההעפלה נאלצו‬
‫לרכוש ספינות בקר‪ ,‬משא ונהר ולהופכן לספינות נוסעים‪.‬‬
‫‪ .2‬ארגון מסועף ומורכב בכל הנוגע להעברת העולים לנמלי היעד ותיאום בין כל הגורמים‪ .‬את‬
‫הטיפול בעולים היה צריך לארגן באירופה‪ ,‬ולא בא"י‪ ,‬להעבירם לנמלי המוצא‪ ,‬לצייד את‬
‫האוניות במזון‪ ,‬במערכת קשר אלחוטי ולקשור קשרים עם השלטונות‪ .‬כדי להערים על‬
‫הבריטים ולא להילכד בעת ההורדה בחופי הארץ‪ .‬היה צריך לבצע פעולות הטעייה‪.‬‬
‫כיצד נאבקו הבריטים נגד ההעפלה‪:‬‬
‫‪ .1‬הפעילו לחץ על מדינות אירופה כדי למנוע יציאת ספינות מעפילים מתחומן‪.‬‬
‫‪ .2‬הטילו מצור מסיבי על חופי א"י‪ .‬למשימה גויס הצי המלכותי הבריטי שסייר לאורך החופים‬
‫והסתייע בתחנות רדאר וסיורים אוויריים לאיתור אוניות המעפילים‪.‬‬
 ‫‪88‬‬

‫‪ .3‬הגירוש לקפריסין‪ -‬בקיץ ‪ 46‬החלו הבריטים בגרוש מעפילים שנתפסו למחנות שהקימו‬
‫בקפריסין‪( .‬מבצע איגלו) הבריטים עשו זאת משום כשלון תוכנית מוריסן גריידי‪ ,‬פיצוץ מלון‬
‫המלך דוד וחששם כי כניסת עולים יהודיים לארץ תגרור תגובה אלימה של היהודים‪.‬‬
‫במחנות בקפריסין שהו למעלה מ‪ 50,000 -‬מעפילים‪ .‬הגירוש לקפריסין גבה מחיר דמים ובמספר‬
‫אוניות פרץ מאבק בין המעפילים לבין המעפילים‪.‬‬
‫בין ינואר ‪ 46‬למאי ‪ 48‬ניסו להגיע לחופי ישראל ‪ 58‬אוניות מעפילים‪ 46 .‬מהן נתפסו על ידי‬
‫הבריטים‪ 39.‬נשלחו לקפריסין‪.‬‬

‫פרשות מתחום ההעפלה‬

‫פרשת לה‪-‬ספציה – ‪1946‬‬

‫באיטליה נלכדה שיירת משאיות צבאיות של יחידת תובלה ארץ‪-‬ישראלית‪ ,‬שהובילה כ‪ 1000-‬פליטים‬
‫לנמל לה‪-‬ספציה‪ ,‬שם המתינה להם ספינת מעפילים‪ .‬בלחץ הבריטים‪ ,‬אסרה המשטרה האיטלקית על‬
‫הפלגתה‪(.‬איטליה הייתה כבושה והצבא הבריטי חנה בה)‬
‫המעפילים פנו לדעת הקהל הבין‪-‬לאומית‪ ,‬ובמיוחד לנשיאי איטליה וארצות הברית‪ ,‬בהכריזם כי כל‬
‫רצונם הוא לעלות לא"י‪ ,‬לאחר הסבל הנורא שעברו במלחמה‪ .‬הוכרזה שביתת רעב‪ ,‬שאליה הצטרפה‬
‫הנהגת היישוב בירושלים‪ .‬המקרה אכן עורר תהודה בקרב האיטלקים וזעם בעיתונות הבין לאומית‪.‬‬
‫לאחר שלושת ימי שביתת רעב והתערבות גורמים שונים נכנע בווין‪ ,‬שר החוץ הבריטי והתיר‬
‫למעפילים לעלות לארץ‪.‬פרשת לה ספצייה הוכיחה לבריטים כי דעת הקהל בעולם לא תומכת בספר‬
‫הלבן‪ .‬למרות זאת לא שינו את מדיניותם‪.‬‬

‫פרשת "אקסודוס" (יציאת אירופה תש"ז) – שיאה של העפלה‪ ,‬קיץ ‪1947‬‬

‫ביולי ‪ 1947‬הפליגה אונית מעפילים מצרפת ועליה ‪ 4.500‬פליטים‪ ,‬וזאת לאחר שעוכבה על ידי‬ ‫‪‬‬
‫צרפת ואף עלתה על שרטון‪ .‬ביציאה מן הנמל חיכתה לה הפתעה – משחתות בריטיות לוו אותה‬
‫לאורך כל הדרך‬
‫במרחק כ‪ 40-‬ק"מ מחופי תל‪ -‬אביב חסמו את דרכה שש המשחתות בריטיות (מחוץ למים‬ ‫‪‬‬
‫הטריטוריאליים) החיילים הבריטים עלו על הספינה‪ ,‬והחל קרב פנים אל פנים בין הבריטים‬
‫לנוסעי הספינה‪ .‬המעפילים השתמשו במוטות ברזל‪ ,‬ביתדות‪ ,‬בברגים‪ ,‬בבקבוקים ובקופסאות‬
‫שימורים‪ .‬הבריטים פתחו באש‪ ,‬ושלושה מעפילים נהרגו ועשרות נפצעו‪.‬‬
‫האונייה נגררה לנמל חיפה והמעפילים הועלו על שלוש ספינות וגורשו לדרום צרפת‪ .‬אנשי היישוב‬ ‫‪‬‬
‫שעקבו אחרי ההתרחשויות ושמעו את שידורי הרדיו מהאונייה‪ ,‬קיימו הפגנות הזדהות ועצרות‬
‫אבל‪ .‬המעפילים סירבו לרדת מספינות הגירוש בעידוד "אנשי ההגנה" ותנועות הנוער‪.‬‬
 ‫‪89‬‬

‫עקשנותם של המעפילים ושביתת הרעב שבה פתחו‪ ,‬עוררו את חמתם של הבריטים‪ ,‬ובספטמבר‬ ‫‪‬‬
‫‪ 1947‬הועברו הספינות לגרמניה והנוסעים נכלאו בשני מחנות מעצר באזור הכבוש הבריטי‪ .‬בעזרת‬
‫שליחי "ההגנה"‪ ,‬הועברו המעפילים בהדרגה לאזור חסות אמריקאי בגרמניה ומשם לא"י‬
‫בתעודות מזויפות‪ .‬עד ספטמבר ‪ 1948‬כבר עלו כל מעפילי "אקסודוס" ארצה‪.‬‬
‫השלכות פרשת "אקסודוס – יציאת אירופה"‬
‫דעת הקהל בעולם נסערה מהתנהגותם הברוטאלית והאכזרית של הבריטים‪ .‬הבריטים עצמם‬ ‫‪‬‬
‫נסערו מהעובדה שהיה צורך להשתמש ב"צי המלכותי" נגד אונית מעפילים בודדה‪ ,‬והגיעו‬
‫למסקנה שצריך להעביר את העניין לידי האו"מ‪ .‬ועדת החקירה מטעם האו"מ (אונסקופ‪ -‬הועדה‬
‫שבאה לבחון את המצב בא"י) ששהתה אז בארץ‪ ,‬הזדעזעה קשות והדבר השפיע על מסקנותיה‪.‬‬
‫הפרשה חיזקה את הקשר בין היישוב ובין המעפילים מאירופה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כישלון "אקסודוס" לא חיסל את ההעפלה דרך הים‪ ,‬ובספטמבר ‪ 1947‬הגיעה אל חופי הארץ‬ ‫‪‬‬
‫האונייה "אף על פי כן"‪ ,‬ששמה מעיד על תפקידה במאבקה של שארית הפליטה להגיע לא"י‪.‬‬

‫העפלה מארצות האיסלם‬

‫עולים מארצות האיסלאם הגיעו לא"י בדרך בלתי לגאלית בעזרת שליחי המוסד לעלייה ב'‪ .‬ההעפלה‬
‫מארצות האסלאם נעשתה בשלוש דרכים‪:‬‬
‫‪ .1‬יבשה‪ -‬זו הייתה הדרך העיקרית‪ .‬מלבנון‪ ,‬סוריה ‪ ,‬עירק ומצרים‪ .‬עם הגיעם לארץ היו העולים‬
‫מועברים לצפון על ידי חברי ההגנה ומשם פוזרו למקומות שונים בארץ‪.‬‬
‫‪ .2‬אוויר‪ -‬בשנת ‪ 1847‬נערכו שתי טיסות משדה התעופה ליד בגדד‪,‬בהן עלו כ‪ 100 -‬איש‪.‬‬
‫‪ .3‬ים‪ -‬מצפון אפריקה החלה ההעפלה בשנת ‪ 1047‬דרך הים‪ ,.‬דרך אוניות של המוסד לעלייה ב'‪ .‬אלג'יר‬
‫הייתה המקום המרכזי ממנו יצאו מאות יהודים דרך הים לא"י‪.‬‬

‫משמעות ההעפלה וחשיבותה‬

‫היישוב ראה במפעל ההעפלה ביטוי‪-‬שיא במאבק בבריטים מהסיבות הבאות‪ :‬זוועות השואה היו‬ ‫‪‬‬
‫הוכחה לכך שרק א"י היא בית ליהודי העולם‪ .‬ההעפלה היתה שאלה חיונית מאין כמוה בכל הנוגע‬
‫לעתיד מאבקו של היישוב להקמת מדינה עברית‪.‬‬
‫ההעפלה היתה הדרך העיקרית להצלת פליטי השואה בזמן המלחמה ואחריה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ההעפלה היתה אולי הגורם שזעזע יותר מכל את דעת הקהל בבריטניה והחלישה את נחישותה של‬ ‫‪‬‬
‫ממשלת המנדט להמשיך לשלוט בארץ‪-‬ישראל‪.‬‬
‫ההעפלה יצרה את הקשר הראשוני בין היישוב ובין תפוצות היהודים במדינות האיסלאם‪ ,‬וחיזקה‬ ‫‪‬‬
‫את הקשר בכלל בין היישוב ובין התפוצות‪.‬‬
‫ההעפלה היתה גורם דמוגרפי חשוב ביותר לחיזוקו של היישוב‪ .‬במשך ‪ 14‬שנות ההעפלה באו‬ ‫‪‬‬
‫ארצה ‪ 120.000‬איש‪ :‬כ‪ 90.000-‬באו לאחר המלחמה ורבים מהם נטלו חלק במלחמת העצמאות‪.‬‬
 ‫‪90‬‬

‫ההעפלה השפיעה על ארצות‪-‬הברית ועל ועדות החקירה מטעם האו"מ להתיר כניסתם של עולים‬ ‫‪‬‬
‫רבים לא"י‪.‬‬
‫ההעפלה הייתה צעד חשוב מאוד לקראת הקמת המדינה היהודית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תגובת הבריטים למבצעי ההעפלה‪:‬‬
‫הידוק המצור על חופי הארץ‪( -‬תחנות רדאר‪ ,‬סיורים אוויריים‪ ,‬ספינות משמר חופים)‬ ‫‪-‬‬
‫פעילות מדינית‪ -‬הבריטים פנו אל מדינות אירופה בדרישה למנוע יציאת ספינת מעפילים‬ ‫‪-‬‬
‫מנימליהן‬
‫מעצר מעפילים‪ -‬מעפילים שנלכדו נשלחו למחנה המעצר עתלית ומאוחר יותר קפריסין‬ ‫‪-‬‬
‫גירוש ספינות מעפילים לאירופה‪ -‬אקסודוס‬ ‫‪-‬‬

‫הדיון באו"מ בשאלת א"י‬

‫מניעיה של בריטניה להעביר את שאלת ארץ‪-‬ישראל לאו"ם‬

‫על רקע חילוקי הדעות בין בריטניה לארה"ב בעניין פתרון בעיית א"י ועקב הקצנת המאבק של היישוב‬
‫היהודי והתנועה הציונית במדיניות הבריטית‪ ,‬הודיע בפברואר ‪ 1947‬שר החוץ הבריטי על העברת‬
‫שאלת א"י לאום‪.‬‬

‫הסיבות‬
‫ע"פ החוק הבינלאומי הייתה בריטניה חייבת לפנות לאו"ם לאחר המלחמה‪ ,‬כדי לקבל ייפוי כוח‬
‫מחודש לשליטה באזור‪.‬‬
‫‪ .1‬גישה אחת טוענת שלא היה בכוונת בריטניה לוותר על השליטה בא"י והיא רצתה לקבל אישור‬
‫מחודש‪ .‬בווין שר החוץ הביטי‪ ,‬סבר שאם האו"ם יעניק את התמיכה להמשך המנדט בא"י גם ארה"ב‬
‫שבריטניה רצתה בתמיכתה תתמוך בהמשך השליטה של הבריטים על א"י‪ .‬כך גם תוכל בריטניה‬
‫לכפות על היישוב היהודי את המשך המנדט‪.‬‬
 ‫‪91‬‬

‫‪ .2‬גישה שנייה טוענת‪ ,‬שהבריטים היו ערים לסכנה שבריה"מ הקומוניסטית תשתלט על שטחי‬
‫המזה"ת אם בריטניה תצא מאזור זה‪ .‬זו הייתה תקופה בה המלחמה הקרה הייתה בשיאה‪( .‬בריה"מ‬
‫כבר החלה בניסיונות להשתלט על יוון ותורכיה ולהפוך אותן לקומוניסטיות ובכך להשיג עוד אזורי‬
‫השפעה)‪ .‬כשהעבירה בריטניה את שאלת א"י לאו"ם חשבה שארה"ב תבקש ממנה להמשיך במנדט על‬
‫א"י כדי לעצור את התפשטות בריה"מ והקומוניזם במזה"ת‪.‬‬
‫‪ .3‬גישה שלישית טוענת כי בווין רצה לצאת מהסבך הארץ ישראלי מבלי שייפגעו האינטרסים‬
‫הבריטים באזור‪ -‬כלומר לא לפגוע בקשריה הטובים של בריטניה עם הערבים במזה"ת‪ .‬בווין לא רצה‬
‫בחלוקה (חלוקת הארץ ל‪ 2 -‬מדינות)‪ ,‬משום שהיה לו ברור שהערבים יפנו את זעמם נגד הבריטים‪.‬‬
‫‪ .4‬גישה רביעית טוענת כי פעולות "תנועת המרי העברי" והטרור של אצ"ל ולח"י מיררו את חיי‬
‫הבריטים בארץ‪ ,‬הנטל הכספי הכבד של אחזקת צבא גדול ב‪-‬א"י בתקופה בה לבריטניה לאחר‬
‫המלחמה בעיה כלכלית קשה מאוד‪ .‬הביקורת בתוך בריטניה ובעולם על עמדת בריטניה כלפי‬
‫המעפילים ופליטי השואה הייתה קשה מאוד‪.‬‬
‫‪ .5‬גישה חמישית טוענת כי אכזבת בריטניה מעמדת ארה"ב‪ .‬אי ההסכמה בין עמדת ארה"ב לעמדת‬
‫בריטניה בנוגע לא"י ובעיית העקורים ואכזבה מנכונות ארה"ב לסייע בתקציב וצבא‪ ,‬כל אלה אילצו‬
‫את בווין לפנות לאו"מ בגדר מוצא של כבוד‪.‬‬
‫‪ .6‬גישה שישית טוענת‪ ,‬שבריטניה התכוונה לעזוב את א"י‪ .‬בריטניה בתקופה זו כבר וויתרה על‬
‫שטחים רבים באימפריה הבריטית‪ .‬כשהחליטה בריטניה לצאת מהודו בה שלטה כבר לא נזקקה‬
‫לא"י‪ ,‬אשר באמצעותה הבטיחה את הדרך להודו‪ .‬בא"י לא היו חומרי גלם ואוצרות טבע שיכלו‬
‫להכניס כספים לממלכה הבריטית‪ .‬הבריטים סברו כי אם עזיבתם את א"י באמצעות דיון באו"ם לא‬
‫יתפרש הדבר כנסיגה‪ ,‬אלא קבלה של החלטה בין לאומית וכך לא תפגע יוקרתה של בריטניה‪.‬‬
‫בריטניה העבירה את שאלת א"י לאו"ם והאו"ם (ועדת אונסקו"פ) החליט על סיום המנדט‪.‬‬

‫ועדת אונסקו"פ‬
‫‪ -‬ועדת חקירה מטעם האו"ם לענייני א"י שנשלחה כדי להבין את שורשי הבעייתיות בין היהודים‬
‫לערבים והבריטים ותמליץ על פתרון לבעיית א"י‬
‫בסוף אפריל ‪ 47‬נתכנס מושב מיוחד של האו"מ לדון בשאלת עתידה של א"י‪ .‬הוחלט להקים ועדה בת‬
‫‪ 11‬חברים ממדינות ניטראליות שבראשה נציג שבדיה (בוועדה לא השתתפו נציים מארה"ב וברה"מ)‪.‬‬
‫הועדה הוסמכה לחקור את בעיית א"י ואת בעיית הפליטים היהודים ולהציע פתרונות הולמים‪ .‬ועדת‬
‫אונסקו"פ ביקרה בא"י בחודשים יוני יולי ‪ .1947‬היא נפגשה עם אנשי הסוכנות היהודית‪ ,‬כמו כן‪,‬‬
‫ביקרה במחנות הפליטים והתרשמה עמוקות מסבל העקורים ומנחישותם לעלות לא"י‪ .‬הועדה סיירה‬
‫ברחבי הארץ‪ ,‬התרשמה עמוקות ממפעל ההתיישבות והקיבוצים בנגב ובערבה‪ .‬חברי הועדה הזדעזעו‬
‫עמוקות מהוצאה לארץ של שלושת חברי האצ"ל ע"י הבריטים‪ .‬הם שהו בארץ בעת שהאוניה‬
‫אקסודוס הגיעה לחופי הארץ‪ .‬מאבקם של העולים להישאר בארץ השפיע עליהם מאוד‪.‬‬
 ‫‪92‬‬

‫בפגישה עם בן‪-‬גוריון ומנהיגי היישוב הובהר לנציגי הוועדה שארגון ההגנה שאותו רדפו הבריטים‪,‬‬
‫הכרחי לקיום הביטחון בארץ וביכולתו להתמודד עם התקפה ערבית‪ ,‬מכאן שאין לפרקו כפי שדרשו‬
‫הבריטים‪.‬‬

‫הועדה נפגשה עם נציגי המדינות הערביות והוזהרו על ידם שחלוקת הארץ לשתי מדינות תביא‬
‫למלחמה במזרח התיכון‪( .‬ערביי א"י החרימו את ועדת אונסקו"פ)‪.‬‬

‫מסקנותיה של ועדת אונסקופ ‪ -‬לאחר כל הפגישות העלו אנשי הועדה שתי הצעות‪:‬‬
‫‪ .1‬הצעת הרוב ‪ -‬תמכו בה ‪ 8‬חברים – חלוקת הארץ לשתי מדינות עצמאיות – ערבית ויהודית‪.‬‬
‫ירושלים תהיה עיר בינלאומית הנתונה לפיקוח נאמנות בינלאומית‪ ,‬שתי המדינות והאזור‬
‫הבינלאומי יקפידו על שיתוף פעולה כלכלי ביניהם‪ .‬הועדה שרטטה את גבולות המדינה‬
‫המוצעים על ידה‪ .‬היא קבעה שהמדינה היהודית תהווה כ‪ 62% -‬מהארץ והמדינה הערבית‬
‫תהווה כ‪ 38% -‬מהארץ‪.‬‬
‫(בסופו של דבר לאחר לחצים ומאבקים פוליטיים התקבלה ההצעה ‪ -‬מדינה יהודית ‪55%‬מן‬
‫השטח ומדינה ערבית‪ 45% -‬מן השטח‪ ,‬ירושלים תהיה איזור בין לאומי)‪.‬‬

‫הגורמים שהנחו את הועדה בקביעת הגבולות‬

‫‪ .1‬גבולות ההתיישבות של היישוב היהודי‪.‬‬
‫‪ .2‬האפשרות להתפתחות הכלכלית של כל אחד מהעמים‪.‬‬
‫בשיחה שקיים ד"ר וייצמן עם טרומן ‪ 10‬ימים לפני ההצבעה הגורלית בכ"ט בנובמבר ‪ ,47‬הוא‬
‫הסביר לנשיא האמריקאי את חשיבותו העצומה של הנגב הדרומי ליהודים‪( .‬האמריקנים רצו‬
‫להעביר את הנגב הדרומי למדינה הערבית) ניתוק הקשר אל ים סוף ימנע מהמדינה היהודית‬
‫ליצור קשר עם אפריקה והמזרח הרחוק‪ .‬באמצעות השקיה מתאימה ניתן היה להפוך את‬
‫הנגב לאזור פורח‪ .‬טרומן השתכנע ונתן הוראה לנציגו באו"מ לתמוך בהכללת הנגב הדרומי‬
‫בשטח המדינה היהודית‪.‬‬
‫וייצמן המשיכו בפעילותו ושלח מכתבים לראשי מדינות וביקש מהם תמיכה מדינה יהודית‪.‬‬
‫הלובי היהודי גם הוא פעל למען השגת רוב לתכנית החלוקה‪.‬‬

‫הדיון באו"ם ועמדת מעצמות העל ארה"ב ובריה"מ(השפעת המלחמה הקרה על עמדת המעצמות)‪-‬‬
‫‪1947‬‬
‫המציאות הפוליטית של ימי המלחמה הקרה השפיעה על קבלת החלטת כ"ט בנובמבר ‪.1947‬‬
‫עמדה בריה"מ‬
‫באופן מפתיע הביע נציג ברה"מ גורמיקו באו"ם תמיכה בהקמת מדינה יהודית לצד מדינה ערבית‪.‬‬
 ‫‪93‬‬

‫גרומיקו הדגיש את סבל העם היהודי בשואה‪ ,‬את כישלון אירופה בהגנה על העם היהודי ‪ .‬לדבריו‬
‫המנדט הבריטי נכשל ואין להמשיכו‪.‬‬
‫עמדת בריה"מ הפתיעה מאוד משום שבריה"מ הייתה ידועה בהתנגדותה לציונות‪.‬‬
‫השיקולים שהנחו את בריה"מ לתמוך בתוכנית החלוקה‪:‬‬
‫‪ .1‬ניסיון להשיג השפעה ושליטה בכל מקום אפשרי על רקע המלחמה הקרה והוצאת בריטניה‬
‫מהמזה"ת‪-‬הרוסים האמינו שהקמת מדינה יהודית וערבית בא"י תגרום לעזיבתם הסופית של‬
‫הבריטים את האזור‪ .‬כך ייוצר חלל ריק שאליו תוכל בריה"מ להיכנס ולהרחיב את השפעתה‬
‫במזה"ת‪.‬‬

‫‪ .2‬בריה"מ רצתה להגיע להבנה עם ארה"ב בנוגע לחלוקת אזורי השפעה ביניהן‪.‬כך תקים חזית‬
‫משותפת עם ארה"ב מול בריטניה ותבודד אותה‪.‬‬
‫‪ .3‬סטאלין חשב שתמיכה סובייטית במדינה יהודית תסייע בהפיכתה של מדינת ישראל לפרו‬
‫סובייטית‪.‬הוא הסתמך על מפלגות הפועלים של היישוב בהן ראה בעלות ברית ‪.‬‬

‫ההשלכות ‪ -‬הצהרה מפתיעה זו תרמה בוודאי להחלטה שנפלה באו"מ‪ .‬בעקבות תמיכת ברה"מ הלכו‬
‫גם כל מדינות הגוש הקומוניסטי‪ ,‬כך ניתן היה להשיג את הרוב הנדרש‪ .‬גם ועדת אונסקו"פ שהיגעה‬
‫לא"י הושפעה בהחלטותיה מהצהרת גרומיקו‪.‬‬
‫על רקע דברי נציג בריה"מ התאפשר שיתוף פעולה סובייטי אמריקאי בפתרון בעיית א"י‪.‬נוצרה חזית‬
‫מדינית אחידה שהעמידה את המדיניות הבריטית במצב קשה ביותר‪.‬‬

‫עמדת ארה"ב‪:‬‬
‫השיקולים שהנחו את ארה"ב לתמוך בתוכנית החלוקה‪:‬‬
‫‪ .1‬עמדת ארה"ב לא הייתה חד משמעית‪:‬‬
‫משרד החוץ האמריקני לחץ לכוון פרו‪-‬ערבי בהדגישו את חשיבות הנפט הערבי ואת האינטרסים‬
‫הכלכליים של ארה"ב במזרח התיכון‪(.‬לא רצה להסתכסך עם הערבים)‬
‫עמדת הנשיא טרומן הייתה בעד תוכנית החלוקה‪ .‬הנשיא טרומן חייב היה לנקוט עמדה פרו‪-‬ציונית‪,‬‬
‫וזאת עקב בחירות לנשיאות שעמדו להיערך בסמוך בהן רצה לכבוש את הקול היהודי ולקבל תרומות‬
‫למסע הבחירות מאנשי הלובי היהודי‪.‬‬
‫‪ .2‬תמיכת בריה"מ בהקמת מדינה יהודית דרבנה את ארה"ב לתמוך גם היא כדי לא להשאיר‬
‫לבריה"מ את החלל שייווצר עם צאת בריטניה‪.‬כך תהיה לארה"ב דריסת רגל ואחיזה במזה"ת ללא‬
‫מעורבות ישירה(הכוונה מדינת ישראל תהיה פרו אמריקאית מבלי שארה"ב תצטרך לשלוח צבא‬
‫לאזור)‬
‫‪ .3‬לחץ של יהודי ארה"ב ושל מנהיגים ציוניים על הממשל האמריקאי(לחצו של ויצמן)‬
 ‫‪94‬‬

‫‪ .4‬תחושת אשמה וסיבות מוסריות שליוו את הממשל האמריקני באי הגשת עזרה ליהודי אירופה‬
‫ליהודי אירופה בזמן השואה‪.‬‬
‫עמדת בריטניה ‪ -‬הבריטים התנגדו להצעת החלוקה‪ ,‬שכן יש בה ניגוד לאינטרסים הפרו‪-‬ערבים של‬
‫בריטניה‪ .‬בריטניה לחצה על ארה"ב להקטין את השטח המוצע למדינה היהודית‪.‬‬

‫החלטת האו"מ ‪ -‬כ"ט בנובמבר ‪1947‬‬

‫הצעת החלוקה של ועדת אונסקופ הובאה בעצרת האו"מ להצבעה ביות כ"ט בנובמבר ‪ .47‬נכחו באולם‬
‫המליאה נציגי ‪ 56‬מדינות החברות באו"מ‪ ,‬ועל ההחלטה היה להתקבל ברוב של שני שליש‪.‬‬
‫הישיבה נוהלה על ידי נציג ברזיל‪ .‬ההצעה התקבלה ברוב של ‪ 33‬מדינות‪ ,‬רובן מדינות אירופה‬
‫ואמריקה כנגד ‪ 13‬מדינות מביניהן שש מדינות ערביות‪ 10 .‬מדינות נמנעו‪.‬‬

‫סעיפי החלטת האו"מ בכ"ט בנובמבר ‪1947‬‬

‫ארץ‪-‬ישראל תחולק לשתי מדינות עצמאיות‪ ,‬יהודית וערבית‪ .‬הארץ המדינה היהודית תכלול את‬ ‫‪.1‬‬
‫הנגב‪ ,‬את מישור החוף (מבאר טוביה ועד עכו)‪ .‬את הגליל המזרחי‪ ,‬את עמק יזרעאל ואת הגליל‬
‫התחתון כולל הכנרת‪ .‬המדינה הערבית תכלול את הגליל המערבי‪ ,‬חלק מהגליל התחתון ועמק‬
‫יזרעאל‪ ,‬הערים נצרת‪ ,‬שפרעם ועכו‪ .‬אזור יהודה ושומרון ורצועת חוף ברוחב של שמונה‬
‫קילומטרים מרפיח ועד אשדוד‪.‬‬
‫ירושלים תהיה אזור בין‪-‬לאומי הכפוף למועצת הנאמנים של האו"מ‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪ .3‬במשך תקופת המעבר‪ ,‬שתהיה קצרה‪ ,‬תמשיך בריטניה לשלוט בארץ ישראל‪ ,‬על פי תנאים‬
‫שיסוכמו בינה ובין האו"מ‪.‬‬
‫‪ 15.000‬יהודים יוכלו להיכנס לאזור היהודי מידי חודש בחודשו‪ .‬הסוכנות תערוב להפסקה מידית‬ ‫‪.4‬‬
‫של העפלה‪ ,‬אם ייוצר מצב שיצריך הפסקה זו‪.‬‬
‫‪ .5‬הערים רמלה ולוד ואזורי הגליל המאוכלסים ערבים יצורפו למדינה הערבית‪ .‬יפו על ‪60.000‬‬
‫תושביה הערבים תצורף למדינה היהודית‪.‬‬
‫‪ .6‬שתי המדינות והאזור הבין‪-‬לאומי (ירושלים וסביבותיה) יקיימו שיתוף פעולה כלכלי הדוק‪.‬‬
‫‪ .7‬הבריטים הודיעו על תום המנדט ב‪ 15-‬במאי ‪ 1948‬ועל גמר הפינוי הצבאי ב‪ 1 -‬באוגוסט ‪.48‬‬
‫משמעות וחשיבות החלטת החלוקה‬
‫‪ .1‬התקבלה רשמית החלטה על הקמת מדינה יהודית‪ ,‬אם כי האו"מ הודיע כי לא יגן בכוח‬
‫הנשק על החלטה זו‪ .‬היה בכך נצחון מוסרי ומדיני לעם היהודי שנאבק על זכותו הצודקת‬
‫למדינה עצמאית‪.‬‬
‫‪ .2‬בהחלטה היה כשלון למדינות ערב במאמציהן להכשיל את הקמת המדינה היהודית‪.‬‬
 ‫‪95‬‬

‫‪ .3‬סטירת לחי לבריטניה שלא ציפתה להחלטה כה מרחיקת לכת‪ ,‬ברור היה שמעמדה במזרח‬
‫התיכון נחלש‪.‬‬

‫מאבקו של היישוב העברי הוכתר בהצלחה!!!‬

‫התגובות להחלטת האו"ם בקרב היישוב היהודי ‪ ,‬הפלשתיני ועמדת מדינות ערב‪.‬‬

‫תגובת היישוב היהודי‬

‫מנהיגי היישוב היהודי והתנועה הציונית הגיבו בחיוב ונתנו את הסכמתם העקרונית לחלוקת הארץ ל‪-‬‬
‫‪ 2‬מדינות הקשורות ביניהן מבחינה כלכלית ‪,‬אך לא היו מרוצים מהוצאת הגליל המערבי מתחומי‬
‫המדינה היהודית ומסירת ירושלים לידיי משטר של האו"ם‪.‬‬

‫תגובת היישוב הערבי‪ -‬פלשתינאי‬

‫‪ .1‬מנהיגי היישוב הערבי בארץ דחו את תכנית החלוקה וביקשו מדינה ערבית בכל שטחה של ארץ‬
‫ישראל‪ .‬הם טענו כי יפעלו בכל הדרכים למניעת חלוקתה של הארץ לשתי מדינות וכלל לא הכירו‬
‫בזכותם של היהודים על א"י‪.‬‬
‫‪ .2‬למחרת ההחלטה באו"ם‪ ,‬הב‪ 30 -‬בנובמבר ‪ 1947‬תקפו הערבים ביריות אוטובוס יהודי שעשה דרכו‬
‫לירושלים‪ ,‬חמישה מנוסעיו נהרגו ושבעה נפצעו‪ .‬ההתקפה על האוטובוס סמלה את פתיחת מלחמת‬
‫העצמאות‪.‬‬

‫תגובת מדינות ערב‬

‫‪ .1‬מנהיגי מדינות ערב דחו את החלטת החלוקה של האו"ם‪ .‬הדחייה באה לידיי ביטוי על ידי הנציג‬
‫הסורי באו"ם‪ ,‬שאמר כי צפוי מאבק רצוף ומתמשך של שנים רבות ושהשלום יגיע בעוד עשרות שנים‪.‬‬
‫‪" .2‬הליגה הערבית " הצהירה שקו החלוקה יהיה קו דם‪ ,‬כלומר ההחלטה תגרום לעימות צבאי בין‬
‫הצדדים‪ ,‬הערבי והיהודי‪ ,‬שיביא לשפיכות דמים‪.‬‬
 ‫‪96‬‬

‫מלחמת העצמאות‬

‫חוברת מס ‪7‬‬
‫ייחודה של המלחמה‪ -‬מלחמה על עצם הקמתה וקיומה של מדינה יהודית בארץ ישראל ויש לה מקום‬
‫מרכזי בהתפתחות הסכסוך הערבי ישראלי כולל סוגיות שטרם נפתרו‪.‬‬
‫למלחמה שני שלבים‪:‬‬
‫שלב א‪ 30-‬בנובמבר ‪(1947‬למחרת החלטת כ"ט בנובמבר) עד ‪ 14‬במאי ‪ -1948‬המלחמה הפנימית עם‬
‫ערביי א"י‪.‬‬
‫שלב ב‪ 15-‬במאי ‪ 1948‬עד קיץ‪ - 1949‬המלחמה בין מדינות ערב למדינת ישראל‪.‬‬
‫מאפיינים כלליים של המלחמה‬
‫מטרות העל של הצדדים הלוחמים‪ :‬ערביי הארץ ומדינות ערב‪ -‬בקשו למנוע הקמתה של מדינה‬ ‫‪‬‬
‫יהודית‪ ,‬משהוקמה – פעלו להשמידה‪.‬‬
‫היישוב היהודי ומדינת ישראל‪ -‬בקשו להביא להקמתה של המדינה ולהבטיח את קיומה‪ .‬משמע‪-‬‬
‫מבחינת היישוב היהודי ומדינת ישראל הייתה זו מלחמה קיומית‪" .‬להיות או לחדול"‪.‬‬
‫העדר הבחנה בין חזית ועורף‪ :‬האוכלוסיה היהודית והערבית חיו בקרבה פיסית‪ ,‬עובדה שיצרה מצב‬ ‫‪‬‬
‫בו היה על כל יישוב להילחם על קיומו‪ ,‬מקומם של יישובים יהודיים על הגבול והתפישה הישראלית‬
‫לפיה ישוב אזרחי קובע את הגבולות ושומר עלייהם‪ ,‬יצרו מצב של מלחמה שבה גם לחברה האזרחית‬
‫וליכולת עמידתה יש משקל מכריע‪.‬‬
‫נתוני פתיחה קשים לצד היהודי‪ -‬הקמת מדינה תוך כדי לחימה(כינון מוסדות המדינה‪ ,‬הקמת צה"ל‬ ‫‪‬‬
‫ופירוק מסגרות מחתרתיות פוליטיות‪ ,‬קליטת עלייה גדולה תוך כדי לחימה‪ ,‬בעיות כלכליות‪ ,‬פלישת‬
‫צבאות ערב למדינה בת כמה שעות בלבד)‬
 ‫‪97‬‬

‫ניצחון ישראלי במחיר נורא‪ 6000 -‬הרוגים‪ -‬אחוז אחד מכלל היישוב היהודי בארץ‪ ,‬כ‪ 1500 -‬מתוכם‬ ‫‪‬‬
‫אזרחים‪ .‬המלחמה הקשה ביותר בתולדות ישראל‪.‬‬
‫השלכות ובעיות שלא נפתרו‪ -‬היווצרות בעיית הפליטים הפלסטינאים‪ ,‬קביעת גבולות המדינה(הקו‬ ‫‪‬‬
‫הירוק)‪ ,‬בעיית שטחים מפורזים וכו‪.‬‬

‫השלב א' של מלחמת העצמאות‪ 30 ,‬בנובמבר ‪ 14 - 1947‬במאי‪1948‬‬

‫הקדמה‬
‫השמחה שפקדה את היישוב היהודי בא"י על החלטת האו"ם מיום כ"ט (‪ )29‬בנובמבר הייתה מלווה‬
‫בחששות‪ .‬הנהגת היישוב ידעה כי הערבים לא יקבלו את תוכנית החלוקה ויגיבו בכוח‪ .‬ואכן למחרת‬
‫ההחלטה באו"ם החלו התקפות הערבי א"י במטרה לסכל את תוכנית החלוקה עוד בטרם תכנס לשלב‬
‫הביצוע‪ .‬תקוותם הייתה לבטל את התוכנית בעזרת שימוש בכוח‪.‬‬
‫ערב מלחמת העצמאות מנה היישוב היהודי כ‪ 650 -‬אלף נפש ואילו היישוב הערבי כ‪ 1.3 -‬מליון נפש‬

‫הכוחות הלוחמים מטרותיהם והיערכותם‪.‬‬

‫הכוחות הערבים‬
‫הכוח הערבי היה מחולק כך‪:‬‬
‫בסיס מקומי‬
‫*כנופיות ערביות –הבולטות היו בהנהגת חסן סלמה פעלו באזור רמלה לוד‬
‫*כנופיות שפעלו באזור י‪-‬ם חברון בהנהגת עבד אל קדר אל חוסייני‪ .‬מעריכים ב‪ 15.000 -‬את אנשי‬
‫הכנופיות‪.‬‬
‫כוחות של מתנדבים‬
‫*כ‪ 4000 -‬אנשי צבא ההצלה שאורגן ע"י הליגה הערבית ופעל בהרי הגליל ובאזור שומרון מפקדו‬
‫הבולט היה קאוקג'י‪.‬‬
‫*כ‪ 1500 -‬מתנדבים שנמנו עם שורות ה"אחים המוסלמים" שפעלו באזור החוף הדרומי של א"י‬
‫*אנשי הלגיון הערבי שחנה בארץ במסגרת הצבא הבריטי ואנשיו חדרו לשורות הכנופיות ופעלו נגד‬
‫היישוב‪.‬‬

‫מטרת הערבים‪-‬‬
‫א‪ .‬לסכל את תוכנית האו"ם להקמת מדינה יהודית‪ ,‬מתוך התנגדות עקרונית לרעיון חלוקת הארץ‬
‫והקמת שתי מדינות‪.‬‬
 ‫‪98‬‬

‫ב‪ .‬להרתיע את היהודים בעולם מתמיכה בביצוע תכנית החלוקה נוכח הסכנה האורבת ליהודים‬
‫בארץ‪.‬‬

‫אופן הפעולה‪-‬‬
‫א‪ .‬תקיפת יישובים יהודיים‪ ,‬שכונות יהודיות בערים המעורבות‪ ,‬יישובים מבודדים ותשתיות‬
‫ב‪ .‬ניתוק יישובים יהודיים ‪ :‬ניתוק הקשר בין היישובים היהודיים על ידי הצבת מארבים בדרכים‬
‫המובילות אליהם‪.‬‬
‫ג‪ .‬הטלת מצור על יישובים יהודיים ‪,‬הרעבת האוכלוסיה היהודית ביישובים ובערים אלה והכנעתה‪.‬‬
‫ד‪ .‬שיבוש החיים הסדירים בערים המעורבות‪.‬‬
‫יתרונות הצד הערבי‬
‫היו יוזמי המלחמה לכן נהנו מעליונות טקטית‪ ,‬קבלו סיוע בריטי‪ ,‬גבולות פרוצים ועורף ערבי(מדינות‬ ‫‪-‬‬
‫ערב)‬
‫יתרון גאוגרפי אותו ניצלו‪-‬רציפות טריטוריאלית ערבית ‪,‬שליטה בשטח הררי ששימש בסיס מצוין‬ ‫‪-‬‬
‫להתקפת דרכי תחבורה ראשיות‪ ,.‬יתרון דמוגרפי‪.‬‬
‫חסרונות הצד הערבי‬
‫מפוצלים בכוחותיהם‬ ‫‪-‬‬
‫חסר פיקוד אחיד ומגובש וניסיון מלחמתי‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ -‬הבעיה המרכזית של הכוח הערבי היה חוסר אחדות‪ .‬המוסדות שהיו קיימים כמו הועד הפועל הערבי‬
‫הועד הערבי העליון היו מפוררים והמועצה המוסלמית העליונה שגילתה יציבות הייתה גוף שמנהיגו‬
‫חאג' אמין אל חוסייני שניסה להנהיג מקהיר (מקום גלותו) דבר בלתי אפשרי‪.‬‬

‫הכוחות היהודיים‬
‫הגרעין הצבאי העיקרי של הכוחות הלוחמים היהודיים היה ארגון ההגנה שהקיף מס' רב של יחידות‬
‫כ‪ 50.000 -‬איש‬
‫עם תחילת הקרבות לאחר תכנית החלוקה התבססה ההגנה על היחידות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬חיל הנוטרים‪ -‬כוח שגויס למשטרה הבריטית ‪ .‬כעת מנה כ‪ 3500 -‬נושאי נשק רובים ומקלעים‬
‫‪ .2‬חי"ש‪ -‬חיל שדה‪ -‬מנה כ‪ 3500 -‬איש היה כוח מאומן ומאורגן במסגרות פלוגתיות‪ .‬ערב פרוץ‬
‫המלחמה החל תהליך לארגון הכוח במסגרת גדודים‪.‬‬
‫‪ .3‬הפלמ"ח‪ -‬כוח מאומן שעסק כל העת באימונים ופעילות צבאית‪.‬מנה כ‪ 3100-‬איש הפלמ"ח‬
‫היה הכוח המאומן ביותר בין יחידות ההגנה שהיה מוכן לקרב באופן מידי‪.‬‬
‫‪ .4‬חי"מ‪ -‬חיל משמר‪-‬כוח שמנה ‪ 30000‬איש כוח זה היה מאומן בנשק קל למשימות של הגנה על‬
‫היישובים ממפני התקפות הערבים ‪(.‬כלל גם קשריות‪ ,‬חובשות)‬
‫‪ .5‬עולים חדשים שהגיעו לארץ ומתנדבים מחול שהיו יוצאי צבאות בעלות הברית‪(.‬מח"ל)‬
‫‪ .6‬משוחררי הבריגדה היהודית ויחידות הצבא הבריטי‪ -‬כ‪ 27000 -‬צעירים שרכשו ניסיון בצבא‬
‫הבריטי לא היו כפופים להגנה והשתלבו בצה"ל עם הקמתו‬
 ‫‪99‬‬

