‫עבודה בהיסטוריה לכיתה ט' – מלחמת העולם ה‪1-‬‬

‫מסמך מקור‪ :‬על ארבע שנות המלחמה‪ -‬מאת ווינסטון צ'רציל‬

‫‪ .1‬מאפיין המלחמה עליו נרמז בקטע המקור הוא "כל הזוועות של כל הזמנים" ;‬
‫פצועים רבים‪ ,‬אנשים גוועו ברעב‪ ,‬המון אנשים וחיילים נהרגו‪ .‬אוניות מסחר‪,‬‬
‫אוניות ניטרליות ואוניות בתי חולים טבעו בים בזמן המלחמה (כל האנשים‬
‫שהיו על הסיפון טבעו‪ ,‬אחרים ניסו להציל את חייהם בשחייה וחלקם לא שרדו)‪.‬‬
‫המדינות עשו ככל מאמציהם בכדי להרעיב אומות שלמות עד כניעה‪ ,‬בלי‬
‫התחשבות במין ובגיל‪ .‬ערים עלו באש‪ ,‬פצצות הוטלו מהאוויר‪ ,‬גז רכיל חנק‬
‫חיילים‪ ,‬אש שרפה אותם‪.‬‬
‫‪ .2‬א‪ .‬מלחמת העולם הראשונה התרחשה בין השנים ‪.1914-1918‬‬
‫ב‪ .‬בפרוץ המלחמה ניצבו שני גושים של מדינות אירופה זה מול זה‪:‬‬
‫מדינות המרכז‪ -‬גרמניה‪ ,‬אוסטרו‪-‬הונגריה‪ ,‬בולגריה (והאימפריה‬
‫במהלך המלחמה הצטרפו עוד‬
‫מדינות לכל אחד מן הגושים העות'מאנית)‪.‬‬
‫מדינות ההסכמה‪ -‬רוסיה‪ ,‬בריטניה‪ ,‬וצרפת‬
‫ג‪" .‬מרוץ החימוש"‪ -‬מרוץ חימוש הוא מצב שבו שתי מדינות(או יותר) מגדילות‬
‫בהתמדה את עוצמתן הצבאית‪ ,‬כשכל מדינה מנסה להגיע לעוצמה גדולה משל‬
‫אויבתה‬
‫א‪ .‬הרצח הפוליטי של יורש העצר פרנץ פרדיננד‬ ‫‪.3‬‬

‫את הרצח ביצע גברילו ּפרינציפ‪ ,‬חבר בתנועת הסרבית "היד השחורה" (ארגון‬
‫טרור שנוסד בסרביה במאי ‪ 1911‬כחלק מהתנועה הלאומית הסלאבית‪ .‬מטרת‬
‫הארגון הייתה לאחד את כל השטחים אשר סופחו על ידי האימפריה‬
‫האוסטרו‪-‬הונגרית)‪ .‬הרצח‪ ,‬המכונה "הירייה שנשמעה ברחבי העולם"‪ ,‬היווה‬
‫את הניצוץ שהצית את העימות במלחמת העולם הראשונה‪ ,‬והוא מצוין כאות‬
‫הפתיחה למלחמה זו‪ .‬הרצח התבצע מכיוון שליורש העצר הייתה דעה פוליטית‬
‫שונה משל הרוצח‪.‬‬
‫ב‪ .‬בריתות – כדי להתמודד עם אויבים משותפים‪ ,‬חתמו מדינות אירופה על‬
‫בריתות‪ .‬המדינות הקשורות בבריתות הבטיחו לסייע אחת לשניה‬
‫מלחמה(כמו כן‪ ,‬חתימה על מערכת בריתות נותנת ביטחון‬ ‫במקרה של‬
‫שיודעים שבמידת הצורך‪ ,‬אם יחליטו לצאת למלחמה‬ ‫למדינות ולשליטים‬
‫בגלל שהמנהיגים הפוליטיים של מדינות אירופה‬ ‫יהיה מי שיתמוך בהם)‪.‬‬
‫הבריתות‪ ,‬סכסוך קטן בין אוסטרו‪-‬הונגריה‬ ‫לא הבינו נכון את מערכת‬
‫שהיו איתם בהסכמים (במערכת בריתות)‬ ‫וסרביה גרם לעירוב של כל המדינות‬
‫ואז נוצר מלחמת עולם‪.‬‬

