‫אסלאם מבוא קצר‬

‫מירי שפר‬

‫מבוא‬
‫השנים האחרונות הוכיחו עד כמה דינאמית וחיה היא דת האסלאם‪ .‬יש לה השפעה עמוקה‬
‫על חיי היומיום של מיליארדי מאמינים ועל תהליכים פוליטיים‪ ,‬כלכליים וחברתיים‬
‫בכל העולם‪ .‬אנשים רבים במערב מקשרים את האסלאם עם אלימות וטרור‪:‬‬
‫המתקפה ב‪ 11-‬בספטמבר ‪ 2001‬על ארצות הברית‪ ,‬פיגועי ראווה בבאלי ובמדריד‪,‬‬
‫בלונדון ובאיסטנבול‪ ,‬מחבלים מתאבדים בערי ישראל ובעיראק ‪ -‬כל אלה הם רק‬
‫חלק מן המקרים שבהם אלימות ואסלאם שלובים זה בזה‪ .‬רצף זה של אירועים‬
‫יוצר בתודעתם של רבים את התחושה כי פעילות אלימה ובלתי מתפשרת היא‬
‫מהותו של האסלאם מאז ומעולם‪ .‬זוהי תמונה מעוותת של הדת השנייה בגודלה‬
‫בעולם‪ .‬אני מקווה שהספר הזה יציג בפני הקורא תמונה מורכבת יותר‪ .‬היריעה‬
‫אמנם קצרה מלהקיף את כל התמונה‪ ,‬אך היא תאפשר לקוראים לטעום קורטוב מן‬
‫‪.‬הפנים הרבות של האסלאם ושל המוסלמים‬

‫מטרותי בספר זה הן שלוש‪ .‬המטרה הראשונה‪ :‬להציג בפני הקורא את עיקרי דת האסלאם‪.‬‬
‫הפרקים השונים יתמקדו בדמותו של הנביא מוחמד על רקע חצי האי ערב בסוף‬
‫המאה ה‪ ,6-‬בעיקרי האמונה‪ ,‬במצוות היסוד ובטקסי הפולחן‪ ,‬בטקסטים המכוננים‪,‬‬
‫בהלכה ובמערכת החוק‪ ,‬במיסטיקה כרעיון וכתנועה‪ ,‬ביחסי המוסלמים עם בני‬
‫‪.‬דתות אחרות‪ ,‬בקבוצות בתוך דת האסלאם ובכתות שפרשו ממנו‬

‫המטרה השנייה היא להנחות את הקורא במסע היסטורי‪ .‬לגבי המאמינים‪ ,‬דת האסלאם‬
‫מבוססת על אמת אלוהית נצחית‪ .‬אמת זו נכונה תמיד ובכל מקום‪ ,‬אין לשנותה ואין‬
‫להוסיף לה‪ .‬אבל כמו לכל תופעה אנושית יש גם לאסלאם היסטוריה‪ .‬הספר יפרוש‬
‫בפני הקוראים את התהליכים ההיסטוריים שעיצבו את האסלאם בתהליך הפיכתו‬
‫מדתם של קומץ מאמינים בחצי האי ערב לדת חובקת עולם‪ .‬הדרך שבה תפסו‬
‫המוסלמים את דתם הם‪ ,‬פרשנותם לה ויישומה בחיי היומיום השתנו במהלך‬
‫למעלה מ‪ 1,400-‬שנות קיומה של דת האסלאם‪ .‬זוהי דת שאינה חדלה מלהתעצב‬
‫מחדש אף לרגע‪ .‬הדגש על תפקידם של המאמינים בעיצוב דתם מראה כי‬
‫המאמינים הם שמפיחים חיים בדת‪ ,‬נותנים לה משמעות ומשנים אותה על‪-‬פי‬
‫הבנתם ועל‪-‬פי צורכיהם‪ ,‬כדי להפוך אותה רלוונטית בעבורם בכל יום‪ ,‬בכל שעה‪.‬‬
‫אסלאם אינו רק רעיון אלא תרבות ודרך חיים‪ .‬הספר עוסק אפוא במאמינים לא‬
‫‪.‬פחות מאשר באמונה‬
 ‫המטרה השלישית היא להציג בפני הקורא את הריבוי שבתרבות המוסלמית‪ .‬הקהילות‬
‫המוסלמיות אינן עשויות מיקשה אחת אלא דוברות בקולות רבים ששורר ביניהם‬
‫מתח מתמיד‪ .‬הקורא יוכל לפגוש כאן את קולות ההלכה הלמדניים ואת הקולות‬
‫המיסטיים החווייתיים‪ ,‬את הקולות התובעים חומרה חסרת פשרות ולעומתם קולות‬
‫הקוראים למתינות ולפשרנות‪ .‬הקולות משתנים‪ ,‬מתחלפים ומתרבים מעת לעת‬
‫וממקום למקום‪ .‬מוטב להימנע ככל האפשר מהקדמת ה"א הידיעה למונח‬
‫"אסלאם"‪ .‬אין בנמצא אסלאם קפוא אחד ויחיד‪ ,‬אלא זרמים שונים‪ ,‬פרשנויות‬
‫‪.‬שונות וגישות שונות‬

‫בעיני רוב הקוראים הישראלים האסלאם הוא דת ערבית‪ .‬האסלאם הוא אכן דתם של רוב‬
‫הערבים‪ ,‬אבל מרבית המוסלמים בעולם כיום אינם ערבים )המדינה המוסלמית‬
‫הגדולה בעולם היא אינדונזיה(‪ .‬תחת כנפי דת האסלאם מתקיימים תרבויות‪,‬‬
‫לשונות וגזעים רבים‪ .‬בשל העניין שלנו כאזרחים במדינת ישראל ובמזרח התיכון‪,‬‬
‫התמקדתי כאן באסלאם המזרח תיכוני‪ ,‬אזור הליבה של עולם האסלאם הקלאסי‪.‬‬
‫אזורים חשובים אחרים בעולם האסלאם נדחקו הצידה או הוצאו לגמרי אל מחוץ‬
‫‪.‬לסקירה זו‬

‫דרום‪-‬מזרח אסיה‪ ,‬אפריקה השחורה‪ ,‬או הקהילות המוסלמיות המודרניות באירופה‬

‫ובארצות‪-‬הברית‪ ,‬אינם מוזכרים אלא בחטף‪ .‬אך גם המזרח התיכון אינו עשוי‬
‫מיקשה אחת ויש בו תרבויות מוסלמיות לא ערביות‪ ,‬כמו תורכיה ופרס‪.‬‬
‫ההיסטוריה המוסלמית במזרח התיכון בכלל ובארץ ישראל בפרט משולבת‬
‫בהיסטוריה תורכית‪-‬מוסלמית ב‪ 1,000-‬השנים האחרונות; השושלת העוסמאנית‬
‫שלטה במזרח התיכון ובחלקים מאירופה מאות שנים‪ ,‬והעניקה לנתיניה שנים רבות‬
‫של קיום דתי זה לצד זה )וזאת בתקופות שהמערב הנוצרי התאפיין בקנאות דתית‬
‫‪.‬וברדיפת האחַחר ויוצא הדופן(‬

‫הסיפור כאן מסופר בשני קולות‪ .‬סיפורם של המאמינים המוסלמים ‪ -‬המורכב בעצמו‬
‫מכמה קולות ‪ -‬מופיע ראשון‪ .‬במקביל אליו ניתנים גם הסברים שאינם מחויבים‬
‫לאמונה המוסלמית ונשענים על מסקנותיהם של חוקרים המתבוננים מבחוץ‪.‬‬
‫‪.‬הקוראים יוכלו להבחין בין הסברים פנימיים להסברים אקדמיים חיצוניים‬

‫כיצד ניתן להציג עולם גדול ומורכב בספרון קצר? מוותרים על חלקים רבים מן הסיפור‬
‫כדי להתמקד בעיקר‪ .‬ספר זה אינו אלא נקודת התחלה‪ .‬קורא המעוניין להעמיק את‬
‫ידיעותיו יוכל לעשות זאת בעזרת ההמלצות לקריאה נוספת‪ ,‬ביבליוגרפיה מוערת‬
‫בעברית המובאת בסוף הספר‪ .‬הואיל והספר נועד לקרב את הקוראים לתרבות‬
‫המוסלמית‪ ,‬העדפתי שלא להקשות עליהם בכל הכרוך בשמות ובמונחים הלקוחים‬
 ‫משפות מוסלמיות‪ .‬מטעם זה בחרתי להביא כאן מונחים ושמות אישים ומקומות‬
‫בתעתיק הקרוב לאופן הגייתם ולאו דווקא על‪-‬פי כללי התעתיק המחייבים‬
‫בפרסומים אקדמיים‪ .‬כל השמות השגורים בעברית בתעתיק מסוים הובאו כאן‬
‫‪.‬בצורתם המוכרת‪ .‬מונחים מוכרים פחות מנוקדים בהופעתם הראשונה‬

