‫‪31.12.

2023‬‬

‫שיעור ראשון‪:‬‬
‫פרטים אדמינסטריבים ‪:‬‬
‫‪-‬כל השיעורים מוקלטים יועלו באותו יום בערב או למחרת בבוקר‬
‫‪-‬שעות קבלה ברביעי מ‪ 10:30‬עד ‪ 12:30‬אבל ניתן לבקש לדבר בזמנים אחרים אם‬
‫שולחים מייל לתאם‬
‫‪-‬שעות קבלה מתרגלת ימי שלישי ‪ 12:30‬עד ‪ 13:30‬ו‪ 14:00‬עד ‪15:00‬‬
‫‪-‬נוכחות חשובה דיונים מתממשכים משיעור לשיעור מי שיכול עדיך שיגיע‬
‫‪-‬יוזמה של בית ספר ללימודי עבודה בכל שיעור שני סטודנטים יקחו סיכומים למשרתים‬
‫(התנדבתי)‬
‫‪-‬קריאת חובה מומלץ לסכם מאחר ויתייחסו רבות בשיעורים ‪ ,‬קריאת רשות מומלץ‬
‫להרחבת ידע ולעיתים יתעסקו בשיעורים‬

‫סילבוס‪:‬‬
‫‪-‬איך הארגון פועל בפועל כיצד כל הדבריםה אלה יוצרים תפיסות שונות ‪ ,‬יחסים בין‬
‫ארגון האופן בו תופסים את הארגון‬
‫‪-‬נדבר היסטוריה ‪ ,‬כיצד העולם נראה לפני הארגון המודרני ‪ ,‬מזה מודרנה ‪ .‬ניהול‬
‫משוייך למשהו טוב יותר הקשר היסטורי חברתי ‪.‬‬
‫אחרי זה יש שלושה חלקים גדולים הקשורים אחד לשני ‪.‬‬
‫הראשון דן בתאוריות שונות שעוסקות במזה באמת בקונטקס של הארגון המונחים‬
‫שלוקחים כמובן מעליו‬
‫בשני האסקפטים השונים של ארגון וקידמה ושיוויון חברתי מי קובע גבולות ארגון איך‬
‫נקבעים מי יכול להיכנס לארגון ומי לא איך להתקדם בארגון‬
‫בחלק השלישי נעסוק בדוגמאות שוניות מקרי בוחן בישראל בועולם שממחישים את‬
‫התאוריות עליהם דיברנו בהתחלה הדברים יגלשו וקורס אחד אבל אלה דגשים‬
‫מרכזיים בקורס‬
‫יש עבודה מסכמת (בודדת) לא מתעסקת כעת בקריטריונים אבל באופן כללי בעבודה‬
‫ונתחיל לתרגל בשיעורים ותרגולים לקחת מקרה בוחן ולנתח אותו באמצעות התאוריות‬
‫השונות בקורס הייום הזה המטרה שלנו באוניברסיטה לפתח איך לוקחים ידע‬
‫שרוכשים בקורסים שונים ויודעים ליישם אותו אחרי זה ‪.‬‬

‫התנהגות ארגונית מתוך שם הקורס מה נראה לסוטדנטים שהקורס יעסוק‪:‬‬

‫‪-‬מערכות יחסים בתוך ארגונים גדולים בין בעלי תפקידים שונים ויחסי הקשר ביניהם‬
‫‪-‬כיצד אנשים שונים ‪-‬התנהגות פעולה מעשים בתוך ארגון גדול‬
‫‪-‬מערכות יחסים שמאופיינים ביחסי כוח והיררכיה‬
‫‪-‬דינמי ומתפתח‬
 ‫‪-‬גורמים שמשפיעים על המכלול‬
‫‪-‬שיתוף פעולה‬
‫‪-‬האינדיוודואל בתוך הארגון הגדול‬
‫‪-‬התפתחות של עובדים בתוך הארגון מול הצלחת הארגון‬
‫‪-‬תפוקה של הארגון‬
‫הופרדו על ידי מרצה ‪:‬‬
‫‪-‬תרבות ארגונית‬
‫‪-‬מערך‬

