‫‪1‬‬

‫מטלת ביצוע באזרחות‬

‫مهمة تطبيقية بموضوع المدنيات‬

‫אקטיביזם אזרחי בראי הדו‪-‬קיום‬

‫مواطنة فعاله التي تعكس التعايش‬

‫שם העבודה ‪ /‬اسم الوظيفة‪:‬‬

‫הגיעה העת להזיז הרים‪.‬‬

‫جاء الوقت لتحريك الجبال‪.‬‬

‫ميكي بهلسن ‪ ,‬ليئات جراتس‪ ,‬سريت جفيزون ‪ ,‬شني بين عامي ‪ ,‬فدوى جبارين‬
 ‫‪2‬‬

‫תוכן העניינים‪:‬‬

‫הנחיות כלליות לתלמידים ‪12...............................................................................................‬‬

‫מטרת מטלת הביצוע‪12................................................................................................. :‬‬

‫שלבי ביצוע המטלה‪13.................................................................................................. :‬‬

‫מחוון למטלות הביצוע ‪16....................................................................................................‬‬

‫לוח זמנים‪ -‬מטלת הביצוע ‪22...............................................................................................‬‬

‫הנחיות מפורטות לפרקי המטלה ‪23......................................................................................‬‬

‫נספח – ‪ 1‬מחוון מושגים רלוונטיים באזרחות לנוחיותכם ‪29.......................................................‬‬

‫נספח ‪ – 2‬מצגת להצגת המטלה לתלמידים ‪40.......................................................................‬‬

 ‫‪3‬‬

‫הנחיות כלליות לתלמידים‬

‫מטלת הביצוע הינה עבודה מעשית המבקשת לאפשר לכם‪ ,‬התלמידים‪ ,‬לתרגם את הידע שצברתם במהלך‬
‫שיעורי האזרחות לכדי פעולה משמעותית שמטרתה לחולל שינוי חברתי אמתי‪.‬‬

‫עד כה למדם מהם עקרונות היסוד של המשטר הדמוקרטי בישראל וכעת עליכם להביא לידי ביטוי את העקרונות‬
‫הללו אלו‪ ,‬על מורכבותם במציאות חיינו‪.‬‬

‫במטלתכם‪ ,‬אתם מתבקשים ליישם תהליכים של אקטיביזם חברתי‪ ,‬הנוגע לעולם התוכן שמעניין אתכם‪ ,‬תוך‬
‫שיתוף פעולה עם תלמידים עמיתים מהמגזר היהודי‪/‬ערבי‪.‬‬

‫מטרת מטלת הביצוע‪:‬‬

‫כולנו מכירים את התחושה שאוחזת אותנו כאשר אנו מזהים קיומן של עוולות‪ ,‬ליקויים או בעיות בחברה הסובבת‬
‫אותנו‪ .‬לעיתים אנחנו מתרעמים על נושא זה או אחר ועוברים לסדר היום‪ ,‬לעיתים אנחנו משתפים את תחושות‬
‫התרעומת עם הסובבים אותנו (בשיחה‪ ,‬ברשתות החברתיות ועוד) ולעיתים רחוקות אנחנו פועלים באופן אקטיבי‪ ,‬על‬
‫מנת להשפיע ולהביא לשינוי ותיקון המצב‪ .‬במטלת ביצוע זו נוותר על הדיבור ונפעל על מנת להוביל לשינוי חברתי‪.‬‬

‫במדינה הדמוקרטית ניצבות בפנינו התושבים מגוון אפשרויות פעולה‪ ,‬שמטרתן לשפר את איכות החיים במדינה ככלל‬
‫ובקהילה בפרט‪ .‬כדי להוביל לשינוי משמעותי‪ ,‬עלינו להבין מהו תפקידן של רשויות השלטון‪ ,‬גופים ציבוריים ומנגנוני‬
‫פיקוח שונים העומדים לרשות התושבים ולעשות שימוש בכלים אלו‪.‬‬

‫מטלת הביצוע תאפשר לכל אחד מכם‪:‬‬

‫לזהות בעיה‪ ,‬ליקוי או עוולה או בעיה חברתית בתחום הקרוב ללבכם ושאתם שואפים לשנות‪ ,‬לעמוד על‬ ‫‪‬‬
‫הדרכים האזרחיות העומדות ברשותכם על מנת לפתור אותה‪ ,‬ולפעול הלכה למעשה על מנת לשנות את‬
‫המצב הקיים‪.‬‬

‫לחבור לקבוצת עמיתים ממגזר אחר ולהתנסות יחדיו בעבודת צוות‬ ‫‪‬‬

‫להיחשף למגוון דעות של עמיתים ולנהל שיח סובלני‬ ‫‪‬‬

‫להתנסות בשינוי אזרחי בעל משמעות עבורכם‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫המטלה מאפשרת לכם לבטא כישורים שונים ולקבל עליהם הערכה וציון‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫המטלה תתבצע בשלבים בפרקי זמן מוקצבים ומוסכמים‪ .‬בסיום כל שלב על חברי הקבוצה להחתים אותנו‬
‫מוריכם על דף התכנון והביצוע‪ ,‬לפני המעבר לשלב הבא‪.‬‬
 ‫‪4‬‬

‫אנו מאמינים שערכה של מטלת הביצוע רב יותר מאשר היותה מטלת חובה (‪ 20%‬מציון הבגרות באזרחות)‪,‬‬
‫זוהי ההזדמנות שלכם להשפיע באופן משמעותי על הקהילה הסובבת אתכם!‬

‫שלבי ביצוע המטלה‪:‬‬

‫חלוקה לקבוצות עבודה‬ ‫א‪.‬‬

‫קבוצת העבודה הנה לפי בחירתכם‪ ,‬והיא כוללת ‪ 2‬תלמידים מהמגזר הערבי ושני תלמידים מהמגזר היהודי‪,‬‬
‫בטרם החלוקה לקבוצות יערכו שני מפגשי היכרות בני ‪ 4‬שעות לכל מפגש‪ .‬בינכם לבין תלמידים מהמגזר‬
‫האחר – המפגש הראשון יערך בתיכון הרצוג בכפר סבא והמפגש השני יערך בתיכון אל עתיד בטירה‪.‬‬
‫הנחיות לקראת המפגשים יינתנו בהמשך‪.‬‬

‫לאחר המפגשים‪ ,‬תתבקשו להציג בפנינו רשימה של קבוצות העבודה‪.‬‬

‫באחריותכם לדאוג לכך שכל התלמידים יצטוותו לקבוצות‪ ,‬תחילת העבודה על המטלה מותנית בכך‪.‬‬

‫איתור הבעיה‬ ‫ב‪.‬‬

‫עליכם‪ ,‬כקבוצה‪ ,‬לאתר בעיה‪/‬ליקוי‪ /‬עוולה חברתית הקרובה ללבכם ושהנכם מעוניינים להוביל לשינוייה‪ .‬בעיה‬
‫זו הנה בעלת השפעה עליכם באופן אישי ‪ -‬הן על המגזר הערבי והן על המגזר היהודי‪ .‬שלחו לנו המורים את‬
‫הנושא שבחרתם באמצעות מייל‪ ,‬על מנת שנאשר אותה ותוכלו להתחיל להזיז הרים ביחד!‬

‫סקירת ספרות‬ ‫ג‪.‬‬

‫עליכם לקרוא אודות הבעיה בספרות המחקרית‪ ,‬ובכל מראה מקום הדן בבעיה או הליקוי ומתייחסת לתופעה‬
‫הכללית או הספציפית המקושרת לבעיה ולתכנים אזרחיים הקשורים אליה ולדרכים לפתרונה‪.‬‬

‫מאגרי מידע על הבעיה או הליקוי‬ ‫ד‪.‬‬

‫עליכם לאסוף מידע אקטואלי על הבעיה‪ :‬מהמדיה‪ ,‬ממאגרי מידע מדיניים או עירוניים‪ ,‬מגורמים רלוונטיים‬
‫ועוד‬

‫הכנת תכנית פעולה לשינוי את המצב הקיים‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬

‫עליכם ליצור תכנית פעולה אקטיבית‪ ,‬תוך התבססות על א‪ .‬סקירת הספרות‪ ,‬ב‪ .‬איסוף הנתונים ג‪ .‬בחינת‬
‫דרכי הפעולה האפשריות שניצבות בפניכם‪ ,‬תוך התבססות על כלים לפעולה אזרחית שלמדתם בפרק‬
‫דמוקרטיה באזרחות‪.‬‬

‫תכנית הפעולה תכלול‪:‬‬

‫‪ .1‬הגדרת הבעיה‬

‫‪ .2‬דרכים אפשריות לפתרונה (בהתבססות על פרק הדמוקרטיה באזרחות)‬

 ‫‪5‬‬

‫‪ .3‬באלו דרכים בחרתם לפעול‬

‫‪ .4‬הגדרת התוצאות הרצויות עבורכם‬

‫‪ .5‬לוח זמנים בו תגדירו את זמני הפעולות שלכם במדויק‪.‬‬

‫ז‪ .‬הזיזו הרים והובילו לשינוי‬

‫עליכם לפעול בדרכים אותם איתרתם‪ ,‬על מנת להביא לשינוי המצב הקיים‪.‬‬

‫ט‪ .‬כתיבת יומן למידה רפלקטיבי קבוצתי ואישי‬

‫עליכם לכתוב יומן קבוצתי ואישי‪ ,‬תוך התייחסות לכל שלב בעבודתכם ולתחושות שעולות בכם בעקבות‬
‫עבודת הצוות‪.‬‬

‫במהלך כתיבת היומן התייחסו לשאלות כגון‪ :‬מה למדתי? ממה נהניתי? מה הייתי עושה אחרת? באילו‬
‫קשיים נתקלתי במהלך העבודה? איך התגברתי על קשיים אלה? מה למדתי מאחרים? מה עזר לי להבין את‬
‫הבעיה? מה תרמתי לחברי הקבוצה שלי? באיזו דרך נקטתי כדי לשכנע אותם כשהדבר נדרש? המסקנות‬
‫לגבי דרך הלמידה שלי‪ ,‬העבודה המשותפת וכל נושא אחר העולה על רוחיכם‪.‬‬

‫ח‪ .‬הצגת התוצר הסופי‪:‬‬

‫התוצר הסופי יוצג בשני אופנים‪:‬‬

‫‪ .1‬חוברת ובה יוצגו ‪-‬‬

‫א‪ .‬הגדרת הבעיה‬

‫ב‪ .‬סקירת ספרות ונתונים על הבעיה‬

‫ג‪ .‬דרכי הפעולה שבחרתם על מנת ליצור שינוי ולהביא לפתרון הבעיה‪.‬‬

‫ד‪ .‬דרכי הפעולה שנקטתם על מנת לשנות לפתור את הבעיה‪.‬‬

‫‪ .2‬פרזנטציה בת חצי שעה בה תציגו בפני עמיתיכם את‪:‬‬

‫א‪ .‬הגדרת הבעיה‬

‫ב‪ .‬סקירת ספרות ונתונים על הבעיה‬

‫ג‪ .‬דרכי הפעולה שבחרתם על מנת ליצור שינוי ולהביא לפתרון הבעיה‪.‬‬

‫ד‪ .‬פעולתכם בפועל‪.‬‬

‫הנכם מתבקשים לרכז את כל ההנחיות וחלקי המטלה ‪ -‬חומרים שנאספו ונכתבו בכל אחד מן השלבים בתיקיה‪,‬‬
‫כאשר כל פרק במטלה יהווה פרק חדש בתיקיה‪.‬‬