‫פסוקי הקוראן המצוטטים בספר לקוחים מתרגומו של אורי רובין לקוראן )תל‪-‬אביב‪:‬‬
‫אוניברסיטת תל‪-‬אביב‪ ,‬ההוצאה לאור בשיתוף עם מפה הוצאה לאור‪2005.( ,‬‬

‫מירי שפר‬

‫פרק ראשון‬

‫חצי האי ערב בימי הולדת הנביא מוחמד‬

‫החברה השבטית‬

‫בשנת ‪ 570‬נולד לבני הזוג עבדאללה ואמינה בעיר מכה שבחצי האי ערב ילד בשם מוחמד‪,‬‬
‫לימים הנביא מוחמד‪ .‬לאיזה עולם נולד הילד מוחמד? מספר דורות לפני הולדת‬
‫מוחמד הגיעו לעיר שבטים ערבים שבחרו לשנות את אורח חייהם‪ :‬הם הפכו‬
‫מנוודים לסוחרים ולחקלאים מדבריים‪ .‬מכה הפכה למרכז המסחרי והדתי של‬
‫השבטים הערבים בחג'אז‪ .‬הפולחן בככעַּעבְבה‪ ,‬מיבנה קובייתי ששימש מקדש לאלילים‬
‫בתקופה הטרום‪-‬מוסלמית‪ ,‬משך עולי רגל לעיר‪ .‬שוקי המסחר התפתחו במקום‬
‫בזמן החגים הדתיים‪ .‬כל אלה העניקו למכה מעמד מיוחד‪ .‬מעמד זה קיבל הכרה‬
‫רשמית בהסכם בין כמה שבטים באזור‪ ,‬שראו במכה ובסביבותיה אזור מקודש‬
‫‪.‬שבתוכו אין להילחם ואין לשפוך דם במהלך חודשי העלייה לרגל‬

‫האוכלוסייה הדלילה בחצי האי ערב היתה מאורגנת במאה ה‪ 6-‬במיבנה שבטי‪ ,‬רובה חיה‬
‫חיי נדודים במדבר‪ ,‬ומיעוטה חי סביב יישובים קטנים בנאות מדבר‪ ,‬דוגמת כטאיף‪,‬‬
‫כח'יכבר או י כעַּת'ררב וממכה‪ .‬תושבי נאות המדבר התפרנסו ממסחר ומחקלאות מדבר‬
‫)מטעי תמרים‪ ,‬למשל(‪ .‬השבטים פעלו במסגרות פוליטיות רופפות‪ ,‬אך שמרו על‬
‫עצמאותם בתוך מסגרות אלו‪ .‬כל שבט היה כפוף להנהגתו של "זקן השבט"‪,‬‬
‫השיח'‪ .‬ה"דבק" של היחידה השבטית היה ה"כעכצרבבְיה"‪ :‬תחושת שייכות חזקה של כל‬
‫החברים לקבוצה‪ ,‬מחויבות לשמירה על האינטרסים המשותפים‪ ,‬ונאמנות של‬
‫חבריה זה לזה‪ .‬כיוון שקשר הדם נחשב לחזק שבקשרים‪ ,‬נהגו אנשי השבטים‬
 ‫להציג את עצמם כמשפחות מורחבות הקשורות בקשרי דם‪ .‬בריתות פוליטיות‬
‫בוטאו לא אחת בכך ששני שבטים הכריזו על עצמם כעל צאצאים לאב משותף‪ ,‬גם‬
‫אם לא היו לטענה זאת סימוכין של ממש‪ .‬לאחר זמן מה כולם "זכרו" עבר משותף‬
‫ויכלו "להוכיח" עץ משפחתי משותף‪ ,‬וכך להצדיק את הברית ביניהם במונחים‬
‫‪.‬משפחתיים‪-‬ביולוגיים‬

‫צפון ודרום‬

‫מאות שנים לפני הולדת מוחמד היו הבדלים ניכרים בין החלק הצפוני של חצי האי לדרומו‪.‬‬
‫האזור שמצפון לגבול המודרני של תימן ועומאן של ימינו‪ ,‬אזור המהווה את רוב‬
‫חצי האי‪ ,‬נבדל בתרבותו ובאורח חייו מהאזור הדרומי )תימן ועומאן של היום(‪.‬‬
‫הדרום נשלט על‪-‬ידי ממלכות והתאפיין בחברה עירונית‪-‬מסחרית ובתרבות כתובה‪.‬‬
‫בצפון‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬התקיימה חברה שבטית ללא שלטון ריכוזי‪ .‬היא קיימה אורח‬
‫חיים נוודי ולוחמני‪ ,‬שהונצח בשירים שנקראו כאכיאם אל‪-‬כעכרב‪" ,‬קרבות הערבים"‪.‬‬
‫השירים עסקו בגבורה ובנקמת דם‪ ,‬אך גם באהבה‪ .‬השירה‪ ,‬שנמסרה בעל‪-‬פה ולא‬
‫‪.‬נכתבה‪ ,‬שיקפה את תרבותם של השבטים בצפון חצי האי‬

‫נוסף להבדלים באורח החיים ובמיבנה הפוליטי בין דרום חצי האי ערב לצפונו‪ ,‬היו ביניהם‬
‫גם הבדלים לשוניים‪ .‬באזור הצפון דיברו דיאלקטים שונים של ערבית‪ ,‬ואילו‬
‫בדרום נפוצו דיאלקטים אחרים שלא שרדו עד ימינו‪ .‬החלוקה הגיאוגרפית‪,‬‬
‫התרבותית והפוליטית קיבלה את ביטויה גם במסורת הערבית השבטית‪ ,‬שייחסה‬
‫מוצא אתני שונה לתושבי שני האזורים‪ .‬אנשי הצפון נחשבו צאצאי עדנאן‬
‫ממשפחת אסמאעיל‪ ,‬הלא הוא ישמעאל בן אברהם‪ ,‬ואילו אנשי הדרום נחשבו לפרי‬
‫חלציו של קחטאן‪ ,‬הלא הוא י בְעַּקבְטן מבן חַעמבר המקראי )בראשית ‪25-26‬‬

‫בימי מוחמד כבר היטשטשו ההבדלים בין הדרום לצפון‪ .‬הדרום ירד מנכסיו; ממלכות‬
‫המסחר העשירות נפלו קורבן לפלישות החבשים ולאסונות טבע‪ .‬אחד מהם‪ ,‬קריסת‬
‫סכר כמעַּאררב )צפון תימן של היום( בראשית המאה ה‪ 7-‬מוזכר בקוראן בסורה ‪,34‬‬
‫שבְבא"‪ ,‬פסוק ‪" :16‬ואולם הם פנו עורף‪ ,‬על כן שילחנו בהם שיטפון שסחף את‬ ‫" עַּ‬
‫של‬
‫הסכר‪ ,‬ותחת שני הגנים נכתנו להם שני גנים מניחַבי פרי מר למאכל‪ ,‬ועצי חַא מ‬
‫שיבְזף‪ ".‬הקריסה הביאה להרס התרבות החקלאית באזור ולנדידת‬ ‫ומספר עצי חַ‬
‫שבטים רבים צפונה‪ .‬חורבנה של הממלכה הדרומית‪ ,‬רח'עַּמבְיר‪ ,‬מובא בקוראן כדוגמה‬
‫לארעיותם של החיים ושל ההצלחה החומרית בעולם הזה‪ .‬מן התרבות הכתובה‬
‫‪.‬המפותחת של הדרום לא נותרו אלא כתובות חקוקות על פני סלעים וגשרים‬