‫האצל והלחי‪ -‬כ‪ 3500‬לוחמים שולבו במבצעים שהטילו על יחידות המחתרת לשעבר‪.‬‬
‫מטרות היישוב היהודי בשלב הראשון של המלחמה‬
‫להוכיח את יכולתו להקים מדינה ולקיימה‪ .‬מימוש החלטת האו"ם בדבר חלוקת הארץ לשתי מדינות‬
‫והשתלטות על השטח שהוקצה למדינה היהודית‪.‬‬
‫אופן הפעולה‬
‫בארבעת החודשים הראשונים – התגננות ‪ .‬הגנה על היישובים היהודיים במטרה להימנע מנטישתם‬
‫מתוך שיקולים ערכיים ואסטרטגים‬
‫פתיחת צירי תנועה ושמירה על הקשר בין היישובים בכל מחיר‪.‬‬
‫לאחר מכן מעבר להתקפה יזומה‪ -‬תוכנית ד'‬
‫יתרונות הצד היהודי‪-‬‬
‫*לכידות לאומית‪ ,‬אמונה בצדקת המאבק ‪ ,‬מרות לאומית‪ .‬היישוב היה מאורגן וסר למרות‬
‫החלטותיהם של מוסדות היישוב‪.‬העורף מוכיח יכולת עמידה‪.‬‬
‫*גיוס המוני‪ -‬המרות הלאומית של הנהגת היישוב אפשרה את הגיוס היעיל וההמוני שהיה לו משקל‬
‫רב בקביעת תוצאות המלחמה‪.‬בזכות הגיוס הלכו והתארגנו תוך כדי הקרבות חטיבות לוחמות‪.‬‬
‫*יחודו של ארגון ההגנה שעסק גם בנושאים שאינם קשורים לצבאיים וביטחוניים‪ .‬ארגון עממי לא‬
‫עצמאי‪.‬‬
‫ג‪ .‬מוקדי הלחימה העיקריים בארבעת החודשים הראשונים‬
‫הלחימה התחוללה סביב שלושה מוקדים‪:‬‬
‫המלחמה בערים המעורבות‬ ‫‪.1‬‬
‫הערים המעורבות‪ -‬חיפה‪ ,‬צפת‪ ,‬טבריה‪ ,‬י‪-‬ם‪ ,‬ת"א –יפו‪.‬‬
‫מטרת הערבים‪ -‬שיתוק חיי הכלכלה והלימודים ופגיעה אנושה בחיי היום יום‪.‬‬
‫המלחמה בערים המעורבות התנהלה בשני מישורים‬
‫א‪ .‬צליפות‪ -‬התושבים היהודיים סבלו ממלחמת צליפות בין צלפים ערבים ליהודים‪ .‬הערבים‬
‫התקיפו שכונות יהודיות שגבלו ביפו‪ .‬שכונת התקווה‪ ,‬בת ים‪ ,‬אבו כביר או בי‪-‬ם ימין מושה‪,‬‬
‫מקור חיים ‪.‬חיפה‪ -‬שכונת הדר הכרמל נותקה מהקריות‪.‬‬
‫הקשר בין השכונות בעיר ת"א נותק‪ .‬בשטחי ההפקר היה מסוכן להסתובב בשל הצלפים‪.‬ירי הצלפים‬
‫לעבר השכונות היהודיות גבה חיי אדם ותושבים החלו לעזוב את השכונות שבין ת"א יפו‬
‫ב‪ .‬מכוניות תופת‪ -‬הוכנסו לאזורים יהודיים דוגמאות‪ -‬פיצוץ מכונית תופת ליד תחנת‬
‫האוטובוסים היהודית בחיפה‪.‬פיצוץ במשרדי סולל בונה בחיפה‪ 3 ,‬מכוניות תופת הוכנסו‬
‫לרח' בין יהודה בי‪-‬ם ‪ 50‬איש נהרגו‪.‬‬
‫תגובת היישוב היהודי‪-‬פעולות תגמול‪ -‬ההגנה אצ"ל ולח"י החדירו מכוניות תופת למקומות רגישים‬
‫לערבים כגון‪-‬ההגנה החדירה מכונית תופת אל מרכז הכנופיות הערביות ברח' עיראק‪ .‬האצ"ל הטיל‬
‫פצצות בשער ששם ויפו בי‪-‬ם‪.‬‬
‫התקפות על יישובים מרוחקים ומבודדים באזורים הכפריים‬ ‫‪.2‬‬
‫מטרת ההתקפה‪ -‬לחסל יישובים בודדים יהודיים ולזכות ביוקרה‬
 ‫‪100‬‬

‫הערבים התקיפו יישובים יהודיים רובם בנגב שהיו מרוחקים ממרכזי האוכלוסייה היהודית כמו‬
‫בארות יצחק ניצנים נבטים חלוצה‬
‫הערבים חיבלו בצינור המים ירקון‪ -‬נגב‪.‬‬
‫את ההתקפה הראשונה ערך צבא ההצלה על קיבוץ כפר סאלד שבגבול הצפון‪ .‬כ‪ 900‬לוחמים ערבים‬
‫השתתפו במתקפה אך למרות יתרונם המספרי לא הצליחו לכבוש את הקיבוץ‪(.‬הבריטים התערבו‬
‫לעזרתנו)‬
‫ההתקפות על היישובים היהודיים הפכו לחלק משגרת המאבק ‪ .‬עד נפילת גוש עציון ‪ 13.5.48‬אף יישוב‬
‫יהודי לא ננטש או נפל‪(.‬סיפור מחלקת הל"ה‪ -‬חובה לדעת!(‬
‫תגובת היישוב‪ -‬היישוב ייחס חשיבות רבה להגנה על ישובים מבודדים או רחוקים ‪.‬היה זה חלק‬
‫מתפיסה ערכית לאומית שאין נוטשים יישובים‪.‬היישובים הללו הוקמו באזורים אלה מתוך שיקולים‬
‫כלכליים ופוליטיים במסגרת המאבק על המפה העתידית אם וכאשר תחולק הארץ‪ .‬ההחלטה לא‬
‫לעזוב היוותה קושי ליישוב כי למרות העמידה האיתנה ‪,‬גבתה הלחימה מחיר גדול בנפש ‪.‬‬
‫במאבק נהנתה ההגנה מיתרון‪ :‬הכפרים הערבים היו צריכים להגן על עצמם לחוד בעוד שהיישובים‬
‫היהודים היו מאורגנים כחלק ממערך ההגנה של היישוב‪ .‬כמוכן היישובים המבודדים היו ישובים של‬
‫ההתיישבות העובדת שאנשיהם היו מגויסים לארגון ההגנה ומאומנים בנשק ‪ .‬ישובים אלה התארגנו‬
‫לקראת התקפות הערבים(מונו מפקדים‪ ,‬נחפרו שוחות וכו')יישובים אלה הפכו לעיתים‬
‫למשלטים(מוצבים) בחלק מהם פונתה האוכלוסיה שלא לחמה‪.‬‬
‫המלחמה בדרכים‬ ‫‪.3‬‬
‫מטרת הערבים‪ -‬ניתוק היישובים היהודיים וניתוק הקשר בי הישובים כך התכוונו להרעיב את‬
‫הישובים נוכח ניתוק קווי אספקה ולאלץ את היהודים לנטוש את הישובים‪ .‬לאחר מן לכבוש אותם‪.‬‬

‫הקשיים בצד היהודי‬

‫הלחימה על הדרכים הייתה קריטית בשל התלות של הישובים היהודיים במרכזים עירוניים מבחינה‬
‫כלכלית ‪,‬חברתית‪ ,‬פוליטית וצבאית‪.‬‬
‫‪ -‬הלחימה על הדרכים הייתה מסובכת גם בשל העובדה שחלק מהצירים היו חשובים לצבא הבריטי‬
‫ולא ניתן היה ליזום מתקפה על ציר שהיה חשוב לבריטים משום שהבריטים יכלו להגיב בחריפות‪.‬‬
‫‪ -‬העדיפות המספרית של היישוב הערבי וישיבתם של כפרים ערבים על מרבית כבישי הארץ יצרה‬
‫קשיים בדרכים‬
‫הפעולות‪-‬‬
‫שיירות של תחבורה יהודית ניסו להעביר אספקת מזון ליישובים המבודדים בנגב ‪,‬בגליל‪ ,‬בדרך לי‪-‬ם‬
‫ובגוש עציון ‪.‬הערבים ארבו לשיירות ‪,‬הטמינו מארבים ‪,‬מוקשים‪ ,‬ערכו צליפות לעבר מכוניות ופגעו‬
‫בהן‪ .‬לאורך הכבישים שכנו כפרים ערבים אשר חסמו את הדרכים כגון כביש ת‪":‬א – י‪-‬ם‪ ,‬כביש ואדי‬
‫ערה ‪,‬כביש עפולה טבריה‪.‬‬
 ‫‪101‬‬

‫יש לציין כי לבריטים שהתפנו מן הארץ היו כמה צירי תנועה אשר אליהם לא הורשו הערבים‬
‫והיהודים להתקרב‪ .‬במצב זה היה קשה לארגון ההגנה לבטא את עליונותו הצבאית‪.‬‬
‫המלחמה בדרכים הפכה לכן לזירת המלחמה העיקרית במלחמה של היישוב ואכן לערבים היו‬
‫הצלחות רבות במלחמה זו‪.‬הערבים הצליחו לנתק באופן חלקי צירים מרכזיים ברוב חלקי הארץ‪.‬‬
‫התחבורה לי‪-‬ם לנגב ולצפון הייתה כמעט מנותקת‪.‬‬
‫פעולות היישוב‪ -‬השיטה שהפעיל ארגון ההגנה הייתה אבטחה צמודה למכוניות בודדות ועד מהרה‬
‫עברו מ‪ 48-‬לשיטת הנסיעה בשיירות‪ .‬מכוניות משוריינות בלוחות פלדה בלווי מלווים עם נשק‬
‫שהוסתר מעיני הבריטים‪ .‬כמו כן סללו היהודים דרכים עוקפות וניסו לבצע פעולות תגמול שהצליחו‬
‫בחלקן‪.‬‬
‫הבריטים נהגו להציב מחסומים בדרכים‪ ,‬לערוך חיפושים אחר נשק ולהחרימו לכן הנוכחות הבריטית‬
‫הכתיבה את תכנון הפעולות הצבאיות והיקפן של ארגון ההגנה‪.‬‬
‫הקושי הגדול היה איבוד הלוחמים‪.‬‬
‫דוגמאות‪ :‬שיירת יחיעם ‪28.3.48‬השירה יצאה מנהריה על מנת להעביר אספקה לקיבוצים יחיעם ‪,‬‬
‫מצובה‪ ,‬חניתה ואילון שבגליל המערבי שהיה מנותק‪ .‬ממזרח לכברי נתקלה במארב‪ .‬הקרב נמשך‬
‫כעשר שעות‪ 42 .‬מלוחמי השירה נהרגו ביניהם המפקד‪.‬‬
‫שיירת הדסה ‪-‬באפריל ‪ 48‬יצאה מי‪-‬ם שיירה לכוון הר הצופים ירושלים‪ .‬בשירה היו כ‪ 100-‬רופאים‬
‫אחיות וחוקרים‪ .‬לא רחוק מהר הצופים הותקפה השירה ע"י פורעים ערבים‪ .‬הבריטים לא עשו דבר‬
‫כדי לחלץ את היהודים ‪ 77‬יהודים נהרגו ‪ .‬זה היה האסון הכבד שאירע לשיירות עד כה‪.‬‬
‫מהם הקשיים הצבאיים שבהם ניתקל היישוב היהודי בארבעת החודשים הראשונים למלחמה(‪30‬‬
‫נובמבר עד מרץ ‪ )48‬בשלושת המוקדים שלה‪.‬‬
‫‪ .1‬מחסור בנשק ובציוד‪ -‬היישוב היהודי היה חסר נשק‪ .‬היה מצויד בנשק קל בלבד וגם לא בכמויות‬
‫מספיקות‪ .‬נציגים של היישוב פעלו בארצות חוץ ורכשו נשק רב במהלך כל התקופה אך בשלב זה‬
‫לא ניתן היה להביאו עקב החשש מפני הבריטים‪ .‬היישוב אבד ציוד רב במלחמה על קווי‬
‫התחבורה‪ .‬האסטרטגיה של לווי השיירות גרמה לאובדן משוריינים רבים ‪.‬‬
‫‪ .2‬אבדות כבדות‪ -‬המלחמה על צירי התחבורה גרמה ליישוב אבדות רבות בנפש עקב הטקטיקה של‬
‫לווי שיירות נפלו לוחמים ומפקדים רבים‪.‬‬
‫‪ .3‬צירי תחבורה ויישובים מנותקים‪ -‬למרות המאמץ הרב שהושקע במלחמה על הדרכים צירי תנועה‬
‫רבים בדרום ובצפון היו מנותקים‪ .‬מעל הכל ירושלים הייתה מנותקת מכוון השפלה והיישובים‬
‫סביבה היו מנותקים ממנה‪(.‬עד אפריל ‪ 48‬מצור על ירושליים)‬
‫‪ .4‬קווי הגנה ארוכים ופיזור כוח‪ -‬מדיניות האי נטישת יישובים חייבה הקצאת כוח אדם וציוד לכל‬
‫אחת מהנקודות‪ .‬עובדה זו מנעה ריכוז כוח והעניקה לערבים יתרון מספרי בכל נקודה ונקודה‪.‬‬
‫חוסר האפשרות לרכז כוחות מנע מהכוחות היהודיים ליטול יוזמה והעמיד בסכנה את ההגנה על‬
‫מקומות אסטרטגים חשובים כמו קווי המים בנגב‪.‬‬
 ‫‪102‬‬

‫‪ .5‬התנכלות הצבא הבריטי‪ -‬הצבא הבריטי נקט עמדה ברורה לצד הערבים לפיכך נמנע הפיקוד‬
‫העליון של ההגנה מהפעלה מרוכזת של כוחות גדולים מחשש לתגובה בריטית‪.‬‬
‫מאפייני השלב הראשון של המלחמה‬
‫א‪.‬בשלב זה היוזמה למלחמה בידי הערבים‬
‫ב‪ .‬המלחמה התרכזה בניסיון ערבי לאלץ את היהודים לנטוש את יישוביהם על ידי התקפות טרור‬
‫בערים המעורבות‪ ,‬ניתוק קווי תחבורה‪ ,‬הטלת מצור‪.‬‬
‫בשלב זה עסק היישוב היהודי בעיקר במגננה‪ -‬התגוננות היישובים מאחורי הגדר‪ ,‬הגנה על הדרכים‬
‫וסיוע בהגנת היישובים המבודדים‪.‬‬
‫מטרת הטקטיקה של היישוב בשלב זה הייתה ‪:‬‬
‫‪ .1‬להחזיק מעמד ולהימנע מנטישת יישובים‬
‫‪ .2‬לאגור נשק ולהמתין עד יציאת הבריטים כדי שניתן יהיה להביא לארץ כמויות גדולות יותר של‬
‫נשק‪.‬‬
‫‪ .3‬השלמת הגיוס והתארגנות במסגרת יחידות צבאיות מאורגנות לקראת השלב המכריע של‬
‫המלחמה‪.‬‬
‫‪ .4‬הוכחת יכולת עמידה גם של העורף‪ ,‬עקב ניצול יתרונו של היישוב המאורגן‬

‫ד‪ .‬המפנה‪" -‬תוכנית ד"(אושרה במרץ)אפריל מאי ‪(48‬בכלליות‪-‬לדעת מה מטרתה ומה חשיבותה)‬
‫הסיבות‪-‬‬
‫‪ .1‬המצב הצבאי‪-‬בסוף חודש מרץ הייתה תחושה של משבר‪.‬בשבוע אחד נהרגו יותר ממאה‬
‫לוחמים בחמש שיירות ומיום החלטת האום נהרגו ‪ 1200‬איש‪.‬היישוב איבד נשק ומשוריינים‪.‬‬
‫הדרכים לצפון נשארו מנותקות‪ .‬הדרכים לדרום חסומות‪ .‬י‪-‬ם מנותקת מכל כוון העיר‬
‫העתיקה נצורה ומנותקת‪ .‬גוש עציון מנותק‪ .‬השלטון הבריטי מכשיל התארגנות יהודית וטרם‬
‫הגיעו כמויות נשק משמעותיות מחול‪ .‬בנוסף החלה סכנת פלישה של צבאות ערב לארץ‪.‬‬
‫‪ .2‬המצב המדיני‪ -‬על רקע המצב בארץ החלו גורמים רבים בזירה הבינלאומית לפקפק בכוחו של‬
‫היישוב היהודי בארץ להחזיק מעמד‪ .‬הערבים נצלו את הספק ופנו למועצת הביטחון לבטל‬
‫את החלטת החלוקה‪ .‬היו מדינות שתמכו בדרישת הערבים מן הטעם שלא ניתן להגשים את‬
‫תוכנית החלוקה ללא הסכמת הערבים‪.‬‬
‫‪ .3‬עמדת ארה"ב‪ -‬את הדאגה הרבה ביותר עוררה עמדתה של ארה"ב שהודיעה שהיא חוזרת‬
‫בה לפי שעה מתמיכה בתוכנית החלוקה וממליצה לכונן בא"י משטר נאמנות כדי להביא‬
‫להפסקת הפעולות הצבאיות ולאפשר לצדדים להגיע להסכמה‪.‬‬
‫להנהגת היישוב היה ברור שסחף זה בזירה הבינלאומית היה נעוץ במצב הצבאי הקשה בארץ‪.‬דרוש‬
‫היה שינוי מרחיק לכת במדיניות הצבאית של היישוב כדי שיוכל להיחלץ ממצב מדיני וצבאי זה‪.‬‬
‫היה צורך ב‪:‬‬
‫א‪ .‬שינוי בשיטת הלחימה להוכיח לבריטים ולעולם כי היהודים מסוגלים להגן על עצמם‪.‬‬
 ‫‪103‬‬

‫ב‪ .‬השגת הכרעה ברורה במערכה על הדרכים‬

‫ג‪ .‬לקיים שליטה על מרחב ההתיישבות היהודית‬
‫ד‪ .‬לקדם סכנת פלישה אפשרית של צבאות ערב‪.‬‬
‫על רקע זה החליט מטה ההגנה על מפנה באסטרטגיה וביצוע מבצעי ענק במושגי הימים ההם‪.‬‬
‫מהו המפנה במדיניות הצבאית של "תוכנית ד"(אפריל מאי ‪)1948‬‬
‫תוכנית ד הייתה תוכנית אופרטיבית שהוכנה ע"י המפקדה הארצית של ההגנה (במרץ) לקראת הפינוי‬
‫הצפוי של הבריטים‪ .‬התוכנית שמה דגש על התקפה יזומה ועל השתלטות בניגוד לתוכניות קודמות‬
‫שנשאו אופי הגנתי‪.‬‬
‫‪ .1‬מעבר למתקפה במקום מגננה‪ :‬תכנית ד היוותה שינוי במדיניות הצבאית משום שהציגה‬
‫מעבר לתוכנית פעולה התקפית במקום מגננה‪ .‬המגמה הייתה ליטול את היוזמה מידי הערבים‬
‫ולהעביר את ההתמודדות לשטח הערבי‪.‬‬
‫‪ .2‬לתוכנית היו שני חלקים‪ :‬לדעת בכללי‬
‫חלק ראשון‪ -‬עסק בשאלות ארגוניות במטרה להגביר את הגיוס ‪,‬לבנות כוחות לוחמים המתבססים על‬
‫מבנה צבאי המחולק לחזיתות‪ ,‬להקים פיקודים לחזיתות ולחלק את הכוחות לחטיבות ולגדודים‪.‬‬
‫חלק שני‪ -‬קבע את היעדים המבצעיים‪ :‬היעד המרכזי והכולל היה השתלטות על כל השטחים שנועדו‬
‫למדינה יהודית על פי החלטת האום ובמידת האפשר השתלטות על שטחים נוספים שיבטיחו את‬
‫מרחב הביטחון של המדינה שבדרך‬
‫‪ .‬לחלק זה היו כמה שלבים‪:‬‬
‫א‪ .‬חיזוק כוח בהעמידה של הישובים על ידי ביצורם במטרה לצמצם את הכוחות שישלחו‬
‫לשם כדי לרכז כוחות גדולים למבצעים יזומים‬
‫ב‪ .‬הקמת משלטים‪ -‬מוצבים שישלטו על דרכים המובילות ליישובים‬
‫ג‪ .‬השתלטות על כפרים ערביים השולטים על צירי תנועה כדי למנע שימושם כבסיסים לכוח‬
‫של האויב‬
‫ד‪ .‬השתלטות על הערים המעורבות‬
‫ה‪ .‬השתלטות על מתקנים בריטיים (צבא ומשטרה) כדי למנוע את מסירתם לערבים‬
‫ו‪ .‬מצור על ערים ערביות בלב הישוב היהודי במטרה לכבוש אותן‬
‫ז‪ .‬הפעולה הדחופה ביותר ביותר שנקבעה בתוכנית ד הייתה שחרור י‪-‬ם מהמצור ופתיחת‬
‫צירי תחבורה אליה‪ .‬הוחלט לפתוח באופן מידי בפעולה לשחרור י‪-‬ם‪ – .‬מבצע נחשון‪.‬‬
‫הראשון מבין המבצעים היזומים‪.‬‬
‫המטרה‪ -‬מבצע צבאי מקיף לכיבוש מוצבי הערבים שלאורך הכביש ‪ ,‬פריצת המצור והשתלטות על‬
‫הדרך כדי לתפוס נקודות חשובות בדרך לי‪-‬ם הנצורה להחזיק בהן ולהעביר שיירות אספקה לי‪-‬ם‬
‫ההתארגנות‪ -‬לראשונה רוכז כוח גדול של ‪ 1500‬לוחמים ‪ .‬הנשק נאסף מכל הארץ‪.‬‬
‫הפעולה‪ -‬המבצע נמשך שבוע ימים (מה‪ 6-‬באפריל) הצלחתו הייתה חלקית שכן רק חלק מהכפרים אכן‬
‫נכבשו ‪ .‬בקסטל ספגו הערבים מהלומה קשה כשמפקדם עבד אל קאדר אל חוסייני נהרג בקרב‪.‬‬
 ‫‪104‬‬

‫תוצאות‪ -‬המבצע אפשר פריצה זמנית של המצור והעברת שלוש שיירת אספקה לי‪-‬ם‪ .‬לאחר סיומו‬
‫נחסמה שנית הדרך לי‪-‬ם והערבים חדשו את המצור‪.‬‬
‫משמעות המבצע‬
‫הקלה על י‪-‬ם‪,‬חל מפנה בתודעה הביטחונית של היישוב המורל עלה‪,‬לראשונה הופעל כוח גדול‪,‬‬
‫הושג רצף טריטוריאלי שהיה נתון לשליטת הערבים ועבר לידי היהודים‪.‬‬
‫מבצע הראל‪ -‬בה בהמשכו של מבצע נחשון במהלך המבצע הובאה אספקה לי‪-‬ם וניתן אורך נשימה‬
‫לעיר‪ .‬למרות שכוחות ההגנה לא הצליחו להשאיר את הדרך לעיר פתוחה לזמן ממושך‪ .‬בינתיים‬
‫נסללה "דרך בורמה" מהר‪-‬טוב לי‪-‬ם‬
‫(קרבות נוספים במסגרת תוכנית ד‪-‬מבצע מכבי‪ ,‬קלשון יבוסי‪ ,‬כיבוש טבריה כיבוש חיפה המערכה על‬
‫הגליל‪ ,‬מבצע יפתח ביו עמי קרבות משמר העמק מרכז‪ -‬מבצע חמץ)‬
‫תוצאות "תוכנית ד"‬
‫"תוכנית ד" הביאה למפנה דרמטי במלחמה בארץ‪ .‬בזכותה היה היישוב מוכן לפלישת צבאות ערב‪.‬‬
‫‪ .1‬נעשה שינוי בהיערכות של הכוחות העבריים למתכונת של חטיבות וגדודים‪.‬‬
‫‪ .2‬נוצר רצף טריטוריאלי של השטח שבשליטת הישוב היהודי ממטולה עד באר טוביה‪.‬‬
‫‪ .3‬הכוחות העבריים השתלטו על כ‪ 100 -‬כפרים ערביים סמוכים להתיישבות יהודית ואשר שלטו על‬
‫צרי תנועה רובם ננטשו‪.‬‬
‫‪ .4‬ההנהגה הערבית ברחה מהארץ‪.‬‬
‫‪ .5‬החלה בריחה של תושבים ערביים מהארץ‪(.‬כ‪ 300‬אלף)‬
‫השלב הראשון של המלחמה הסתיים עם שחרורן של חיפה צפת טבריה עכו ויפו‪.‬‬

‫חשוב! ההכרזה על הקמת המדינה‪-‬הנסיבות בהן התקבלה ההחלטה על הקמת המדינה‬

‫נסיבות ההכרזה‪:‬‬
‫בכ"ט בנובמבר ‪ 1947‬התקבלה החלטת האו"ם על חלוקת א"י לשתי מדינות‪ :‬יהודית וערבית‪ .‬הערבים‬
‫הודיעו שהם מתנגדים להחלטת החלוקה ולמחרת פתחו ערביי א"י במלחמה‪ -‬בכך החל נשלב הראשון‬
‫של מלחמת העצמאות שנמשך עד – ‪.15.5.48‬‬
‫בשלב זה עדיין התקיים שלטון המנדט הבריטי בארץ ובבריטניה הודיעה שכוחותיה יפנו את הארץ עד‬
‫ה‪.14.5.48 -‬‬
‫בימים הראשונים של חודש מאי‪ ,‬החלו מנהיגים ביישוב ובהנהלת הסוכנות להתלבט האם נכון להכריז‬
‫על הקמת המדינה ב‪ -14‬במאי ‪(48‬ה באייר תש"ח) כשהבריטים יוצאים מהארץ או לדחות את‬
‫ההכרזה‪.‬‬
‫לנוכח מציאות זו היה על מנהלת העם (הממשלה הזמנית) להחליט האם להכריז על הקמת המדינה או‬
‫לדחות את ההכרזה‪.‬‬
‫מדוע‪:‬‬
‫‪.1‬המצב הצבאי בא"י‪ -‬המצב הצבאי היה קשה ביותר‪- :‬ערביי א"י בסיוע כנופיות של אלפי מתנדבים‬
‫ממצרים ומסורי תקפו ללא הפסקה ישובים וכלי תחבורה וגרמו אבדות קשות‪- .‬הרובע היהודי בעיר ה‬
 ‫‪105‬‬

‫עתיקה היה נצור ובמצב קשה בשל אי היכולת לשחרר אותו‪-.‬ארבעת היישובים בגוש עציון נפלו בידי‬
‫הערבים ‪ -.‬הנגב היה מנותק‪- .‬בית הערבה נפל בידי הירדנים‪-.‬היה מחסור עצום בנשק‪.‬‬
‫מצד שני‪ :‬תכנית ד' יצרה רצף טריטוריאלי ממטולה ועד באר טוביה‪ .‬נשק החל להגיע נשק‬
‫מצ'כוסלובקיה‬
‫גידול במספר יחידות ההגנה ומורל גבוה‪ .‬החשש הגדול ביותר היה מפלישה של מדינות ערב שהייתה‬
‫אמורה להתחיל ב‪ -‬ה באייר‪.‬‬
‫‪.2‬המצב המדיני הבינלאומי– ‪-‬ארה"ב באה בדרישה להסכם שביתת נשק ודחיית החלטת האו"ם בדבר‬
‫תוכנית החלוקה‪ .‬עוד מאמצע חודש מרץ נסוגה ארה"ב מתמיכתה בתוכנית החלוקה‪ .‬מחלקת המדינה‬
‫של ארה"ב שלא הייתה שלמה עם מדיניותו הפרו ציונית של הנשיא טרומן ניצלה את פרוץ המלחמה‬
‫בארץ כדי להציע פתרון חדש שהתקבל גם ע"י הערבים‪ .‬היא שכנעה את הנשיא שמרחפת סכנת‬
‫השמדה על היישוב היהודי בא"י ותפקיד ארה"ב לעצור את ההידרדרות בארץ‪.‬‬
‫היישוב היהודי – היה מודע לכך כי ב‪ 14.5.1948 -‬יסתיים המנדט הבריטי בארץ ‪ 12-‬במאי ‪48‬‬
‫התקיימה ישיבה של חברי מנהלת העם הזמנית ‪).‬‬

‫הדילמה‪ :‬האם מכריזים על הקמת מדינה או לא‪ .‬הדיון ב‪ 12 -‬במאי ‪.48‬‬

‫הסיכונים ‪,‬השיקולים בעד דחיית ההכרזה‬
‫המצב הביטחוני של היישוב‪-‬‬
‫‪ .1‬ראשי ההגנה לא יכלו להבטיח בוודאות כי ינצחו את מדינות ערב במקרה של פלישה (האולטימטום‬
‫שהציבו מדינות ערב)‪ .‬שני המפקדים המרכזיים של ההגנה ישראל גלילי ויגאל ידין היו הססנים באשר‬
‫ליכולתו של היישוב היהודי לעמוד מול פלישה כזו‪ .‬לא היה ברור כיצד צבא קטן בתחילת דרכו יעמוד‬
‫מול צבאות ערב‪ .‬ההפסד במלחמה עשוי להביא להפסד של כל המפעל הציוני‪.‬‬
‫‪ .2‬בקרב מדינות הליגה הערבית התקבלה המגמה לפלוש לא"י מיד עם צאת הבריטים‪ ,‬כלומר ב‪15-‬‬
‫במאי ‪ .1948‬גולדה מאיר דיווחה על פגישה עם עבדאללה מלך ירדן שמתוכה הבינה שגם מלך ירדן‬
‫ישתתף בפלישה המתוכננת‪.‬‬
‫‪.3‬הנשק הכבד שנרכש ע"י היישוב היהודי טרם הגיע לארץ‪.‬‬
‫‪ .4‬רבים חששו שמא היישוב היהודי לא יעמוד בנטל הגיוס ושהכלכלה אינה איתנה די הצורך לספוג‬
‫את תוצאות המלחמה‬
‫‪ .5‬ארה"ב המליצה לבטל את החלטת החלוקה והפעילה לחץ כבד לדחות את ההכרזה ולהכריז על‬
‫הפסקת אש‪ .‬ארה"ב איימה להקפיא את הסיוע של יהודי ארה"ב ליישוב אם תתקיים ההכרזה‪.‬‬
‫‪ .6‬מנהיגי היישוב ידעו שאם יחליטו על ההכרזה למרות דרישתן של ארה"ב והמדינות הידידותיות‬
‫שביקשו לא להכריז על הקמת המדינה עם עזיבת הבריטים‪ .‬מהלך זה עלול להעמיד את מדינת ישראל‬
‫כבר בתחילת דרכה בבידוד בין לאומי לא רצוי‪ .‬משרד החוץ האמריקאי איים שלא יגיש סיוע במקרה‬
‫של פלישת מדינות ערב‪.‬‬
‫הסיכויים‪ ,‬השיקולים בעד קבלת ההחלטה‬
 ‫‪106‬‬

‫‪ .1‬מקומו של בן גוריון בקבלת ההחלטה‪ :‬ראש התומכים בעד ההכרזה על הקמת המדינה היה בן‬
‫גוריון‪ .‬בישיבת מנהלת העם (‪ 12‬במאי ‪ ,)1948‬והכרעתה בעד הכרזה על הקמת המדינה‪ ,‬כמו בכל סוגיה‬
‫בה היה מעורב‪ ,‬בלטה מאוד הדומיננטיות של בן גוריון‪ .‬בן גוריון פעל באמצעות הפעלת לחץ אישי על‬
‫חברי מנהלת העם‪ ,‬הדגשת הסיכויים והמעטה בערך הסיכונים‪ ,‬ואפילו הפעלת סחיטה אמוציונאלית‬
‫על המתנגדים‪.‬‬
‫‪. .2‬מבחינה מדינית‪:‬‬
‫א‪ .‬בן גוריון היה משוכנע שהחמצת ההכרזה תהיה החמצה לדורות‪ ,‬עכשיו או לעולם לא! ניצול‬
‫הזדמנות חד פעמית‪ .‬בן גוריון וגורמי הצבא העריכו שהצבאות הערבים אינם מוכנים עדיין למלחמה‪,‬‬
‫אך בתוך כמה חודשים הם עתידים להתחמש‪ ,‬להתאמן ולהיות מוכנים יותר‪ .‬הערכת ישראל גלילי‬
‫ויגאל אלון הייתה כי סכויי הניצחון עומדים על ‪ .50%‬הוא היה נחוש בדעתו לקחת אחריות למרות‬
‫החששות ולא לאפשר למצב של חלל מדיני עם סיום המנדט הבריטי ב‪ 15 -‬למאי ‪ .48‬מצב של תוהו‬
‫ובוהו שידרבן את מדינות ערב לפלוש לישראל‪ .‬יש ליצור עובדות בשטח‪ .‬היהודים היו מוכנים‪ ,‬מורלית‬
‫והיה חשש לשחיקה במוכנות זו‪ .‬היישוב היה מאורגן היו להם מוסדות אוטונומיים‪ ,‬מערכת חינוך‪,‬‬
‫בריאות ועוד שהיו תשתית טובה למדינה והנהגה מסודרת‪.‬‬
‫ב‪ .‬בן גוריון טען כי היישוב היהודי חזק דיו כדי לנצח את הערבים וכי שביתת נשק ‪-‬הפסקת אש‬
‫(האו"ם וארה"ב הציעו שביתת נשק בת שלושה חודשים במהלכה לא יוכרז על הקמת מדינה ריבונית‬
‫וייאסר על היהודים והערבים להכניס נשק או לוחמים לארץ‪ ).‬בשלב זה רק תיתן לערבים הזדמנות‬
‫לאסוף את כוחותיהם ולהתארגן דבר שיביא לאובדן ההישגים הצבאיים שהושגו עד כה (תוכנית ד')‪.‬‬
‫ג‪ .‬בן גוריון טען שרק אם נקים מדינה ריבונית ולא נהיה תלויים בשלטון אחר‪ ,‬נוכל להעלות יהודים‬
‫לארץ‪ ,‬תגדל כמות הנשק שיהיה אפשר להביא מחו"ל ולנצח במלחמה‪ .‬הוא טען שהכרזת המדינה‬
‫תביא לעלייה גדולה וכך יהיה שיפור במצבת כוח‪-‬אדם ותגבר אחדות העם‪ .‬כמו כן יהיה ניתן להכריז‬
‫על גיוס חובה באמצעות חוק גיוס‪.‬‬
‫לסיכום‬
‫בתוך היישוב היהודי וההנהגה היו היסוסים וויכוחים קשים – האם להכריז כעת על הקמת המדינה‬
‫או לדחות את ההכרזה‪ .‬נשקלו הסיכויים והסיכונים מבחינה צבאית ומדינית‪ .‬חלקם נטו להיכנע ללחץ‬
‫האמריקאי לדחייה ולשביתת נשק מחשש שהיישוב לא יעמוד צבאית בפני הפלישה‪ .‬ב"ג בתמיכת משה‬
‫שרת דרש להקים מדינה מיד ולא לדחות את ההזדמנות ההיסטורית‪ .‬לאחר דיונים ארוכים של‬
‫מנהלת העם‪ 13( ,‬שעות) ברוב של שישה מול ארבעה הוחלט להכריז את הקמת מדינת ישראל בלא‬
‫ציון גבולות המדינה בהכרזה‪.‬‬
‫ביום שישי ה' באייר תש"ח‪ 14 ,‬במאי ‪ 1948‬התכנסו חברי מועצת העם ומנהלת העם ועוד מכובדים‬
‫מהיישוב במוזיאון ברחוב רוטשילד בתל‪-‬אביב ובן גוריון הקריא את מגילת העצמאות והכריז על‬
‫הקמת מדינת ישראל!‬

‫הקמת צה"ל ופירוק המחתרות‬

 ‫‪107‬‬

‫הקמת צה"ל – יעדים‪ :‬המעבר מיישוב למדינה חייב הקמת גוף צבאי אחד הנתון למרות המוסדות‬
‫הנבחרים; הקמת צה"ל ִא פשרה החלת חוק הגיוס על הצעירים הישראליים; איחוד הכוחות הלוחמים‬
‫ונשקם כנגד פלישת צבאות ערב הפולשים למדינה‪.‬‬
‫אך בפועל נותרו כמה בעיות‪ :‬הכרזת המדינה לא חלה על ירושלים (שאמורה הייתה להיות בין‬
‫לאומית)‪ ,‬ועל כן המשיכו המחתרות לפעול בה; אנשי האצ"ל והלח"י שולבו במספר מצומצם של‬
‫יחידות צה"ל ויצרו מוקדי כוח אופוזיציוניים; פרשת אלטלנה‪.‬‬

‫כשבועיים לאחר הקמת המדינה ובמהלך קרבות מלחמת העצמאות‪ ,‬ב‪ 28-‬במאי ‪ 1948‬פורסמה פקודה‬
‫מס' ‪ 4‬להקמת צה"ל (צבא הגנה לישראל) כצבא החוקי היחיד של מדינת ישראל‪ ,‬שיהיה מורכב‬
‫מחילות יבשה אוויר וים‪ .‬בפקודה נאמר‪ " -‬עם הקמת מדינת ישראל יצאה ההגנה ממחתרת והפכה‬
‫לצבא סדיר‪ ...‬בידיו של צבא זה הופקד מעכשיו ביטחון העם והמולדת‪ ...‬הצבא הסדיר במדינת ישראל‬
‫יהיה מורכב מחילות יבשה‪ ,‬ים ואויר‪ ...‬כל אלה אשר שרתו עד ה‪ 1-‬ביוני בחטיבות ובענפים השונים‪...‬‬
‫וכן אלה אשר יגויסו עכשיו‪ ...‬יהוו את צבא הגנה לישראל‪".‬‬
‫ארגון ההגנה הפך עם הקמת המדינה לצבא הגנה לישראל‪ .‬ב‪ 30 -‬במאי הושבעו הלוחמים‪.‬‬
‫השם צבא הגנה לישראל ביטא את העובדה שהצבא הוקם כצבא מגן ואין למדינת ישראל כל כוונה‬
‫תוקפנית כלפי שכנותיה‪ .‬השם גם ביטא את העובדה שהצבא הוא המשכה של ארגון ההגנה והוא כפוף‬
‫למוסדות המדינה (לממשלה)כפי שההגנה הייתה כפופה למוסדות היישוב‪.‬‬
‫תוכן הפקודה‪:‬‬
‫‪ .1‬יונהג גיוס חובה לצה"ל על גילאים שייקבעו מטעם הממשלה הזמנית‪.‬‬
‫‪ .2‬כל אדם המתגייס לצבא חייב בשבועת אמונים למדינת ישראל ולחוקיה‪.‬‬
‫‪ .3‬במצב חירום צה"ל יוכל לגייס בגיוס חובה לכל זרועותיו‪.‬‬
‫‪ .4‬צה"ל יהיה מורכב מחילות הים‪ ,‬האוויר והיבשה‪.‬‬
‫‪ .5‬נאסר קיומו של כל כוח צבאי מלבד צה"ל‪.‬‬

‫השיקול של בן גוריון בהקמת צה"ל‪-‬‬

‫‪ .1‬בן גוריון רצה לארגן מחדש את הכוח הצבאי של המדינה החדשה‪ .‬הוא רצה צבא ממלכתי שכפוף‬
‫לדרג המדיני‪ ,‬הצבא אמור להיות אחיד ומאוחד וכפוף לרשות המבצעת של המדינה הדמוקרטית ולא‬
‫להיות נתון להשפעה פוליטית של מפלגות שונות‪ .‬החלטתו חייבה את פירוקם של כל המחתרות‬
‫ובנייתם של חטיבות וגדודים חדשים‪.‬‬
‫‪ .2‬אנשי הפלמ"ח זוהו עם מפלגת מפ"ם השמאלית ואנשי האצ"ל זוהו עם המפלגה הרוויזיוניסטית‬
‫הימנית‪ .‬בן גוריון חשש מהאפשרות שמפלגות אילו ירצו לקחת את השלטון בכוח בעזרת כוחות‬
‫צבאיים שזוהו איתם‪ .‬הוא פחד ממלחמת אחים שעלולה לפרוץ במהלך המלחמה ולהחליש את מאבק‬
‫היישוב בערבים‪.‬‬
 ‫‪108‬‬

‫‪ .3‬צורך לנהל את המלחמה על פי קו מוסכם אחד‪ ,‬כדי להגביר את הכוח הצבאי‪ .‬החשש לניהול לא‬
‫אחיד של המלחמה בלט על רקע חילוקי הדעות בן המחתרות השונות על דרך ניהול המאבק בבריטים‬
‫בעבר‪.‬‬
‫המשמעות – מדינה עצמאית ריבונית שיש לה צבא משלה‪.‬‬
‫הזמן – אמצע הלחימה ‪ -‬שבועיים לאחר פלישת ‪ 5‬מדינות ערב‪.‬‬
‫הקושי ‪ -‬בעיות שאלת הציות‪ ,‬הפלגנות בין המחתרות‪ .‬הקושי בהקמת צה"ל נבע מכך שהמעבר מכוח‬
‫צבאי לא סדיר לצבא מאורגן על פי חוק חייב לשלב את כל המחתרות תחת פיקוד אחד‪ ,‬ללא כל קשר‬
‫למחלוקות הפוליטיות‪ .‬הגרעין העיקרי של צה"ל היה ההגנה אליו היו צריכים להצטרף האצ"ל ‪,‬‬
‫הלח"י והפלמ"ח‪.‬‬
‫ארגון ההגנה הפך לצה"ל עם שאר המחתרות נחתמו הסכמים לפירוקן והצטרפות חבריהן לצה"ל‪.‬‬
‫פירוק הלח"י‪ -‬ב‪ 28 -‬במאי נחתם הסכם עם מפקד הלח"י נתן פרידמן ילין‪.‬‬
‫פירוק האצ"ל‪ -‬ב‪ 1 -‬ביוני ‪ 1948‬נחתם הסכם עם האצ"ל – מנחם בגין‪ .‬על פי ההסכם חברי האצ"ל‬
‫יתגייסו לצה"ל ויישבעו אמונים‪ .‬הם ישובצו בגדודים בתוך החטיבות על פי החלטת הפיקוד העליון‬
‫בצה"ל‪ .‬הנשק והציוד המלחמתי שבידי האצ"ל יימסר לצה"ל‪ .‬סוכם שתוך שלושה חודשים יושלם‬
‫הפירוק (הפירוק הסופי היה אחרי פרשת אלטלנה)‪.‬‬
‫פירוק הפלמ"ח(נעשה לאחר פרשת אלטלנה) – עם סיומה של פרשת אלטלנה העלה בן גוריון את‬
‫התביעה לפרק את הפלמ"ח שהיה משולב בצה"ל אך בעל מטה משלו‪.‬‬
‫הסיבות‪:‬‬
‫‪ .1‬הגורם המקצועי – בן גוריון רצה בהקמת צבא מאורגן וממלכתי (דרגות; היררכיה; מטכ"ל)‬ ‫‪‬‬
‫כיאה למדינה שקמה זה עתה‪ ,‬ולא 'פרטיזנקה' כלשונו‪ .‬הוא רצה להעניק לצבא מבנה היררכי‬
‫ולהגביר את תהליך מקצועיותו‪ -‬הפלמ"ח רצה בהמשך קיומו בתוך צה"ל‪ ,‬כזרוע שעיצבה את‬
‫הרוח ומורשת הקרב ‪.‬בפלמ"ח שמו דגש על אחוות חברים ושוויון בין חייל ומפקד‪ .‬בן גוריון ראה‬
‫אחווה זו כמופרזת מעין ערבוב של תנועת נוער וצבא‪.‬‬
‫‪ .2‬הגורם הפוליטי‪ -‬הקמת המדינה הייתה הזדמנות פז לנטרל את הכוחות האופוזיציוניים לבן‬ ‫‪‬‬
‫גוריון – אצ"ל‪ ,‬לח"י ואף פלמ"ח (אנשי מפ"ם)‪.‬היה לו אי אמון אובייקטיבי במחתרות ובפלמ"ח‪.‬‬
‫בן גוריון סבר שחברי הפלמ"ח עדין נאמנים למרות הפוליטית של מפ"ם(מפלגת הפועלים‬
‫המאוחדת) מפלגה שנמצאה בקצה השמאלי של הקשת הפוליטית ובן גוריון היה בעימות עמה‪.‬הוא‬
‫טען שלא ייתכן שבתוך צבא המדינה יהיו חיילים ומפקדים הכפופים לרשות אחרת‪ ,‬לא של הימין‬
‫ולא של השמאל‪.‬‬
‫פירוק הפלמ"ח היה מלווה בוויכוח קשה בין מפקד הפלמ"ח יגאל אלון ובין דוד בן‪-‬גוריון‪ .‬ב"ג ראה‬
‫בממלכתיות ובאחדות ערך ראשון במעלה העומד בניגוד לטיפוח קבוצה מסוימת‪.‬‬
‫הפירוק‬
‫בסוף ספטמבר ‪ 1948‬בעוד מפקד הפלמ"ח יגאל אלון ולוחמיו מכינים את מבצע יואב פירקה הממשלה‬
‫את מטה הפלמ"ח ואנשיו מוזגו בצה"ל‪ .‬חברי הפלמ"ח חשו נבגדים‪ ,‬לאחר שמאז ‪ 1940‬לחמו תחת‬
 ‫‪109‬‬