‫כל הדברים כולם ככולל הסתכלות על שחקנים שונים עם מערכות יחסים חלקם של‬
‫שיתוף פעוהל חלקם של מערכי כוח מערכות הירככיות משהו מאוד דינמי משתנה‬
‫ומתפתח ומכיל הרבה קונפליקט ושוני ומערך שהוא מאחוחד מטרות משותפות מכיל‬
‫את כל הדבריםה אלה ביחד שמאפשר לדבר על דבר גדול כמו תרבות או מערך המטח‬
‫הזה בפועל אומר פעולה ארגונית כיצד ארגונים פועלים בפועל כיצד פועלים במדינות‬
‫שונות ‪ ,‬איך נוצרו קצת סוציולוגיה זה כיצד הקורס הזה יסביר כיצד התרבות חברה‬
‫פוליטיקה הכלול בכך מעצב מוסדות ארגונים ופעולה בתוך מוסדות ‪ .‬הדגש יהיה‬
‫ההשפעה החברתית תרבותית בתוך גופים ‪.‬‬
‫מה סטודנטים אומרים על הרעיון של ארגון ‪:‬‬
‫‪-‬חלוקת תפקידים ‪ /‬חלוקת אחריות‪/‬מערך משותף של בעלי תפקידים שונים‬
‫‪-‬מטרה משותפת ‪/‬מנגנון חברתי ‪ /‬חופש?‬
‫‪-‬בירוקרטיה ‪ /‬חוקים‪ -‬כיצד להתנהל‬
‫נוצר דיון על האם חובה בירוקרטיה או חוקים ‪ -‬יש לכל ארגון מערך חוקים מסויים‬
‫פורמלי או לא אך יש שוני בין ארגונים קטנים לבין גדולים בירוקרטים‬
‫‪-‬מענה לצורך ‪/‬מתן פתרונות‬

‫מבנה פורמלי שלא תלוי באף פרט ארגון לא יכול להיות בן אדם מבנה הירכחי שפועל‬
‫במספר תפקידים ‪ .‬הנחת המוצא ‪ -‬האם בחברה מודרנית טכנולוגית האם יהיה אפשר‬
‫להתקיים ללא ארגונים ? המטרה שלו למנוע כאוס‬
‫האם אפשר להתקיים ללא ארגונים ‪-‬דיון‪:‬‬
‫ארגון תופעה חדשה נוצר רק בסוף המאה ה‪ 19‬ארגון על פי ההגדרה המודרנית ‪ .‬מתי‬
‫הדרך ארגון חברתית הזאת הפכה שלא ניתן לחשוב בלי זה נדון מאוחר יותר ‪.‬‬

‫הנחה נורמטיבית ‪ -‬האם ארגון דבר טוב ? אחת תפיסות המדורנה קשורה באון‬
‫אינהרנטי לצמיחת הארגון ההנחה הנורמטיבית של כולנו היא שארגון פעולה ארגונית‬
‫עם מטרה משותפת במערכת חוקים עם חלוקת תפקידים לא רק חיונית היא צודקת‬
‫יותר היא רציונלית היא שיטתית היא מונעת מאבקי כוח היא מונעת כאוס השלילי ‪.‬‬
‫הנחה הנרומטיביתע ליה מושתת המודרנה עדיין רובנו גם הביקורטיים מקבלים הנחה‬
 ‫הזאתי כל תחום מנהל עסקים וכלכלה מותת עליה מאיפה באה למה משייכים צורת‬
‫ארגון הזאת לקדמה ורציונליות ליותר טוב ‪.‬‬

‫רציונליות ‪-‬‬
‫‪-‬הגיוני‬
‫‪-‬שכלי‬
‫‪-‬קדמה‪/‬אובייקטיבי‪/‬נכון‬
‫‪-‬לוגיקה‬
‫‪-‬אפקטיבי‬

‫זה גמיש מזה הגיוני ‪ ,‬מזה קדמה זה משתנה גם בין תרבות וגם בתוך החברה מי‬
‫קובע מה זה קדמה מי קובע נורמות חברתיות ‪ ,‬מי שיש לו כוח‬

‫הגדרת ארגון‪:‬‬
‫קבוצה מגובשת למטרה מוגדרת ‪ ,‬ארגון תמיד גדול מפרטיו חלוקה הירכית ‪ .‬זה עומד‬
‫בבסיס המדורנה כבסיס לקדמה ולהתנהלות רציונלית ‪.‬‬