‫השפה הדרום‪-‬ערבית‬
 ‫מהכתובות הדרום‪-‬ערביות ששרדו אנו יודעים פרט מעניין על אותה שפה )ולמעשה‬
‫משפחה של דיאלקטים(‪ :‬ניתן היה לכתוב אותה בשני כיוונים בו זמנית‪ .‬כתובות‬
‫מסוימות כתובות הן מימין לשמאל והן משמאל לימין )דיאלקטים מסוימים בערבית‬
‫צפונית נכתבו מאוזן‪ ,‬מטה‪-‬מעלה ומעלה‪-‬מטה(‪ .‬אולי תכונה זו התפתחה בשל‬
‫הצורך להקל על מסתתי הכתובות על הסלעים‪ .‬אין פירושו של דבר שהחברה‬
‫הצפון‪-‬ערבית חסרה כל ידע בקריאה וכתיבה ‪ -‬על הידע הזה מעידות כתובות רבות‬
‫ששרדו עד ימינו‪ .‬אך הכתיבה שימשה בעיקר צרכים יומיומיים‪ ,‬ולא נועדה לשמר‬
‫את נכסי התרבות וההיסטוריה‪ :‬הללו אוחסנו בזיכרונם של אנשים ששיכללו את‬
‫יכולתם הזיכרונית והלשוניות לכלי מקצועי‪ ,‬כדוגמת משוררים‪ .‬בסופו של דבר‪,‬‬
‫הכתב הוא שניצח‪ :‬הרובד הגבוה בתרבות המוסלמית הצפון‪-‬ערבית הפך גם הוא‬
‫לתרבות קוראת וכותבת‪ ,‬בסיומו של תהליך שארך כמאתיים שנה )ראו הפרק‬
‫‪.‬השלישי(‬

‫הערבים ושכניהם‬

‫חצי האי ערב היה מרוחק ממרכזי הכוח הפוליטיים‪ ,‬הדתיים והתרבותיים שמצפון לו‪,‬‬
‫בסהר הפורה‪ ,‬וממערב לו‪ ,‬באפריקה‪ .‬עם זאת‪ ,‬האזור לא היה מנותק מן המתרחש‬
‫במרכזים פוליטיים וכלכליים אלה‪ .‬שיירות מסחר שחזרו מהסהר הפורה הביאו‬
‫איתן לא רק סחורות וכסף אלא גם מידע על המתרחש מחוץ לגבולות חצי האי‬
‫ערב‪ .‬בכך שימשו עבור תושבי האזור צוהר לעולם שמחַעבר‪ ,‬ואיפשרו להשפעות‬
‫חיצוניות לחדור פנימה טיפין‪-‬טיפין‪ .‬על‪-‬פי המסורת המוסלמית )שיש חוקרים‬
‫החולקים עליה כיום(‪ ,‬חצי האי ערב‪ ,‬ובייחוד העיר מכה‪ ,‬נמצאו במרכזו של סחר‬
‫בינלאומי במוצרי מותרות כגון תבלינים‪ ,‬משי‪ ,‬שנהב ובשמים‪ .‬על‪-‬פי הטענה‬
‫הזאת‪ ,‬שיירות עמוסות סחורה פקדו את האזור לעיתים מזומנות‪ .‬ייתכן שלכך‬
‫מכוונת סורה ‪ 106‬בקוראן‪" ,‬קקכרעַּיש"‪ ,‬המתייחסת לשני מסעות גדולים‪ ,‬האחד‬
‫‪.‬בחורף והאחר בקיץ‬

‫שבטים ערבים היגרו מחצי האי ערב והתיישבו בשולי הסהר הפורה‪ .‬יש למשל עדויות על‬
‫שימוש בשפה הערבית בעיר ניצנה שבנגב עוד לפני כיבושי האסלאם באמצע‬
‫המאה ה‪ .7-‬חלק מהשבטים הצליחו להקים מדינות עַּסבְפר יציבות יחסית‪ .‬אחת מהן‬
‫היתה מדינתו של ע'סאן‪ ,‬שבט דרום‪-‬ערבי שהיגר מהדרום מאות שנים לפני הולדת‬
‫מוחמד‪ ,‬ולבסוף התנצר והתיישב בסוריה תחת חסותה של האימפריה הביזנטית‪.‬‬
‫בעיראק קיימו הכלעַּח'מים הערבים מלוכה ששלטה במשך כשלוש מאות שנה בחסות‬
‫הסאסאנים הפרסים‪ .‬לפי מסורת מעורפלת אחת‪ ,‬גם מקורם בדרום חצי האי‪.‬‬
‫מדינות אלה תיווכו בין המזרח‪ ,‬על האימפריות הריכוזיות שבו‪ ,‬לבין הערבים‬
‫המאורגנים בפדרציות רופפות בחצי האי‪ .‬אל‪-‬חירה‪ ,‬הבירה הכלעַּח'מית )מדרום‪-‬מזרח‬
‫לנג'ף בעיראק של היום(‪ ,‬היתה המרכז העירוני העיקרי לערביי חצי האי‪ .‬היא‬
‫תיפקדה כמרכז פוליטי‪ ,‬מסחרי ותרבותי של השבטים הנודדים‪ .‬מלך אל‪-‬חירה‬
‫שימש לא אחת בורר בסכסוכים בין שבטי הצפון; אל השווקים באל‪-‬חירה הביאו‬
 ‫הסוחרים את סחורותיהם ושם קנו אספקה; חצרו של מלך אל‪-‬חירה היתה אבן‬
‫שואבת למשוררים ערבים‪ ,‬ובתי המרחץ שלה היו יעד מבוקש לנוסעים מחצי האי‬
‫‪.‬ערב‬

‫הערבים באו במגע עם שלוש מעצמות אזוריות‪ .‬מעבר לים האדום שכנה ממלכת אתיופיה‬
‫הקדומה שבראשה עמד המנגוס‪ .‬דת המדינה היתה נצרות בגירסתה הקופֹטית‪.‬‬
‫המדינה האתיופית נקטה מדיניות תוקפנית כלפי יושבי חצי האי ערב‪ .‬הפלישות‬
‫החוזרות ונשנות מאתיופיה היו אחת הסיבות להיחלשותן של ממלכות דרום חצי‬
‫האי‪ .‬מסע המלחמה של המצביא החבשי כאבכרכה בשנת ‪) 570‬כנראה( ראוי לאיזכור‬
‫מיוחד‪ .‬כאבכרכה פלש לתימן בראש גיסותיו ומשם המשיך צפונה‪ .‬החבשים‪ ,‬שנעזרו‬
‫בפילי מלחמה‪ ,‬חיה שלא היתה מוכרת בחצי האי ערב‪ ,‬הגיעו אל העיר מכה והטילו‬
‫עליה מצור‪ .‬על‪-‬פי המקורות המוסלמיים נאלצו הצרים לסגת מהעיר באופן‬
‫פתאומי‪ ,‬כנראה בשל מגיפה שהתפשטה במחנה‪ .‬המסורת המוסלמית כורכת את‬
‫האירוע הזה עם הולדת הנביא מוחמד‪ .‬נסיגתם הלא‪-‬צפויה של הפולשים מוסברת‬
‫ברצונו של האל להגן על עירו מכה‪ ,‬שבה נמצאת הכעבה המקודשת ואשר בה‬
‫עתיד להיוולד נביאו מוחמד זמן קצר לאחר מכן‪ .‬יד אלוהים שלחה אל העיר‬
‫ציפורים פלאיות‪ ,‬ואלה השליכו אבנים משמים על הפולשים והכניעו אותם‪,‬‬
‫כמתואר בקוראן בסורה ‪105‬‬

‫שתי המעצמות האחרות היו האימפריה הסאסאנית דוברת הפרסית והאימפריה הביזנטית‬
‫דוברת היוונית‪ .‬מלכי השושלת הסאסאנית‪ ,‬השושלת הלא‪-‬מוסלמית האחרונה‬
‫בפרס‪ ,‬שלטו באזורי עיראק ואיראן של היום והשפעתם הגיעה עד למרכז אסיה‪.‬‬
‫ממערב לפרת שכנה המעצמה הביזנטית‪ ,‬יורשתה של האימפריה הרומית‪ .‬שתי‬
‫האימפריות נמצאו במאבק מתמיד‪ .‬ההיסטוריון המוסלמי‪ ,‬מוחמד בן כג'רריר אל‪-‬כטכבררי‬
‫)נפטר בשנת ‪ ,(923‬דימה את המלחמות ביניהן להתגוששות של שני ענקים‪ :‬היתה‬
‫זו התשה הדדית שממנה נבנה לימים האסלאם‪ .‬במאות ‪ 4-6‬התנהל עימות מתמשך‬
‫בין שתי האימפריות‪ ,‬והוא כלל את מדינות החסות בסהר הפורה‪ :‬הכלעַּח'מים‬
‫באל‪-‬חירה )בדרום עיראק( בצד הסאסאני‪ ,‬וכע'סאן )בסוריה וארץ ישראל( בצד‬
‫הביזנטי‪ .‬המלחמה המתמדת התישה את מדינות העַּסבְפר‪ .‬הן נחלשו‪ ,‬ומאחר שהפכו‬
‫חסרות תועלת הסירו מהן המעצמות את חסותן; הדבר החליש אותן עוד יותר‪ ,‬עד‬
‫‪.‬שנעלמו כליל‬