‫מרות המוסדות הנבחרים ועל פי פקודותיו של בן גוריון עצמו‪ .‬הפלמ"ח נשא בעול העיקרי של‬
‫המלחמה ורבים מחבריו הקריבו את חייהם בשלב הראשון של מלחמת העצמאות‪ .‬הוראתו של בן‬
‫גוריון לפרק את הפלמ"ח נתפסה כמלחמה אישית המנוגדת להיגיון צבאי‪ .‬למרות התחושות הקשות‪,‬‬
‫גם בשעה זו קיבלו חברי הפלמ"ח את החלטת מוסדות המדינה והשתלבו בצה"ל ללא עימותים‪.‬‬
‫פירוק הפלמ"ח נעשה בהדרגה עד סוף ‪ 48‬ולווה בהתפטרות חלק ממפקדיו‪.‬‬
‫פירוק הפלמ"ח נועד להבטיח שני עקרונות חשובים‪:‬‬
‫‪ .1‬עיקרון השוויון בפני החוק‪ -‬משנקבע שהכל מצייתים לממשלה ושקיים פיקוד עליון אחד‪ ,‬היה חשוב‬
‫לאכוף עיקרון זה גם על הפלמ"ח לאחר פירוק האצ"ל והלח"י‪.‬‬
‫‪ .2‬הצבא כגוף א‪ -‬פוליטי‪ -‬פירוק המחתרות ומטה הפלמ"ח היה הלך שנועד למנוע פילוג ופיצול פנימי‬
‫ולהבטיח שצה"ל יהיה גוף א‪ -‬פוליטי העומד מעל כל מחלוקת פוליטית‪.‬‬
‫השלכות ההחלטה והקשיים בביצועה‪:‬‬
‫פגיעה קשה ברמת צה"ל – מייד לאחר שהתקבלה ההחלטה נטשו רבים ממפקדי הפלמ"ח את‬ ‫‪‬‬
‫הצבא וסרבו לשרת כקצינים בצה"ל‪ ,‬זאת על אף שצה"ל היה בעיצומה של המלחמה (אם כי‬
‫‪1‬‬
‫לאחר השלב המכריע שלה)‪.‬‬
‫השלמת תהליך בניית צה"ל כצבא יחיד‪ ,‬גוף ממלכתי שאמור היה להיות א‪-‬פוליטי‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫פרשת אלטלנה כמקרה בוחן לאחדות צה"ל‪ -‬במה היא מחזקת ומייצבת את ריבונות מדינת ישראל?‬
‫בעיצומה של ההפוגה הראשונה במלחמה וימים ספורים לאחר הקמת צה"ל הגיעה אל חופי הארץ‬
‫האוניה אלטלנה שהובילה כמויות עצומות של נשק בשביל האצ"ל‪ .‬היא הפליגה מדרום צרפת אל‬
‫ישראל ועל סיפונה ‪ 850‬עולים‪.‬‬
‫למרות שנחתם הסכם עם מנחם בגין על פירוק האצ"ל וצירוף חייליו בגדודים מיוחדים במסגרת‬
‫חטיבות צה"ל לא הופסקה פעילות האצ"ל‪ .‬חבריה המשיכו לרכוש נשק בחו"ל ולא העבירו אותו‬
‫לצה"ל‪ .‬האוניה הגיעה לחוף ויתקין‪ .‬צה"ל דרש את העברת הנשק אליו‪ .‬האצ"ל סרב והתנה זאת‬
‫בתנאים מיוחדים – אחסון הנשק במחסני האצ"ל‪ ,‬ציוד גדודי האצ"ל בנשק והעברת ‪ 20%‬מהנשק‬
‫לכוחות האצ"ל בי‪-‬ם שעדיין לא הצטרפו לצה"ל‪ .‬האוניה המשיכה אל מול חופי תל אביב ‪.‬למקום‬
‫החלו להגיע עשרות אנשי אצ"ל כדי לאפשר את המשך פריקתה ‪ .‬ב‪ 20-‬ביוני במהלך פריקת הנשק ע"י‬
‫האצ"ל ניתנה פקודה מרה"מ ב"ג לצה"ל למנוע הפריקה תוך שימוש בכוח במידה של סירוב‪ .‬מאחר‬
‫שהייתה התנגדות לאולטימטום פרצו מהומות דמים – ‪ 18‬הרוגים‪ 10 ,‬פצועים – היו מחיר‬
‫ההתנגשויות בין אחים במדינה החדשה‪.‬‬
‫ב‪ 22-‬ביוני הורה ב"ג לצבא להכניע את האוניה באמצעות כל כוח שיידרש כולל תותחי שדה ואכן‬
‫האנייה הוצתה וננטשה‪.‬‬

‫‪ 1‬במשך שנים האשים בן גוריון את ראשי מפ"ם בעידוד הפרישה מהצבא‪ ,‬אך הם הכחישו נמרצות‪ .‬ואולם‪ ,‬העובדות העידו אחרת‪.‬‬
‫יצחק רבין שהחליט להישאר בצבא למרות הלחץ עליו‪ ,‬תיאר שנים לאחר מכן את ההתקפות הקשות שספג בשל החלטתו‪ .‬מאיר יערי‪,‬‬
‫מראשי מפ"ם הודה רק עשרות שנים לאחר האירוע שעזיבת הקצינים הייתה אכן בהוראת המפלגה‪ .‬ראה‪ :‬מיכאל בר זהר‪ ,‬בתוך‬
‫זינגרוב ובוים‪ ,‬שם‪ ,‬עמ'‪.477-476 ,‬‬
 ‫‪110‬‬

‫צה"ל הצטווה לעצור את מפקדי האצ"ל הבכירים ועשרות מהם נאסרו‪ .‬חשש גדול היה‪ -‬האם‬
‫ההתנגשות תתלקח למלחמת אזרחים? בנאום רדיו שנשא מפקד האצ"ל מנחם בגין הוא קרא להימנע‬
‫ממלחמת אחים ונתן הוראה לחיילי האצ"ל לא להפעיל נשק בשום תנאים‪.‬‬
‫לאחר הפרשה הושג הסדר עם מנחם בגין וחבריו‪ :‬מטה האצ"ל פוזר‪ ,‬אנשי הארגון התגייסו כבודדים‬
‫ליחידות צה"ל השונות והתמזגו בהן‪ .‬ההסדר חל גם על אנשי הלח"י‪.‬‬
‫משמעות הפרשה‬
‫‪ .1‬פרשת אלטלנה חשפה את העוינות בין ההגנה לבין האצל‪ .‬כל צד היה משוכנע בדרכו‪.‬‬
‫‪ .2‬בן גוריון ראה באלטלנה גורם מפלג אשר עלול לעורר מחדש את פעילות המחתרות‬
‫‪ .3‬פרשת אלטלנה ורצח הרוזן ברנדוט על ידי אנשי הלח"י הוכיחו שהייתה זו טעות לתת לגיטימציה‬
‫להמשך קיומם של גופים צבאיים מקבילים לצבא‪ .‬פרשיות אלה היוו איום על יציבותו של המשטר‬
‫הדמוקרטי במדינת ישראל‪.‬‬
‫‪ .4‬פרשת אלטלנה הביאה לחיסול הסופי של האצ"ל ולביסוס מעמד הממשלה‪ .‬במדינה מסודרת‬
‫ומתוקנת הכל חייבים לציית למוסדות השלטון הנבחרים ולהוראות הממשלה הנבחרת‪ .‬הצבא חייב‬
‫להישמע להוראות הממשלה בלבד ולא להוראות של גופים בעלי רקע אידיאולוגי אחר‪.‬‬
‫‪ .5‬הפרשה עוררה סערת רוחות בקרב תושבי המדינה‪ ,‬אולם אלטלנה היא פרשה שייצבה את הריבונות‬
‫של ממשלת ישראל החוקית גם כלפי פנים למרות שהיה מאבק אחים‪ ,‬היא הביאה לפירוקם הסופי של‬
‫המחתרות ואיחוד כל הכוחות הלוחמים למסגרת צבאית אחת צה"ל תחת מרות מדינית אחת‪.‬‬

‫השלב השני של מלחמת העצמאות‪-‬מ‪ 15-‬במאי ‪1948‬עד לחתימת הסכמי הנשק מרץ ‪49‬‬
‫השלב השני של מלחמת העצמאות(שלב הלחימה הסדירה)‪ ,‬החל ביום ההכרזה על המדינה ב‪ 15 -‬במאי‬
‫‪(48‬יממה לאחר עזיבת הבריטים את הארץ)‪ .‬עם פלישת מדינות ערב למדינת ישראל ונמשך עד ה‪5-‬‬
‫ינואר ‪.49‬‬
‫יחסי הכוחות‬
‫מדינות ערב‪ -‬יתרון ברור של ‪ 4‬מדינות ערב(בסיוע כוח המשלוח העירקי)מול מדינת ישראל שזה עתה‬
‫קמה(כמות הנשק ואיכותו‪ ,‬כוחות רעננים שטרם לחמו לעומת כוח המגן היהודי העייף והשחוק)‬
‫מדינת ישראל‪ -‬מוטיבציה גבוהה לאור התובנה שמדובר במלחמת קיום‪ .‬עורף אזרחי והסכמה לאומית‬
‫סביב מטרות המלחמה‪.‬‬
‫יעדי הצדדים הלוחמים‬
‫מדינות ערב‪-‬‬
‫עוד בטרם הפינוי הבריטי התגבשה בקרב מדינות ערב התכנית לפלישה לארץ ישראל ‪.‬‬
‫המניעים‪:‬‬
‫‪ -‬לא הצליחו לבטל את החלטת החלוקה של האום ב‪ 29‬בנובמבר ‪ 47‬ולמנוע את הקמת המדינה‬
‫מדיניות‪ .‬לכן רוצים בחיסול קיומה של מדינת ישראל כמדינה‪ ,‬מתוך התנגדות עקרונית‬ ‫בדרכים‬
‫לרעיון החלוקה‪.‬‬
 ‫‪111‬‬

‫התגייסות לעזרת ערביי הארץ בעקבות אי הצלחתם להביס את הכוחות הלוחמים של היישוב היהודי‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫שאיפות התרחבות טריטוריאליות‪ -‬כל שליט ערבי רצה לקבל לידיו שטחים גדולים יותר בארץ‬ ‫‪-‬‬
‫ולספחם לארצו‬
‫שיקולים פוליטיים פנימיים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫צבאות ערב‪ -‬סדירים‪ ,‬חמושים בנשק כבד אך לחמו כל אחד בגזרתו משום שלא הצליחו לגבש פיקוד‬
‫משותף‪ .‬היו ביתרון קל מבחינת כלי נשק ותחמושת אך לא הפעילו את כל כוחותיהן במערכה כיוון‬
‫שהיו צריכות להקצות כוחות לשמירה על המשטרים במדינותיהם‪.‬‬
‫מדינת ישראל‪-‬‬
‫יעדים‬
‫שמירה על עצם קיומה‪,‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ -‬הבטחת שליטה באזורים שיועדו למדינה היהודית על פי תכנית החלוקה של האו"ם ובהמשך גם‬
‫התרחבות לאזורים נוספים מתוך שיקולים התישבותיים‪ ,‬ביטחוניים ודמוגרפיים‪.‬‬
‫המדינה ערוכה עם צבא סדיר‪ -.‬צה"ל ניהל קרבות בלימה במטרה לבלום ולעכב את התקדמותם של‬
‫צבאות ערב לישראל עד שהנשק שנרכש בחו"ל יגיע‪.‬‬

‫מאפייני שלב ב ' במלחמה‪:‬‬

‫מפת הפלישה והישגי צבאות ערב בחודש הראשון‬
‫פלישת הצבא הסורי בצפון‪ -‬צבא סוריה הגיע מרמת הגולן‪ .‬פתח בהפגזה על יישובי עמק הירדן בגליל‪.‬‬
‫הסורים כבשו את הקיבוצים שער הגולן‪ ,‬מסדה‪ ,‬משטרת צמח‪ .‬ניסיונות לכבוש את קיבוצי דגניה‬
‫נכשל‪.‬‬

‫פלישת הלגיון הירדני‪ -‬כוח של הלגיון הירדני נכנס לנהריים וכוח עיקרי נע לעבר ירושלים‪ .‬הלגיון‬
‫השתלט על יישובים יהודיים בצפון ים המלח ומצפון לי‪-‬ם שננטשו‪.‬‬
‫עיקר המאבק היה בירושלים ובלטרון‪ .‬הלגיון השתלט על העיר העתיקה והדף את ההתקפות של‬
‫כוחות ההגנה עד לטרון‪ .‬העיר ירושלים הייתה נתונה במצור עד ה‪10 -‬ביוני‪ ,‬כשכוחות ההגנה בלמו את‬
‫הלגיון הירדני‪ ,‬החזיק צה"ל בפרוזדור ירושלים משער הגיא ועד י‪-‬ם העברית‪ .‬אזור לטרון נותר‬
‫בשליטת חיילי הלגיון הערבי גוש עציון היה בשליטת הלגיון הירדני‪.‬‬

‫פלישת הצבא המצרי‪ -‬ב‪ 15 -‬במאי פלש הצבא המצרי לארץ בשני מוקדים‪:‬‬
‫ציר באר שבע חברון‪ -‬כוח זה הגיע עד המבואות הדרומיים של ירושלים‪.‬‬
‫ציר שני במישור החוף לכיוון תל אביב‪ .‬המצרים נחלו מפלה בנירים‪ .‬יד מרדכי נפל בידיהם‪.‬‬
‫כוונתם הייתה לנתק את הנגב משאר חלקי הארץ ולהעמיד את יישובי הנגב במצור עד לכניעתם‪.‬‬
‫המצרים כבשו את אשקלון והגיעו עד אשדוד‪ .‬העיר תל אביב הופצצה מהאוויר(‪ 41‬אזרחים נהרגו)‬
‫המצרים הפגיזו את יבנה והפציצו מהאוויר את רחובות וראשון לציון‪.‬‬
 ‫‪112‬‬

‫ההתקפה על קיבוץ נגבה נהדפה אך ניצנים הוכנעה תוך יום אחד ואנשיה נפלו בשבי‪ .‬הצי המצרי‬
‫הופיע מול חופי תל אביב ונהדף ע"י חיל הים הישראלי בשיתוף מטוסי חיל האוויר‪.‬‬

‫פלישת צבאות ערב נבלמה בתום החודש הראשון‪.‬‬

‫ההפוגה הראשונה‬
‫בלחץ האו"ם ובתיווכו של שליח האו"ם הרוזן ברנדוט הושגה כעבור ‪ 4‬שבועות ב‪ 11 -‬ביוני‪ ,‬הפוגה‬
‫ראשונה בקרבות‪ .‬הרוזן ברנדוט המתווך מטעם האו"ם ניסה להביא לסיום הקרבות במסגרת הסדר‬
‫מדיני שהציע הסדר שהתעלם מהחלטת כ'ט בנובמבר והתבסס על המצב הקיים בשטח‪.‬‬
‫תכנית ראשונה של הרוזן ברנדוט‬
‫ברנדוט הציג תוכנית מדינית שהיא למעשה תכנית חלוקה חדשה ללא קשר לזו של כ'ט בנובמבר‪:‬‬
‫‪-‬חל איסור על הצדדים היריבים לייבא כלי נשק‪,‬‬
‫‪-‬נאסר על יהודים כשירים ללחימה לעלות לארץ‪.‬‬
‫‪ -‬הכוחות הלוחמים לא ישנו את היערכותם והצלב האדום יעביר אספקה לנצורים בי‪-‬ם‪.‬‬
‫‪-‬ל ירדן ימסרו האזורים‪ :‬נגב שיילקח מהיהודים‪ ,‬שטחי יהודה ושומרון כולל י‪-‬ם‪ .‬במדינה היהודית‬
‫יכללו האזורים הבאים‪ :‬הגליל‪ ,‬עמק יזרעאל‪ ,‬עמק בית שאן ואזור השפלה מגבול לבנון עד אשדוד‪.‬‬
‫‪-‬נמל חיפה ונמל התעופה לוד יהיו אזורים חופשיים לשימוש שני העמים‪.‬‬
‫‪-‬העלייה לא"י תהיה חופשית לשנתיים ולאחר מכן תותנה בהסכמת האו"ם‬
‫‪-‬יש לאפשר לפליטים הערבים לחזור למקומותיהם ורכושם יוחזר‪.‬‬
‫תוכנית זו נדחתה ע"י שני הצדדים יהודים וערבים‪.‬‬

‫מניעי ישראל להסכמה להפוגה‬

‫בקרבות הבלימה מ‪ 15 -‬במאי עד ה‪ 11-‬ביוני השקיע צה"ל מאמץ רב בכוח אדם‪ ,‬נשק וציוד‪ .‬בזמן זה‬
‫נהרגו יותר מ‪ 1200‬לוחמים ומאות נפצעו‪ .‬כלי נשק וציוד רב יצא מכלל לחימה‪ .‬הייתה שחיקה וצורך‬
‫בארגון מחודש‪.‬‬
‫מניעי מדינות ערב להסכמה להפוגה‬
‫הערבים הבינו שתכניותיהם לכבוש את א"י במהירות ולהביא לחיסול מדינת ישראל אינן‬
‫מציאותיות‪.‬‬
‫נחישות צה"ל ובלימת הצבאות בחזיתות השונות הפתיעה ואכזבה אותם‪ .‬הם הבינו כי לפניהם עומד‬
‫כוח חזק ונחוש להילחם ‪ .‬גם הצד הערבי היה זקוק בשלב זה של הלחימה להתארגן ולהיערך מחדש‪.‬‬
‫חשיבותה של ההפוגה‬
‫‪ .1‬צהל הפיק לקחים מהלחימה וערך תכניות חדשות שבבסיסן ביצוע התקפות יזומות בכל שלוש‬
‫החזיתות‪.‬‬
‫נקבע שיש להתמקד בשני מוקדים‪ :‬פריצת הדרך לי‪-‬ם והתחברות אל הנגב המנותק‪.‬‬
‫בימי ההפוגה נסללה דרך בורמה שהקלה על העברת אספקת מזון ונשק לנצורים בירושלים‪.‬‬
 ‫‪113‬‬

‫‪ .2‬ההפוגה אפשרה לצה"ל להתארגן מחדש בגיוס לוחמים‪ ,‬אימונם והצטיידותם בכלי נשק חדשים‪.‬‬
‫במהלך ההפוגה הראשונה הגיע משלוח נשק גדול שנרכש מצ'כוסלובקיה שכלל נשק קל‪ ,‬טנקים‪,‬‬
‫תותחים‪ ,‬מטוסי קרב וכן דלק‪.‬‬
‫‪ .3‬הוגבר הגיוס כוח האדם של צהל גדל מ‪ 30-‬אלף לוחמים ל‪ 60‬אלף לוחמים שפעלו במסגרת‬
‫חטיבות‪ .‬הגברת הגיוס הביא לשינוי לטובת ישראל במאזן הכוחות‪.‬‬
‫לסיכום‪-‬בהפוגה הראשונה הצליחה ישראל להעצים את כוחה הן במספר המגויסים והן בכמות הנשק‬
‫ואיכותו‪.‬‬

‫קרבות עשרת הימים(‪ 9‬ביולי‪ 19 -48‬ביולי‪()48‬כבר לא תקופת בלימה אלא התקפה)‬

‫לדעת רק מה היו תוצאותיו של כל קרב‪.‬‬

‫לאחר ארבעת שבועות ההפוגה החלו הקרבות ב‪ 9 -‬ביולי ‪ .48‬עשרה ימים של מלחמה עזה‪ .‬במהלך‬
‫קרבות אלה בלם צה"ל את צבאות ערב בכל החזיתות ועבר למבצעים יזומים‬
‫מבצע ברוש‪ -‬נועד להילחם בצבא הסורי ולסלקו מאזור משמר ירדן‪ .‬כדי למנוע את כיבוש הגליל‪.‬‬
‫הכוחות הסורים אומנם לא סולקו אך נבלמו‪ .‬הגליל ניצל‪.‬‬
‫מבצע דקל‪-‬נועד להשתלט על הגליל התחתון‪ .‬לחימה נגד צבאו של קאוקג'י העיראקי‪ .‬להבטיח את‬
‫רצועת החוף ולמנוע מהצבא העירקי לכבוש את עכו‪ .‬במסגרת המבצע נכבשו שפרעם ונצרת והורחבה‬
‫השליטה בגליל התחתון והמערבי‪ .‬לאחר כיבוש הגליל התחתון נחתם הסכם עם הדרוזים שהתחייבו‬
‫לא להתערב במלחמה הסכם שסלל את הדרך לברית ארוכת שנים בין ישראל לדרוזים‪.‬‬
‫מבצע דני‪ -‬שחרור רמלה לוד‪ .‬כוון נגד הלגיון הירדני‪ .‬המבצע נועד להרחיק את האיום מתל אביב‬
‫וסביבתה ולהרחיב את הפרוזדור לי‪-‬ם‪ .‬צה"ל כבש את רמלה‪ ,‬לוד כולל שדה התעופה ותושביהן‬
‫הערבים גורשו‪ .‬שטחים מדרום ללטרון שנכבשו אפשרו את המעבר לי‪-‬ם האיום על תל אביב הוסר‪.‬‬
‫חזית הדרום‪ -‬נערכו קרבות בין צה"ל לבין כוחות צבא מצריים שלא שינו את מאזן הכוחות‪ .‬המצרים‬
‫תקפו קיבוצים כמו נגבה‪ ,‬גלאון ובארות יצחק שלא נכנעו‪ .‬נבלמה התקדמות הצבא המצרי אך הנגב‬
‫נשאר מנותק‪.‬‬
‫הישגי הקרבות‬
‫בקרבות עשרת הימים נטל צהל לידיו את היוזמה בצפון ובמרכז‪ .‬ובאה לידי ביטוי עוצמתו של צה"ל‬
‫שהפגין יכולת לחימה בים יבשה ואויר‪.‬‬
‫בחזית הדרום נבלמה התקדמות הצבא המצרי אך צהל לא הצליח לפרוץ את המצור על יישובי הנגב‪.‬‬
‫בחזית המרכז‪ -‬בעקבות מבצע דני(שחרור רמלה לוד) הורחב שטחה של המדינה באזור המרכז‪ .‬ההיקף‬
‫המספרי של האוכלוסיה הערבית באזור הצטמצם עקב בריחת אלפי ערבים מהאזור ועקב גירושם ע"י‬
‫צהל‬
‫אזור ירושלים‪ -‬עקב כיבוש שער הגיא נוצר פרוזדור רחב בשליטת צהל שאפשר להעביר אספקה לי‪-‬ם‪.‬‬
‫בחזית הצפון‪ -‬צהל השתלט על כל שטחי הגליל התחתון‪ .‬ההשתלטות על הגליל העליון הביאה לבריחה‬
‫וגרוש עשרות אלפי כפריים ‪ .‬צהל לא הצליח להדוף את הסורים מהאזור אך נבלמה פלישתם‪.‬‬
 ‫‪114‬‬

‫בתום הקרבות הצליחה ישראל להדוף את הכוחות הפולשים בצפון‪ ,‬הצלחה חלקית במרכז וכישלון‬
‫בדרום‪.‬‬

‫בתחום המדיני‬
‫לקרבות עשרת הימים היו השלכות חיוביות על מעמדה המדיני של ישראל‪ .‬הצלחות צה"ל הוכיחו‬
‫לאום ולמדינות ערב את חוסנה וכוח עמידתה של מדינת ישראל ‪ .‬מלך ירדן עבדאללה היה מעוניין‬
‫בהפסקת העימות הצבאי והחל בשיחות מדיניות עם ישראל בתקווה לקבל הכרה בשליטתו בחלקים‬
‫מא"י המערבית ובהם י‪-‬ם‪..‬‬
‫בעקבות הצלחותיה של ישראל הציע מתווך האו"ם הרוזן ברנדוט תכנית חדשה בתקווה שתהיה‬
‫מקובלת על שני הצדדים‪ .‬האו"ם כפה על שני הצדדים הפוגה שנייה‪.‬‬
‫ההפוגה השנייה‬
‫ביולי ‪ 48‬גינתה מועצת הביטחון של האו"ם את התוקפנות הערבית וכפתה הפסקת אש על הצדדים‪.‬‬
‫הערבים הסכימו עקב תבוסותיהם בקרבות בצפון ובמרכז‪ .‬ההפוגה השנייה נכנסה לתוקף ב‪ 19 -‬ביולי‬
‫‪ 48‬ולא הייתה מוגבלת בזמן‪ .‬מועצת הביטחון איימה שיוטלו סנקציות על מי מהצדדים שיפר את‬
‫ההפוגה‪.‬‬
‫שלא כמו ההפוגה הראשונה ‪ ,‬ההפוגה השנייה שהייתה ארוכה מאוד הכבידה על ישראל‪ .‬המשק‬
‫הישראלי הצעיר לא היה מסוגל לעמוד בהחזקת עשרות אלפי מגויסים ובה בעת להתמודד עם גלי‬
‫העלייה הגדולים‪ .‬לנוכח נסיבות אלה ישראל הייתה מעוניינת בסיום מהיר של המלחמה‪.‬‬
‫שני הצדדים הפרו את ההפוגה השנייה‪ -‬צה"ל ניצל אותה כדי להגביר את ההצטיידות ואת גיוס כוח‬
‫אדם וכדי והעביר בסתר תגבורת וציוד לדרום‪.‬‬
‫על רקע שאיפת האו"ם להניע את הצדדים לחתום על הסכם שיביא להפסקת הקרבות התקיימו‬
‫במהלך ההפוגה שיחות בתווכו של ברנדוט שהציע תוכנית חדשה‬
‫תוכנית ברנדוט השנייה‬
‫‪ .1‬תהיה הכרה של הערבים במדינת ישראל כמדינה יהודית ריבונית‪.‬‬
‫‪ .2‬הגליל יישאר כולו בידי היהודים‬
‫‪ .3‬הנגב כולו יימסר לידי הערבים‪ ,‬לוד ורמלה יהיו חלק מהמדינה הערבית‬
‫‪ .4‬י‪-‬ם לא תימסר לריבונות ירדנית אלא לניהול האום כעיר בין לאומית‬
‫‪ .5‬תוקם ועדה של האום שתסייע לקיים שיחות שלום ישירות בין מדינות ערב לישראל‬
‫‪ .6‬נמל חיפה יהיה בניהול בין לאומי‬
‫‪ .7‬יתאפשר לפליטים הערבים לחזור לבתיהם‪.‬‬
‫התגובות לתוכנית‬
‫הערבים‪ -‬לא קבלו את התוכנית כי כללה הכרה במדינת ישראל‪.‬‬
‫מדינת ישראל‪ -‬לא קבלה את התוכנית משום שצמצמה את שטח המדינה היהודית ומסרה את הנגב‬
‫לערבים‪.‬‬
 ‫‪115‬‬

‫ברנדוט ערער על ריבונות מדינת ישראל ופעל כדי להגביל את גיל העולים במטרה למנוע עליית צעירים‬
‫בגיל הגיוס‪.‬‬
‫למרות ההתנגדות לתוכנית העביר אותה ברנדוט לאו"ם ב‪ 16-‬בספטמבר ‪ 48‬למחרת התנקשו אנשי‬
‫הלח"י בחייו‪.‬‬
‫רצח ברנדוט עורר זעזוע וסערה ציבורית בעולם‪ .‬על רקע זה החליט בן גוריון לפרק את האצ"ל‬
‫והלח"י שעדיין נותרו בי‪-‬ם ואנשיהם חויבו להתגייס לצה"ל כבודדים‪.‬‬

‫המבצעים האחרונים שהובילו לסוף המלחמה‪ -‬לדעת רק תוצאות של כל קרב‬

‫באוקטובר ‪ 48‬החלו המבצעים האחרונים שהובילו להכרעה במלחמה‪.‬‬
‫מבצע יואב‪ -‬באוקטובר ‪ 48‬לאור תוכנית ברנדוט השנייה עלה החשש כי הנגב לא יהיה חלק מהמדינה‬
‫לכן התקבלה ההחלטה לצאת למבצע יואב‪ .‬מטרותיו‪ :‬לסלק את הכוחות המצרים שתפסו עמדות‬
‫בשטחים שהובטחו למדינה היהודית‪ ,‬לפרוץ את המצור על הנגב ולחבר אותו למדינת ישראל‪.‬‬
‫מהלך‪ -‬הנגב חובר לישראל‪ ,‬העיר באר שבע נכבשה‪ ,‬הצבא המצרי נסוג עד עזה ונחלש מאוד‪ .‬המצרים‬
‫פינו גם את אשקלון וסביבתה‪ .‬באזור פלוג'ה (קריית גת) כותר כוח מצרי ונפל בשבי ישראל‪ .‬צהל‬
‫הרחיב את אחיזתו בנגב דבר שזרז את סיום המלחמה‬
‫מבצע חירם‪ 29-31 -‬באוקטובר מטרה‪ -‬השתלטות סופית על הגליל‪ .‬כוחות צהל כיתרו את צבא ההצלה‬
‫של קאוקג'י העיראקי ואלצו אותו לסגת לתוך לבנון‪ .‬במבצע זה נכנס צהל לדרום לבנון וכבש כמה‬
‫כפרים‪.‬‬
‫למבצע חירם הייתה השפעה על סיום המלחמה כי צהל השתלט על כל הגליל וחוסל צבא ההצלה‬
‫שהיה הגורם הצבאי הערבי המשמעותי ביותר בצפון‪.‬‬
‫מבצע חורב‪ 22-‬בדצמבר ‪. 48‬מטרתו ‪ -‬לסלק את הצבא המצרי משטחי המדינה‪.‬‬
‫המבצע תוכנן על רקע החשש שהאו"ם יאמץ את תכנית ברנדוט שמשמעותה קריעת הנגב מהמדינה‪,‬‬
‫ומתוך רצון להגיע למו"מ בעמדת כוח‪.‬‬
‫צהל החל את המבצע עם כוחות גדולים והצליח לסלק את הצבא המצרי מתחומי המדינה תוך כיבוש‬
‫שטחים נרחבים בסיני מהם נאלץ לסגת בלחץ המעצמות‪ .‬מצרים הביע נכונות להפסקת אש ולמ"ומ על‬
‫הסכם שביתת נשק‪.‬‬
‫מבצע עובדה ‪ -‬מרץ‪ - 49‬אחרון מבצעי צהל במלחמה בזמן חתימה על הסכמי שביתת הנשק‪.‬‬
‫מטרה‪ -‬על רקע דרישת עבדאללה מלך ירדן במהלך הדיונים על תנאי שביתת הנשק שהריבונות על‬
‫דרום הנגב כולל אום אל רשרש(אילת) תימסר לירדן‪ .‬במהלך המבצע השתלטה ישראל על אילת וכל‬
‫מרחבי הנגב הדרומי עברו לשליטת ישראל(עין גדי ודרום ים המלח)‬
‫למבצע עובדה הייתה השפעה בעת הדיונים עם ירדן ועל תנאי שביתת הנשק ושרטוט קו גבול זמני‪.‬‬
‫בקבות האחרונים שוחרר הגליל וחדרנו לתוך לבנון‪ ,‬הדפנו את המצרים‪ ,‬שחררנו את כל הנגב עד‬
‫אילת‪.‬‬
 ‫‪116‬‬

‫הסכמי שביתת הנשק‬

‫יש לזכור כי הסכם שביתת נשק איננו הסכם שלום שבו מוגדרים גבולות קבועים‪.‬‬
‫בינואר ‪ 49‬נפתחו ברודוס שיחות לשביתת הנשק בין ישראל למדינות ערב(שימו לב לא עם ערביי א"י)‪.‬‬
‫בחסות האו"ם‪ .‬נכונותן של מדינות ערב לשאת ולתת עם ישראל הייתה מפנה חשוב לנוכח סירובן‬
‫הקודם להכיר בקיומה של המדינה‪ .‬הסכמי שביתת הנשק היוו פשרה‪.‬‬
‫חשוב‪ -‬מניעי מדינת ישראל לחתום על הסכמי חתימת הנשק‬
‫‪ .1‬אף על פי שהסכם שביתת נשק אינו הסכם שלום הוא מהווה הפסקת מלחמה וזה היה הרע‬
‫במיעוטו‪ .‬מדינת ישראל הייתה מעוניינת בשביתת הנשק לנוכח הקשיים הכלכליים וגלי העלייה‬
‫הגדולים שהחלו להגיע לישראל עוד במהלך המלחמה‪ .‬היה צורך להפנות את כל המאמצים לקליטת‬
‫עלייה שיפור הכלכלה ובניית המדינה‪.‬‬
‫‪.2‬מדינת ישראל הייתה נתונה במצב עדין ורגיש מבחינה בינלאומית והיה צורך לייצב את מעמדה הבין‬
‫לאומי‬
‫‪ .3‬ישראל קיוותה שהסכמי שביתת הנשק יהוו צעד להכרת מדינות ערב בישראל ואף לשלום‪.‬‬

‫מניעי מדינות ערב לחתימה על הסכמי שביתת הנשק‬

‫‪ .1‬הסכם שביתת נשק אינו הסכם שלום לכן מנקודת מבט של הערבים‪ ,‬הסכמי שביתת הנשק אפשרו‬
‫להם להסכים להפסיק את המלחמה מבלי שיצטרכו להכיר בקיומה של מדינת ישראל‪.‬‬
‫‪ .2‬מדינות ערב היו מעניינות בשביתת הנשק נוכח תבוסתן הקשה במלחמה והחשש שישראל תשתלט‬
‫על שטחים נוספים‪ .‬שביתת נשק בחסות האו"ם תניח מחסום מפני התפשטות ישראל‪.‬‬
‫‪ .3‬מנהיגי מדינות ערב חששו שהמשך המערכה הצבאית יעצים עוד יותר את התבוסה ויחריף את‬
‫המשבר הכלכלי שאליו נקלעו דבר שיביא לנפילת משטריהם‪.‬‬

‫הסכמי שביתת הנשק נחתמו עם עם מצרים‪ ,‬לבנון‪ ,‬ירדן וסוריה‬

‫מפת המדינה השתנתה כתוצאה מן הקרבות בהשוואה לתוכנית החלוקה שאישר האו"ם בנובמבר ‪.47‬‬
‫שטחי המדינה הורחבו והושג רצף טריטוראלי בין צפון הארץ לדרומה‪ .‬תכנית החלוקה הקצתה‬
‫למדינה היהודית רק ‪ 14‬אלף קמ"ר מתוך ‪ 27‬אלף אך בעקבות המלחמה השתרעה מדינת ישראל על‬
‫פני ‪ 20,500‬קמ"ר‪.‬‬
‫בצפון‪ -‬הצליחה ישראל לייצב את קו הגבול מטולה ראש הנקרה מול לבנון(עם סוריה לא הצליחה‬
‫ישראל לייצב גבול)‬
‫בדרום‪ -‬הצליחה ישראל לשלוט בקו הגבול אילת ניצנה ובערבה‬
‫ירושלים‪ -‬בעקבות המלחמה השתנה מעמדה של ירושלים בהשוואה למעמדה בתוכנית החלוקה של‬
‫האו"ם‪ .‬היא לא הפכה לעיר בינלאומית‪ .‬העיר המזרחית נשלטה בידי ירדן וירושלים המערבית‬
‫העברית בידי ישראל ונקבעה כבירתה‪.‬‬

‫חשיבות ההסכמים‪:‬‬
 ‫‪117‬‬

‫א‪ .‬לא היו אופטימאליים אלא פשרה ונתנו גושפנקא משפטית בינלאומית להישגים הצבאיים של‬
‫מלחמת העצמאות שהייתה הכרחית לביסוס היציבות הטריטוריאלית של ישראל‪ .‬הסכמי שביתת‬
‫הנשק סיימו את מצב המלחמה בין מדינת ישראל לשכנותיה והיו אמורים להוביל בבוא העת להסדרי‬
‫שלום‪.‬‬
‫ב‪ .‬ההסכמים העניקו לישראל שקט בטחוני ויכולת להשקיע מאמצים בקליטת עלייה‪ ,‬בבניית החברה‬
‫ובפיתוח הכלכלה‪.‬‬
‫ג‪ .‬הקו הירוק‪ -‬בעקבות הסכמי שביתת הנשק נקבע קו הגבול בין ישראל לשכנותיה‪ .‬קו זה סומן‬
‫במפות בצבע ירוק ולכן מכונה הקו הירוק‪( .‬עד למלחמת ששת הימים ‪. )1967‬‬

‫בישראל קיוו שהסכמי שביתת הנשק יהיו מבוא להסכמי שלום של קבע אולם לא קרה כך‪ .‬מדינות‬
‫ערב עדיין לא הכירו בקיומה של מדינת ישראל‪.‬‬
‫הסכמי שביתת הנשק הופרו בתקריות גבול ובהסתננויות לשטחי ישראל וחלק מאמצעי התגובה של‬
‫ישראל היו בפעולות תגמול‪.‬‬
‫חובה לדעת בע"פ את מפת גבולות הקו הירוק(הסכמי שביתת הנשק) עמ' ‪ 124‬בספר הלימוד‬

‫הבעיות שנותרו בלתי פתורות‪-‬‬

‫‪ .1‬היווצרות בעיית הפלטים הפלסטינאים‪ -‬קריסה והתפרקות החברה הפלסטינאית‬
‫במהלך מלחמת העצמאות התפתחה תופעת הפליטים הפלסטינאים‪ -.‬כ ‪ 700‬אלף ערביי א"י שנטשו את‬
‫בתיהם חלקם עזבו‪ ,‬חלקם ברחו וחלקם גורשו מין הארץ הפכו לפליטים במדינות ערב‪ .‬הם אבדו את‬
‫ביתם ואדמתם‪ .‬בגבולות מדינת ישראל נותרו בתום מלחמת העצמאות כ‪ 150 -‬אלף פלסטינאים‪.‬‬
‫גורמי עזיבת הפלסטינאים בשלב הראשון של המלחמה‬
‫בריחתם של ערבים רבים נעשתה כתוצאה ישירה של המלחמה‪.‬‬
‫‪ .1‬תחילה עזבו ערבים אמידים שחששו לגורלם במטרה לשוב לאחר המלחמה‪.‬‬
‫‪ .2‬התמוטטות המערך הכלכלי והשלטון המקומי בערים הגדולות הביא לבריחתם של רבים למדינות‬
‫ערב בתקווה ששם ימצאו יציבות‪,‬‬
‫‪ .3‬פעולות צה"ל שפגעו באוכלוסייה האזרחית היו סיבה נוספת למנוסת הערבים מהארץ במקרים‬
‫מסוימים פינה צה"ל ערבים ממקומות הלחימה‪ .‬גרוש יזום של הערבים ע"י כוחות צהל מבתיהם תוך‬
‫כדי המלחמה‬
‫‪ .4‬בריחה יזומה של הערבים בעיקר בערים המעורבות(חיפה‪ ,‬יפו תל אביב‪ ,‬טבריה)‬
‫‪ .5‬עזיבתם של ערבים את בתיהם כתוצאה מעידודם של מנהיגי ערב שהבטיחו להשיבם במהרה‬
‫לביתם‪.‬‬

‫גורמי עזיבת וגירוש הפלסטינאים בשלב השני של המלחמה‬

 ‫‪118‬‬

‫‪ .1‬העדר מנהיגות מקומית‪ -‬רבים מבני השכבות הגבוהות ‪ ,‬רבים ממנהיגי ערביי הארץ‪ ,‬יצאו את‬
‫הארץ‪ .‬ערביי ישראל נותרו ללא הנהגה מכוונת ומרגיעה‪ .‬בריחת ההנהגה הגבירה את הפחד מפני‬
‫הכיבוש הישראלי‪.‬‬
‫‪ .2‬השפעת התעמולה‪:‬‬
‫א‪ .‬בתחילת המלחמה קראו מנהיגים חלקם מנהיגי ערב וחלקם מקומיים לנטוש את בתיהם עד סיום‬
‫הקרבות וסילוק הציונים‪ .‬בקרב הבורחים הייתה תחושה שעזיבתם זמנית עד שוך הקרבות וכי ישובו‬
‫עם תום המלחמה‪.‬‬
‫ב‪ .‬ככל שכוחות צהל התקדמו והשתלטו על שטחים ערביים גברה הנטישה‪ .‬עקב הפחד והאיבה מפני‬
‫הצד השני לאחר שנים של תעמולה והסתה‪.‬‬
‫‪ .3‬העדר ביטחון‪ -‬היו כפרים שהותקפו ע"י צה"ל מבלי שהכוחות הערביים היו מסוגלים להגן עליהם‪.‬‬
‫ההרג בדיר יאסין(כפר ליד ירושלים שהותקף ע"י כוחו האצ"ל בהתקפה נהרגו רבים‪ .‬הערבים האשימו‬
‫את האצל בטבח)בנוסף השכונות הערביות בערים חיפה ויפו הופגזו באש כבדה דבר שגרם לבריחה‬
‫המונית‪.‬‬
‫‪ .4‬גרושים‪ -‬אף על פי שלא הייתה הוראה מפורשת היו מקרים בהם נתן המפקד הצבאי במקום הוראה‬
‫לערבים לעזוב את המקום‪ .‬המקרה הבולט היה גרוש ערביי רמלה ולוד‪.‬‬

