You are on page 1of 5

‫מערך פעולה‬

‫הנושא‪ /‬הרעיון הגדול‬

‫הייחוד שבאיחוד‬
‫רציונל למדריכים‪ /‬למה בחרנו בנושא?‬
‫החניכים הצטרפו לתנועת נוער חדשה שהם לא מכירים‪ ,‬אנחנו רוצים לתת להם היכרות‬
‫ראשונית שיידעו עליה יותר‪ ,‬גם על ההיסטוריה וגם על העשייה שלה היום‪.‬‬
‫נחשוף אותם לעקרונות של התנועה ולערכים על פיהם אנחנו פועלים‪.‬‬

‫השאלה המובילה‪:‬‬
‫מי היא תנועת הנוער האיחוד החקלאי?‬
‫שאלות ביניים‪:‬‬
‫מה ההיסטוריה של התנועה?‬ ‫‪‬‬
‫איזה ערכים ועקרונות מניעים אותה?‬ ‫‪‬‬
‫איך היא נראית היום?‬ ‫‪‬‬
‫התוצר‪:‬‬
‫היכרות מעמיקה יותר עם תנועת הנוער‬

‫מיומנויות‬ ‫ידע‬
‫שיתוף פעולה‬ ‫היסטוריה של התנועה‬
‫למידה‬ ‫ערכים וחזון התנועה‬
‫רקע כללי על התנועה כיום‬

‫(חברתיות ומשימתיות)‬ ‫נורמות‬


‫פתיחות‪ ,‬הקשבה‪ ,‬אוירה חיובית ומאפשרת‬

‫שימו לב לבנות פעולה בטיחותית ובטוחה לכולם!‬

‫היערכות מוקדמת‪:‬‬
‫הפעולה תהיה בקונספט של חקירה‪ ,‬לפני זה נסדר את החדר כאילו מישהו פרץ לפה‪.‬‬
‫משך זמן‬ ‫פירוט השלב‬ ‫שלבים‬
‫ניכנס לפעולה כדמויות של שוטרים וחוקרים‪ .‬נספר‪ ,‬מישהו פרץ לסניף ‪ 10‬דקות‬ ‫פתיחה‬

‫שלנו‪ ,‬עשה כאן מלא בלאגן‪ ,‬שינה לנו את כל מה שאנחנו מכירים‪,‬‬


‫אנחנו חושדים בדמות אחת – "תנועת הנוער האיחוד החקלאי"‪,‬‬
‫אנחנו הולכים לעשות לה חקירה צולבת! אנחנו צריכים שתעזרו לנו‬
‫לפצח את המקרה‪.‬‬
‫‪ 15‬דקות‬ ‫נספר‪ ,‬החשודה שלנו היא 'האיחוד החקלאי'‪ ,‬כדי לאמת את הנתונים‬ ‫חקירת רקע‬ ‫‪-1‬‬
‫נצטרך לעשות עליה בדיקת רקע‪ .‬הוצאנו את כל ההיסטוריה שיש לנו‬
‫עליה אבל הכל מפוזר ומבולגן‪ .‬אנחנו נחלק לכם נתונים ואנחנו‬
‫נצטרך לסדר אותם ביחד‪ .‬כל אחד יקבל נתון על ההיסטוריה של‬
‫התנועה‪ ,‬וביחד ננסה להתאים את המידע לשנים ונסדר את המידע‪.‬‬
‫נספח א בסוף הפעולה‬
‫‪ 20‬דקות‬ ‫כדי להבין איך עובד המוח של האיחוד החקלאי ולהבין אם היא‬ ‫חזון התנועה‬ ‫‪-2‬‬
‫באמת מסוגלת למעשה כזה נצטרך להיכנס לה לראש ולהבין מה‬ ‫ועקרונותיה‬
‫המניעים שלה‪ .‬נתחלק לשתי קבוצות‪ ,‬כל קבוצה תקבל מסמך‬
‫ותצטרך להציג לקבוצה השניה בצורה יצירתית ומיוחדת את המסמך‬
‫שקיבלה‪ ,‬על הקבוצה השניה להבין היטב את המסמך שהקבוצה‬
‫מעבירה לה נסביר בסוף את העקרונות והחזון בצורה פשוטה‪ .‬נספח‬
‫ב' בסוף הפעולה‬
‫‪ 15‬דקות‬ ‫אחרי שעשינו על התנועה בדיקת רגע ונכנסנו לה לראש כל מה‬ ‫איך התנועה‬ ‫‪-3‬‬
‫שנשאר זה לרגל אחריה‪ ,‬אנחנו הולכים לבדוק מה היא עושה בימים‬ ‫נראית היום‬
‫אלו‪ .‬נתחלק לזוגות‪ ,‬כל זוג יקבל מידע על סניף או מפעל בתנועה‪,‬‬
‫ויוכל לחפש עוד מידע באינטרנט‪ .‬הזוג יצטרך להציג עובדה נכונה על‬
‫המושג שקיבל ועובדה לא נכונה שהמציא‪ ,‬הקבוצה תצטרך להחליט‬
‫מה שקר ומה אמת‪ ,‬אחרי שגילו יוכל הגרעינר לספר קצת על אותו‬
‫מושג בהרחבה‪ .‬נספח ג'‬
‫‪ 10‬דקות‬ ‫אחרי שעשינו את כל הבדיקות והחקירות הנדרשות לחשודה הגיע‬ ‫תופסים את‬ ‫‪-4‬‬