‫היקף תוצר המטלה לא יפחת מ‪ 10-‬עמודים ולא יעלה על ‪ 20‬עמודים (לא כולל נספחים שתבחרו לצרף)‪.‬‬

‫את העבודה יש להגיש מודפסת‪ ,‬בגופן מקביל ל‪( Arial -‬גוף עברי)‪ ,‬גודל גופן ‪ ,12‬רווח – שורה וחצי‪.‬‬
 ‫‪6‬‬

‫הערות חשובות מאוד‪:‬‬

‫א‪ .‬לאחר שסיימתם כל שלב מהשלבים שפורטו לעיל‪ ,‬עליכם להגיש אותו למורה באמצעות מייל על מנת לקבל אישור‬
‫להתחלת השלב הבא אחריו‪ .‬רק לאחר קבלת אישור מהמורה תוכלו להתחיל את השלב הבא אחריו‪.‬‬

‫ב‪ .‬עליכם ליזום לפחות שלושה מפגשים עם המורה‪,‬‬

‫צוות המורים לאזרחות מאחל לכם הצלחה רבה בביצוע מטלה זו‪ .‬אנו סומכים עליכם ויודעים שתובילו לשינוי‬
‫משמעותי‪.‬‬
 ‫‪7‬‬

‫מחוון למטלות הביצוע‬

‫לא השיגו את המטרה‬ ‫השיגו את המטרה באופן‬ ‫השיגו את המטרה‬ ‫קריטריונים‬ ‫ממדים‬
‫חלקי‬ ‫במלואה‬
‫תיאור הבעיה הכללית בצורה הבעיה הכללית לא‬ ‫תיאור הבעיה הכללית‬ ‫א‪ .‬איתור ותיאור הבעיה‬ ‫מבוא ‪ -‬הצגת‬
‫הוצגה‪)0( .‬‬ ‫חלקית‪)1( .‬‬ ‫בצורה בהירה‪)2( .‬‬ ‫הכללית‪ 2( .‬נקודות)‬ ‫הבעיה החברתית‬

‫הגדרת הבעיה לא מוצגת‪,‬‬ ‫הגדרת חלקית ולא מדויקת‬ ‫הגדרת הבעיה באופן‬ ‫ב‪ .‬הגדרה מדויקת של הבעיה‬
‫לא מזמנת פתרונות‬ ‫של הבעיה החברתית‪)1( .‬‬ ‫מדויק וברור ונותן פתח‬ ‫החברתית‪ 2( .‬נקודות)‬ ‫(‪ 5‬נקודות)‬
‫מעשיים המבטאים‬
‫מעורבות חברתית‬ ‫לפתרונות ומבטא מעורבות‬
‫אזרחית‪)0( .‬‬ ‫אזרחית חברתית‪)2( .‬‬
‫לא הוצגו מקורות‬ ‫איתור של פחות מ ‪ 4‬מקורות‬ ‫איתור של לפחות ‪4‬‬ ‫א‪ .‬איתור ביבליוגרפיה‬ ‫סקירת ספרות‬
‫ביבליוגרפים עדכניים‬ ‫ביבליוגרפים‪ .‬מקורות‬ ‫מקורות ביבליוגרפים‬ ‫רלוונטית‪ 4( .‬נקודות)‬
‫ביבליוגרפים עדכניים‬
‫ורלוונטיים‪ .‬מקורות‬ ‫אמינים ורלוונטיים באופן‬ ‫עדכניים‪ ,‬אמינים‬
‫הביבליוגרפים אינם‬ ‫חלקי‪.‬מקורות ביבליוגרפים‬ ‫ורלוונטיים‪ ,‬הקשורים‬ ‫(‪ 25‬נקודות)‬
‫קשורים לבעיה באופן חלקי‪.‬‬
‫קשורים לבעיה באופן‬ ‫לבעיה באופן ישיר‪)3-4( .‬‬
‫ישיר‪)0-2( .‬‬ ‫(‪)2-3‬‬

‫ניסוח באופן חלקי של הבעיה לא הופיע ניסוח הבעיה‬ ‫ניסוח ממוקד ובהיר של‬ ‫ב‪ .‬הבהרה וניסוח ממוקד‬
‫בעזרת המקורות‬ ‫ושימוש חלקי במקורות‬ ‫הבעיה ע"י שימוש‬ ‫של הבעיה‪ 3( .‬נקודות)‬
‫הביבליוגרפים‪.‬‬ ‫הביבליוגרפים‪.‬‬
‫במקורות הביבליוגרפים‪.‬‬
‫(‪)0-1‬‬ ‫(‪)1-2‬‬
‫(‪)3‬‬
 ‫‪8‬‬

‫לא הופיע תמצות המידע‬ ‫תמצות המידע באופן חלקי‬ ‫תמצות המידע מהמקורות‬ ‫ג‪ .‬תמצות המידע מהמקורות‬
‫מהמקורות‪( ,‬העתקת‬ ‫מהמקורות ושילובו בסקירה‬ ‫ושילובו בצורה מושכלת‬ ‫ושילובו באופן בהיר‪6( .‬‬
‫טקסטים שלמים‬ ‫באופן חלקי‪.‬‬ ‫וטובה מאוד בעבודה‪.‬‬
‫ממקורות)‪.‬‬ ‫נקודות)‬
‫(‪)3-5‬‬ ‫(‪)5-6‬‬
‫(‪)0-3‬‬

‫אין שימוש במושגים‬ ‫שימוש חלקי במושגים‬ ‫שימוש באופן מלא‬ ‫ד‪ .‬שימוש בשפה השאובה‬
‫ממקצוע האזרחות‪.‬‬ ‫ממקצוע האזרחות‪.‬‬ ‫במושגים ממקצוע‬ ‫מהחומר באזרחות‪/‬‬
‫האזרחות‪.‬‬
‫(‪)0-3‬‬ ‫(‪)3-5‬‬ ‫מהמושגים באזרחות‪6( .‬‬
‫(‪)5-6‬‬
‫נקודות)‬

‫אין שימוש בכללי אזכור‪.‬‬ ‫שימוש חלקי בכללי אזכור‬ ‫שימוש בכללי אזכור‪.‬‬ ‫ה‪ .‬שימוש בכללי אזכור‬
‫(‪)0-1‬‬ ‫(‪)1-2‬‬ ‫(‪)3‬‬ ‫אחיד‪ 3( .‬נקודות)‬

‫אין התייחסות לבעיה‬ ‫התייחסות חלקית לבעיה‬ ‫התייחסות לבעיה הנבדקת‬ ‫א‪ .‬התייחסות לבעיה‬ ‫מאגרי מידע‬
‫הנבדקת‪.‬‬ ‫הנבדקת‪.‬‬ ‫בצורה ברורה‪.‬‬ ‫הנבדקת‪ 2( .‬נקודות)‬
‫(‪ 10‬נקודות)‬
‫(‪)0‬‬ ‫(‪)1‬‬ ‫(‪)2‬‬

‫אין איסוף של מידע‬ ‫איסוף חלקי ולא מספק של‬ ‫איסוף מידע אקטואלי‬ ‫ב‪ .‬איסוף מידע (‪ 8‬נקודות)‬
‫אקטואלי רלוונטי‪.‬‬ ‫מידע אקטואלי‪.‬‬ ‫ממאגרי מידע רלוונטיים‬
‫(‪)0-3‬‬ ‫(‪)4-6‬‬ ‫(‪)7-8‬‬
 ‫‪9‬‬

‫אין התבססות על‬ ‫התבססות חלקית על‬ ‫התבססות מלאה ושילוב‬ ‫א‪ .‬התבססות על הסקירה‬ ‫הכנת תכנית‬
‫הסקירה הספרותית‬ ‫הסקירה הספרותית ואיסוף‬ ‫הספרותית ואיסוף הנתונים‪ .‬הסקירה הספרותית‬ ‫פעולה‬
‫ואיסוף הנתונים‪.‬‬ ‫הנתונים‪.‬‬ ‫ואיסוף הנתונים‪.‬‬ ‫(‪ 2‬נקודות)‬
‫(‪ 20‬נקודות)‬
‫(‪)0‬‬ ‫(‪)1‬‬ ‫(‪)2‬‬

‫אין הגדרה ברורה של‬ ‫הגדרת הבעיה באופן חלקי‬ ‫הגדרת הבעיה באופן ברור‬ ‫ב‪ .‬הגדרת הבעיה‪3( .‬נקודות)‬
‫הבעיה‪.‬‬ ‫ולא מפורט מספיק‪.‬‬ ‫מנוסח היטב‪.‬‬
‫(‪)0‬‬ ‫(‪)1-2‬‬ ‫(‪)3‬‬

‫אי מתן דרכים לפתירת‬ ‫ציון פחות מ‪ 3‬דרכים‬ ‫ציון מספר דרכים לפתירת‬ ‫ג‪ .‬דרכים אפשריות לפתירת‬
‫הבעיה ‪ /‬דרכים לפתירת‬ ‫אפשריות לפתירת הבעיה‬ ‫הבעיה (לפחות ‪ )3‬הנותנות‬ ‫הבעיה (‪ 5‬נקודות)‬
‫הבעיה אשר אינן‬ ‫ומבוססות באופן חלקי על‬ ‫מענה לבעיה ומבוססות על‬
‫מבוססות על פרק‬ ‫פרק דמוקרטיה‪.‬‬ ‫פרק דמוקרטיה‪.‬‬
‫דמוקרטיה‪.‬‬ ‫(‪)2-3‬‬ ‫(‪)4-5‬‬
‫(‪)0-1‬‬
‫אין הצגה של הדרך בה‬ ‫הצגה חלקית של הדרך בה‬ ‫הצגה מפורטת ובהירה של‬ ‫ד‪ .‬הצגת הדרך בה בחרתם‬
‫בחרתם לפעול‪.‬‬ ‫בחרתם לפעול‪.‬‬ ‫הדרך בה בחרתם לפעול‬ ‫לפעול (‪ 5‬נקודות)‬
‫לשינוי‪.‬‬
‫(‪)0-1‬‬ ‫(‪)2-3‬‬ ‫(‪)4-5‬‬