‫מעבר מהגדרות של ארגונים לדוגמאות של ארגונים ‪.‬‬

‫סוגי ארגונים‪:‬‬
‫‪-‬משטר מדיני‬
‫‪-‬מוסדות חינוך ‪-‬אונירסיטה ‪ ,‬בתי ספר‪ ,‬גנים ‪ ,‬עמותות חינוך ‪ ,‬צהרונים ‪,‬‬
‫ישיבות‪/‬סמינרים‬
‫ארגון עם מטרות רווח וללא‬
‫‪-‬תנועות נוער‪ /‬עמותות ‪ /‬תנועות חברתיות‬
‫‪-‬משרדי ממשלה‪/‬מפלגות‬
‫‪-‬בנקים‬
‫‪-‬משטרה‬

‫שבט ומשפחה לא ‪ ,‬ארגון מודרני זה מערכת של אנשים שמתקבצת למטרה משותפת‬

‫עם חלוקת תפקידים היררכית או לא מערכת כללים שלפיה מתנהלים וכעקרון משפחה‬
‫לא מתכנסת לכך‬

‫מה ההבדלים‪:‬‬
‫‪-‬מטרות‬
‫‪-‬תחומים שונים‬
‫‪-‬צורות התנהלות‬
‫‪-‬פורמליות בדרגות שונות‬
 ‫‪-‬משקל חברתי שונה לארגונים מסוגים שונים ‪/‬חשיבות‬
‫‪-‬רמת מימון שונה‬
‫‪-‬אינטרסים מנוגדים‬
‫‪-‬מקורות מימון‬

‫יש ארגונים וולנטרים וכאלה שחובה כמו צבא ומשתנה האופי בין מדינה למדינה ‪.‬‬
‫כל הארגונים הרשומים מתנהלים על פי תנאי הארגון עם הבדלים עצומים ‪.‬‬

‫מה מאחד‪:‬‬
‫‪-‬מטרה משותפת‬
‫‪-‬חלוקת תפקידים‬
‫‪-‬מנהל‪.‬ת ‪/‬ניהול‬

‫רקע היסטורי ‪ :‬המהפכה התעשייתית ‪.‬‬

‫לפני המהפכה התעשייתית ‪:‬‬
‫‪-‬העסק היה עסק משפחתי ‪ ,‬התמחות משפחתית‪.‬‬
‫חלוקת התפקידים הניהול כולם התמקצעו בכל האפסקטים שלה אין ההיררכיה‬
‫התפקידים כחלק משפחה ‪.‬‬

‫‪-‬מאורגן סביב התא המשפחתי‬

‫במהפכה התעשייתית הכלכלה כבר לא מאורגנת סביב התא המשפחתי מתפרק לתוך‬
‫העסקים הגדולים בתי חרושת הגדולים המוני אנשים ‪ ,‬מעבר בין כפר לעיר ‪ .‬ניכור‬
‫עצום‬

‫אחרי מהפכה תעשייתית‪:‬‬

‫‪-‬בעלי הון שבונים מפעלים גדולים לתקופה באופן בלתי פרופורצינלים למה שהיה ‪.‬‬
‫בארהב מתחילה בתעשיית הרכבות ‪ .‬מספר בעלי הון שצוברים כוח ואחראים על‬
‫בניית כל מסילות הרכבת ברגע שבנויות משנה לנו את יכולות האספקה וחיבור של‬
‫חלקים שונים בארהב ‪ .‬בעקבות בניית מסילות הרכבת המהפכה התעשייתית הכלכלה‬
‫החברה ותרבות מאוד משתנה ‪ .‬מי בעצם שולט בפרוייקט הזה מארק טווין קורא להם‬
‫הברונים השודדיםב עלי הון שמצליחים להשתלט בשיתוף ממשל פדרלי שבתקופה‬
‫מאוד חלש הוחלט לא להתערב מקימים מפעלי ענק ליצירת מסילות רכבת ‪ .‬צוברים‬
‫כוח בצורה אלימה יש סיפורים רבים על אנשים שממש מחוייבים לעבוד בבתי החרושת‬
‫אחרת יורים בהם מהגרים מייבא קבוצות שלמות לעבוד ‪ .‬אנשים היו מתים בבתי‬
‫החרשות ‪ ,‬גם נשים ‪.‬‬
‫פריצה של זירת מאבק בין תפיסות עולם שמנסות להסביר את הכאוס שנוצר ‪ ,‬תפיסת‬
‫העולם הכוללת(פרדיגמה) לפני המהפכה התעשייתית ‪ :‬העולם סובב את האלוהים‬
‫להבין דרכי האל לא כולם יכולים להבין דרכי האל אבל בסופו של דבר האל אלוהים‬
‫הוא מסביר לנו את היקום ‪ .‬התפיסה לא מעורערת לפני באופן כוללני ‪ .‬לאחר המהפכה‬
‫התעשייתית פתאום שי עוד תפיסות שנכנסות ומה שמיוחד בתפיסות הללו של‬
‫הדווניזם החברתי שמים במרכז את האדם ‪ .‬מי שמשיג את הידע והאמתה וא מי‬
‫שיש לו כוח כמו דרוויזנייזם צריך להראות החוזק והחזק שורד‪.‬‬