‫בהעדר כוחות חוצצים הגיעו הביזנטים והסאסאנים לעימות ישיר ביניהם על גבול חצי האי‬
‫ערב‪ .‬בראשית המאה ה‪ 7-‬התנהלו כמה מערכות בין שתי האימפריות באזור סוריה‬
‫וארץ ישראל‪ .‬בתחילה היתה יד הפרסים על העליונה‪ ,‬ובתחילת שנות שלטונו של‬
‫הקיסר הביזנטי חַהכראעַּקרליוס )שלט ‪ (641-610‬הם פלשו לעומקה של האימפריה‪.‬‬
 ‫הפרסים הגיעו עד לים התיכון והשתלטו על ערים מרכזיות כמו אלכסנדריה‬
‫וירושלים‪ .‬אולם בפלישה נועזת לעומק השטח הפרסי הצליח הראקליוס להפוך את‬
‫הקערה על פיה‪ .‬הוא השיב לעצמו את השטחים שאבדו‪ ,‬כולל העיר ירושלים‪ ,‬ואת‬
‫שרידי הצלב הקדוש של ישו ששדדו הפולשים הפרסים מכנסיית הקבר ‪ .‬אך‬
‫‪.‬ההצלחה היתה קצרת ימים‪ .‬פחות מעשור אחר‪-‬כך נכבשה העיר בידי מוסלמים‬

‫האימפריה הביזנטית‬

‫הביזנטים הם יורשי החלק המזרחי של האימפריה הרומית‪ .‬בעוד המערב נופל במאה ה‪4-‬‬
‫וה‪ 5-‬בידי השבטים הגרמאניים ושוקע במשבר ארוך‪ ,‬הוסיף המזרח הרומי לשגשג‪.‬‬
‫היוונית‪ ,‬שפת הדיבור‪ ,‬החליפה עם השנים את הלטינית כשפת השלטון‪ ,‬אבל‬
‫מסורות רומיות ומוסדות רומיים המשיכו להתקיים‪ .‬אנשי האימפריה ראו עצמם‬
‫כרומאים ואת רומא החדשה כבירתם‪ .‬הממלכה הביזנטית )על‪-‬שם בירתה‬
‫ביזנטיון‪/‬קונסטנטינופוליס( שלטה על שטחים בבלקן‪ ,‬באסיה הקטנה ובאגן הים‬
‫‪.‬התיכון‬

‫האסלאם כבש מידי הביזנטים את מרבית שטחי האימפריה שלהם‪ .‬ארץ ישראל‪ ,‬סוריה‪,‬‬
‫מצרים צפון אפריקה וספרד היו במהלך המאה ה‪ 7-‬ותחילת ה‪ 8-‬לחלק מן המדינה‬
‫המוסלמית החדשה‪ .‬במאה ה‪ 11-‬איימו התורכים המסעַּלג'וקים על שלמות האימפריה‬
‫הנוצרית במזרח‪ .‬ביזנטיון קיוותה לעזרה מן המערב כנגד האויב המוסלמי‬
‫‪.‬המשותף‬

‫דת בחצי האי‬

‫גם מבחינה דתית לא היה חצי האי ערב מנותק מן המתרחש מחוצה לו‪ .‬באזור חיו יהודים‬
‫ונוצרים ביישובים משלהם אך גם ביישובים מעורבים‪ .‬לקהילות היהודיות‬
‫והנוצריות היו קשרים אמיצים עם יהודים ונוצרים בארצות אחרות והן שימשו‬
‫כמתווכות לרעיונות דתיים מחוץ לחצי האי‪ .‬דתם של רוב יושבי חצי האי במאה ה‪-‬‬
‫‪ 6‬היתה פֹוליתיאיסטית‪ .‬הערבים האמינו בקיומם של מספר אלים‪ ,‬שהמאמינים‬
‫‪.‬יכלו לתמרן ביניהם על מנת לקדם את ענייניהם בעולם‬

‫אם אל מסוים אינו מצליח למנוע אסונות טבע כדוגמת שיטפון או בצורת‪ ,‬לרפא חולים או‬
‫לבצע פעולות ניסיות אחרות‪ ,‬מותר לבזותו או לנטוש אותו כליל‪ .‬ראמרו אל‪-‬כקיס‪,‬‬
‫אחד המשוררים הידועים של התקופה הקדם‪-‬מוסלמית‪ ,‬ביקש את ברכתו של האל‬
‫השבטי לפני צאתו לנקום את מות אביו; כשהראו הגורלות שהאל אינו תומך‬
‫במעשה הנקמה‪ ,‬ירה המשורר את חיציו בפסל האל‪ ,‬והטיח בפניו כי אילו דובר‬
 ‫באביו של האל ‪ -‬היתה תשובתו אחרת‪ .‬שיח' של אחד השבטים היה חשוך ילדים‪,‬‬
‫אך משנרפא בעזרת נזיר נוצרי ‪ -‬התנצרו כל אנשי שבטו ונטשו את האלילים‬
‫המקומיים‪ ,‬שלא הצליחו לבצע ניסים רפואיים דומים‪ .‬המסורת הערבית מתארת‬
‫‪.‬סיפורים רבים מסוג זה ומתייחסת אליהם בשוויון נפש‪ ,‬כדברים שבשיגרה‬

‫יחסה של המסורת המוסלמית אל התקופה שקדמה לבוא הנביא מוחמד היא אמביוולנטית‪.‬‬
‫היא מכונה תקופת הכג'ארהליה‪ .‬משמעותו המדויקת של מונח זה )הוא מתורגם על‪-‬פי‬
‫רוב כ"בערות"( אינה ברורה כל צורכה‪ .‬ברור שהמונח מבטא התייחסות שלילית‬
‫גורפת לתקופה שבה ‪ -‬לטענת המסורת המוסלמית ‪ -‬שררה בורות דתית )הווה‬
‫אומר עבודת אלילים במקום פולחן מונותיאיסטי( ובערות מוסרית )כלומר העדר‬
‫אמות מידה מוסריות ראויות(‪ .‬ההתגלות לנביא מוחמד נועדה לתקן את המעוות‬
‫ולהחליף את הבערות בידיעת הטוב והישר‪ .‬המונח ג'אהליה משמש גם כיום‬
‫לביקורת פנים‪-‬מוסלמית‪ .‬דוברים המבקשים להצביע על המוסריות הירודה של‬
‫החברה המוסלמית העכשווית‪ ,‬ובעיקר של האליטה הפוליטית המכהנת‪ ,‬משתמשים‬
‫במונח "ג'אהליה חדשה"‪ .‬בכך הם מצביעים לא רק על הבעיה אלא גם על‬
‫הפיתרון‪ :‬בדומה לנביא מוחמד‪ ,‬על המאמינים לצאת מתוך החברה הג'אהלית‪,‬‬
‫להתנתק ממנה כדי לשמור על צדקתם ועל טוהרתם‪ .‬לאחר שיתחזקו‪ ,‬עליהם לגבור‬
‫‪.‬על החברה החוטאת ולנתץ את סמליה‬

‫לצד הביקורת המוסלמית כלפי העבר הלא‪-‬מוסלמי והרצון לשנותו‪ ,‬אלמנטים מן הדת‬
‫האלילית שולבו בלב ליבם של האמונה והפולחן המוסלמיים‪ ,‬כפי שיראו הפרקים‬
‫הבאים‪ ,‬אם כי כלפי רעיון האלילות לא היתה כל סובלנות‪ .‬היתה גם הערכה לערכי‬
‫תרבות מסוימים שהאסלאם לא קטע אותם‪ .‬נהפוך הוא‪ ,‬היה רצון לשמר את העבר‬
‫ההרואי‪ .‬ערכים אלה המשיכו להתקיים במשך מאות שנים‪ ,‬וחלקם ממשיך עוד‬
‫היום‪ .‬למשל‪ ,‬בחצר השליטים המוסלמים בבגדאד התרפקה האליטה על מה שנתפס‬
‫בעיניה כגבריות בדואית מדברית‪ .‬הנסיכים בארמונות חונכו על ברכי ערכים כגון‬
‫סיבולת‪ ,‬קבלת אורחים‪ ,‬כבוד עצמי ועוד‪ .‬אלו הם חלק מהמרכיבים של הקמקרבְוה‬
‫)קמרואּה(‪ ,‬סך התכונות הפיזיות והמעלות הנפשיות החיוביות הראויות לגבר‪.‬‬
‫עיקרון זה שימש ועדיין משמש מרכיב חשוב במוסר ובאתיקה המוסלמיים לקביעת‬
‫‪.‬נורמות להתנהגות נאותה מבחינה ערכית‪ ,‬חומרית‪ ,‬דתית‪ ,‬משפטית וחברתית‬