‫אין נימוק לדרך שנבחרה‬ ‫נימוק חלקי לדרך שנבחרה‬ ‫נימוק מפורט לדרך‬ ‫ה‪ .‬נימוק לבחירת הדרך (‪2‬‬
‫והתייחסות חלקית ליתרונות ואין התייחסות ליתרונות‬ ‫שנבחרה כולל התייחסות‬ ‫נקודות)‬
‫וחסרונות ביחס לדרכים‬ ‫ליתרונות וחסרונות ביחס‬
‫והחסרונות ביחס לדרכים‬ ‫האחרות שצוינו‪.‬‬ ‫לדרכים האחרות שצוינו‪.‬‬
‫האחרות‪.‬‬ ‫(‪)1‬‬ ‫(‪)2‬‬
‫(‪)0‬‬

‫אין הגדרת תוצאות‬ ‫הגדרת תוצאה חלקית\‬ ‫הגדרת תוצאה רצויה‬ ‫ו‪ .‬הגדרת תוצאות רצויות (‪2‬‬
‫לפתרונות שהוצגו‪.‬‬ ‫הגדרת תוצאה לחלק‬ ‫באופן מפורט לכל פתרון‬ ‫נקודות)‬
 ‫‪10‬‬

‫מהפתרונות שהוצגו‪.‬‬ ‫שהוצג‪.‬‬

‫(‪)0‬‬ ‫(‪)1‬‬ ‫(‪)2‬‬

‫לא הוצג לוח זמנים‪.‬‬ ‫הוצג לוח זמנים חלקי‬ ‫הוצג לוח זמנים מפורט‬ ‫ז‪ .‬יצירת לוח זמני פעולה‬
‫(‪)0‬‬ ‫(‪)0.5‬‬ ‫(‪)1‬‬ ‫מדויק (‪ 1‬נקודות)‬

‫אין הצגת תוצר‪.‬‬ ‫הצגת התוצר באופן חלקי ‪.‬‬ ‫הצגת התוצר באופן ברור‬ ‫א‪ .‬הצגת התוצר‪ 5( .‬נקודות)‬ ‫מסקנות פתרון‬
‫ויצירתי‬ ‫ותוצר‬
‫(‪)0-1‬‬ ‫(‪)2-3‬‬
‫(‪)4-5‬‬
‫(‪ 15‬נקודות)‬

‫הצגה חלקית של דרך העברת לא מופיעה הצגת הדרך‬ ‫הצגת הדרך בה ניתן‬ ‫ב‪ .‬הצגת דרך בה ניתן‬
‫שבה ניתן להעביר את‬ ‫התוצר‪ ,‬התייחסות חלקית‬ ‫להעביר את התוצר‬ ‫להעביר את התוצר ויצירת‬
‫התוצר לגורמים‬ ‫לאופן מימוש הפתרון‪.‬‬ ‫לגורמים הרלוונטיים‬
‫הרלוונטיים‪ .‬אין כיוון‬ ‫(התייחסות לשאלה‪ ,‬כיצד‬ ‫פתח לשינוי‪ 5( .‬נקודות)‬
‫ויישום‪.‬‬ ‫נגרום לכך שהפיתרון אכן‬
‫יתרחש?) ביצוע צעד‬
‫ראשוני לכיוון יישום‬
‫(‪)0-1‬‬ ‫(‪)2-3‬‬ ‫הפתרון‪.‬‬
‫(‪)4-5‬‬

‫לא ביצעו פרזנטציה‪.‬‬ ‫פרזנטציה בה נוכחים חלק‬ ‫פרזנטציה כוללת בה‬ ‫ג‪ .‬פרזנטציה‪ 5( .‬נקודות)‬
‫מחברי הקבוצה הצגה‬ ‫ישתתפו כל חברי הקבוצה‬
‫(‪)0-1‬‬ ‫חלקית של הבעיה‪ ,‬הפיתרון‬ ‫תוך העברת המסר‪ -‬הצגת‬
‫והתוצר‪.‬‬ ‫הבעיה‪ ,‬הפתרון והתוצר‪.‬‬
‫(‪)2-3‬‬ ‫(‪)4-5‬‬

‫אין שיתוף פעולה בין‬ ‫שיתוף פעולה חלקי של חברי‬ ‫שיתוף פעולה מלא של‬ ‫א‪ .‬שיתוף פעולה בין חברי‬ ‫העבודה הכתובה‬
 ‫‪11‬‬

‫חברי הקבוצה‪.‬‬ ‫הקבוצה‪ /‬חלק מחברי‬ ‫חברי הקבוצה‪ ,‬עבודת‬ ‫הצוות‪ 2( .‬נקודות)‬
‫(‪)0‬‬ ‫הקבוצה‪.‬‬ ‫צוות‪.‬‬
‫(‪ 5‬נקודות)‬
‫(‪)1‬‬ ‫(‪)2‬‬

‫עבודה לא מאורגנת ואינה‬ ‫עבודה מאורגנת בצורה‬
‫מנוסחת בצורה בהירה‬ ‫חלקית ‪.‬‬
‫ולא לפי כללי העבודה‪.‬‬
‫(‪)0‬‬ ‫(‪)0.5‬‬
‫עבודה מנוסחת בצורה‬ ‫ב‪ .‬העבודה הכתובה‪ -‬מבט‬
‫בהירה מאורגנת ומסודרת‬ ‫כולל‪ 1( .‬נקודות)‬
‫לפי הכללים‪.‬‬
‫(‪)1‬‬

‫אין עמידה בלוח זמנים‬ ‫עמידה בלוח זמנים באופן‬ ‫עמידה בלוח זמנים באופן‬ ‫ג‪ .‬עמידה בלוח זמנים‪2( .‬‬
‫חלקי‪.‬‬ ‫מלא‪.‬‬ ‫נקודות)‬
‫(‪)0‬‬
‫(‪)1‬‬ ‫(‪)2‬‬

‫אין במהלך העבודה‬ ‫רפלקציה אישית דלה‬ ‫רפלקציה אישית מנוסחת‬ ‫א‪ .‬רפלקציה אישית‪8( .‬‬ ‫רפלקציה אישית‬
‫רפלקציה אישית‪.‬‬ ‫בבהירות ומתארת את אופן ומתארת את שלבי העבודה‬ ‫נקודות)‬ ‫וקבוצתית‬
‫באופן חלקי‪.‬‬ ‫שלבי העבודה בצורה‬
‫(‪ 20‬נקודות)‬
‫(‪)0-1‬‬ ‫(‪)2-6‬‬ ‫מפורטת ומורחבת‪.‬‬
‫(‪)7-8‬‬

‫אין רפלקציה קבוצתית‪.‬‬
‫(‪)0-1‬‬
‫רפלקציה קבוצתית חלקית‬ ‫רפלקציה קבוצתית‬ ‫ב‪ .‬רפלקציה קבוצתית‪12( .‬‬
‫ולא מפורטת‪.‬‬ ‫מנוסחת בבהירות ומתארת‬ ‫נקודות)‬
‫(‪)2-8‬‬ ‫את אופן שלבי העבודה של‬
‫כל חברי הקבוצה יחד‬
‫בצורה מפורטת ומורחבת‪.‬‬
‫הדגשה של הדינמיקה‬
‫הקבוצתית‪ ,‬החלק של כל‬
 ‫‪12‬‬

‫חברי הקבוצה בעבודה‪.‬‬

‫(‪)9-12‬‬
 ‫‪13‬‬

‫לוח זמנים‪ -‬מטלת הביצוע‬

‫נושא‬ ‫תאריך ביצוע‬

‫גזירת בעיות‬ ‫עד ‪15.11.16‬‬

‫דיון על סיפור המסגרת בכיתה ועל בעיות האזרחיות שעולות ממנו‬
‫חילוץ בעיות‪ ,‬כל קבוצה מאמצת אחת הבעיות ומנסחת אותה‪.‬‬
‫הבעיה אמורה להיות גזורה באופן ישיר מסיפור המסגרת‪ ,‬ומנוסחת‬
‫כבעיה אזרחית באופן כזה שתהיה אפשרות לחקור אותה ולמצוא לה‬
‫פתרון מעשי‪.‬‬

‫סקירה ספרותית‬ ‫עד ‪1.12.16‬‬

‫לפחות ‪ 4‬מקורות עדכניים‪ ,‬אמינים ורלוונטיים בנוסף לספר הלימוד‪.‬‬
‫רפלקציה על בחירת המקורות הספרותיים ומידת הלימתם‬

‫מאגרי מידע‬ ‫עד ‪15.12.16‬‬

‫איסוף מידע אקטואלי על הבעיה‪ ,‬ממאגרי מידע מדיניים או עירוניים‪,‬‬
‫מדיה וכו'‪.‬‬

‫הכנת תוכנית פעולה‬ ‫עד ‪1.1.17‬‬

‫יצירת תוכנית אקטיבית‪ ,‬תוך התבססות על הסקירה הספרותית‪,‬‬
‫איסוף הנתונים ובחירת דרכי פעולה (מקור חובה פרק דמוקרטיה)‬
 ‫‪14‬‬

‫הנחיות מפורטות לפרקי המטלה‬

‫(הערה ‪ -‬הנחיות אלה יחולקו לתלמידים ויוסברו להם לקראת העבודה על כל פרק‬
‫בנפרד)‬

‫זיהוי וניסוח בעיות‪ /‬ליקויים ועוולות חברתיות מן הנעשה בשטח וניסוחן ‪ -‬צעד אחר צעד‬

‫חשוב שתבחרו בעיה חברתית הקרובה ללבכם ושיש לכם רצון לשנות אותה‪ ,‬על מנת‬
‫שמטלת הביצוע תהיה מאתגרת ומעניינת עבורכם‪.‬‬

‫זהו והגדירו את הבעיה באופן מדויק על מנת שתוכלו לעבוד איתה על מטלת הביצוע‪.‬‬

‫זיהוי של בעיה חברתית יכלול מאפיינים כגון‪:‬‬

‫בעיה שיש לה פתרון אפשרי ומעשי‪ ,‬גם אם אינו מתממש בפועל‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הבעיה מפריעה לקהילה‪ ,‬או לחברה ולא למספר מצומצם של אנשים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ניסוח הבעיה‪:‬‬
‫כהיגד‪ ,‬משפט שיש בו התייחסות לקונפליקט‪ ,‬לפער בין המצוי לרצוי‪ ,‬המתאר‬ ‫‪‬‬
‫התנגשות;‬
‫דוגמאות לבעיות‪ ,‬ליקויים או עוולות חברתיות הדורשים שינוי‪:‬‬
‫* ביוש (שיימינג) ברשת החברתית‬
‫* עלותם של שיעורי נהיגה‬
‫* ביטול הטיולים השנתיים‬
‫* אלימות בספורט‬
‫* חוסר נגישות לבעלי מוגבלויות‬
‫* דמי מסיבות סיום מחזור יב‬
‫* זהום נחלים ומקורות מים בישראל‬
‫*תאונות דרכים – בעיית פגע וברח‬

