‫עמדת מנהיגי התנועה הציונית במלחמת העולם הראשונה‬

‫בימי מלחה"ע ה‪ 1 -‬עמדה ההנהגה הציונית בפני דילמה‪ :‬האם לתמוך במדינות‬
‫ההסכמה‪ ,‬או במדינות המרכז ?‬
‫העמדה הרשמית של התנועה הציונית במלחמת העולם הראשונה הייתה עמדה ניטראלית‪.‬‬
‫ההסתדרות הציונית הקימה משרד קשר בדנמרק שמטרתו הייתה לתאם ולקשר בין‬
‫ההסתדרויות הציוניות המקומיות בארצות השונות על מנת לוודא שהגופים הציוניים במדינות‬
‫השונות שומרים על ניטרליות‪.‬‬

‫השיקולים שהשפיעו על ההחלטה של התנועה הציונית לנקוט עמדה ניטראלית במלחמת‬

‫העולם הראשונה‪:‬‬
‫‪ ‬העובדה שבכל המדינות הלוחמות היו מרכזים יהודיים גדולים‪ ,‬ועשרות אלפי‬
‫חיילים יהודים נלחמו בכל צד ותמיכה בצד מסוים עלולה לגרום לפגיעה ביהודים‬
‫בצד שכנגד‪.‬‬

‫‪ ‬הדאגה לביטחון היהודים באירופה שהיו תחת שלטון מדינות המרכז והיישוב‬
‫היהודי בארץ־ישראל שהיה תחת השלטון העות'מאני ‪ -‬תמיכה במדינות ההסכמה‬
‫(אנגליה ‪ /‬צרפת ‪ /‬רוסיה ) הייתה עשויה לסכן את מצבם של יהודי גרמניה ואוסטר ו‬
‫הונגריה ולפגוע קשה בחייהם של יהודי ארץ ישראל שהיו תחת שליטת האימפריה‬
‫העות'מאנית‪.‬‬

‫‪ ‬הדאגה לביטחון היהודים באירופה שהיו תחת שלטון מדינות ההסכמה ‪ -‬תמיכה‬
‫במדינות המרכז (גרמניה ‪ /‬אוסטרו הונגריה והאימפריה העות'מנית) עשויה לפגוע‬
‫ביהודים במדינות ההסכמה‪.‬‬

‫‪ ‬שאלת העתיד המדיני של ארץ־ישראל ‪ -‬תמיכה בגרמניה ובמדינות המרכז הייתה‬

‫עלולה להעיב על היחסים עם בריטניה ובכך לפגוע בסיכוים לקבל מהבריטים‪ ,‬שעמדו‬
‫לכבוש את הארץ‪ ,‬התחייבות להקמת בית לאומי יהודי בארץ ישראל‪.‬‬

‫יש להדגיש יחד עם זאת‪ ,‬כי ככל שהמלחמה התקדמה והתברר כי בריטניה עתידה‬
‫לכבוש את ארץ ישראל‪ ,‬גברה התמיכה של התנועה הציונית במדיניות ההסכמה‪ .‬חיים‬
‫ויצמן אחד ממנהיגיה הבולטים של התנועה הציונית‪ ,‬אף ניהל מו"מ עם בריטניה לקבלת‬
‫הצהרת בלפור‪ ,‬ואף הוקמו גדודים עבריים שנלחמו במסגרת הצבא הבריטי במלחמה‬
‫בגליפולי ולכיבוש א"י ‪.‬‬

‫‪1‬‬
 ‫היישוב היהודי בא"י בתקופת מלחמת העולם הראשונה‬

‫‪ - 1914‬ערב המלחמה ‪ -‬יש בא"י ‪ 85,000‬יהודים‪ .‬היישוב היהודי בתהליך צמיחה‪ ,‬עליה‬
‫והתרחבות ‪ .‬המלחמה הביאה לשינוי‪ ,‬היא קטעה את רצף העליות הראשונה והשנייה‪ .‬בהן‬
‫הוקמו עשרות נקודות התיישבות‪ ,‬הוקמה העיר ת"א שצמחה במהירות‪ ,‬הישוב החל‬
‫להתפתח בתחום החינוך העברי‪ ,‬תרבות‪ ,‬רפואה כל ההישגים הללו עמדו בפני סכנה עם‬
‫פרוץ המלחמה‪ .‬בתום המלחמה‪ ,1918 ,‬חיים בא"י ‪ 56,000‬יהודים בלבד‪.‬‬