‫האימפריה הסאסאנית‬

‫דת המדינה הרשמית היתה הדת הזורואעַּסעַּטרית‪ ,‬הנקראת על‪-‬שמו של הנביא האיראני‬
‫ז בְבְרתועַּסעַּטבְרא‪ ,‬בן המאה ה‪ 6-‬לפני הספירה‪ .‬הדת )ששרדה עד היום באיראן ובהודו(‬
‫היא דת דואליסטית הרואה את העולם כזירת מאבק בין האל הטוב אהובְרכמז עַּבְדה והאל‬
‫הרע אהַהרריבְמן‪ .‬הדת הונהגה על ידי מעמד של כוהנים )אעַּמגושים‪ ,‬או מאגים( שהיו‬
‫אחראים על שימור כתבי הקודש העתיקים ועל ניהול הפולחן‪ .‬בתקופות מסוימות‬
 ‫רדפו הסאסאנים בני דתות אחרות בניסיון לאחד את הממלכה‪ .‬הניסיון הזה לא עלה‬
‫‪.‬יפה‬

‫הממלכה הסאסאנית היתה מגוונת מבחינה לאומית ודתית‪ .‬חיו בה מיעוטים נוצריים‪,‬‬
‫יהודיים ופגאניים שונים‪ .‬אפילו בקרב המשפחה האימפריאלית נמצאו חסידים‬
‫לדתות אחרות‪ ,‬מה שגרם לחיכוכים עם המימסד הכוהני הזורואסטרי‪ .‬במחצית‬
‫השנייה של המאה ה‪ 3-‬לספירה התפתחה באזור דת נוספת‪ ,‬הכמאניחַכאית )על‪-‬שמו‬
‫של מייסדה‪ ,‬מאני(‪ ,‬ששילבה את הדואליזם הזורואסטרי עם אלמנטים נוצריים‪.‬‬
‫המאניכאים הפיצו את תורתם באגן הים התיכון‪ ,‬על אף רדיפות נוצריות‬
‫‪.‬וזורואסטריות‬

‫כמו יריביהם הביזנטים‪ ,‬גם הסאסאנים נחלשו מן המאבק הארוך בין פרס לביזנטיון‪.‬‬
‫המרוויחים מן החולשה היו המוסלמים‪ .‬בשני קרבות מכריעים‪ ,‬האחד בקאדיסיה‬
‫בעיראק )‪ (635‬והשני בנכעַּהואעַּנד באיראן )‪ ,(651‬מוטטו הערבים את צבא‬
‫האימפריה‪ .‬השליט הסאסאני האחרון‪ ,‬כועַּסרו י כז עַּמדרגיעַּרד ה‪ ,3-‬נרצח בשנת ‪ 651‬בעיר‬
‫‪..‬ממעַּרעַּו )כיום בדרום‪-‬מערב תורכמניסטאן(‪ .‬כך הקיץ הקץ על האימפריה הסאסאנית‬

‫הפרק השישי‬

‫האסלאם ודתות אחרות‪ :‬בני חסות ובני מוות‬

‫מוחמד חי באזור שהתקיימו בו זו לצד זו דתות רבות‪ ,‬הן הדתות הפוליתיאיסטיות של‬
‫הערבים והן דתות הייחוד של היהודים והנוצרים‪ .‬דת האסלאם היא דת‬
‫מונותיאיסטית שדחתה את הפוליתיאיזם דחייה גמורה )אף כי בפועל הושפעה מן‬
‫הדתות האליליות בעניינים מסוימים‪ ,‬ואימצה למשל את פולחן הכעבה והאבן‬
‫השחורה(‪ .‬עד מהרה עלה בקרב המוסלמים הצורך להסביר לעצמם ולאחרים כמהם‬
‫שורשי דתם ומהי ההצדקה לכינונה כדת נוספת בעולם‪ .‬הצורך בהסברים נבע‬
‫מתחרות על לב המאמינים‪ ,‬שהיא בעצם תחרות גם על שליטה פוליטית וכלכלית‪,‬‬
‫‪.‬בשילוב עם פולמוס תיאולוגי תיאורטי על מהי האמונה הנכונה‬

‫במסורת המוסלמית ניתן למצוא מספר תשובות‪ ,‬חלקן סותרות זו את זו‪ ,‬לשאלת מקומה‬
‫של דת האסלאם כאמונה תיאורטית וכקהילה של אנשים‪ .‬האם דת האסלאם היא‬
‫מהפכה או דת המשך? יש באסלאם מרכיבים שהם מהפכה‪ ,‬למשל היחס לעבר‬
‫האלילי‪ .‬בו בזמן יש גם מרכיבים של המשכיות‪ ,‬למשל המשך בפועל של מנהגים‬
‫‪.‬אליליים והמשך והשלמה של מסורות מונותיאיסטיות מדתות הספר‬
‫הקוראן מזכיר מנהגים כג'ארהליים הקשורים בפולחן האלילי המורכב ומציג אותם באור‬
‫מגוחך‪ .‬דוגמה אחת מני רבות היא קבורת בְבנות חיות )כועַּאד אל‪-‬כבבְנאת(‪ .‬לטענת‬
‫המסורת המוסלמית‪ ,‬עובדי האלילים הערבים נהגו לקבור תינוקות ממין נקבה‬
‫בעיתות של מצוקה כלכלית )למשל בתקופת בצורת(‪ .‬עד כמה אכן היתה מסורת זו‬
‫מקובלת איננו יודעים‪ ,‬אך הקוראן והמסורת המוסלמית הציגו את המנהג כביטוי‬
‫להשחתת המידות של התקופה הקודמת‪ .‬הקוראן משתמש בנוהג זה כדי ללעוג‬
‫לאמונה הכגא'רהלית בדבר "בנותיו של אללה"‪ ,‬שבהן עוסקים "פסוקי השטן" )ראו‬
‫הפרק השני(‪ :‬היעלה על הדעת‪ ,‬לועג הקוראן‪ ,‬שבני אדם המעדיפים לקבור את‬
‫בנותיהם בעודן חיות י עַּכיחסו לאל שלהם לא בנים אלא דווקא שלוש בנות ؟‬

‫דוגמה שנייה היא משחק המזל כמי עַּרסיר‪ .‬הכמי עַּרסיר מוזכר בקוראן פעמיים כמנהג קלוקל שאותו‬
‫יש לזנוח )סורה ‪" ,2‬הפֹרה"‪ ,‬פסוק ‪ ,219‬וסורה ‪" ,5‬השולחן הערוך"‪ ,‬פסוקים ‪91-‬‬
‫‪ .(90‬משחקי מזל‪ ,‬וכן שתיית היין‪ ,‬מתוארים כטומאה ומעשה שטן‪ .‬המשחק התנהל‬
‫באמצעות הטלת חיצים על נתחים מבהמה שנשחטה‪ ,‬בדרך כלל גמל‪ .‬מעבר לכך‬
‫שמדובר במשחק מזל‪ ,‬היו סיבות נוספות לשלילתו‪ :‬הוא גוזל את תשומת לב‬
‫המאמינים ואת זמנם מתפילה‪ ,‬והוויכוחים סביב המשחק ותוצאותיו גורמים‬
‫‪.‬למתחים מיותרים בין החברים בקהילת המאמינים‬