‫מדיניות מדינות ערב ומדינת ישראל בנוגע לשיבת הפליטים‬

‫מדינות ערב למעט ירדן‪ ,‬סירבו לאפשר לפליטים להתיישב באופן קבוע בתחומן ויישבו אותן במחנות‬
‫פליטים‪ .‬הפליטים התרכזו במחנות פליטים בגדה המערבית (בשליטת ירדן)‪ ,‬בירדן‪ ,‬בסוריה‪ ,‬לבנון‬
‫וברצועת עזה (בשליטת מצרים)‪.‬‬
‫מצד אחד מדינות ערב ראו בפליטים נטל כלכלי ותבעו את החזרתם לבתיהם מצד שני ראו בפליטים‬
‫נשק פוליטי נגד ישראל עד היום‪.‬‬
‫ישראל‬
‫ישראל סירבה לאפשר את שיבת הפליטים‪ ,‬מדוע‪:‬‬
‫מבחינה ביטחונית‪ -‬שובם של קרוב ל ‪ 700,000‬פליטים ערבים אל תחומי הקו הירוק הוא איום‬ ‫‪-‬‬
‫ביטחוני‬
‫מבחינה דמוגרפית‪ -‬החזרת הפליטים לבתיהם היוותה איום על המאזן הדמוגרפי ועל השאיפה להקמת‬ ‫‪-‬‬
‫מדינה יהודית‬
‫תקופה של קליטת עלייה‪ -‬מדינת ישראל כמדינה שאך נוסדה הייתה צריכה להתמודד עם זרם גדול‬ ‫‪-‬‬
‫של עולים‪ .‬היה צורך לספק דיור וכלכלה‪ .‬השכונות הערביות שננטשו ע"י הערבים שימשו לשיכון העולים‬
‫החדשים‪.‬‬
‫מבחינה כלכלית‪ -‬מדינת ישראל לא הייתה מסוגלת לקבל על עצמה את הנטל הכלכלי שהיה כרוך‬ ‫‪-‬‬
‫בשיבת הפליטים לבתיהם ‪.‬‬
‫ישראל ראתה במדינות ערב אחראיות לגורלם של הפליטים שהגיעו אליהן‪.‬‬ ‫‪-‬‬
 ‫‪119‬‬

‫לאחר הלחץ הבין לאומי שהופעל על ישראל לפתור את בעיית הפליטים הסכימה ישראל לשיבה‬
‫מוגבלת של פליטים במסגרת איחוד משפחות‪(.‬לאחר המלחמה הצליחו כ‪ 60,000 -‬פליטים להסתנן‬
‫לישראל)‬
‫היה זה אסון הומניטרי בקנה מידה גדול עבור ערביי הארץ שנותקו מאדמתם וממולדתם ונשארו‬
‫חסרי כל‪ ,‬לכן הם מכנים את יום העצמאות שלנו בשם "נכבה"‪ ,‬שמשמעותו יום האסון‪ .‬חלק מערביי‬
‫הארץ שנכבשה ע"י ישראל בחרו להישאר במקומם (למשל הכפר אבו גוש ואחרים) ומדינת ישראל‬
‫אפשרה להם להמשיך ולחיות בה תחת משטר כיבוש צבאי (שנים לאחר מכן הפכו רובם לאזרחי‬
‫המדינה)‪ .‬מבחינות רבות‪ ,‬נזרעו במלחמת העצמאות הזרעים הראשונים למלחמה הבאה (מלחמת ששת‬
‫הימים יוני ‪ ,)1967‬משום שהפלסטינים שאפו לחזור למולדתם ומדינות ערב לא יכלו לקבל את‬
‫התבוסה הצורפת שספגו במלחמה וכל כן ציפו ליום הנקמה במדינת ישראל‪.‬‬

‫‪ .2‬ההסתננות‪ :‬אחרי המלחמה רוכזו הפליטים הפלסטינים במחנות פליטים בסמוך לערים מרכזיות‬
‫ברצועת עזה‪ ,‬ביהודה ושומרון ועוד‪ .‬ממחנות הפליטים האלה החלו פעולות "הסתננות" לתחומי מדינת‬
‫ישראל‪ ,‬בתחילה פעולות לא אלימות‪ .‬חלק מהמסתננים היו כאלה שרצו להתחמק מתנאי החיים‬
‫במחנות הפליטים וקיוו לשוב לבתיהם בשטחה של ישראל‪ .‬חלקם רצו לקצור שדות או להמשיך לעבד‬
‫שטחים שהיו שייכים להם לפני המלחמה‪ ,‬או שטחים שנראו להם מופקרים בסמוך לגבול‪ .‬מהר מאוד‬
‫הפכו ההסתננויות האלה לפעולות גניבה ואף לפעולות חבלה‪ ,‬שוד ורצח‪ .‬במהלך שנות החמישים עודדו‬
‫קצינים מצריים (לא רק) פליטים פלסטינים‪ 2‬לצאת לפעולות חבלה‪ ,‬שוד ורצח בישראל‬

‫‪ .3‬נושא פירוז השטחים (שטחים שחל איסור הכנסת צבא לתחומם ‪ ,‬בהסכם עם סוריה)נותר מעורפל‬
‫מאחר ששני הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה מלאה באשר למהותו של הפירוז‪ .‬ישראל ראתה‬
‫בשטחים המפורזים שממערב לגבול הבינלאומי שטחים ריבוניים לכל דבר שבהם מותרת פעילות‬
‫אזרחית מלאה ופעילות צבאית מוגבלת בהתאם להסכם שביתת הנשק‪ ,‬מדינות ערב ראו בשטחים‬
‫המפורזים שטחי הפקר שבהם אין לקיים פעילות‪.‬‬

‫‪ .4‬סוגיית קו התפר בירושלים‪ -‬הקו העירוני בירושלים‪ -‬על פי הסכם שביתת הנשק עם ירדן נקבע הקו‬
‫שחצה את העיר ירושלים‪ .‬קו גבול שחילק את ירושלים בין מזרח ירושלים‪ ,‬שהייתה חלק מירדן לבין‬
‫מערב ירושלים‪ ,‬בירת מדינת ישראל‪ .‬משני ציידי הקו הקימו הצדדים ביצורים ומכשולים ועמדות‬
‫צבאיות‪ .‬הקו העירוני חצה שכונות‪ ,‬רחובות ובתים והיה מקור לסכסוכים וויכוחים בין ירדן לישראל‪.‬‬

‫‪ .5‬המאבק על מקורות המים‪ :‬מקורות המים של הכנרת הפכו נקודת מחלוקת‪ ,‬שלא הוגדרה לגמרי‬
‫בהסכמי שביתת הנשק‪ .‬כך הפכו מקורות החצבני‪ ,‬הבניאס והדן נושא מרכזי למאבקים בין מדינת‬
‫ישראל לסוריה ולבנון‪ .‬הנושא הזה הפך למאבק צבאי קבוע בתקופה שלפני מלחמת ששת הימים‬
‫‪2‬‬
 ‫‪120‬‬

‫והוגדר בשם "הקרב על המים"‪ .‬מקורות הדן היו כולם בשטח ישראל‪ ,‬החצבני בשטח לבנון והועברו‬
‫לסוריה בשנות השישים משום שלבנון חששה מעימות נוסף עם ישראל‪ ,‬והבניאס בשטח סוריה‪ ,‬שאף‬
‫החלה בחפירת תעלת הטיה למים אלה‪ ,‬כדי למנוע אותם מלהישפך לירדן‪.‬‬
‫מושגים‪:‬‬
‫הפסקת אש לעומת הפוגה ושביתת נשק‬
‫הפסקת אש הוא שלב בעימות צבאי שבו שני הצדדים הלוחמים מחליטים להפסיק את פעולות‬
‫הלחימה ביניהם‪ ,‬כדי לנהל שיחות על סיום מצב העימות‪ .‬הפסקת האש פחותה בדרגתה משביתת‬
‫נשק‪ ,‬שהיא הפסקה מוחלטת של הלחימה‪ ,‬וגבוהה יותר בדרגתה ממצב הפוגה‪ .‬הפסקת אש יכולה‬
‫להיכלל באמנה רשמית אך עשויה להיחשב גם חלק מהבנות בלתי‪-‬רשמיות בין שני הצדדים הלוחמים‪.‬‬
‫הפסקת אש נוצרת בהסכמת הצדדים הלוחמים‪ ,‬ולעתים היא נכפית עליהם על ידי גורמים‬
‫בינלאומיים כמו מועצת הביטחון של האו"ם או מעצמות‪-‬על‪.‬‬
‫הפוגה היא הפסקת זמנית של פעילות מלחמתית הנעשית בהסכמת הצדדים הלוחמים‪ ,‬בדרך כלל‬
‫לזמן קצוב ובאזור מוגדר‪ .‬ההפוגה אינה קשורה תמיד להסדרים לקראת שביתת נשק או חוזה שלום‪,‬‬
‫ואפשר שתיעשה לצורך פינוי נפגעים או לרגל חג דתי‪ .‬ההבדלים בינה לבין הפסקת אש‪ ,‬שבדרך כלל‬
‫אינה קצובה בזמן‪ ,‬אינם מובהקים‪.‬‬
‫שביתת נשק היא הפסקה מוסכמת של מעשי איבה מזוינים‪ .‬שביתת נשק מוסכמת לפרק זמן ניכר‪ ,‬או‬
‫אפילו בלתי מוגבל‪ ,‬וללא זכות לחדש את פעולות האיבה‪ .‬שביתת הנשק אינה קשורה מבחינה משפטית‬
‫בהסדר סופי של הסכסוך‪ .‬לשם יצירת שביתת נשק דרושה הסכמה של הצדדים לסכסוך ואין להניח‬
‫קיומו במשתמע‪ .‬שביתת הנשק היא השלב הראשון אחרי הפסקת אש‪ .‬כל הסכם החורג מהסדר הפוגה‬
‫(אשר נקבעת לזמן קצר)‪ ,‬הוא הסכם שביתת נשק‪.‬‬
‫במהלך מלחמת העצמאות היו שתי הפוגות שהוכרזו על ידי האו"ם‪ .‬הראשונה החלה ב‪ 11-‬ביוני ‪1948‬‬
‫למשך ‪ 28‬ימים‪ ,‬ונשמרה על ידי הצדדים הלוחמים עד לסיום תקופתה‪ ,‬אז מיד התחדשה הלחימה על‬
‫ידי הערבים ב"קרבות עשרת הימים"‪ .‬הפוגה שנייה הוכרזה ב‪ 18-‬ביולי‪ ,‬לתקופה בלתי מוגבלת‪ ,‬אך‬
‫היא הופרה על ידי הערבים‪ .‬סיום הקרבות ב‪ 7-‬בינואר ‪ 1949‬היה לאחר משא ומתן על הסכמי שביתת‬
‫הנשק עם מדינות ערב‪ :‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬סוריה ולבנון‪.‬‬
 ‫‪121‬‬

‫תהליך הדה קולוניזציה והקמת מדינות עצמאיות‬

‫מוקדי הלימוד‪:‬‬
‫הבהרת המושג דה קולוניזציה‪ :‬הסבר התופעה‪ ,‬זירת ההתרחשות‪ ,‬התקופה‪ 1945 :‬עד תחילת‬ ‫‪‬‬
‫שנות הששים‪.‬‬
‫הגורמים לתהליך הדה קולוניזציה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מאפיינים כלליים של התהליך במזרח התיכון ובצפון אפריקה‬ ‫‪‬‬
‫תוצאות התהליך והכרת דוגמה מארץ אחת – מצרים‬ ‫‪‬‬

‫הערה‪ :‬הקמת מדינת ישראל‪ ,‬כנלמד בפרקים קודמים‪ ,‬מתרחשת גם בקונטקסט האזורי של תהליך‬
‫הדה‪-‬קולוניזציה והקמת מדינות הלאום במזרח התיכון‪ .‬תהליך הדה‪ -‬קולוניזציה מבטא את חדירת‬
‫הלאומיות לאזורנו‪ ,‬תופעה שראשיתה באירופה במאה ה‪.19-‬‬
‫מה זה קולוניאליזם? תופעה לפיה מעצמות אירופה (בריטניה‪ ,‬צרפת‪ ,‬בלגיה‪ ,‬גרמניה‪ ,‬הולנד‪ ,‬איטליה‪,‬‬
‫פורטוגל ועוד) כבשו במאה ה‪ 19-‬וראשית המאה ה‪ 20-‬שטחים מחוץ לאירופה (באסיה‪ ,‬אפריקה‬
‫ואמריקה) וניצלו אותם לצרכיהם הכלכליים והצבאיים‪ .‬המעצמות הקימו בשטחים שכבשו קולוניות‪,‬‬
‫מושבות‪ ,‬ומערכת שלטונית מטעמן שניהלה אותן בדרך כלל על ידי אנשי צבא או פקידות שהובאו‬
‫לשלוט במושבות‪ .‬המעצמות ניצלו את כוח העבודה המקומי וחומרי הגלם לטובת האינטרסים‬
‫הכלכליים שלהן‪ .‬יחסם של האירופאים אל אוכלוסיית המושבות היה יחס של עליונות‪ .‬ילידי המקום‬
‫נחשבו בעיניהם לנחותים ותרבותם לתרבות נחשלת‪ .‬האירופאים סברו כי תפקידם הוא לפתח ולקדם‬
‫את המקומיים ברוח התרבות המערבית‪ .‬הגבולות נקבעו על ידי המעצמות‪ ,‬קל מאד לראות במפות את‬
‫הקווים הישרים המשורטטים‪ .‬המעצמות לא הבינו את כל המבנה האתני‪-‬שבטי של המקום‪ ,‬ולכן עד‬
‫היום יש סכסוכים קשים‪.‬‬
‫המושג דה קולוניאליזם פירושו שלילת הקולוניאליזם‪ ,‬תהליך שהביא בהדרגה לסיום שליטת‬
‫המעצמות על המושבות מעבר לים‪ ,‬והקמת מדינות עצמאיות בארצות אלה‪ .‬התהליך מתרחש בכל‬
‫אזור בו שלט הקולוניאליזם‪ .‬אנו נתמקד בשני אזורים –המזרח התיכון וצפון אפריקה‪ .‬במסגרת‬
‫תהליך זה הצליחו תנועות השחרור הלאומיות לגרום לאירופאים להעניק להם עצמאות‬
‫ומושבות‪/‬מדינות חסות‪/‬שטחי מנדט הפכו למדינות עצמאיות‪ .‬הגדרת הזמן והמקום – היה זה תהליך‬
‫איטי והדרגתי‪ .‬התהליך התרחש בכל מקום בו שלט הקולוניאליזם והחל לאחר מלחמת העולם‬
 ‫‪122‬‬

‫הראשונה בהיקף מצומצם והתרחב לאחר מלחמת העולם השנייה והגיע לשיאו בשנות החמישים‬
‫והשישים של המאה ה‪ 20-‬כאשר המזרח התיכון קדם לצפון אפריקה‪ .‬רק כדי להבין את סדר הגודל‪:‬‬
‫באפריקה בשנת ‪ 1949‬היו רק ‪ 4‬מדינות עצמאיות לעומת ‪ 42‬מדינות עצמאיות בשנת ‪.1969‬‬
‫הסבר את הגורמים לתהליך הדה קולוניזציה מה היו הגורמים שהביאו לתהליך הדה קולוניזציה‬
‫דווקא בתקופה זו?‬
‫גורמים אידיאולוגיים‪( :‬יש לדעת היטב גורם אחד)‬
‫‪ ‬התפתחות רעיון הלאומיות‪ :‬העמים שחיו תחת השלטון הקולוניאלי החלו לפתח תודעה לאומית‬
‫עצמית‪ ,‬הן בשל השפעות אלה והן כתוצאה מהתנאים הקשים תחת השלטון הזר‪ .‬כבר בתחילת‬
‫המאה ה‪ 20-‬החל להתפתח רעיון הלאומיות בקרב העמים שנשלטו ע"י המעצמות‬
‫הקולוניאליסטיות‪ .‬העמים השונים חיו שנים רבות תחת שלטון אירופאי‪ .‬משכילים מקרב עמים‬
‫אלה יצאו ולמדו באירופה כתוצאה מכך הם נחשפו לרעיון הלאומיות אשר צמח והתעצם‬
‫באירופה‪ .‬כמו כן הם נחשפו להשלכות השליליות של השלטון האירופאי על ארצותיהם (ניצול‬
‫כלכלי‪ ,‬פערים בין האוכלוסייה המקומית לאירופאית ודחיקת המסורת והתרבות המקומית)‪.‬‬
‫העמים הכבושים החלו לפתח תודעה לאומית‪ ,‬תוך התנגדות להמשך הכיבוש ורצון להגיע‬
‫לעצמאות‪ .‬גיוסם של חיילים רבים מן המושבות לצבאות בריטניה וצרפת תרם אף הוא להפצת‬
‫רעיון הלאומיות‪ .‬במסגרת השירות הצבאי נוצר מפגש בין בני מושבות שונות‪ ,‬אשר יצר השפעות‬
‫הדדיות וחיזק את השאיפה לעצמות ואת התחושה שניתן‬
‫‪ ‬התנגדות אידיאולוגית לקולוניאליזם בשתי מעצמות העל‪ :‬הכוחות הפועלים נהנו מתמיכת מעצמות‬
‫העל‪ ,‬שעל אף התהום האידיאולוגית והמתח הפוליטי בין ברה"מ וארה"ב‪ ,‬כל אחת מהן התנגדה‬
‫לקולוניאליזם‪ .‬הקולוניאליזם סתר את הרעיונות הליברליים ואת זכות ההגדרה העצמית כפי‬
‫שנוסחה כבר ב‪ 14'-‬הנקודות של וילסון' במהלך מלחה"ע הראשונה‪ .‬הקולוניאליזם היה כרוך‬
‫בהלאמה של המסחר‪ ,‬התעשייה והחקלאות בניגוד לתפיסת השוק החופשי‪ .‬הקומוניזם הסובייטי‬
‫התנגד לקולוניאליזם מאחר וראה בו ביטוי לניצול על ידי בעלי ההון הקפיטליסטים – שמזימתם‬
‫להשתלט על הארצות השונות ולשעבד את אוכלוסייתן למטרות רווח כלכלי‪.‬‬
‫דעת הקהל בעולם‪ :‬מלחה"ע השנייה ותוצאותיה ההרסניות יצרו שינוי בתפיסת דעת הקהל‬
‫העולמית‪ .‬האווירה הציבורית‪ ,‬בעיקר לאחר מלחמת העולם השנייה ראתה בקולוניאליזם מדיניות‬
‫בלתי מוסרית‪ ,‬ועל כן השיטה איבדה את הלגיטימיות שלה‪ .‬יותר ויותר אנשים בעולם תומכים‬
‫במתן חופש ועצמאות לעמים כבושים וקבוצות פוליטיות חברתיות רבות שערערו על המוסריות של‬
‫השלטון האירופאי בארצות השונות הלכו והתחזקו‪.‬‬
‫גורמים כלכליים‪( :‬יש לדעת היטב גורם אחד)‬
‫משבר כלכלי לאחר מלחמת העולם השנייה‪ :‬מדינות אירופה היו בקריסה כלכלית לאחר מלחמת‬ ‫‪‬‬
‫העולם השנייה והנזקים הכלכליים והעלות הגבוהה של הלחימה אילצו אותן להשקיע בשיקום‬
‫עצמי‪ .‬הן לא יכלו להרשות לעצמן להמשיך ולשאת בהוצאות הגבוהות הכרוכות בפיתוח‬
 ‫‪123‬‬

‫התשתיות במושבות ובהחזקת כוחות צבא ומנהל בארצות אלה‪ .‬המאבקים הלאומיים האלימים‬
‫הצריכו הזרמת כוחות (והובילו לאבדות רבות בנפש)‪ ,‬מה שדרש להגדיל את המשאבים‬
‫הכלכליים המושקעים בקולוניות וזאת בעוד האוכלוסייה במדינת האם מחתה על המצב הכלכלי‬
‫הקשה בבית‪ .‬בנוסף מדינות אלה נזקקו לסיוע בשיקום מארה"ב במסגרת "תכנית מרשל" והיא‬
‫דרשה מהן לסיים את השלטון הקולוניאלי ואף התנתה בכך את הסיוע שלה‪.‬‬

‫ירידה ברווחיות המושבות‪ :‬הייתה פחות כדאיות כלכלית בהחזקת קולוניות מעבר לים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫היתרונות הכלכליים שהפיקו המעצמות מהשליטה במושבות התבססו על הבלעדיות שהייתה‬
‫להן בהפקת התוצרת ובמסחר עם המושבות‪ .‬בעידן בו הגלובליזציה הלכה והתבססה‪ ,‬תפסה‬
‫התחרותיות והשוק הפתוח החופשי את מקום הבלעדיות ורווחיות המעצמות הצטמצמה ולא‬
‫היה ניתן עוד למנוע סחר חופשי של מוצרים ואנשים‪ .‬מאבק התנועות הלאומיות בקולוניות‬
‫השונות הצריך הזרמת כוחות והשקעת כסף‪ ,‬ולכן השליטה לא הייתה כדאית ורווחית‪.‬‬

‫גורמים פוליטיים‪( :‬יש לדעת היטב שני גורמים)‬

‫שינוי יחסי הכוחות בעולם והשפעת 'המלחמה הקרה'‪ :‬מעצמות אירופה‪ ,‬השחקניות הראשיות‬ ‫‪‬‬
‫בעולם לפני מלחמת העולם השנייה‪ ,‬איבדו מאוד מכוחן בעקבות המלחמה והחל עידן חדש‪ ,‬עידן‬
‫שתי המעצמות ארה"ב וברה"מ‪ .‬אלה הללו החלו להיאבק ביניהן על אזורי השפעה בעולם ולאור‬
‫זאת לכל אחת מהן היה אינטרס לתמוך במתן עצמאות לארצות השונות‪ ,‬בתקווה שהמדינות‬
‫החדשות תצטרפנה למחנה הנתון להשפעתן‪ ,‬וכן כדי לבלום את סכנת התפשטותה והשפעתה של‬
‫המעצמה האחרת‪.‬‬
‫תפקידו של האו"ם‪ :‬הארגון הבינלאומי‪ ,‬שהוקם לאחר מלחמת העולם השנייה‪ ,‬הפך לזירה‬ ‫‪‬‬
‫מרכזית במאבקים הפוליטיים לסיום הקולוניאליזם ולהקמת מדינות עצמאיות‪ .‬בעלות‬
‫הקולוניות התקשו להתמודד בזירה זו‪ ,‬מה גם שהטענה המרכזית הייתה כי השיטה‬
‫הקולוניאלית מנוגדת לאמנת האו"ם ולעקרונותיו‪ .‬האו"ם חרט על דגלו את זכותם של העמים‬
‫להגדרה עצמית‪ ,‬הוא התנגד לקולוניאליזם והוא בא להגן על זכויות הלאומים השונים‪ ,‬כתוצאה‬
‫מכך הופעל לחץ על המעצמות לסגת מהקולוניות ולהעניק עצמאות‪.‬‬
‫המאבק של התנועות הלאומיות‪ :‬בארצות שהיו תחת שלטון המעצמות הקולוניאליות קמו‬ ‫‪‬‬
‫תנועות לאומיות שניהלו מאבק עיקש‪ ,‬ולעיתים ממושך ואלים‪ ,‬נגד השלטון הזר‪ .‬מאבקים אלה‬
‫הסבו לבעלות הקולוניות אבדות ונזקים והתישו את כוחן‪ .‬קיומן של תנועות לאומיות אלה גם‬
‫שמטה את הקרקע מתחת להנחת היסוד של הקולוניאליזם לפיה העמים באזורים אלה לא‬
‫בשלים לשלטון עצמי‪ ,‬וכי אין למי להעביר את השלטון‪ .‬התנועות הלאומיות הוכיחו כי יהיה מי‬
‫שינהל וישלטו גם אחרי הסתלקות המעצמות‪ .‬תנועות אלה הצליחו לזכות בתמיכה עממית‬
 ‫‪124‬‬

‫נרחבת מקרב בני עמם‪ ,‬שרבים היו משולבים בצבאות המעצמות בזמן המלחמה והתחזקה אצלם‬
‫התודעה הלאומית‪.‬‬
‫הקמת הליגה הערבית בשנת ‪ :1945‬הארגון שימש כגורם מדרבן ומסייע במאבקיהן של העמים‬ ‫‪‬‬
‫הערביים שנשלטו עדיין על ידי המעצמות הקולוניאליות‪" .‬הליגה הערבית" תיאמה בין היתר את‬
‫הפעילות האנטי‪-‬קולוניאלית והושם בה דגש מיוחד על פעולה כלל ערבית מאורגנת ומסודרת‬
‫להשיג איחוד ועצמאות לאומית לכל מדינה‪ .‬הארגון תרם להפצת התביעות הלאומיות של‬
‫העמים הערביים‪ ,‬ועודד את הפעולות למאבק בקולוניזציה‪.‬‬
‫השלכות מלחמות העולם על בני המושבות‪ :‬ההתמוטטות המהירה וכניעתן של צרפת‪ ,‬בלגיה‬ ‫‪‬‬
‫והולנד מול הצבא הגרמני בעת מלחמת העולם השנייה‪ ,‬קשייה של בריטניה ותבוסת בריטניה‬
‫ליפן בקרבות באסיה בראשית המלחמה‪ ,‬ערערו את מעמדן של מדינות אירופה בקרב עמי אסיה‬
‫ואפריקה‪ ,‬ותדמיתן כאימפריות חזקות נפגעה‪ .‬במלחמות העולם גייסו המעצמות הקולוניאליות‬
‫(בעיקר צרפת ובריטניה) לצבאן חיילים מן המושבות ובמהלך השירות הצבאי‪ ,‬נפגשו בני‬
‫המושבות עם החיילים האירופים וראו את חולשתם בעת תבוסה ומשבר‪ .‬תחושת הכבוד שרחשו‬
‫עד אז כלפי האירופים‪ ,‬אדוניהם והפחד שחשו מפניהם נעלמו‪ .‬עם סיום המלחמה‪ ,‬כאשר שבו בני‬
‫המושבות לבתיהם‪ ,‬הם סירבו להמשיך להסכים לעליונות השליטים האירופים וסירבו להמשיך‬
‫ולהיכנע להם‪ .‬השאיפות לעצמאות גברו‪ ,‬במיוחד לאחר שחיילים אלו חוו לחימה למען עצמאות‬
‫המדינה האם (המעצמה השולטת)‪.‬‬

‫מאפיינים כלליים של התהליך במזרח התיכון ובצפון אפריקה – מה הם המאפיינים העיקריים של‬
‫תהליך הדה קולוניזציה?‬
‫יש לדעת היטב שלושה סעיפים‬
‫תהליך מורכב הדרגתי ומתמשך‪ -‬במרבית המדינות מדובר בתהליך מתמשך ולא במלחמת‬ ‫‪.1‬‬
‫שחרור חד – פעמית המאבק היה ארוך בשנים‪ ,‬תוך גילויי התנגדות של המעצמות השולטות ושל‬
‫העמים הכבושים‪ .‬באף מדינה לא היה מדובר במלחמת שחרור חד פעמית וקצרה‪ .‬יש מאבקים‬
‫שנמשכו ‪ 5‬שנים ויש מאבק שהסתיים רק לאחר ‪ 16‬שנה‪ ,‬שעה שאלג'יריה זכתה לעצמאות בתום‬
‫מאבק קשה‪.‬‬
‫ניסיון המעצמות לשמור על האינטרסים שלהן ועל שליטתן – המדינות הקולוניאליות ניסו‬ ‫‪.2‬‬
‫לשמר את מעמדן ובחלק מהמדינות ניסו המעצמות הקולוניאליות לשמור על שליטתן באמצעות‬
‫חתימת הסכמי ביניים וחוזים עם העמים הנשלטים בהם קיבלו העמים‪/‬התנועות הלאומיות‬
‫דרגות שונות של אוטונומיה בתמורה לשמירה על האינטרסים של המעצמה השלטת‪ .‬דוגמה לכך‬
‫היא ירדן שבשנת ‪ 1946‬חתמה הסכם עם בריטניה שאפשר לה לקיים מדיניות חוץ בינ"ל‬
‫עצמאית בתמורה לשמירת האינטרסים הבריטיים באזור‪.‬‬
 ‫‪125‬‬

‫המזרח התיכון הקדים את צפון אפריקה – העמים בארצות המזרח התיכון הקדימו את‬ ‫‪.3‬‬
‫ארצות צפון אפריקה בתהליך המאבק וקבלת העצמאות‪ .‬המאבקים לשחרור לאומי החלו‬
‫בשלהי [סוף] מלחה"ע ה‪ 2-‬או מיד עם סיומה‪ .‬נראה כי ההבדל נבע משיטת השלטון השונה‪,‬‬
‫שיטת המנדטים במזרח התיכון אשר הייתה אמורה להכין – את העמים לעצמאות (עירק‪ ,‬ירדן‪,‬‬
‫סוריה ולבנון)‪ ,‬אל מול שיטת הקולוניות‪/‬מדינות חסות שהונהגה בצפון אפריקה (מרוקו‪,‬‬
‫אלג'יריה‪ ,‬תוניס‪ ,‬לוב)‪.‬‬
‫מאבק לאומי קלאסי – בדרך כלל ניתן להבחין במאבקים אלה באותם שלבים שאפיינו את‬ ‫‪.4‬‬
‫המאבקים של עמי אירופה‪ ,‬שכללו גיבוש הרעיון ויצירת תודעה לאומית על ידי אליטות‬
‫משכילות שנחשפו לרעיונות האירופאים; הקמת תנועות לאומיות והסתייעות בגורמים‬
‫חיצוניים‪ .‬ראוי להדגיש כי לפחות לגבי חלק מעמי המזרח התיכון עיראק סוריה ירדן ולבנון‬
‫התגבשות הרעיון הלאומי היה תוצאה של חלוקת המזרח התיכון ממרחב תרבותי לאומי וריבוני‬
‫אחד לישויות נפרדות כבר בעת קביעת המנדטים של בריטניה וצרפת‪.‬‬
‫השוני בין מדינות שנשלטו ע"י בריטניה לבין מדינות שנשלטו ע"י צרפת‪ – .‬היה שוני בין‬ ‫‪.5‬‬
‫עמים שחיו תחת שלטון בריטי ועמים שחיו תחת שלטון צרפתי‪ :‬הקולוניאליזם הבריטי נועד‬
‫לקדם את האינטרסים הצבאיים והכלכליים של האימפריה הבריטית‪ .‬מסיבה זו הייתה בריטניה‬
‫מוכנה לקיים דיאלוג עם התנועות הלאומיות המקומיות ולהבטיח עצמאות במסגרת חוזים‬
‫והסכמים‪ ,‬שיאפשרו את המשך קיומם של האינטרסים הבריטיים‪ .‬בדרך כלל נמנעה בריטניה‬
‫מניהול ישיר של אזורי שליטתה‪ ,‬למעט שליטה על עניינים הנוגעים לשמירה על האינטרסים‬
‫האימפריאליים‪ ,‬הצבאיים והכלכליים ‪ ,‬והייתה מוכנה לתת לתושבים המקומיים ניהול עצמי על‬
‫ענייניהם הפנימיים‪ .‬הקולוניאליזם הצרפתי היה מונחה על ידי תפיסה של מעורבות ישירה‬
‫ופיקוח על האוכלוסייה המקומית‪ ,‬ושאף להנחיל את התרבות הצרפתית לחברה המקומית‪.‬‬
‫צרפת ראתה בקולוניאליזם מעין שליחות תרבותית‪ ,‬ובמסגרת תפיסה זו היא הקימה בתי ספר‬
‫ומוסדות תרבות צרפתיים ועודדה התיישבות אזרחים צרפתים‪ ,‬שהותירו את חותמה על‬
‫התרבות המקומית‪ .‬צרפת הטילה שליטה ישירה על מושבותיה תוך מעורבות של מעצמת האם‬
‫בקולוניות‪ ,‬מדיניות זו הקשתה על ניתוק הקולוניות מצרפת‪ ,‬והפכה את התהליך לארוך יותר‬
‫ולאלים יותר‪.‬‬

‫הצג את תוצאות תהליך הדה‪-‬קולוניזציה באופן כללי‬

‫‪ ‬המפה המדינית של המזרח התיכון וצפון אפריקה בשנות החמישים והשישים של המאה ה‪-‬‬
‫‪ 20‬שונה לחלוטין מהמפה של ראשית המאה‪ .‬הוקמו מדינות חדשות‪ ,‬עמים שזכו לשחרור‬
‫ועצמאות‪.‬‬
 ‫‪126‬‬

‫‪ ‬בשנים ‪ 1945-1960‬השתחררו כ‪ 800-‬מיליון איש באסיה ואפריקה משלטון קולוניאלי‪ ,‬כ‪40-‬‬

‫מדינות חדשות זכו לעצמאות‪ .‬בריטניה וצרפת שהיו המעצמות האימפריאליסטיות הגדולות‪,‬‬
‫איבדו את רוב אחיזתן במושבות שמעבר לים‪.‬‬
‫‪ ‬המעצמות הקולוניאליות הקימו לאור האינטרסים שלהן גם מדינות שלא היו על בסיס אתני‬
‫מלא וקבעו גבולות (משורטטים) שלא תאמו את השוני השבטי והאתני בין העמים והשבטים‬
‫השונים דבר שהוביל לסכסוכים מתמשכים ועקובים מדם בין המדינות השונות (סוריה‬
‫ולבנון‪ ,‬הקמת ירדן‪ ,‬עיראק וכווית ‪,‬הודו ופקיסטאן) ובינן לבין עצמן (סודן‪ ,‬לבנון)‪.‬‬
‫שאלת יישום – מדינה מדגימה אחת (מצרים)‬
‫הסבר כיצד באו לידי ביטוי מאפייני התהליך במאבקו של אחד מעמי האזור?‬
‫יש ללמוד את השלבים העיקריים במאבק לעצמאות לאומית‪ :‬מי הייתה המעצמה‬ ‫‪‬‬
‫הקולוניאלית; מה היה דפוס השלטון הקולוניאלי; מה שלבים מרכזיים בתהליך קבלת‬
‫העצמאות‪( .‬לשים לב שזה תואם לשלבים)‪.‬‬
‫המעורבות הבריטית במצרים החלה בשנת ‪ .1875‬בריטניה רכשה את חלקה של מצרים בתעלת סואץ‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1882‬בריטניה כבשה את מצרים מידי העות'מאנים ומצרים הייתה במעמד של מדינת חסות‪.‬‬
‫הבריטים מינו מושל מטעמם‪ ,‬נציב עליון והוא היה הריבון ושלט בשם בריטניה‪ .‬יחד עם זאת‬
‫הבריטים אפשרו לשושלת המלוכה המקומית להישאר בתפקידה ולנהל את רוב ענייני הפנים במצרים‬
‫אולם עם הגבלות מסוימות‪ .‬הבריטים מצד אחד סייעו בפיתוח המדינה ומצד שני ניצלו אותה‬
‫כלכלית‪ ,‬האינטרסים של בריטניה היו השליטה בתעלת סואץ‪ ,‬ניצול הכותנה המצרית לטובת תעשיית‬
‫הטקסטיל הבריטית ואחזקת בסיסים צבאיים‪ .‬בראשית המאה ה‪ 20 -‬החלו לפעול במצרים מפלגות‬
‫בעלות תפיסה לאומית‪" .‬המפלגה הלאומית"‪ ,‬טיפחה תודעה לאומית מצרית ושאפה לשחרר את‬
‫מצרים מהשפעה אירופית ולסלק את הבריטים‪ .‬השנייה‪" ,‬מפלגת האומה"‪ ,‬ביקשה לשחרר את מצרים‬
‫מההשפעה הדתית‪ -‬האסלאמית ולהתקרב לתרבות אירופה ולערכי המערב‪ .‬בתקופת מלחה"ע‬
‫הראשונה התחזקה התסיסה הלאומית במצרים במיוחד בקרב משכילים מצרים‪.‬‬
‫שלב ראשון ‪ :1919-1922-‬ראשית המאבק – לאחר מלחמת העולם הראשונה התברר למצרים‬
‫שהבריטים לא מתכוונים לתת להם עצמאות‪ .‬שתי המפלגות המובילות בנושא זה התאחדו לתנועה‬
‫בשם "וופד" (‪ .)WAFD‬בראש תנועה זו עמד סעד זע'לול המכונה "אבי האומה " במצרים‪ .‬המטרה‬
‫שלהם הייתה מאבק במשטר המלוכני הישן ובמסורת האסלאם‪ ,‬ומאבק לאומי בקולוניאליזם הבריטי‬
‫במטרה לכונן עצמאות מלאה של מצרים‪ .‬תנועת ה"וופד" ניהלה מגעים עם השלטון הבריטי אולם‬
‫כשהמגעים לא הובילו להסכם החלה לעורר מהומות שגרמו ללחץ על הבריטים‪ .‬במהומות השתתפו‬
‫פלאחים שסבלו מעוני לצד משכילים ממורמרים שהבינו שהבריטים לא מתכוונים לקדם את מצרים‬
‫לעצמאות‪ .‬הבריטים חששו מהחרפת המהומות ולא רצו להמשיך ולקיים את משטר הכיבוש והחסות‬
‫ונאלצו להתגמש וב‪ 1922 -‬הכריזה בריטניה כי היא מוכנה להעניק למצרים עצמאות חלקית‬
 ‫‪127‬‬

‫שלב שני ‪[ 1922-1936 -‬עצמאות חלקית] – החל מ‪ 1922-‬מצרים קיבלה עצמאות חלקית כאשר‬
‫בריטניה מנהלת את מדיניות החוץ והביטחון‪ ,‬כוחות צבא בריטי נשארו במצרים‪ ,‬המסחר הבין לאומי‬
‫והשליטה בשיט בתעלת סואץ נשארו בשליטת בריטניה‪ .‬במצרים הוקם משטר מלוכני –פרלמנטרי‪,‬‬
‫הוקם פרלמנט ונחקקה חוקה‪ .‬המלך פואד הראשון עמד בראש מצרים והוא היה בעל סמכויות‬
‫נרחבות למנות ולפטר את הממשלה‪ .‬ראש הממשלה היה סעד זע'לול מנהיג מפלגת ה"וופד" שזכתה‬
‫בבחירות לפרלמנט‪ .‬בשלב זה נוהל במצרים מאבק בין כוחות חילוניים בהנהגת ה"וופד" לכוחות‬
‫מלוכניים על השלטון במדינה‪ .‬מנהיג ה"וופד" ניסה לצמצם את סמכויות המלך שנתמך ע"י בעלי ההון‬
‫והבריטים ודרש לקבל עצמאות מלאה למצרים‪ .‬הבריטים מצדם העניקו למצרים אוטונומיה נרחבת‬
‫בתחומי הפנים ותמכו במלוכה המצרית‪.‬‬
‫שלב שלישי – ‪[ 1956 - 1936‬עצמאות עם נוכחות בריטית עד עצמאות מלאה] –לאור התחזקותן של‬
‫גרמניה ואיטליה ערב מלחה"ע השנייה והתגברות הלחצים הפוליטיים במצרים‪ ,‬נחתם הסכם בין‬
‫בריטניה ומצרים בשנת ‪" 1936‬חוזה ידידות"‪ ,‬בו מכירה בריטניה בעצמאות מלאה של מצרים ומצרים‬
‫מתחייבת לשמור על האינטרסים הבריטים הצבאיים והכלכליים במדינה‪ ,‬כולל זכותה של בריטניה‬
‫להחזיק כוחות צבא בתעלת סואץ כדי להבטיח חופש שיט של ספינות בריטיות במעבר זה למשך ‪20‬‬
‫שנה‪ .‬מלבד זאת נקבע כי המדינות יקיימו ביניהן קשרי ידידות‪ ,‬לא יצטרפו לבריתות של צד שלישי‬
‫כנגד המדינה השנייה‪ ,‬ויגשרו על כל חילוקי הדעות ביניהן בדרכי שלום‪ .‬במלחמת העולם השנייה‪,‬‬
‫מצרים לא נקטה עמדה ונותרה ניטראלית במלחמה‪ .‬בריטניה הגדילה באופן ניכר את מספר חייליה‬
‫במצרים ובאזור תעלת סואץ‪ ,‬התערבה בענייניה הפנימיים של מצרים ואף אילצה את מלך מצרים‪,‬‬
‫המלך פארוק‪ ,‬לפטר את ממשלתו ולמנות במקומה ממשלה חדשה שתהיה נאמנה לה‪ .‬בתוך הצבא‬
‫המצרי התארגנה מחתרת של קצינים אנטי בריטית שתמכה בגרמנים וב‪ 1942-‬כשהצבא הגרמני חדר‬
‫לגבול מצרים התנהל מרד אנטי בריטי‪ ,‬המרד נכשל ומנהיגיו נאסרו (בהם אנואר סאדאת)‪ .‬לאחר‬
‫מלה"ע השנייה נמשך המשא והמתן בין בריטניה למצרים במטרה מצרית להגיע לפינוי מלא של כלל‬
‫הכוחות הצבאיים של הבריטים ממצרים‪ ,‬גם מתעלת סואץ והענקת עצמאות מלאה‪ ,‬ללא כל סממן‬
‫של שלטון בריטי‪ .‬בשנת ‪ 1951‬החליטה ממשלת מצרים על ביטולו החד צדדי של חוזה הידידות מ‪-‬‬
‫‪ 1936‬וניסתה לכפות על הבריטים לפנות את כוחותיהם מהתעלה‪ .‬המצרים עשו זאת באמצעות‬
‫הערמת קשיים מנהליים וכלכליים על בריטניה בתחום אספקת מזון ומים ואמצעי תחבורה וכן‬
‫בפעולות טרור וחבלה נגד יעדים בריטיים‪ .‬ב‪ 1952 -‬התקיימה במצרים הפיכת הקצינים החופשיים‪,‬‬
‫שהדיחה את המלך פארוק הנאמן לבריטניה ותפסה את השלטון במדינה והמשטר החדש דרש לסלק‬
‫את הבריטים לחלוטין מן המדינה‪ .‬בשנת ‪ 1954‬הושג הסכם בין מצרים לבין בריטניה‪ ,‬ולפיו בריטניה‬
‫תפנה את הבסיסים שבאזור התעלה בתוך עשרים חודשים‪ .‬בהתאם להסכם זה יצאו הכוחות‬
‫הבריטיים מאזור תעלת סואץ ביוני ‪ ,1956‬ובכך הגיעה מצרים לעצמאות מלאה‪ .‬ב‪ ,1956 -‬הלאימה‬
‫מצרים את התעלה ולאור זאת‪ ,‬ניסו הבריטים בשיתוף הצרפתים וישראל לשוב ולהחזיר לידיהם את‬
 ‫‪128‬‬

