105 ‫ מתוך‬1 ‫עמוד‬

‫שיטות התערבות א' – סיכום קורס‬

:‫הקדמה‬
.2017 '‫מגוון מרצים – מיקוד לסמסטר א‬
.‫כול חומרי הלימוד שמופיעים הם מהמיקוד בלבד‬
!‫ עזר ותמך‬,‫תודה לכל מי ששיתף חומרים‬

:‫תוכן עניינים‬

 Garvin, C. (2002). Developing goals. In A. R. Roberts and G. J. Greene (Eds.),Social

workers' desk reference (pp. 309-313). 3-8 '‫עמ‬

 Gitterman A. (1996). Advances in the life model of social work practice. In: F. J. Turner
(Ed.), Social work treatment: Interlocking theoretic approaches (pp 389-408). 9-17 '‫עמ‬

 Cassuto Rothman, J. (2002). Developing therapeutic contract with clients. In A. R. Roberts

and G. J. Greene (Eds.), Social workers' desk reference (pp. 304-309). 18-23 '‫עמ‬

 Shulman, L. (2009). The skills of helping individuals, families, groups, and communities
(6th Ed.). Australia: Thompson. (Part 2: Social work with individuals; Ch. 3: Beginnings
and contracting kills (pp.76-112). 24-32 '‫עמ‬

 Bogo, M. (2006). Social work practice: Concepts, processes, & interviewing, New-York:
Columbia University Press. (Ch. 6: The beginning stage: Preparation, initial meeting,
understanding/assessment, pp.143-175). 33-46 '‫עמ‬

 Meyer, W, S. (2001).Why they don’t come back: A clinical perspective on the no-show
client. Clinical Social Work Journal, 29(4), 325-339. 47-51 '‫עמ‬

‫ המבקר המבוקר והביקורתי – התבוננות בדוח סוציאלי ביקורתי‬.)2012( .‫ מ‬,‫ ל וקרומר נבו‬,‫ לוין‬,‫ ע‬,‫גל‬-‫ וייס‬
52-57 '‫ עמ‬.89-119 ,89 ,‫ ביטחון סוציאלי‬,‫בעבודה סוציאלית‬

 Hepworth, D.H., Rooney, R.H., Rooney, G.D., Strom-Gottfried, K., & Larsen, J.A. (2013).
Direct social work practice: Theory & skills (9th Ed-International). (Ch.9: Intrapersonal,
Interpersonal and environmental factors in assessment, pp. 201-233). 58-71 '‫עמ‬

105 ‫ מתוך‬1 ‫עמוד‬

105 ‫ מתוך‬2 ‫עמוד‬

 Hepworth, D.H., Rooney, R.H., Rooney, G.D., Strom-Gottfried, K., & Larsen, J.A. (2013).
Direct social work practice: Theory & skills (9th Ed - International). (Ch. 10: Assessment:
Family functioning in diverse family and cultural contexts, pp: 235- 277). 72-98 '‫עמ‬

 Berg, I.K. (1994). Family - Based Services: A Solution - Focused Approach. New York:
Norton. (Ch. 5: Setting, goals and making contracts, pp. 63-83). 99-104 '‫עמ‬

105 ‫ מתוך‬2 ‫עמוד‬

‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪105‬‬

‫פיתוח מטרות‬
‫‪Developing goals‬‬
‫)‪Garvin, C. (2002‬‬
‫פיתוח והבהרת מטרות של מערכת הלקוח הם צעדים נדרשים על מנת להביא שינוי אישי כמו כן שינוי‬
‫סביבתי‪ .‬המטרות מצביעות במיוחד על מה הלקוח רוצה להשיג ובכך‪ ,‬מטרות הם שינויים במצב חיי הלקוח‬
‫הנגזרים מן הרצונות והדרכים מתגלים כאשר נבחנו והוערכו חששות של הלקוח‪.‬‬
‫דוגמא מהמאמר‪ :‬מטרה ארוכת טווח של לקוח הגיע לטיפול הייתה "להיות מועסק כעו"ס" מטרות קצרות‬
‫טווח של אותו לקוח היו להירשם לביה"ס לע"ס‪ ,‬לעבור את הקורסים ולהשלים דרישות אחרות של ביה"ס‪.‬‬
‫מחסום להשגת מטרות אלו היה מחסור בכסף‪ ,‬זה הוביל למטרה נוספת של קבלת כסף מהורי הלקוח כדי‬
‫לשלם שכר לימוד‪.‬‬
‫אנו מכירים בעובדה כי גישות ומודלים שונים של פרקטיקה מגדירים מטרות אחרת‪ ,‬דוגמא לזה היא‬
‫תרפיה מבוססת פתרון‪ ,‬שבו הלקוח נשאל ליצור נרטיב של איך המצב היה נראה אם תהליך העזרה היה‬
‫מוצלח‪ .‬תהליך הערכה קודם להצבת המטרות‪ ,‬תהליך הערכה קשור למטרות כי הערכה מספקת לעוסק‬
‫וללקוח את התשובות לשאלות הבאות‪:‬‬

‫‪ .1‬אלו רמות של השגת מטרה אפשריים בהתחשב במשאבים ומגבלות הקיימים בלקוח ובמצבו?‬