‫עמי הספר‬

‫היחס לדתות המונותיאיסטיות הוותיקות היה מורכב יותר‪ .‬הקוראן מכיר בהתגלות האל‬
‫ליהודים ולנוצרים כמו גם לאחרים‪ .‬חוזרת בו מספר פעמים הטענה שאין חדש‬
‫בבשורה של הנביא מוחמד אלא רק אישרור של התגלויות קודמות‪ .‬מוחמד הביא‬
‫לבני האדם גירסה לא מסולפת של האלוהות‪ ,‬בשונה מהבשורה שהתגלתה ליהודים‬
‫ולנוצרים קודם לכן ואשר סולפה על‪-‬ידם‪ .‬הקוראן מזכיר דמויות מקראיות ודמויות‬
‫‪.‬מן הברית החדשה )שהחשובות בהן הן ישו ומרים אמו(‬

‫הקוראן משווה שוב ושוב בין הנביא מוחמד למשה‪ .‬שניהם שליחי האל לעמם ושניהם‬
‫הביאו עימם לא רק בשורה אלא גם מערכת של חוק ומוסר‪ .‬יש חוקרים מודרניים‬
‫הרואים בקבוצת הפסוקים ‪ 39-22‬בסורה ‪" ,17‬המסע הלילי"‪ ,‬מעין גירסה‬
‫מוסלמית לעשרת הדיברות המופיעים בתורה‪ .‬אין זו העתקה "סתם" של העקרונות‬
‫היהודיים אלא "דיברות" חדשים‪ ,‬המבטאים את הערכים המוסריים והחברתיים של‬
‫הקהילה המוסלמית החדשה‪ .‬החוקרים מציינים כי בקוראן לא מדובר בעיקרי‪-‬על‪,‬‬
‫כמו עשרת הדיברות במקרא‪ .‬מספרם של הדיברות המוסלמיים‪ ,‬תוכנם וסדרם‬
‫אינם קבועים‪ .‬עם זאת‪ ,‬למרות ההבדל בין "הדיברות המוסלמיים" לאלה היהודיים‪,‬‬
‫מצביעים החוקרים על ההקשר הדומה של הדיברות בשתי הדתות‪ .‬הפסוקים‬
 ‫הקודמים ל"דיברות המוסלמיים" בקוראן עוסקים במשה‪ ,‬והנביא מוחמד מתואר‬
‫כממשיך דרכו; כפי שמשה הביא לעמו את עשרת הדיברות‪ ,‬כך העניק מוחמד לבני‬
‫‪.‬עמו הערבים קוד ערכי חדש‬

‫האיזכורים הרבים של משה רבנו והשוואת הנביא מוחמד אליו הביאה כמה חוקרים‬
‫מודרניים לטעון שמוחמד הושפע מן היהדות יותר מאשר מן הנצרות‪ .‬היו שהעלו‬
‫את הסברה שלמוחמד היו מורים יהודיים שדרכם נחשף למקרא ולמדרש‪ .‬אחרים‬
‫טוענים שניתוח טקסטואלי של הקוראן מצביע דווקא על השפעה נוצרית‪ .‬לטענתם‪,‬‬
‫ככל שמגיעים לפסוקי קוראן מתקופות מאוחרות יותר בחיי הנביא‪ ,‬ניתן לזהות בהן‬
‫‪.‬ידיעה רבה יותר על עקרונות וערכים נוצריים‬

‫יהיו אשר יהיו מקורות ההשפעה על הנביא‪ ,‬ההכרה בהתגלויות הקודמות אינה בלתי‬
‫מסויגת‪ .‬המוסלמים תופסים את עצמם כמונותיאיסטים טהורים יותר‪ ,‬כנאמר‬
‫בפסוק ‪ 30‬בסורה ‪" ,9‬ההצהרה"‪" :‬היהודים אומרים‪ ,‬קעז כעַּיר הוא בן אלוהים‪.‬‬
‫והנוצרים אומרים‪ ,‬המשיח הוא בן אלוהים‪ .‬זה הדבר אשר יביעו בהבל פיהם‪,‬‬
‫בחקותם את דברי הכופרים לפניהם‪ .‬יאסור אלוהים מלחמה עליהם! כיצד זה ישגו‬
‫" בשקרים؟‬

‫המוסלמים מקבלים את ישו כנביא אמת‪ ,‬אך דוחים את היותו בן אלוהים‪ ,‬ולכן אינם‬
‫מקבלים גם את השילוש הקדוש‪ .‬הטענה נגד היהודים‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬אינה ברורה‪.‬‬
‫קעז כעַּיר הוא כנראה עזרא הסופר‪ .‬ייתכן שבעיני מוחמד ההערצה לעזרא הסופר‪,‬‬
‫שאולי רווחה בקרב יהודי חצי האי ערב באותה העת‪ ,‬היתה ביטוי לפולחן בלתי‬
‫ראוי‪ .‬המוסלמים גם מאמינים שהיהודים והנוצרים זייפו במזיד את דבר האל‬
‫שנמסר לידיהם‪ .‬לטענת המוסלמים‪ ,‬היהודים הוציאו מהתורה אמירות מפורשות על‬
‫בואו העתידי של הנביא מוחמד‪ .‬היהודים בחרו לסלק פסוקים אלה למרות שידעו‬
‫‪.‬כי מדובר בנבואות אמת‬

‫כידוע‪ ,‬טענה דומה כבר הופנתה אל היהודים על‪-‬ידי הנוצרים‪ ,‬שהאשימו את היהודים‬
‫בהתעלמות מנבואות המבשרות את בוא ישו‪ .‬אולם הנוצרים לא כפרו באותנטיות‬
‫של הטקסט היהודי‪ .‬המוסלמים‪ ,‬לעומתם‪ ,‬רואים בטקסט היהודי )והנוצרי( סילוף‬
‫ההופך אותו לבלתי קביל‪ .‬מרגע שהקוראן‪ ,‬ובשורת האמת שבו‪ ,‬נמסר לערבים‬
‫מידי מוחמד‪ ,‬אין יותר צורך בגירסאות המסולפות של הדתות המונותיאיסטיות‬
‫‪.‬האחרות‬
‫מסורת פרשנית אחרת טוענת שדת האסלאם היא דת ערבית שהתפתחה בחצי האי ערב‪,‬‬
‫ואינה תלויה בדתות המונותיאיסטיות הקודמות‪ .‬זרם פרשני זה מדגיש למשל את‬
‫השפה הערבית שהקוראן כתוב בה‪ .‬לטענתו‪ ,‬הערבית הנשגבת והבלתי ניתנת‬
‫לחיקוי של הקוראן היא אחד מסימני ההיכר של הבשורה למוחמד‪ ,‬והיא מציבה את‬
‫ההתגלות לנביא האסלאם במיקום גיאוגרפי שונה מזה שבו התרחשו הבשורות‬
‫הקודמות‪ .‬האומה הערבית נבחרה על‪-‬ידי האל לקבל את הטהורה שבבשורות‬
‫‪.‬ולהעמיד מתוכה את השלם שבשליחים‬

‫מייחדים‬

‫על‪-‬פי המסורת המוסלמית‪ ,‬לבחירה האלוהית בערבים יש שורש קדום‪ .‬דת האסלאם‬
‫מוצגת כאן כהמשך של "דת אברהם"‪ ,‬אמונה מונותיאיסטית טהורה וטבעית‬
‫שקולקלה במשך הדורות‪ .‬אברהם‪ ,‬טוען הקוראן‪ ,‬לא היה לא יהודי ולא נוצרי אלא‬
‫מונותיאיסט קדמון )כחרניף(‪ .‬אברהם מופקע בקוראן ממהקשר עברי‪-‬יהודי לטובת‬
‫מהקשר ערבי מקומי של חצי האי ערב‪ :‬בנו הנבחר של אברהם לא היה יצחק הצעיר‬
‫אלא בכורו ישמעאל‪ ,‬אבי האומה הערבית; הוא ולא יצחק עמד בניסיון העקידה‪,‬‬
‫והוא שבנה עם אברהם אביו את הכעבה; ברבות הדורות נשכחה אמונת הייחוד מן‬
‫הערבים‪ ,‬הם היו שטופים בעבודת אלילים‪ ,‬ועמים אחרים היו קרובים מהם לאמת‬
‫האלוהית; ההתגלות למוחמד היא אפוא בבחינת השבת עטרה ליושנה; היא אמנם‬
‫מאוחרת בזמן מן היהדות והנצרות‪ ,‬אך היא קרובה יותר למקור האלוהי ונאמנה לו‬
‫‪.‬תכלית הנאמנות‬