‫השליטה בתעלת סואץ אבל לאחר המלחמה נאלצו לוותר סופית על כל האינטרסים שלהם‪ ,‬ובכך תם‬
‫לחלוטין השלטון הבריטי במצרים‪.‬‬
‫המאפיינים השונים כפי שבאים לידי ביטוי במצרים‪:‬‬
‫התהליך מורכב והדרגתי – התהליך נמשך עשרות שנים שבמהלכן קיבלו המצרים אוטונומיה‬ ‫‪‬‬
‫ועצמאות חלקית בשנת ‪ 1922‬ועצמאות מלאה בשנת ‪ 1936‬אך עם הסכם ידידות עם בריטניה‬
‫שהותיר את הצבא הבריטי במצרים ‪ ,‬המעורבות נמשכה במלחה"ע השנייה ולאחריה הבטיחה‬
‫את שליטת בריטניה בתעלת סואץ למשך שנים נוספות‪ .‬בשנת ‪ 1956‬לאחר מלחמת סיני עזבו‬
‫כוחות בריטניה האחרונים את המדינה ומצרים זכתה לעצמאות מלאה‪.‬‬
‫מאבק לאומי קלאסי – יש כאן מאבק בשלבים‪ ,‬משכילים צעירים הובילו את טיפוח הרעיון‬ ‫‪‬‬
‫הלאומי במצרים בסוף המאה ה‪ ,19-‬מה שבא לידי ביטוי בספרות‪ ,‬שירה ובעיתונות‪ .‬בהמשך קמו‬
‫מפלגות לאומיות ואח"כ יצאו למאבק מדיני‪ -‬פוליטי לקבלת עצמאות מבריטניה‪ ,‬תוך ניהול‬
‫מו"מ ומאבק בשיתוף ההמונים בהפגנות והפעלת לחץ על השלטון הבריטי‪.‬‬
‫ניסיון המעצמות לשמור על האינטרסים שלהן – לכל אורך התקופה ניסו הבריטים לשמר את‬ ‫‪‬‬
‫האינטרסים הכלכליים והאסטרטגיים שלהם במצרים‪ ,‬להבטיח את סחר הכותנה‪ ,‬להבטיח את‬
‫המסחר והשליטה בתעלת סואץ ואחזקת בסיסי צבא על אדמת מצרים שנים רבות לאחר‬
‫שמצרים זכתה בעצמאותה ואחרון החיילים עזב את מצרים ‪ 20‬שנה לאחר העצמאות המלאה‪.‬‬
‫היא התנתה את העצמאות בהסכמים שיבטיחו את האינטרסים הבריטים במצרים‪.‬‬
‫המזרח התיכון הקדים את צפון אפריקה – מצרים הקדימה את ארצות צפון אפריקה וזכתה‬ ‫‪‬‬
‫בעצמאותה לפני מלחה"ע השנייה לעומת ארצות צפון אפריקה שהחלו לקבל את עצמאותן‬
‫בשנות החמישים‪ ,‬מצרים אף גילתה תמיכה ומעורבות בתהליך המאבק הלאומי שלהן לעצמאות‬
‫במיוחד תמכה באופן פעיל במאבק אלג'יריה לעצמאות מצרפת‪.‬‬
‫השוני בין עמים שחיו תחת שלטון בריטי ועמים שחיו תחת שלטון צרפתי – תהליך השחרור‬ ‫‪‬‬
‫הלאומי של העמים שחיו תחת שלטון בריטי היה בדרך כלל קל ומהיר יותר‪ .‬נראה שהגורם לכך‬
‫הוא השוני בתפיסתן הבסיסית של בריטניה וצרפת את אופי שלטונן בקולוניה‪ .‬בריטניה ראתה‬
‫באזורי השליטה אמצעי להבטיח את האינטרסים שלה‪ ,‬בעוד הקולוניאליזם הצרפתי לווה‬
‫בתחושת שליחות תרבותית‪ .‬אי לכך יישבה צרפת צרפתים בארצות אלה ואף סיפחה חלק מהן‬
‫לצרפת‪ ,‬בעוד בריטניה הייתה מוכנה לעזוב את הקולוניה כל עוד הובטחו האינטרסים שלה‪.‬‬
‫בריטניה אפשרה למצרים אוטונומיה פנימית ופחות מעורבות בענייני הפנים ובהמשך הייתה‬
‫מוכנה להעניק עצמאות אולם שמה דגש על שמירת האינטרסים האסטרטגיים שלה במצרים‪.‬‬
‫היא שחררה בהדרגתיות את שליטתה במצרים מחשש שהאינטרסים שלה באזור ובראש‬
‫ובראשונה בתעלת סואץ‪ ,‬בה השקיעה כספים רבים‪ ,‬ייפגעו‪ .‬היא לא ראתה בשליטתה במצרים‬
‫שליחות תרבותית ומניעיה היו ביטחוניים‪ ,‬כלכליים ומסחריים‪.‬‬
 ‫‪129‬‬

‫גורמים שונים שהשפיעו על גורלם של יהודי ארצות האסלאם (פרק ד)‬

‫מוקדי הלימוד‪:‬‬
‫מבט על‪ :‬הגדרת האזור‪ ,‬מספרם מעמדם ומצבם הכללי של יהודי ארצות האסלאם ערב הקמת‬ ‫‪‬‬
‫מדינת ישראל‪.‬‬
‫הגורמים השונים שעיצבו את גורל יהודי ארצות האסלאם‪ ,‬החל מסוף שנות ה‪40-‬‬ ‫‪‬‬
‫הדגמה הגורמים השונים שהשפיעו על גורל היהודים כפי שבאו לידי ביטוי באחת הארצות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מבט על‪ :‬הגדרת האזור‪ ,‬מספרם‪ ,‬מעמדם ומצבם הכללי של יהודי ארצות האסלאם ערב הקמת‬
‫המדינה‬
‫הגדרת האזור – המזרח התיכון וצפון אפריקה כולל את המדינות הבאות‪ :‬מרוקו‪ ,‬תוניסיה‪ ,‬אלג'יריה‪,‬‬
‫לוב‪ ,‬מצרים‪ ,‬סוריה‪ ,‬עיראק‪ ,‬לבנון‪ ,‬תימן‪ ,‬עדן‪ ,‬איראן‪ ,‬תורכיה‪ ,‬אפגניסטאן‪ ,‬הודו ופקיסטאן ואזוריה‬
‫המוסלמים של ברה"מ באסיה‪.‬‬
‫מספר היהודים – הנתונים הדמוגרפיים מלמדים כי ערב הקמת מדינת ישראל ב‪ 1948 -‬וטרם תהליכי‬
‫הדה קולוניזציה‪ ,‬חיו בארצות האסלאם יותר ממיליון יהודים‪ .‬ב‪ 1969-‬ירד מספרם למעט פחות מ‪-‬‬
‫‪( 200,000‬וכיום עומד מספרם על אלפים בודדים בלבד)‪ .‬בתוך כעשרים שנה הסתיים כמעט לחלוטין‬
‫הקיום היהודי בארצות האסלאם‪ ,‬כ‪ 80%-‬מכלל היהודים עזבו את ארצות האסלאם בתוך פחות‬
‫מדור‪ ,‬הגירה חסרת תקדים בעם היהודי‪ .‬רובם עלו לישראל ומיעוטם למדינות אחרות‪.‬‬
 ‫‪130‬‬

‫מעמדם ומצבם הכללי של יהודי ארצות האסלאם ערב הקמת מדינת ישראל – מאפייני הקהילות‬
‫היהודיות בארצות האסלאם‪:‬‬
‫מדובר בקהילות שונות זו מזו במאפייניהן‪ ,‬במצבן הכלכלי ובאופי פעילותן ועל כן לכל קהילה היו‬
‫מאפיינים ייחודיים‪ .‬עם זאת‪ ,‬ברמת מבט על ניתן להבחין במאפיינים דומים שהעמידה עליהם חשובה‬
‫להבנת השינוי שהתחולל בקהילות אלה‪:‬‬
‫א‪ .‬יחס המדינות והאוכלוסייה המקומית ליהודים‪ :‬עד הכיבוש הקולוניאלי במאה ה‪ 19-‬סבלו‬
‫היהודים בארצות האסלאם מיחס מפלה‪ ,‬ולעיתים אף משפיל ומזלזל מצד האוכלוסייה‬
‫המקומית‪ .‬הם (והנוצרים) היו במעמד ד'ימה – בני חסות נחותים‪ ,‬מעמד משפטי נחות‪ ,‬שכלל‬
‫אפליה חברתית‪-‬כלכלית‪-‬תעסוקתית‪ .‬אולם בדרך כלל לא חוו היהודים אנטישמיות אלימה‬
‫כדוגמת הפוגרומים במזרח אירופה‪ .‬דוגמה לפוגרום – פרעות קונסטנטין (‪ – )1934‬אירועים‬
‫שפרצו באלג'יריה ע"י האוכלוסייה המוסלמית ובמהלכן נרצחו כ‪ 30-‬יהודים‪ ,‬מאות נפצעו ונזק‬
‫רב נגרם לרכוש יהודי (הסיבה המידית לפרוץ הפרעות הייתה שיהודי הואשם שהוא העליב את‬
‫דת האסלאם‪ ,‬אך יש שרואים בהן תוצאה של השפעת התעמולה הפשיסטית על האוכלוסייה‬
‫המוסלמית במדינה)‪ .‬לרוב האנטישמיות הייתה על רקע כלכלי חברתי‪ .‬בשנות ה‪ 30-‬חלה החמרה‬
‫ביחס האוכלוסייה המקומית אל היהודים בעיקר בשל המרד הערבי בא"י ותעמולה גרמנית‬
 ‫‪131‬‬

‫אנטישמית שרצתה להסית את תושבי ארצות האסלאם נגד המעצמות הקולוניאליות צרפת‬
‫ובריטניה והחלו – גם פגיעות פיסיות‪ .‬התדרדרות נוספת התרחשה עם תום מלחמת העולם‬
‫השנייה‪.‬‬
‫ב‪ .‬קרבה לשלטון הקולוניאלי‪ :‬לאחר החלת השלטון הקולוניאלי היהודים קשרו את גורלם עם‬
‫השלטון הקולוניאליסטי אשר ביטל את מעמד הד'ימה‪ ,‬הציע להם שוויון משפטי ואפשרויות‬
‫קידום ותעסוקה (מגזר ממשלתי וציבורי)‪ .‬הם השתלבו בו (כולל יציאה של נשים לשוק העבודה)‪,‬‬
‫נחשפו והושפעו מהתרבות האירופאית שהביא עמו השלטון‪ ,‬נהנו מפירותיו ושיפרו בדרך כלל את‬
‫מעמדם המשפטי ואת מצבם הכלכלי כתוצאה מהחלת שלטון זה‪ .‬היהודים עברו תהליך של עיור‬
‫וממגורים ברובעים יהודים מסורתיים הם עברו לחיות לצד אוכלוסייה אירופאית ורמת החיים‬
‫שלהם עלתה‪.‬‬
‫ככל שהיהודים התקרבו אל השלטון הקולוניאלי הזר‪ ,‬כך נוצרה התרחקות מהאוכלוסייה‬
‫המוסלמית המקומית‪ ,‬עובדה שהובילה להגברת העוינות כלפיהם מצד האוכלוסייה המקומית –‬
‫הם נתפסו כבוגדים המשתפים פעולה עם השלטון הכובש‪.‬‬
‫ג‪ .‬הפעילות הציונית‪ :‬החל מראשית המאה ה‪ ,20-‬ובעיקר החל משנות ה‪ 30-‬החלה להתעורר‬
‫בארצות אלה פעילות ציונית‪ .‬הפעילות הציונית בארצות האסלאם כללה הקמה של אגודות‬
‫ותנועות ציוניות‪ ,‬פעילות של תנועות נוער ציוניות‪ ,‬פרסום עיתונים ציוניים וחינוך ציוני‪ .‬החל מימי‬
‫מלחמת העולם השנייה התרחשה עלייה משמעותית בהיקף פעילות זו‪ ,‬בעיקר בשל הגעת שליחים‬
‫מא"י לארצות האסלאם שעודדו עלייה לא"י‪ .‬הפעילות הציונית העמיקה את התבדלותם של‬
‫היהודים מהסביבה הערבית‪.‬‬

‫הגורמים השונים שהשפיעו על גורל היהודים החל מסוף שנות הארבעים – מה היו הגורמים שהביאו‬
‫לכך שבתוך כעשרים שנה הסתיים כמעט לחלוטין הקיום היהודי בארצות האסלאם?‬
‫הנתונים הדמוגרפיים המלמדים על התהליך שהוביל לסיום הקיום היהודי בארצות האסלאם‪ .‬משמע‬
‫העובדה שלמעלה מ ‪ 14%‬מהיהודים היגרו מארצותיהם בתקופה זו‪ .‬רובם עלו לישראל ומיעוטם‬
‫למדינות אחרות (צרפת‪ ,‬איטליה‪ ,‬בריטניה ועוד)‪.‬‬

‫א‪ .‬השפעות תהליך הדה קולוניזציה‪:‬‬

‫מרבית יהודי ארצות האסלאם קשרו עצמם לאורך השנים בשלטון הקולוניאלי‪ ,‬מעמדם‬ ‫‪‬‬
‫השתפר לאור הקשרים עם השלטון הקולוניאלי‪ ,‬חלק מהם אף קיבל אזרחות של המדינה‬
‫הקולוניאלית‪ .‬היהודים אימצו את התרבות המערבית האירופאית ועברו תהליכי מודרניזציה‬
‫והתערות בחברה‪ ,‬בייחוד לצד האוכלוסייה המערבית‪ .‬תהליך הדה קולוניזציה עורר קשיים‬
‫וחששות כבדים אצל היהודים עקב השינוי התרבותי (נסיגה מהתרבות המערבית אל הערבית)‬
‫והתגברות השנאה ליהודים שנתפסו כמשתפי פעולה עם השלטון הקולוניאלי‪.‬‬
 ‫‪132‬‬

‫היהודים איבדו בן ברית שעמו היו מזוהים ושהגן עליהם מפני האוכלוסייה המקומית‪ .‬תנועות‬ ‫‪‬‬
‫השחרור הלאומי במדינות אלה ראו ביהודים שלוחה של השלטון הקולוניאלי השנוא‪ ,‬כולל‬
‫פרעות של תושבי המקום ביהודים‪.‬‬
‫היהודים חששו שעם יציאת המשטר הקולוניאלי הם יאבדו את הגנת השלטונות‬ ‫‪‬‬
‫הקולוניאליים והם ישובו להיחשב כנתינים משוללי זכויות (פוליטיות‪ ,‬כלכליות וחברתיות)‪,‬‬
‫כפי שהיה ערב השלטון הקולוניאלי וחייהם עלולים להיות בסכנה‪ .‬התגובה לכך הייתה יציאה‬
‫מארצות האסלאם‪.‬‬
‫מאחר וכאמור יהודי ארצות האסלאם קשרו עצמם בשלטון הקולוניאלי‪ ,‬הרי שתהליך הדה‬
‫קולוניזציה היה בעל השלכות על חיי היהודים במספר היבטים‪:‬‬
‫שינוי תרבותי – אחד הביטויים של הדה קולוניזציה היה התרחקות מהתרבות המערבית‬ ‫‪‬‬
‫שהביאו עמן המדינות הקולוניאליות‪ .‬היהודים‪ ,‬אשר אמצו בדרך כלל תרבות זו‪ ,‬מצאו עצמם‬
‫עתה בסביבה תרבותית אחרת‪ ,‬התרבות הערבית שהשתלטה בהדרגה על הוויית החיים‬
‫בארצות השונות (שפה‪ ,‬לבוש‪ ,‬מנהגים‪ ,‬תרבות שלטון)‪.‬‬
‫התגברות השנאה ליהודים – היהודים זוהו כאמור כתומכי המשטר הקולוניאלי‪ .‬התוצאה‬ ‫‪‬‬
‫הייתה העמקת השנאה ליהודים והתגברות הפעילות נגדם‪ .‬עם זאת חשוב לציין כי היו גם‬
‫יהודים (מעטים) שתמכו בתהליכי הדה קולוניזציה מסיבות אידיאולוגיות (האמונה בזכות‬
‫ההגדרה העצמית) ומתוך הנחה שמדינות הלאום שתוקמנה תהיינה דמוקרטיות ותבטחנה את‬
‫הקיום היהודי בתוכן‪ .‬כמו כן יש לציין כי המאבק לשחרור לאומי מיתן בשלבים מסוימים‬
‫מגמות אנטי יהודיות‪ ,‬מתוך הנחה של התנועות הלאומיות כי פגיעה ביהודים עלולה לפגוע‬
‫בתדמיתן ולעכב את השגת העצמאות‪ .‬אך לאחר השגת העצמאות הותר הרסן ותהליך הרחקת‬
‫היהודים מהחברה והפגיעה בהם הגיע לשפל חסר תקדים‪.‬‬
‫ב‪ .‬התגברות הלאומיות‪ :‬כפי שאירע באירופה‪ ,‬כמאה שנים קודם לכן‪ ,‬התאפיין העולם הערבי‬
‫בהתגברות המגמות הלאומיות‪ ,‬מגמות אלה הדגישו את המשותף לכל בני הלאום ודחו את‬
‫היהודים בארצות האסלאם כיסוד זר שאינו חלק מהלאום המתגבש‪ .‬המגמה החלה לאחר‬
‫מלחמת העולם הראשונה והתחזקה עוד יותר לאחר מלחמת העולם השנייה‪ .‬התחזקות הזהות‬
‫הלאומית במדינות אלה לוותה בשנאת זרים והכבידה על השתלבות היהודים בתהליך‬
‫הדה‪-‬קולוניזציה בארצות אלה‪ .‬הזהות הלאומית שהתגבשה הדגישה את המשותף לכל בני‬
‫הלאום (ערביות ‪ /‬אסלאם) וראו את היהודים כיסוד זר בארצותיהם‪ .‬הסכסוך הערבי‪-‬יהודי‬
‫בארץ‪-‬ישראל החריף את העוינות של התנועות הלאומיות כלפי היהודים בארצות האסלאם‪.‬‬
‫נאמנותם הועמדה בספק בגלל שרבים מהם תמכו בציונות ובמדינת ישראל‪.‬‬
‫מגמות דחייה אלו הובילו את היהודים למסקנה שאינם חלק מהלאום המתגבש‪ ,‬היהודים חששו‬
‫שלא יוכלו להשתלב ולכן מצאו פתרון בעזיבת ארצם והגירה במיוחד לקראת סיום המשטר‬
‫הקולוניאלי וקבלת עצמאות המדינה‪.‬‬
 ‫‪133‬‬

‫ג‪ .‬השפעת מלחמת העצמאות והקמת מדינת ישראל‪ :‬אירועים אלה הביאו לשיא את השפעתו של‬
‫הסכסוך הישראלי ערבי בא"י על מצבם של יהודי ארצות האסלאם בהיבטים הבאים‪:‬‬
‫המעגל הראשון – מדינות שהשתתפו ישירות במלחמה נגד ישראל (‪ - )1949 – 1947‬ירדן‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫מצרים‪ ,‬סוריה‪ ,‬לבנון ועיראק‪ .‬במדינות אלה הייתה למלחמה השפעה ישירה וקשה על מצב‬
‫היהודים‪ .‬בולטת במיוחד מצרים‪ ,‬אשר בה‪ ,‬במקביל לפלישתה לישראל‪ ,‬התערער לחלוטין‬
‫בסיס הקיום של היהודים‪ ,‬כ‪ 600 -‬מתוכם נאסרו‪ ,‬רכוש רב הופקע ופגיעה פיסית אלימה גבתה‬
‫מחיר כבר של הרוגים ופצועים‪ .‬תבוסת מדינות ערב במלחמה הגבירה את חששות היהודים‬
‫לחייהם ולכן רבים מהם עזבו ורובם עלו לישראל‪.‬‬
‫המעגל השני – מדינות שלא לחמו נגד ישראל (איראן‪ ,‬תורכיה‪ ,‬תימן‪ ,‬עדן ומדינות צפון‬ ‫‪‬‬
‫אפריקה)‪ .‬גם במעגל זה נתנה המלחמה את אותותיה‪ ,‬אך בדרך כלל בעוצמה פחותה‪ .‬יוצאת‬
‫דופן בעניין זה הייתה לוב בה התחולל ביוני ‪ 1948‬גל של אלימות קשה נגד היהודים‪.‬‬
‫הפאן ערביות ופעילותה של הליגה הערבית – מגמת הפאן ערביות שהתחזקה בתקופה זו‬ ‫‪‬‬
‫הדגישה את אחדות העולם הערבי כנגד הישות הציונית שנתפסה כזרוע של האימפריאליזם‬
‫המערבי‪ .‬מגמה זו הכניסה גם את מדינות המעגל השני לעימות עם מדינת ישראל‪ ,‬וכפועל יצא‬
‫מכך גם את יהודי מדינות אלה‪ .‬הליגה הערבית הייתה אחד הביטויים הבולטים במגמה זו‪.‬‬
‫הליגה הערבית השתמשה בשנאה לישראל כגורם מאחד של העולם הערבי‪.‬‬
‫כל אלה גרמו ליהודים לרצות לעזוב את ארצם ולעלות לישראל או להגר לארצות אחרות בדרך‬
‫כלל למדינה הקולוניאלית‪.‬‬
‫ד‪ .‬ציונות וזיקה דתית והיסטורית לא"י‪ :‬הפעילות הציונית התקיימה במדינות אלה כבר מראשית‬
‫המאה ה‪ 20-‬והתגברה עם בואם של שליחים מא"י במהלך מלחה"ע השנייה‪ .‬עם תום המלחמה‬
‫התרחבה פעילות התנועה הציונית‪ ,‬במדינות האסלאם‪ ,‬והודגשה הציונות המגשימה‪ ,‬משמע‬
‫העלייה לא"י והמאבק להקמת המדינה שמושכים עלייה לא"י‪ .‬ההצטרפות לפעילות הציונית‬
‫הרגיזה לא מעט ערבים והיא אף נאסרה למשל בעיראק‪ .‬עם התפתחות המאבק בין יהודים‬
‫וערבים בארץ ישראל גדלה השנאה כלפי יהודי ארצות ערב‪ ,‬ובמיוחד כנגד יהודים שמנהלים‬
‫פעולות ציוניות‪ .‬נאמנותם הועמדה בספק והשנאה מתגברת יותר עם הקמת מדינת ישראל ועם‬
‫ההפסד הערבי במלחמת העצמאות‪ .‬החשש לחייהם דחף יהודים רבים לעזוב‪ .‬בנוסף לציונות‪ ,‬יש‬
‫להוסיף גם את הזיקה הדתית וההיסטורית העמוקה לא"י שאפיינה את יהודי ארצות המזרח‬
‫ואת ההתלהבות שאחזה בהם עם קום המדינה‪ ,‬גורמים שמשכו יהודים לעזוב את ארצם ולעלות‬
‫לישראל‪.‬‬
‫ה‪' .‬חיסול גלויות'‪ :‬ממשלת ישראל נקטה במדיניות שכונתה 'חיסול גלויות' משמע העלאת קהילות‬
‫שלמות לישראל‪ .‬הייתה קיימת התפיסה של המדינה כמרכז העולם היהודי ועל כן היא‬
‫האחראית לגורל היהודים בעולם כולו ‪ .‬היא פתחה את שעריה לקליטת עלייה והחלה במדיניות‬
‫שכונתה 'חיסול גלויות' משמע העלאת – קהילות שלמות לישראל‪ .‬המדינה הפעילה סדרי עדיפות‬
 ‫‪134‬‬

‫בהעלאת אותן קהילות יהודיות בהתאם לחומרת מצבן הביטחוני ורמת הסיכון הקיומי שלהן‪.‬‬
‫מדינת ישראל ארגנה תחילה (‪ )1949-1951‬עליית הצלה של קהילות יהודיות שעמדו בסכנה כמו‪:‬‬
‫תימן‪ ,‬עיראק ולוב באמצעות מבצעי עליה כמו‪" :‬על כנפי נשרים" ‪ -‬מתימן‪" ,‬עזרא ונחמיה"‪-‬‬
‫מעיראק‪ .‬מבצעים שהעלו את מרבית היהודים מארצות אלה‪ .‬באמצע וסוף שנות החמישים‬
‫ארגנה עליית הצלה חשאית ממרוקו‪ .‬ממקומות בהן לא נשקפה סכנה מיידית ליהודים הונהגה‬
‫מדיניות "עליה מבוקרת" ‪.‬‬
‫מדינה מדגימה מצרים‪ :‬הדגמת הגורמים שהשפיעו על מצבם של היהודים בארץ אחת ‪ -‬כיצד באו‬
‫לידי ביטוי הגורמים שנלמדו באחת מארצות האסלאם?‬
‫א‪ .‬התגברות הלאומיות‪ :‬כפי שארע באירופה‪ ,‬כמאה שנים קודם לכן‪ ,‬התאפיין העולם הערבי לאחר‬
‫מלחמת העולם השנייה בהתגברות המגמות הלאומיות‪ .‬מגמות אלה הדגישו את המשותף לכל‬
‫בני הלאום ודחו את היהודים בארצות האסלאם כיסוד זר שאינו חלק מהלאום המתגבש‪ .‬כך‬
‫קרה גם במצרים‪ ,‬החל מהכרזת העצמאות החלקית בשנת ‪ 1922‬עלו וצצו הרגשות הלאומיים‪,‬‬
‫שהדגישו את הערביות והאסלאם כגורמים מאחדים במדינה ואת היהודים כזרים‪ .‬מצרים ראתה‬
‫את עצמה כחלק מהפאן‪-‬ערביזם‪ ,‬חלק מהאומה הערבית והיהודים נתפסו כזרים‪ .‬ההתקפות נבעו‬
‫גם מכך שהיהודים נתפסו על המצרים כשלוחה‪ ,‬משתפי פעולה ובעלי ברית עם השלטון‬
‫הקולוניאלי הבריטי‪.‬‬
‫ב‪ .‬השפעת הסכסוך הישראלי ערבי‪ ,‬הקמת מדינת ישראל ומלחמת העצמאות‪ :‬אירועים אלה‬
‫הביאו לשיא את השפעתו של הסכסוך הישראלי ערבי בא"י על מצבם של יהודי מצרים‪.‬‬
‫המתיחות הגוברת בארץ ישראל לאחר מלחמת העולם השנייה והדיונים סביב עתיד הארץ‬
‫בוועדות השונות של האו"ם‪ ,‬הובילו להרעה במצב יהודי מצרים‪ .‬השלטונות הטילו על היהודים‬
‫חוקים מגבילים שהחמירו לאחר שפרצה מלחמת העצמאות‪ .‬לאחר הכרזת העצמאות בה' באייר‬
‫תש"ח נשלחו לארץ ישראל כוחות צבא מצרים על מנת להילחם במדינת ישראל הצעירה שזה‬
‫מכבר הוקמה‪ .‬מצרים הייתה חלק ממדינות המעגל הראשון (מדינות שהשתתפו ישירות במלחמה‬
‫נגד ישראל)‪ .‬בשל כך הייתה למלחמה השפעה ישירה וקשה על מצב היהודים במצרים‪ .‬בסיס‬
‫הקיום של היהודים התערער‪.‬‬
‫להלן הצעדים שבוצעו נגד יהודי מצרים המעידים על הרעה במעמדם ובמצבם במצרים‪:‬‬
‫יהודים שנחשדו בפעילות "ציונית" נאסרו ונכלאו‪ ,‬רכוש יהודי הוחרם ואלפי משפחות גורשו‪.‬‬
‫חנויות יהודים‪ ,‬בתי יהודים ובתי כנסת נבזזו והועלו באש‪ .‬מאות יהודים נפגעו‪ ,‬אלפים נכלאו‬
‫והוטלה הגבלה על תנועתם במדינה‪ .‬יהודים בעלי השפעה בתחומי המסחר‪ ,‬הכלכלה ובעלי‬
‫מקצועות חופשיים סולקו ממקום עבודתם‪ .‬חשבונות הבנק של היהודים הוקפאו ורכוש פרטי‬
‫וקהילתי בערך של מיליוני דולרים הוחרם והולאם‪ .‬בתחילת מלחמת העצמאות התנפלו ערבים‬
‫על הרובע היהודי בקהיר‪ ,‬הרגו יהודים ובזזו את בתיהם‪.‬‬
 ‫‪135‬‬

‫בשל סיבות אלו‪ ,‬בין השנים ‪ 1948-1956‬עזבו את מצרים מחצית מיהודי המדינה (בעיקר בשנת‬
‫‪ 1952‬אחר מהפכת הקצינים החופשיים)‪ .‬חלקם הגדול עלו לישראל‪.‬‬
‫ג‪ .‬לאחר הקמת מדינת ישראל‪ :‬בשנת ‪ 1956‬כשפרצה מלחמת סיני‪ ,‬נקט השלטון בצעדים כלכליים‬
‫ופוליטיים נגד היהודים‪ :‬מנהיגי הקהילה ברובם נאסרו‪ ,‬הובלו ברחובות קהיר ואלכסנדריה‪,‬‬
‫לעתים נסקלו באבנים‪ .‬במסגדים הוקרא צו ממשל שקרא להתייחס ליהודים כאל "אוייבים"‪ .‬גל‬
‫נוסף של יהודים מהגר ממצרים וכ‪ 35 -‬אלף יהודים עזבו‪ ,‬מהם כ‪ 15 -‬אלף לארץ ישראל‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1967‬בעקבות מלחמת ששת הימים‪ ,‬נאסרו ‪ 600‬יהודים‪ ,‬הוכו והוחזקו תקופות ארוכות ללא מזון‬
‫ומים‪ .‬חשבונות הבנק של היהודים נחסמו ורכושם הולאם‪ ,‬חברות יהודיות פורקו ושכירים‬
‫יהודיים פוטרו ממקום עבודתם‪ .‬מבני בתי הכנסת היהודיים‪ ,‬בתי הספר‪ ,‬תנועות הנוער ומוסדות‬
‫הרווחה ובתי החולים היהודיים הולאמו‪ .‬רישיונות העבודה של היהודים בוטלו ושופטים ועורכי‬
‫דין יהודיים גורשו מהאיגוד המקצועי‪ .‬יהודים במקצועות שונים כגון רופאים‪ ,‬עורכי דין‬
‫ומהנדסים נאסר לעבוד‪ .‬בעקבות כך עזבו מרבית היהודים הנותרים את מצרים ונותרו בה רק‬
‫יהודים בודדים‪.‬‬
‫רקע‪ :‬התפתחות מצב היהודים במצרים מסוף שנות ה‪ 40-‬עד שנות ה‪.60-‬‬
‫בסוף מלחמת העולם השנייה מנו יהודי מצרים כ ‪ 75 -‬אלף איש‪ .‬אך ההערכה היא שהקהילה הייתה‬
‫גדולה יותר מאחר ולא כל יהודי מצרים נרשמו בספר הקהילה‪ .‬יהודי מצרים ברובם השתייכו למעמד‬
‫הבינוני ועסקו במקצועות חופשיים כמסחר ובנקאות‪ .‬רק ל‪ 5%-‬מהם הייתה אזרחות מצרית‪ .‬בנובמבר‬
‫‪ 1945‬הסתמן הקץ להיסטוריה מפוארת רבת שנים של יהדות מצרים‪ .‬עד אז האמינו ראשיה שהיא‬
‫תוכל להתקיים בקרב האוכלוסייה הערבית‪ ,‬אלא שבהפגנות שערכו לאומנים ב‪ 2 -‬בנובמבר ‪ 1945‬לרגל‬
‫‪ 28‬שנה להצהרת בלפור‪ ,‬פרצו מהומות שהיו ראשונות מסוגן במצרים בעת החדשה‪ .‬המפגינים שדדו‬
‫חנויות של יהודים‪ ,‬הרסו בתי כנסת ושרפו ספרי תורה‪ ,‬ועל קירות בניינים בערים הגדולות הופיעה‬
‫הסיסמה "מוות ליהודים"‪ .‬בעקבות ההפגנות הללו התחילו המצרים לבצע מעצרים ולחוקק חוקים‬
‫שפגעו ביהודים‪ ,‬כמו החרמת רכוש ואיסור לעסוק במקצועות חופשיים‪ .‬חלק מהיהודים הסיק‬
‫מסקנה מייד‪ ,‬עלייה לארץ ישראל או הגירה לארצות אחרות‪ .‬לאחר תוכנית החלוקה‪ ,‬ובייחוד עם‬
‫הקמת מדינת ישראל וכניסתה של מצרים למלחמה נגד ישראל במאי ‪ ,1948‬הורע מצבם של היהודים‪.‬‬
‫כ‪ 1300-‬יהודים נעצרו באשמת פעילות ציונית(או קומוניסטית)‪ ,‬רכוש רב של יהודים עשירים הוחרם‬
‫וחשבונות הבנק שלהם הוקפאו‪ .‬בנוסף‪ ,‬בהתפרעויות בערים במצרים (בקהיר ובאלכסנדריה) שרפו‬
‫מתפרעים בתי כנסת ובתי עסק של יהודים‪ .‬כמו כן‪ ,‬במסגרת משטר החירום שנקבע במצרים‪ ,‬נאסרה‬
‫על היהודים היציאה מהארץ‪ .‬במצב זה אורגנה עלייה חשאית של יהודים ממצרים והיא הייתה מלווה‬
‫בקשיים רבים‪ .‬לאחר הסכם שביתת הנשק בין ישראל למצרים‪ ,‬בפברואר ‪ ,1949‬התאפשרה גם יציאת‬
‫יהודים ממצרים‪ ,‬והם הגיעו לישראל דרך איטליה או צרפת‪ .‬מצבה של הקהילה היהודית במצרים‬
‫השתנה החל בינואר ‪ 1950‬כאשר עלתה לשלטון ממשלת הוופד‪ .‬בתקופה זו השתפר מצבם הביטחוני‬
 ‫‪136‬‬

‫של היהודים‪ ,‬יהודים שנעצרו שוחררו והוחזר רכוש שהוחרם‪ .‬במצרים נותרו כ‪ 40 -‬אלף יהודים‬
‫ומצבם הורע עם הפיכת הקצינים הצעירים ועליית נאצר לשלטון בשנת ‪.1952‬‬
‫כשפרצה מלחמת סיני ב‪ , 1956-‬נקט השלטון בצעדים כלכליים ופוליטיים נגד היהודים‪ :‬מנהיגי‬
‫הקהילה ברובם נאסרו‪ ,‬הובלו ברחובות קהיר ואלכסנדריה‪ ,‬לעתים נסקלו באבנים‪ .‬במסגדים הוקרא‬
‫צו ממשל שקרא להתייחס ליהודים כאל "אוייבים"‪ .‬במהלך מלחמת סיני (‪)1956‬נערך מבצע ההעפלה‬
‫"תושייה"‪ .‬שלושה ישראלים‪ ,‬שני קצינים (ליובה אליאב ואברהם דר) ואלחוטן‪ ,‬מוסווים במדים‬
‫צרפתיים‪ ,‬נחתו בחסות הצרפתים בפורט פואד‪ ,‬ובהגיעם לבית‪-‬הכנסת של קהילת פורט סעיד‪ ,‬שכנעו‬
‫חלק ניכר מאנשי הקהילה ומנהיגיה לנטוש בחשאי את מצרים ולעלות לישראל באמצעות ספינה‬
‫ישראלית שהוכנסה לנמל‪ .‬לאחר מלחמת סיני (‪ )1956‬הופלו היהודים לרעה מבחינה כלכלית ונאסר על‬
‫קיומם של כל הארגונים היהודיים (בתי ספר‪ ,‬בתי חולים‪ ,‬תנועות נוער ומוסדות רווחה)‪ .‬היהודים‬
‫הורשו לצאת ממצרים וכ‪ 35 -‬אלף יהודים עזבו‪ ,‬מהם כ‪ 15 -‬אלף לארץ ישראל‪ .‬רכושם של כל‬
‫היוצאים הוחרם והם הוחתמו על הצהרה שאין להם כל תביעות ממצרים ושהם מסכימים לא לשוב‬
‫אליה עוד‪ .‬ערב מלחמת ששת הימים חיו עדיין במצרים כ‪ 25,000-‬יהודים ובעקבות המלחמה‪,‬‬
‫והתבוסה המצרית נאסרו ‪ 600‬יהודים‪ ,‬הוכו והוחזקו תקופות ארוכות ללא מזון ומים‪ .‬חשבונות הבנק‬
‫של היהודים נחסמו ורכושם הולאם‪ ,‬חברות יהודיות פורקו ושכירים יהודיים פוטרו ממקום עבודתם‪.‬‬
‫מבני בתי הכנסת היהודיים‪ ,‬בתי הספר‪ ,‬תנועות הנוער ומוסדות הרווחה ובתי החולים היהודיים‬
‫הולאמו‪ .‬רישיונות העבודה של היהודים בוטלו ושופטים ועורכי דין יהודיים גורשו מהאיגוד המקצועי‪.‬‬
‫יהודים במקצועות שונים כגון רופאים‪ ,‬עורכי דין ומהנדסים נאסר לעבוד‪ .‬בעקבות כך עזבו מרבית‬
‫היהודים הנותרים את מצרים ונותרו בה כ‪ 1000-‬יהודים‪.‬‬

‫חוברת מס' ‪9‬‬

‫מלחמת יום הכיפורים – סיבות והשפעות‬

‫רקע‬
‫המלחמה החלה ביום הכיפורים‪ ,‬שבת‪ ,‬ה‪ 6-‬באוקטובר ‪ 1973‬במפתיע‪ ,‬בשתי התקפות רבות עוצמה‪,‬‬
‫של הסורים ברמת הגולן ושל המצרים בחצי האי סיני‪ .‬המלחמה נמשכה ‪ 18‬ימים שהחלו בבלימה‬
‫ישראלית ואח"כ בהתקפות‪-‬נגד ישראליות‪ ,‬שהעבירו את הלחימה אל עומק האויב ואילצו את‬
‫המצרים והסורים לקבל הסדרי הפסקת אש חדשים‪.‬‬

‫הסיבות למלחמה‪ -‬מה הניע את מצרים וסוריה לצאת למלחמה נגד ישראל‪.‬‬
 ‫‪137‬‬

‫‪ .1‬תוצאות מלחמת ששת הימים ‪ -‬מלחמת ששת הימים הותירה את מצרים וסוריה המומות ‪ -‬לנוכח‬
‫תוצאותיה המשפילות ביותר עבור מדינות ערב‪ .‬הן החליטו לצאת למלחמה נגד ישראל כדי להשיב‬
‫את כבודן שנפגע קשות במלחמה ואת השטחים שאבדו להן במלחמות קודמות‪(.‬חצי האי סיני‪,‬‬
‫יהודה ושומרון‪ ,‬רמת הגולן) פרשנים שונים טוענים שהמצרים לא תיארו לעצמם שיוכלו לכבוש‬
‫את כל סיני‪ ,‬אך האמינו שהמלחמה תניע מהליך מדיני שיוביל להחזרתה של סיני‪.‬‬
‫‪ .2‬קיפאון בתהליך המדיני ‪ -‬עם מינויו של סאדאת לנשיא מצרים חיפש דרך מדינית להשיב את‬
‫סיני‪ ,‬אך לאור האופוריה של הדרג המדיני בישראל לאחר מלחמת ששת הימים‪ ,‬הניח סאדאת כי‬
‫מלחמה תהיה מהלך שיגרום לפתיחתו של מו"מ מדיני ושיביא לנסיגת ישראל מסיני‪.‬יש לציין כי‬
‫המצב הכלכלי במצרים בכי רע‪ .‬הנשיא סאדאת חשב כי במידה ויצליח להכות את ישראל כעת‬
‫תמחק במידה מסוימת חרפת ‪ 1967‬והרחוב המצרי שדרש נקמה בישראל יירגע‪ .‬סאדאת רצה‬
‫שישראל תבין כי איננה בלתי מנוצחת ותהיה חייבת לשבת למו"מ עם המצרים‪ .‬הוא חיפש את‬
‫העיתוי המתאים בו יפתיע את ישראל‪.‬‬
‫‪ .3‬תחושת בטחון מופרזת בישראל ‪ -‬תחושת הביטחון המופרזת של ישראל על רקע ניצחונה המזהיר‬
‫במלחמת ששת הימים – תחושה זו הובילה לקונספציה (תפיסה מתקבלת) שהגבולות החדשים‬
‫ועוצמתו של צה"ל ירחיקו כל מלחמה מעלינו לשנים רבות‪ .‬קונספציה זו גם תרמה לרפיון‬
‫מחשבתי בצה"ל שהתבטא בין השאר במעקב רשלני אחר הנשק החדיש שנקלט בצבאות מצרים‬
‫וסוריה‪ .‬דבקות המודיעין הישראלי בקונספציה הנ"ל הביאה אותו לפרש כל איתות המצביע על‬
‫כיוון מלחמתי מצד מצרים כמהלך של הטעייה או בצעד לא רציני‪.‬‬
‫‪ .4‬השפעת המלחמה הקרה ‪ -‬מעורבותה של ברה"מ בסכסוך הערבי ישראלי במזרח התיכון כחלק‬
‫מהעימות הבין‪-‬גושי במסגרת המלחמה הקרה הגבירו את בטחונו של הנשיא המצרי לצאת‬
‫למלחמה נגד ישראל‪.‬בראשית שנות ה‪ 70-‬הפך המזרח התיכון למוקד במאבק הבין גושי בין‬
‫ארה"ב לבריה"מ‪ .‬בריה"מ תמכה במדינות ערב באמצעות נשק‪ ,‬מודיעין ויועצים צבאיים‪ .‬בריה"מ‬
‫שאפה לשליטה מלאה במזרח התיכון על כן עודדה את מצרים וסוריה לצאת למתקפה נגד ישראל‪.‬‬
‫‪ .5‬התחמשות צבאות ערב ‪ -‬מצרים וסוריה פעלו להתעצמות צבאית מאז סיומה של מלחמת ששת‬
‫הימים (‪.)1967‬לקראת "הסיבוב הבא"‪(.‬העימות הצבאי עם ישראל)‪ .‬התחמשותן של מצרים‬
‫וסוריה בכלי נשק חדישים והשגת מודיעין טוב אודות צה"ל והדרג המדיני הגבירו בקרב‬
‫המנהיגים הערביים של המדינות את הביטחון כי יעלה בידם להפתיע את ישראל‪.‬‬

‫הנסיבות שהובילו לפרוץ המלחמה‬

‫ההפתעה‪-‬‬
‫לאחר מלחמת ששת הימים העריכה ההנהגה בישראל כי שיקום הצבאות יימשך זמן רב‪ .‬התלווה לכך‬
‫יחס של זלזול ביכולת הצבאית של מצרים וסוריה‪ .‬צה"ל הגדיל את מס' מטוסי הקרב שלו וההנחה‬
 ‫‪138‬‬

‫הייתה כי המלחמה הבאה תוכרע ע"י חיל האוויר‪ .‬קו המעוזים "קו ברלב" שנבנה על שפת תעלת‬
‫סואץ במטרה לעצור התקפה מצרית גרם לתחושת ביטחון‪.‬‬
‫ההכנות הצבאיות המצריות למלחמה נגד ישראל בוצעו במסווה ותוך כדי הטעיה‪ .‬כל אלו גרמו‬
‫להאמין כי לא צפויה מלחמה בקרוב אף שהידיעות המודיעיניות הצביעו על הכנות מצריות למלחמה‬
‫נגד ישראל‪.‬‬
‫כישלון המודיעין‪ -‬המחדל‬
‫מערך המודיעין של המדינה אכן סיפק את הנדרש‪ .‬הידיעות המודיעיניות שזרמו מכל מקורות האיסוף‬
‫הצביעו על כוונותיהן של סוריה ומצרים לצאת למלחמה‪ .‬אולם הנחת המודיעין (הקונספציה) שרווחה‬
‫באותם ימים הייתה כי מצרים איננה ערוכה עדיין עם צבאה למלחמה נגד ישראל ולכן לא צפויה‬
‫מלחמה בעתיד הקרוב‪.‬את הידיעות על ריכוז כוחות גדולים של המצרים בגבול פרשו ראשי המודיעין‬
‫כ"תרגיל צבאי גדול ולא הכנות למלחמה‪ ..‬גיוס המילואים החל רק שעות ספורות לפני פרוץ המלחמה‬
‫‪.‬‬