‫הזמן לתפוס אותה‪ .‬כדי להביא דגל של התנועה‪ ,‬אביזרים שונים‪,‬‬ ‫החשודה‬
‫חולצות תנועה וכו' ולעשות חגיגה של הכנסת התנועה אלינו ליישוב‬
‫בשמחה ובששון‪.‬‬
‫‪ 15‬דקות‬ ‫נסכם את הפעילות‪ ,‬המטרה שלנו הייתה שנכיר קצת את התנועה‬ ‫סיכום‬
‫הזאת‪ ,‬אפשר גם להסביר באותה נימה למה התחברנו אליה ולמה‬
‫החליטו להביא אותה ליישוב‪ .‬נשאל אותם איך היה להם ונבקש שכל‬
‫אחד ישתף בשאלה או מחשבה שעולה לו‪.‬‬
‫‪ 85‬דק'‬ ‫סה"כ זמן פעילות‪:‬‬
‫להכין‪:‬‬ ‫להביא‪:‬‬
‫ציר זמן של ההיסטוריה‬ ‫תחפושות של שוטרים וחוקרים‬
‫להדפיס את הנספחים ב ‪ +‬ג‬ ‫מקרן ומחשב לסרטון‬
‫דגלים של האיחוד‪ ,‬חולצות תנועה ועוד‪.‬‬
‫דגשים והוראות בטיחות‪:‬‬

‫עם מה יצאנו לקראת התוצר הסופי?‬


‫הכרנו את התנועה יותר לעומקה‪ ,‬התחלנו להבין מושגים בסיסים בתוכה והבנו למה דווקא היא הגיעה‬
‫ליישוב שלנו‪.‬‬

‫נספח א' – לקריאה נוספת והעמקה‪ ,‬כנסו ל"סיפור מקומי" באתר תנועת הנוער ‪-‬‬
‫‪#https://ihudnik.localtimeline.com/index.php?lang=he‬‬
‫הקמת האיחוד החקלאי ‪ -‬עליית הייקים ‪ -‬התנועה המיישבת "האיחוד החקלאי" הוקמה ‪1931 -‬‬
‫כהתאחדות חקלאית של עולי העלייה החמישית מגרמניה ואוסטריה‬

‫שנות ה ‪ - 40‬השנים הראשונות של האיחוד החקלאי‪ ,‬הקמת יישובים(שבי ציון‪ ,‬רמות השבים‪ ,‬בני ‪1940 -‬‬
‫ציון‪ ,‬בית יצחק ועוד‪).‬‬

‫מוקם האיחוד החקלאי ‪ -‬ארגון ההתיישבות הפרטית ‪1960 -‬‬

‫התנועה החלה את פעילותה כמסגרת חינוך בלתי פורמלית‪ .‬בשנה זו פעל גוש יישובים בשרון ‪1978 -‬‬
‫‪ .‬אשר הראשון מביניהם היה הכפר בית יצחק‬

‫החלו ליישם את תהליך ההכרה בתנועת הנוער כאשר במסגרתה פעלו כשבעה עשר יישובי – ‪1983‬‬
‫האיחוד‪ .‬באותה שנה התקיים קורס מדריכים הרשמי הראשון הגדול ביותר והוא מנה ‪ 60‬חניכים‪ .‬בשלב‬
‫‪.‬זה עדיין לא הוכרה התנועה על ידי משרד החינוך כתנועת נוער רשמית‬

‫בוועידת האיחוד החקלאי הארצית השמינית‪ ,‬הוחלט על הקמת חטיבת הנוער באיחוד החקלאי‪1985 - .‬‬
‫החלטה זאת היוותה את הבסיס להקמתה של תנועת הנוער ברמה ארצית‪ ,‬ועד לסוף שנת ‪ 1985‬פעלו‬
‫בתנועה ‪ 42‬יישובים‬