‫תוכלו לבחור בעיה ממגוון הבעיות שהועלו כאן‪ ,‬או לבחור בעיה אחרת שמעניינת אתכם‬
‫ובלבד שהיא עונה על הקריטריונים שציינו לעיל‪.‬‬

‫א‪ .‬כל קבוצת תלמידים מתבקשת לבחור בעיה חברתית אחת ולהציגה תוך התייחסות‬
‫למאפיינים הבאים‪:‬‬
‫‪ -‬מקום וזמן‪ ,‬היכן מתרחשת הבעיה ומתי?‬
‫‪ -‬מי הם הגורמים המעורבים בבעיה?‬
‫‪15‬‬

‫‪ -‬מיהם הנפגעים העיקריים מהבעיה‬

‫‪ -‬אלו סוגיות אזרחיות עולות כתוצאה מהבעיה‪.‬‬
 ‫‪16‬‬

‫סקירת ספרות‬

‫* מטרתה של סקירת הספרות היא לאתר מקורות מידע שעוסקים בבעיה‪ ,‬להעמיק את הידע‬
‫בנושא ולהתחיל רעיונות לפתרון הבעיה‪,‬‬

‫* סקירת ספרות מתבססת על ‪ 4‬מקורות מגוונים ‪ ,‬עדכניים‪ ,‬אמינים ורלוונטיים‪ ,‬בנוסף לספר‬
‫הלימוד‪( .‬ויקיפדיה אינה רלוונטית לסקירת הספרות)‬

‫* כתיבת סקירת הספרות תהיה קצרה ותמציתית ולא תעלה על ‪ 2.5‬עמודים‪.‬‬

‫*המקורות יצוינו בעבודה על פי כללי אזכור אחיד על פי ה‪APA-‬‬

‫* סקירת הספרות תתייחס למרכיבי הבעיה‪:‬‬

‫רקע לבעיה ‪ -‬איסוף חומר רקע שמסייע ללמוד ולהבין את הבעיה הקיימת‬ ‫‪‬‬
‫מושגים ורעיונות מרכזיים הקשורים לבעיה – הבהרת מושגים ורעיונות מרכזיים‬ ‫‪‬‬
‫הקשורים לרקע של הבעיה‪ ,‬תיאור וניתוח התופעה‪.‬‬

‫גורמים ובעלי עניין המעורבים בבעיה ‪ -‬התייחסות כללית לתפקידם של גורמים בעלי‬ ‫‪‬‬
‫עניין ‪.‬‬
‫המידע אותו הנסקר מהמקורות צריך להתייחס לכל מרכיבי הבעיה על מנת שניתן‬
‫יהיה לצאת ממנו‬
‫לפתרון הבעיה‪.‬‬

‫דגם לכתיבת סקירת ספרות‬

‫על מנת לסייע לתלמידים בכתיבת סקירת ספרות קוהרנטית‪ ,‬ברורה והגיונית‪ ,‬ניתן להציע‬
‫דגם לשוני של מיזוג מידע‪ ,‬המסייע בהבטחת הקשר הלוגי בין הפסקאות על ידי מילות חיבור‪.‬‬
‫מצ"ב דוגמה לפי הדגם‪.‬‬
‫הדגם מבוסס על סיכום פרטים הרלוונטיים לבעיה בכל אחד מהמקורות הנסקרים‪ ,‬התייחסות‬
‫להכוונה לפתרון (רמז בסיכום שיכול להוביל לחשיבה על פתרון אפשרי)‪ ,‬שימוש במושגים‬
‫באזרחות המתקשרים לכל מקור וחיבור לוגי בין הסיכומים‬

‫הפרטים הרלוונטיים מתוך המקור הנסקר המתקשרים לבעיה שהוגדרה‬

‫‪ +‬קישור למושג באזרחות‬
‫‪ +‬רמז לפתרון אפשרי אליו יכול לכוון מקור זה‬
 ‫‪17‬‬

‫לות חיבור‬
‫המשך‪ ,‬כמו כן‪ ,‬בניגוד ל‪..‬‬

‫הפרטים הרלוונטיים מתוך המקור הנסקר המתקשרים לבעיה שהוגדרה‬

‫‪ +‬קישור למושג באזרחות‬
‫‪ +‬רמז לפתרון אפשרי אליו יכול לכוון מקור זה‬

‫הפרטים הרלוונטיים מתוך המקור הנסקר המתקשרים לבעיה שהוגדרה‬

‫‪ +‬קישור למושג באזרחות‬
‫‪ +‬רמז לפתרון אפשרי אליו יכול לכוון מקור זה‬

‫דגם לכתיבת סקירת ספרות‬

‫להלן דגם לשוני היכול לסייע בהבטחת מיזוג המידע והקשר הלוגי בין הפסקאות על ידי מילות חיבור‪.‬‬
‫הדגם מבוסס על‪:‬‬
‫הצגת הבעיה הנבדקת‬ ‫‪‬‬
‫סיכום הפרטים הרלוונטיים לבעיה מתוך כל אחד מהמקורות הנסקרים‬ ‫‪‬‬
‫התייחסות למושגים באזרחות המתקשרים למקור הנסקר‬ ‫‪‬‬
‫התייחסות להכוונה לפתרון (רמז במקור שיכול להוביל לחשיבה על פתרון אפשרי)‬ ‫‪‬‬
‫סיכום בפסקת סיום שיש בה מסקנה שעולה מסקירת הספרות‬ ‫‪‬‬

‫הבעיה הנבדקת‪:‬‬
‫___________________________________________________________________________________‬
‫___________________________________________________________________________________‬

‫הפרטים הרלוונטיים מתוך המקור הנסקר המתקשרים לבעיה שהוגדרה‪ ( :‬לדוגמה‪:‬סעיף מסעיפי חוק‪ ,‬תקציר של דיוני‬
‫וועדה‪ ,‬דו"ח של עמותה ‪ +)..‬קישור למושג באזרחות ‪ +‬רמז לפתרון אפשרי אליו יכול לכוון מקור זה‬

‫___________________________________________________________________________‬
‫___________________________________________________________________________‬
‫___________________________________________________________________________‬
‫___________________________________________________________________________‬
‫בנוסף ל; וגם; ובהמשך; כמו‪-‬כן; בניגוד ל‪...‬‬

‫הפרטים הרלוונטיים מתוך המקור הנסקר המתקשרים לבעיה שהוגדרה‪( :‬לדוגמה‪ :‬נתוני למ"ס‪ ,‬סיכום של מאמר‪ ,‬תקציר‬
‫של פסיקה)‪ +‬קישור למושג באזרחות ‪ +‬רמז לפתרון אפשרי אליו יכול לכוון מקור זה‬

‫___________________________________________________________________________‬
‫___________________________________________________________________________‬
‫___________________________________________________________________________‬
 ‫‪18‬‬

‫בנוסף ל; וגם; ובהמשך; כמו‪-‬כן; בניגוד ל‪...‬‬

‫הפרטים הרלוונטיים מתוך המקור הנסקר המתקשרים לבעיה שהוגדרה ‪ +‬קישור למושג באזרחות ‪ +‬רמז לפתרון‬
‫אפשרי אליו יכול לכוון מקור זה‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬
‫____________________________________________________________________________‬

‫מתוך סקירת הספרות אנו מסיקים ש‪:‬‬

‫___________________________________________________________________________________‬
‫___________________________________________________________________________________‬
‫___________________________________________________________________________________‬

‫(מתוך אתר תמיד אזרחות ‪" -‬מפת הדרכים למטלת הביצוע" )‬

 ‫‪19‬‬

‫הכנת תכנית פעולה לשינוי המצב הקיים‪.‬‬

‫הזיזו הרים והובילו לשינוי ‪ -‬עליכם לפעול בדרכים אותם איתרתם‪ ,‬על מנת להביא לשינוי‬
‫המצב הקיים‪.‬‬

‫כתיבת יומן למידה רפלקטיבי קבוצתי ואישי ‪ -‬יומן לכתיבה רפלקטיבית אישית הינו משוב‬
‫ורפלקציה על התהליך כולו‪.‬‬

‫פירוט השאלות ברפלקציה כדלקמן‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫נקודת מבט קבוצתית‬ ‫נקודת מבט אישית‬

‫‪.1‬מה תרמתי לעבודת הקבוצה בכל אחד ‪.1‬מה היה מקומי בקבוצה? האם‬
‫העליתי רעיון מסוים שתרם לגיבוש‬ ‫משלביה?‬
‫התוצר הסופי?‬
‫‪.2‬כיצד התמודדתי עם שלבי העבודה בכל‬
‫‪.2‬האם הקבוצה תפקדה באופן תקין‬
‫אחד משלביה?‬
‫במהלך העבודה? האם עמדנו‬
‫בלו"ז?‬ ‫(היה לי‬
‫‪.3‬אם היינו נדרשים לעשות מחדש‬ ‫קשה‪/‬מאתגר‪/‬מעניין‪/‬סבלתי‪/‬נהניתי –‬
‫את העבודה בקבוצה‪ ,‬מה היינו‬ ‫פרט)‪.‬‬
‫משנים‪/‬מתקנים?‬
‫‪.4‬מה היו הסיבות לרישום הקבוצה‬ ‫‪.3‬מהו מוסר ההשכל מהעבודה?‬
‫ברשימה הזו?‬ ‫‪.4‬סיכום והערות נוספות‪.‬‬

‫הצגת התוצר הסופי‪ :‬תוצר‪/‬תגובה – פעולה בפועל‬

‫התוצר יכול להיות אחד מהדברים הבאים‪ :‬שליחת מכתב‪ ,‬כתיבת עצומה‪ ,‬עתירה‬ ‫‪-‬‬
‫לבג"ץ‪ ,‬שליחת מאמר למערכת עיתון‪ ,‬הצגת רפראט‪ :‬הצגת התוצר בפני המורה‬
‫ועוד‪.‬‬
‫הקבוצה תציג את התוצר והנימוקים לבחירתו בכתב‪ ,‬במסגרת העבודה‪ ,‬בשלב‬ ‫‪-‬‬
‫זה‪.‬‬
‫התוצר יופנה לגורם אזרחי‪/‬תקשורתי בעניין‪ ,‬התוצר יבוצע הלכה למעשה‪,‬‬ ‫‪-‬‬
‫בפועל‪ .‬במקרה של הפניה לגורם אזרחי – יוצג המכתב לפני כן למורה המנחה‪.‬‬