‫תוצאות והשפעות המלחמה‬

‫תוצאה צבאית‬
‫‪ .1‬למרות ההפתעה ותנאי הפתיחה הקשים של המלחמה הצליח צה"ל לשנות את מהלכה‪ ,‬לעבור‬
‫להתקפה וליצור מהפך במגמת במלחמה‪ .‬לקראת סוף המלחמה סוף המלחמה מסתמן ניצחון‬
‫ישראלי – ברור בכל החזיתות‪ ,‬כאשר צה"ל נערך במרחק ‪ 40‬ק"מ מדמשק ו‪ 101-‬ק"מ מקהיר‪.‬‬
‫‪ .2‬ניצחון צבאי מול הפסד מדיני ‪ -‬המלחמה נסתיימה בניצחון צבאי של ישראל‪ ,‬אך לא מדיני‪.‬‬
‫ישראל פינתה את כוחותיה מכל השטח שכבשה בחזית הסורית‪ .‬בחזית המצרית פינתה גם‬
‫את תעלת סואץ ומערב סיני‪ .‬מבחינה מדינית היוותה המלחמה הישג למצרים שרצו להביא‬
‫את ישראל לדון בגורל השטחים שנכבשו בששת הימים‪ .‬המלחמה הכשירה את הקרקע‬
‫להסכמי קמפ‪-‬דיויד‪ ,‬שהביאו שלום עם מצרים ונסיגת ישראל מחצי האי סיני‪.‬‬
‫‪ .3‬מחיר המלחמה ‪ -‬צה"ל ספג אבידות כבדות מאור בחיי אדם‪ 2350 .‬חללים‪ ,‬יותר מ‪7000‬‬
‫פצועים‪ 314 ,‬שבויים ועשרות נעדרים (כ‪ 17-‬עד עצם היום הזה)‪ .‬חיל האוויר איבד ‪102‬‬
‫מטוסים וחיל השריון כ‪ 800-‬טנקים‪ .‬כמו כן מחיר כלכלי גבוה‪ .‬האבידות הללו היו ללא כל‬
‫פרופורציה מאז מלחמת העצמאות‪ .‬היה ברור שצה"ל יצטרך לעבור תוכנית רצינית ודחופה‬
‫של שיקום כדי לעמוד במשימות של השנים הבאות‪.‬‬
‫‪ .4‬הקמת וועדת חקירה – "וועדת אגרנט" ‪ -‬תחושת הביטחון והאמונה בתפיסה הביטחונית של‬
‫הציבור הישראלי נפגעה באופן חמור על אך התפנית המדהימה שבוצעה ע"י צה"ל לקראת‬
‫סוף המלחמה‪ .‬תחושה זו הביאה לידי הקמתה של וועדת חקירה ממלכתית בראשות השופט‬
‫אגרנט (ב‪ 18-‬נוב')‪ ,‬שתחקור את האירועים שקדמו למלחמה ואת ימי הלחימה הראשונים‪.‬‬
 ‫‪139‬‬

‫בעקבות פרסום מסקנות הוועדה התפטרו מתפקידיהם ‪ -‬גולדה מאיר שהיתה ראש ממשלת‬
‫ישראל ומשה דיין שר‪-‬הביטחון‪ .‬הרמטכ"ל דוד אלעזר אולץ להתפטר‪.‬‬

‫השפעות המלחמה על ישראל‬

‫‪ .5‬שינויים פוליטיים ‪ -‬המלחמה יצרה את התנאים למהפך הפוליטי בישראל שהתרחש ב‪.1977-‬‬
‫פרסום דו"ח וועדת אגרנט על הנסיבות לפריצת המלחמה והתפטרות גולדה מאיר ומשה דיין‬
‫במרץ ‪ – 1974‬הובילו להתדרדרות במעמדה של מפלגת המערך‪ .‬בבחירות שהתקיימו ב‪1977-‬‬
‫תפסה לראשונה מפלגת הליכוד בראשותו של מנחם בגין את השלטון בישראל והחזיקה בו‬
‫שנים רבות‪.‬‬
‫‪ .6‬שבר בחברה הישראלית ‪ -‬המלחמה זעזעה את החברה הישראלית וערערה את בטחונה‬
‫העצמי הגבוה ששרר בה בעקבות מלחמת ששת הימים‪ .‬השבר היה מוסרי‪ .‬ערכי יסוד החברה‬
‫כמו האמונה במנהיגות צבאית ומדינית התערערו‪ .‬הופיעו תנועות מחאה של חיילים וקצינים‬
‫לשעבר שלחמו במלחמה‪ .‬תנועות המחאה תבעו את התפטרותם של ראשי השלטון האחראים‬
‫למחדל‪ .‬ודרשו שינויים פוליטיים‪ .‬לצד תנועות המחאה העמיק הקיטוב החברתי בין נאמני‬
‫רעיון א"י השלמה – "גוש אמונים" ובין אלו שקראו לויתור על שטחים תמורת שלום –‬
‫"שלום עכשיו" ואחרים‪.‬‬
‫‪ .7‬התמודדות קשה עם השכול‪ ,‬הטיפול בנושא השבויים והנעדרים ‪ -‬נושאים כאובים אלה הפכו‬
‫למרכזיים בציבור הישראלי‪ .‬הוקם מרכז מיוחד לאיתור שבויים ונעדרים ונעשו מאמצים‬
‫רבים בשנים הבאות להתחקות אחר גורלם של הנעדרים‪.‬‬
‫‪ .8‬הגברת תלותה של ישראל בארה"ב ‪ -‬עקב המחיר הכלכלי הכבד של המלחמה גברה תלותה‬
‫של ישראל בסיוע צבאי‪-‬כלכלי ודיפלומטי מצד ארה"ב‪ .‬החוב החיצון הגיע לממדים עצומים‬
‫כאלה ישראל נזקקה למיליארדי דולרים של סיוע אמריקני מידי שנה‪.‬‬
‫‪ .9‬הסכם שלום עם מצרים ‪ -‬המלחמה סללה את הדרך לביקורו של הנשיא סאדאת בישראל ב‪-‬‬
‫‪ .1977‬שני הצדדים גילו נכונות להיכנס למו"מ על שלום ונכונות זו הביאה לביקורו ההיסטורי‬
‫של הנשיא סאדאת בישראל בנוב' ‪ ,77‬לשיחות שלום וחתימת הסכם שלום בין ישראל‬
‫למצרים (הסכם קמפ‪-‬דיויד) בשנת ‪ 1979‬לפיו נסוגה ישראל מחלק גדול בסיני‪.‬ב‪ 1982 -‬הושלם‬
‫פינוי חצי האי סיני והעברתו למצרים‪.‬‬

‫השפעת המלחמה על מדינות ערב‬

‫מצרים‪-‬‬
‫ראתה במלחמת אוקטובר ניצחון צבאי וחגגה את ניצחונה כל שנה במצעד צבאי‪ .‬במידה רבה השיבה‬
‫מצרים לעצמה את מעמדה כחזקה בין מדינות ערב סאדאת הפך למנהיג שהשיג הישג צבאי חשוב אך‬
 ‫‪140‬‬

‫במקביל היה שנוא על חוגים לאומניים שהתנגדו לגישתו הפייסנית ולהחלטותיו לחתום הסכם שלום‬
‫עם ישראל‪ .‬סאדאת נרצח במהלך מצעד צבאי ב‪.1980 -‬‬
‫סוריה‪-‬‬
‫הסכם הפרדת הכוחות לא הביא לידי שיחות שלום‪ .‬אסד המשיך לנקוט עמדה קיצונית ודבק בתמיכה‬
‫של בריה"מ‪ .‬סוריה תמכה בארגוני המחבלים שפעלו נגד ישראל מתחום לבנון ‪ ,‬אך לא הרשתה להם‬
‫לפעול משטחה‪.‬‬
‫ירדן‪-‬‬
‫ירדן לא לקחה חלק במלחמה זו אך מעמדה נפגע עם חיזוק מעמדו של אש"פ שטען לייצוג העם‬
‫הפלשתינאי‪ .‬בוועידת הפסגה הערבית בראבט(מרוקו) ‪1974‬הכיר העולם הערבי באש"פ ובמנהיגו ערפת‬
‫כנציגו של העם הפלשתינאי‪ ,‬כולל הגדה המערבית‪ .‬מעמדה של ירדן נחלש ביותר‪.‬‬
 ‫‪141‬‬

‫חוברת מס' ‪10‬‬

‫עלייה‪ ,‬קליטה ועיצוב החברה והתרבות במדינת ישראל‬
‫העלייה בשנות ה‪ 50 -‬וה‪60 -‬‬

‫עליית קיבוץ גלויות‬

‫לאחר קום המדינה החלו גלי עלייה גדולים מאירופה וארצות המזרח‪.‬‬
‫בשנים ‪ 1948-1952‬הגיעו כ‪ 700.000 -‬אלף עולים (עלייה המונית)‬
‫במחצית השנייה של שנות ה‪ 60 -‬כ‪ 250,000 -‬עולים‪ .‬סה"כ קרוב למיליון עולים‪.‬‬

‫ארצות המוצא של העולים ‪-‬עליית קיבוץ גלויות (חובה טבלאות עמ'‪)217,219,220‬‬

‫יהודים עלו ממגוון גדול של מדינות ויבשות‪ :‬אירופה‪ ,‬אסיה ואפריקה‪ .‬עלו בודדים‪ ,‬צעירים‪ ,‬מבוגרים‬
‫וקהילות שלמות‪.‬‬
‫העלייה מאירופה‬
‫בשנים הראשונות לקום המדינה(‪)1948-1952‬‬
‫‪ .1‬ניצולי שואה‪ ,‬יושבי מחנות העקורים‪ ,‬מעפילים שנעצרו במחנות המעבר בקפריסין רובם יוצאי פולין‬
‫כ‪100,000 -‬‬
‫‪ 110,000 .2‬יהודי רומניה‬
‫‪ .3‬יהודים מארצות הבלקן וארצות הגוש המזרחי(הונגריה‪ ,‬צ'כוסלובקיה בולגריה‪ 70,000 -‬ומזרח‬
‫גרמניה)‬
‫‪ .4‬עלייה מצומצמת של יהודים ממערב אירופה‬
‫בתחילת שנות ה‪ 60 -‬היה גל עלייה גדול נוסף בעיקר ממזרח אירופה‪ ,‬בעיקר פולין ורומניה‬

‫העלייה מארצות האסלם‬

 ‫‪142‬‬

‫‪ .1‬בשלוש השנים הראשונות יהודי עירק ‪120,000‬ויהודי תימן‪ 40,000‬בהמשך עלו מצרים‪ ,‬טורקיה ‪,‬‬
‫איראן ‪ ,‬לוב‪ ,‬סוריה ‪,‬לבנון‬
‫‪ .2‬בשנים ‪ 55-57‬זורזה עליית יהודי מרוקו שניצבו בפני סכנה ויהודי טוניס ‪.‬‬
‫‪ .3‬בתחילת שנות ה‪ 60‬עלו קרוב ל ‪ 250,000‬יהודים מארצות צפון אפריקה עקב החשש שיורע מצבם‬
‫הביטחוני (יהודי מרוקו‪)120,000 -‬‬

‫המאפיין הוא תופעה של עליית קהילות שלמות וחיסול כמעט מוחלט של הקהילות היהודיות בחלק‬
‫מהמדינות‪.‬‬

‫הסיבות לעלייה‬
‫א‪ .‬רוב העולים שהגיעו לארץ בשנים הראשונות היו ניצולי שואה אשר ראו בעלייה לארץ פתרון יחיד‬
‫ופיצוי על האובדן‪ .‬השואה החדירה בהם את ההכרה שאין להם עוד מקום באירופה שנשארה‬
‫מבחינתם אנטישמית ם לאחר המלחמה ‪.‬חלק מהם היה חדור הכרה ציונית עוד לפני השואה‬
‫ב‪ .‬מדינות הגוש המזרחי‪ -‬במדינות אילו בעלות השלטון הקומוניסטי היה מצבם של היהודים קשה‬
‫בעקבות מצוקה כלכלית ויחס עוין כלפיהם מצד האוכלוסייה המקומית‬
‫ג‪ .‬ההחמרה ביחסם של הערבים כלפי היהודים בארצות האיסלם במחצית השנייה של שנות ה‪40-‬‬
‫שבאה לידי ביטוי ביחס עוין כלפי היהודים ופגיעה פיזית בהם ‪ .‬ההחמרה נבעה בעיקר על רקע תבוסת‬
‫מדינות ערב במלחמת העצמאות והקמת המדינה ‪ .‬התחזקות מגמות הפאן ערביות והפאן איסלמיות‬
‫שמשמעותן הייתה איחוד כוחות ערבים נגד מדינת ישראל‪ .‬בנוסף הוחמר מצבם על רקע האווירה‬
‫האנטי קולוניאלית‪ .‬היהודים נתפסו כמשתפי פעולה עם הקולוניאליזם המערבי נרדפו ע"י השלטונות‬
‫הציבור והיו נתונים לפרעות וסכנה מוחשית‪.‬‬
‫ד‪ .‬פעילות שליחי מוסדות המדינה‪ -‬הסוכנות היהודית והמוסד לעליה ב יצרו קשר עם פעילים ציוניים‬
‫וסייעו להם לעלות ארצה‬
‫ה‪ .‬מניעים משיחיים‪ -‬רבים מבין עולי ארצות האיסלם היו בעלי זיקה דתית וראו בהקמת המדינה את‬
‫הגאולה‪.‬‬

‫מאפייני העלייה‬

‫עליית הצלה‬
‫‪-‬בשנים הראשונות לקום המדינה השיקול המנחה היה להעלות לארץ עולים מארצות שבהן נשקפה‬
‫להן סכנה מוחשית‪ .‬ננקטה מדיניות של עליית הצלה שבמסגרתה הועלו יהודי עירק ותימן שעמדו בפני‬
‫סכנה ממשית‪ .‬עליית ההצלה נעשתה ע"י אנשי הסוכנות והמוסד שארגנו מבצעי עלייה חשאיים כגון‬
 ‫‪143‬‬

‫"על כנפי נשרים" מתימן ומבצעי הטסה מיוחדים מעירק במסגרת עליית "עזרא ונחמיה" וכן עליית‬
‫יהודי רומניה‪.‬‬
‫עלייה מבוקרת‬
‫עקב מספר העולים הרב בשלוש השנים הראשונות לקום המדינה נקלעה המדינה לקשיים כלכליים‬
‫ובעיות בריאות בקרב העולים בשל תנאי הגינה ירודים במעברות(מחלות‪ ,‬מגפות‪ ,‬שיעור גבוה של‬
‫תמותת ילדים)‪,‬‬

‫הוחלט לנקוט במדיניות של עלייה מבוקרת הכוונה להתאים את היקף העלייה ליכולת הקליטה‬
‫הכלכלית של המדינה‪.‬‬
‫נקבעו קריטריונים‪:‬‬
‫א‪ .‬עדיפות לעליית יהודים הנמצאים במדינות או אזורים שבהם נשקפת סכנה לחייהם‬
‫ב‪ .‬לתת עדיפות לעליית צעירים עד גיל ‪ 35‬המסוגלים להתפרנס ולהצטרף לכוח העבודה בארץ‬
‫במסגרת העלייה המבוקרת הוקמו ועדות מיון (ועדת תאום)ונוצרה מעין סלקציה של הרוצים לעלות‬
‫לארץ‬
‫הועדפו צעירים בעלי רקע של פעילות ותודעה ציונית‬
‫הועדפו בעלי רכוש‬
‫הועדפו צעירים כשירים לעבודה או בעלי מקצועות נדרשים למדינה‪.‬‬
‫נבדק מצבם הבריאותי של המועמדים עלייה‬

‫הביקורת על העלייה המבוקרת‪:‬‬

‫‪ .1‬מדיניות הסלקציה עמדה בסתירה לחזון הציוני בדבר ריכוז העם היהודי בא"י‬
‫‪ .2‬אפליה‪ -‬מדיניות זו התקיימה בעיקר בכל הנוגע ליהודי צפון אפריקה‬
‫‪ .3‬כתוצאה מהסלקציה פורקו משפחות וצעירים נותקו ממשפחותיהם והוחמר מצבם הכלכלי של חלק‬
‫מהמשפחות היהודים בצפון אפריקה שהיו תלויות בפרנסת הצעירים‪.‬‬
‫כך עוקבה העלאת יהודי פרס‪ ,‬מרוקו טוניס וטורקייה שהועברו למחנות מעבר בדרום צרפת‬

‫עלייה חשאית‬
‫כמה מן המדינות לא התירו יציאה חופשית של היהודים משטחן לא"י לכן אורגנה בהן עלייה חשאית‬
‫הסוכנות ונעשתה‬ ‫מחשש שפרסום העלייה יגרום נזק‪ .‬העלייה נוהלה ע"י מחלקת העלייה של‬
‫בקבוצות קטנות‪ .‬ברגל בדרכים נסתרות ובספינות קטנות מסוריה ‪ ,‬לבנון‪ ,‬מרוקו מצרים (הספינה‬
‫אגוז)‪.‬‬

‫הקשיים שהמדינה עמדה בפניהם בעקבות העליות‪.‬‬

‫העלייה ההמונית עוררה מספר קשיים עימם נאלצה מדינת ישראל להתמודד‪:‬‬
 ‫‪144‬‬

‫בתחום הדיור‪ - :‬מספר העולים היה גדול ממספר היהודים שכבר ישבו בארץ‪ .‬תוך כדי מלחמת‬
‫העצמאות וללא כלים מתאימים‪ ,‬נאלצה המדינה לקלוט אלפי יהודים‪ ,‬כשלא היו דירות לשכן אותם‬
‫בהם‪ .‬כפתרון מהיר נשלחו העולים אל בתים שניטשו ע"י הערבים בערים המעורבות‪ ,‬ובהמשך אל‬
‫מחנות ששימשו את הצבא הבריטי בתקופת המנדט‪ .‬תנאי הדיור‪ ,‬למרות ניסיונות השיפוץ‪ ,‬היו קשים‪,‬‬
‫ללא מערבת ביוב תקינה‪ .‬בהמשך הוקמו מחנות אוהלים ובדונים ומעברות של צריפי עץ ופחונים‪.‬‬
‫במעברות לא היו תנאים סניטרים או חיבור למים וחשמל‪ .‬היו מטבחים משותפים מרכזיים שסיפקו‬
‫מזון לאלפי העולים חסרי התעסוקה‪ .‬לאחר שנתיים החלו העולים לעבור בהדרגה לשיכוני קבע‪.‬‬
‫בתחום הבריאות – עולים רבים הגיעו עם בריאות לקויה‪ ,‬כתוצאה מהשואה או כתוצאה ממחלות לא‬
‫ידועות בארץ (זיהומיות) שהביאו עימם יהודי המזרח‪ .‬התחלואה והתמותה בקרב תינוקות וזקנים‬
‫הייתה גבוהה בשל התנאים הקשים במחנות העולים (חורף קשה)‪ .‬משרד הבריאות היה חסר ניסיון‬
‫וציוד מתאים‪.‬‬
‫– בתחום התעסוקה‪ - :‬רוב העולים היו חסרי השכלה מקצועית ולא יכלו להיקלט מיד בתעשייה‬
‫הצעירה‪ .‬היה צורך להכשירם ולא כולם היו בעלי יכולת לעבור הכשרה‪ .‬כל זמן שהותם של העולים‬
‫במחנות העולים‪ ,‬הם קיבלו את כל צרכיהם ולא עבדו מחוץ למחנה‪ .‬המדינה יזמה עבודות דחק לא‬
‫כדאיות‪ ,‬שהיה להם שיקול ערכי יותר מכלכלי‪ ,‬והעולים נאלצו לעמוד מידי יום בתורים ארוכים כדי‬
‫לזכות בעבודה‪.‬‬
‫בתחום החינוך‪ - :‬למרות שנחקק חוק חינוך חובה (‪ – )1949‬ילדים רבים לא למדו‪ ,‬כיוון שהוריהם‬
‫שלחו אותם לעבודה כפתרון לקשיים הכלכליים‪ .‬בנות רבות נשארו בבית כעזרה לאמהות‪ .‬גם צוות‬
‫המורים היה חסר ניסיון ועבודתם נעשתה לרוב בהתנדבות‪ .‬היו קשיי שפה ושוני תרבותי בין המורים‬
‫לתלמידים ובין התלמידים עצמם‪ .‬לא היה חוק חינוך ממלכתי אחיד‪ ,‬והעולים לא הכירו את הזרמים‬
‫השונים בחינוך‪.‬‬
‫פערים כלכליים‪-‬חברתיים ויחס של התנשאות מצד הותיקים לעולים‪ - :‬נוצרו פערים כלכליים גדולים‬
‫בין הותיקים לעולים‪ .‬הותיקים התגוררו בריכוזים עירוניים‪ ,‬החזיקו במשרות פוליטיות וכלכליות‬
‫חשובות‪ ,‬הרוויחו יותר שלטו בשפה ובמנהגי בארץ‪ .‬לעומתם העולים התגוררו בישובים נידחים ובתנאי‬
‫דיור קשים‪ ,‬היו חסרי עמדה וכוח מבחינה פוליטית וכלכלית‪ ,‬ללא שליטה בשפה ובמנהגי בארץ‪ .‬בעיני‬
‫חלק מהישוב הוותיק נחשבו העולים ל"פרימיטיביים"‪ ,‬חסרי השכלה‪ ,‬בעלי תרבות נחותה‪ .‬הותיקים‬
‫גילו יחס מתנשא ומזלזל כלפי העולים שלא היה להם חלק במפעל החלוצי טרם הקמת המדינה‪.‬‬

‫הדרכים שנקטה מדינת ישראל כניסיון לפתרון בעיות הקליטה‪.‬‬

‫מדינת ישראל ניסתה למצוא פתרונות מידיים לבעיות שנוצרו מהעלייה ההמונית מגלויות שונות‪.‬‬
 ‫‪145‬‬

‫בתחום הדיור – עברה במדינה מסוג אחד של דיור לסוג אחר‪ ,‬כפתרון ביניים – מבתים נטושים‬
‫למחנות בריטים‪ ,‬ממחנות עולים ובדונים למעברות ואח"כ לשיכוני קבע‪.‬‬
‫בעיות התעסוקה ניסו לפתור תחילה בעבודות דחק יזומות‪ ,‬שלא היה להם ערך כלכלי אך הם סיפקו‬
‫כבוד עצמי וסיבה לקום בבוקר‪.‬‬
‫מדיניות של מיון(העלייה המבוקרת)‪-‬כאשר המדינה הבינה שהמצוקה קשה ביותר‪ ,‬היא שינתה את‬
‫מדיניות העלייה ועברה למדיניות של מיון בקרב יהודי צפון אפריקה‪ ,‬כאשר הקריטריונים לעלייה היו‪:‬‬
‫‪ 80%‬של העולים חייבים להיות מתחת לגיל ‪ 35‬מגרעיני התיישבות ועליית נוער‪ ,‬ו‪ 20% -‬מהעולים יהיו‬
‫מעל גיל ‪ ,35‬אך כולם חייבים להיות בריאים‪ ,‬בעלי הכשרה מקצועית והתחייבות לעבודה חקלאית‬
‫במשך שנתיים‪.‬מדיניות המיון יצרה משברים חמורים בקרב העולים‪ ,‬והפסקה לאחר ששיעור העלייה‬
‫ירד‪.‬‬
‫התיישבות חקלאית אזורית‪-‬אחת הדרכים לפתרון לטווח ארוך הייתה ההתיישבות החקלאית‬
‫האיזורית‪ :‬הוקמו איזורי התיישבות ובהם מספר כפרים ‪/‬מושבים המרוכזים סביב מרכז עירוני‬
‫וכפרי‪ ,‬שסיפקו שירותים עירוניים כפריים‪ .‬העולים הגיעו ליישובים מהמעברות או הישר מן האניות‪,‬‬
‫ללא ניסיון חקלאי‪ ,‬ולכן נשלחו מומחים מהסוכנות שניהלו את החבל כיחידה חקלאית גדולה‪ ,‬תוך‬
‫שיתוף פעולה בין היישובים‪ .‬הם הדריכו את המתיישבים‪ ,‬עד שיכלו לתפקד כיחידות עצמאיות‪ .‬דוגמה‬
‫להצלחה היה חבל לכיש עם שני מרכזים‪ :‬קרית‪-‬גת‪ ,‬כמרכז עירוני‪ ,‬ואבן שמואל כמרכז כפרי‪ .‬בעשר‬
‫השנים הראשונות קמו ‪ 440‬יישובים חדשים חקלאיים‪ 1/3 .‬מהם אוכלסו ביוצאי המזרח ומעל ‪1/3‬‬
‫ביוצאי אירופה‪ .‬מספר המושבים עלה על מספר הקיבוצים בסוף שנות ה‪ .50-‬היו גם מושבים שננטשו‬
‫בשל בעיות כלכליות ואחרות‪.‬‬
‫עיירות פיתוח‪ -‬דרך אחרת לפתרון הייתה ההתיישבות בעיירות הפיתוח – התיישבות זו צריכה הייתה‬
‫לענות על בעיות הדיור ועל העובדה שלא כל העולים יכולים היו לעסוק בחקלאות‪ ,‬וכן על הצורך לפזר‬
‫את האוכלוסייה בכל שטחי המדינה מבחינה ביטחונית‪ .‬המטרה הייתה ליצור מרכז כפרי למספר‬
‫יישובים מסביב למרכז עירוני גדול – עיר הפיתוח‪ ,‬שתספק שירותים כמו חנויות‪ ,‬בתי מלאכה‪,‬‬
‫מחסנים‪ ,‬מוסכים‪ ,‬בתי‪-‬תרבות‪ ,‬בתי ספר על‪-‬יסודיים ומקצועיים‪ .‬יהיו גם עיירות בינוניות בהן סניפי‬
‫הממשלה‪ ,‬בנקים‪ ,‬בתי חולים ומפעלים‪.‬‬
‫סה"כ הוקמו ‪ 27‬עיירות פיתוח בעשור הראשון (מגדל העמק‪ ,‬קרית מלאכי‪ ,‬ירוחם‪ ,‬דימונה‪ ,‬קרית‬
‫שמונה‪ ,‬חצור הגלילית ועוד) ובשנות ה‪ – 60-‬ערד וכרמיאל‪.‬‬
‫אל עיירות הפיתוח הופנו עולים מהמעברות או הישר מהאונייה‪ .‬הם נתקלו בקשיי שליטה כמו תחושת‬
‫ניכור ביחס לאוכלוסיית ההתיישבות הוותיקה בקיבוצים‪ ,‬או אדישות מצד המוסדות המיישבים שלא‬
‫ראו בעיירות הפיתוח מרכיב חשוב‪ ,‬ולכן היו עיירות שלא התפתחו כמצופה‪ ,‬מערכת החינוך בהם‬
‫הוזנחה והשפיעה על רמת הישגים נמוכה של התלמידים‪ ,‬האבטלה גדלה‪ .‬והיו עיירות שהתפתחו‬
‫והפכו לסיפור הצלחה‪ .‬העיירות תרמו לפיזור האוכלוסייה וליישוב שטחים ריקים‪ ,‬עובדה חשובה‬
‫מבחינה ביטחונית‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬עיירות הפיתוח הקלו על הלחץ שבעלייה ההמונית‪ .‬מאידך גיסא –‬
 ‫‪146‬‬

‫העיירות הנציחו את הפערים בין הוותיקים לעולים‪ ,‬יצרו תחושות ניכור ולא ענו על ציפיות של‬
‫איכלוס המוני‪.‬‬

‫השיקולים שהשפיעו על תהליך הקליטה‬

‫השיקולים הושפעו בעיקר מצרכי המדינה ומהרצון להקל ולזרז את שילובם ש העולים בחברה‬
‫הישראלית‬
‫‪ .1‬ביטחון‪ -‬הוקמה התיישבות כפרית לאורך הגבולות ועיירות פיתוח בצפון כגון שלומי וקריית שמונה‬
‫‪ .2‬רצון להרחיב את החקלאות‪ -‬ההתיישבות חקלאית אזורית ‪,‬כפרית‪.‬‬
‫‪ .3‬פיזור האוכלוסייה יישוב כל חלקי הארץ מתוך רצון ליישב ביהודים את הגליל נגב ולהרחיב את‬
‫מפת ההתיישבות היהודית בארץ‬
‫ת‪ .4‬פיסת כור ההיתוך לנוכח ריבוי התרבויות והלשונות שנוצר בארץ כתוצאה מקיבוץ הגלויות היה‬
‫צורך ביצירת תרבות אחת מאחדת שתגבש את העם בישראל כלאום ישראל מאוחד בתרבותו‪.‬‬

‫מהי תפיסת כור היתוך‪ ,‬כיצד עיצבה את דרך קליטת העולים בארץ‬

‫פרוש המושג "כור היתוך" – כור שם נרדף לתנור שאליו מכניסים חומרים רבים אשר מותכים‬
‫ומערבבים ונוצר חומר חדש שקיימים בו כל התכונות של החומרים הקודמים‪ .‬מושג זה הושאל‬
‫ממדיניות הקליטה של ארה"ב כמדינת היגרה והתפיסה החברתית שעמדה בבסיסו – היא קליטה‬
‫באמצעות מודרניזציה של העולים‪.‬‬
‫לנוכח ריבוי התרבויות והלשונות שנוצר בארץ כתוצאה מקיבוץ הגלויות היה צורך ביצירת תרבות‬
‫אחת מאחדת שתגבש את העם בישראל כלאום ישראל מאוחד בתרבותו‪.‬‬

‫המושג "כור היתוך" בא לתאר את מטרת מדינת ישראל והציונות – לקבץ עולים מכל התפוצות‬
‫ולהפוך אותם לאומה אחת‪ .‬ההנהגה שאפה ליצור דמות של ישראלי חדש " הצבר" שהייתה דמות‬
‫שעוצבה על פי התרבות הבולטת בארץ באותה תקופה‪ .‬דמות שהעולים יתחנכו וילמדו להתנהג כמוה‪.‬‬
‫העולים התבקשו להתנתק מן התרבות אותה הביאו מארצות הגולה‪ .‬בן גוריון אמר "‪...‬על המדינה‬
‫לעקור את המחיצות הגאוגרפיות‪ ,‬התרבותיות והלשוניות המפרידות בין חלקיו השונים של העם‬
‫היהודי ולהנחיל להם לשון אחת‪ ,‬תרבות אחת אזרחות אחת‪ .‬נאמנות אחת‪ ,‬חוקים חדשים ומשפטים‬
‫חדשים‪".‬‬
‫על פי תפיסת בן גוריון יש להנחיל לעולים ארצה את המורשת של היישוב‪ -‬ציונות‪ ,‬חלוציות אהבת‬
‫הארץ וערכים מתוך התרבות המערבית המודרנית על ידי החינוך‪ ,‬השירות בצבא‪ .‬כך תיווצר אומה‬
‫ישראלית חדשה השונה מהתבנית המסורתית שהביאו עימם העולים מארצות מוצאם‪.‬‬
‫תפיסת כור ההיתוך של החברה והממסד דגלה בהתעלמות מהמסורת ומאורח החיים של העולים‪.‬‬
‫כור ההיתוך – קליטה בתחום החינוכי תרבותי‬
 ‫‪147‬‬

‫החינוך היה אחד מהמצעים של המדינה להתמודד עם קליטת העלייה וגיבוש החברה‪ .‬מעבר לצורך של‬
‫בנייה פיזית של תשתית חינוכית (בתי ספר‪ ,‬גנים והכשרת מורים) היה צריך לתת מענה לבעיות שנבעו‬
‫מקליטת העולים מארצות שונות‪ :‬לימוד העברית‪ ,‬מיומנויות למידה ופיתוח גאווה לאומית‬
‫הפעילות החינוכית בשני העשורים הראשונים להקמת המדינה התמקדה בשלושה שלבים מרכזיים‪:‬‬
‫"חוק חינוך חובה" – שנחקק ב‪ 1949-‬ולפיו כל גילאי ‪ 5-14‬זכאים לחינוך חינם‪.‬‬
‫"חוק חינוך ממלכתי" – נחקק ב‪ ,1953-‬ביטל את כל הזרמים השונים במערכת החינוך וריכז אותם‬
‫בשני סקטורים‪ :‬החינוך הממלכתי‪ ,‬החינוך הממלכתי‪-‬דתי‪.‬‬
‫לחרדים התאפשר להמשיך לקיים מערכת חינוך עצמאית‪.‬‬
‫"הנחלת הלשון העברית" – לאוכלוסיית העולים‪ .‬הניסיונות לחוקק חוק בנושא זה לא הצליחו‪ ,‬אך‬
‫מרבית הפעילות נעשתה בהתנדבות שבמהלכה למדו עברית עשרות אלפי עולים‪.‬‬

‫אירועי ואדי סאליב‪ :‬משמעותם והשפעתם‬

‫הביטוי למצוקה העדתית פרץ החוצה באירועים שהתרחשו ב‪ 1959 -‬בשכונת ואדי סאליב בעיר‬
‫התחתית בחיפה‪ .‬שכונה זו הייתה שכונה ערבית שננטשה עקב מלחמת יום העצמאות ב‪ 1948-‬ושוכנה‬
‫ע"י עולים מצפון אפריקה‪ .‬בשכונה התגוררו בצפיפות כ‪ 15 -‬אלף תושבים בן יושבי השכונה היה אחוז‬
‫גבוה של מובטלים‪.‬‬

‫ביולי ‪ 1959‬השתולל שיכור בבית קפה בואדי סאליב ‪,‬בעקבות כך פרצה קטטה‪ .‬למקום הוזעקה ניידת‬
‫משטרה‪ .‬אחד השוטרים ירה יריית אזהרה ופגע בטעות באחד התושבים‪ .‬תושבי המקום ראו בירי‬
‫ביטוי ליחס המזלזל של הממסד ביוצאי צפון אפריקה‪ .‬במקום פרצו מהומות והפגנות סוערות מלוות‬
‫במעשי חבלה ברכוש (מכוניות חנויות וסמלי שלטון כמו סניף מפלגת מפאי"‪ ).‬למחרת גברו ההפגנות‬
‫בשכונה והתושבים מחו על האבטלה‪ ,‬תנאי הדיור הירודים ועל העוני‪ .‬ההפגנה התפתחה למהומות‬
‫בעלות אופי עדתי‪ .‬המהומות האלימות התפשטו גם אל שכונת הדר שהייתה מבוססת וסמוכה לואדי‬
‫סאליב ‪ .‬חלונות ראווה בשכונה נופצו נבזזו ורכוש הוצת‪ .‬שוטרים נפצעו ומפגינים נעצרו‪ .‬את ההפגנה‬
‫הוביל דוד בן הרוש עולה ממרוקו ששירת בצבא במג"ב ועם שחרורו פתח בית קפה בואדי סליב‪.‬‬
‫מואדי סאליב התפשטו המהומות ליישובים אחרים כגון באר שבע‪ ,‬מגדל העמק והן לא שככו במשך‬
‫חודשים‪.‬‬

‫משמעו אירועי ואדי סליב‬

‫אירועי ואדי סאליב בטאו תחושות של זעם‪ ,‬תסכול‪ ,‬עוני וקיפוח של עולי צפון אפריקה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫ההתפרצות האלימה שכוונה נגד הממסד השלטוני בטאה כישלון של מדיניות הקליטה ושל‬ ‫‪-‬‬
‫תפיסת כור ההיתוך שניסתה לכפות על העולים בני עדות המזרח זהות תרבותית חדשה‪.‬‬
 ‫‪148‬‬

‫מדיניות כור ההיתוך נתפסה בעיני העולים יוצאי עדות המזרח כזלזול בהם ובתרבותם‬
‫והעצימה עוד יותר את תחושת התסכול‪.‬‬
‫בישראל הלך ונוצר פער עדתי בין ישראל הוותיקה שרוב ה יוצאת אירופה לבין ישראל‬ ‫‪-‬‬
‫השנייה בני עדות המזרח‪.‬‬

‫השפעתם של אירועי ואדי סליב על החברה הישראלית‬

‫לארעי ואדי סאליב הייתה השפעה מרחיקת לכת על החברה בארץ והמשך התפתחותה‪:‬‬
‫א‪. .‬הוקמה ועדת חקירה מממלכתית ועדת עציוני‪ -‬העולים מצפון אפריקה שהופיעו בפניה כעדים‬
‫בטאו תחושות קשות של תסכול וקיפוח‪ .‬הוועדה מתחה ביקורת על מדיניות קליטת העלייה ובעיקר‬
‫על העובדה שהעולים רוכזו ביישובים ושכונות לבדם‪ .‬אזורים אלה הפכו למוקדי אבטלה ומצוקה‬
‫וגרמו לתחושות תסכול וקיפוח‪ .‬הועדה מתחה גם ביקורת על תכנית הלימודים המתעלמת מתרבות‬
‫המזרח והמליצה להכין תכניות שתשולב בהן מורשת עדות המזרח‪.‬‬
‫ב‪ .‬הוחלט על יצירת רפורמה במערכת החינוך‪ .‬מטרתה‪ -‬שנועדה ליצור אינטגרציה חברתית כדי ליצור‬
‫מגע קרוב בין האוכלוסייה הוותיקה לבין העולים ובכך לאפשר השפעות חברתיות תרבותיות‪ .‬בתכניות‬
‫לימודים‪-‬נעשו תיקונים בתכנית הלימודים ושולבו נושאים שעסקו במורשת קהילות המזרח‪.‬‬
‫ג‪ .‬התקיים דיון ציבורי בעיתונות‪ -‬נושא הקיפוח העדתי עלה לראש הסדר הציבורי הוא נדון בהרחבה‬
‫בעיתונות שמתחה ביקורת על הממשלה ודרשה שינוי מדיניות אך הוצגו גם דעות שהאשימו את‬
‫העולים בחוסר שיתוף פעולה עם הרצון לקדמם‪.‬‬
‫ג‪ .‬פירוק המעברות‪ -‬אירועי ואדי סאליב הביאו לזירוז תהליך פירוק המעברות ולבניית שיכוני קבע‬
‫במקומם‪.‬‬
‫ה‪ .‬שינויים פוליטיים‪ -‬אירועי ואדי סליב הגבירו בקרב עולי עדות המזרח את המודעות לכוחם‬
‫הפוליטי בגלל גודלם המספרי‪ .‬הוקמו רשימות לכנסת על רקע עדתי עם מצע שהציב את בעיותיהם של‬
‫וצאי ארצות המזרח בראש סדר העדיפות‪ .‬גם המפלגות הבינו את כוחם האלקטוראלי והחלו לשלבם‬
‫ברשימות לכנסת‪ .‬בשל הקרבה למועד הבחירות נקטה הממשלה כמה צעדים לטובת עולי ארצות‬
‫המזרח כגון"‪ :‬הגדלת התקציב לשיכון עבור מפוני המעברות‪ ,‬הצעת חוק למתן מענק למשפחות‬
‫ברוכות ילדים ותכנון קורסים לרכישת מקצוע עבור חיילים משוחררים‪.‬‬
‫ו‪ .‬התעצמות המחאה החברתית‪-‬אירועי ואדי סאליב היוו את הבסיס למחאה חברתית שהלכה‬
‫והתעצמה במהלך שנות ה‪ 60-‬וה‪ .70 -‬קבוצת צעירים משכונת מוסררה (שכונת עוני )בירושלים הקימו‬
‫את תנועת הפנתרים השחורים שנוסדה כתנועת מחאה חברתית ששמה לה כמטרה את המאבק‬
‫בקיפוח ובאפליה העדתית (מנהיגיה צ'רלי ביטון וסעדיה מרציאנו) המחאה החברתית התרחבה ונערכו‬
‫הפגנות ופעולות רבות‪ .‬מחאת הפנתרים השחורים העלתה את נושא הקיפוח העדתי והפערים‬
‫החברתיים לסדר היום הציבורי ולמודעות הציבורית היא והביאה ליוזמות ממשלתיות שנועדו לטפל‬
‫בבעיה באמצעות הפנית משאבים כלכליים במטרה להביא לצמצום הפערים החברתיים‪.‬‬
 ‫‪149‬‬

‫המעבר מכור היתוך לחברה רב תרבותית‪-‬‬

‫ביטויים בתחומים שונים בחברה ובתרבות בישראל‬

‫מדיניות קליטת העלייה לישראל עברה שינויים משמעותיים במהלך ששת העשורים לקיומה של‬
‫המדינה‪ -‬מגישת “כור היתוך” לגישת “רב תרבותיות“‪.‬‬

‫כור היתוך‪ -‬הביטוי כור היתוך מתייחס למדיניות ממשלת ישראל בשנותיה הראשונות‪ ,‬ולפיה על כל‬
‫העולים לארץ‪ ,‬להתאים עצמם לכלל האומה הישראלית המתחדשת‪ ,‬שסימלה המייצג הוא דמות‬
‫“הצבר”‪ -‬בלבוש‪ ,‬בעיסוק ובתרבות‪ .‬תפיסה זו מבטאת המשכיות של הגישה שהייתה בקרב מנהיגי‬
‫הישוב עוד לפני קום המדינה‪.‬‬

‫המטרה‪ -‬התאמת העולים החדשים מכל הארצות למודל היהודי החדש המבטא בתרבותו‪ ,‬בעיסוקיו‬
‫ובהופעתו את המהפכה הציונית שעמדה בניגוד לכל מה שהזכיר וסימל את היהודי בגולה‪ .‬הכוונה‬
‫הייתה לסלק חוליי הגלות ולהניח יסודות לחברה יהודית חדשה ובריאה שתקום בארץ‪ .‬לשם השגת‬
‫המטרה‪ ,‬נעשה רבות לטיפוח זהות לאומית‪ ,‬השיח בתרבות הישראלית הדגיש את דמות הצבר‬
‫והודגשה גבורת הלוחמים והגשמת קיבוץ הגלויות בא”י‪.‬‬

‫רב תרבותיות‪ -‬גישה שמדגישה את חשיבות הקבלה של זהויות תרבותיות שונות‪ ,‬במיוחד במדינות‬
‫קולטות הגירה‪ .‬על פי גישה זו הקבוצות השונות שומרות על זהותן מארץ המוצא‪ ,‬על המנהגים‪,‬‬
‫האמונות והשפה שלהן‪ ,‬אך יחד עם זאת מאוחדות בנאמנותן הלאומית (לארץ הקולטת)‪ .‬המעבר‬
‫מגישת כור היתוך לרב תרבותיות‪ ,‬מבטא תהליך של מעבר מתרבות שמעמידה במרכז את האומה‬
‫הנבנית ואת הערכים הלאומיים המשותפים‪ ,‬לתרבות שמעמידה במרכז את הפרט ואת השונות‪/‬הגיוון‬
‫התרבותי‪ .‬בהקשר של מדינת ישראל מעבר זה מבטא סובלנות לקיומן של מספר תרבויות במדינה‪ ,‬תוך‬
‫הכרה שהמאחד בין הקבוצות השונות‪ ,‬הוא ההסכמה על קיומו של משטר דמוקרטי והכרה במוסדות‬
‫השלטון שלה‪.‬‬
 ‫‪150‬‬

‫המטרה‪ -‬ויתור על חלום‪ ,‬יצירת חברה חדשה ואחידה‪ ,‬תוך הכרה שחברת מהגרים בנויה ממגוון‬
‫תרבויות‪.‬‬

