‫תנועת הצופים העבריים בישראל –צופים לעתיד ירוק‬

‫יותר תוכנית הכשרה לשכבת המדריכים בתנועה – קיץ‬

‫‪0202‬‬

‫מערך הכשרה בנושא "חינוך סביבתי"‬

‫פעולה מס' ‪ – 1‬בעיות איכות סביבה – נעים להכיר?‬

‫רקע‪:‬‬

‫כל שכבה עוסקת במסגרת מערכי איכות הסביבה בנושא אחר‪ ,‬אך הדגש במערך זה הוא‬
‫כללי‪ .‬מכאן שפעולה זו למעשה מרכזת את בעיות איכות הסביבה המרכזיות הפוקדות את‬
‫העולם בעשורים האחרונים‪.‬‬

‫מטרת הפעולה‪:‬‬

‫‪ .1‬הכרות עם מפגעי איכות הסביבה ברמה עולמית‬

‫‪ .2‬זעזוע החניכים לטובת המשך המערך‬

‫מהלך הפעולה‪:‬‬
‫עזרים‬ ‫זמן מומלץ‬ ‫מהלך הפעילות‬ ‫נושא‬
‫פלקט עם גרף‪,‬‬ ‫‪ 20‬דק'‬ ‫כל חניך צריך לכתוב על פתקים שונים ‪ 3‬מחשבות שהיו לו‬ ‫פתיחה –‬
‫פתקים קטנים‬ ‫באותו יום ולשים בכיס‪.‬‬ ‫תרגיל‬
‫ועטים‬ ‫בינתיים המדריך מצייר (אפשר מראש) גרף שציר אחד‬ ‫המחשבות‬
‫מציין זמן וציר שני מציין מעגל התייחסות (ראה דוגמא‬
‫בעזרים)‬
‫לאחר מכן‪ ,‬מציבים את כל הפתקים של החניכים על גבי‬
‫הגרף ומה מגלים?‬
‫כולנו באופן טבעי עסוקים ביום יום שלנו בנושאים של "כאן"‬
‫– "עכשיו" ו‪" -‬אני"‪ .‬במערך הזה‪ ,‬ננסה להתרחק ולקבל‬
‫פרספקטיבה קצת יותר רחבה על מנת להתייחס למעגלים‬
‫רחבים יותר מאיתנו ‪.‬‬
‫תמונות‪ ,‬מוזיקה‬ ‫‪ 10‬דק'‬ ‫ברקע משמיעים מוזיקה מרגיעה‪ .‬מניחים את התמונות‬ ‫תערוכה‬
‫רגועה‪ ,‬דפים‬ ‫המצורפות ברחבי החדר וליד כל תמונה שמים דף ועט‪ .‬על‬ ‫מזעזעת‬
‫מתחת לכל‬ ‫החניכים להסתובב בחדר ולכתוב אילו מחשבות מעלה בו‬
‫תמונה‪ ,‬עטים‬ ‫התמונה‪ ,‬מה זה עושה לו‪ ,‬וסתם משפטים לאומה‪.‬‬
‫מכתב‬ ‫‪ 10‬דק'‬ ‫מקריאים את המכתב המצורף‪.‬‬ ‫מכתב‬
 ‫תנועת הצופים העבריים בישראל –צופים לעתיד ירוק‬
‫יותר תוכנית הכשרה לשכבת המדריכים בתנועה – קיץ‬
‫‪0202‬‬
‫מהסביבה‬
‫גרף‪ ,‬דפים‬ ‫‪ 20‬דק'‬ ‫עורכים את אותו תרגיל שערכנו בתחילת הפעולה‪ .‬על‬ ‫תרגיל‬
‫קטנים כלי‬ ‫החניכים לרשום על פתק מחשבות שעברו להם בראש‬ ‫המחשבות ‪2‬‬
‫כתיבה‬ ‫במהלך הפעולה‪ .‬אנו מניחים כי המחשבות הפעם יתפזרו‬
‫באופן מלא על פני הגרף‪ .‬ייתכנו מחשבות הקשורות בעתיד‬
‫הרחוק יותר ובעולם‪.‬‬
‫לבסוף עורכים דיון‪:‬‬
‫מדוע השתנו המחשבות שלנו?‬
‫איזה תהליך עבר עלינו כקבוצה וכיחידים?‬
‫מה המשמעות של חינוך בהקשר של השפעה על תפיסות‬
‫ומחשבות?‬
‫במערך הזה נדון בקשר שבין איכות הסביבה וחינוך‪ ,‬וביכולת‬
‫שלנו להשפיע על מה שסובב אותנו‪.‬‬

‫עזרים‪:‬‬

‫"גרף המחשבות"‬

‫בעוד מאה שנה‬

‫בעשרות השנים הבאות‬

‫בשנים הבאות‬
‫כאן יתרכזו‬
‫בשנה הקרובה‬ ‫מרבית‬
‫המחשבות‬
‫בחודש הקרוב‬ ‫בהתחלה‬

‫בשבוע הקרוב‬

‫היום‬
‫אני‬ ‫חברי משפחתי‬ ‫השכונה השבט‬ ‫העיר‬ ‫הארץ‬ ‫העולם‬
‫שלי‬ ‫שלי‬ ‫שלי‬
‫תנועת הצופים העבריים בישראל –צופים לעתיד ירוק‬
‫יותר תוכנית הכשרה לשכבת המדריכים בתנועה – קיץ‬
‫‪0202‬‬
‫תמונות לתערוכה‪:‬‬
‫תנועת הצופים העבריים בישראל –צופים לעתיד ירוק‬
‫יותר תוכנית הכשרה לשכבת המדריכים בתנועה – קיץ‬
‫‪0202‬‬
 ‫תנועת הצופים העבריים בישראל –צופים לעתיד ירוק‬
‫יותר תוכנית הכשרה לשכבת המדריכים בתנועה – קיץ‬
‫‪0202‬‬
‫מכתב מהעולם‪:‬‬

‫שכבה יקרה!‬
‫אני כותב לכם כי אני דואג‪.‬‬
‫כבר ‪ 65‬מליון שנה לא דאגתי כמו שאני דואג עכשיו (וגם אז זה היה בגלל הדינוזאורים שהתחילו‬
‫לעשות בעיות עד שנכחדו לחלוטין‪ )...‬אני מרגיש שככל שאני מזדקן‪ ,‬אני לומד יותר ומבין‬
‫שהעתיד שלי בסכנה‪ .‬אז החלטתי לכתוב לכם כי אולי אתם אלה שתצליחו לעשות משהו בנידון‪.‬‬
‫אני מרגיש פשוט מנוצל‪ .‬אני נולדתי לפני ‪ 4500‬מליון שנה‪ ,‬אני קיים כל כך הרבה שנים ועד‬
‫עכשיו‪ ,‬הכל היה טוב! האדמה היתה נקייה‪ ,‬הרי הגעש ביעבעו ויצרו משטחי בזלת מרהיבים‪,‬‬
‫הימים והאוקיינוסים היו נקיים ושקופים‪ ,‬הצמחיה התפתחה ליערות עד עצומים בכל רחבי פני‪,‬‬
‫ובעלי החיים רק העשירו את כמות המינים שלהם בקצב מסחרר ואז‪ ,‬לפני מליון שנה בערך –‬
‫אתם הגעתם‪.‬‬
‫בהתחלה‪ ,‬היה ממש נחמד‪ ,‬התחלתם לפתח שיטות ציד וללקט מזון והשתמשתם בכל מה שהיה‬
‫לי לתת אבל גם ידעתם לשמור לבאים אחריכם‪.‬‬
‫בשנים האחרונות הכל השתנה‪.‬‬
‫התחלתם לחצוב‪ ,‬לכרות‪ ,‬לזהם‪ ,‬ללכלך‪ ,‬לייצר‪ ,‬ללחום‪ ,‬לשאוב ועוד ועוד‪...‬‬
‫לפעמים‪ ,‬כשאני מסתכל במראה אני ממש לא מזהה את עצמי! אני נראה כאילו אני צריך ניתוח‬
‫פלסטי!‬
‫אתם פשוט לא מבינים למה אתם גורמים! כאילו לא אכפת לכם מעצמכם‪ ,‬אפילו חבר שלי‬
‫"אלוהים" אמר לכם כשברא אותכם שכדאי לכם לשמור עלי כי אם תקלקלו לא יהיה מי שישמור‬
‫עלי אחריכם‪ ...‬ומה תעשו כשאני אמות?‬
‫צפיפות האוכלוסין ההולכת וגואה‪ ,‬השטחים הירוקים שהולכים ונעלמים‪ ,‬התחושה שאני כבר‬
‫מעדיף שלא יוולדו עוד תינוקות מאשר שייולדו לעולם שלא יהיה בו שום מקום ירוק לטייל בו‪.‬‬
‫אתם גם לא שמים לב אבל כל פעולה שלכם תורמת לזיהום! כל שקית ניילון שמיוצרת‪ ,‬כל מסעדה‬
‫חדשה שנפתחת‪ ..‬אני משלם את המחיר לבחירות הקטנות והיומיומיות של כל אחד ואחת מכם!‬
‫השיעול שלי הולך ומחמיר‪ ,‬אני לא מצליח לנשום אויר נקי והמכוניות רק הולכות ומעמיסות על‬
‫הכבישים ופולטות יותר ויותר עשן סמיך‪...‬‬
‫טוב‪ ,‬אני חושב שהבנתם את המסר‪ ,‬אז אני זז כי יש לי ביקור רופא‪..‬‬
‫מקווה שתקחו אותי ברצינות – בשבילכם!‬
‫שלכם‪,‬‬
‫העולם‪.‬‬
 ‫תנועת הצופים העבריים בישראל –צופים לעתיד ירוק‬
‫יותר תוכנית הכשרה לשכבת המדריכים בתנועה – קיץ‬
‫‪0202‬‬
‫פעולה מס' ‪ – 2‬לעשות או לא לעשות – האם זו שאלה?‪...‬‬

‫רקע‪( :‬קצת ארוך אבל חשוב לקרוא כדי להבין את הפעולה!!)‬

‫מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות?‬

‫האם מצאתם את עצמכם אומרים את זה למישהו כאשר אתם מנסים לשכנע אותם לעשות משהו?‬

‫אתם לא ממש דואגים מ"הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות" אם אתם חושבים שזה לא ממש יקרה‪ .‬ואם‬
‫זה דווקא כן יקרה‪ ,‬אחרי הכל כבר התאוששתם מההלם בעבר כאשר דיברתם על המצב הזה‪.‬‬
‫החשיבה מהסוג הזה הייתה לנו טובה עד היום‪ ,‬אבל עכשיו עם ‪ 6‬ביליון אנשים וטכנולוגיה שייתכן ותשנה‬
‫את כדור הארץ‪ ,‬זה כבר מתקבל על הדעת שיש "מצב גרוע" שאנחנו לא יכולים להתאושש ממנו‬

‫כך למשל נושא ההתחממות הגלובאלית‪ .‬אם אתם מקשיבים לתחזיות הקודרות ביותר‪ ,‬צפוי לנו עתיד‬
‫קשה ביותר‪ ,‬סופות‪ ,‬שיטפונות וכדומה‪ .‬אבל מה אם זה לא באמת יקרה?‪ ,‬מה אם זה לא נכון? או שלא‬
‫אנחנו הגורם לכך? – נראה על פניו כשאלה חשובה שיש למצוא לה מענה במיוחד עם הקשר שלה‬
‫לעתיד האנושות וכו' ולכן עדיין יש התכתשויות קשות על נושא זה עכשיו‪.‬‬

‫מה אם אומר לכם שאולי מצאתי טיעון שהופך את כל אותה השאלה באם זה באמת קורה או לא‪,‬‬
‫מיותרת‪.‬‬
‫טיעון בו בעצם אנחנו לא צריכים לדעת אם זה נכון או לא וזאת בכדי להחליט מה עלינו לעשות או לא‬
‫לעשות‪ .‬טיעון שמוביל למסקנה שאפילו הספקניים הגדולים ביותר וגם הפעילים הקיצוניים ביותר יכולים‬
‫להסכים עליו‪...‬‬

‫נשמע בלתי אפשרי ‪ ,‬נכון? אז זה נראה גם לי ככה ולכן אני שם את הטיעון הזה כאן על מנת לבדוק אם‬
‫הסברה שלי מציאותית‪ .‬כי למען האמת לאף אחד שראה את הטיעון עד עכשיו הצליח לערער עליו וזה‬
‫מוביל למסקנה שהיא בלתי משתמעת לשתי פנים‪ ...‬וגם מפחידה‪.‬‬

‫טוב‪ ,‬אז הנה זה‪ ,‬עם המצב של אי וודאות כמו נושא השינויים באקלים‬
‫(בהקשר להתחממות הגלובאלית) זה דווקא טוב להסתכל על‬
‫האפשרויות השונות של העתיד במטרה לאפשר השוואה אחד מול‬
‫השני ולכן הדבר הראשון שנעשה זה בבדיקה באם השינויים באקלים‬
‫ברמה הגלובלית הינם נכונים או לא‪ ,‬יש לנו בעצם שתי אפשרויות‬
‫מרכזיות‪( :‬אותם נציב בשורה ראשונה ושנייה בטבלה ‪ -‬ראו איור ‪)1‬‬
‫האחת היא שזה נכון‪ ,‬ואלו השנייה‪ ,‬זה שזה לא נכון‪ .‬עכשיו זו נקודת‬
‫המפתח של כל הדיון כיוון שכאן אנחנו מניחים בצד את השאלה באם‬
‫יש התחממות גלובאלית והאם אנחנו הגורם לכך‪ .‬אנו עושים זאת‬
‫מתוך הנחה שאין אף אחד שיודע בוודאות איך העולם הפיזי יהיה‬
‫בהמשך‪ ,‬כל האנשים ההגיוניים צריכים להודות באפשרות שייתכן והם טעו בהבנת המציאות‪ ,‬ולכן בשלב‬
‫זה כולנו מסכימים ששתי האפשרויות (נכון ולא נכון) הינן אפשריות‪.‬‬