‫חותם הנביאים‬

‫יהא אשר יהא ההסבר על מקומה של דת האסלאם בעולם‪ ,‬לנביא מוחמד יש בו מקום‬
‫מרכזי‪ ,‬והוא ממלא תפקיד מפתח בהיסטוריה הקדושה של האסלאם‪ .‬הנביא ממוקם‬
‫בצומת דרכים בעל משמעות דתית בהיסטוריה‪ ,‬ולכן האופן שבו מתוארת דמותו‬
‫נותן מענה לא רק להצדקת שליחותו אלא גם לשאלה העמוקה יותר של מקומה של‬
‫דת האסלאם‪ .‬מוחמד מוצג כמי שממשיך את רצף הנביאים המוכרים מן התנ"ך‬
‫והברית החדשה‪ ,‬וגם שייך לקבוצה של שליחים‪-‬מתריעים מטעם האל לעמים‬
‫הערביים בחצי האי ערב‪ ,‬עמי ערב הדוברים ערבית‪ .‬מוחמד נשלח אל בני עמו‬
‫הערבים כדי להזהירם על חטאיהם; הוא מטהר את דתו של אברהם‪ ,‬ראשון‬
‫המאמינים; הוא ממשיך את החוק של משה; והוא אחרון )חוחַתם( הנביאים‬
‫‪.‬המונותיאיסטיים‬

‫המאבק ביהודי חצי האי ערב‬

‫ברקע הפולמוס הרעיוני עם בני הדתות האחרות עמדה גם מציאות פוליטית וחברתית‪.‬‬
‫מוחמד עצמו ניהל מאבק ביהודי העיר כמדינה‪ ,‬למשל‪ .‬אם בעולמה של התיאולוגיה‬
‫המוסלמית היה מוחמד גם ממשיכה של היהדות‪ ,‬במציאות של חצי האי ערב היה‬
‫‪.‬הוא סיומה‬

‫בחצי האי ערב ישבו לא מעט יהודים‪ .‬הם לא היו מאוחדים פוליטית וצבאית אלא מאורגנים‬
‫בשבטים‪ .‬כנהוג באזור הם יצרו בריתות עם שבטים ערביים אחרים‪ .‬חלקם היו‬
‫בעלי מלאכה )למשל צורפים(‪ ,‬אחרים היו סוחרים או עובדי אדמה )למשל מגדלי‬
‫תמרים(‪ .‬השבטים היו מפוזרים בערים ובנאות מדבר שונים‪ .‬בעיר מדינה ישבו‬
‫שלושה שבטים יהודים גדולים‪ :‬כקי עַּנקכקאע‪ ,‬נכרדיר וקקכרי עַּבְט'ה‪ .‬מרכז אחר התקיים בנווה‬
‫המדבר כח'י עַּכבר‪ ,‬כ‪ 150-‬ק"מ ממדינה‪ ,‬לשם הגיעו שבטים יהודיים לאחר חורבן בית‬
‫‪.‬שני‪ ,‬כנראה‬

‫על‪-‬פי המסורת המוסלמית ניסה הנביא לשלב בקהילה המוסלמית החדשה את יהודי העיר‬
‫מדינה שבה השתקע לאחר הרהעַּג'בְרה‪ .‬המסורת המוסלמית מספרת על הברית שכרת‬
‫מוחמד עם הקבוצות השונות בכמדינה עם הגיעו לעיר )כעעַּהד אל‪-‬קאבְמה‪ ,‬מילולית‬
‫"חוזה האומה"(‪ .‬על‪-‬פי המסורת המוסלמית‪ ,‬שלושת השבטים היהודים בעיר היו‬
‫שותפים מלאים לברית שנכרתה בין תומכיו של הנביא ממכה שהיגרו איתו‬
‫)הקמהארג'רון‪ ,‬כלומר "המהגרים"( ובין שני השבטים הערבים בעיר‪ ,‬אעַּוס וכח'ז עַּכרג'‪,‬‬
‫‪.‬המכונים אנעַּכצאר )מילולית "התומכים"(‪ ,‬שתמכו בנביא והזמינוהו לכמדינה‬

‫המסורת טוענת שמוחמד פנה אל היהודים וביקש למשוך אותם לאמונה החדשה )כמתואר‬
‫בפרק הקודם‪ ,‬מוחמד קבע באותם ימים שכיוון התפילה יהיה לעבר ירושלים וכי‬
‫יום הצום יהיה בעשירי בחודש הראשון(‪ .‬אולם היהודים דחו את ניסיונות‬
‫ההתקרבות של הנביא וחלקם אף פעלו נגדו ונגד קהילת המאמינים‪ ,‬בניגוד לרוח‬
‫ההסכם‪ .‬מוחמד שינה את יחסו אל היהודים והחל לראות בהם אויב שיש לסלקו‪.‬‬
‫מחקרים מודרניים מצביעים על כך שבנוסח ההסכם שנשמר במסורת המוסלמית‬
‫לא נזכרים שמות השבטים היהודיים‪ ,‬כך שכפי הנראה הם לא היו צד בהסכם‪.‬‬
‫ייתכן שכל מטרתו של סיפור הפרת הברית על‪-‬ידי היהודים היה לגולל על היהודים‬
‫‪.‬עצמם את האחריות לגורלם‬

‫האמצעים שנקט הנביא נגד היהודים נעשו קשים יותר ויותר‪ .‬תחילה אולץ שבט כקי עַּנקכקאע‬
‫לע‬
‫זוב את העיר לאחר מצור בן שבועיים‪ .‬אחר‪-‬כך גורשו בני נכרדיר‪ ,‬שהוכרחו להותיר‬
‫אחריהם אדמות ומטעי תמרים )כצפיה‪ ,‬בת מנהיג השבט‪ ,‬נישאה לנביא(‪ .‬גורלו של‬
‫שבט קקכרי עַּבְט'ההיה המר ביותר‪ :‬לאחר מצור נכנעו בני השבט למוחמד; הגברים‬
‫בשבט הוצאו להורג; אחת מנשות השבט ניתנה לנביא כשפחה ושאר הנשים‬
‫‪.‬והילדים נמכרו לעבדות‬

‫יהודי נווה המדבר כח'י עַּבְבר )תושבים מקומיים ושבט נכרדיר שהצטרף אליהם( הוכנעו מספר‬
‫שנים לאחר מכן‪ .‬שתיים ממצודותיהם נכבשו‪ ,‬לאחר שבני בריתם הערבים עברו‬
‫לצידו של מוחמד‪ .‬היהודים שנכנעו הורשו להישאר בנווה המדבר תמורת מס‬
‫בגובה מחצית מיבול התמרים שלהם‪ .‬לאחר מכן הוכנעו גם יהודי צפון חיכג'אז‪.‬‬
‫הכוח היהודי בערב נשבר; היהודים לא שרדו מאז אלא כמיעוט נסבל בשולי חצי‬
‫‪.‬האי‬

‫המאבק בנוצרים‬

‫היחס לקהילות הנוצריות בערב היה טראומטי פחות מן היחס ליהודים בחצי האי‪ ,‬אולי‬
‫משום שלא היוו איום פוליטי‪ .‬אולם במהלך ההיסטוריה היה העימות עם הנצרות‬
‫והנוצרים קשה לא פחות‪ .‬הסיבה לפולמוס המוסלמי‪-‬נוצרי אינה רק תיאולוגית‬
‫)המוסלמים רואים בשילוש הקדוש‪ ,‬ובעיקר באמונה בישו כ"בן האלוהים"‪ ,‬פגיעה‬
‫בייחוד האל( אלא גם פוליטית‪ .‬המוסלמים התעמתו שוב ושוב עם מדינות נוצריות‪.‬‬
‫בתחילה היתה זו האימפריה הביזנטית‪ ,‬שהמסורת המוסלמית מציגה אותה כאויב‬
‫האולטימטיבי של המוסלמים‪ ,‬ולאחר מכן מסעות הצלב בארצות החַלכבעַּנט‪ .‬בחצי האי‬
‫האימברי התרחש עימות מתמשך עם המלכים הנוצרים‪ .‬הוא החל בכיבוש חצי האי‬
‫על‪-‬ידי המוסלמים בתחילת המאה ה‪ ,8-‬והסתיים בכיבושו מחדש על‪-‬ידי הנוצרים‬
‫)המרקונעַּעַּקוויעַּסבְטה(‪ ,‬שהושלם ב‪ 1492-‬עם כיבוש גרנדה‪ ,‬המאחז המוסלמי האחרון‪.‬‬
‫גם האימפריה העוסמאנית היתה מעורבת בסדרה ארוכה של מאבקים עם כוחות‬
‫נוצריים עד למאה ה‪20-‬‬