‫מאבק העובדים ‪ ,‬שמתנהל במשך תקופה ארוכה מסתיים מ‪ 1870‬עד ‪ 1920‬הרבה‬

‫התמרמרות הרבה עובדים שלא מסוגלים ורוצים איזשהי חלופה ‪.‬‬
‫הפילוסופיה הפרוגרסיבית שגם במרכזה עומד האדם אבל מציירת מציאות שונה‬
‫מדרוויניזם חברתי ‪ .‬הנחה הבסיסית של הפרוגרסיבים שהעולם מושתת על מערכת‬
‫חוקים כללים סגורה שאפשר לדעת אותה כיצד אפשר ללמוד אותה בצורה שיטתית‬
‫בצורה מדעית בצורה שמי שדוגל שצורה רציונלית מדעית עם אותה מערכת חוקים‬
‫מבינים אותה ופועלים לפיה אז נשיג שיוון קידמה אז נשיג מה שרוצים כחברה ‪ .‬יש ידע‬
‫אובייקטיבי בעולם מו שבמדע קובעים כיצד העולם הפיזיקלי מתנהל יש חוק כמו חוק‬
‫פיזיקלי חוק חברתי ‪ .‬צריכים לפתח שיתות ידע חברתיות לצבור ידע ולהגיע לאותם‬
‫חוקים שקשורים לאמת הם הקדמה ‪ .‬בניגוד לדרוויניזם החברתי לא צריך להיות בלע‬
‫הון זה ידע אובייקטיבי ידע שאם נגיע כל העולם ירוויח ממנו שיוויון‬

‫הבעיה של התפיסה הפרוגרסיביות ‪ ,‬פעם ראשונה מתחילים לדבר כמטרה שיוויון של‬
‫כולם אך כוח לעולם לא נעלם מהסיפור מקודמת על אנשים שרוצים כוח ‪ .‬מי קובע מה‬
‫אותו ידע ‪ .‬לפי עשייה רציונלית ‪ ,‬שכלית‬

‫מי שהקימו הם אנשי האקולה של המנהלים ‪ ,‬שמפתחים מנהלים ‪ ,‬יעילות לפי חלוקת‬
‫תפקידים בניית הארגון אל מול בעל ההון שהתנגד ורצה להישאר בדרווניזם ‪.‬‬
‫המנהלים ממציאים את עצמם כדי להצדיק מעמד חדש תוך עשור או שניים אין כמעט‬
‫עסק גדול בארהב ואז באירופה שאין בו מנהלים‪ ,‬בעלי הכוח החדשים ‪.‬‬

‫אומרים המנהלים אנחנו השכל אנחנוה ניהול שמסתכלים בראיה כוללת לעומת אלה‬
‫המתמקצעים והופכים ליותר מצומצמים בהשוואה ובכך יכולים להצדיק את העידפות‬
‫שלהם והם אלה שיוכלו להצדיק לקבל בצור המשמעותית יותר כסף ‪.‬‬

‫מקס וובר‪:‬‬
‫סמכות מסורתית ‪:‬‬
‫סמכות מבוססת על שושלת ‪ ,‬דת ‪ ,‬קשר דם כמו לפני המהפכה התעשייתית ‪.‬‬
‫סמכות כריזמתית‪ :‬אנשים כריזמטים ציות ספונטני רגשי‬
 ‫סמכות רציונלית ‪ :‬כוח החדש בתקופה המודרנית צריך להביא סמכות רציונלית‬
‫במודרנה מה שנותן לך הכוח ידע חוקים פורמיאלים כביכול שקופים ואובייקטיבים ‪.‬‬
‫הסמכות הרציונלית הולכים לפי חוקים שמי שמכתיב אותם בעלי הידע ‪ .‬גם בתקופה‬
‫שלנו המודרנית שתי הסמכויות הקודמות קיימות אבל מה שמגדיר תקופה המדורנית‬
‫שהרציונליות הופכת למרכזית‬

‫קריאה שבוע הבא מתכתבת עם החלוקה של וובר ונדבר עליה שבוע הבאה‬