‫‪1‬‬
 ‫חלק ב' – הצהרת בלפור‬
‫קיימים מספר קשיים בהצהרת בלפור‪:‬‬ ‫‪.1‬‬
‫"רואה בעין יפה" ‪ -‬השימוש בביטוי זה מקטין את מידת המחויבות של בריטניה כלפי‬
‫הסיוע לתנועה הציונית‪ .‬היא לא מבטיחה ליהודים מדינה‪ ,‬אלא רואה‬
‫את האפשרות לסייע לה בהקמת בית המולדת‪.‬‬ ‫בעין יפה‬
‫"בית לאומי" ‪ -‬הבריטים נזהרים בניסוח‪ ,‬לא מזכירים את המילה מדינה ומשתמשים‬
‫במושג המעורפל בית מולדת בכדי שהיהודים לא יוכלו לבוא אח"כ בטענות‬
‫ולהגיד שהבריטים הבטיחו להם מדינה‪.‬‬

‫"בתנאי שלא יעשה דבר‪ – "...‬התנאי נועד למנוע הכעסת ערביי א"י או שנועד לא‬
‫להכריח את היהודים שאינם מעוניינים לעלות לא"י‪.‬‬

‫האינטרסים של בריטניה במתן ההצהרה הם‪ :‬א‪ .‬שבריטניה לא תהייה חייבת לעזור‬ ‫‪.2‬‬
‫ליהודים להקים מדינה ולכן רשום "בית לאומי" ולא "מדינה"‪ ,‬ב‪ .‬הם לא רוצים‬
‫להכעיס את ערביי ארץ ישראל שהיו באותה תקופה הרוב (לא רצו להכעיס אותם‬
‫כדי שלא יהיה סכסוך)‪ .‬ו‪-‬ג‪ .‬הבריטים לא רצו שהיהודים יבואו בטענות ולהגיד‬
‫שהבריטים הבטיחו להם מדינה‪.‬‬
‫א‪ .‬לא ייפגעו הזכויות הדתיות והאזרחיות של העדות האחרות בא"י‪ ,‬כלומר‬ ‫‪.3‬‬
‫הערבים‪ ,‬כתוצאה מהפעולות שייעשו לקידום רעיון הבית הלאומי היהודי‪.‬‬
‫ב‪ .‬לא ייפגעו הזכויות המדיניות והאזרחיות של היהודים החיים בכל ארץ אחרת‬
‫ואינם מעוניינים לקחת חלק בבניין הבית הלאומי היהודי‪ ,‬אלא מעוניינים להישאר‬
‫ולחיות בארצותיהם‬
‫תגובת הציונים‪ -‬התנועה הציונית ראתה בהצהרת בלפור הישג מדיני חשוב ביותר‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫אך הצהרת בלפור לא מהווה מסמך משפטי רשמי ומחייב‪ ,‬היא מעורפלת‪ ,‬אינה חד‬
‫משמעית ויש בה תנאים שאפשרו לבריטניה לסגת מן ההצהרה בעתיד‪ .‬אולם‪,‬‬
‫למרות חסרונותיה‪ ,‬יש בהצהרה בפעם הראשונה הכרה רשמית של בריטניה‬
‫ביהודים כלאום ובזכותו‪ ,‬ובנוסף מחויבת בריטניה לעזור לעם היהודי‪.‬‬
‫תגובת הערבים‪ -‬הערבים דחו לחלוטין את הצהרת בלפור‪ .‬הם ראו עצמם כבעלי‬
‫הזכות על ארץ ישראל‪ .‬הם היו ‪ 90%‬מתושבי הארץ וחיו בה מאות שנים‪ .‬ההצהרה‬
‫הציגה את הערבים כ"עדה לא יהודית על אף שהיו הרוב הבולט בארץ"‪ ,‬לעומת‬
‫היהודים שהוצגו בה כעם‪ .‬רבים ראו בארץ ישראל אזור המשתייך למרחב הערבי‪.‬‬
‫הערבים דרשו מבריטניה לקיים הבטחתם לערבים‪ .‬על רקע הצהרת בלפור הוקמה‬
‫התנועה הלאומית הפלסטינאית‪.‬‬
‫תגובת היהודים‪ -‬היהודים מבריטניה ובעולם חששו כי הקמת המדינה תפגע‬
‫במעמדם המשפטי‪-‬אזרחי של היהודים והם יואשמו בנאמנות כפולה‪ ,‬מסיבות אלה‬
‫הם לא שמחו בהצהרת בלפור וראו בה מסמך מאיים על מעמדם‪.‬‬