‫מדיניות השלטון העות'מני כלפי היישוב היהודי בא"י בתקופת מלחמת העולם הראשונה‪:‬‬
‫המניעים למדיניות‪:‬‬

‫ג'מאל פחה (המושל העות'מאני של סוריה וא"י והמפקד הצבאי)‪ ,‬ביחד עם עוזריו ראו‬
‫בציונים ומוסדותיהם אויבים בשל קשריהם עם רוסיה ובריטניה‪ .‬נטייתם הייתה לחסל‬
‫סופית את הישוב היהודי בארץ‪.‬‬
‫תורכיה לחמה ברוסיה‪ ,‬מכיוון שמוצאם של מרבית היהודים מבני הישוב היה ממזרח‬
‫אירופה‪ ,‬נטו התורכים לראות ביהודים "גייס חמישי" (מרגלים) לטובת מדינות ההסכמה‪.‬‬
‫כישלון ההתקפה התורכית באזור תעלת סואץ (‪ )1915‬גרם לג'מאל פחה להקשות את‬
‫יחסו כנגד בני הישוב היהודי בארץ‪.‬‬

‫קשיי היישוב בתקופת המלחמה‬

‫‪ .1‬נוצר נתק בין היישוב ואירופה‪:‬‬

‫לאור המלחמה מיצרי הבוספורוס והדרדנלים נסגרו בפני אוניות זרות ואוניות רוסיות‬
‫לא יכלו להגיע לא"י‪ .‬גם אוניות של מדינות ההסכמה (בריטניה‪ ,‬צרפת‪ ) ...‬לא יכלו‬
‫להגיע בשל מצב המלחמה‪.‬‬
‫הקשרים הכלכליים החיצוניים כמעט ונותקו לחלוטין כספי החלוקה לא מגיעים ואנשי‬
‫היישוב הישן שהיו תלויים בתרומות נותרו כמעט ללא אמצעי קיום‪.‬‬
‫התורכים הכריזו על מורטוריום (דחיית תשלומי חובות)‪ ,‬בנקים נסגרו‪ ,‬ערך המטבע‬
‫ירד והמחירים עלו‪.‬‬

‫‪ .2‬ביטול הקפיטולציות‪ -‬ביטול המעמד המיוחד והזכויות המיוחדות שהיו לנתינים הזרים‬
‫בא"י‪ .‬רבים מבני הישוב שהיו נתיני המעצמות (בעיקר של רוסיה)‪ ,‬נותרו ללא הגנה‬
‫חוקית וגורלם היה מעתה בידיו של ג'מאל פחה‪.‬‬

‫‪ .3‬פקודת ההתעת'מנות ‪-‬‬

‫חיוב תושבים לקבל את הנתינות העות'מנית וחובת הגיוס לצבא התורכי או הברירה‬
‫לעזוב את א"י‪ .‬הרוב התעת'מנו‪,‬כ‪ 15,000-‬גורשו מהארץ למצרים‪.‬‬

‫‪ .4‬הגבלות כלכליות‪:‬‬
‫הוטל מס מלחמה למימון הוצאות הצבא‪.‬‬
‫ננקטה מדיניות שהעדיפה את הצבא התורכי וצרכיו ונמנעה אספקה של מוצרים‬
‫לאוכלוסייה האזרחית‪ ,‬דבר שגרם למחסור במצרכי מזון בסיסיים ולהרעבה של‬
‫התושבים ולשיתוק החיים הכלכליים‪.‬‬
‫נאסרה העברת כספים ומכירת קרקעות ליהודים‪.‬‬
‫מתקפה תורכית על תעלת סואץ‪ ,‬ב‪ ,1915 -‬גרמה לכך שהתורכים החרימו בהמות‬
‫עבודה והטילו עבודות כפייה של פועלים עבריים לסלילת כבישים ולהנחת מסילות‬
‫ברזל‪.‬‬
‫לאחר כישלון כיבוש התעלה‪ ,‬חזרו הכוחות התורכיים מוכים ומתוסכלים לא"י‪ ,‬וזה‬
‫גרם לסבל נוסף של הישובים העבריים‪ ,‬בעיקר כתוצאה מהחרמות יבול ומצרכי מזון‪,‬‬
‫וגזילת רכושם של היהודים‪.‬‬