‫‪ - 1987‬בחודש ספטמבר קיבלה תנועת הנוער של האיחוד החקלאי את ההכרה הממלכתית‪ ,‬ממשרד החינוך‬
‫והתרבות והתקבלה כחברה במועצות הנוער בישראל‪ .‬בשנה זו פעלו במסגרת התנועה ‪ 46‬יישובים והוכשרו‬
‫כ‪ 200-‬מדריכים צעירים בפעילויות הארציות השתתפו ‪ 1,500‬בני נוער‬

‫‪ – 1988‬גרעין אחים ראשון יוצא לשנת שירות‪ ,‬הקומונה יושבת בבקעת הירדן‬

‫‪ – 2003‬כנס בנושא עקרונות התנועה‪ ,‬ניסוח המטרות והכוונות שלנו‪.‬‬


‫‪ – 2013‬התנועה חוגגת ‪ 25‬שנים‬

‫לסיכום למדריך –‬
‫תנועת הנוער של האיחוד החקלאי הוקמה לפני שלושים ושתיים שנה על ידי ותיקי המתיישבים בכפרי‬
‫התנועה המיישבת של האיחוד החקלאי‪ .‬יישובים אלו היו יישובים שהוקמו בעיקרם על ידי העלייה החמישית‬
‫‪ ,‬יוצאי גרמניה משנות השלושים‪ .‬המטרה שעמדה לנגד עיניי של מייסדי התנועה הייתה לחנך ולהכשיר דור‬
‫איכותי של אנשים צעירים – ערכיים שיהוו את ההמשך בהתיישבות הכפרית‪ .‬לאחר עשור כחטיבת נוער‬
‫תחת התנועה מיישבת‪ ,‬בשנת ‪ 1987‬הכיר משרד החינוך בפועלה של תנועת הנוער‪ -‬ומאז נתמכת ומפוקחת‬
‫‪.‬תנועת הנוער על ידי משרד החינוך‬

‫היום תנועת הנוער פעילה כאחת משלוש עשרה תנועת נוער שמוכרות בישראל וחברה במועצת תנועות‬
‫‪.‬הנוער‬

‫]‪https://ihudnik.localtimeline.com/index.php?lang=he#[showWindow/event/141/video/10‬‬

‫כתבה על התנועה‪ ,‬אפשר לראות עד דקה ‪ 2:40‬איך מספרים על התנועה‪ ,‬בקיצור – מאוד נחמד‬

‫נספח ב' –‬

‫חזון התנועה ‪-‬‬


‫אנו מאמינים כי קהילה וחברה טובה ביישוב ובכפר מתחילים בתנועת חזקה ואיכותית שמהווה את הלב‬
‫הפועם של היישוב‬
‫תנועת הנוער של האיחוד החקלאי רואה בחינוך בכלל ובחינוך הבלתי פורמאלי בפרט‪ ,‬מנוף לצמיחה ושינוי‬
‫‪.‬המציאות‪ ,‬וכלי לעיצוב האדם‬
‫מתוך כך‪ ,‬תפעל תנועת הנוער‪ ,‬לחינוך הילדים ובני הנוער בקהילה וביישוב לאור הערכים המובילים של‬
‫‪.‬תנועת הנוער‪ -‬שוויון ערך האדם‪ ,‬אחריות ומעורבות‪,‬חיי משפחה חברה וקהילה סולידאריים וציונות‬
‫זאת תוך הדגשת תפקיד בני הנוער והתנועה לחיי הקהילה והיישוב הכפרי‪ /‬חקלאי ובקרב החברה‬
‫הישראלית בכלל‬