‫הגורמים למעבר לחברה רב תרבותית‪:‬‬

‫תהליכים כלכליים שהתרחשו במדינת ישראל ובעולם המערבי‪ -‬העמדת היחיד וצרכיו במרכז‬ ‫‪.1‬‬
‫החליפה את תחושת החברה המגויסת והנלחמת על קיומה‪( .‬האינדיבידואליזם החליף את‬
‫הקולקטיביזם)‬
‫מגוון אמצעי התקשורת וזמינותם‪ -‬מצב זה מאפשר לעולה לשמור על קשריו התרבותיים עם‬ ‫‪.2‬‬
‫ארץ מוצאו‪.‬‬
‫ההבנה שגם בלי הניסיון להאיץ את קליטת העולים‪ ,‬בתוך שניים עד שלושה דורות ממילא‬ ‫‪.3‬‬
‫הצעירים משתלבים בחברה הכללית ורואים עצמם חלק בלתי נפרד ממנה‪.‬‬
‫פער כלכלי‪ -‬הרחבת הפערים הכלכליים יצרה ניכור ופגעה בסולידאריות החברתית‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫ביטויים לרב תרבותיות בתחומים שונים בחברה ובתרבות בישראל‪:‬‬

‫אופן הקליטה‪ -‬הכרה בשונות של העולה ובתרבות אותה הביא עימו לארץ‪ ,‬למשל‪ :‬אין יותר‬ ‫‪‬‬
‫דרישה לשינוי שמות‪ ,‬עידוד נשים אתיופיות להתפרנס מיצירות המשקפות את תרבותן‪.‬‬
‫חינוך‪ -‬עבודות שורשים‪ ,‬ערבי קהילות‪ ,‬ציון מועדים ומנהגים של קהילות שונות‪ ,‬תוכניות‬ ‫‪‬‬
‫לימוד‪.‬‬
‫אומנות‪ -‬ייצוג התרבויות השונות‪ ,‬למשל‪ ,‬תיאטרון “גשר” (רוסי)‪ ,‬תערוכות אומנות אתיופית‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫תיאטרון בשפה המרוקנית‪ .‬לכך יש להוסיף את המעבר בתכנים שעסקו בהאדרת דמות הצבר‬
‫לתכנים שעוסקים בפרט ועולמו‪ ,‬תוך ביקורת על השלטון ועל החברה בישראל‪.‬‬
‫תקשורת‪ -‬מגוון רחב של אמצעי תקשורת בשפות שונות טלביזיה עיתונות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫פוליטיקה‪ -‬הקמת מפלגות עדתיות‪ ,‬שפנו לקהל מוגדר של עולים מתוך רצון לייצג את‬ ‫‪‬‬
‫האינטרסים הייחודיים שלהם‪ .‬ש”ס למזרחים‪“ ,‬ישראל בעלייה” לעולים מחבר המדינות‪.‬‬

‫חברה רב תרבותית‪ -‬סיכויים וסיכונים‪:‬‬

‫סיכויים‪:‬‬

‫‪ .1‬המגוון הרב של התרבויות בארץ מחזק את השפע התרבותי‪ ,‬יוצר חברה בעלת מקורות‬
‫השפעה מרובים ויוצר חברה סובלנית יותר לדעותיו וקיומו של האחר‪.‬‬
‫‪ .2‬הרב תרבותיות עשויה למחוק סטריאוטיפים ותחושות של עליונות ונחיתות תרבותית‪ .‬היא‬
‫מחזקת את תחושת הכבוד והשוויוניות של האזרחים הישראלים‪ ,‬שחלקם סבלו בעבר‬
‫מתחושות נחיתות וקיפוח‪.‬‬

‫סיכונים‪:‬‬

‫‪ .1‬המגוון הרב של התרבויות עלול ליצור פיצול תרבותי שיפריד את החברה הישראלית‬
‫ל”שבטים” נפרדים שיש בהם מתח וניכור‪ .‬העדר מכנה משותף בין הזרמים התרבותיים‬
‫בחברה עשוי להבליט את השוני ויצור עימות תרבותי בין המגזרים השונים‪.‬‬
 ‫‪151‬‬

‫‪ .2‬חוסר אחידות תרבותית עלול להעמיק את הפערים החברתיים‪ .‬לחלק מהאוכלוסייה לא יהיו‬
‫את הכלים המתאימים להשתלבות בעמדות מפתח של החברה הישראלית אם יעדיפו‬
‫הסתגרות תרבותית‪.‬‬

‫גרמניה הנאצית‪ :‬אידיאולוגיה; תהליך הפיכתה של גרמניה למדינה‬ ‫נושא ‪– 2‬‬

‫טוטאליטרית (נאציפיקציה); המדיניות כלפי היהודים בשנים‪;1933-1939 :‬‬
‫תגובת היהודים ומדינות העולם; מדיניות החוץ הנאצית‪.‬‬

‫‪ .1‬גרמניה הנאצית אידיאולוגיה ונאציפיקציה (קטע מקור)‬

‫לפניכם נוסח השבועה ב"ווהרמכט" (הצבא הגרמני) – נאמנות וציות להיטלר‪ .‬קרא את הקטע וענה על‬
‫השאלה שאחריו‪:‬‬

‫"אני נשבע באל שבועת קדושה זו שאציית ללא תנאי לפיהרר של הריך הגרמני‪ ,‬אדולף היטלר‪ ,‬המפקד‬
‫העליון של הוורמכט (הצבא הגרמני)‪ ,‬ואהיה נכון‪ ,‬כחייל אמיץ‪ ,‬לתת את חיי בכל עת למען שבועה זו"‪.‬‬

‫א‪ .‬איזה עקרון מהאידיאולוגיה הנאצית בא לידי ביטוי בקטע המקור? הסבר‪.‬‬
 ‫‪152‬‬

‫ב‪ .‬הצג שני צעדים שביצע המשטר הנאצי בשנים הראשונות לשלטונו‪ ,‬ואשר מבטאים את העיקרון הבא‬
‫לידי ביטוי בקטע המקור (הסבר כיצד מבטאים הצעדים אותם הצגת את העיקרון המדובר)‪.‬‬

‫‪ .2‬האידיאולוגיה הנאצית (קטע מקור)‬

‫קרא את קטע המקור מתוך ספרו של היטלר 'מיין קאמפ' וענה על השאלות‪:‬‬
‫"רק מרחב מספיק כל דרכו על האדם הזאת מבטיח לאומה חופש קיום‪ ...‬התנועה‬
‫הנאציונל‪-‬סוציאליסטית תמצא אומץ‪ ,‬ותגייס את עמנו ואת כוחו למען התקדם בדרך אשר תביא את‬
‫העם הזה ממרחב מחייתו המוגבל הנוכחי אל אדמה וקרקע חדשות‪ ...‬התנועה הנאציונל‪-‬סוציאליסטית‬
‫מוכרחה לשאוף לחיסול הדיספרופורציה שבין אוכלוסייתנו ושטחנו‪ ,‬מתוך ראיית השטח כמקור למזון‬
‫ובסיס למדיניות כוח‪ ...‬עלינו להיצמד ללא רתיעה אל מטרתנו‪ ...‬להבטיח לעם הגרמני את הקרקע ואת‬
‫האדמה אשר להן הוא ראוי"‪.‬‬

‫א‪ .‬איזה עיקרון באידיאולוגיה הנאצית מבטא קטע זה?‬

‫ב‪ .‬על פי הקטע איזו משימה מוטלת על המפלגה הנאצית?‬

‫‪ .3‬גרמניה הנאצית (אידיאולוגיה והצעדים שנקטו הנאצים לביסוס משטרם)‬

‫א‪ .‬ציין את העקרונות שעליהם מבוססת האידיאולוגיה הנאצית‪ ,‬והסבר שניים מהם‪.‬‬
‫ב‪ .‬הצג את הצעדים שבהם נקט היטלר למימוש העקרונות שאותם הסברת בסעיף הקודם‪.‬‬

‫‪ .4‬המשטר הנאצי אידיאולוגיה וחינוך (קטע מקור)‬

‫"פיהרר‪ ,‬פיהרר שלי‪...‬‬

‫הגן ושמור עלי כל עוד אני חי!‬
‫אתה הצלת את גרמניה ממעמקי האסון‬
‫אני מודה לך היום על פת לחמי היומית‬
‫היה עמי לאורך ימים‪."...‬‬
‫(קטע שהצטוו ילדים גרמנים לדקלם לפני ארוחות שהמפלגה הנאצית נתנה בחינם)‪.‬‬

‫א‪ .‬הסבר את על מה מודים הילדים להיטלר על פי הקטע? מהו העיקרון באידיאולוגיה הנאצית‪ ,‬שבא לידי‬
‫ביטוי בקטע המקור?‬
‫ב‪ .‬תאר את הפעולות שנקטו הנאצים בתחום החינוך לביסוס המשטר הטוטאליטרי הנאצי‪.‬‬

‫‪ .5‬גרמניה הנאצית אידיאולוגיה (קטע מקור)‬

‫"‪...‬כל מה שאנו רואים לפנינו היום בתרבות האנושית‪ ,‬בהישגים של האומנות‪ ,‬מדע וטכניקה‪ ,‬הריהו‬
‫כמעט כולו פרי יצירתו של הארי בלבד‪ .‬משמעות עובדה זו היא שהוא לבדו מייסד האנושות הנעלה‪.‬‬
‫אם נחלק את האנושות לשלושה סוגים‪ :‬מייסדי תרבות‪ ,‬נושאי תרבות והורסי תרבות‪ ,‬הסוג הראשון‬
 ‫‪153‬‬

‫הוא כמובן הארי‪ ,‬ממנו באו לעולם כל יסודות של היצירה האנושית" (מתוך ספרו של היטלר 'מיין‬
‫קאמפ')‪.‬‬

‫א‪ .‬ציינו והסבירו איזה עקרון באידיאולוגיה הנאצית בא לידי ביטוי בקטע?‬
‫ב‪ .‬הציגו שני עקרונות נוספים מהאידיאולוגיה הנאצית?‬
‫ג‪ .‬ציין באילו צעדים נקטו הנאצים על מנת לממש שניים מן העקרונות שאותם בחרת להסביר בסעיפים‬
‫הקודמים‪.‬‬

‫גרמניה הנאצית – אידיאולוגיה ומדיניות החוץ הנאצית (קטע מקור)‬ ‫‪.6‬‬

‫"אנחנו דורשים את ליכוד כל הגרמנים בגרמניה רבתי‪ ,‬על סמך זכות העמים להגדרה עצמית‪ .‬אנחנו‬
‫דורשים ארץ וקרקע לתזונת עמנו וליישוב עודף אוכלוסייתנו‪ .‬לא יוכל להיות אזרח אלא מי שהוא בן‬
‫בדתו"‪( .‬מתוך מצע המפלגה הנאצית)‬ ‫העם‪ .‬לא יוכל להיות בן העם אלא מי שמו גרמני‪ ,‬בלא להתחשב‬

‫א‪ .‬ציין והסבר שניים מעקרונות האידיאולוגיה הנאצית הבאים לידי ביטוי בקטע‪.‬‬
‫ב‪ .‬הצג והסבר את אחד הצעדים שבהם נקטו הנאצים‪ ,‬במטרה לממש את העיקרון השני שעליו מדובר בקטע‬
‫המקור שלפניכם‪( .‬בתשובתך התייחס בהרחבה למטרות ולתוצאות הצעד שאותו בחרת להציג)‪.‬‬

‫גרמניה הנאצית – אידיאולוגיה ובניית המשטר הנאצי‬ ‫‪.7‬‬

‫א‪ .‬הסבר את עיקרון תורת הגזע באידיאולוגיה הנאצית‪.‬‬
‫ב‪.‬הסבר את אחד מהעקרונות הבאים מתוך האידיאולוגיה הנאצית‪ :‬עיקרון שלילת הדמוקרטיה‪ ,‬או עקרון‬
‫שלילת הקומוניזם‪ ,‬והצג שני צעדים בבניית המשטר הנאצי בשנים ‪ 1933-1934‬המבטאים עקרון זה‪.‬‬
‫(בתשובתך התייחס לתרומתם של הצעדים לביסוסו של השלטון הטוטליטארי הנאצי בגרמניה)‪.‬‬

‫‪ .8‬האידיאולוגיה הנאצית ויישומה‬

‫הסבר את חשיבות האנטישמיות באידיאולוגיה הנאצית וכיצד היא סייעה להיטלר לעלות לשלטון‬ ‫א‪.‬‬
‫ולבסס את שלטונו‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסבר את עיקרון מרחב המחייה ואיזה אירופה רצה היטלר לראות לאחר יישום עקרון זה‪.‬‬

‫‪ .9‬האידיאולוגיה הנאצית (קטע מקור)‬

‫"האידיאולוגיה הנאצית העמידה מעל המדינה ומעל המפלגה את התפיסה הגזענית‪ ,‬משום‬
‫שבאמצעותה היא יכלה להחריף את העיקרון של המאבק‪ ...‬אם היריב נחשב כאנטי‪-‬גזע‪ ,‬כמפריע לטבע‪,‬‬
‫כי אז המאבק נגדו הוא בלתי נמנע‪ ...‬הפיכת היהודים לאויבים ביולוגיים סופה שהביאה את הנאציזם‬
‫ואת גרמניה לידי רצח‪-‬עם‪...‬הנאציזם טרח להציג את העם היהודי לא רק כאויב הגרמנים אלא כאויב‬
‫האנושות‪ .‬בכך הביא לידי קיצוניות מוחלטת את שאיפתו ליצור אויב אבסולוטי (מוחלט)‪ ,‬שהיה דרוש‬
‫למשטר הטוטליטרי של הנאציזם הגרמני‪( ".‬צבי בכרך‪ ,‬מתוך "אידיאולוגיות במאה ה‪ ,"20-‬עמוד ‪.)55‬‬
 ‫‪154‬‬

‫א‪ .‬הסבר‪ ,‬בהתבסס על הנאמר במקור עצמו‪ ,‬את העיקרון באידיאולוגיה הנאצית הבא לידי ביטוי בקטע המקור‪.‬‬
‫ב‪ .‬הצג את הפעולות שנקטו הנאצים בתחום התעמולה והסבר במה סייעו פעולות אלו לביסוס המשטר הנאצי‪.‬‬

‫‪ .10‬נאציזם ‪ ,‬המעבר מדמוקרטיה לטוטאלטריזם‬

‫א ‪ .‬הסבר במה סייעו שריפת הרייכסטאג וליל הסכינים הארוכות לבניית המשטר הנאצי בגרמניה‪ .‬בתשובתך‬
‫התייחס לעקרונות האידיאולוגיים הבאים לידי ביטוי בפעולות אלו‪.‬‬
‫ב‪ .‬הצג שלושה צעדים מתחום החקיקה שביצעו הנאצים במסגרת תהליך ההאחדה‪.‬‬

‫‪ .11‬המעבר של גרמניה מדמוקרטיה לנאציזם‬

‫א‪ .‬תאר את צעדיו של היטלר להפיכת גרמניה הדמוקרטית למדינה נאצית בשניים מהתחומים הבאים‪ :‬פוליטי‪,‬‬
‫חינוכי‪-‬תרבותי‪ ,‬כלכלי‪ ,‬טרור והפחדה‪.‬‬
‫ב‪ .‬תאר שתיים מהפעולות הבאות‪ :‬ליל הסכינים הארוכות‪ ,‬שריפת הרייכסטאג‪ ,‬חוק ההסמכה‪ .‬ציין את‬
‫העקרונות האידיאולוגיים הבאים לידי ביטוי בצעדים שתיארת והסבר והסבר כיצד ביססו את מעמדו של היטלר‬
‫כשליט יחיד‪.‬‬

‫‪ .12‬המעבר של גרמניה מדמוקרטיה לנאציזם‬

‫לפניך קטע מנאום שנשא היטלר לפני הרייכסטאג‪ ,‬לאחר קבלת חוק ההסמכה‪ .‬קרא את הקטע‪ ,‬וענה על‬
‫השאלות שאחריו‪:‬‬
‫"הממשלה תשתמש בסמכויות אלה רק אם הן דרושות לביצוע צעדים חיוניים הכרחיים‪ .‬שום סכנה‬
‫אינה נשקפת לקיום הרייכסטאג‪ ,‬מעמדו וזכויותיו של הנשיא נשארים בלא שינוי‪ ,‬הקיום הנפרד של‬
‫המדינות הפדרליות לא יופסק‪ .‬זכויותיהן של הכנסיות לא יופחתו ויחסיהן עם המדינה לא ישנו‪ .‬מספר‬
‫המקרים שיש בהם צורך פנימי לנקוט חוק מעין זה הוא כשלעצמו מצומצם"‪( .‬מעובד על פי ו"ל שיירר‪,‬‬
‫עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי‪ ,‬כרך א'‪ ,‬שוקן‪.)1969 ,‬‬
‫א‪ .‬הצג את חוק ההסמכה‪ ,‬והבא שתי דוגמאות המוכיחות שהיטלר לא קיים את ההתחייבויות המוזכרות בנאומו‪.‬‬
‫ב‪ .‬כיצד התערב השלטון הנאצי בכלכלה או בחינוך ומה רצה להשיג בצעדיו השונים?‬

‫‪ .13‬גרמניה הנאצית אידיאולוגיה ומדיניות כלפי היהודים (קטע מקור)‬

‫קרא את קטע הבא‪ ,‬הלקוח מתוך חוברת של האס‪ .‬אס‪ ,‬והשב על השאלה שאחריו‪:‬‬

‫"כמו שהלילה והיום נוגדים זה את זה‪ ,‬כמו שהאור והצל הנם אויבים נצחיים‪ ,‬אויבו הגדול ביותר של‬
‫האדם אדון היקום הוא תת האדם‪ .‬תת האדם‪ ,‬יצירתו הביולוגית של הטבע‪ ,‬דומה לאדם‪ .‬יש לו ידיים‪,‬‬
‫רגליים ומידה מסוימת של מוח‪ .‬אך הוא יצור שונה‪ ,‬יצור מבחיל‪ ,‬דמוי אדם‪ ...‬הוא נחות מכל חיה‪...‬‬
‫מהותו הפנימית אינה אלא תוהו ובוהו אכזרי של תאוות פראיות נטולות רסן‪ -‬יצר להרוס‪ ,‬תשוקות‬
‫פרימיטיביות ביותר ושפלות גלויה‪ ...‬הוא שונא את מלאכת גזע האדונים‪ ...‬מעולם לא רצה תת האדם‬
‫בשלום"‪.‬‬
 ‫‪155‬‬

‫א‪ .‬איזה מרכיב של האידיאולוגיה הנאצית בא לידי ביטוי בקטע מקור זה? נמק‬
‫ב‪ .‬באילו צעדים נקט המשטר הנאצי על מנת להתמודד עם הסכנה המתוארת בקטע?‬

‫‪ . 14‬גרמניה הנאצית אידיאולוגיה (קטע מקור)‬

‫קרא את הקטע הבא‪ ,‬הלקוח מתוך ספרו של היטלר "מיין קמפף"‪ ,‬והשב על השאלות שאחריו‪" :‬היהודי‬
‫הוא הניגוד המוחלט של הארי‪ .‬כמעט אצל שום עם בעולם לא מפותח יצר הקיום בעוצמה כה חזקה‬
‫כמו אצל העם הנבחר כביכול‪ .‬ההוכחה הטובה ביותר לכך היא עצם עובדת הישרדותו של גזע זה‪...‬‬
‫כיוון‪ ...‬שרק העם היהודי לא היה מעולם בעל תרבות משל עצמו‪ ,‬יסודות יצירתו הרוחנית שאובים‬
‫תמיד מאחרים"‪.‬‬

‫א‪ .‬הסבר את השקפתו של היטלר לגבי היהודים המתוארת בקטע‪ .‬אילו עקרונות הלקוחים מהאידיאולוגיה‬
‫הנאצית באים לידי ביטוי בקטע זה? נמק‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסבר במה סותר קיומו של העם היהודי את האידיאולוגיה הנאצית? וכיצד מנמק היטלר את עצם‬
‫הישרדותו‪.‬‬

‫‪ .15‬גרמניה הנאצית אידיאולוגיה (קטע מקור)‬

‫" מכיוון שהיהודי מעולם לא היה בעל תרבות משלו‪ ,‬תמיד סופקו יסודות פעילותו הרוחנית על‪-‬ידי‬
‫אחרים‪ .‬בכל הזמנים התפתח האינטלקט שלו באמצעות התרבות שאפפה אותו ומעולם לא התחולל‬
‫תהליך הפוך‪ ...‬הרצון להקרבה עצמית של העם היהודי אינו מתעלה אף פעם מעבר לאינסטינקט‬
‫השימור העצמי הפשוט של היחיד‪...‬כפי שמתבטא הדבר אצל בעלי חיים רבים בעולמנו‪ ...‬אילו היו‬
‫היהודים לבדם בעולם הזה‪ ,‬הם היו נחנקים בתוך לכלוך וזוהמה באותה מידה שהיו נאבקים שוב ושוב‬
‫באופן בזוי ביותר על‪-‬מנת לרמות ולהרוס איש את רעהו‪( "...‬כרמון‪,‬א'‪ ,‬השואה‪ ,‬כרך א'‪ ,‬משרד החינוך)‬

‫א‪ .‬הסבר איזה עיקרון מהאידיאולוגיה הנאצית עולה בקטע‪.‬‬

‫ב‪ .‬הסבר את תורת הגזע ואת עיקרון המנהיג באידיאולוגיה הנאצית‪ ,‬והבא דוגמה ליישום כל אחד מעקרונות‬
‫אלה במדיניות הפנים של גרמניה בשנים ‪.1933-1939‬‬

‫‪ . 16‬גרמניה הנאצית המעבר מדמוקרטיה לטוטליטריזם (קטע מקור)‬

‫"ההלשנה שימשה נשק גם במאבק שבין הדורות‪ .‬קצינים צעירים חילקו שאלונים בין תלמידי בית ספר‬
‫תיכון‪ ...‬ופירטו בהם רשימת מכשולים שהוריהם‪ ,‬מורים או מעבידים שמים בדרכם על‪-‬מנת להפריע‬
‫להם במילוי חובותיהם ב"נוער ההיטלראי"‪ .‬צורה זו של עידוד הביאה‪ ,‬כמובן‪ ,‬לתוצאות גם בתחומים‬
‫אחרים‪ .‬רקדן בלט וינאי נודע נענש בשלוש שנות מאסר לאחר שבתו דיווחה עליו כעל פושע רדיו‬
‫(מאזין לשידורים זרים בזמן מלחמה)‪ ...‬לעתים נעשתה הלשנתו של ילד על הוריו בתמימות גמורה‪.‬‬
‫תלמיד בית ספר בברלין גרם למאסרו הזמני של אביו‪ ,‬בכך שהפסיק את נאומו האנטישמי של המורה‬
‫בהערה‪" :‬אבא שלי אומר שהיהודים אינם מרושעים וארורים"‪( "...‬ר' גרינברגר‪" ,‬היסטוריה חברתית של‬
‫הרייך השלישי"‪ ,‬בתוך‪ :‬א' כרמון‪ ,‬השואה‪ ,‬חלק א')‬

‫א‪ .‬הסבר איזה צעד נוקט היטלר על‪-‬מנת לבסס את משטרו בגרמניה הנאצית על‪-‬פי הקטע‬
 ‫‪156‬‬

‫ב‪ .‬בחר שני צעדים נוספים מתוך הרשימה והסבר אותם‪" :‬חוק ההסמכה"‪ ,‬טיהור המנגנון הממשלתי‪ ,‬הציבורי‬
‫והפוליטי‪" ,‬ליל הסכינים הארוכות"‪ ,‬פיקוח על הכלכלה‪ ,‬יישום תורת הגזע‪ * .‬עד ‪ 5‬שורות הסבר לכל צעד‪.‬‬
‫‪ .17‬הצו להגנת העם והמדינה (קטע מקור)‬
‫"הזכות להבעת דעה חופשית‪ ,‬לרבות חופש העיתונות וזכות ההתאגדות וההתכנסות‪ ,‬וכן בדיקת‬
‫מכתבים ומברקים‪ ,‬ציתות לשיחות טלפון‪ ,‬חיפושי בית‪ ,‬החרמות רכוש והגבלתו מותרים בזאת מעבר‬
‫למגבלות בחוק" (מתוך הצו להגנת העם והמדינה מפני האלימות המסוכנת של הקומוניסטים)‪.‬‬

‫א‪ .‬הסבירו את הרקע להוצאת הצו‪ .‬והסבירו במה סייע צו זה להתבססות המשטר הנאצי?‬
‫ב‪ .‬הסבר את שני העקרונות מתוך האידיאולוגיה הנאצית הבאים לידי ביטוי בצו המתואר בקטע המקור‪.‬‬

‫‪.18‬קטע מקור גרמניה הנאצית – המעבר של גרמניה מדמוקרטיה לטוטליטריזם‬

‫"הממשלה תשתמש בסמכויות אלה רק אם הן דרושות לביצוע צעדים חיוניים הכרחיים‪ .‬שום סכנה‬
‫אינה נשקפת למעמד הרייכסטאג‪ ,‬מעמדו וזכויותיו של הנשיא נשארים בלא שינוי‪ ,‬הקיום הנפרד של‬
‫המדינות הפדראליות לא יופסק‪ ,‬זכויותיהן של הכנסיות לא יופחתו ויחסיהן עם המדינה לא ישונו‪.‬‬
‫מספר המקרים שיש בהם צורך פנימי לנקוט חוק מעין זה הוא כשלעצמו מצומצם" (מתוך נאום שנשא‬
‫היטלר בפני הרייכסטאג‪ ,‬לאחר קבלת חוק ההסמכה)‪.‬‬

‫א‪ .‬הצג את חוק ההסמכה והבא שתי דוגמאות לפעולות שבהן נקט היטלר המוכיחות כי לא עמד בהתחייבויות‬
‫שעליהן הצהיר בנאומו‪.‬‬
‫ב‪ .‬ציין והסבר שני עקרונות מתוך האידיאולוגיה הנאצית הבאים לידי ביטויי בחוק ההסמכה ובפעולות שבהן‬
‫נקט היטלר‪ ,‬בניגוד להתחייבויותיו בפני הרייכסטאג‪.‬‬

‫‪.19‬גרמניה הנאצית – הצעדים לביסוס המשטר הנאצי בגרמניה בשנים ‪1933-1939‬‬

‫א‪ .‬הציגו שני צעדים שבהם נקטו הנאצים במסגרת "תהליך ההאחדה" והסבירו במה תרמו צעדים אלה‬
‫לביסוס המשטר הטוטליטארי הנאצי בגרמניה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הצג את הצעדים שבהם נקטו הנאצים בתחום התעמולה או החינוך והתרבות על מנת לבסס את המשטר‬
‫הטוטאליטרי הנאצי בגרמניה בשנות ה‪ ,30-‬וציין אילו עקרונות מתוך האידיאולוגיה הנאצית באים לידי‬
‫ביטוי בצעדים אילו‪.‬‬

‫‪ .20‬גרמניה הנאצית המדיניות כלפי היהודים‬

‫א‪ .‬הצג את עיקרי התוכן של חוקי נירנברג (‪ )1935‬ומטרתם‪ .‬הסבר במה הם במה הם סייעו לביסוס המשטר‬
‫הנאצי‪.‬‬
‫ב‪.‬ציין את מטרות הנאצים במדיניותם כלפי היהודים בשנים ‪ 1933-1939‬ותאר ‪ 2‬פעולות נוספות של הנאצים‬
‫בשנים אלה המבטאות מדיניות זו‪.‬‬

‫‪ .21‬קטע מקור – גרמניה הנאצית המדיניות כלפי היהודים (תעמולה)‬

 ‫‪157‬‬

‫להלן קטע מתוך הוראות של המפלגה הנאצית ביום החרם הכללי (‪:)1933‬‬

‫"החרם לא יתחיל במפוזר אלא באופן פתאומי; ברוח זו יש לערוך עתה את כל ההכנות הדרושות‪.‬‬
‫לאנשי הס"א והס"ס ניתנות הוראות להזהיר את האוכלוסייה לבל תיכנס לחניות היהודים על ידי‬
‫העמדת המשמרות מן הרגע בו ייפתח החרם‪ .‬על התחלת החרם יש להודיע על ידי מודעות ברחובות‬
‫ובאמצעות העיתונות‪ ,‬על ידי כרוזים וכו'‪ .‬החרם מתחיל באופן פתאומי בשבת‪ ,‬ה‪ 1-‬באפריל‪ ,‬בשעה‬
‫‪ 10:00‬לפני הצהריים בדיוק‪ .‬הוא יימשך כל עוד לא תורה הנהגת המפלגה על הפסקתו"‪.‬‬

‫א‪ .‬לפי המתואר בקטע ועל פי מה שלמדת‪ ,‬אילו צעדים נקטו הנאצים כלפי היהודים במסגרת יום החרם‪ ,‬מה‬
‫הייתה מטרתו ומדוע נמשך יום אחד בלבד?‬
‫ב‪ .‬הסבר במה סייע יום החרם לביסוסו המשטר הנאצי בגרמניה‪.‬‬

‫‪ .22‬גרמניה הנאצית המדיניות כלפי היהודים (חקיקה)‬

‫א‪ .‬הצג שתי פעולות בתחום החקיקה שבהם נקטו הנאצים כלפי היהודים בשנים ‪ .1933-1939‬הסבר במה‬
‫סייעו פעולות אלו לביסוסו של המשטר הנאצי‪.‬‬
‫ב‪ .‬ציין והסבר שני עקרונות באידיאולוגיה הנאצית‪ ,‬מלבד עיקרון האנטישמיות‪ ,‬הבאים לידי ביטויי בחקיקה‬
‫האנטי‪-‬יהודית בגרמניה בשנים ‪.1933-1939‬‬

‫‪ .23‬קטע מקור – גרמניה הנאצית המדיניות כלפי היהודים (טרור)‬

‫"בליל האימים ההוא של יהודי גרמניה נחרבו כליל כמאה בתי כנסת ועד כמה מאות הועלו באש‪,‬‬
‫ולפחות ‪ 8,000‬חנויות של יהודים נהרסו ונבזזו ודירות לאין מספר הושחתו‪ .‬מדרכות הערים היו‬
‫זרועות רסיסי זכוכית מחלונות הראווה של חנויות בבעלות יהודים; הסחורה‪ ,‬אם לא נשדדה‪,‬הושלכה‬
‫אל הרחוב‪ .‬דירות פרטיות נהרסו‪ ,‬רהיטים נשברו‪ ,‬מראות ותמונות נופצו‪ ,‬בגדים נקרעו‪ ,‬רכוש יקר‬
‫הושחת בשרירות לב‪ ...‬סבלם של קרבנות הפרעות היה קשה מנשוא‪ .‬מכות והתעללות חייתית‪ ,‬גם‬
‫בנשים‪ ,‬ילדים וקשישים‪ ,‬היו מעשים שבשגרה‪ .‬כמאה יהודים נרצחו" (קרשו‪ ,‬א'‪ ,‬היטלר‪ ,‬עם עובד‬
‫והאוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,2000 ,‬עמ' ‪.)152‬‬

‫א‪ .‬הצג את האירוע המתואר בקטע‪ .‬הסבר את הרקע לפרוץ האירוע ותאר את המטרה שאותה הוא נועד‬
‫לשרת‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסבר מדוע יש לראות בליל הבדולח נקודת מפנה במדיניות הנאצית‪ ,‬ואת תוצאותיו ומשמעויותיו‬
‫מבחינת היהודים בגרמניה‪.‬‬
‫ג‪ .‬בשנת ‪ 1938‬חלה החמרה במדיניות הנאצים כלפי היהודים‪ .‬הסבר במה באה לידי ביטויי החמרה זו‪.‬‬

‫‪.‬‬

‫נושא‪" :3 -‬הסדר החדש" ויהודי פולין תחת הכיבוש הנאצי‬

 ‫‪158‬‬

‫‪" .1‬הסדר החדש" (קטע מקור)‬

‫מתוך הנחיותיו של גרינג בראשית המלחמה‪:‬‬

‫"שונות הן משימות הטיפול הכלכלי באזורי המינהל למיניהם‪ ,‬הכל לפי הארץ [‪ ]...‬מתחומי‬
‫הגנרל‪-‬גוברנמן [אזור "הממשל הכללי" שהיה תחת משטר צבאי] צריך להוציא כל חומר גלם ובלאי‪,‬‬
‫מכונות וכו'‪ ,‬שאפשר להשתמש בהם למען המשק המלחמתי של גרמניה‪ .‬מפעלים שאין בהם צורך‬
‫מוחלט למחיית האוכלוסים כדי לקיים את נפשם בלבד‪ ,‬צריך להעביר לגרמניה‪ ,‬אלא אם כן העברתם‬
‫טעונה זמן מרובה יותר מן השיעור‪ ,‬ושעל כן יועיל יותר להעסיקם בהזמנות מאת גרמניה במקומות‬
‫שהם שם"‪( .‬משפטי נירנברג‪ ,‬פסק הדין של בית הדין הצבאי הבינלאומי‪ ,‬הוצאת יד ושם‪ ,‬עמ' ‪)204‬‬

‫א‪ .‬במה מבטאות הוראותיו של גרינג את "הסדר החדש" שביקשו הנאצים ליצור באירופה?‬

‫ב‪ .‬הצג צעדים נוספים שביצעו הנאצים במסגרת הסדר החדש והסבר את מטרתם?‬

‫"הסדר החדש"‬ ‫‪.2‬‬

‫א‪ .‬הסבר מהו "הסדר החדש" שאותו ביקשו הנאצים ליישם בשטחים שכבשו‪.‬‬

‫ב‪ .‬הצג את הצעדים שנקטו הנאצים בארצות שכבשו במטרה לממש את רעיון "הסדר החדש" באירופה‪.‬‬

‫ג‪ .‬הצג את תגובות האוכלוסייה המקומית בארצות הכיבוש הנאצי כלפי מדיניות "הסדר החדש"‪.‬‬

‫‪" .3‬הסדר החדש" (קטע מקור)‬

‫תוכניות בנוגע לעמים הסלאבים‪ ,‬על פי תזכיר של הימלר מ‪ 15-‬במאי ‪:1940‬‬

‫"לאוכלוסיה הלא גרמנית של המזרח אסור לקיים בית ספר אחר פרט לבית ספר יסודי של ארבע‬
‫כיתות‪ .‬מטרותיו של בית ספר זה יהיו אלה בלבד‪ :‬חשבון פשוט‪ ,‬לכל היותר עד ‪ ;500‬כתיבת השם;‬
‫תורה האומרת כי זה צו אלוהי לציית לגרמנים ולהיות ישרים‪ ,‬חרוצים והגונים‪ .‬ידיעת הקריאה אינה‬
‫הכרחית לדעתי[‪ ]...‬אוכלוסייה זו תעמוד לרשותנו כעם‪-‬עבודה חסר הנהגה‪ ,‬ותספק את צרכי גרמניה‬
‫בפועלים עונתיים ובפועלים למשימות מיוחדות [כבישים‪ ,‬מחצבים‪ ,‬בניינים]"‪( .‬מתוך‪ :‬גוטמן‪ ,‬י'‪ ,‬שצקר‪,‬‬
‫ח'‪ ,‬השואה ומשמעותה‪ ,‬משרד החינוך‪ ,1987 ,‬עמ' ‪.)64‬‬

‫כיצד משקף התזכיר את יחסם של הנאצים לעמי המזרח ואת רעיון "הסדר החדש"?‬ ‫א‪.‬‬
‫אילו צעדים נקטו הנאצים במסגרת מדיניות "הסדר החדש" על מנת לממש את הוראותיו של הימלר?‬ ‫ב‪.‬‬

‫יהודי פולין תחת המשטר הנאצי‬ ‫‪.4‬‬

‫א‪ .‬הסבירו מהו הגטו ומדוע הקימו הגרמנים את הגטאות‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסבר מי היו היודנראטים ומדוע הוקמו‪ ,‬וציין את תפקידיהם‪.‬‬

‫יהודי פולין תחת המשטר הנאצי‬ ‫‪.5‬‬

‫א‪ .‬הצג את הצעדים שנקטו הנאצים כלפי יהודי פולין באזור "הממשל הכללי" טרם הקמת הגטאות‪.‬‬
 ‫‪159‬‬

‫ב‪ .‬מהי איגרת הבזק ואילו הנחיות מופיעות בה לגבי היהודים בפולין?‬

‫‪ .6‬האידיאולוגיה הנאצית והחיים בגטו עד תחילת ביצוע "הפתרון הסופי"‬

‫לפניך קטע ממכתב שכתבה בתו של מושל מחוז בפולין‪ ,‬לאחר סיור בגטו לודז' באפריל ‪.1940‬‬

‫"מה שרואים הוא בעיקר אספסוף‪ ,‬וכולם משוטטים בבטלה‪ ...‬מגפות מתפשטות והריח באוויר מגעיל‪,‬‬
‫מפני שהכל נשפך אל הביוב‪ .‬אין גם מים‪ ,‬והיהודים חייבים לקנות אותם בעשרה פניג לדלי; הם בטח‬
‫מתרחצים עוד פחות מהרגיל‪ ...‬אתם יודעים‪ ,‬אי‪-‬אפשר לרחם באמת על האנשים האלה; אני חושבת‬
‫שהרגשות שלהם שונים לגמרי משלנו ולכן הם לא מרגישים את ההשפלה וכל היתר"‪( .‬ש' פרידלנדר‪,‬‬
‫שנות ההשמדה‪ :1945-1939 ,‬גרמניה הנאצית והיהודים‪ ,‬עם עובד‪ ,2007 ,‬עמ' ‪.)62‬‬

‫א‪ .‬הסבר את עיקרון "תורת הגזע" ואת עיקרון האנטישמיות באידיאולוגיה הנאצית‪ .‬כיצד דימוי היהודי‬
‫על פי עקרונות אלו בא לידי ביטוי בקטע?‬
‫ב‪ .‬תאר כיצד התמודדו היהודים עם קשיי החיים בגטו‪ ,‬עד תחילת ביצוע "הפתרון הסופי"‪ ,‬כדי להבטיח‬
‫את קיומם הפיזי ואת השמירה על צלם אנוש‪.‬‬

‫‪ .7‬יהודי פולין תחת המשטר הנאצי‬

‫א‪ .‬הציגו שלושה מקשיי הקיום בגטו והסבירו כיצד ניסו היהודים להתמודד עם קשיים אלו‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסבירו את רעיון "קידוש החיים" והציגו שלושה ביטויים של רעיון זה‪.‬‬

‫‪ .8‬יהודי פולין תחת המשטר הנאצי (קטע מקור)‬

‫מזיכרונות של ילדה בווארשה‪:‬‬
‫"ברחובות השתוללו מעשי שוד וחטיפות‪ .‬הגרמנים חטפו יהודים לעבודות כפייה בעיר ומחוצה לה‪]...[ .‬‬
‫רבים לא חזרו מאותן עבודות‪ ,‬נהרגו בירייה או מתו ממכות‪ .‬אלה שחזרו‪ ,‬עדים או קורבנות להתעללות‬
‫הנאצים הנוראה‪ ,‬עוררו בסיפוריהם אימה ללא גבול‪ .‬עצם המראה היה מזעזע‪ .‬לא פעם צפיתי מבעד‬
‫החלון‪ .‬ברחוב הומה הופיעו לפתע משאיות‪ ,‬עוברים ושבים פתחו במנוסה‪ .‬בקריאת 'האלט' (עצור!) או‬
‫בתנועות ידיים עצרו הגרמנים גברים והעמיסו אותם‪ ,‬תוך דחיפות ומכות אכזריות‪ ,‬על המשאיות‪ .‬בתוך‬
‫כך ירו בהמון המתפזר‪ ,‬בילדים שמכרו ברחובות ממתקים‪ ,‬סיגריות או סרטים עם מגן דוד ושניסו‬
‫לחמוק בזמן החטיפה עם 'סחורתם' בכל כוח רגליהם הקטנות‪ .‬הגרמנים ירו גם אל חלונות הבתים‪]...[ .‬‬
‫הכבישים והמדרכות התכסו בגוויות ובדם‪ .‬לבסוף נסעו המשאיות העמוסות‪ ,‬בהסיען את שללן החי [‪]...‬‬
‫כך היה במשך שבועות וחודשים רבים"‪( .‬ברינבאום‪ ,‬ה'‪ ,‬החיים כתקווה‪ ,‬בית לוחמי הגטאות והקיבוץ‬
‫המאוחד‪ ,‬תשמ"ג‪ ,‬עמ' ‪.)11‬‬

‫א‪ .‬הצג את מדיניות המשטר הנאצי כלפי יהודי פולין בשלב הראשון (לפני הקמת הגטאות) על פי קטע‬
‫המקור והחומר הנלמד בכתה‪.‬‬
 ‫‪160‬‬

‫ב‪ .‬הצג שלוש דרכים שבהן נקטו היהודים בגטאות על מנת להתמודד עם המחסור במזון‪.‬‬

‫‪ .9‬יהודי פולין תחת המשטר הנאצי‬

‫א‪ .‬הציגו את ההסברים השונים שנתנו הנאצים להקמת הגטאות‪.‬‬
‫ב‪ .‬הציגו והסבירו את הסיבות האמיתיות להקמת הגטאות‪.‬‬

‫‪ .10‬יהודי פולין תחת המשטר הנאצי‬

‫א‪ .‬הציגו את תנאי החיים בגטו‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסבירו את השפעת תנאי החיים בגטו על חיי הפרט ו‪/‬או המשפחה והחברה‪.‬‬

‫‪ .11‬יהודי פולין תחת המשטר הנאצי (קטע מקור)‬

‫"באף אחד מן הגטאות לא ניתן היה להתקיים מן המנות המוקצבות‪ .‬לא זו בלבד שהמנות הנורמאליות‬
‫היו זעומות ביותר‪ ,‬אלא שרבו הגטאות שבמשך תקופות ארוכות לא קיבלו כלל מזון[‪ ]...‬בתקופת ינואר‬
‫עד אוגוסט ‪ ,1941‬סיפקו לגטו וארשה ‪ 10%‬בלבד מכמות הקלוריות ההכרחית לקיומו של אדם‪ .‬בגטו‬
‫לודז' הסתכמו מנות המזון שחולקו לעובדים בתקופות שונות ב‪ 65%-‬מהדרישה המינמלית לקלוריות‪,‬‬
‫והמנות שחולקו לאוכלוסייה הלא עובדת – ב‪ 46% -‬עד ‪ 58%‬מכמות זו‪ .‬בגטו קובנה קיבל כל יהודי‬
‫קיצבה של ‪ 750‬קלוריות ליום[‪( ." ]...‬טרונק‪ ,‬י'‪ ,‬יודנראט‪ ,1979 ,‬עמ' ‪.)107‬‬

‫א‪ .‬הצג את הקושי העיקרי של היהודים בגטאות המתואר בקטע והסבר כיצד התמודדו היהודים בגטאות‬
‫עם הקושי המתואר‪.‬‬
‫ב‪ .‬הצג את מעשיהם של היודנראטים בגטאות בתחומי החינוך‪ ,‬הבריאות והתרבות‪.‬‬

‫‪ .12‬יהודי פולין תחת המשטר הנאצי (קטע מקור)‬

‫ההיסטוריון‪ ,‬חוקר היודנראטים‪ ,‬ישעיה טרונק‪ ,‬כתב‪:‬‬
‫"בשום גטו אחר לא הוקמה מכונת ייצור אדירה כזאת‪ .‬המרץ והידע היהודיים‪ ,‬שהומרצו על ידי המצוקה‬
‫הכלכלית והטרור הנאצי‪ ,‬הצליחו להביא להקמת הגטו המתועש ביותר בכל אירופה המרכזית‪ .‬כוח‬
‫העבודה של הגטו התרכז כולו בביצוע הזמנות הוורמאכט [הצבא הגרמני] בעיקר‪ ,‬ומסיבה אחת ויחידה‬
‫זו‪ ,‬היה גטו לודז' הקהילה היהודית האחרונה שהושמדה בידי הגרמנים"‪( .‬טרונק‪ ,‬י'‪ ,‬יודנראט‪,1979 ,‬‬
‫‪.)89‬‬