‫הדבר השני שעלינו להסתכל עליו בטבלה (בעמודות הטורים למול השורות) הוא מה תהיה הפעולה‬
‫שאנחנו ננקוט על שינויי מצב אקלים‪ .‬כותרת טור א' תהיה "כן" בשביל ציון קיום פעולה בעניין‪ ,‬בעוד‬
‫שכותרת טור ב' תהיה "לא" ‪ -‬כמצב בו אנחנו לא עושים שום פעולה בנושא‪( .‬ראו איור ראשון)‬

‫מה יוצא לנו מזה? ‪ -‬טבלה עם ‪ 4‬תאים שכל אחד הינו למעשה תרחיש אפשרי של העתיד‪ .‬עתה בואו‬
‫נסתכל מה מייצג כל אחד מהתאים (אפשרויות) שנוצרו‪:‬‬
 ‫תנועת הצופים העבריים בישראל –צופים לעתיד ירוק‬
‫יותר תוכנית הכשרה לשכבת המדריכים בתנועה – קיץ‬
‫‪0202‬‬
‫הראשון (תא ימני עליון) בו בחרנו שכן נפעל בנושא של שינויים אקלים‪ ,‬אבל החשש משינוי מצב אקלים‬
‫זו?‬ ‫משוואה‬ ‫של‬ ‫התוצאות‬ ‫יהיו‬ ‫מה‬ ‫‪-‬‬ ‫נכון‬ ‫כלא‬ ‫הסתבר‬
‫התשובה‪ :‬בעיקר בזבוז של כסף‪( ,‬זה מה שהספקנים לעניין מזהירים אותנו ממנו‪ :‬הגדלת המיסים‪ ,‬נטל‬
‫תקנות‪ ,‬נטל על הממשלה)‪ ,‬אבל בואו ניקח את זה למצב של קיצוניות‪ ,‬נוצר מצב בו יש לנו "מיתון‬
‫גלובאלי"‪.‬‬

‫השני (תא שמאלי עליון) בו לא נקטנו בשום פעולה וגם לא היינו צריכים לקחת (שורה עליונה ‪ -‬שהטיעון‬
‫לא היה נכון)‪ ,‬אז קיבלנו את ההחלטה הנכונה‪ .‬אין שום השלכות רחבות היקף‪ ,‬השגשוג ממשיך‪ ,‬אני‬
‫בטוח שהיו לנו בעיות אבל שינויים באקלים (בעניין ההתחממות הגלובאלית) אל היה אחד מהם‪ ,‬ולכן‬
‫נסמן את התא עם סמיילי (כי זה מצב אידיאלי)‪.‬‬

‫השלישי (תא ימני תחתון) בו עשינו פעולה בעניין וזה גם דבר טוב כי החוזים דווקא צדקו ("נכון שיש‬
‫התחממות והשפעת מזג אוויר גלובאלי) – אז עדיין יש לנו את עניין העלות אבל במקרה הזה מדובר‬
‫בכסף שהושקע בצורה טובה‪ .‬כיוון שזה נתן לנו אפשרות של תגובת נגד לשינויים באקלים‪ .‬לפיכך‬
‫הסתדרנו‪ ,‬התגברנו‪ ,‬העולם השתנה אבל הוא מקום בו ניתן לחיות בו‪.‬‬

‫הרביעי (תא שמאלי תחתון) בו צדקו הטוענים שיש שינויים באקלים והתחממות גלובאלית (שורת נכון)‬
‫אבל לא נקטנו באף פעולה‪ .‬כיוון שבדקנו את המצב הקיצוני המקביל בטור ההופכי (של לקיחת פעולה‬
‫וזה היה לא נכון)‪ ,‬עלינו לעשות זאת גם בתא הזה‪ ,‬ובמקרה כזה זה נעשה דיי‬
‫גרוע‪:‬‬
‫כי יש לנו קטסטרופות בתחומים כלכליים‪ ,‬פוליטיים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬סביבתיים‬
‫ופגיעה בבריאות הציבור ברמה גלובאלית‪ .‬זה התרחיש של "הדבר הגרוע‬
‫ביותר שיכול לקרות"‪ .‬מצב בו מפלס הים מתרומם‪ ,‬שטחי חוף נרחבים‬
‫נעלמים‪ ,‬מאות מיליוני אנשים בעולם מעתיקים את מקום מגוריהם‪ ,‬רבים‬
‫נדחקים לשכניהם‪ ,‬בעיות רווחה גלובאליות‪ ,‬מיעוט משאבי מחייה‪ ,‬הכחדת‬
‫יערות שלמים‪ ,‬שיטפונות‪ ,‬שרפות משתוללות‪ ,‬הוריקנים כמו "קטרינה" נפילת‬
‫הכלכלה העולמית– בגדול‪ ,‬זה בעצם תרחיש הלקוח ישר מסרט ממדע בדיוני‪( .‬ראו איור ‪ 2‬מסכם)‬

‫עתה נפשט את הדברים (התאים שהוצגו בטבלה)‪ .‬אך תחילה עשו את זה בעצמכם‪ ,‬שחקו עם‬
‫המשתנים השונים‪ ,‬בדקו מצבים וערכים מתונים בטורים ובשורת ולא רק קיצוניים כמו שעשינו כאן‪ ,‬אבל‬
‫אני חושב שבסוף תראו שהטיעון הזה מגיע לאותה המסקנה המתבקשת‪.‬‬

‫אז הנה הטיעון‪ :‬אתם יכולים לבחון את הטבלה במונחים של שורות למול טורים‪ .‬העתיד שלנו ייחרץ‬
‫באחד מהתאים האלו ‪ .‬כיוון ששינויי האקלים ייתכן וייתכן שאינו אמיתי‪ ,‬אי אפשר לדעת בוודאות באיזו‬
‫שורה העתיד יהיה‪ .‬אבל מה שאנחנו כן יכולים לדעת בוודאות‪ ,‬כי יש לנו שליטה עליו הוא באיזה טור‬
‫העתיד יהיה‪ .‬כך שזה קצת כמו לקנות כרטיס הגרלה‪ ,‬אתה קונה את כרטיס ההגרלה של הטור הראשון‬
‫או כרטיס הגרלה של הטור הימני (ראו איור ‪ )3‬ואז אתה יושב ומחכה לראות כיצד חוקי הפיזיקה יתנהגו‬
‫כתוצאה מהכרטיס שבחרת‪.‬‬
 ‫תנועת הצופים העבריים בישראל –צופים לעתיד ירוק‬
‫יותר תוכנית הכשרה לשכבת המדריכים בתנועה – קיץ‬
‫‪0202‬‬
‫אז בואו ניקח לדוגמה את הכרטיס הראשון (טור ימני) בו אנו מניחים שהעתיד שלנו מונח בין מיתון‬
‫גלובאלי (טור ימני שורה עליונה) לעולם שונה אבל אפשרי לחיות בו (טור ימני שורה תחתונה)‪ .‬נסתכל על‬
‫התא העליון ונראה תרחיש בו פעלנו כשלא היינו צריכים והנה המחיר שאנחנו משלמים עליו‪ :‬מיתון‬
‫גלובאלי – זה הסיכון שאנחנו לקוחים בבחירת כרטיס הגרלה של הטור הימני בו החלטנו לפעול‪ .‬זה‬
‫נראה קצת מפחיד אבל נסתכל בכרטיס של הטור השני לראות אם יש שם סיכויים יותר טובים‪.‬‬

‫בכרטיס השני‪ ,‬בו בחרנו את העמודה של "לא לעשות כלום" ולא לנקוט בשום פעולה בעניין‪ ,‬ומסתבר‬
‫שזה היה דבר נכון לעשות – הרי שאנחנו מרוצים ושמחים (טור שמאלי – שורה עליונה)‪ ,‬אבל אם זה‬
‫מסתבר שאי נקיטת פעולה בנושא הינה טעות (כי הנושא היה נכון – תא הטור שמאלי‪ ,‬שורה תחתונה)‬
‫מה יהיו העלויות של הטעות הזו? – סוף העולם?!? אמנם יישארו חלק מהדברים שאנחנו מכירים אותם‬
‫כיום אבל זהו תרחיש הרבה יותר אלים לחיות בו‪ .‬זה הסיכון של בחירה בכרטיס ההגרלה של הטור‬
‫השמאלי – בבחיר ת אי נקיטת פעולה בנושא‪ .‬כי היינו עסוקים יותר מידי בהתלבטויות של ניחוש השורה‬
‫הנכונה (נכון ‪ /‬לא נכון) בה העתיד יהיה במקום לבחור ולנחש (בעמודות הטורים) אם לנקוט פעולה או‬
‫לא‪.‬‬

‫שימו לב שבשני מקרי הקיצון (תא שמאלי עליון ותא ימני תחתון) יש השלכות על הנושא הכלכלי אבל‬
‫בתחתון יש תוספות‪ .‬אך זה נעשה יותר גרוע כיוון שאנחנו למדנו בחמש השנים האחרונות שזה אפשרי‬
‫כיוון שחלק מהדברים קרו בטווח זמן קצר יחסי‪ .‬אז אנחנו לא מדברים על השפעה רק על נכדים אלא על‬
‫עצמנו‪ ,‬החיים שלנו‪.‬‬

‫עתה‪ ,‬אל תיקחו את המילה שלי על בסיס הטיעון הזה‪ ,‬אל תיקחו את הטיעון של אף אחד מהטוענים‬
‫לעניין אבל כשאתם שומעים דיונים על מצב האקלים וכיצד יש להתייחס אליו – תשימו לב האם הם‬
‫בוחרים לדבר על הסתכלות של שורות (נכון או לא נכון) או הסתכלות של טורים (יש לפעול או לא)‪ .‬כי אני‬
‫חושב שתראו שלא משנה איך תבנו את זה המסקנה מובילה לאותו טיעון חד משמעי שאי אפשר לברוח‬
‫ממנו והוא‪:‬‬
‫כאשר אנו ניצבים בפני אי וודאות לגבי העתיד שלנו (נכון או לא נכון) הבחירה האחראית היחידה‪,‬‬
‫הבחירה ההגנתית היחידה היא בחירה של הטור הראשון (הטור השמאלי ‪ -‬שלא לנקוט פעולה) וזאת‬
‫בכדי לשלול את האפשרות הקיצונית (תא שמאלי תחתון)‪ .‬כיוון שהסיכון של לא לנקוט פעולה הוא‬
‫גדול יותר והרסני יותר מאשר דווקא כן לקחת פעולה (תא ימני עליון)‪.‬‬

‫אז מה אתם באופן אישי עושים בעניין הזה? אז הנה החדשות הטובות לשם שינוי‪ ,‬למעשה זה נשמע‬
‫יותר מידי טוב מכדי להיות אמיתי וזה ממש קל‪ .‬מה שעליכם לעשות זה להפיץ את הטיעון הזה‪ .‬כי הדרך‬
‫היחידה שנוביל לכרטיס ההגרלה הראשון (טור ימני) הוא על ידי שינוי במדיניות‪ ,‬וזה יקרה רק כאשר‬
‫מספיק אנשים יידרשו את זה‪ .‬אז עשו כל שביכולתכם להפיץ את הטיעון ולהסבירו לאנשים בכדי שיבינו‬
‫אותו וכך נגדיל את דרישת הציבור לפעול בנושא על פי טור ראשון (ימני)‪ .‬שלבו את זה במחשבות שלכם‪,‬‬
‫בשיחות שלכם והעבירו את התוכן הזה לאחרים‪ ,‬שהם יעבירו לאחרים וכך הלאה‪ .‬דמיינו לעצמכם מה‬
‫אפשר להשיג כי בימינו שלנו‪ ,‬בעידן המידע אתם יכולים לשנות את הדברים – לשנות את המדיניות‬
‫הציבורית ובמפתיע‪ ,‬לפעמים רק מספר "הקלקות" עכבר הם מה שצריך להתחיל שינוי‪.‬‬

‫אז אני מבקש ממך‪ ,‬שאני לא מכיר אותך אבל העתיד שלי קשור בעתיד שלך‪ ,‬אם אתה חושב שאני לא‬
‫צודק‪ ,‬בבקשה תגיד לי איפה בנימוס‪ .‬אבל אם אתה לא יכול למצוא טעות בטיעונים ובהנחות שהבאתי‬
‫כאן אז נא עזרו להפיץ את השמועה והטי עון‪ .‬דברו על זה‪ ,‬העבירו את זה לאחרים‪ .‬כי כל דבר פחות‬
‫מזה בין אם בכוונה או שלא בכוונה‪ ,‬יוצא שאנחנו בוחרים בטור השמאלי (של אי נקיטת פעולה בעניין)‪.‬‬
‫ולמה זה מפחיד אותי? כי אנחנו נשחק את המשחק הזה רק פעם אחת‪.‬‬