‫‪2‬‬
 ‫‪ .5‬גזירות לביטול הציביון הציוני של היישוב‪:‬‬
‫איסור פעילות ציונית‪ ,‬איסור הנפת הדגל הציוני‪ ,‬גירוש המנהיגים הציוניים מא"י נאסר‬
‫השימוש בבולי קק"ל‪.‬‬
‫בבתי הספר חובה היה ללמד את השפה התורכית‪.‬‬
‫חובה היה להחליף את השלטים העבריים לשלטים תורכיים וצבועים בצבעי הדגל‬
‫התורכי(אדום ולבן)‪.‬‬
‫העיתונות העברית עמדה תחת צנזורה חמורה‪.‬‬
‫פירוק המושבות מנשקן ‪,‬איסור פעילות ארגון "השומר" ואיסור שמירה עברית‪.‬‬

‫‪ .6‬גירוש תושבי ת"א – יפו‪:‬‬

‫ב‪ ,1917-‬מחשש לשיתוף פעולה עם הצבא הבריטי המתקדם‪ 5,000 ,‬יהודים מת"א‬
‫ומיפו גורשו לגליל‪ ,‬לירושלים‪ ,‬פתח‪-‬תקווה‪ ,‬כפר‪-‬סבא‪.‬‬
‫לחץ דעת הקהל של יהודי העולם הביא לכך שהגירוש נעצר‪.‬‬

‫‪ .7‬מכת ארבה ‪ -‬רעב ומגפות‪:‬‬

‫בשנים ‪ 1915-1916‬פקדו את הארץ מכת ארבה ושרב כבד שהשמיד שדות ומשקים‬
‫רבים‪ .‬וכתוצאה מההחרמות התורכיות והגירושים נוצר מחסור חמור שגרר רעב כבד‪ .‬תנאי‬
‫התברואה‪ ,‬בעיקר ב"ישוב הישן"‪ ,‬היו קשים‪.‬‬
‫המגפות‪ ,‬הרעב‪ ,‬השרב‪ ,‬הגירושים‪ ,‬כל אלה גרמו למותם של כ‪ 10,000 -‬יהודים (בעיקר‬
‫אנשי ה"יישוב הישן")‪.‬‬

‫תגובות היישוב העברי והתנועה הציונית‪:‬‬

‫בתחום הכלכלה‪:‬‬
‫הופעלו אירגוני סיוע של תנועת הפועלים‪ ,‬הוקם "הועד להקלת המשבר" שדאג לאספקת‬
‫מזון‪ ,‬מקומות עבודה (הקמת המשביר)‪ .‬העברת‪/‬הברחת כספים מחו”ל בצורה חשאית‪.‬‬
‫סיוע של קונסולים זרים (בעיקר ארה"ב וגרמניה) שהפעילו לחץ על התורכים להימנע‬
‫מפגיעה פיזית‪.‬‬
‫סיוע של יהדות ארה"ב ואניות אמריקאיות שהמשיכו להגיע עד כניסת ארה"ב למלחמה‪.‬‬

‫בתחום הביטחון‪:‬‬
‫גיוס לצבא התורכי ‪ -‬על מנת לשמור על הישוב‪ ,‬להימנע מפגיעה במשפחות‪ .‬המסרבים‬
‫להתעת'מן נאלצו לעזוב את הארץ‪ ,‬חלקם הגיע למצרים ושם התגייסו לצבא הבריטי‬
‫במסגרת גדודים העבריים‪.‬‬
‫השתמטות באמצעות מתן שוחד‪ ,‬באמצעות עבודה הקשורה למאמץ המלחמתי‪,‬‬
‫הסתתרות‪ ,‬ועל רקע דת‪.‬‬
‫הקמת ניל"י רשת ריגול לטובת בריטניה והתגייסות לגדודים העבריים‪.‬‬