‫נספח – ‪ 1‬מחוון מושגים רלוונטיים באזרחות לנוחיותכם‬

‫מתוך האתר תמיד אזרחות‬
‫פרק ב' ‪ -‬מהי דמוקרטיה?‬
 ‫‪20‬‬

‫עקרון שלטון העם‬

‫עקרון יסוד של הדמוקרטיה‬ ‫‪-‬‬ ‫עקרון שלטון‬
‫כלל האזרחים הם הריבון‪ /‬מקור הסמכות‬ ‫‪-‬‬ ‫העם‬
‫האזרחים בוחרים שלטון של נציגים‪ /‬שלטון נבחר‪ -‬לזמן‬ ‫‪-‬‬
‫קצוב המוגדר בחוק‬
‫כלל האזרחים מקבלים את ההחלטות בענייני המדינה‬ ‫‪-‬‬ ‫דמוקרטיה‬
‫ללא מתווכים‪ /‬נציגים‬ ‫ישירה‬
‫כלל האזרחים בוחרים נציגים שהם המקבלים את‬ ‫‪-‬‬ ‫דמוקרטיה‬
‫ההחלטות בענייני המדינה‪ /‬מקדמים מדיניות מסוימת‬ ‫עקיפה‪/‬ייצוגית‬
‫שאלה מוגדרת המופנית אל כלל ציבור הבוחרים‪/‬‬ ‫‪-‬‬ ‫משאל עם‬
‫האזרחים‬
‫כלי‪/‬הליך של דמוקרטיה ישירה‪ /‬על מנת לשקף באופן‬ ‫‪-‬‬
‫ישיר את עמדות הציבור‬
‫בחלק מן המדינות תוצאות המשאל מחייבות באופן חד‬ ‫‪-‬‬
‫משמעי ובאחרות הוא מוגדר ככלי מייעץ בלבד בידי המחוקקים‬
‫מאפיין בסיסי בכל סוגי הדמוקרטיות‬ ‫‪-‬‬ ‫בחירות‬
‫הליך המאפשר חילופי שלטון‬ ‫‪-‬‬ ‫דמוקרטיות‬
‫מציינים חמישה תנאים הכרחיים לקיומן‪ :‬כלליות‪,‬‬ ‫‪-‬‬
‫חשאיות‪ ,‬מחזוריות‪ ,‬שוויוניות‪ ,‬התמודדות‪/‬תחרות חופשית‬
‫כל אזרחי המדינה זכאים לבחור ולהיבחר למוסדות‬ ‫‪-‬‬ ‫כלליות‬
‫הנבחרים במדינה במגבלות הכתובות בחוק (כמו גיל מינימלי‬
‫ובמדינות מסוימות עבריינות על החוק)‬
‫איש מלבד הבוחר לא יודע במי בחר‬ ‫‪-‬‬ ‫חשאיות‬
‫מובטח שהבוחר לא יושפע מלחצים של גורמים שונים‬ ‫‪-‬‬
‫הבחירות חוזרות במרווחי זמן ידועים וסדירים הקבועים‬ ‫‪-‬‬ ‫מחזוריות‬
‫בחוק‬
‫קולו של כל מצביע שווה למשנהו‬ ‫‪-‬‬ ‫שוויוניות‬
‫הבחירות מאפשרות תחרות הוגנת המבוססת על‬ ‫‪-‬‬ ‫התמודדות‬
‫חופשית‪/‬הוגנת חירויות וזכויות פוליטיות (במיוחד חופש הביטוי וחופש‬
‫ההתאגדות)‬
‫כל הארץ מהווה אזור בחירה אחד לצורך חישוב תוצאות‬ ‫‪-‬‬ ‫שיטת בחירות‬
‫הבחירות‬ ‫ארצית‬
‫חלוקת המושבים בפרלמנט יחסית (בקירוב) למספר‬ ‫‪-‬‬ ‫שיטת בחירות‬
‫הקולות שבהם זכתה כל רשימת מועמדים‪ /‬כל מפלגה‬ ‫יחסית‬
‫החישוב נעשה לפי מספר המצביעים בבחירות או לפי‬ ‫‪-‬‬
‫הקולות הכשרים בלבד ‪ -‬בתנאי שהמפלגה עברה את אחוז‬
‫החסימה‬
‫מצביעים למפלגה שלה רשימת מועמדים (קבועה‬ ‫‪-‬‬ ‫שיטת בחירות‬
 ‫‪21‬‬

‫מראש או המושפעת מהצבעת הבוחרים)‬ ‫רשימתית‬

‫דרכים רווחות לקביעת הרשימה‪ :‬בחירות מקדימות‬ ‫‪-‬‬
‫(פריימריז)‪ /‬בחירות במוסדות המפלגה‪ /‬ועדה מסדרת‪ /‬ראש‬
‫הרשימה‬
‫בשיטת הבחירות היחסית נקבע אחוז מכלל קולות‬ ‫‪-‬‬ ‫אחוז החסימה‬
‫המצביעים (משתנה ממדינה למדינה)‬ ‫[מושג רקע]‬
‫על מפלגה לקבלו כדי שתוכל לזכות בייצוג בבית‬ ‫‪-‬‬
‫הנבחרים‪ /‬בפרלמנט‬
‫לשם מה? מטרתו להגביל את מספר המפלגות‬ ‫‪-‬‬
‫המיוצגות בבית הנבחרים‬
‫אחוז החסימה הנוכחי בישראל עומד על ‪ 3.25‬אחוזים‬ ‫‪-‬‬
‫שהם כ‪ 4-‬מנדטים‬
‫תפיסות דמוקרטיות‪ -‬עמדות לגבי אופייה הרצוי של מדינת ישראל אופי וזהות‬
‫אזרחית‬
‫מעמידה במרכז את הפרט ואת זכויותיו‬ ‫‪-‬‬ ‫דמוקרטיה‬
‫תפקיד המדינה לאפשר לכל אזרח מימוש מירבי של‬ ‫ליברלית‪-‬אינדבי ‪-‬‬
‫רצונותיו וזכויותיו ללא התייחסות להשתייכותו האתנית‪-‬תרבותית‬ ‫דואלית‬
‫כל אזרח או קהילה חופשיים לקבוע לעצמם את ערכיהם‬ ‫‪-‬‬
‫ואין זה מתפקידה של המדינה לקדם ערכים או מאפיינים‬
‫תרבותיים‬
‫רואה את הפרט הן כיחיד והן כחלק מקהילה לאומית או‬ ‫‪-‬‬ ‫דמוקרטיה‬
‫אזרחית‬ ‫רפובליקנית‬
‫תפקיד המדינה אינו מתמצה בחופש הפרט והיא נועדה‬ ‫‪-‬‬
‫גם כדי לאפשר את טובת הכלל ומימוש ערכי הקהילה‬
‫המשותפים הנקבעים בתהליך הדמוקרטי‬
‫בדמוקרטיה רפובליקנית נשמרות זכויות הפרט של כל‬ ‫‪-‬‬
‫האזרחים‪ ,‬גם אלו שאינם שייכים לקבוצת הרוב הלאומית‬
‫רואה את הפרט הן כיחיד והן כחלק מקהילה – לאומית‪,‬‬ ‫‪-‬‬ ‫דמוקרטיה‬
‫אתנית‪-‬תרבותית או דתית‬ ‫רב‪-‬תרבותית‬
‫תפקיד המדינה אינו מתמצה בחופש הפרט והיא נועדה‬ ‫‪-‬‬
‫גם כדי לתמוך בקהילות השונות המצויות בתוכה במידה שווה‬
‫התמיכה נעשית בעיקר באמצעות תקצוב הקבוצות‬ ‫‪-‬‬
‫השונות והנכחתן במרחב הציבורי‬
‫יש להדגיש ברמה המדינתית את השוויון בין הקהילות‬ ‫‪-‬‬
‫השונות‬
‫בפועל‪ ,‬ההבדלים בין הדגמים השונים של הדמוקרטיות‬ ‫‪-‬‬ ‫אופי‬
‫אינם מוחלטים ורבים תומכים בסוגיות שונות בדגמים שונים‪/‬‬ ‫הדמוקרטיה‬
‫משלבים בין הדגמים‬ ‫הישראלית‬
‫בהיותה מדינת לאום יהודית‪ ,‬הדמוקרטיה הישראלית‬ ‫‪-‬‬ ‫[מושג רקע]‬
‫נותנת מקום משמעותי לתפישה רפובליקנית‬
‫האופי הרצוי של הדמוקרטיה הישראלית שנוי במחלוקת‬ ‫‪-‬‬
 ‫‪22‬‬

‫ציבורית‬
‫תרבות פוליטית דמוקרטית‬
‫ערכים‪ ,‬אמונות וצורות התנהגות המבטאים הזדהות עם‬ ‫תרבות פוליטית ‪-‬‬
‫עקרונות הדמוקרטיה‬ ‫דמוקרטית‬
‫ביניהם ניתן למנות רמה גבוהה של השתתפות‬ ‫‪-‬‬
‫בבחירות והשתתפות אזרחית‪ ,‬קבלת הכרעת הרוב‪ ,‬הכרה‬
‫בשלטון החוק והפנמת ערכים כמו פלורליזם‪ ,‬סובלנות‪ ,‬הסכמיות‬
‫תרבות פוליטית דמוקרטית והחינוך אליה מחזקים את‬ ‫‪-‬‬
‫היציבות של המדינה הדמוקרטית‬
‫לא קיימת במידה שווה בכל הדמוקרטיות‬ ‫‪-‬‬
‫קבלת השונה‪ /‬יחס מכבד לשונים ממני‪ ,‬לדעותיהם‪,‬‬ ‫‪-‬‬ ‫סובלנות‬
‫לאורח חייהם‬ ‫(עקרון‪/‬ערך)‬
‫הימנעות מתגובות אלימות מילולית או פיזית בעת‬ ‫‪-‬‬
‫מחלוקת‬
‫הימנעות מהפעלת סמכות שלטונית כלפי עמדות‬ ‫‪-‬‬
‫ביקורתיות או מרגיזות‬
‫הכרה בערך של ריבוי‪/‬מגוון דעות‪/‬עמדות של אנשים או‬ ‫‪-‬‬ ‫פלורליזם‬
‫קבוצות‬ ‫(עקרון‪/‬ערך)‬
‫עידוד‪/‬תמיכה בקיום וביטוי של מגוון דעות‪ /‬עמדות של‬ ‫‪-‬‬
‫אנשים או קבוצות בחברה‬
‫הסכמה רחבה בין קבוצות בחברה על כללי משחק‬ ‫‪-‬‬ ‫הסכמיות‬
‫בסיסיים או על אופייה הבסיסי של החברה והמדינה‬ ‫(עקרון‪/‬ערך)‬
‫מחזקת את היציבות ומאפשרת קיום בצוותא על אף‬ ‫‪-‬‬
‫חילוקי דעות בתחומים אחרים‬
‫ישנו מתח בין ערך הפלורליזם המעודד ריבוי דעות‬ ‫‪-‬‬
‫לערך ההסכמיות המחזק את האחידות‪ /‬הערכים המשותפים‬
‫עקרון הכרעת הרוב ושמירה על זכויות המיעוט‬
‫עקרון הקובע שמתוך כמה אפשרויות נבחרת‪ /‬מתקבלת‬ ‫‪-‬‬ ‫עקרון הכרעת‬
‫זו שרוב האוכלוסייה‪ /‬רוב הנציגים‪/‬רוב המצביעים תומכים בה‬ ‫הרוב‬
‫אסור לרוב לקבל החלטות שפוגעות באופן לא סביר‪/‬‬ ‫‪-‬‬
‫בלתי מוצדק בזכויות יסוד ובמיוחד בזכויות המיעוט‬
‫שימוש לרעה בעקרון הכרעת הרוב‪ /‬הרוב מנצל את כוחו‬ ‫‪-‬‬ ‫עריצות הרוב‬
‫לרעה‬
‫החלטה המתקבלת על פי מספר הקולות הגדול ביותר‬ ‫רוב רגיל [מושג ‪-‬‬
‫מבין המשתתפים בהצבעה‬ ‫רקע]‬
‫החלטה המתקבלת על פי מספר הגדול לפחות באחד‬ ‫‪-‬‬ ‫רוב מוחלט‬
‫ממחצית בעלי זכות ההצבעה או מן המשתתפים בהצבעה‬ ‫[מושג רקע]‬
‫החלטה המתקבלת על פי אחוז‪ /‬מספר מוגדר מראש‬ ‫‪-‬‬ ‫רוב‬
‫מכלל בעלי זכות ההצבעה או מן המשתתפים בהצבעה‬ ‫מיוחד‪/‬מיוחס‬
 ‫‪23‬‬