‫א‪ .‬הסבר באמצעות קטע המקור והחומר הנלמד בכתה את אופן פעולתם ומטרותיהם של היודנראטים‬
‫בנושא הסדרת עבודות הכפייה של היהודים בגטאות‪.‬‬
‫ב‪ .‬הצג שני קשיים שהיו מנת חלקם של יהודי הגטאות והסבר כיצד פעלו היודנראטים על מנת להתמודד‬
‫עם קשיים אלה‪.‬‬

‫‪ .13‬יהודי פולין תחת המשטר הנאצי (קטע מקור)‬

 ‫‪161‬‬

‫מדבריה של צביה לובטקין‪ ,‬ממנהיגי תנועות הנוער "דרור" בשנת ‪:1947‬‬

‫"מנין בא הכוח הזה לתנועה החלוצית‪ ,‬לתנועות הנוער[‪ ]...‬נדמה לי שאין צורך לחפש הרבה את‬
‫התשובה לשאלה הזאת‪ .‬כולנו חיינו וחיים בהכרה‪ ,‬שאין לדעת מה היה עולה בגורלנו‪ ,‬לולא היינו‬
‫חברים לתנועה[‪ ]...‬זהו בעצם סוד כוחה של התנועה‪ :‬שידעה תמיד לתבוע מאנשיה‪ .‬היא רצתה לחנך‬
‫וחינכה אנשים מהפכנים‪ ,‬שעמדו ויכלו לעמוד‪ ,‬בתקופות שונות ובתנאים קשים‪ ,‬על קוממיות העם‪ ,‬על‬
‫קוממיות האדם בישראל ועל קוממיות האדם בכלל‪ .‬רק בכוח החינוך שקיבלנו יכולנו לעבור את‬
‫התקופה הזו[‪ ]...‬יכולנו לעמוד בגטו כאשר עמדנו רק מפני שהיינו קולקטיב‪ ,‬תנועה‪ ,‬מפני שכל אחד‬
‫שאין הוא בודד[‪ ]...‬הרגשה זו – שישנה תנועה‪ ,‬שיש ציבור אנשים הדואגים איש לרעהו‪ ,‬שקיימת דרך‬
‫משותפת‪ ,‬היא שאפשרה לכל אחד מאיתנו לעשות את אשר עשינו"‪( .‬לובטקין‪ ,‬צ'‪ ,‬בימי כליון ומרד‪ ,‬בית‬
‫לוחמי הגטאות והקיבוץ המואחד‪ ,1979 ,‬עמ' ‪.)191‬‬

‫א‪ .‬מה מנסה להסביר צביה לובטקין‪ ,‬לעצמה ולחבריה‪ ,‬לאחר המלחמה? כיצד היא מסבירה אות סוד כוחן‬
‫של תנועות הנוער שפעלו בגטאות?‬

‫ב‪ .‬מהי הדרך שבה התמודדו חברי תנועות הנוער עם המציאות בגטאות? (אופן ותחומי פעילותם בגטאות)‬

‫‪ .‬יהודי פולין תחת המשטר הנאצי‬

‫א‪ .‬הסבר את השפעת תנאי החיים בגטאות על החברה היהודית והצג שלושה מארגוני הסיוע שפעלו בגטאות‪.‬‬
‫ב‪ .‬הצג את תנאי החיים בגטו והסבר את השפעתם על חיי הפרט‪.‬‬

‫פרק ב'‪ :‬המלחמה העולמית ו'הפתרון הסופי' מקיץ ‪ 1941‬עד כניעת‬

‫גרמניה ויפן בשנת ‪1945‬‬

‫נושא ‪ – 1‬הרחבת המלחמה לחזיתות נוספות ו"הפתרון הסופי"‬

‫‪ .1‬תחילת השמדת יהודי אירופה ועידת ואנזה ו'הפתרון הסופי'‬

‫א‪ .‬הסבר את הקשר בין הפלישה לברית המועצות לבין תחילת השמדת יהדות אירופה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסבר מדוע כונסה ועידת ואנזה ומה היו מטרותיה‪ ,‬וציין מי הנציגים שהוזמנו אליה‪.‬‬

‫‪ .2‬תחילת השמדת יהודי אירופה ועידת ואנזה ו'הפתרון הסופי' (קטע מקור)‬
‫פקודת הקומיסרים ‪6.6.1941‬‬
 ‫‪162‬‬

‫"במאבק נגד הבולשביזם אין לצפות להתנהגות מצד האויב לפי עקרונות האנושיות או משפט העמים‪.‬‬
‫במיוחד יש לצפות ליחס מלא שנאה‪ ,‬אכזרי ובלתי אנושי כלפי שבויינו מצד הקומיסרים הפוליטיים‬
‫למיניהם‪ ,‬שהם הנושא האמיתי של ההתנגדות‪.‬‬
‫הצבא חייב להיות מודע‪:‬‬
‫‪ .1‬במאבק זה טעות היא לחוס על יסודות אלה ולנהוג כלפיהם בהתאפקות הנובעת ממשפט העמים‬
‫[‪]...‬‬
‫‪ .2‬הפותחים בשיטות לחימה ברבריות ואסייתיות הם הקומיסרים הפוליטיים‪ .‬כנגד אלה מוכרחים‬
‫לצאת מיד ובלי עיקוב בכל החריפות‪ .‬לפיכך כאשר תופסים אותם בזמן קרב או התנגדות‪ ,‬יש לחסלם‬
‫מיד וביסודיות"‪.‬‬
‫שבועיים לאחר הפלישה הוסיף הבהיר היידריך את הפקודה‪ ,‬בהנחייה ששלח למפקדי הס"ס‪" :‬יש‬
‫להוציא להורג כל אלה‪ :‬עסקני הקומינטרן (כמו כלל הפוליטקאים המקצועיים הקומוניסטים)[‪]...‬‬
‫קומיסרים עממיים‪ ,‬יהודים במנגנון המפלגה‪ ,‬יסודות קיצוניים אחרים[‪( ."]...‬ארד‪ ,‬י'‪ ,‬גוטמן‪ ,‬י'‪,‬‬
‫מרגליות‪ ,‬א'‪ ,‬שואה בתיעוד‪ ,‬יד ושם‪ ,‬תשל"ח‪ ,‬עמ' ‪)300‬‬
‫א‪ .‬הסבר את הקשר שבין "פקודת הקומיסרים" לבין תחילת השמדת היהודים בברית המועצות‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסבר את הקשר שבין מספרם הגדול של היהודים שחיו בשטחים שכבשו הנאצים בחודשים הראשונים‬
‫לאחר הפלישה לברית המועצות‪ ,‬לבין תחילת השמדת יהודי אירופה‪.‬‬

‫‪ .3‬ועידת ואנזה ו'הפתרון הסופי'‬

‫א‪ .‬הצג את עיקרי הנושאים שנידונו בועידה וההחלטות שנתקבלו‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסבר מה ניתן להסיק מכינוסה של הועדה והחלטותיה‪ ,‬על ייחודה של השואה והשמדת העם היהודי‪.‬‬

‫‪ .4‬ועידת ואנזה ו'הפתרון הסופי'‬

‫א‪ .‬במהלך הועידה הוצגה למשתתפים טבלה ובה מספרי היהודים במדינות שונות (סה"כ כ‪ 11-‬מיליון‬
‫יהודים)‪ .‬מה ניתן להסיק מהטבלה לגבי הטוטאליות של השמדת העם היהודי‪ .‬נמק את דבריך‪.‬‬
‫ב‪ .‬שאלת בני התערובת העסיקה את משתתפי הועידה במשך מרבית הכינוס‪ .‬הצג את ההחלטה שנתקבלה‬
‫בנושא והסבר את משמעותה‪.‬‬

‫נושא ‪ -2‬המרד בגטאות‬

‫המרידות בגטאות‬ ‫‪.1‬‬

‫א‪ .‬הסבר מי היו חברי המחתרות בגטאות ומדוע היו הראשונים להבין שהמדובר בהשמדה טוטאלית של‬
‫העם היהודי‪ .‬נמק את דבריך בעזרת דוגמאות שעליהן למדת‪.‬‬
‫הצג את מטרותיהן של המורדים בגטאות‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
 ‫‪163‬‬

‫המרידות בגטאות‬ ‫‪.2‬‬

‫א‪ .‬הסבר את השיקולים בעד ונגד היציאה למרד גלויי בגרמנים בתוך תחומיי הגטו‪.‬‬
‫ב‪ .‬מה היו הקשיים שבפניהם ניצבו המורדים בגטאות?‬

‫‪ .3‬המרידות בגטאות וההתנגדות היהודית בתקופת השואה (קטע מקור)‬

‫קרא את קטע המקור וענה על הסעיפים שאחריו‪:‬‬

‫בספטמבר ‪ 1943‬פרסמה המחתרת בגטו וילנה כרוז ובו קריאה להתקוממות‪:‬‬

‫"יהודים אין לנו מה לאבד‪ .‬המוות ישיגנו בלאו הכי‪ .‬מי מאמין עוד בחייו שעה שהמרצח משמיד אותנו‬
‫בשיטתיות? ידו של התליין תשיג כל אחד‪ ,‬מחבוא ופחדנות לא יצילו את החיים‪ .‬רק בהתגוננות מזויינת‬
‫נוכל להציל את חיינו וכבודנו‪ .‬מוטב ליפול בקרב בגטו מלהיות מובל כצאן לטבח‪ .‬ודעו‪ :‬בגטו קיים כוח‬
‫יהודי שאורגן אשר יתקומם עם נשק ביד‪ .‬מי שאין לו קרדום יאחז במוט בברזל ובמקל! הכו במרצחים!‬
‫תחי החירות! תחי ההתנגדות בנשק! מוות למרצחים!"‬

‫א‪ .‬הצג על פי הקטע ועל פי מה שלמדת את מטרות המורדים בגטאות‪ ,‬והסבר את הלבטים (הדילמות) של‬
‫המורדים בעת ביצוע מרד בתוך הגטו‪.‬‬

‫ב‪ .‬הסבר את הקשיים של המורדים בגטאות‪.‬‬

‫ג‪ .‬הסבר מה מייחד את מרד גטו ורשה לעומת מרידות בגטאות אחרים‪.‬‬

‫‪ .4‬המרד בגטאות (קטע מקור)‬

‫"‪ ...‬קומץ האנשים שמוסבים כאן הם אחרוני החלוצים שבפולין‪ ,‬כל אשר מסביב לנו פגרים מתים‪...‬‬
‫שתי דרכים לפנינו – להחליט כי עם שילוחו של היהודי הראשון מביאליסטוק אנחנו פותחים‬
‫בפעולה‪ ...‬שאיש מן הגרמנים לא יצא חי מן הגטו‪ ,‬שאף בית חרושת לא יישאר שלם‪ ...‬להילחם עד‬
‫האחרון‪ ,‬עד הסוף‪ ...‬זוהי הדרך האחת‪ .‬הדרך האחרת היא לצאת אל היער‪...‬‬
‫הרשל‪ :‬לפי הערכתי‪ ...‬הרוב המכריע של הגטו וגם משפחתנו נידון למוות‪ ,‬גורלנו נחרץ‪ ,‬את היער לא‬
‫ראינו מעולם כמחסה‪ ,‬לא נשאר למעננו אלא דבר אחד והוא ארגון התנגדות קולקטיבית בגטו בכל‬
‫מחיר‪ ...‬ולהוסיף פרק של כבוד להיסטוריה של ביאליסטוק היהודית ושל תנועתנו‪...‬‬
‫שרה‪ :‬חברים‪ ,‬על כבוד אין מה לדבר‪ ,‬ודאי שלהישאר בחיים חשוב יותר מלהרוג חמישה גרמנים‪.‬‬
‫אין לי ספק כי בהתקוממות נאבד כולנו ואילו ביער אפשר שינצלו‪ .‬אף אם חמישים אחוז מאנשינו‬
‫ינצלו‪ ,‬זה יהיה כבודנו‪( "...‬מתוך הפרוטוקול באספה הכללית של פעילי החלוץ בגטו ביאליסטוק‬
‫‪.)27.9.1943‬‬

‫א‪ .‬הצג את הדילמה המועלה באסיפת חברי תנועת החלוץ בגטו ביאליסטוק‪ ,‬והסבר את שיקולי החברים‬
‫בעד ונגד יציאה למרד בגטו?‬
 ‫‪164‬‬

‫ב‪ .‬על פי מה שלמדת באיזה דעה צידדו חברי המחתרת בגטו ורשה (נמק)‪ .‬הבא שלוש דוגמאות נוספות‬
‫לייחודו של מרד גטו ורשה‪.‬‬
‫מרד גטו וארשה (קטע מקור)‬ ‫‪.5‬‬
‫בווארשה נכתב בעיתון "השומר הצעיר" במארס ‪:1942‬‬
‫"יודעים אנו כי מסע קלגסיו של היטלר נפסק על ידי הצבא האדום רב הגבורה וכי בהתקפת האביב‬
‫יתחיל חיסולו הגמור של הנאציזם באירופה‪ ... .‬אין כל ספק בדבר‪ ,‬כי היטלר‪ ,‬בהרגישו כי קץ שלטונו‬
‫מתקרב‪ ,‬יאמר להטביע את היהודים בים של דם‪ .‬לקראת ימים קשים אלה מוכרח הנוער היהודי‬
‫להתכונן‪ ...‬מדורי דורות מעיקה עלינו מעמסת הפאסיביות וחוסר האמונה בכוחות עצמנו; אבל מצויים‬
‫בדברי ימינו גם דפים יפים ומזהירים של גבורה ומאבקים‪ .‬אל תקופות הגבורה הללו חובה עלינו‬
‫להצטרף" (ארד‪ ,‬י'‪ ,‬גוטמן‪ ,‬מרגליות‪ ,‬א'‪ ,‬השואה בתיעוד‪ ,‬תשל"ח‪ ,‬עמ' ‪.)220‬‬
‫א‪ .‬תאר לפי הקטע ולפי מה שלמדת מי היו המורדים בגטאות‪ ,‬מה היו השיקולים שהנחו אותם לפתוח‬
‫במרד ומה היו מטרותיהם‪.‬‬
‫ב‪ .‬תאר והסבר את ייחודו של מרד גטו ורשה‪.‬‬

‫המרד בגטאות (קטע מקור)‬ ‫‪.6‬‬

‫כרוז המרד בגטו וילנה (ראשית ‪" :)1942‬אל ניתן שיובילונו כצאן לטבח"‬
‫"נוער יהודי‪ ,‬אל תתן אמון במוליכים אותך שולל‪ .‬משמונים אלף היהודים שב'ירושלים דליטא' [כינוי‬
‫לוילנה] שרדו אך עשרים אלף‪ .‬לעינינו קרעו מאיתנו את הורינו‪ ,‬אחינו ואחיותינו‪ .‬היכן הם מאות‬
‫הגברים שנחטפו לעבודה בידי 'החוטפים' הליטאים? היכן הן הנשים הערומות והילדים‪ ,‬שהוצאו מאיתנו‬
‫בליל האימים של הפרובוקציה?‪ ...‬כל אשר הוצא משערי הגטו לא חזר עוד‪ .‬כל דרכיו של הגסטאפו‬
‫מובילות לפונאר [יער ההריגה של יהודי וילנה]‪ .‬ופנואר היא המוות‪.‬‬
‫המהססים השליכו מעליכם כל אשליה‪ ,‬ילדיכם‪ ,‬בעליכן‪ ,‬ונשיכם אינם עוד‪ ,‬פנואר אינה מחנה – שם נורו‬
‫כולם! היטלר זומם להשמיד את כל יהודי אירופה‪ ,‬על יהודי ליטא הוטל להיות הראשונים בתור‪ .‬אל נלך‬
‫כצאן לטבח!‬
‫נכון חלשים אנו וחסרי מגן‪ ,‬אולם התשובה היחידה לאויב היא התנגדות! אחים מוטב ליפול כלוחמים בני‬
‫חורין מלחיות בחסד מרצחים‪ .‬להתגונן! עד הנשימה האחרונה" (ארד‪ ,‬י'‪ ,‬גוטמן‪ ,‬מרגליות‪ ,‬א'‪ ,‬תשל"ט‪,‬‬
‫השואה בתיעוד‪ ,‬יד ושם‪ ,‬עמ' ‪.)345-344‬‬

‫א‪ .‬לפי הקטע‪ ,‬מהם הנימוקים בעד היציאה למרד שבהם משתמשים חברי המחתרת בכרוז שהפיצו‬
‫בגטו וילנה? ומה היו מטרותיהם?‬

‫ב‪ .‬הסבר מדוע העדיפו חברי המחתרות להישאר בגטו ולהילחם ולא להצטרף לפרטיזנים הלוחמים‬
‫ביערות‪.‬‬

‫נושא ‪ - 3‬היחס ליהודים בארצות הכיבוש הנאצי‬

 ‫‪165‬‬

‫‪.1‬היחס ליהודים בארצות הכיבוש הנאצי בתקופת השואה‬

‫א‪ .‬הצג את שלושת סוגי האוכלוסייה שסייעו ליהודים בארצות הכיבוש הנאצי בזמן בצוע הפתרון הסופי‬
‫והסבר שניים מהגורמים שהשפיעו על עמים להציל יהודים בתקופת השואה‪.‬‬

‫ב‪ .‬מה היה יחסה של האוכלוסייה המקומית ליהודים באחת מהמדינות שכבשו הנאצים במלחמת העולם‬
‫השנייה? הסבר את הגורמים שהשפיעו על יחס זה‪.‬‬

‫‪.2‬היחס ליהודים בארצות הכיבוש הנאצי בתקופת השואה‬

‫א‪ .‬הסבר את הגורמים שהשפיעו על יחסם של העמים בשטחים שנכבשו על ידי הנאצים כלפי היהודים‪.‬‬
‫ב‪ .‬תאר שתי דרכי עזרה והצלה שנקטו לא יהודים בפעילותם למען יהודי אירופה בתקופת הכיבוש‬
‫הנאצי‪.‬‬

‫‪ .3‬היחס ליהודים בארצות הכיבוש הנאצי בתקופת השואה (קטע מקור)‬

‫חיבור שכתב עימנואל רינגנבלום בדירת המסתור שלו בווארשה על יחסי יהודים‪-‬פולנים‪:‬‬
‫"אני מכיר אידיאליסט כזה‪ ,‬איש רכבות בשם תיאודור‪ ... .‬בווארשה יש לו דירה בקומת קרקע‪ ,‬לדירה‬
‫מחובר מרתף ובו מסתתרת משפחת אינטליגנטים יהודית‪ .‬שוער הבית‪ ,‬אנטישמי קנאי‪ ,‬רודף את‬
‫תיאודור ככל יכולתו‪ .‬הוא חושד בו שהוא מחביא יהודים‪ .‬יחד עם שכני הבית הוא עורך חיפוש‬
‫קולקטיבי בדירה – אך לשווא‪ .‬אך השוער טרם ויתר‪ .‬בקיץ הדלתות פתוחות והוא עוקב אחרי כל‬
‫הנכנס לבית של איש הרכבות‪ ... .‬לידידינו עוד מכרים יהודים המסתתרים בפרבר כלשהו‪ .‬ביום‬
‫שביליתי בחברתו נשרפה דירתם של אלה‪ .‬תיאודור נוסע אליהם‪ ,‬מוצא עבורם דירה אחרת ומשפחה‬
‫ארית שתהיה מוכנה להסתירם‪ ...‬רבים הם אותם גיבורים אלמונים העושים למען היהודים‪ ,‬למרות‬
‫הטרור‪ ,‬על אף האדישות ואפילו איבת חלק ניכר של הציבור" (רינגנבלום‪ ,‬ע'‪" .‬יחסי יהודים פולנים"‪,‬‬
‫כתבים אחרונים‪ ,‬יד ושם ‪ ,1994‬עמ' ‪.)281-280‬‬

‫א‪ .‬הצג‪ ,‬על פי המתואר בקטע‪ ,‬את יחסה של האוכלוסייה המקומית בשטחי הכיבוש הנאצי כלפי היהודים‪,‬‬
‫והסבר את הגורמים שהשפיעו על יחס זה‪ ,‬לפי המתואר בקטע‪ .‬לווה את דבריך בדוגמאות שעליהן‬
‫למדת‪.‬‬
‫ב‪ .‬מהו המניע להצלת יהודים המתואר בקטע? הצג והסבר מניעים נוספים ותאר את דרכי ההצלה הנפוצות‪.‬‬

‫‪.4‬יחס האוכלוסייה בארצות הכיבוש הנאצי כלפי היהודים – חסידי אומות העולם (קטע מקור)‬
‫"מה זאת אומרת? אם תלך לים ותראה מישהו טובע‪ ,‬לא תקפוץ להציל אותו?"‬
‫"יש דברים שהם חשובים יותר מהפחד‪ .‬המציאות היתה של פחד‪ ,‬כולם הסתגרו‪ ,‬הרוב התעלמו‬
‫מהסבל‪ ,‬הרבה הלשינו‪ ,‬לא מעט שיתפו פעולה‪ ,‬לי לא נראתה המציאות הזו כנכונה‪ ,‬אני נהגתי‬
‫אחרת והייתי נוהג כך גם היום"‪.‬‬
‫"היה לילה קר והייתה דפיקה בדלת אחרי שעת העוצר‪ ,‬אז אמרתי‪ ,‬אנשים נמצאים בחוץ‪ ,‬קר‬
‫להם‪ ,‬אז פתחתי‪ ,‬זהו" (מתוך עדויות של חסידי אומות העולם)‪.‬‬
 ‫‪166‬‬

‫א‪ .‬אילו מניעים מתוארים בקטע שגרמו לאותם אנשים להציל יהודים? הציגו אילו מניעים נוספים‬
‫היו לאנשים שהצילו יהודים בתקופת השואה והסבירו מה מייחד את חסידי אומות העולם משאר‬
‫מצילי היהודים‪.‬‬
‫ב‪ .‬כיצד תיארו המצילים את יחסה של האוכלוסייה בסביבתם כלפי היהודים? הסבר‪ ,‬לפי מה‬
‫שלמדת‪ ,‬את הגורמים ליחסה של האוכלוסייה כלפי היהודים‪ ,‬כפי שזה מתואר בקטע‪.‬‬

‫נושא – ‪ :5‬החשת ביצוע "הפתרון הסופי" – יהדות הונגריה‪ ,‬צעדות המוות‬

‫‪ .1‬יהדות הונגריה‪ ,‬צעדות המוות (קטע מקור)‬

‫"הם הצעידו אל מותן נשים שבקושי היו מסוגלות ללכת; הם מנעו מזון מנשים שהיו‬
‫כחושות‪ ,‬עד שמשקיפים מן הצד התקשו להאמין שהן חיות עדיין; הם כפו על נשים לבושות‬
‫בבלויי סחבות‪ ,‬שגופן איבד את כל שכבות השומן המגנות עליו‪ ,‬ללון בחוץ במזג אוויר חורפי;‬
‫הם הכו באלות נשים שבקושי היו מסוגלות להרים את ידן ולהגן על עצמן‪ .‬הרעיון כי הם‬
‫מובילים נשים אלה למקום שבו תוכלנה לעבוד היה מגוחך" (גולדהאגן‪ ,‬ד'‪ ,‬תליינים מרצון בשירות‬
‫היטלר‪ ,‬גרמנים רגילים והשואה‪ ,‬ידיעות אחרונות‪ ,1998 ,‬עמ' ‪.)341‬‬

‫א‪ .‬הצג את ההסברים השונים שניתנו על ידי ההיסטוריונים ל"צעדות המוות"‪ .‬באיזה מבין ההסברים תומך‬
‫ההיסטוריון ד' גולדהאגן? נמק את דבריך בעזרת קטע המקור‪.‬‬

‫ב‪ .‬הסבר מהן צעדות המוות‪ .‬מדוע ניתן לראות בצעדות אלו את המשכו של "הפתרון הסופי"?‬

‫פרק ג' ‪ :‬המאבק למען הקמת המדינה היהודית ובעיית‬

‫העקורים‬
‫נושא ‪ – 1‬עמדת ארה"ב ובריטניה בשאלת העקורים; מאבק היישוב היהודי בא"י והחלטת‬
‫האו"ם בשאלת א"י (כ"ט בנובמבר ‪)1947‬‬
‫מאבק היישוב היהודי בשלטונות המנדט – תנועת המרי העברי ‪.1‬‬
‫א‪ .‬ציינו מי הרכיב את תנועת‪ ,‬המרי והסבירו מה היו הסיבות להקמתה?‬
‫ב‪ .‬הציגו שלוש פעולות שביצעה תנועת המרי העברי בשנים ‪.1946-1945‬‬

‫‪ .2‬מאבק היישוב היהודי בשלטונות המנדט – תנועת המרי העברי‬

‫א ‪ .‬תאר את עיקרי ההסדר לשיתוף פעולה בין המחתרות במסגרת תנועת המרי העברי והצג שתי פעולות‬
‫שהתבצעו במסגרתה‪ .‬מה הייתה תגובת הבריטים לפעולותיה של תנועת המרי העברי?‬
 ‫‪167‬‬

‫ב ‪ .‬מה הייתה תגובת הבריטים לפעולותיה של תנועת המרי העברי ומדוע גרמה פעולה זו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לפירוקה‬
‫של התנועה?‬

‫‪.3‬מאבק היישוב היהודי בשלטונות המנדט – תנועת המרי העברי (קטע מקור)‬

‫מתוך מאמר המערכת של עיתון "הארץ" שהתפרסם למחרת פיצוץ מלון המלך דוד בירושלים‪:‬‬

‫"לשווא נבקש ברגע הזה הגדרה‪ ,‬שהיא הולמת את המעשה שנעשה אתמול בירושלים‪ .‬שום הגדרה‪ ,‬שום‬
‫דבר גינוי‪ ,‬שום ביטוי הזדעזעות לא ימסרו אף מעט מרגש הזוועה הממלא את הלב‪ ...‬עם גילוי שמות‬
‫אלה שנרצחו – עובדים שישבו ליד שולחנות עבודתם‪ ,‬ומבקרים שבאו למשרדי הממשלה לרגל‬
‫ענייניהם הציבוריים או הפרטיים‪ .‬גם בפרשת הזוועות‪ ,‬שזעזעו את הארץ הזאת בשנים האחרונות‬
‫ומאורעות הדמים בעבר‪ ,‬תתפוס הטרגדיה הזאת "מקום אי‪-‬כבוד" משווע"‪.‬‬

‫א‪ .‬מי ביצע את הפעולה? מדוע היווה פיצוץ מלון המלך דוד את הגורם הרשמי לפירוק 'תנועת המרי‬
‫העברי'? ואילו עוד סיבות גרמו לפירוקה של תנועת המרי העברי?‬
‫ב‪ .‬תאר את הפיצול שחל בקרב היישוב היהודי בנוגע לשיטת המאבק הרצויה להקמת המדינה‪ .‬בתשובתך‬
‫התייחס לשיטות המאבק השונות ומטרותיהן וציין את הגורמים העומדים מאחורי המאבק‪.‬‬

‫‪.4‬מאבק היישוב היהודי בשלטונות המנדט בשנים ‪1946-1947‬‬

‫א‪ .‬הסבר את שתי הגישות שרווחו בישוב היהודי כלפי המאבק בבריטניה בשנים ‪.1946-7‬‬
‫ב‪.‬הסבירו מהו המאבק הצמוד‪ ,‬ומהו המאבק הרצוף והציגו דוגמא לכל אחד מהם‪.‬‬

‫‪.5‬מאבק היישוב היהודי בשלטונות המנדט בשנים ‪1946-1947‬‬

‫א‪ .‬הסבר את מטרותיו של המאבק הצמוד והצג שתי פעולות מתחומים שונים שננקטו במסגרתו‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסבר את מטרותיו של המאבק הרצוף‪ ,‬מי נטל בו חלק ותאר פעולה אחת שננקטה במסגרתו‪.‬‬
‫‪.6‬מאבק היישוב היהודי בשלטונות המנדט בשנים ‪1946-1947‬‬
‫הצג את אחד מדפוסי הפעולה שננקטו במסגרת שיטת המאבק הצמוד‪ ,‬ציין את מטרותיה‪ .‬הצג‬ ‫א‪.‬‬
‫פעולה אחת שננקטה במסגרתה והצג את משמעותה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסבר את הקשיים שבהם נתקל היישוב במסגרת המאבק בתחום ההעפלה‪.‬‬

‫‪ .7‬מאבק היישוב היהודי בארץ‪-‬ישראל נגד הבריטים ‪( 1945-1947‬שאלת מקור)‬

‫"המסמכים הבריטיים שנחשפו בשנים האחרונות מגלים כי להעפלה הוקצה מקום מרכזי בשיקולי‬
‫המדיניות הבריטית ובנוגע לשאיפתם [של הבריטים] להמשיך ולהחזיק בא"י‪ .‬בווין היה מוטרד מכך שיש‬
‫נושא המשמש דבק מיוחד ליישוב כולו‪ ,‬לתנועה הציונית ולעם היהודי‪ .‬דעת הקהל‪ ,‬כולל זו שבבריטניה‪,‬‬
‫נטתה חסד לפליטים היהודים המבקשים לבנות להם בית‪ .‬הנהגת היישוב‪ ,‬שביצעה את ההעפלה‪,‬‬
 ‫‪168‬‬

‫הצליחה להתמודד עם בריטניה הגדולה ולפגוע בה הודות לשימוש נבון בסיטואציה היסטורית‬
‫חד‪-‬פעמית‪.‬‬
‫החשיבות העיקרית של ההעפלה היא אומנם בתחום המדיני‪ ,‬אולם נועדו לה תפקידים חשובים נוספים‪.‬‬
‫(פרופ' זאב צחור‪" ,‬ההעפלה ‪.)1945-1948‬‬

‫א‪ .‬הסבר על פי הקטע‪ ,‬מה היה החשש של הממשלה הבריטית בעקבות הניסיונות של הנהגת היישוב‬
‫להביא את פליטי השואה לארץ? הצג על פי מה שלמדת ועל פי הקטע אילו תפקידים חשובים נוספים‬
‫היו למאבק ההעפלה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הצג תחום פעילות נוסף (מלבד ההעפלה) שבו נאבק היישוב היהודי בבריטים בתקופה זו‪ ,‬והסבר מה‬
‫ביקש היישוב להשיג באמצעות פעילות זו‪.‬‬
‫‪.8‬המאבק להקמת המדינה – 'מאבק צמוד'‬
‫א‪ .‬הצג את אחת מן הפעלות שביצע היישוב בתחום ההעפלה ותוצאותיה‪ ,‬והסבר את משמעותה‬
‫למאבק להקמת המדינה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הצג את אחת מן הפעולות שביצע היישוב בתחום ההתיישבות ותוצאותיה‪ ,‬והסבר את משמעותה‬
‫למאבק להקמת המדינה‪.‬‬
‫‪.9‬המאבק בבריטים והעברת שאלת א"י לאו"ם (קטע מקור)‬
‫"אזרחי המולדת העברית‪ ,‬חיילי ישראל‪ ,‬נוער עברי‪ ,‬אחיותי ואחי בציון!‬
‫מקץ שנים רבות של מלחמה במחתרת‪ ,‬של רדיפות ועינויים‪ ,‬עינויי גןף ונפש‪ ,‬מתייצבים לפניכם‬
‫המורדים במלכות הרשע כשברכת הודיה בפיהם ותפילה למרום בליבם‪ ...‬המרד העברי של השנים תש"ד‬
‫תש"ח (‪ )1944-1948‬הוכתר בהצלחה‪ ,‬המרד העברי הראשון אחרי התקוממות החשמונאים שנסתיים‬
‫בנצחון‪ .‬שלטו השעבוד של בריטניה בארץ מולדתנו הוכה‪ ,‬עורער‪ .‬פורר וסולק‪ ...‬אנחנו עלינו למחתרת‪,‬‬
‫תחת שלטון דיכוי נכרי כדי להכותו ולסלקו‪ .‬ואכן הכינו‪ ,‬היטב הכינו‪ ,‬וסילקנוהו‪ ,‬לעולם סילקנוהו‪".‬‬
‫(מתוך נאומו של מנחם בגין‪ ,‬מפקד האצ"ל‪ ,‬שהתפרסם בעיתון המשקיף‪ ,‬ח' באייר תש"ח‪.)17.5.1948 ,‬‬
‫א‪ .‬על פי דבריו של בגין‪ ,‬מה הייתה הסיבה שהביאה לכך שהבריטים החזירו את המנדט על ארץ‪-‬ישראל‬
‫לידי האו"ם ועזבו בסופו של דבר את הארץ?‬
‫ב‪ .‬האם ישנן סיבות נוספות שאינן מוזכרות בנאומו של בגין להעברת שאלת א"י לאו"ם?‬
‫ג‪ .‬על איזו דרך מאבק מדבר בגין בנאומו? בשובתך התייחס לשאלות הבאות‪ :‬מה הייתה מטרתה‬
‫העיקרית? מי היו הגורמים שלקחו בה חלק? מי היו הגורמים ביישוב שהתנגדו לה ומדוע? אילו‬
‫פעולות ננקטו במסגרתה?‬
‫‪.10‬העברת שאלת ארץ ישראל לאו"ם‪:‬‬
‫א‪ .‬הסבר את הסיבות שבגינן העבירה בריטניה את שאלת ארץ‪-‬ישראל לדיון באו"ם‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסבר את הגורמים שהשפיעו על החלטת עצרת האומות המאוחדות לסיים את המנדט הבריטי על‬
‫ארץ‪-‬ישראל ולחלק את הארץ למדינה יהודית ולמדינה ערבית‪.‬‬
 ‫‪169‬‬

‫‪.11‬העברת שאלת א"י לאו"ם קטע מקור‬

‫ההיסטוריון יהודה באואר טוען כי‪:‬‬
‫"הוויכוח בשאלה מי גירש את הבריטים מארץ ישראל הוא חסר משמעות‪ .‬איש לא גירש אותם‪ ,‬הם‬
‫החליטו ללכת מפני שראו בכך את הביטוי הטוב ביותר לאינטרסים שלהם לאחר שאבדה להם‬
‫התמיכה האמריקאית‪ ,‬ותמיכה זו אבדה להם בשל השלכותיה של השואה"‪( .‬מתוך‪ :‬סמפלר ש‪( .‬עורך)‪.‬‬
‫היישוב היהודי בעת החדשה‪ ,‬משרד הביטחון‪ ,1983 ,‬עמ' ‪.)284‬‬

‫א‪ .‬הסבר את טענתו של ההיסטוריון יהודה באואר באשר לנסיבות שהובילו בסופו של דבר לסיום המנדט‬
‫הבריטי על א"י‪.‬‬

‫ב‪ .‬אילו עוד גורמים הביאו את הבריטים להעביר את שאלת א"י לדיון באו"ם?‬

‫‪.12‬הדיון באו"ם בשאלת ארץ‪-‬ישראל והחלטת החלוקה‬

‫א‪ .‬הצג את עמדתה של אחת המעצמות (ארצות‪-‬הברית או ברית‪-‬המועצות) בדיון שהתקיים באו"ם בשאלת‬
‫ארץ‪-‬ישראל והסבר את השיקולים שהשפיעו על עמדתה‪.‬‬
‫הצג את החלטת האו"ם בשאלת ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬שהתקבלה בכ"ט בנובמבר ‪ .1947‬מה הייתה תגובת‬ ‫ב‪.‬‬
‫היהודים על החלטה זו‪ ,‬ומה הייתה תגובת הערבים על ההחלטה?‬

‫‪.13‬קטע מקור ‪ -‬העברת שאלת ארץ ישראל לאו"ם‬

‫קרא את הקטע שלפניך וענה על שני הסעיפים א‪ -‬ב שאחריו‪.‬‬
‫"כידוע קשורות שאיפותיו של חלק ניכר מהעם היהודי בבעיית א"י ועיצוב משטרה בעתיד‪.‬במלחמה‬
‫האחרונה עברו על העם היהודי תלאות וייסורים שאין דוגמתם‪ ...‬מספר עצום של שארית הפליטה‬
‫נמצאו נטולי מולדת‪ ,‬קורת גג ואמצעי קיום ‪ .‬מאות אלפים יהודים נודדים על פני ארצות שונות‬
‫באירופה בחפשם אמצעי קיום ‪ ,‬בחפשם מקלט‪...‬הגיע הזמן לבוא לעזרת אנשים אלה ולא רק במילים‬
‫אלא במעשים‪...‬זאת חובתן של האומות המאוחדות‪....‬העובדה ששום מדינה באירופה לא יכולה להבטיח‬
‫את הגנת הזכויות האלמנטאריות של העם היהודי מסבירה את שאיפת היהודים להקמת מדינה‬
‫משלהם‪ ...‬אי אפשר לשלול זכות זו מן העם היהודי בייחוד כשמביאים בחשבון את שעבר עליו במלחמת‬
‫העולם השנייה‪( "...‬קטע מנאומו של נציג בריה"מ ‪,‬אנדריי גרומיקו ‪,‬באו"ם מאי ‪.)1947‬‬

‫א ‪.‬מדוע לפי גרומיקו על האו"ם לתמוך במדינה ליהודים ?הסבר שיקול‪ /‬מניע נוסף של‬
‫ברית המועצות לתמיכה בהחלטת הכ"ט בנובמבר ‪.1947‬‬
 ‫‪170‬‬

‫ב ‪.‬הצג את עיקרי ההחלטה ו הסבר את תגובת ערביי א"י להחלטת האו"ם מיום כ"ט בנובמבר ‪ 1947‬ואת‬
‫תגובת הישוב היהודי להחלטה ז‬

‫‪ .14‬קטע מקור ‪ -‬העברת שאלת ארץ ישראל לאו"ם‬

‫מתוך דבריו של בן‪-‬גוריון בישיבת הועדת הפועל של ההסתדרות בתגובה להחלטת האו"ם‪:‬‬
‫"[‪ ]...‬זה מהימים הגדולים בהיסטוריה שלנו‪ .‬אמנם קוצצו שאיפותינו וגם ההתחייבויות הבין‪-‬לאומיות שניתנו‬
‫לנו‪ :‬צומצם השטח‪ ,‬ירושלים נעשתה בינלאומית‪ .‬כמעט ולא ניתנו לנו הרים‪ ,‬למעלה משלושים נקודות [שלנו]‬
‫בשטח הערבי‪ ,‬הגבולות רעים מבחינה צבאית ופוליטית‪ .‬אבל היו הישגים רבים גדולים מאלה‪ .‬קיבלנו את חוף‬
‫הים‪ ,‬רוב העמקים‪ ,‬רוב מקורות [המים] בצפון‪ ,‬רוב השטחים הריקים‪ ,‬שני ימים‪ .‬הכרת העצמאות על ידי רוב‬
‫העולם‪ ,‬כל הדמוקרטיות‪ ,‬על ידי אמריקה ורוסיה ביחד"‪.‬‬

‫א‪ .‬הצג‪ ,‬בעזרת הקטע‪ ,‬את תגובת היישוב היהודי להחלטה שנתקבלה באו"ם בכ"ט בנובמבר‪ .‬בתשובתך‬
‫התייחס לתוכן ההחלטה ולנימוקים שמעלה בן גוריון לזכותה וכנגדה‪.‬‬

‫ב‪ .‬בן גוריון מתייחס לתמיכת ברית המועצות וארצות הברית בהחלטה‪ .‬הסבר בקצרה‪ ,‬מדוע תמכו שתי‬
‫המעצמות המובילות בהחלטה‪.‬‬

‫‪ .15‬תהליך הדה – קולוניזציה במזרח התיכון‬

‫א‪.‬הסבר שלושה גורמים לתהליך הדה – קולוניזציה שהתרחש במזרח התיכון ובצפון אפריקה בשני העשורים‬
‫הראשונים לאחר‬

‫מלחמת העולם השנייה‪.‬‬

‫ב‪ .‬הצג את המאפיינים של תהליך זה והבא דוגמה למאבק לאומי בארץ שלמדת עליה‪.‬‬

‫‪ .16‬העלייה והקליטה בשנות ה – ‪ 50‬וה – ‪ 60‬ואירועי ואדי סאליב‬

‫א‪ .‬הסבר את תפיסת "כור ההיתוך" אשר הנחתה את רשויות המדינה בתהליך קליטת העולים בשני העשורים‬
‫הראשונים לקיומה‬

‫של מדינת ישראל‪ .‬הבא דוגמא אחת למימושה של תפיסה זו בתחום התרבות או החינוך‪.‬‬

‫ב‪ .‬קרא את הקטע שלפניך וענה על השאלה שאחריו‪.‬‬

‫באותם הרגעים ממש נקבע גורל עתיד המדינה‪...‬במקום התלקחות גדולה באה התפייסות גדולה‪ ,‬מיזוג גלויות‬
‫אמיתי ‪ .‬דוד בן הרוש וחבריו מסרו עצמם לידי ובאו פרפורי הגסיסה של המרד המרוקני הגדול‪ .‬במקום‬
 ‫‪171‬‬

‫התנגשות בין יהודים ממוצא מזרח תיכוני ויהודים ממוצא מזרח אירופי‪ ,‬בא שינוי דרסטי בגישתו של הממשל‬
‫אל האוכלוסיות יוצאות ארצות המזרח התיכון‪.‬‬

‫(מעובד מתוך קארל זינגר‪" ,‬מזיכרונותיו של בלש ישראלי"‪ ,‬חיפה‪1991 ,‬‬

‫הצג את האירועים שפרצו בוואדי סאליב בחיפה ‪ ,‬ביולי ‪.1959‬‬

‫האם דבריו האופטימיים של קרל זינגר ‪ ,‬המובאים בקטע ‪ ,‬מבטאים נכונה את הלך הרוח במדינת ישראל‬
‫בתקופה שלאחר האירועים ? נמק את תשובתך‪.‬‬

‫‪ .17‬מ"כור היתוך" ל"רב תרבותיות"‬

‫א‪ .‬מהי תפיסת "כור ההיתוך"? הסבר את הגורמים לאימוץ תפיסה זו בשני העשורים הראשונים של המדינה‪.‬‬

‫ב‪ .‬הסבר שניים מהגורמים למעבר מתפיסת "כור ההיתוך" לתפיסת ה"רב תרבותיות" ‪ ,‬והצג שני ביטויים ל"רב‬
‫תרבותיות" בחברה הישראלית בעשורים האחרונים של המאה העשרים‪.‬‬

‫‪ .18‬מלחמת יום הכיפורים‬

‫א‪ .‬הסבר שניים מהמניעים של סוריה ומצרים לתקוף את ישראל באוקטובר ‪ ,1973‬הצג את תוצאות המלחמה‬
‫באחת החזיתות עם סיום הקרבות‪.‬‬

‫ב‪ .‬הסבר את השפעות המלחמה על מדינת ישראל ‪ ,‬השפעה אחת בתחום היחסים הבין לאומיים ושתי השפעות‬
‫בתחום הפוליטי חברתי‪.‬‬
172