‫‪3‬‬
 ‫פרשת ניל”י ("נצח ישראל לא ישקר")‬

‫הארגון הוקם ע"י קבוצת צעירי מושבות‪ ,‬בעיקר מזיכרון‪-‬יעקב‪ ,‬שהיו פרו‪-‬בריטים‪ ,‬ורצו לסייע‬
‫לצבא הבריטי הנמצא במצרים במאבק בתורכים‪ .‬בראש הארגון עמד אהרון אהרונסון‪ ,‬שהיה‬
‫מדען ידוע‪ ,‬הוא חקר ועסק בניסויים בתחום החקלאות‪ ,‬דבר שאפשר לו תנועה חופשית‬
‫יחסית‪ .‬חברים נוספים‪ :‬אלכסנדר ושרה אהרונסון‪ -‬אחיו ואחותו‪ ,‬אבשלום פיינברג מראשל"צ‪,‬‬
‫יוסף לישנסקי‪,‬נעמן בלקינד ואחרים‪.‬‬

‫הסיבות להקמת ניל"י‬

‫זירוז כיבוש ארץ ישראל ע”י הבריטים וסילוק השלטון העות'מאני שהיה עוין ליישוב‪.‬‬
‫חבריה האמינו שמדינות ההסכמה ינצחו‪ ,‬הם קיוו שבזכות השותפות עם בריטניה בכיבוש‬
‫א"י יוכלו לדרוש הטבות מדיניות לישוב‪.‬‬
‫המדיניות התורכית ‪ -‬היחס הקשה של השלטונות ‪ -‬שאיימו על קיומו של היישוב‪.‬‬

‫פעולות ריגול‪:‬‬
‫העברת ידיעות מודיעיניות לבריטים אודות הצבא התורכי‪ ,‬תנועות הצבא שחנה בא"י‪ ,‬על‬
‫בסיסיו ומורל חייליו‪.‬‬
‫אהרון אהרונסון בתוקף תפקידו כחוקר וכאגרונום‪ ,‬שיגר את אנשיו לסיני תחת המסווה של‬
‫חקירת תופעת הארבה אנשי הארגון הצליחו לאסוף מידע מודיעיני אודות היקפי ומהלכיו של‬
‫הצבא התורכי‪.‬‬
‫המידע הועבר בעיקר באמצעות מעבר מרגלים מא"י למצרים דרך סיני‪ ,‬איתות לספינות‬
‫מתחנת הניסיונות בעתלית והעברת ידיעות באמצעות יוני דואר‪.‬‬

‫הברחת כספים‪:‬‬
‫העברת כספים מחו”ל לא”י לקיום היישוב‪.‬‬

‫בקרב היישוב היהודי התנהל ויכוח קשה בין התומכים והמתנגדים לפעולת המחתרת ‪:‬‬
‫התומכים‪:‬‬
‫תנועה שהצילה את היישוב מרעב וחתרה להצילו מהשמדה‪ ,‬חברי המחתרת חשבו שהם‬
‫משרתים את האינטרס הלאומי‪ ,‬הם גילו אומץ רב ונחישות להקריב את חייהם למען ה יישוב‬
‫ופעולתם תרמה לניצחון הבריטים‪.‬‬
‫המתנגדים‪:‬‬
‫טענו שהארגון בדלני‪ ,‬אליטיסטי ומתנשא‪ .‬הארגון פעל על דעת עצמו בניגוד לעמדת הנהגת‬
‫היישוב ולקו המוצהר של התנועה הציונית ומעשיו סיכנו את היישוב בחוסר אחריות‪ ,‬מעשה‬
‫הבגידה עלול לפגוע בכל הציבור היהודי בא"י‪.‬‬