‫במקרה של רוב מיוחס – המספר גדול יותר מרוב‬ ‫‪-‬‬ ‫[מושג רקע]‬
‫מוחלט‬
‫זכויות האדם והאזרח וחובותיו‬
‫תפישה מוסרית‪-‬פוליטית המתארת זכויות יסוד המוקנות‬ ‫תאוריית‪ /‬רעיון ‪-‬‬
‫לכל אדם באשר הוא אדם‪ /‬באשר הוא נברא בצלם אלוהים ‪/‬‬ ‫הזכויות‬
‫באשר הוא תכלית לעצמו‬ ‫הטבעיות‬
‫תיאור הזכויות כטבעיות משמעותו שהן אינן מוענקות‬ ‫‪-‬‬
‫ע"י השלטון ואינן תלויות בו‪ .‬התפישה הדמוקרטית מקבלת‬
‫כעקרון יסוד את אחריות השלטון לשמירה על הזכויות‪.‬‬
‫מקובל למנות בין הזכויות הטבעיות‪ :‬חיים וביטחון‪ ,‬קניין‪,‬‬ ‫‪-‬‬
‫חירות‪ ,‬שוויון‪ ,‬כבוד והליך משפטי הוגן‬
‫הזכויות הן יחסיות‪ /‬אינן מוחלטות – הן סותרות לא פעם‬ ‫‪-‬‬ ‫התנגשות בין‬
‫זו את זו ובאף חברה אנושית הן אינן ניתנות להגשמה באורח‬ ‫זכויות‬
‫מלא‪ .‬לכן במקרה של התנגשות בין זכויות או בין זכות לאינטרס‬ ‫(או בין זכות‬
‫ציבורי נדרש איזון סביר בין הזכויות‪ /‬פגיעה מידתית בזכות‬ ‫לאינטרס‬
‫הנפגעת‬ ‫ציבורי)‬
‫העילות הבסיסיות המוצדקות להגבלת זכויותיו של אדם‬ ‫‪-‬‬
‫היא כאשר מימושן פוגע בזכויות הזולת או באינטרס הציבורי‬
‫לכל אדם זכות לחיות‪ /‬להחליט‪ /‬לעשות‪ /‬לפעול‪ /‬להימנע‬ ‫הזכות לחירות‪- /‬‬
‫מפעולה‪ /‬לבחור‪ /‬לעצב את אישיותו על פי רצונו החופשי ‪( -‬היבט‬ ‫ערך‪ /‬עקרון‬
‫חיובי)‬ ‫החירות‬
‫אין לשלול את חירותו של אדם על ידי מעצר או על ידי‬ ‫‪-‬‬
‫הגבלת חופש המחשבה והפעולה שלו ‪( -‬היבט שלילי)‬
‫מן הזכות לחירות נגזרות שורה של חירויות (חופש‬ ‫‪-‬‬
‫הביטוי‪ ,‬חופש המחשבה והמצפון‪ ,‬חופש התנועה‪ ,‬חופש‬
‫העיסוק‪ ,‬חופש הדת‪ ,‬החופש מדת ועוד)‬
‫חוקים רבים בכל חברה מגבילים בהכרח את הזכות‬ ‫‪-‬‬
‫לחירות ונגזרותיה וגבולות הפגיעה הסבירה שנויים במחלוקת‬
‫ציבורית בכל חברה דמוקרטית‬
‫לכל אדם זכות לבטא‪ /‬להפיץ את עמדותיו‪ /‬דעותיו‪/‬‬ ‫‪-‬‬ ‫חופש הביטוי‬
‫אמונותיו‬
‫בכל דרך (לבוש‪ ,‬פולחן‪ ,‬תקשורת‪ ,‬אמנות‪ ,‬בדיבור‪,‬‬ ‫‪-‬‬
‫בכתב וכו') ובפומבי‪ /‬בגלוי‬
‫לכל אדם זכות להחזיק בכל דעה‪ /‬מחשבה בכל נושא‬ ‫‪-‬‬ ‫חופש‬
‫לפי בחירתו‬ ‫המחשבה‬
‫לכל אדם זכות לפעול בהתאם למצפונו ‪ /‬לא לפעול‬ ‫‪-‬‬ ‫והמצפון‬
‫בניגוד למצפונו‬
‫לכל אדם זכות לנוע כרצונו‪ /‬להימצא בכל מקום‬ ‫חופש התנועה ‪-‬‬
‫(זכות הכניסה החופשית למדינה מוקנית לאזרחים‬ ‫‪-‬‬
‫בלבד)‬
 ‫‪24‬‬

‫לכל אדם זכות לעבוד בכל עבודה‪ /‬מקצוע ‪ /‬משלח יד‬ ‫‪-‬‬ ‫חופש העיסוק‬
‫(כפוף להכשרה נדרשת‪ /‬רישוי)‬
‫(חופש העיסוק מוענק בישראל לאזרחים ותושבים‬ ‫‪-‬‬
‫בלבד)‬
‫לכל אדם הזכות להחזיק בכל אמונה‪ ,‬להשתייך לכל‬ ‫‪-‬‬ ‫חופש הדת‬
‫קבוצה דתית‪ ,‬לקיים כל טקס‪ ,‬מנהג‪ ,‬או פולחן‬
‫לכל אדם הזכות שלא להחזיק באמונה‪ ,‬לא להשתייך‬ ‫‪-‬‬ ‫חופש מדת‬
‫לקבוצה דתית‪ ,‬לא לסבול מכפיה או הטפה דתית‪ ,‬לא לקיים טקס‬
‫או פולחן דתי בניגוד לרצונו‬
‫אין להפלות אדם בשל זהותו‪ ,‬שיוכו סממן חיצוני או‬ ‫‪-‬‬ ‫הזכות לשוויון‪/‬‬
‫מגבלה כלשהי (דת‪ ,‬גזע‪ ,‬מין‪ ,‬העדפה מינית‪ ,‬צבע עור‪ ,‬מוצא‪,‬‬ ‫ערך‪ /‬עקרון‬
‫מראה חיצוני‪ ,‬מוגבלות מסוימת) (אלא במקרים של שונות‬ ‫השוויון‬
‫רלוונטית לנושא הנידון‪-‬הבחנה מותרת)‪.‬‬
‫מובן מצומצם‪ :‬לכל אדם הזכות לשוויון בפני החוק‬ ‫‪-‬‬
‫ולשוויון פוליטי (הזכות לבחור ולהיבחר)‪ .‬מובן רחב‪ :‬זכות לשוויון‬
‫הזדמנויות במובן הכלכלי והחברתי‬
‫אופני היישום הראויים של הזכות לשוויון שנויים‬ ‫‪-‬‬
‫במחלוקת ציבורית בכל חברה דמוקרטית (לגבי המובן המצומצם‬
‫‪ -‬הגבול בין אפליה פסולה להבחנה מותרת‪ .‬לגבי המובן הרחב‬
‫‪ -‬משמעות שוויון ההזדמנויות הרצוי)‬
‫פגיעה בזכות לשוויון על ידי הענקת יחס שונה לבני אדם‬ ‫‪-‬‬ ‫אפליה פסולה‬
‫ללא סיבה מוצדקת‪ ,‬ובפרט בשל זהות‪ ,‬שיוך סממן‬ ‫‪-‬‬
‫חיצוני או מגבלה כלשהי (דת‪ ,‬גזע‪ ,‬מין‪ ,‬העדפה מינית‪ ,‬צבע עור‪,‬‬
‫מוצא‪ ,‬מראה חיצוני‪ ,‬מוגבלות מסוימת)‬
‫הענקת יחס שונה לבני אדם כאשר השונות רלוונטית‬ ‫‪-‬‬ ‫מדיניות של‬
‫לנושא הנידון‬ ‫הבחנה‬
‫חוקים רבים מאד בכל דמוקרטיה מבוססים על הבחנה‬ ‫‪-‬‬ ‫(מותרת)‬
‫הענקת הטבה‪/‬העדפה לקבוצה‪ /‬לאוכלוסייה מקופחת‪/‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מדיניות של‬
‫העדפה מתקנת מופלית‪ /‬חלשה‬
‫למשך זמן מסוים‬ ‫‪-‬‬
‫במטרה צמצום פערים‪ /‬צמצום אי שוויון‬ ‫‪-‬‬
‫ישנו ויכוח ציבורי לגבי היקף השימוש הראוי במדיניות זו‬ ‫‪-‬‬
‫בין השאר מכיוון שהיא יוצרת אפליה כלפי פרטים אחרים‬
‫אין לפגוע בחייו ובגופו של אדם‪ /‬לכל אדם זכות לחיים‬ ‫‪-‬‬ ‫הזכות לחיים‬
‫ולביטחון אישי‬ ‫ולביטחון‬
‫חובת המדינה להגן על כל בני האדם החיים בשטחה‬ ‫‪-‬‬
‫מפני פגיעה בחייהם ובגופם בידי אחרים‬
‫לכל אדם הזכות להחזיק ברכוש‪ /‬בדבר שיש לו ערך‬ ‫‪-‬‬ ‫זכות הקניין‬
‫כלכלי ולעשות בו כרצונו‬
‫אין לפגוע בקניינו של אדם (הן קנין חומרי והן קנין רוחני)‬ ‫‪-‬‬
 ‫‪25‬‬