‫‪2‬‬
 ‫משפחתי היקרה‪,‬‬
‫זה אני‪ ,‬ג'ון ברייבסטון‪ ,‬היום ה‪ 6-‬באוגוסט ‪ ,1916‬אני רושם את המכתב הזה רגע‬
‫לפני היציאה מהחפירות בגרמניה‪ .‬אני שולח את המכתב הזה אליכם‪ ,‬לבריטניה‪.‬‬
‫אנחנו כרגע באמצע מלחמת החפירות‪ ,‬בימים האחרונים‪ .‬אני ושאר‬
‫החיילים סובלים מקר‪ ,‬מרעב‪ ,‬מפחד‪ ,‬והכי חשוב – געגוע הביתה‪ .‬המלחמה‬
‫קשה עד מאוד‪ ,‬אנחנו נלחמים בחזית הדרום‪-‬המזרחית‪ ,‬ואנחנו שומעים‬
‫פגזים וקולות של יריות וצווחות‪ ,‬ממש פחד!‬

‫הפקידים והמפקדים עושים תכנונים אחרונים לפני הניסיונות להתקפה‪ ,‬כל‬

‫הצוותים דרוכים מוכנים‪ ,‬אבל כולם בלבם פוחדים‪ .‬אנו שוכבים במרחק ‪ 200‬מטר‬
‫מהאויב‪ .‬הצרפתים יורים באופן רציף ללא הפסקה וגם תוקפים באמצעות חיל‬
‫רגלים‪ .‬מי שמראה את עצמו מעבר למחסה מקבל ירייה בראש…‬

‫התכנון הוא שנרוץ ישר אל האויב ונחסל את כל החיילים ששם‪ ,‬ולחיפוי יש ‪3-4‬‬
‫פגזים אשר יירו על האויב‪ .‬אנחנו כ‪ 500-‬חיילים המקום כה צפוף ותכף יוצאים אל‬
‫המשימה‪.‬‬

‫כל הציוד והתכשיטים היקרי הערך נשארים אצל המפקדים שבאזור החפירות‪ ,‬וכל‬
‫מי ששורד מקבל את התכשיטים והציוד שלו חזרה‪ .‬הסיבה לכך היא שלא נאבד‬
‫שום ציוד יקר שהאויב שיוכל לקחת לטובת כלכלו של מדינת היריב‪.‬‬
‫אל תדאגו לי לחבריי‪ ,‬אנחנו נחזור ברגע שנוכל‪.‬‬

‫המלחמה הזו‪ ,‬היא מלחמה שגם אם אחד הצדדים ינצח בה – היא גם תפסיד‪ .‬כל‬
‫ההרוגים והגוססים‪ ,‬כולם‪ ...‬נפגעו בגלל המלחמה‪ .‬ומנהיגי המדינות רואות רק‬
‫תהילה ושלטון ומלאות אגו ונהפכות לעיוורות ברגעי מלחמה ומשבר‪ .‬ובסוף מיליוני‬
‫ההרוגים נהרגו בגלל המלחמה שהובילו מנהיגי המדינות‪.‬‬

‫תדאגו ותשמרו על עצמיכם‪ ,‬תחזיקו מעמד אני אחזור בקרוב‪.‬‬

‫אני יודע שאמרו לכם שנחזור עד ערב חג המולד אבל מצטער שזה לא כך‪ ,‬אני אעשה‬
‫את מיטב שיכולתי בכדי לחזור בריא ושלם ולראות אתכם‪ ,‬את כולכם כמה שיותר‬
‫מהר‪.‬‬

‫אוהב אתכם‪ ,‬ג'ון‬

‫ל‪ :‬אשתי‪ ,‬ג'ולייט ברייבסטון‪ .‬ובני‪ ,‬ביל‪.‬‬

‫‪3‬‬