‫חשיפת הארגון‬
‫הרשת נחשפה ב‪ ,1917 -‬יונת דואר שלרגלה הוצמד כתב סתרים נחתה בטעות בתחנת‬
‫משטרה תורכית‪.‬התורכים לא הצליחו לפענח‪ ,‬אולם ידעו שפועלת רשת ריגול‪.‬‬
‫נעמן בלקינד שיצא למצרים כשברשותו חומר מודיעיני נתפס ובעינויים קשים הוציאו ממנו‬
‫התורכים מידע אודות הרשת‪ .‬באוקטובר ‪ 1917‬נעצרו בזיכרון‪-‬יעקב מרבית חברי הרשת‪.‬‬
‫שרה אהרונסון עונתה קשות‪ ,‬אך לא הסגירה את שותפיה והתאבדה בביתה מספר‬
‫חברים שנתפסו נשפטו למוות (לישנסקי ובלקינד)‪.‬‬
‫אהרון אהרונסון שהה באירופה ולא נתפס‪ .‬הוא נהרג ב‪ 1919-‬בתאונת מטוס‪.‬‬
‫לאחר חשיפת הרשת פרץ גל רדיפות נגד היישוב‪ ,‬המפעל הציוני כולו עמד בפני סכנה‪.‬‬
‫סביר להניח כי הבריטים היו מצליחים לכבוש את הארץ גם ללא סיוע אנשי ניל"י ‪ ,‬אולם‬
‫בעזרת המידע שסיפקה ניל"י‪ ,‬החליטו הבריטים לתקוף את דרום ארץ ישראל מכיוון באר‪-‬‬
‫שבע במקום תקיפה דרך עזה והצליחו לאגף את התורכים‪ ,‬וחסכו בדיעבד בזכות מהלך‬
‫זה אבדות רבות‪.‬‬

‫‪4‬‬
 ‫הצהרת בלפור‬

‫על רקע המלחמה העולמית ניהלה התנועה הציונית העולמית בראשות חיים וייצמן משא‬
‫ומתן עם בריטניה‪ ,‬שכוחותיה התקדמו לקראת ארץ ישראל במהלך ‪ ,1917‬על מתן הצהרת‬
‫תמיכה בשאיפות הלאומיות של העם היהודי בתמורה לתמיכה של העם היהודי במאמצי‬
‫המלחמה וביעדים של בריטניה‪ ,‬כולל כיבוש ארץ ישראל מידי התורכים‪.‬‬
‫היזם העיקרי מטעם התנועה הציונית להצהרת תמיכה של ממשלת בריטניה בהקמת בית‬
‫לאומי ליהודים היה אחד ממנהיגיה החשובים של התנועה הציונית חיים וייצמן‪ .‬וייצמן מדען‬
‫גדול שסייע לבריטים במאמץ המלחמתי היה בעל השפעה גדולה בחוגי הממשל הבריטי‪.‬‬
‫באותה התקופה גברו גם הקולות בגרמניה לתמוך בשאיפות הלאומיות של היהודים‪ .‬עיתונים‬
‫גרמנים חשובים טענו כי מדינה יהודית בחסות תורכית תהווה גשר בין אסיה לאפריקה‪,‬‬
‫ותסייע בכך לאינטרסים הקולוניאליים הגרמנים‪ .‬יתר על כן נטען בגרמניה כי הקמת מדינה‬
‫יהודית‪ -‬תסייע לגרמניה להיפטר מהיהודים המצויים בה המסרבים להתבולל‪ ,‬והגורמים‬
‫להתחזקות האנטישמיות‪.‬‬
‫ויי צמן השתמש בעובדות אלו כדי להגביר את הלחץ על בריטניה לצאת עם הצהרת תמיכה‬
‫בשאיפות הציוניות‪ .‬באותה התקופה בבריטניה גברו הקולות להקדים גרמניה במתן הצהרת‬
‫תמיכה בשאיפות הלאומיות של היהודים‪ ,‬על מנת להבטיח את התמיכה של היהדות‬
‫העולמית כולל היהדות האמריקאית רבת ההשפעה במדינות ההסכמה במהלך מלחמת‬
‫העולם הראשונה‪ .‬תמיכה זו הייתה חיונית על מנת להבטיח באמצעותה את כניסת ארה"ב‬
‫למלחמה‪ -‬וזאת כדי לחזק את מעצמות ההסכמה וכדי להבטיח את השגת יעדי המלחמה בין‬
‫השאר כיבוש ארץ ישראל על ידי הבריטים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1917‬התחזק כוחה של התנועה הציונית באופן משמעותי בעם היהודי כולו ורוב‬
‫היהודים ברוב המדינות רוסיה‪ ,‬צרפת בריטניה ומדינות נוספות תמכו באופן עקרוני בשאיפות‬
‫של התנועה הציונית להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל‪.‬‬
‫ל אור עובדות אלו התנהלו מגעים רצופים בין מנהיגים ציונים בבריטניה לבין ממשלת בריטניה‬
‫על פרסום הצהרת תמיכה בריטית בשאיפות הציוניות‪.‬‬
‫במגעים בין ראשי ההסתדרות הציונית בבריטניה לבין שר החוץ הבריטי בלפור וראש‬
‫הממשלה הוחלפו מספר טיוטות לפני שניתנה הצהרת התמיכה הסופית‪.‬‬
‫השאיפה הבסיסית של הציונים הייתה להוציא הצהרת תמיכה מחייבת ככל האפשר מצד‬
‫בריטניה בזכותם של היהודים למדינה משלהם בארץ ישראל‪ ,‬הבריטים מצדם רצו כמובן‬
‫לצאת עם הצהרה מעורפלת ומחייבת פחות כדי לא להרגיז את הערבים‪ ,‬ועל מנת להבטיח‬
‫בראש ובראשונה את האינטרסים שלהם באזור‪.‬‬