‫בני חסות ‪ -‬ד'ימים‬

‫על אף המאבקים עם אנשי הדתות המונותיאיסטיות על ההגמוניה הדתית והפוליטית‪ ,‬לא‬

‫התפתחה באסלאם דחייה מוחלטת של בני דתות אלה‪ .‬העיקרון הבסיסי שהשפיע‬
‫על מעמד הלא‪-‬מוסלמים בעולם האסלאם הוא ההכרה באעַּהל אל‪-‬רככתאב )קהילת‬
‫אנשי החַסמפר( ‪ -‬הכוונה היא לעמים שזכו בהתגלות אמת‪ ,‬גם אם זו עוותה או נזנחה‬
‫על‪-‬ידם עם השנים‪ .‬יהודים‪ ,‬נוצרים וזורואסטרים רשאים לשמור על דתם גם תחת‬
‫שלטון מוסלמי‪" .‬אנשי הספר" יכלו להמשיך ולהחזיק בדתם‪ ,‬ברכושם‪ ,‬ובעיקר‬
‫בחייהם‪ ,‬במעמד של בני חסות )אעַּהל אל‪-‬רד'בְמה(‪ .‬מעמד משפטי זה העניק להם‬
‫זכויות‪ ,‬אך גם קבע את נחיתותם הפוליטית והחברתית המובנית של הד'ימים ביחס‬
 ‫למוסלמים‪ .‬אשר לעובדי אלילים‪ ,‬תיאורטית לא היתה להם זכות קיום תחת שלטון‬
‫מוסלמי‪ .‬מעשית‪ ,‬השליטים המוסלמים העניקו לא פעם מעמד של ד'ימים גם‬
‫‪.‬לעובדי אלילים כמו ההינדים בהודו‬

‫נחיתותם של הד'ימים נתפסה במונחים דתיים ופוליטיים כאחד‪ .‬הם חויבו בתשלום מיסים‬
‫מיוחדים ללא‪-‬מוסלמים )כגון מס הגולגולת‪ ,‬רג'יעַּזיה(; נאסר עליהם לבנות בתי‬
‫תפילה גבוהים ממסגדים ולקיים טקסי פולחן דתיים בפרהסיה‪ ,‬כדי לא לחלל את‬
‫המרחב הציבורי המוסלמי; ולא פעם ננקטו אמצעים שונים כדי לתת לנחיתותם‬
‫‪.‬ביטוי סמלי ומעשי‬

‫חכמי הלכה ניסחו כללים ברורים שהגבילו את הלא‪-‬מוסלמים והבדילו אותם מחברת‬
‫הרוב‪ .‬מידת היישום של כללים אלו השתנתה מתקופה לתקופה‪ ,‬ממקום למקום‪,‬‬
‫והיתה תלויה לעיתים במדיניותו של שליט מסוים או בנטיותיה של שושלת‬
‫ספציפית‪ .‬במצרים של המאה ה‪ ,11-‬למשל‪ ,‬האימאם הפארטמי‪-‬שיעי אל‪-‬חאכם‬
‫בראעַּמר‪-‬אללה נקט מדיניות קשה כלפי נוצרים ויהודים )אך גם כלפי מוסלמים‬
‫סונים(‪ .‬אל‪-‬חאכם הורה ליהודים ונוצרים ללבוש פרטי לבוש מזהים‪ ,‬אסר על‬
‫תהלוכות נוצריות‪ ,‬ואף החרים כנסיות רבות כדי להרוס אותן או להופכן למסגדים‪.‬‬
‫אל‪-‬חאכם לא "המציא" את החוקים האלה יש מאין; חלקם תוקנו כבר בידי‬
‫הח'ליפים העבאסים בבגדאד; אך הוא החיה אותם והוציא אותם אל הפועל‪ .‬השיא‬
‫היה העלאת כנסיית הקבר בירושלים באש )יש המתארים בשל כך את אל‪-‬חאכם‬
‫‪.‬כ"חַנרון של עולם האסלאם"(‬

‫מנגד‪ ,‬מצבם של היהודים באימפריה העוסמאנית באמצע המאה ה‪ 15-‬היה נוח כל‪-‬כך עד‬
‫כי רבי יצחק צרפתי‪ ,‬הרב הראשי בעיר מאדיעַּרמנה‪ ,‬בירת האימפריה באותה העת‪,‬‬
‫שלח מכתב פתוח לקהילות יהודיות שונות ברחבי מזרח אירופה‪ ,‬שסבלו מרדיפות‬
‫הנוצרים‪ ,‬ובו הילל את סובלנותה ופתיחותה של האימפריה המוסלמית והזמין את‬
‫היהודים להתיישב בה‪ .‬ייתכן שהמכתב נכתב לבקשת השלטונות העוסמאניים‪,‬‬
‫שהיו מעוניינים בקליטת נתינים לא‪-‬יהודים בעלי מלאכה וסוחרים בנחלותיהם‪.‬‬
‫אולם המציאות שהוא מתאר היא אותנטית‪ .‬יהודי האימפריה נהנו ככלל מסובלנות‬
‫‪.‬דתית‪ ,‬אם כי מעמדם נותר נחות‪ ,‬כד'ימים‬

‫חוקי הד'ימה איפשרו למוסלמים וללא‪-‬מוסלמים לחיות יחדיו זה לצד זה‪ ,‬לא בהכרח זה‬
‫בתוך זה‪ .‬כך נוצרו בערים מוסלמיות רבעים מיוחדים לבני דתות שונות‪ .‬רבים‬
‫העדיפו לחיות בסמוך לבני דתם‪ ,‬אך שלא כגטאות באירופה ‪ -‬זו לא היתה חובה‬
‫אלא בחירה אישית וקהילתית‪ .‬כך נוצרו בערים מוסלמיות אזורים שזוהו עם בני‬
‫דת מסוימת‪ ,‬אך היו גם רבעים מעורבים‪ ,‬למשל כאשר שיקולים של אופנה‪ ,‬תדמית‬
 ‫או מעמד חברתי‪-‬כלכלי בקרב החברה הכללית גברו על הזיהוי הדתי‪ .‬בחברה‬
‫המוסלמית השיעית מיוחסת ללא‪-‬מוסלמים טומאה‪ ,‬ולכן ההפרדה החברתית‬
‫והפיזית גדולה יותר מאשר בחברה המוסלמית הסונית )על השיעה ויחסה‬
‫‪.‬למוסלמים וללא‪-‬מוסלמים‪ ,‬ראו בפרק הבא(‬

‫מעמד החסות לא ניתן לכל אנשי דתות הספר‪ .‬ראשית‪ ,‬היתה הבחנה בין נתיני המדינה‬
‫המוסלמית לבין נתיני מדינה זרה‪ .‬רק הראשונים נהנו מזכויות הד'ימה‪ .‬המוסלמים‬
‫רואים את העולם כנחלק בין האזור הנמצא בשלטון האסלאם )כדאר אל‪-‬אסלאם‪,‬‬
‫מילולית "בית האסלאם"( ובין אזור הנמצא בשליטה לא‪-‬מוסלמית )כדאר אל‪-‬כחעַּרב‪,‬‬
‫מילולית "בית המלחמה"(‪ .‬יהודים ונוצרים נתיני מדינות זרות אינם זכאים ליהנות‬
‫מן הזכויות שמהן נהנים אחיהם לאמונה נתיני האסלאם ‪ -‬גם אם הם סוחרים או‬
‫‪.‬דיפלומטים החיים שנים רבות תחת שלטון מוסלמי‬

‫קריטריון נוסף שקבע את מעמדם של לא‪-‬מוסלמים במדינה מוסלמית היה השאלה אם‬
‫מדובר בקהילה או באזור שהכיר בעליונות הפוליטית של האסלאם מרצון או‬
‫מאונס‪ .‬אם היה מדובר בכיבוש‪ ,‬הלא‪-‬מוסלמים לא היו זכאים לזכויות הקבועות‬
‫במעמד הד'ימה‪ .‬האימפריה העוסמאנית השתמשה בהבדל חשוב זה לצרכיה‪.‬‬
‫נוצרים מן הבלקן גויסו בכפייה לעבדים בצבאה וחונכו להיות העילית‬
‫המינהלית‪-‬צבאית של האימפריה‪ .‬את הד'ימים )כמו מוסלמים( לא ניתן לשעבד;‬
‫‪.‬את בני העמים הכבושים כן‬