‫אפשר לצפות בסרטון באנגלית המסביר את המאמר שקראתם‪:‬‬

 ‫תנועת הצופים העבריים בישראל –צופים לעתיד ירוק‬
‫יותר תוכנית הכשרה לשכבת המדריכים בתנועה – קיץ‬
‫‪0202‬‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=bDsIFspVzfI&eurl=http://www.zofim.org.il/magazin_it‬‬
‫‪em.asp?item_id=110091903601&troop_id=30019441&past=archive‬‬

‫מטרת הפעולה‪:‬‬
‫להציג את הדילמה הערכית העומדת בפנינו ביחס לפעילות של איכות הסביבה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫לעודד את הבחירה המתבקשת מתוך הדילמה – לעשות‪ ,‬ולעורר את הסקרנות‬ ‫‪-‬‬
‫לקראת הפעולה הבאה שבה נלמה מה ניתן לעשות‪.‬‬
‫מהלך הפעולה‪:‬‬
‫עזרים‬ ‫זמן מומלץ‬ ‫מהלך הפעילות‬ ‫נושא‬
‫גרף‪ ,‬הגדים‬ ‫על הרצפה מציירים צלב המחלק את החלל ל‪ -‬ריבועים‪ 20 .‬דק'‬ ‫תרגיל‬
‫(ניתן להוסיף‬ ‫האכפתיות בכל אחד מהצירים כותבים‪" :‬אכפת לי – לא אכפת לי"‪,‬‬
‫יותר מאלה‬ ‫מול "עושה – לא עושה"‪ .‬ואז מקריאים לחניכים רשימת‬ ‫והעשייה‬
‫המופיעים כאן)‬ ‫היגדים‪ .‬על החניכים לבחור את מיקומם האישי מול‬
‫הציר כלפי כל היגד‪:‬‬
‫כל תושב ישראלי מייצר בכל יום מעל לשני ק"ג‬ ‫‪-‬‬
‫אשפה!‬
‫פחית משקה עשויה אלומיניום תמשיך לזהם‬ ‫‪-‬‬
‫את הסביבה גם בעוד ‪ 500‬שנה‪.‬‬
‫כל המין האנושי‪ ,‬אחראים ושותפים‬ ‫‪-‬‬
‫להתרחשותה של הכחדה של מינים רבים של‬
‫בעליי חיים וצמחים‪.‬‬
‫בקצב ההרס הנוכחי‪ ,‬עד סוף המאה ה‪21-‬‬ ‫‪-‬‬
‫מחצית ממיני הצמחים ובעלי החיים כיום‬
‫ייעלמו‪ .‬פירושו שאנו נשאיר לצאצאינו ארץ‬
‫חרבה‪ ,‬ענייה ואחידה מבחינה ביולוגית‪.‬‬
‫בעולמנו הקט הצרכנים מייצגים ‪ 20%‬מן‬ ‫‪-‬‬
‫האוכלוסיה‪ 20% .‬אלו משתמשים בכ‪80%-‬‬
‫ממשאבי כדור הארץ‬
‫ארה"ב (‪ 6%‬מאוכלוסית העולם) צורכת ‪30%‬‬ ‫‪-‬‬
‫ממשאבי כדור הארץ‪ .‬אם כל העולם היה נוהג‬
‫כמוהם – היו נדרשים ‪ 4‬כדורי – ארץ בכדי‬
‫לספק את הביקוש‬
 ‫תנועת הצופים העבריים בישראל –צופים לעתיד ירוק‬
‫יותר תוכנית הכשרה לשכבת המדריכים בתנועה – קיץ‬
‫‪0202‬‬
‫הנזק שנוצר בעקבות הרעש הסביבתי באיזורי‬ ‫‪-‬‬
‫מגורים צפופים יכולים לגרום לאדם למחלות‬
‫לב‪ ,‬בעיות מוחיות‪ ,‬שינויים הורמונליים‪ ,‬שינויים‬
‫במערכת העיכול‪ ,‬וכאבי ראש עזים‪.‬‬
‫לוח מחיק‪,‬‬ ‫‪ 30‬דק'‬ ‫החלק הזה מבוסס על הרקע של פעולה זו‪ .‬אם‬ ‫מה הדבר‬
‫סרטון ודרך‬ ‫המדריך מצליח להבין את הרעיון – יש ממש לנתח את‬ ‫הגרוע‬
‫להראות אותו‪.‬‬ ‫הסיטואציות השונות האפשריות במידה ועושים או לא‬ ‫ביותר‬
‫ניתן להכין‬ ‫עושים‪ .‬אם המדריך מתקשה‪ ,‬ניתן פשוט להראות את‬ ‫שיכול‬
‫כרטיסיות לכל‬ ‫הסרטון (‪ 9.33‬דק')‪.‬‬ ‫לקרות?‬
‫תרחיש‬
‫‪ 15‬דק'‬ ‫האם אנחנו יכולים להתמודד עם הגרוע ביותר שיכול‬ ‫דיון‬
‫לקרות?‬
‫אם כן אז אין בעיה‪ ,‬אבל אם לא – למה אנחנו כל כך‬
‫אפטיים? (יש לחבר את הדיון כמובן לחלק הראשון של‬
‫הפעולה בו כולם אמרו שאכפת להם אבל אף אחד לא‬
‫ממש עושה משהו משמעותי בנידון)‪.‬‬
‫‪ -‬האם אנחנו יכולים להרשות את זה לעצמנו?‬
‫‪ -‬אילו כלים יש ביכולתנו לעשות משהו בנידון?‬
‫‪ -‬האם יש לנו יכולת השפעה? על מי? על מה?‬
‫(משפחה‪ ,‬חברים‪ ,‬חניכים שלנו!)‬
‫‪ 5‬דק'‬ ‫בפעולה הבאה ננסה לראות איך אפשר בחיי היום יום‬ ‫החינוך ‪-‬‬
‫שלנו להשפיע על איכות הסביבה ולו במעט‪ .‬אך נדגיש‬ ‫סיכום‬
‫כי הכלי המרכזי שלנו כתנועת נוער חינוכית הוא כמובן‬
‫‪ -‬החינוך‪ .‬רוב החניכים בשכבה זו הינם מדריכים‪ ,‬וגם‬
‫מי שאינו מדריך הינו שכב"גיסט בעל יכולת השפעה‬
‫בשבט ובכלל‪ .‬בפעולות הקרובות ניגע בתחום של‬
‫חינוך סביבתי – הכח של החינוך וכלים ליישומם‪.‬‬
‫האם מחובתינו "להשתמש" בכוח החינוכי שלנו בתור‬
‫מדריכים בתנועת נוער‪ ,‬לשם מטרה זו?‬
 ‫תנועת הצופים העבריים בישראל –צופים לעתיד ירוק‬
‫יותר תוכנית הכשרה לשכבת המדריכים בתנועה – קיץ‬
‫‪0202‬‬
‫פעולה מס' ‪ - 3‬אז מה אני יכול לעשות?‬

‫רקע‪:‬‬

‫האם יש לנו‪ ,‬האנשים הפשוטים‪ ,‬יכולת להשפיע?‬

‫מה אנחנו יכולים לעשות כדי לשנות את המצב ההולך ומתדרדר?‬

‫אז יש מספר מעשים פשוטים בחיי היום יום שלנו שכל אחד יכול לעשות על מנת לתרום את‬
‫חלקו למען הסביבה‪ .‬בפעולה זו נדון בדברים אלו ולבסוף נתחבר לתחום החינוך‪.‬‬

‫לעיתים נדמה לנו שהחינוך הוא משהו לטווח רחוק ולא ממש משפיע‪ ,‬בטח כשמדובר באיכות‬
‫הסביבה‪ ,‬אבל דוגמא חיה מהשנים האחרונות מוכיחה אחרת‪:‬‬

‫"החברה להגנת הטבע"‪ ,‬שֶׁ אִ מְּ צָה אֶׁ ת פֶׁ ַרח הַ בָר הַ מוגָן "אִ ירוס הַ ִגלְּבֹועַ " כְּסִ מְּ לָה‪ ,‬ניהלה לפני‬
‫ִיבורי להפסקת קְּ טִ יף ִפ ְּרחי הַ בַר‪ .‬וזה באמת עבד‪ .‬ילדים למדו שאסור‬
‫מספר שנים "קַ מְּ פיי ְּן" צ ִ‬
‫לקטוף פרחים מו ַגנִים ולימדו גם את הוריהם‪ ,‬ולכן אנו יכולים לראות כיום מַ ְּרבַדִ ים עצומים של‬
‫ִפ ְּרחי בָר ִצבְּעֹונִיִים ומרהיבים‪.‬‬

‫מטרות הפעולה‪:‬‬

‫חידוד האפשרות של כל אחד להשפיע בקטן על מנת לעשות שינוי ממשי בגדול‬

‫נגיעה ראשונה בכוחו של החינוך להשפיע גם על העתיד באופן משמעותי ביותר‬

‫מהלך הפעולה‪:‬‬
‫עזרים‬ ‫זמן מומלץ‬ ‫מהלך הפעילות‬ ‫נושא‬
‫מצרכים וכלים‬ ‫‪ 30‬דק'‬ ‫כל אחד מקבל מצרך כלשהו שבפני עצמו לא מהווה‬ ‫ארוחה‬
‫להכנת סלט‬ ‫משהו טעים במיוחד‪ ,‬אבל! כאשר מאחדים את כל‬ ‫משותפת‬
‫פירות או כל‬ ‫המצרכים והתבלינים יחד – יוצאת ארוחת מלכים‪.‬‬
‫תבשיל קבוצתי‬ ‫אפשר לשדרג את המתודה ע"י סודיות – אומרים לכל‬
‫אחר‪..‬‬ ‫חניך מראש להביא מהבית מוצר או תבלין (תפוח חתוך \‬
‫צימוקים \ דבש וכו'‪ )...‬הם לא יודעים לשם מה הביאו את‬
‫המצרך ולא מתלהבים מנו באופן מיוחד‪ ,‬אבל כאשר‬
‫מאחדים את כל מה שכולם הביאו – יוצא משהו טעים‬
‫מאד‪.‬‬
 ‫תנועת הצופים העבריים בישראל –צופים לעתיד ירוק‬
‫יותר תוכנית הכשרה לשכבת המדריכים בתנועה – קיץ‬
‫‪0202‬‬
‫הסיכום‪:‬‬
‫לעיתים נדמה לנו שהיכולת שלנו להשפיע על משהו היא‬
‫קטנה וחסרת חשיבות ואין לנו ממש מוטיבציה לשמור‬
‫על הסביבה כי לא נראה לנו שזה ישנה‪ .‬אבל‪ ,‬אחד ועוד‬
‫אחד ועוד אחד יוצא המון – וזה כבר משמעותי!‬
‫דפים‪ ,‬עטים‪.‬‬ ‫‪ 10‬דק'‬ ‫כל אחד צריך לכתוב על פתק משהו שכל אחד יכול‬ ‫כל אחד הוא‬
‫אור קטן וכולנו לעשות על מנת להשפיע על הסביבה (אפשר לאסוף את‬
‫כל הפתקים ולהכין מעין "הפנקס לשומר הסביבה")‬ ‫אור איתן‬
‫הערה למדריך‪ :‬במידה והשכבה לא ראתה את הסרט‬
‫"תעביר את זה הלאה" – מאד מומלץ לשלב אותו בשלב‬
‫זה של המערך‪.‬‬
‫‪ 30‬דק'‬ ‫ברוכים הבאים ל‪"....‬מצעד הסביבה!" הפעולה כולה‬ ‫‪– Debate‬‬
‫תעסוק במה שאנחנו יכולים לעשות על מנת לסייע‬ ‫מצעד‬
‫לסביבה‪ .‬כל זוג חניכים מקבלים נושא מתוך הרשימה‬ ‫הסביבה‬
‫לעיל ועורכים ‪( debate‬דיון בעד ונגד)‪ .‬כלומר – על כל‬
‫זוג לשכנע כי התחום שלו הוא זה שיעשה את השינוי‬
‫הסביבתי המשמעותי ביותר‪.‬‬
‫רשימת נושאים‪:‬‬
‫‪ .1‬חשמל‬
‫‪ .2‬תחבורה‬
‫‪ .3‬מים‬
‫‪ .4‬אנרגיה‬
‫‪ .5‬פסולת‬
‫‪ .6‬שטחים פתוחים‬
‫עשרת‬ ‫‪ 10‬דק'‬ ‫לבסוף המדריך מקריא את "עשרת הגדולים" – עשרת‬ ‫עשרת‬
‫הגדולים‬ ‫הפעולות הפשוטות שאותן ניתן לבצע על מנת להגן על‬ ‫הגדולים‬
‫(ראה נספח‬ ‫הסביבה‪.‬‬
‫בסוף‬
‫הפעולה)‬
‫מספרים על ההצלחה החינוכית של החברה להגנת‬ ‫השפעת‬
‫הטבע במניעת קיטוף פרחי הבר – מאבק שנחל הצלחה‬ ‫החינוך –‬
‫בזכות חינוך ילדים הגיל הרך בלבד!‬ ‫מאבק לא‬
 ‫תנועת הצופים העבריים בישראל –צופים לעתיד ירוק‬
‫יותר תוכנית הכשרה לשכבת המדריכים בתנועה – קיץ‬
‫‪0202‬‬
‫דיון‪ :‬האם אנחנו יכולים לעשות משהו כזה?‬ ‫לקטוף פרחים‬