‫הצהרת בלפור‪1917 :‬‬

‫א‪ .‬תוכן הצהרה‬

‫הצהרת בלפור היא למעשה מכתב ששלח שר החוץ האנגלי הלורד בלפור אל הלורד‬
‫רוטשילד ב‪ 2-‬בנובמבר ‪ 1917‬וזו לשונו‪:‬‬

‫"ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה את הקמתו של בית לאומי לעם היהודי בארץ‬
‫ישראל ותעשה כמיטב מאמציה להקלה על השגת מטרה זו‪ ,‬בתנאי מפורש שלא ייפגעו‬
‫הזכויות האזרחיות והדתיות של האוכלוסייה הלא‪-‬יהודית בארץ ישראל ושלא ייפגע‬
‫מעמדם של היהודים החיים מחוץ לארץ ישראל"‪.‬‬

‫‪5‬‬
 ‫ב‪ .‬הקשיים העולים מנוסח ההצהרה‬

‫‪ .1‬המונח "בית לאומי" ‪ -‬זהו מונח מעורפל‪ .‬לא ברור האם הכוונה היא למדינה או‬
‫לאוטונומיה‪ ,‬אין הגדרה של השטח ‪ -‬האם הוא יקום בכל שטחי ארץ ישראל או רק בחלק‬
‫מהשטח (בהצהרה כתוב בית לאומי בארץ ישראל)‪ ,‬אין הגדרה של זמנים ‪ ,‬לא ברור מתי‬
‫יוקם הבית הלאומי‪.‬‬

‫‪" .2‬רואה בעין יפה" ‪ -‬או "תעשה כמיטב מאמציה" הם ביטוי של אהדה אבל לא מחייב‬
‫של בריטניה‪ .‬מדוע לא נאמר שבריטניה מתחייבת להקים בית לאומי ליהודים בארץ‬
‫ישראל ?‬
‫‪ .3‬העמדת תנאים בהצהרה ‪ -‬שלא ייפגעו זכויות הערבים בארץ ישראל ושלא ייפגע‬
‫מעמד היהודים בכל העולם – כיצד יכלה אנגליה להבטיח זאת ? האם ההצהרה עצמה‬
‫לא סותרת את התנאים הללו – בית לאומי ליהודים יפגע לבטח בזכויות הערבים בארץ‬
‫ישראל‪.‬‬
‫‪ .4‬ההצהרה היא למעשה מכתב אישי ‪ /‬פרטי משר החוץ ללורד רוטשילד – ולא פניה‬
‫רשמית לתנועה הציונית‪.‬‬

