‫ב‪ 2‬בנובמבר ‪ 1917‬פירסמה בריטניה את הצהרת בלפור‪ .

‬ההצרה מקבלת את שמה מהלורד הבריטי ארתור‬

‫בלפור שהוביל אותה‪ .‬בהצהרה ביטאה בריטניה את נכונותה לסייע לתנועה הציונית להקים בית לאומי לעם‬
‫היהודי בא"י‪ .‬ההצהרה שנודעה לימים כהצהרת בלפור עתידה להיות בעלת משמעות מרחיקת לכת בעבור‬
‫הציונות אז ובמידה רבה עד היום – להלן סיכום של היבטים מרכזיים של ההצרה (חשוב לקרוא קודם על‬
‫הרקע להצהרת בלפור שמבהיר את ההקשר שבו היא ניתנה)‪.‬‬

‫הסיבות למתן הצהרת בלפור‬

‫ההצהרה תגרור תמיכה של יהודים החיים בעולם ובא"י‪ ,‬בבריטניה‪ .‬הבריטים עומדים לכבוש את א"י ותמיכת‬
‫היהודים היושבים בא"י תסייע לשלטונם‪.‬‬
‫חלק מראשי הממשל בבריטניה‪ ,‬וביניהם גם ראש ממשלתה הלורד ג'ורג'‪ ,‬היו בעלי אמונה דתית נוצרית שעל‬
‫פיה מחובתם לתמוך ברעיון הציוני של שיבת היהודים למולדתם‪.‬‬
‫התחמקות ממחוייבויות קודמות‪ :‬במהלך המלחמה ניהלו הבריטים מגעים עם הצרפתים וגורמים ערביים על‬
‫גורל המזרח התיכון‪ .‬הבריטים העריכו כי פירסום ההצהרה ישחרר אותם מהמחוייבות לצרפתים ולערבים‪.‬‬
‫רצון לזכות בתמיכת יהדות העולם‪ :‬הבריטים העריכו כי ליהודי העולם יש כוח במדינות רבות‪ .‬הם קיוו כי‬
‫ההצהרה הבריטית תסייע להם להשיג את תמיכת יהודי העולם במדינות השונות‪ .‬תמיכה זו אמורה הייתה‬
‫לסייע להם במלחמה ובהסדרים שאחריה‪.‬‬
‫ראה סיכום מורחב על הסיבות למתן הצהרת בלפור מצד בריטניה‬

‫תוכן הצהרת בלפור‬

‫‪ .1‬החלק הראשון של הצהרת בלפור פותח בעמדתה של בריטניה ביחס להקמת בית מולדת לעם היהודי‬
‫בא"י‪" .‬ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה ייסוד בית לאומי לעם היהודי בא"י‪ ,‬והיא תפעל במיטב מאמציה‬
‫להקל על השגת מטרה זו…"‬
‫‪ .2‬בחלק השני מפורטים תנאים שקבעו הבריטים‪" .‬מתוך הנחה שלא ייעשה שום דבר שיש בו לפגוע בזכויות‬
‫האזרחיות והדתיות של העדות הלא יהודיות או בזכויותיהם ומעמדם של היהודים בכל ארץ אחרת"‪ .‬הבריטים‬
‫רואים את תהליך הקמת בית המולדת ליהודים בעין יפה‪ .‬אך זאת רק כל עוד הם לא פוגעים בזכויות של עדות‬
‫ומיעוטים אחרים הנמצאים בא"י וגם לא במעמד היהודים בגולה‪ .‬כלומר‪ ,‬ההצהרה שומרת על זכויות הערבים‬
‫בארץ ישראל כמו גם על זכויות יהודים בגולה שלא יגורשו ממקומותיהם ברגע שליהודים תהיה מדינה‬

‫נוסח ההצהרה והקשיים בניסוח זה‬

‫"רואה בעין יפה" – השימוש בביטוי זה מקטין את מידת המחוייבות של בריטניה כלפי הסיוע לתנועה הציונית‪.‬‬
‫היא לא מבטיחה ליהודים מדינה‪ ,‬אלא רואה בעין יפה את האפשרות לסייע לה בהקמת בית המולדת‪.‬‬
‫"בית לאומי" – הבריטים נזהרים בניסוח‪ ,‬לא מזכירים את המילה מדינה ומשתמשים במושג המעורפל בית‬
‫מולדת כדי שהיהודים לא יוכלו לבוא אח"כ בטנות ולהגיד שהבריטים הבטיחו להם מדינה‪.‬‬
‫"בארץ ישראל" – הבריטים בכוונה לא הגדירו גבולות ברורים כדי שניתן יהיה לפרש את ההצהרה כאילו היא‬
‫נוגעת רק לחלק קטן ומסויים מא"י ולא לא"י כולה‪.‬‬
‫"בתנאי שלא יעשה דבר…" – התנאי נועד למנוע את מחאתם של ערביי א"י או של היהודי בתפוצות שאינם‬
‫מעוניינים לעלות לא"י‪.‬‬
‫התגובות לפרסום הצהרת בלפור‬

‫‪ .1‬היהודים הציונים ראו בהצהרה הישג גדול‪ ,‬מבחינתם הייתה זו השגת צ'ארטר‪.‬‬
‫‪ .2‬היהודים הלא ציונים חששו שבעקבות הצהרת בלפור מדינות העולם יידרשו מהם לעזוב ולעלות לא"י בניגוד‬
‫לרצונם‪.‬‬
‫‪ .3‬היהודים הדתיים‪-‬חרדים התנגדו להצהרה‪ .‬זאת מכיוון שלדעתם יש לעלות לארץ ישראל ולהפוך אותה‬
‫למדינה רק עם בוא המשיח‪.‬‬
 ‫‪ .4‬הערבים בארץ התנגדו נחרצות להצהרת בלפור והחלו לפעול לביטולה באופן מהיר‪ .‬זאת מכיוון שהם‪,‬‬
‫הערבים‪ ,‬ראו את עצמם כבעלי זכות על הקרקע מאחר והם אלו היושבים עליה מאות שנים‪ .‬את ההצהרה של‬
‫הלורד בלפור הם תפסו כניסיון להפוך את פלשתינה לקולוניה אירופית באמצעות היהודים‪.‬‬