‫‪ -‬עקרונות התנועה‬
‫תנועת הנוער היא בלתי מפלגתית‪ ,‬ותחנך למעורבות ואחריות חברתית ואקטואלית בחברה‬
‫‪.‬הישראלית‬
‫‪.‬תנועת הנוער היא גוף חינוכי ברוח האיחוד החקלאי‬
‫‪.‬תנועת הנוער תחנך לדמוקרטיה וכבוד האדם‬
‫תנועת הנוער תחנך להתיישבות בארץ ובחיי קהילה‪ ,‬תוך הכרת היישוב‪ ,‬תולדותיו‪ ,‬היום‪ ,‬ומבט‬
‫‪.‬לעתיד‬
‫‪.‬תנועת הנוער תחנך להגשמה במסגרת חברתית והתיישבותית‬
‫תנועת הנוער תחנך לטיפוח הפרט ולהגשמה עצמית‪ ,‬מתוך אמונה כי טיפוחו יוביל לתרומה במעגל‬
‫‪.‬החברתי‬
‫‪.‬פיתוח וטיפוח מנהיגות צעירה‪ ,‬תוך שימת דגש על הנהגה עצמית של הנוער בכל מעגלי התנועה‬
‫התנועה תחנך לציונות‪ ,‬אהבת הארץ והכרתה‪ ,‬מסורת יהודית‪ ,‬מורשת ישראל והכרת החברה‬
‫‪.‬הישראלית‬
‫טיפוח קשרים בין בני נוער בתוך יישובי האיחוד החקלאי והחברה בכלל‬

‫‪' -‬נספח ג‬
‫‪ -‬מחנה קיץ‬ ‫‪ -‬קורס מדצים‬ ‫‪ -‬טיול חנוכה‬
‫המחנה הוא המפעל האחרון בשנה‪ ,‬מתרחש‬ ‫מפעל ההכשרה של התנועה בו מקבלים‬ ‫טיול בן ארבעה ימים המתרחש בחופש‬
‫בתחילת אוגוסט וזהו המפעל היחידי של כל‬ ‫כלים בסוגי הדרכה שונים בסניף‪ ,‬הקורס‬ ‫חנוכה‪ ,‬טיול המיועד רק לשכב"ג‪ ,‬הטיול‬
‫חניכי התנועה ביחד מד'‪-‬י"ב‬ ‫נמשך עשרה ימים והוא מיועד למסיימי ח' עד‬ ‫באחד מהמדבריות בארץ‪ ,‬הגרעינרים‬
‫המחנה כיום הוא ביער ציפורי‪ ,‬הוא מחולק‬ ‫מסיימי י"א‪ ,‬כל שכבה מודרכת בנפרד לפי‬ ‫מדריכים לפי קבוצות את השכבות מט'‪-‬י"ב‪.‬‬
‫לכמה מחנונים שבכל מחנון כמה סניפים‪,‬‬ ‫קבוצות ומקבלת הכשרה שונה‪ .‬הקורס‬ ‫בטיול ישנים באוהלים‪ ,‬מבשלים בבישולי‬
‫הם מקבלים נושא וצריכים להסביר עליו‬ ‫מתרחש בתחילת יולי והוא מפוצל לשני‬ ‫‪.‬שדה‪ ,‬הולכים במסלולים שונים‬
‫‪.‬באמצעות הדרכת שטח‪ ,‬מחנאות ועוד‬ ‫‪.‬מקומות לפי שכבות‬