‫ג‪ .‬האינטרסים של בריטניה במתן ההצהרה‬

‫‪ .1‬לשכנע את מנהיגי המהפכה הקומוניסטית ברוסיה להמשיך להילחם לצד אנגליה‬

‫במלחמת העולם הראשונה – מספר ימים לפני פרסום הצהרת בלפור פרצה ברוסיה‬
‫מהפכה קומוניסטית בהנהגתו של לנין‪ .‬הקומוניסטים הבטיחו לפני פרוץ המהפכה כי‬
‫יפרשו מהמלחמה הגדולה אם יצליחו לתפוס את השלטון‪ .‬זה היה מצב מסוכן לאנגליה‪,‬‬
‫שכן פרישתה של רוסיה הייתה יכולה להשאיר את יריבתה הגדולה גרמניה במצב של‬
‫יתרון במלחמה ולאפשר לה לרכז את כוחותיה בחזית אחת‪ ,‬החזית המערבית‪ ,‬כנגד‬
‫אנגליה וצרפת‪ .‬מנהיגי אנגליה האמינו שאם יפרסמו הצהרה אוהדת כלפי הציונים –‬
‫הדבר יעודד את המנהיגים הקומוניסטיים ממוצא יהודי דוגמת טרוצקי לשכנע את לנין‬
‫להישאר והילחם לצד אנגליה למען מטרה זו‪.‬‬

‫‪ .2‬לשכנע את ארצות הברית להצטרף למלחמה לטובת אנגליה ‪ -‬כאשר החלו המנהיגים‬
‫האנגלים לדון באפשרות של הענקת ההצהרה בתחילת שנת ‪ 1917‬שיקול חשוב שעמד‬
‫אז על הפרק‪ ,‬היה לשכנע את ארצות הברית שהייתה ניטראלית להצטרף למלחמה‬
‫לטובת אנגליה ובעלות בריתה‪ .‬פרסום הצהרה אוהדת כלפי הציונים ישכנע את יהודי‬
‫ארצות הברית‪ ,‬רבי הכוח וההשפעה לשכנע את ממשלתם להצטרף למלחמה בתנאים‬
‫אלה – כך האמינו ראשי הממשל האנגלי‪.‬‬

‫‪ .3‬אינטרסים אסטרטגיים של בריטניה במזרח התיכון ‪ -‬הקמת בית לאומי לעם היהודי‬
‫בארץ ישראל בחסות האימפריה האנגלית‪ ,‬תעניק לה שליטה בנקודה חשובה ביותר‬
‫הקרובה לתעלת סואץ שבשליטתה‪ ,‬והמשמשת מעין תחנת ביניים בדרך להודו "היהלום‬
‫שבכתר"‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬היא תשחרר את האנגלים מהסכם קודם שהם חתמו בזמן‬
‫המלחמה עם צרפת‪ ,‬הסכם סיקס ‪ -‬פיקו‪ ,‬ולפיה ארץ ישראל תחולק בין אנגליה וצרפת‪.‬‬
‫במסווה של הקמת בית לאומי ליהודים ‪ -‬בריטניה יכלה לזכות בכל שטחי ארץ ישראל‪.‬‬

‫‪ .4‬לשכנע את יהודי בריטניה העשירים (דוגמת רוטשילד) לתרום מהונם להבראת‬

‫אנגליה בסיום המלחמה הגדולה שעלתה לאימפריה האנגלית סכומי עתק – אולי זאת‬
‫הסיבה לכך שהמכתב של הלורד בלפור נמסר דווקא לרוטשילד‪.‬‬

‫‪ .5‬להקדים את גרמניה לפני שזו תיתן הצהרת תמיכה בתנועה הציונית‪.‬‬

‫‪6‬‬
 ‫ד‪ .‬המשמעות של ההצהרה‬

‫מאחר שהצהרת בלפור נתנה כמכתב שהועבר ללורד ג'יימס רוטשילד ולא להנהגת‬
‫ההסתדרות הציונית‪ .‬לא ניתן לראות בהצהרת בלפור מדיניות רשמית של ממשלת‬
‫בריטניה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬מנהיגים בריטים חשובים כלויד ג'ורג' ראש ממשלת בריטניה‬
‫והלורד בלפור שר החוץ הבריטי‪ ,‬ציינו במספר הזדמנויות‪ ,‬כי הכוונה בבסיס הצהרת בלפור‬
‫היא לתמוך בהקמת מדינה יהודית בחסות בריטניה במזרח התיכון‪.‬‬