‫‪ 11‬הגדולים ‪ -‬פעולות פשוטות שכולנו יכולים לעשות‪ ,‬כדי לצמצם את הפגיעה בסביבה‪:‬‬ ‫עזרים‪:‬‬

‫‪ .1‬נחסוך בתאורה – נבקש מההורים להחליף את סוג הנורה או את אמצעי התאורה‪ .‬הפעלת נורת פלורוסנט ידידותית יותר‬
‫לסביבה מאשר נורת להט‪ .‬לכן‪ ,‬כל נורת פלורוסנט שתתקינו תפחית את זיהום האוויר ב‪ 70-‬ק"ג פחמן דו חמצני בשנה!!‬

‫‪ .2‬נחסוך בתחבורה – נזכיר להורים (ולעצמנו) שנהיגה נכונה ושמירה על תקינות הרכב תורמות לשמירה על הסביבה‪ .‬לדוגמא‪:‬‬
‫כאשר לחץ האוויר בצמיגים תקין‪ ,‬צריכת הדלק של המכונית קטנה יותר‪ .‬כל ליטר בנזין שנחסך‪ ,‬מונע פליטה וזיהום האוויר ב‪-‬‬
‫‪ 2.5‬ק"ג פחמן דו‪-‬חמצני‬

‫‪ .3‬נחסוך במיזוג אוויר – אם מכוונים את התרמוסטט במזגן ל‪ 2-‬מעלות פחות בחורף ול‪ 2-‬מעלות יותר בקיץ‪ ,‬חוסכים זיהום‬
‫אוויר של ‪ 1‬ק"ג פחמן דו‪-‬חמצני בשנה!‬

‫‪ .4‬נחסוך באנרגיה‪:‬‬

‫א‪ .‬נחמם ונקרר את הבית בדיוק כמו שצריך – לא פחות ולא יותר!‬

‫ב‪ .‬נכבה אורות ומיזוג אויר כשאנחנו יוצאים מהחדר‪ ,‬נסגור את הטלוויזיה והמחשב כשלא משתמשים בהם‪.‬‬

‫ג‪ .‬נשתמש באנרגיית השמש לחימום המים למקלחת ולייבוש הכביסה‪ ,‬זה חסכוני יותר ומזהם פחות!‬

‫ד‪ .‬נקנה מוצרים חסכוניים באנרגיה‪ .‬כך נפחית את פליטת גזי החממה והמזהמים הגורמים לגשם החומצי‬

‫סמל כוכב האנרגיה ‪ -‬מסמל מוצר חסכוני בחשמל‬

‫‪ .5‬נחסוך במים ‪ -‬נשתמש בפחות מים חמים‪ .‬כך ייפלטו לאוויר פחות אדי מים הגורמים להתחממות עולמית‪.‬‬
‫‪ .6‬ניסע פחות במכונית ‪ -‬מכוניות פולטות גזי חממה וגזים נוספים‪ ,‬המזהמים את האוויר ‪.‬‬
‫נלך יותר ברגל או ניסע באופניים‪ .‬נדאג שתא המטען במכונית יהיה רוב הזמן ריק – תוספת משקל מעלה את צריכת הדלק‬
‫ופליטת גזי החממה‪ .‬כך נסייע להפחתת ההתחממות העולמית וזיהום האוויר‪.‬‬
‫‪ .7‬נייצר פחות פסולת – קודם כל‪ ,‬נשתדל לקנות רק את מה שאנחנו באמת צריכים ולזרוק פחות‪ ...‬נחשוב פעמיים לפני שאנחנו‬
‫זורקים משהו לפח‪ .‬אולי נוכל לעשות בו משהו יצירתי? אולי מישהו אחר יוכל להשתמש בו? נשתמש בכלים ואריזות הניתנים‬
‫לשימור חוזר ולא בחד פעמיים‪ .‬נסייע במחזור – נקנה מוצרים עם סמל המחזור‪ ,‬נסייע במחזור מכלי שתייה ונמחזר את‬
‫הפסולת האורגני ת שלנו‪ .‬כך נפחית את פליטת גזי החממה מאתרי ההטמנה של הפסולת ונחסוך באנרגיה ובמשאבי טבע‬
‫הדרושים לייצר מוצרים חדשים‪.‬‬
‫‪ .8‬נהיה צרכנים נבונים ‪-‬נעודד את משפחתנו לקנות מוצרים ידידותיים לסביבה ‪ -‬חסכוניים באנרגיה‪ ,‬עשויים מחומרים‬
‫ממוחזרים‪ ,‬ידידותיים לאוזון ושאינם פוגעים ביערות הגשם‪.‬‬
‫(בכלל ‪ -‬נקנה פחות)!‬
‫‪ .9‬נשמור על העצים ועל השטחים הירוקים ‪ -‬העצים והשטחים הירוקים הן הריאות הירוקות של העולם‪.‬נפעל למען שמירה על‬
‫היערות ועל השטחים הירוקים בארץ ובעולם כולו‪ ,‬נחסוך בנייר וניטע עצים‬
‫‪ .10‬נחנך!! אחרי שקראתם כאן את המידע‪ ,‬תוכלו לספר על כך להורים‪ ,‬לאחים ולחברים‪ .‬והכי חשוב – לחניכים!!! הנושא‬
 ‫תנועת הצופים העבריים בישראל –צופים לעתיד ירוק‬
‫יותר תוכנית הכשרה לשכבת המדריכים בתנועה – קיץ‬
‫‪0202‬‬
‫פעולה מס' ‪ – 4‬הרי זו המתודה שלנו!‬
‫מהלך הפעולה‪:‬‬
‫עזרים‬ ‫זמן מומלץ‬ ‫מהלך הפעילות‬ ‫נושא‬
‫קטעי קריאה‬ ‫‪ 30‬דק'‬ ‫ברחבי החדר יהיו מפוזרים קטעי קריאה המתייחסים‬ ‫בית‬
‫לנושאים של חינוך סביבתי‪.‬‬ ‫מדרש‬
‫לאחר קריאת הקטעים נערוך דיון‪:‬‬ ‫בנושא‬
‫‪ -‬מה מטרת החינוך הסביבתי?‬ ‫חינוך‬
‫‪ -‬מה הקשיים בחינוך הסביבתי?‬ ‫סביבתי‬
‫‪ -‬מתי כדאי לחנך לסביבה?‬
‫‪ -‬האם לנו יש יכולת להשפיע בתחום של חינוך מסוג‬
‫זה?‬
‫‪ -‬מה האחריות \ חשיבות שלנו בנושא?‬
‫‪ 40‬דק'‬ ‫אמרתם זה"ב?‬ ‫מודל‬
‫בואו נראה איך זה מתחבר לנושא שלנו‪.‬‬ ‫זה"ב‬
‫בשלבים הבאים של הפעולה נתנסה במימוש מודל‬ ‫לחינוך‬
‫זה"ב בתחום שלנו‬ ‫סביבתי‬
‫זיהוי‪ :‬בואו ננסה לזהות בסביבה הקרובה שלנו באיזה‬
‫אירועים סביבתיים צריך לטפל‪.‬‬
‫מחלקים את השכבה לזוגות ויוצאים לסקר סביבתי‬
‫בשבט ובסביבה‪:‬‬
‫אילו מפגעים סביבתיים ראיתם?‬ ‫‪-‬‬
‫במה הייתם חושבים שצריך לטפל?‬ ‫‪-‬‬
‫הערכה‪ :‬עד כמה המפגע שמצאתם חמור? עד כמה‬
‫נראה לכם שצריך לטפל בו? עד כמה מורכב יהיה‬
‫לטפל בו? האם צריך לערב גורמים מהמועצה \ הורים \‬
‫שכב"ג או שאפשר פשוט להרים לכלוך מהרצפה?‬
‫בקרה‪ :‬מה אפשר לעשות כדי להמנע מתופעות‬
‫עתידיות כאלה? האם זה משהו נקודתי או מתמשך?‬
‫מצ"ב מספר‬ ‫‪ 15‬דק'‬ ‫כל רעיון הצופיות מושתת על הטבע והסביבה‪ .‬כשבאדן‬ ‫הצופה‬
‫לינקים‬ ‫פאול הקים את הצופים הוא ראה לנגד עיניו חברה‬ ‫כשומר‬
‫למאמרים‬ ‫סביבה – המתקיימת מהטבע בלבד‪ .‬כל שיטות החינוך אותן‬
 ‫תנועת הצופים העבריים בישראל –צופים לעתיד ירוק‬
‫יותר תוכנית הכשרה לשכבת המדריכים בתנועה – קיץ‬
‫‪0202‬‬
‫באנגלית בנושא‬ ‫מתאר פאול בספרו "צופיות לבני הנעורים" מושתתות‬ ‫באדן‬
‫צופיות ושמירת‬ ‫על התבוננות (צופיות = )‪ )scouting‬שימוש בטבע‪,‬‬ ‫פאול‬
‫טבע בעולם –‬ ‫הכרות עם הטבע ובעיקר – שמירה על הטבע‪.‬‬ ‫כבר‬
‫לשימושכם‪:‬‬ ‫האם אתם חשים שהנושא הזה מרכזי בחיי‬ ‫‪-‬‬ ‫אמר את‬
‫היום יום שלכם בשבט?‬ ‫זה!‬
‫האם אתם כשכב"ג שמים את הנושא לנגד‬ ‫‪-‬‬
‫‪http://twgau‬‬
‫‪thors.blogsp‬‬ ‫עינכם?‬
‫‪ot.com/2007/‬‬
‫‪09/baden-‬‬ ‫עד כמה הפכו הצופים לכאלה שיותר כובשים‬ ‫‪-‬‬
‫‪powell-‬‬
‫‪nature-‬‬ ‫את הסביבה מאשר מגינים עליה ולומדים‬
‫‪lover.html‬‬
‫עליה?‬
‫‪http://eprap‬‬ ‫ניתן להרחיב את הנפח של חלק זה ואולי לחקור מעט‬
‫‪ah.scouting.‬‬
‫‪net.au/menu.‬‬ ‫את הנושא של צופה כשומר סביבה‪ .‬הרי בצופים נכרת‬
‫‪htm‬‬
‫התופעה המזעזעת – של בזבוז הציוד של השבט \‬
‫‪http://www.s‬‬
‫‪couts.com.au‬‬ ‫ליכלוך והשחטה והצופה כשלעצמו הוא יצור די מזהם‬
‫‪/main.asp?iM‬‬
‫‪enuID=118292‬‬ ‫– צ'ופרים מלכלכים‪ ,‬תרבות "כיבוש הטבע"‬
‫‪46‬‬
‫וכו'‪...‬מעניין ופורה יהיה לדון בתופעה‪.‬‬

‫עזרים‪:‬‬

‫קטעי קריאה בנושא חינוך סביבתי‬

‫ילדים צעירים אינם מבוגרים דיים על מנת להבין מדוע עליהם להיות מודאגים מהזנחת‬
‫הסביבה‪ ,‬אך‪ ,‬מאידך‪ ,‬הם נמצאים בשלב המתאים ביותר בחייהם להערכת היופי של הטבע‬
‫ולפיתוח הרגלי חיים נכונים‪.‬‬

‫בהסתמך על תיאוריות בתחום הוראה ‪ -‬למידה ותיאוריות התפתחותיות אחרות‪ ,‬ניתן לומר‬
‫כי התשתית להתפתחות אזרחים בעלי מודעות סביבתית טמונה בשנות החיים הראשונות‪.‬‬
‫ככל שנקדים לערב ילדים בפעילויות בנושאים סביבתיים‪ ,‬כך גדלים הסיכויים לפתח בהם‬
‫הערכה עמוקה לסביבה כחלק ממערכת הערכים שלהם‪.‬‬
‫תנועת הצופים העבריים בישראל –צופים לעתיד ירוק‬
‫יותר תוכנית הכשרה לשכבת המדריכים בתנועה – קיץ‬
‫‪0202‬‬
‫"חינוך‪ ...‬צריך להיות מוכר כתהליך שבאמצעותו בני אדם יגיעו למימוש של מלוא‬
‫הפוטנציאל שלהם‪ .‬חינוך הוא חיוני לקידום פיתוח בר קיימא ושיפור היכולת של אנשים‬
‫להתייחס לסוגיות בנושא סביבה ופיתוח‪....‬חינוך בנושא סביבה ופיתוח צריך להיות‬
‫מוחדר כחלק חיוני של הלמידה‪...‬חינוך הוא חסר תחליף‪ ,‬בשינוי עמדות של אנשים‬
‫והקניית היכולת להעריך ולהתייחס לדאגות הפיתוח בר הקיימא שלהם‪ .‬הוא חיוני גם‬
‫להשגת מודעות אתית וסביבתית‪ ,‬ערכים וגישות‪ ,‬מיומנויות והתנהגות התואמים‬
‫לפיתוח בר קיימא ולמען השתתפות אזרחית יעילה בעשיית החלטות"‪ .‬נושא זה "צריך‬
‫להיות מוחדר לכל תחומי הלימוד‪"...‬‬
‫כך נכתב בפרק ‪ 36‬של אג'נדה ‪ ,21‬שפורסם על ידי ארגון האומות המאוחדות ב‪.1992 -‬‬