‫אדם חף מפשע עד שלא הוכחה אשמתו‪ /‬אדם זכאי כל‬ ‫‪-‬‬ ‫הזכות להליך‬
‫עוד לא הורשע בדין‬ ‫הוגן‬
‫כל אדם זכאי למשפט הוגן ופומבי – (חובה לזכור ‪2‬‬ ‫‪-‬‬
‫דוגמאות) ‪ -‬ייצוג ע"י עו"ד‪ ,‬שופטים בלתי תלויים‪ ,‬ענישה בהתאם‬
‫לחוק בלבד‪ ,‬זכאי לדעת במה הוא נאשם ולראות את הראיות‬
‫נגדו‪ ,‬זכאי לערער לערכאה גבוהה יותר וכדומה‬
‫הזכות שלא להיות חשוף‪ /‬נתון ליחס משפיל‪ /‬ליחס‬ ‫‪-‬‬ ‫הזכות לכבוד‬
‫מזלזל‪ /‬ליחס מבזה‪ /‬ליחס פוגעני‪ /‬לטיפול או יחס אכזרי ובלתי‬
‫אנושי‬
‫הזכות לחיות ללא חשיפה‪ /‬התערבות‪ /‬חדירה לחייו‪,‬‬ ‫‪-‬‬
‫לגופו‪ ,‬לחפציו (הזכות לפרטיות)‬
‫הזכות שלא יפרסמו אודותיו‪ /‬על אורחותיו‪ /‬על דעותיו‬ ‫‪-‬‬
‫מידע שיקרי שלילי (הזכות לשם טוב)‬
‫זכויות פוליטיות הינן זכויות הקשורות לתחום הפוליטי‪/‬‬ ‫זכויות פוליטיות ‪-‬‬
‫לשותפות בניהול המסגרת המדינית‪( .‬חלקן זכויות אזרח בלבד‪,‬‬
‫וחלקן מבוססות על הזכויות הטבעיות של כל אדם)‬
‫זכויות פוליטיות שהן זכויות אזרח‪ :‬הזכות לבחור‬ ‫‪-‬‬
‫ולהיבחר‪ ,‬והזכות להתארגן כמפלגה המתמודדת בבחירות‬
‫(מוענקות לאזרחי המדינה בלבד)‬
‫זכויות פוליטיות הנובעות מזכויות טבעיות‪ :‬חופש‬ ‫‪-‬‬
‫ההפגנה והמחאה והאפשרות לבקר את השלטון (אינן מוגבלות‬
‫לאזרחי המדינה)‬
‫זכויות הניתנות‪ /‬מוענקות ע"י המדינה‬ ‫‪-‬‬ ‫זכויות‬
‫במטרה להבטיח קיום אנושי בכבוד‪ /‬להבטיח רמת חיים‬ ‫כלכליות‪-‬חברתי ‪-‬‬
‫בסיסית‬ ‫ות‬
‫ביניהן‪ :‬הזכות לשירותי בריאות‪ ,‬לחינוך‪ ,‬לביטחון‬ ‫‪-‬‬
‫סוציאלי ולרמת חיים בסיסית‪ ,‬לדיור‪ ,‬זכויות עובדים‬
‫בדרך של הקצאת משאבים ושירותים‬ ‫‪-‬‬
‫היקפן ואופיין תלויים במדיניות חברתית‪-‬כלכלית‪/‬‬ ‫‪-‬‬
‫במדינות דמוקרטיות רבות זכויות אלה מוענקות בצורה מוגבלת‬
‫ומדודה‬
‫זכויות שהמדינה מחייבת את המעסיקים להעניק‬ ‫‪-‬‬ ‫זכויות עובדים‬
‫לעובדים על פי חוק‬ ‫ותנאי עבודה‬
‫הזכות של כל אדם לתנאי עבודה בסיסיים והוגנים‬ ‫‪-‬‬
‫כוללת מרכיבים כגון (חובה לציין דוגמא אחת)‪ :‬קביעת‬ ‫‪-‬‬
‫שכר מינימום‪ ,‬הגבלת מספר שעות עבודה‪ ,‬הבטחת שכר שווה‬
‫עבור עבודה שווה‪ ,‬מתן ימי חופשה‪ ,‬הגנה מפני פיטורים‬
‫שרירותיים‬
‫היקפן ואופיין תלויים במדיניות חברתית‪-‬כלכלית‪/‬‬ ‫‪-‬‬
‫במדינות דמוקרטיות רבות זכויות אלה מוענקות בצורה מוגבלת‬
‫ומדודה‬
‫זכויות קיבוציות הניתנות לקבוצות אתניות‪-‬תרבותיות‪/‬‬ ‫‪-‬‬ ‫זכויות‬
 ‫‪26‬‬

‫מיעוטים לאומיים‪ ,‬באות לידי ביטוי בתחומים הבאים‪ :‬שפה‪,‬‬ ‫קבוצתיות‪/‬‬

‫חינוך‪ ,‬תרבות‪ ,‬ייצוג כקבוצה‬ ‫תרבותיות‬
‫מטרתן להסדיר בצורה מוסדית את זהותה הייחודית של‬ ‫‪-‬‬
‫הקבוצה במדינה‬
‫המדינה קובעת את היקף הענקתן ואת מידת התמיכה‬ ‫‪-‬‬
‫המוסדית בהן (לעומת זכויות הפרט של המיעוט שהן זכויות יסוד‬
‫בכל דמוקרטיה)‬
‫להכיר בזכויותיו של הזולת‪ /‬להימנע מפגיעה בזכויות של‬ ‫‪-‬‬ ‫חובות האדם‬
‫אדם אחר‬ ‫כאדם‬
‫החובה לציית לחוק ולחובות הקבועות בו (תשלום‬ ‫‪-‬‬ ‫חובות האזרח‬
‫מיסים‪ ,‬שירות צבאי וכו')‬ ‫וערכים‬
‫ישנו ערך אזרחי להשתתפות בעיצוב החיים הציבוריים‬ ‫‪-‬‬ ‫אזרחיים‬
‫(הצבעה בבחירות‪ ,‬ביקורת השלטון‪ ,‬השתתפות אזרחית וכו')‬
‫ישנו ערך אזרחי בתרומה לקהילה ולמדינה‬ ‫‪-‬‬
‫גישות כלכליות חברתיות במדינה דמוקרטית‬
‫מדגישה את החירות הכלכלית על פני השוויון‬ ‫‪-‬‬ ‫גישה‬
‫כלכלית‪-‬חברתי החברתי‪-‬כלכלי‪ /‬סוברת שחירות מקדמת את טובת החברה כולה‬
‫ובתוכה את החלשים‬ ‫ת ליברלית‪/‬‬
‫דגש על יוזמה פרטית ותחרות ‪ /‬פעילות במסגרת שוק‬ ‫‪-‬‬ ‫ניאו‪-‬ליברלית‬
‫חופשי‬
‫מעורבות המדינה בתחום החברתי‪-‬כלכלי היא‬ ‫‪-‬‬
‫מינימלית ‪/‬מצומצמת ‪.‬דוגמאות‪ :‬הפרטה‪ ,‬קיצוץ תקציבים‪ ,‬צמצום‬
‫קצבאות‬
‫תמיכה בצמצום המיסוי למינימום‬ ‫‪-‬‬
‫מדגישה את השוויון החברתי‪-‬כלכלי על פני החירות‬ ‫‪-‬‬ ‫גישה‬
‫כלכלית‪-‬חברתי הכלכלית‪ /‬מקדמת בשם הסולידריות שוויון כלכלי‪ /‬צמצום פערים‬
‫במקרה הצורך הפרט יכול להישען על סיוע‬ ‫‪-‬‬ ‫ת‬
‫סוציאל‪-‬דמוקרט חברתי‪-‬כלכלי מהמדינה‪ /‬הדגשת האחריות של המדינה כלפי‬
‫החלש‬ ‫ית‬
‫המדינה מעורבת בתחום החברתי‪-‬כלכלי במידה רבה‪/‬‬ ‫‪-‬‬
‫מחויבת ליצור רשת ביטחון סוציאלי רחבה‪ /‬מחויבת להבטיח‬
‫קיום בסיסי בכבוד לכל אדם‪ /‬דוגמאות‪ :‬סבסוד שירותים‪ ,‬הענקת‬
‫שירותים חברתיים‪ ,‬חקיקה חברתית‪ ,‬הלאמה‬
‫תמיכה במיסוי גבוה על העשירונים העליונים‬ ‫‪-‬‬
‫גלובליזציה‬
‫תהליכים כלל עולמיים בין מדינות‪ ,‬חברות ויחידים‬ ‫‪-‬‬ ‫גלובליזציה‬
‫מתארים יכולת תנועה‪ /‬מעבר‪ /‬ניעות הולכת וגדלה של‬ ‫‪-‬‬
‫סחורות‪ ,‬שירותים‪ ,‬מידע‪ ,‬רעיונות ובני אדם‬
‫במהירות‪ /‬בתדירות גבוהה ובקלות יחסית‪ /‬בנפח הולך‬ ‫‪-‬‬
‫וגדל‬
‫העולם נתפס כ"כפר גלובלי" והדבר משפיע על תחומי‬ ‫‪-‬‬
 ‫‪27‬‬