‫ציון דרך בדרך למדינה ‪ -‬הייתה זו הפעם הראשונה שמעצמה גדולה מכריזה על הכרה‬
‫בינלאומית ברעיון המדינה היהודית‪ .‬מכאן נפתחו האפשרויות להמשיך ולפעול בחסות‬
‫האימפריה האנגלית‪ .‬הכרה בעם היהודי‪.‬‬

‫ההצהרה עוררה תקוות בקרב יהודים ברחבי העולם ותרמה לליכוד העולם היהודי סביב‬
‫הציונות והיישוב בארץ‪-‬ישראל‪.‬‬

‫התחייבות משפטית בין לאומית ‪ -‬הצהרת בלפור עוגנה כהתחייבות משפטית בין לאומית‬
‫בכתב המנדט‪ ,‬שנמסר לבריטניה על ארץ ישראל‪ ,‬שבו נאמר כי בריטניה תשלוט על ארץ‬
‫ישראל בהתאם להצהרת בלפור‪.‬‬

‫ה‪ .‬יחסם להצהרה ‪ -‬הציונים‪ ,‬היהודים המשתלבים‪ ,‬היהודים החרדים והערבים‬

‫יהודים ציונים‬
‫למרות המגבלות של ההצהרה היא שימשה אבן פינה בתולדות הציונות והתנועה הציונית‬
‫ראתה בה מסמך היסטורי חשוב מהסיבות הבאות‪:‬‬
‫‪ ‬מטרות הציונות זכו להכרה בינלאומית והציונות הוצגה כמייצגת את העם היהודי‪.‬‬
‫בעקיפין הוכרה זכותו של עם ישראל על ארץ ישראל‪.‬‬

‫‪ ‬היה זה ניצחון פוליטי לציונות המדינית של הרצל‪ .‬ניתן לראות בהצהרה את הצ'ארטר‬
‫של הרצל – מסמך חוקי מטעמה של מעצמה עולמית להתיישבות בארץ ישראל‪.‬‬

‫ההצהרה ליכדה את העולם הציוני ושימשה זרז לעלייה השלישית‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫היהודים המשתלבים‬
‫היהודים המשתלבים‪ ,‬שהשתלבו באנגליה ובמקומות אחרים וקבלו שוויון זכויות בארצותיהם‪.‬‬
‫התנאי השני שנוסף בהצהרת בלפור "לא יפגעו זכויותיהם ומעמדם המדיני של היהודים בכל‬
‫ארץ אחרת" הוכנס כהיענות ללחץ של היהודים המשתלבים בבריטניה‪ .‬הם ראו את עצמם‬
‫כאזרחים בריטים וכך רצו לשמר את מעמדם‪ .‬הם חששו כי הקמת מדינה יהודית תיפגע‬
‫במעמדם המשפטי ‪ -‬אזרחי (באמנציפציה) של היהודים בעולם ובאנגליה בפרט‪ .‬לכן סביר‬
‫להניח כי לא שמחו לקבל את הצהרת בלפור וראו בה מסמך המאיים על מעמדם‪.‬‬

‫היהודים החרדים‬
‫התנגדו להצהרה‪ ,‬גם התנגדו כמובן לכל הפעילות הציונית שלתפיסתם מסכנת את היהדות‪,‬‬
‫גורמת לדחיקת הקץ ומנהיגיה חילוניים‪.‬‬

‫הערבים‬
‫ראו בהצהרת בלפור אסון והחלו להתארגן למלחמה בהצהרה ובישוב היהודי בארץ ישראל‪.‬‬
‫הצהרת בלפור היוותה זרז להקמת התנועה הלאומית הערבית הפלשתינאית‪ .‬במשך‬
‫שנים צוין תאריך מתן ההצהרה כיום אבל ואסון בעולם הערבי ושימש עילה להפגנות‪,‬‬
‫שביתות ומאורעות דמים‪.‬‬

‫‪7‬‬