‫‪ -‬מועצה אזורית משגב‬ ‫‪ -‬סניף אזורי מרחבים‬ ‫‪ -‬מפעלי התנועה‬


‫יושבת בין כרמיאל לקריות‪ ,‬בין כל יישוביה‬ ‫סניף היושב במועצה אזורית מרחבים‪ ,‬ביישוב‬ ‫לתנועה יש את המפעלים המרכזיים שלה –‬
‫נמצאים תשעה סניפים של האיחוד ושתי‬ ‫מבועים ליד נתיבות‪ .‬הסניף מורכב מכמה‬ ‫מחנה קיץ‪ ,‬קורס מדצי"ם‪ ,‬טיול חנוכה‪ ,‬טיול‬
‫‪.‬קומונות‬ ‫יישובים שונים – מבועים‪ ,‬ניר עקיבא‪ ,‬שדה‬ ‫פסח‪ ,‬טיול פתיחת שנה והשתלמות חורף‪ .‬כל‬
‫הסניפים הם ‪ -‬צורית‪ ,‬גילון‪ ,‬לבון‪ ,‬מורן‪,‬‬ ‫‪.‬צבי‪ ,‬פעמי תש"ז‪ ,‬אשבול‪ ,‬תלמי בילו‪ ,‬קלחים‬ ‫אירוע כזה נקרא מפעל וזה אחד מהדברים‬
‫שורשים‪ ,‬אבטליון‪ ,‬יעד‪ ,‬מנוף ולוטם‬ ‫בתוך המועצה יש שתי קומונות ועוד סניפים‬ ‫המרכזיים שהתנועה מוציאה לפועל שלא‬
‫ביעד ובצורית יושבות הקומונות עם‬ ‫‪! -‬שלנו‬ ‫‪.‬דרך הסניף‬
‫הגרעינרים של אזור משגב‬ ‫גילת‪ ,‬ניר משה‪ ,‬פטיש‪ ,‬מסלול‪ ,‬פדויים ורנן‬ ‫כל מפעל הוא ייחודי בכמות משתתפים שלו‪,‬‬
‫הקומונות יושבות במושב קלחים ובמושב‬ ‫‪.‬באזור הגיאוגרפי ובמטרתו‬
‫‪.‬גילת‬
‫‪ -‬אזורי התנועה‬ ‫‪ -‬בית התנועה‬ ‫‪ -‬קומונת כיכר סדום‬
‫התנועה מתחלקת לאזורי הסניפים‪ ,‬קיימים ‪5‬‬ ‫משרדי התנועה נמצאים במושב שדה ורבורג‪,‬‬ ‫קומונה שנפתחה בשנת ‪ 2001‬ביישוב עין‬
‫‪:‬איזורים‬ ‫ליד כפר סבא‪ .‬בית התנועה הוא המרכז‬ ‫תמר בדרום ים המלח‪ .‬הקומונה עובדת בשני‬
‫צפון‪ ,‬מרכז צפוני‪ ,‬דרום השרון‪ ,‬מרכז דרומי‪,‬‬ ‫הניהולי והלוגיסטי‪ ,‬יש שם גם מרכז הדרכה‪.‬‬ ‫סניפים – קיבוץ עין גדי וכיכר סדום שמורכבת‬
‫‪.‬תמר‬ ‫‪.‬שם יושב סגל תנועת הנוער‬ ‫מהיישובים נאות הכיכר ועין תמר‪ .‬הקומונה‬
‫על כל אזור אחראי רכז אזור ומתחתיו עובדים‬ ‫עובדת גם ביישוב הר אמשא‬
‫‪.‬הרכזים בסניפים שלהם באזור‬

‫‪ -‬סניף יסוד המעלה‬ ‫‪ -‬גרעין אחים‬ ‫גרעין שבילים ‪ -‬גרעין “שבילים” הוקם בשנת‬
‫סניף שנמצא בתנועה משנת ‪ , 2018‬נמצא‬ ‫הגרעינרים מחולקים לגרעין צפון וגרעין‬ ‫‪ 2016‬מתוך שאיפתה של תנועת הנוער‬
‫בגליל העליון‪ ,‬דרומית לקרית שמונה‪ .‬ביישוב‬ ‫דרום‪ ,‬כל גרעינר מוביל סניף בתנועה‪ ,‬הם‬ ‫להרחיב את עשייתה החינוכית בחברה‬
‫יושבת גם קומונה של האיחוד שכל חבריה‬ ‫חיים בעשר קומונות ברחבי הארץ ומנהלים‬ ‫הישראלית אל מעבר למרחב הכפרי ולסניפי‬
‫גרעינרים של סניף יסוד המעלה‪ .‬יסוד המעלה‬ ‫חיי קהילה בקומונה שלהם‪ .‬כל גרעינר מלווה‬ ‫התנועה הקיימים‪ .‬כיום מרכיבים את התנועה‬
‫‪.‬נמצא באזור צפון ביחד עם יישובי משגב‬ ‫סניף‪ .‬מעבר לכך בשאר הימים יש עוד מרחבי‬ ‫ישובים קהילתיים‪ ,‬ועל תנועת הנוער‪ ,‬הדוגלת‬
‫עשיה בהם הם פועלים‪ ,‬בית ספר‪ ,‬מיקודים‪,‬‬ ‫בעשייה חינוכית ולקיחת אחריות חברתית‬
‫‪.‬קהילה ועוד‬ ‫בכלל החברה הישראלית‪ ,‬לשאוף ולהביא את‬
‫העשייה החינוכית הזו אל מקומות נוספים‪.‬‬
‫כיום יש קומונה במגדל העמק ובכפר הנוער‬
‫‪.‬קדמה‬
‫‪ -‬חניכי התנועה‬
‫קיימים ‪ 7500‬חניכים בתנועת הנוער‪ ,‬מתוכם‬
‫‪ 1500‬מדריכים‪ .‬חניכי התנועה הם מכיתה‬
‫ד'‪-‬י"ב‪ .‬והם מגיעים מ‪ 56‬יישובים ו‪ 48‬סניפים‬
‫‪.‬שונים בכל רחבי הארץ‬
‫כולם עוברים פעולות בימי שלישי לשכבה‬
‫הצעירה ד'‪-‬ח' ופעילויות שכב"ג ט'‪-‬י"ב בימי‬
‫‪.‬חמישי‬

You might also like