‫מטרת החינוך הסביבתי היא לפתח אוכלוסייה עולמית אשר מודעת לסביבה ולבעיות‬
‫הקשורות בה‪ ,‬ואשר יש בידיה ידע‪ ,‬מיומנויות‪ ,‬גישות‪ ,‬מוטיבציה ומחויבות לעבוד כיחידים‬
‫או בקבוצות למען מציאת פתרונות לבעיות העכשוויות ולמניעת היווצרות בעיות חדשות ‪.‬‬
‫מתוך הצהרת בלגרד )‪(1976‬‬

‫אנו ניצבים כיום בפני אתגר כפול‪ :‬עלינו לדאוג לכך שאחרי לכתנו ייוותרו בכדור הארץ‬
‫מספיק משאבים כדי לענות על צרכיהם של הדורות הבאים‪ ,‬ומוטלת עלינו החובה להקנות‬
‫לילדים ערכים של כיבוד הסביבה ואוצרותיה ונכונות לגונן עליהם‪ .‬על העוסקים בחינוך‬
‫מוטלת האחריות להוות את חוד החנית להובלה ולהכוונה של המגמה העולמית למען‬
‫פיתוח בר קיימא ‪.‬‬

‫נושאים סביבתיים עשויים להיות מורכבים‪ ,‬מאיימים ומבלבלים עבור ילדים צעירים‪ ,‬הפתרון‬
‫לכך הוא יצירת תהליך של למידה משותפת (המדריך עם הילדים) תוך כדי בניית ידע‬
‫והקניית הרגלים סביבתיים‬
‫תנועת הצופים העבריים בישראל –צופים לעתיד ירוק‬
‫יותר תוכנית הכשרה לשכבת המדריכים בתנועה – קיץ‬
‫‪0202‬‬
‫פעולה מס' ‪ – 5‬מתודיקה של סביבה‬

‫רקע‪:‬‬

‫אז מהו למעשה "חינוך סביבתי?"‬

‫בפעולה זו ניגע בכמה עקרונות מאפיינים של החינוך הסביבתי‪:‬‬

‫‪ 8‬העקרונות של החינוך הסביבתי‪:‬‬

‫שליחות‬ ‫אחריות‬

‫דוגמא‬ ‫זיקה‬
‫אישית‬ ‫רגשית‬
‫לארץ‬

‫חינוך‬ ‫מודעות‬
‫לעשייה‬

‫התבוננות‬ ‫ידע‬
‫תנועת הצופים העבריים בישראל –צופים לעתיד ירוק‬
‫יותר תוכנית הכשרה לשכבת המדריכים בתנועה – קיץ‬
‫‪0202‬‬

‫מטרות‪:‬‬

‫הבנת עקרונות החינוך הסביבתי‬

‫דיון בקשר בינינו כצופים ומחנכים לבין החינוך הסביבתי‪.‬‬

‫מהלך הפעולה‪:‬‬
‫עזרים‬ ‫זמן מומלץ‬ ‫מהלך הפעילות‬ ‫נושא‬
‫הפעולה בנויה למעשה מקריאה ודיון בטקסטים‪ ,‬שכל‬
‫אחד מהם קשור בעיקרון כלשהו של החינוך הסביבתי‬
‫בפרט והחינוך בכלל‪.‬‬
‫קטע קריאה‬ ‫האם בכלל אפשר לגשת לכל תחום חינוכי ללא הבסיס‬ ‫אחריות‬
‫של אחריות?‬
‫כל זמן‬ ‫מה המשמעות של האחריות שלנו כאשר אנו נגשים‬
‫הפעולה ‪-‬‬ ‫לחינוך סביבתי?‬
‫קטע קריאה‬ ‫לשיקולכם‬ ‫עם מי אתם הכי מזדהים בקטע? (הכותבת‪ ,‬האיש‬ ‫זיקה‬
‫רגשית‬
‫המוזר‪ ,‬ההמונים?‪)...‬‬
‫לארץ‬
‫האם אתם חשים זיקה לארץ ישראל?‬
‫האם אתם רואים את עצמכם מגדלים כאן את ילדכם?‬
‫למה כן \ לא?‬
‫האם ניתן לעשות חינוך סביבתי ללא זיקה לארץ? למה‬
‫זה חשוב \ לא חשוב?‬
‫קטע קריאה‬ ‫מה הקשר בין מודעות לבין חינוך סביבתי?‬ ‫מודעות‬
‫מהי מודעות לסביבה?‬
‫האם ניתן לחיות בלעדיה כאשר מדובר בחינוך בכלל‬
‫ובחינוך סביבתי בפרט?‬
‫קטע קריאה‬ ‫לפי הקטע – מה החשיבות של הידע?‬ ‫ידע‬
‫האם ניתן לחנך בכלל ללא ידע?‬
‫מה החשיבות של הידע למחנך הסביבתי?‬
‫קטע קריאה‬ ‫לפי הקטע‪ ,‬מה החשיבות של התבוננות בתהליך‬ ‫התבוננות‬
‫הלמידה? מה שורש המילה התבוננות? בינה =‬
‫תנועת הצופים העבריים בישראל –צופים לעתיד ירוק‬
‫יותר תוכנית הכשרה לשכבת המדריכים בתנועה – קיץ‬
‫‪0202‬‬
‫תבונה‪ .‬ללא התבוננות אין תבונה‪.‬‬
‫קטע קריאה‬ ‫איזו תחושה מעביר הקטע?‬ ‫חינוך‬
‫לעשייה‬
‫מה נותן לנו מוטיבציה לעבודה?‬
‫כיצד נותנים מוטיבציה לחניכינו לעבוד?‬
‫האם ניתן לחנך בלי לעשות?‬
‫קטע קריאה‬ ‫בן גוריון אומר בדבריו כי לא ירד לנגב על מנת להוות‬ ‫דוגמא‬
‫אישית‬
‫דוגמא אישית‪ ,‬אך מה לדעתכם היתה ההשפעה של‬
‫ראש ממשלה אשר עושה מעשה כזה?‬
‫האם היום ניתן למצוא דברים כאלה בפוליטיקה?‬
‫מה חשיבותה של דוגמא אישית בבואנו לעסוק בחינוך?‬
‫ובחינוך סביבתי?‬
‫קטע קריאה‬ ‫האם אנחנו כאנשי חינוך יכולים לחיות ללא מטרה?‬ ‫שליחות‬
‫האם המטרה של שמירה על הסביבה מספיק חשובה‬
‫לנו כדי שנקדיש לה את מסירותינו?‬
‫מה אנחנו צריכים לעשות כדי להשפיע על הסובבים‬
‫אותנו ול"הדביק"‪ :‬אותם בתחושת השליחות?‬
‫קטע קריאה‬ ‫בואו נחזור לעקרונות שלפנינו? האם יש שוני בין‬ ‫סיכום‬
‫העקרונות של החינוך הצופי היומיומי שלנו עד כה לבין‬
‫החינוך הסביבתי? לא ממש‪ .‬כל שעלינו לעשות כדי‬
‫להגביר את החינוך הסביבתי הוא להגביר את‬
‫המודעות כלפי הצורך בשינוי סביבתי ‪ .‬בהצלחה!‬
 ‫תנועת הצופים העבריים בישראל –צופים לעתיד ירוק‬
‫יותר תוכנית הכשרה לשכבת המדריכים בתנועה – קיץ‬
‫‪0202‬‬

‫קטעי הקריאה‪:‬‬

‫אחריות‬

‫הדברים שקורים לא מחליטים את החלק העיקרי של עתידך ‪ .‬מה שקורה‪ ,‬לכל אחד מאיתנו‬
‫קורה‪ .‬מה שאתה עושה ביחסך לדברים שקורים‪ ,‬הוא מה שקובע‪.‬‬
‫אתה אומר ‪ " :‬המדינה בצרות " ‪ " ,‬המצב על הפנים " ‪ .‬זה כמו לקלל את האדמה‪ ,‬את‬
‫הזרעים‪ ,‬את השמש הזורחת ואת הגשמים‪ ,‬זה בעצם כל מה שיש לך‪ .‬כשיהיה לך עולם‬
‫שכולו שלך ‪ ,‬תוכל לארגן אותו כרצונך‪ .‬את העולם הזה אתה צריך לקבל כמו שהוא ‪.‬‬
‫אל תשתמש בתירוצים של ההמון ‪ .‬קח את ההגה לידיך ‪ .‬קבל אחריות לחייך ‪.‬‬
‫קבל עצה ‪ ,‬אך לא פקודות ‪ .‬רק אתה נותן לעצמך פקודות ‪ .‬כפי שאמר אברהם לינקולן ‪:‬‬
‫" מאחר ולא אהיה עבד של אף אחד ‪ ,‬לא אהיה אדון לאף אחד " ‪.‬‬
‫אינך יכול לשנות את העונות ‪ ,‬או את הרוח ‪ ,‬אך אתה יכול לשנות את עצמך ‪ .‬זה דבר שנתון‬
‫לשליטתך ‪ .‬אינך יכול לשלוט במערכת הכוכבים ‪ ,‬אך יש לך שליטה בשאלה אם אתה קורא ‪,‬‬
‫מפתח כישורים חדשים ולומד נושאים חדשים ‪.‬‬
‫בני ישראלי‪.‬‬

‫מודעות‬

‫מודעות חברתית‬
‫בניגוד למודעות העצמית‪ ,‬המודעות החברתית נוגעת למיקומו של האדם בחברה‪ ,‬לתפקידיו‬
‫השונים‪ ,‬הנובעים ממיקומו זה‪ ,‬לאינטראקציה של האדם עם הסובבים אותו‪ .‬בדומה למודעות‬
‫העצמית‪ ,‬גם המודעות החברתית היא עניין של גבולות‪ .‬אולם כאן‪ ,‬אין יותר המדובר בגבולות‬
‫של היחיד בפני עצמו‪ ,‬אלא בגבולות שבין היחיד וסביבתו החברתית‪ .‬כיצד לנהוג בכל‬
‫סיטואציה וסיטואציה‪ ,‬בה מעורבים יותר מהיחיד בעצמו‪ .‬כיצד להשתלב בסדר החברתי הקיים‬
‫בסביבתו של היחיד‪ .‬מה מותר ומה אסור בכל תחום ועניין‪ .‬כל אלה הנם חלקים של המודעות‬
‫החברתית של האדם‪ .‬גם רכישתה של המודעות החברתית נעשית בהדרגה ומבוססת על‬
‫לימוד‪ ,‬הכרה והבנה‪.‬‬
‫זוהר תדהר "על אוטיסטים"‪.‬‬
‫תנועת הצופים העבריים בישראל –צופים לעתיד ירוק‬
‫יותר תוכנית הכשרה לשכבת המדריכים בתנועה – קיץ‬
‫‪0202‬‬

‫ידע‬

‫מתברר שיש קשר הדוק בין ידיעה לבין בגרות ואחריות ‪.‬‬
‫כולנו מכירים את הסיפור מן התורה על אדם וחוה בגן‪-‬עדן‪ .‬אדם וחוה לא עמדו בפיתוי‪,‬‬
‫אכלו מ"עץ הדעת טוב ורע" וגורשו מגן עדן‪ .‬למקרא הסיפור אפשר להניח כמה הנחות ‪:‬‬
‫לדעת ‪ -‬פירושו להיות מסוגל להבחין בין טוב לרע ‪.‬‬
‫לדעת‪ ,‬או להבחין בין טוב לרע ‪ -‬פירושו להיות כאלוהים ‪.‬‬
‫אדם מתפתה ואינו שומר חוק‪ ,‬כשהוא אינו מסוגל להבחין בין טוב לרע (כך היה טרם אכלו‬
‫מן העץ (‪.‬‬
‫אדם זכאי לחיות בגן‪-‬עדן כל עוד הוא נבער מדעת‪ .‬דווקא כשהוא הופך להיות יצור מוסרי‪,‬‬
‫המסוגל להבחין בין טוב לרע‪ ,‬אין הוא זכאי לחיי גן‪-‬עדן (שמא יאכל גם מ"עץ החיים")‪.‬‬
‫אילנה שפיר‬

‫התבוננות‬

‫הוויה "הבאדן פאולית" מורכבת משלוש עקרונות‪ :‬היציאה לחיק הטבע‪ ,‬הקבוצה הקטנה‬
‫והאתגר הצופי‪ .‬מכאן החינוך להכרת הטבע על מרכיביו השונים‪ :‬החי‪ ,‬הצומח והדומם‪.‬‬
‫הכלי המרכזי עליו שם דגש הוא ההתבוננות‪ .‬בעזרתה ניתן לקיים למידה ובחינה של‬
‫הדברים הסובבים אותנו בחיינו; פיתוח עירנות ורגישות לסביבה שאנו חיים בה – "האדם‬
‫כתבנית נוף מולדתו"; יציאה לפעילות בחיק הטבע ללא הכנות מוקדמות או ציוד מסורבל‪.‬‬
‫מתוך ראציונל הדרכה ‪ 2000‬של תנועת הצופים‬
‫תנועת הצופים העבריים בישראל –צופים לעתיד ירוק‬
‫יותר תוכנית הכשרה לשכבת המדריכים בתנועה – קיץ‬
‫‪0202‬‬