‫חיים רבים‪ :‬חברה וכלכלה‪ ,‬תרבות ולאומיות‪ ,‬משפט ויחסים בין‬

‫מדינות‪ ,‬טשטוש גבולות‬
‫במקביל מתרחשים בזמננו תהליכים הפוכים של חיזוק‬ ‫‪-‬‬
‫זהויות לאומיות ודתיות‬
‫עקרון הגבלת השלטון‬
‫השלטון מחזיק באמצעים (כלכליים‪ ,‬אנושיים‪ ,‬מקורות‬ ‫‪-‬‬ ‫עיקרון הגבלת‬
‫מידע‪ ,‬מנגנוני אכיפה) המעניקים לו עצמה רבה (חובה לזכור ‪2‬‬ ‫השלטון‬
‫דוגמאות)‬
‫קיימת סכנה בניצול לרעה של כוחו של השלטון‪ /‬בפגיעה‬ ‫‪-‬‬
‫בזכויות האדם והאזרח או בזכויות קבוצה‬
‫הפרדת הרשויות ואמצעים מוסדיים‪ /‬פורמאליים ולא‬ ‫‪-‬‬
‫מוסדיים‪ /‬בלתי פורמאליים נועדו למניעת עריצות השלטון‬
‫פיצול הכוח השלטוני לשלוש רשויות‪ :‬מחוקקת‪ ,‬מבצעת‬ ‫הפרדת רשויות ‪-‬‬
‫(לשם תשאול ושופטת‬
‫במטרה להגביל את השלטון (למנוע את ריכוז הכוח בידי‬ ‫בבחינה יחשב ‪-‬‬
‫גורם שלטוני אחד‪ ,‬לקדם הגנה על זכויות האדם)‬ ‫כעקרון)‬
‫לכל רשות סמכויות ייחודיות בתחומה אך לא מוחלטות‪/‬‬ ‫‪-‬‬
‫עירוב סמכויות‪ ,‬ומתקיימים בין הרשויות יחסי איזון‪ ,‬ריסון‪ ,‬פיקוח‬
‫ובקרה‪ /‬איזונים ובלמים‬
‫מערכת של נורמות וערכי יסוד המנוסחים במסמך מכונן‬ ‫‪-‬‬ ‫חוקה‬
‫בעלת עליונות משפטית על חקיקה רגילה‬ ‫‪-‬‬
‫קובעת את‪:‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪ . 1‬עקרונות וערכי היסוד של המדינה‪ /‬חזון‪ /‬המאפיינים הייחודיים‬
‫של המדינה‬
‫‪ .2‬מבנה רשויות השלטון סמכויותיהן והיחסים ביניהן‬
‫‪ .3‬עקרונות השמירה על זכויות האדם והאזרח במדינה‬
‫ביקורת שמקיימים גופים ומוסדות שלטוניים‪ /‬ביקורת של‬ ‫‪-‬‬ ‫מנגנוני פיקוח‬
‫מוסדות‪ :‬הפרלמנט (אופוזיציה‪ ,‬ועדות הכנסת‪ ,‬כלים‬ ‫וביקורת‬
‫פרלמנטריים)‪ ,‬מבקר המדינה‪ ,‬נציב תלונות הציבור‪ ,‬מערכת‬ ‫פורמליים‪/‬‬
‫המשפט‬ ‫מוסדיים‬
‫שהוסמכו לשם כך בחוק‬ ‫‪-‬‬
‫לשם הגבלת השלטון‪ /‬לשם פיקוח על השלטון ועל‬ ‫‪-‬‬
‫חוקיות פעולותיו‬
‫באמצעות פרסום דוחות‪/‬הנחיות‪/‬חוקים‪/‬מסמכים רשמיים‬ ‫‪-‬‬
‫אחרים המציגים את פעולות השלטון‬
‫ביקורת שמקיימים גופים‪ ,‬ארגונים או פרטים באמצעות‬ ‫‪-‬‬ ‫מנגנוני פיקוח‬
‫הפגנות‪ /‬שביתות‪ /‬עצרות‪ /‬עצומות‪ /‬יצירות אומנות (קולנוע‪,‬‬ ‫וביקורת בלתי‬
‫טלוויזיה‪ ,‬תיאטרון‪ ,‬ספרות‪ ,‬אמנות פלסטית)‪ ,‬הופעה וכתיבה‬ ‫פורמליים‪ /‬לא‬
‫באמצעי התקשורת וברשתות חברתיות‬ ‫מוסדיים‬
‫ללא הסמכה חוקית‪ /‬בהתנדבות ‪ /‬מיוזמתם של אזרחים‬ ‫‪-‬‬
‫או קבוצות‬
 ‫‪28‬‬

‫לשם הגבלת השלטון‪ /‬ופיקוח עליו ועל חוקיות פעולותיו‬ ‫‪-‬‬

‫באמצעות לחץ על קובעי מדיניות‪ /‬הבעת ביקורת‬ ‫‪-‬‬
‫פוליטית וחברתית על השלטון‪ /‬קיום דיון ציבורי‬
‫עקרון שלטון החוק‬
‫קובע את עליונות החוק במדינה ‪ /‬האזרחים ורשויות‬ ‫‪-‬‬ ‫עקרון שלטון‬
‫השלטון כפופים לחוק‪ /‬חובת הציות לחוק חלה על כולם‬ ‫החוק‬
‫הפרת חוק‪ /‬עבירה על חוק‬ ‫‪-‬‬ ‫עבריינות‬
‫הפרת חוק‪ /‬עבירה על החוק על ידי אדם המשמש‬ ‫‪-‬‬ ‫עבריינות‬
‫בתפקיד במערכת השלטונית‬ ‫שלטונית‬
‫ניצול סמכות שלא כדין‪ /‬ניצול סמכות לרעה‪ /‬שימוש‬ ‫‪-‬‬
‫במשאבים של הציבור‪ /‬הפרת חובת האמון המוטלת על משרתי‬
‫ציבור (יכולה לנבוע מאינטרס אישי‪ ,‬אינטרס קבוצתי‪-‬מגזרי או‬
‫תפישה אידיאולוגית)‬
‫פעולה כוחנית (פגיעה פיזית או הסתה לאלימות)‬ ‫‪-‬‬ ‫אלימות‬
‫כנגד נציגי השלטון‪ ,‬מוסדות‪ ,‬ארגונים או כל אדם בשל‬ ‫‪-‬‬ ‫פוליטית‬
‫עמדתו הפוליטית‬
‫נובעת מתוך עמדה פוליטית‪/‬אידיאולוגית ו‪/‬או מתוך רצון‬ ‫‪-‬‬
‫לקדמה‬
‫מהווה איום על עצם קיומו של המשטר הדמוקרטי‬ ‫‪-‬‬
‫הפרת חוק במצב של קונפליקט פנימי בין המוסר‪/‬‬ ‫‪-‬‬ ‫סירוב מטעמי‬
‫המצפון‪ /‬אידיאולוגיה פוליטית או אמונה דתית לבין החוק‬ ‫מצפון‬
‫העדפת צו המצפון‪ /‬עמדה אידיאולוגית על פני חובת‬ ‫‪-‬‬ ‫ואידיאולוגיה‬
‫הציות לחוק‬
‫תוך מוכנות לשלם מחיר‪ /‬לשאת בעונש‬ ‫‪-‬‬
‫סירוב מאיים על השלטון הדמוקרטי‪ ,‬וגבולות‬ ‫‪-‬‬
‫הלגיטימיות שלו שנויות בויכוח ציבורי‬
‫הוראה הניתנת על ידי מפקד מוסמך או רשות מוסמכת‬ ‫‪-‬‬ ‫פקודה בלתי‬
‫אך סותרת את החוק או את הנחיות הצבא או חורגת מסמכות‬ ‫חוקית‬
‫נותן הפקודה‬ ‫(מושג רקע)‬
‫במסגרת צבאית חובה לציית להוראה זו‪ /‬אי ציות יגרום‬ ‫‪-‬‬
‫להעמדה לדין של הפקוד‬
‫נותן ההוראה נושא באחריות של הפרת החוק‬ ‫‪-‬‬
‫במסגרת אזרחית אין חובה לציית להוראה‪/‬פקודה בלתי‬ ‫‪-‬‬
‫חוקית‬
‫הוראה אשר ניתנת על ידי מפקד מוסמך או רשות‬ ‫‪-‬‬ ‫פקודה בלתי‬
‫מוסמכת‬ ‫חוקית בעליל‬
‫ההוראה סותרת ערכי מוסר ומצפון אנושי בסיסיים‪" /‬דגל‬ ‫‪-‬‬
‫שחור" מתנוסס מעליה‪" /‬אי חוקיות הדוקרת את העין ומקוממת‬
‫את הלב"‪ /‬אי החוקיות ואי המוסריות גלויה ומובהקת‬
‫חובה שלא לציית לפקודה זו אפילו במסגרת צבאית‬ ‫‪-‬‬
 ‫‪29‬‬

‫ציות יגרום להעמדה לדין של נותן הפקודה והמבצע‬ ‫‪-‬‬

‫גבולות בדמוקרטיה‪ -‬זכות הדמוקרטיה להגן על עצמה‪ ,‬השפעת מצבי חירום‬
‫על המשטר הדמוקרטי‬
‫הגנה על המשטר הדמוקרטי‪ ,‬עקרונותיו ואופי המדינה‬ ‫‪-‬‬ ‫דמוקרטיה‬
‫(כללי משחק‪ ,‬ערכים דמוקרטים ואופי המדינה)‬ ‫מתגוננת‬
‫מפני אדם או קבוצה שפועלים בזירה הציבורית תוך‬ ‫‪-‬‬
‫ניצול הכלים הדמוקרטיים על מנת לפגוע‪ /‬לחסל את המשטר‬
‫הדמוקרטי או באופי המדינה‬
‫במקרים בהם האיום ממשי המדינה מתגוננת על ידי‬ ‫‪-‬‬
‫שלילת הזכות להיבחר‪ /‬להתארגן ולפעול מבחינה פוליטית‪/‬‬
‫הגבלת חופש הביטוי‬
‫במדינת ישראל נעשה שימוש ברעיון הדמוקרטיה‬ ‫‪-‬‬ ‫דמוקרטיה‬
‫המתגוננת‬ ‫מתגוננת‬
‫על פי חוק יסוד הכנסת וחוק המפלגות מפלגה לא יכולה‬ ‫‪-‬‬ ‫בישראל‬
‫להשתתף בבחירות לכנסת אם יש במטרותיה‪:‬‬

‫שלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית‬ ‫‪.1‬‬

‫הסתה לגזענות‬ ‫‪.2‬‬
‫תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד‬ ‫‪.3‬‬
‫מדינת ישראל‬

‫הממשלה מוסמכת להתקין תקנה לשעת חירום לטובת‬ ‫‪-‬‬ ‫תקנות לשעת‬
‫הגנת המדינה‪ ,‬ביטחון הצבור וקיום אספקה ושירותים חיוניים‬ ‫חירום‪ /‬חקיקת‬
‫ייחודן בכך שאף שהן חקיקת משנה‪ ,‬הן יכולות לגבור על‬ ‫‪-‬‬ ‫חירום‬
‫הוראות חוק (למעט חוקים חסינים כמו ח"י‪ :‬כבוד האדם וחירותו‪,‬‬
‫ח"י חופש העיסוק וח"י‪ :‬הכנסת)‬
‫לפי החוק בישראל ניתן להתקינן רק כאשר מוכרז מצב‬ ‫‪-‬‬
‫חירום במדינה (ע"י הכנסת)‪ .‬בפועל‪ ,‬מאז הקמת המדינה מוכרז‬
‫בה על‪-‬ידי הכנסת מצב חירום (ההכרזה מחודשת אחת לשנה)‪.‬‬
‫מעצר מניעתי מידי ללא הליך פלילי רגיל כנגד העצור‪/‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מעצר מנהלי‬
‫גם בלי שהוא מואשם בביצוע עבירה כלשהי (סמכותו של שר‬
‫הביטחון להורות עליו)‪.‬‬
‫מטרתו למנוע פגיעה בביטחון הציבור‪ /‬בטחון המדינה‪/‬‬ ‫‪-‬‬
‫זכות לחיים וביטחון של אזרחי המדינה‬
‫הליך הנתון לביקורת רבה בשל הפגיעה הקשה בזכויות‬ ‫‪-‬‬
‫ולכן חלות עליו הגבלות בחוק (בסמכות שר הביטחון בלבד לבצע‬
‫מעצר מנהלי לפרק זמן ארוך‪ ,‬תקף לתקופה של ‪ 6‬חודשים וניתן‬
‫להארכה)‬
30