‫זיקה רגשית לארץ ישראל‪:‬‬

‫בדרך לכאן פגשתי איש מאד מוזר שהלך כמו סהרורי‪ ,‬מלמל לעצמו בשקט‬
‫ואמר‪:‬‬
‫"על משכבי בלילות אני שומע קול פעמון גדול מצלצל – ארץ ישראל שייכת‬
‫לעם ישראל‬
‫ובקומי בבוקר אני חוזר ואומר כמו מתפלל – ארץ ישראל שייכת לעם ישראל‪.‬‬
‫וכך בקול ענות וכך בקול ילל וכך יומם וליל – ארץ ישראל שייכת לעם ישראל‬
‫והיא שייכת לו – לא כדי להחזיק בה חיל כיבוש או חיל מצב‪,‬‬
‫היא שייכת לו כדי לבנות בה את בית חלומותיו‬
‫וכך בהקיץ ובחלום ומדור לדור ומתוך הרגל ‪ -‬ארץ ישראל שייכת ל"עם‬
‫ישראל"‪.‬‬
‫"איש מוזר" אמרתי‪" ,‬תתבייש‪ ,‬סיסמא כל‪-‬כך ישנה‪,‬‬
‫הרי אתה מחוץ לתחום ומחוץ לקו ובעיקר מחוץ לאופנה!"‬
‫אבל האיש המוזר לא ענה לי הוא לא ענה‪...‬‬
‫ואז ראיתי מסביב את העשרות ואת המאות ואת האלפים‬
‫אנשים כל כך מוזרים‪ ,‬אנשים כל כך יפים‪,‬‬
‫וקולם במקהלה גדולה כרעם הרחוק מתגלגל –‬
‫"ארץ ישראל שייכת לעם ישראל"‬
‫ואז מיושנת ללא תקנה וסנטימנטלית ללא רחם – אמרתי –‬
‫"אנשים מוזרים לו יהיה חלקי עימכם!"‬
‫נעמי שמר‬

‫חינוך לעשייה‬

‫"כשאני שואל את עצמי בזכות מה הושג מה שהושג בארץ הזאת –‬

‫ואכן גדול ההישג לאין שיעור –‬
‫ומה היה סוד כוחם של הראשונים ושל ממשיכי דרכם האוטנטית‪...‬‬
‫הרי התשובה פשוטה עד להדהים –‬
‫יגאל אלון‬ ‫העבודה! "‬
‫תנועת הצופים העבריים בישראל –צופים לעתיד ירוק‬
‫יותר תוכנית הכשרה לשכבת המדריכים בתנועה – קיץ‬
‫‪0202‬‬

‫דוגמא אישית‬

‫"לא הלכתי לשדה בוקר למען היות סמל ומופת לנוער הישראלי‪ .‬באתי הנה מפני‬
‫שאהבתי את המקום‪ ,‬אהבתי הבחורים שהעזו והעפילו להקים ישוב בלב המדבר‪,‬‬
‫ואהבתי עבודת האדמה‪ ,‬ורציתי כל עוד יש לי כוח פיסי מספיק – לחזור לעבודת‬
‫אדמה ולהשתתף בעצמי בהפרחת השממה‪ ,‬שאני רואה בה היעוד האנושי העליון‪.‬‬
‫עשיתי הדבר למעני‪ ,‬מתוך תענוג ואהבה‪".‬‬
‫דוד בן גוריון‪ ,‬מתוך מכתב ליורם פורת‪13.1.1954 ,‬‬

‫שליחות‬

‫לכשנשאל חכם סיני זקן מה היה עושה לו נשארו לו שתי מטבעות אחרונות‬
‫ענה‪" :‬באחת הייתי קונה כיכר לחם‪ ,‬ובשנייה – פרח‪".‬‬
‫שאלו תלמידיו לפשר המענה‪ ,‬ענה החכם‪:‬‬
‫"לחם הייתי קונה כדי שיהיה לי ממה לחיות‪ ,‬ופרח הייתי קונה כדי שיהיה לי‬
‫בשביל מה לחיות‪".‬‬
 ‫שיחת חניכה בנושא הגנת הסביבה למרכז‪/‬ת שבט‬

‫בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את האדם הראשון‪ ,‬נטלו והחזירו על כל‬

‫אילני גן עדן ואמר לו‪ :‬״ראה מעשיי כמה נאים ומשובחים הם‪ ,‬וכל מה‬

‫שבראתי בשבילך בראתי‪ .‬תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי‪ ,‬שאם‬

‫קלקלת‪ ,‬אין מי שיתקן אחריך״ )מדרש קהלת רבה‪ ,‬פרשה ז'(‬

‫הצופה הוא חבר מועיל בחברה‪ ,‬אוהב עבודה ועוזר לזולת )מתוך מידות הצופה(‬

‫תנועת הצופים שואפת לקחת חלק משמעותי ופעיל בחיי החברה ולחזק את הזיקה‬
‫של חברי התנועה לקהילה המקומית‪ ,‬הישראלית והכלל עולמית‪ .‬אחת ממטרות‬
‫הפעילות החינוכית בשבטים היא העמקת תחושת האחריות והמעורבות החברתית‬
‫של החניכים לסביבה בה אנו חיים דרך העלאת מודעות‪ ,‬חשיפה לתכנים וכמובן‬
‫התנסות ועשייה‪ .‬במידות הצופה‪ ,‬עליהן מושתתת התפיסה החינוכית של הצופים‪,‬‬
‫נאמר כי "הצופה חובב את החי והצומח ומגן עליהם‪ ".‬למעשה‪ ,‬אחד מעקרונות‬
‫ההדרכה הצופית )יחד עם קבוצה קטנה ואתגר( הוא החיבור לטבע‪ .‬מכאן שהצופים‬
‫עוסקים תדיר בערכים סביבתיים וביחסי הגומלין שבין אדם לטבע ומעניקים לכך‬
‫חשיבות מיוחדת‪.‬‬

‫מודל השבט הירוק פותח הזדמנות חינוכית לשבטי צופים החפצים להעניק‬
‫התייחסות מיוחדת לתכנים ולעשייה סביבתית בשבט‪ ,‬דרך חשיבה ושיח על נושאים‬
‫סביבתיים ועד לשינוי פני השבט ואורח החיים בו‪ .‬שבט ירוק מוצלח הוא זה‬
‫שהעיסוק הסביבתי בו הוא חלק בלתי נפרד מהשפה ומההתנהלות היומיומית‪ ,‬הוא‬
‫מתבטא במרחב ובמגוון פעילויות והוא נוגע בכל שכבות הגיל‪.‬‬

‫**יש להכיר את מודל השבט הירוק טרם שיחת החניכה משום שהוא מכיל בתוכו‬
‫פרטי מידע‪ ,‬קישורים ורעיונות שיוכלו להעשיר את השיחה ולתרום לקידום הנושא‬
‫בשבט‪.‬‬
 ‫שאלות אפשריות )מומלץ להתמקד בשתיים או שלוש שאלות בשיחה(‬

‫‪ .1‬ספר על הובלת התחום בשבט – מי מרכז את התהליך? מי חבר בוועדה הירוקה ובאיזו‬
‫תדירות הם נפגשים?‬

‫‪ .2‬תאר את התכנית השנתית שלכם לפעילות ירוקה בשבט *כל שבט ירוק נכנס לפרויקט‬
‫על סמך תכנית שהגיש ושאושרה על ידי וועדה בין משרדית‪ .‬מרכזי השבט צריכים להכיר‬
‫את התכנית ואם הם לא‪ ,‬זה זמן טוב לעבור עליה ביחד )עותקים של כל התכניות ניתן‬
‫להשיג אצל רלי במחלקת הדרכה‪(.‬‬

‫‪ .3‬באיזה אופן אתם משלבים עשייה ירוקה בפעילות השגרתית בשבט? כיצד היא מגיעה‬
‫לידי ביטוי באירועי שיא )טיולים ומפעלים שבטיים(?‬

‫‪ .4‬ספר על פעילות "ירוקה" מוצלחת שקרתה בשבט‪ .‬מה הפך אותה למוצלחת לדעתך?‬
‫הצעה‪ :‬ניתן לבקש מהמרכז שיצלם תמונה שמבטאת את אורח החיים הירוק של השבט‬
‫ולהשתמש בה בשיחת החניכה כמצע לשיח‪.‬‬

‫‪ .5‬אילו נקודות זקוקות לחיזוק בשבט שלך בתחום הגנת הסביבה? אפשר לחשוב ביחד על‬
‫תהליך שקשור לאחת הנקודות החלשות‪ .‬למשל – אם הם עושים פעילות ירוקה נפלאה אך‬
‫היא לא נגישה לקהילה ואין בה הסתכלות על סביבת השבט‪ ,‬אפשר לכוון לשיתוף פעולה עם‬
‫גופים ירוקים בעיר‪/‬יישוב ולשוחח על דרכים להנחיל את ערכי הסביבה והקיימות גם‬
‫בקהילה‪.‬‬

‫‪ .6‬האם יש לך רעיונות לעשייה ירוקה שטרם הגשמת? מומלץ לבחור רעיון אחד או שניים‪,‬‬
‫"לפרק" אותם למשימות ולסייע למרכז להפוך חלום למציאות‪.‬‬

‫בהצלחה‪,‬‬

‫מחלקת הדרכה‬
 ‫מודל שבט ירוק בתנועת הצופים‬

‫‪ ‬רכז תחום‪ :‬בכל שבט ירוק יש להגדיר רכז של התחום שיפעל לפיתוח העיסוק בנושא ויהיה‬
‫שותף בפורום של העשרה‪ ,‬שיתוף ולמידת עמיתים‪ .‬ידע אקולוגי וסביבתי הוא רחב היקף‬
‫ומתפתח תדיר ויש חשיבות ללמידה והרחבת האופקים בכדי להוביל מהלכים יצירתיים‬
‫ומשמעותיים בחיי השבט‪ .‬רכז התחום יכול להיות מרכז בוגר שכיר‪ ,‬מרכז צעיר או חבר‬
‫שכבה בוגרת בעל מוטיבציה‪ ,‬נכונות ופנאי לעיסוק בנושא‪.‬‬

‫‪ ‬ועדה ירוקה‪/‬איכות הסביבה‪ :‬תנאי הכרחי לקידום הנושא הוא שותפות של חניכי השבט‬
‫בחשיבה ובקבלת ההחלטות‪ .‬חברי הועדה הירוקה צריכים להתכנס בתדירות שתיקבע‬
‫מראש‪ ,‬לדון ולבחון הזדמנויות חינוכיות להטמעת הנושא בפעילות השבט‪ .‬מומלץ להגדיר‬
‫יושב ראש וכן לשתף חברי שכבות שונות‪ ,‬לא רק מהשכב"ג אלא גם מגילאים צעירים יותר‪.‬‬

‫להלן עשר פעילויות להגנת הסביבה שצריכות להתקיים בשבט הפועל לפי מודל שבט ירוק‪:‬‬

‫‪ .1‬הקמת פינת הפרדת פסולת כולל כתיבה והטמעה של נוהל פינוי ומיון פסולת )ניתן‬
‫לשתף פעולה עם העירייה‪/‬מועצה המקומית ולהשתמש במתקני הפרדת פסולת מטעמה‪(.‬‬
‫כיום‪ ,‬רוב הפסולת בישראל מוטמנת באדמה‪ .‬מכיוון שבאתרי ההטמנה הרגילים לא חודר חמצן‬
‫לקרקע‪ ,‬פירוק הפסולת האורגנית מתבצע רק לאחר שנים רבות‪ ,‬תוך יצירת גזי חממה מזיקים‪.‬‬
‫בניגוד לפסולת יבשה אותה ניתן להפריד בתחנות מעבר‪ ,‬פסולת אורגנית שלא מופרדת במקור )בפח‬
‫בשבט(‪ ,‬לא ניתן להפריד באופן משביע רצון‪ ,‬והיא מוטמנת באדמה‪ .‬תפוח לדוגמה‪ ,‬שמוטמן באדמה‪,‬‬
‫מתפרק רק לאחר שנים וגורם לבזבוז קרקע‪ ,‬זיהום אוויר‪ ,‬זיהום קרקע וזיהום מי התהום אותם אנו‬
‫שותים‪ .‬אותו התפוח‪ ,‬כאשר מופרד במקור‪ ,‬הופך בתוך מספר שבועות לקומפוסט‪ ,‬ובכך לא רק‬
‫שאינו מזהם‪ ,‬אלא מדשן את האדמה‪ .‬ממטרד למשאב‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬לפינוי הפסולת לאתר הטמנה עלויות גבוהות של תשלום "היטל הטמנה" למדינה‪ .‬את‬
‫התקציב שיתפנה מצמצום כמויות הפסולת המוטמנת ניתן יהיה להשקיע בחינוך‪ ,‬תרבות‪ ,‬חזות פני‬
‫הערים ועוד‪ .‬תהליך הפרדת הפסולת מהווה דוגמא כיצד שינוי פשוט בהרגלים יומיומיים גורם לשינוי‬
‫מהותי באיכות חיינו ובאיכות הסביבה‪.‬‬

‫אגף לחינוך | תנועת הצופים העבריים בישראל )ע"ר( | ‪www.zofim.org.il‬‬

‫לוחמי גליפולי ‪ 49‬ת‪.‬ד ‪ 9023‬תל אביב ‪ 67068‬טל‪ 03-6303699 .‬פקס‪chinuch@zofim.org.il 03-6303667 .‬‬
 ‫‪ .2‬הנהגת שימוש חוזר בחומרים‬
‫השימוש החוזר יהיה בחומרים שנעשה בהם שימוש בעבר ובתנאי "שהמוצר החדש" )הדבר שמיוצר‬
‫מהחומרים בשימוש חוזר( יהיה מוצר הנדרש לשימוש במסגרת הפעילות של השבט‪ .‬לדוגמה בקבוקי‬
‫פלסטיק כאדניות לפרחים‪ ,‬ספסל מצמיגים‪ ,‬צילום והדפסה על נייר משומש‪ ,‬שימוש בסוללות‬
‫נטענות וגם‪:‬‬
‫חבל משקיות ניילון ‪https://www.youtube.com/watch?v=xTnznlz-WnA‬‬
‫ארנק מקרטון חלב ‪https://www.youtube.com/watch?v=GhXVBC9tYp0‬‬

‫*שבטים רבים מפעילים "קיוסק ירוק" בו בקבוקי פלסטיק משמשים כאמצעי תשלום אך חשוב‬
‫לדאוג שלא רוכשים באמצעותם חומרים מייצרי פסולת נוספת כמו אריזות פלסטיק‪ ,‬פחיות וכדומה‪.‬‬
‫מומלץ ביותר למכור מאכלים מתוצרת מקומית או תוצרת בית )שטביעת הרגל האקולוגית שלהם‬
‫נמוכה יותר( ולהסדיר את מחזור הפסולת של הקיוסק דרך ארגונים כגון "טרהסייקל"‬
‫‪/http://www.terracycle.co.il/he‬‬

‫‪ .3‬ביצוע פעולות לעידוד השימוש במוצרים יד שניה‬

‫שימוש במוצרים יד שניה הוא חיבור בין סביבה‪ ,‬כלכלה וחברה ולכן הוא מסייע לצמצום פסולת תוך‬
‫חסכון במשאבים וחיזוק יחסי הגומלין בין חברי השבט והקהילה‪ .‬שוק קח תן‪ ,‬ספרייה שבטית‬
‫להשאלת ספרים‪ ,‬הפעלת "מציאון" לבגדי יד שניה וצעצועים הם חלק מפעילויות חווייתיות שנעשו‬
‫בשבטי הצופים ונחלו הצלחה רבה‪.‬‬

‫‪ .4‬הצופה חסכן )מתוך מידות הצופה(‬

‫הן ִמחזור והן שימוש חוזר הם פתרונות קצה‪ ,‬כלומר דרכים לטיפול במוצרים בסוף חייהם‪ ,‬כאשר‬
‫הם במצב של פסולת‪ .‬עבור חלק מהמוצרים הללו‪ ,‬ניתן למנוע את הפיכתם לפסולת עוד בראשית‬
‫חייהם‪ ,‬על ידי עצם ההימנעות מצריכתם‪ .‬שיטה זו‪ ,‬של חסכון במשאבים‪ ,‬מכוונת להימנעות מצריכת‬
‫מוצרים שאפשר להסתדר בלעדיהם‪ ,‬כמו חלק מהאריזות והשקיות שניתנות במרכולים וכן הימנעות‬
‫מקניית מוצרים מיותרים‪.‬‬

‫אגף לחינוך | תנועת הצופים העבריים בישראל )ע"ר( | ‪www.zofim.org.il‬‬

‫לוחמי גליפולי ‪ 49‬ת‪.‬ד ‪ 9023‬תל אביב ‪ 67068‬טל‪ 03-6303699 .‬פקס‪chinuch@zofim.org.il 03-6303667 .‬‬
‫בשנת ‪ 2013‬עברו כל חניכי שבט אפיק בחיפה לשימוש בשקיות בד בלבד ואף חילקו שקיות כאלה‬
‫לקהל הקונים בסופרמרקט בתמיכת האגף לאיכות הסביבה בעיריית חיפה‪ .‬דוגמה נוספת הנפוצה‬
‫בשבטי הצופים להפחתת פסולת וחסכון במשאבים היא שימוש בכלים ובבקבוקי מים רב פעמיים‪.‬‬
‫חסכון נוסף במשאבים שכדאי לציין הוא בתחום צריכת החשמל בשבט וזאת על ידי הקפדה על‬
‫כיבוי אורות ומוצרי חשמל כשאינם בשימוש ומעבר לנורות חסכוניות‪.‬‬

‫‪ .5‬טביעת רגל אקולוגית או מדוע כדאי להעדיף תוצרת מקומית?‬

‫טביעת הרגל האקולוגית היא דרך לקבוע את הצריכה היחסית של אנשים שונים כדי להצביע‬
‫בפניהם על השימוש שלהם במשאבים ומשמשת לעידוד אנשים לשינוי הדרך בה הם צורכים‪ .‬לעתים‬
‫קרובות נעשה שימוש בטביעת רגל אקולוגית כדי לטעון שאורח החיים המערבי הנוכחי אינו בר‬
‫קיימא‪.‬‬
‫למידע נוסף‪:‬‬
‫‪http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3530224,00.html‬‬

‫המחיר שמשלמת החברה הצרכנית ‪ -‬טביעת הרגל האקולוגית‪/‬ד"ר ליה אטינגר‬

‫מאמר זה פורסם בביטאון "הכדור בידינו" גיליון מספר ‪ 2‬מאי ‪2001‬‬
‫‪http://media.wix.com/ugd/b8978e_8d839bb0876045aa9e69bb2cbf1df4f2.pdf‬‬

‫מספר אתרי אינטרנט של ארגונים ללא מטרת רווח מאפשרים לגולש להעריך את טביעת הרגל‬
‫האקולוגית שלו‪ .‬לשאלון "טביעת רגל אקולוגית" באדיבות מרכז השל לקיימות‪:‬‬
‫‪http://media.wix.com/ugd/b8978e_55a811b858294d9fa8326f4a6d2479f9.pdf‬‬

‫‪ .6‬שבט נקי ואסתטי‬

‫שמירה על שבט נקי ואסתטי היא משימה של כל חברי השבט והיא חלק בלתי נפרד מיצירת אקלים‬
‫חינוכי‪ .‬ערך מוסף של ניקיון השבט וטיפוחו הוא העלאת המודעות לשמירה על הסביבה שתוביל‬
‫להשפעה על מעגלים ומרחבים נוספים בחיי החניכים גם מחוץ לשבט‪ .‬צביעה וקישוט חדרי פעילות‪,‬‬
‫איסוף פסולת בתום כל פעולה ותורנות ריקון פחים הן רק חלק מהדברים הבסיסיים שניתן לעשות‬
‫כדי לשמור על שבט נאה וכמובן שבתחום זה כל המרבה‪ ,‬הרי זה משובח‪.‬‬

‫אגף לחינוך | תנועת הצופים העבריים בישראל )ע"ר( | ‪www.zofim.org.il‬‬

‫לוחמי גליפולי ‪ 49‬ת‪.‬ד ‪ 9023‬תל אביב ‪ 67068‬טל‪ 03-6303699 .‬פקס‪chinuch@zofim.org.il 03-6303667 .‬‬
 ‫‪ .7‬גינה אקולוגית‬
‫במספר שבטי צופים הוקמו בשנים האחרונות גינות אקולוגיות‪ ,‬המשמשות למגוון תפקידים‪ .‬הן‬
‫יוצרות אוירה ביתית ורגועה )כמה נעים לשבת על ספסל מתחת לצילו של עץ ולקיים שיחה אישית‬
‫עם חניכה‪ (.‬הן מעניקות תעסוקה לחניכים‪ ,‬מאפשרות להם להתנסות ב"עבודת כפיים" ולגדל‬
‫צמחים‪ ,‬פירות וירקות לשימושם‪ .‬והחשוב מכל‪ ,‬הן בעלות ערך חינוכי‪ .‬כדאי לזכור שגדוד חניכי ז'‬
‫שנטע עץ עשוי ליהנות מפירותיו רק כשיגיע לשכב"ג‪ .‬ידיעה זו מחזקת את מימד העתיד ואת היכולת‬
‫להשקיע בעשייה לטווח ארוך‪ .‬החניכים מותירים חותם על פני השבט תוך הגברת תחושת‬
‫המחויבות והם עושים זאת לא רק עבור עצמם אלא גם עבור כל שאר החניכים ואלו שעוד יצטרפו‪.‬‬
‫*גם בשבטים בהם אין שטחים נרחבים ליצירת גינה ניתן לקבל אפקט דומה באמצעות ערוגות פתיל‬
‫במיכלי פלסטיק‪/‬רפסודות עץ או אפילו בתוך כיסי בד! ביוטיוב ניתן למצוא עשרות סרטונים של‬
‫"עשה זאת בעצמך" תחת "גינון אורבני" עם טיפים ודגשים למתחילים‪.‬‬

‫גינה‪ ,‬מעצם המהות שלה‪ ,‬חייבת להיות ירוקה‪ .‬אבל האם היא באמת עומדת בקנה אחד עם שמירה‬
‫על הסביבה? באופן אולי מפתיע‪ ,‬התשובה לכך לא בהכרח חיובית‪ .‬ניתן למנות שני הנחות יסוד‬
‫העומדות בבסיס הגינון האקולוגי‪ .‬ההנחה הראשונה היא שגינה אקולוגית צריכה להיות‬
‫חסכונית ככל האפשר במים‪ .‬כאשר על רקע הידלדלות מאגרי המים במדינה‪ ,‬ברור מדוע צורך זה‬
‫הופך לחיוני‪ .‬ההיבט המרכזי השני של הגינות האקולוגיות נוגע לעלויות התחזוקה שלהן‪ .‬בגינה‬
‫אקולוגית‪ ,‬יש דגש ניכר על שימוש בצמחיה "חסכונית"‪ .‬ראשית‪ ,‬תהיה זו צמחיה מקומית‪ ,‬מה‬
‫שיבטיח לא רק עמידות שלה בפני מזיקים‪ ,‬אלא גם ימנע שימוש מאסיבי במים לצרכי השקייתה‪.‬‬
‫בהמשך לכך‪ ,‬הצמחייה צריכה להיות גם רב עונתית‪ ,‬ולהחזיק מעמד היטב לכל אורך השנה‪.‬‬

‫‪ .8‬נראות העשייה הירוקה‬

‫שבט ירוק הוא הזדמנות להעניק לשבט ייחוד ומשמעות נוספת עבור החניכים וכן להעלות מודעות‬
‫לנושא הסביבתי בקרב כל המבקרים בשבט‪ .‬פחי הפרדה במקומות מרכזיים וכן שלטים עם מידע‬
‫ואמרות מפתח מוסיפים לנראות של העשייה הירוקה ומנכיחים את המסרים להגנת הסביבה‬
‫בהתנהלות היומיומית‪.‬‬

‫אגף לחינוך | תנועת הצופים העבריים בישראל )ע"ר( | ‪www.zofim.org.il‬‬

‫לוחמי גליפולי ‪ 49‬ת‪.‬ד ‪ 9023‬תל אביב ‪ 67068‬טל‪ 03-6303699 .‬פקס‪chinuch@zofim.org.il 03-6303667 .‬‬
 ‫‪ .9‬ידע ומודעות‬
‫מובן שעל כל עשייה ירוקה‪ ,‬אם במסגרת החוויות הצופיות או משימות מסלול‪ ,‬להתבסס על העמקה‬
‫ולמידה‪ .‬טבעי שכל התכנסות של וועדה ירוקה תיפתח בעיסוק קצר בתחום ירוק וברור שתכנים‬
‫סביבתיים מתאימים ביותר כחלק מטיול‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬בכל שבט ירוק יש לשלב עיסוק בשאלות של‬
‫סביבה וקיימות בפעילויות תוכן‪ ,‬במפעלים שבטיים וגם בנקודות מבט‪ .‬מידי יום עולים לכותרות‬
‫דילמות ואירועים בעלי משמעות סביבתית כמו לדוגמה האסון בשמורת עברונה וכדאי להציב עליהם‬
‫זרקור אך כדאי לזכור שגם פעולות הנוגעות לחיסכון או לצרכנות מבוקרת משרתות את המטרה‪.‬‬
‫לקבלת ערכות הדרכה‪ ,‬תמונות‪ ,‬סרטונים‪ ,‬חומרי פרסום והסברה ניתן לפנות למחלקת ההדרכה של‬
‫תנועת הצופים‪reli@zofim.org.il :‬‬

‫‪ .10‬קידום אזרחות פעילה המובילה לשינוי בקהילה‬

‫שבט ירוק אמיתי פועל עם הפנים לקהילה‪ .‬ישנן מספר אפשרויות לנצל את הידע והפרקטיקות‬
‫שנצברו במסגרת השבט לרווחת של התושבים‪:‬‬
‫א‪ .‬ביצוע פעולות להנחלת ערכי סביבה וקיימות בקהילה‪ .‬הקמת גינה קהילתית וכן הפעלת ירידים‬
‫ומפעלים בעלי ערך סביבתי )למשל שוק קח תן‪ ,‬סדר טו' בשבט‪ ,‬פורימון בנושא "ירוק"( אליהם‬
‫מוזמנת כל הקהילה הם הזדמנות מצוינת להגביר את ההשפעה ולהוביל שינוי‪.‬‬
‫ב‪ .‬אקטיביזם למען איכות הסביבה‪ .‬מאמצים לקידום‪ ,‬עיכוב או הכוונה של שינויים ומצבים‬
‫סביבתיים על ידי נקיטת עמדה ופעולה פומבית כמו הצטרפות למאבק ציבורי )בנייה בחופים‪,‬‬
‫שמירה על שטחים ירוקים‪ (.‬חשוב ביותר שהחניכים ילמדו ויבחרו באופן דמוקרטי באיזה מאבק הם‬
‫לוקחים חלק פעיל ובאיזה אופן – האם הם מכינים שלטים? מחלקים עלוני מידע בשכונה? מגייסים‬
‫מתנדבים או יוזמים ומחתימים על עצומה?‬
‫ג‪ .‬שיתופי פעולה עם גופים ירוקים‪ .‬לשמחתנו‪ ,‬הגנת הסביבה היא חלק בלתי נפרד ממשימותיה של‬
‫כל עירייה ומועצה מקומית‪ .‬בכל עיר ניתן למצוא אגף או לפחות יחידה לאיכות הסביבה ואחד‬
‫השלבים הראשונים בהפיכה לשבט ירוק הוא יצירת קשר עם הגורמים הרלוונטיים והיכרות עם‬
‫יוזמות קיימות ומתוכננות‪ .‬הצטרפות למהלך עירוני קיים היא לא רק יעילה וקלה יותר היא גם נכונה‬
‫יותר משום ששילוב כוחות ומשאבים הם בסיס לעשייה קהילתית רבת השפעה‪ .‬בתי ספר רבים‬
‫מוסמכים כבתי ספר ירוקים על ידי המשרד להגנת הסביבה ושיתוף פעולה יחזק את הקשר בין בית‬
‫הספר לבין תנועת הנוער וייצור רצף חינוכי לטובת החניכים‪.‬‬

‫אגף לחינוך | תנועת הצופים העבריים בישראל )ע"ר( | ‪www.zofim.org.il‬‬

‫לוחמי גליפולי ‪ 49‬ת‪.‬ד ‪ 9023‬תל אביב ‪ 67068‬טל‪ 03-6303699 .‬פקס‪chinuch@zofim.org.il 03-6303667 .‬‬
‫כדי ללמוד עוד על פעילות סביבתית באזור השבט ולקבלת חומרים וסיוע חינוכי‪ ,‬יש ליצור קשר עם‬
‫רכז החינוך המחוזי של המשרד להגנת הסביבה – לרשימת בעלי תפקידים‪:‬‬
‫‪http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Education/Coordinators/Pages/default.aspx‬‬

‫חזק ואמץ‪,‬‬

‫מחלקת הדרכה‬

‫אגף לחינוך | תנועת הצופים העבריים בישראל )ע"ר( | ‪www.zofim.org.il‬‬

‫לוחמי גליפולי ‪ 49‬ת‪.‬ד ‪ 9023‬תל אביב ‪ 67068‬טל‪ 03-6303699 .‬פקס‪chinuch@zofim.org.il 03-6303667 .‬‬
 ‫רעיונות לפעילויות מקיימות בהכנה ובמהלך מחנות הקיץ על פי ‪ 10‬ערוצי הקיימות של‬
‫תנועת הצופים‬

‫הצנע לכת‪:‬‬

‫צמצום בשימוש בבדים בעטיפת מבנים ‪ /‬שימוש ביוטה‬ ‫‪‬‬

‫קרח בהכנה עצמית – מקפיאים ג'ריקנים ובקבוקים‬ ‫‪‬‬

‫הגבלה בכמות החולצות שחניכים מוצאים – החלטה על ידי פורום מוביל של‬ ‫‪‬‬
‫ההנהגה‬

‫כלכלה מקומית ‪:‬‬

‫קניית ציוד בעסקים קטנים ליד השבט‬ ‫‪‬‬

‫ערבות הדדית‪:‬‬

‫החלפת ציוד בין שבטים ‪ /‬הנהגות‬ ‫‪‬‬

‫בנק זמן – כל שכב"ג מחליט ומתחייב לפני היציאה למחנה על "מתנה" שהוא רוצה‬ ‫‪‬‬
‫להעניק לשבט אחר בזמן המחנה (לדוגמא – שבט גדול יכול לתת "במתנה" כ"א‬
‫לעזרה במבנים לשבט קטן)‬

‫חלוקת תעודות הוקרה משבט אחד לשני‬ ‫‪‬‬

‫הרחבת מעגלים‪:‬‬

‫ביקורים במחנה של מסגרות שונות שעבדנו איתם לאורך השנה‬ ‫‪‬‬

‫פסולת‪:‬‬

‫הכנת מנשאים לבקבוקים אישיים – אפשר להכין את המנשאים מחבלים בצבעים של‬ ‫‪‬‬
‫השבט (גימיק תופס)‬

‫מחזור של פסולת – נייר‪ ,‬בקבוקים‬ ‫‪‬‬

‫בקבוקים אישים במקום כוסות חד פעמיות‬ ‫‪‬‬

‫חינוך‪:‬‬

‫מרכזי פעילות בבניה עצמית עם חיבור למטרות ולערכים של קיימות‬ ‫‪‬‬

‫תחרות מבוססת תוכן ולא מבנים וקטגוריות נוספות של ניקיון‪ ,‬סדר‬ ‫‪‬‬

‫נושא המחנה – קיימות‬ ‫‪‬‬

 ‫אוכל בריא‪:‬‬

‫צוקולוקים בריאים בהכנה עצמית‬ ‫‪‬‬

‫פירות במקום חטיפים‬ ‫‪‬‬

‫גידול תבלינים בשבט – שימוש במחנה‬ ‫‪‬‬

‫טבע‪:‬‬

‫יום טיול ‪ -‬מסלול מחוץ למחנה‬ ‫‪‬‬

 ‫יחידה למרכזי שבטים‪ -‬מחנה בר קיימא‬

‫מה משמעות המושג מחנה בר קיימא וכיצד ניתן לקדם את הנושא‬

‫במחנה שלנו השנה?‬

‫‪ .1‬קריאה משותפת‪" -‬זבל של מטיילים"‬

‫מה הקריאה גורמת לכם להרגיש? האם באמת ככה נראה ומתנהג‬ ‫‪‬‬
‫"הישראלי המצוי"?‬
‫האם היו יכולים לכתוב את הטקסט הזה עלינו? על הטיולים שלנו ועל‬ ‫‪‬‬
‫מחנות הקיץ שלנו?‬
‫"הצופה חובב את החי והצומח ומגן עליהם"‪ -‬האמנם? האם אתם‬ ‫‪‬‬
‫מרגישים שאנחנו מקיימים את המידה הזו הלכה למעשה בחיי היומיום‬
‫שלנו? בחיים האישיים‪ ,‬בחיי השבט‪ ,‬באופן שבו אנחנו מתנהלים‬
‫בטיולים‪ ,‬וספציפית במחנה הקיץ? מה אפשר לשפר?‬

‫‪ .2‬קיימות‪ -‬מה זה אומר?‬

‫מנסים להגדיר ביחד את המושג קיימות ‪ /‬בר‪-‬קיימא‪.‬‬
‫לאחר מכן קוראים ביחד את ההגדרה המצורפת ודנים בה (הסבר במילים‬
‫פשוטות‪ ,‬ובמידת הצורך פירוק והבהרה)‪.‬‬

‫קיימות )‪ (Sustainability‬במובנה הרחב היא היכולת להמשיך לקיים תהליך או מצב לאורך זמן‪.‬‬
‫באקולוגיה ‪,‬מערכת בת ְקיָמָ א היא מערכת שהמגוון הביולוגי שלה ופוריותה נשמרים לאורך זמן ‪.‬ביצות‬
‫ויערות בוגרים ובריאים הם דוגמאות למערכות ביולוגיות בנות קיימא‪ .‬בשביל בני האדם‪ ,‬קיימות היא‬
‫הפוטנציאל לחיים של רווחה בטווח הרחוק‪ ,‬מבחינה סביבתית‪ ,‬כלכלית וחברתית‪( .‬מתוך ויקיפדיה)‬

‫‪ .3‬צפייה משותפת בהרצאה טד – ‪Let's go all in on selling sustainability‬‬

‫"קיימות הפכה מדבר שנחמד לעשות (‪ )nice to do‬לדבר שחייבים‬ ‫‪‬‬
‫לעשות (‪ .)must do‬מה דעתכם? זה משהו שאנחנו מרגישים אותו ביומיום‬
‫שלנו? הסביבה שבה אנחנו חיים מתנהגת ככה?‬
‫"‪ 100%‬קל יותר מאשר ‪ 90%‬או ‪ ....50%‬אנשים מוצאים סיבות להיות‬ ‫‪‬‬
‫ב‪ 10%‬הנותרים"‪ .‬מתחברים לאמירה הזו בהקשר לקיימות? עם יד הלב‪-‬‬
‫איפה ה‪ 10%‬האלה של כל אחד מאיתנו בהקשר הזה? ובצופים?‬
 ‫"אתה יכול לנהל את מה שאתה מודד" לעומת "אתה צריך למדוד את‬ ‫‪‬‬
‫מה שאכפת לך ממנו‪ .‬אם לא תמדוד‪ -‬לא תדע‪ ,‬ולא יהיה לך אכפת"‪.‬‬
‫מה חשוב לנו בהקשר של קיימות? אילו דברים אנחנו יכולים לעשות‬
‫במחנה הקיץ שלנו‪ ,‬הקרוב‪ ,‬כדי לקדם את הדברים שחשובים לנו?‬
‫‪ .4‬הצגת ‪ 10‬עקרונות הקיימות של תנועת הצופים‪:‬‬
‫בריאות ואושר‪ -‬קידום חיים בריאים‪ ,‬תזונה ראויה ויחסים חברתיים‬ ‫‪‬‬
‫ענפים ליצירת משמעות וסיפוק‪.‬‬
‫הצנע לכת‪ -‬צורכים רק את מה שצריך‪ ,‬חוסכים במשאבים‪ ,‬משקיעים‬ ‫‪‬‬
‫בתוכן ובמהות‪.‬‬
‫שיתוף פעולה וערבות הדדית‪ -‬הצרכים של כולם נלקחים בחשבון‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫וביחד פועלים לסייע זה לזה‪.‬‬
‫פסולת‪ -‬צמצום אשפה‪ ,‬שימוש חוזר ומחזור‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אוכל‪ -‬אוכלים אוכל בריא‪ ,‬שומר איכות סביבה ושניתן להכינו ביחד‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אנרגיה‪ -‬התייעלות אנרגטית‪ ,‬חסכון בחשמל ובדלקים מזהמים‪ ,‬שימוש‬ ‫‪‬‬
‫באנרגיה מתחדשת‪.‬‬
‫טבע‪ -‬חיבור‪ ,‬כבוד ואהבה לטבע ולקיחת אחריות על שמירתו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כלכלה מקומית‪ -‬משאירים את המשאבים בתוך הקהילה‪ ,‬קונים בתוך‬ ‫‪‬‬
‫הישוב והשכונה‪ ,‬מחזקים עסקים קטנים ומחליפים ציוד ביננו‪.‬‬
‫חינוך לקיימות‪ -‬למידת ההשפעה שלנו על הסובב אותנו‪ .‬הכרות עם‬ ‫‪‬‬
‫עקרונות חיים ברי קיימא ושל היכולת שלנו לעשות שינוי למען החברה‬
‫והסביבה‪.‬‬
‫הרחבת מעגלים‪ -‬נעביר את זה הלאה ונקדם חשיבה והתנהגות‬ ‫‪‬‬
‫מקיימת בסביבתנו‪.‬‬
‫לאחר הצגת העקרונות‪ -‬שיתוף בדברים שנעשים ברמת ההנהגה‪ ,‬ויצירת בנק‬
‫רעיונות לעשייה ברמת השבטים‪.‬‬

‫למדריך‪-‬‬

‫‪ .1‬שווה להכיר את תפיסת "הפירות הנמוכים" בהקשר לקיימות‪ ,‬זה גם מבהיר‬

‫את הציפיות שלנו וגם עוזר בהתמודדות עם התנגדויות‪.‬‬
‫‪ .2‬שווה לדעת‪:‬‬
 ‫על מנת להבהיר את המונח טוב יותר ‪,‬ריצ'רד היינברג מגדיר חמש‬
‫אקסיומות לקיימות‪:‬‬
‫חברה המנצלת משאבים קריטיים באופן שאינו בר קיימא תקרוס‪ .‬חברה‬ ‫‪‬‬
‫יכולה להימנע מקריסה אם תמצא תחליף למשאב הקריטי‪ ,‬אך בעולם‬
‫סופי גם מספר התחליפים סופי‪.‬‬
‫גידול אוכלוסין או גידול בשיעור צריכת המשאבים אינם בני קיימא‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כדי לאפשר קיימות‪ ,‬קצב השימוש במשאבים מתחדשים צריך להיות‬ ‫‪‬‬
‫קטן או שווה לקצב התחדשות המשאב בטבע‪.‬‬
‫כדי להיות בר‪-‬קיימא‪ ,‬השימוש במשאבים שאינם מתחדשים חייב לקטון‬ ‫‪‬‬
‫בקצב מהיר מקצב כילוי המשאב‪.‬‬
‫קיימות דורשת שהחומרים הייחודיים הנוצרים מפעילות האדם ימוזערו‬ ‫‪‬‬
‫ולא ישפיעו על הסביבה‪.‬‬
‫(ויקיפדיה)‬