‫‪ .2‬אלו שינויים יש לחפש בלקוח ובמצבו כדי להשיג יעדים מוגדרים?‬

‫שינויים אלו מוגדרים במונחים של מטרות קצרות טווח אשר צרכים להתייחס אליהם לפני שעובדים על‬
‫מטרות ארוכות טווח‪ .‬בליית ורייטהופר המליצו על כלים שניתן להשתמש בהם כדי להעריך לקוחות‬
‫בדרכים שמתקשרים באדיקות להגדרת מטרה‪ .‬דוגמא לזה הייתה עבודה עם ג'ון אשר השתחרר לאחרונה‬
‫מבית חולים אחי ניתוח לב גדול‪ .‬עו"ס עזר לו לפתח תוכנית שחרור שתאפשר לו לחזור לתפקיד פעיל‬
‫בקהילה‪ .‬עבודה זו החלה עם הערכה שכללה רמות קודמות של תפקוד של ג'ון‪ ,‬רמת תפקוד שהוא צפוי‬
‫להגיע ואורך תהליך ההחלמה המשוער‪ .‬מתהליך ערכה זה העו"ס וג'ון פיתחו יחד כמה מטרות ‪ .‬אחת מהן‬
‫הייתה להשלים תוכנית פיזיותרפיה‪ .‬מחסומים להשלמה שזוהו היו חוסר בהסעות והעו"ס עזר לג'ון לפתח‬
‫מגוון אמצעים על מנת להתגבר על המחסומים הללו‪ .‬הפיזיותרפיסט עזר לג'ון לפתח מטרות נוספות‪ ,‬אחת‬
‫מהן הייתה לצבור מספיק כוח על מנת לאפשר לו לחזור לעיסוקו הקודם‪.‬‬
‫הרציונל מאחורי שימוש במטרות טיפול‬
‫לפי הפוורת' רוני ולארסון – יש מספר סיבות לרצות להגיע להסכמה בין הלקוח למטפל בנוגע למטרות‪:‬‬

‫לספק הכוונה ‪ ,‬פוקוס והמשכיות לתהליך העזרה ולמנוע נדודים מהמסלול‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫ווידוי שאתה והלקוח מסכימים לגבי התוצאות שתושגנה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 4‬מתוך ‪105‬‬

‫פיתוח ובחירה של אסטרטגיות והתערבויות מתאימות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫לסייע לך וללקוח בהשגחה על ההתקדמות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫לשמש כקריטריון להערכה אפקטיבית של התערבות ספציפית ושל תהליך העזרה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הוכח שכאשר הלקוח והמטפל לא הגדירו מטרות יחד‪ ,‬הלקוח עלול לעזוב את הטיפול בטרם עת‪.‬‬
‫מטרות ושלבי הטיפול‬
‫המטרות צריכות להיקבע בשלב ראשוני של הטיפול כשהמטפל מסייע ללקוח בערכת כוחות והמשאבים‪.‬‬
‫כאשר הלקוח מפתח יחסים עם המטפל‪ ,‬יהיה סיכוי יותר טוב לגלות בעיות ולעבוד לקראת פתרונם‪.‬‬
‫המטרות הן לא קבועות‪ ,‬הן יכולות להשתנות או להתחלף עם הזמן‪ ,‬המצבים משתנים ומידע חדש נהיה‬
‫זמין‪ .‬ההתקדמות משלב זה לשלב העבודה לא יכול להתרחש עד שהתבססה מערכת היחסים הראשונית‪,‬‬
‫זוהו בעיות‪ ,‬הוגדרו מטרות מפורטות ותוכנית עבודה נוצרה‪ .‬כמות הזמן שזה ייקח יהיה תלוי בטיב‬
‫הבעיות‪ ,‬כוחו של הלקוח והמיומנויות של המטפל‪ ,‬המשאבים הזמינים או קיומו או אי קיומו של קונפליקט‬
‫בין האנשים בתוך מערכת הלקוח והמטפל בנוגע לנושאים המעורבים‪ .‬כאשר הסוכנות מטילה מגבלות זמן‪,‬‬
‫גורם זה יילקח בחשבון בזמן קביעת המטרות ובחירת האמצעים להשגתם‪.‬‬
‫סוגי מטרות‬
‫סוגי מטרות שונים מצריכים סוגי התערבויות שונים‪:‬‬
‫מטרות בדידות לעומת רציפות‪ -‬מטרות הן בדידות כשיש תוצאה אחת שמתבקשת‪ ,‬למשל‪ -‬כניסה לבית‬
‫ספר‪ .‬רציפות כשלקוח או גוף אחר מבצע את ההתנהגות (שהיא מטרה) במספר אירועים (כמו הורות)‪.‬‬

‫מטרות הקשורות לסוגי מערכות שונות – פרט‪ ,‬זוג‪ ,‬משפחה‪ ,‬קבוצה קטנה‪ ,‬לארגון‪ ,‬או אפילו למערכת‬ ‫‪‬‬

‫גדולה‪ .‬ככל שהמערכת גדולה יותר כך גדולה יותר כמות האנשים שצרכים להיות מעורבים‪ ,‬לא רק‬
‫בקביעת מטרות אלא גם בעבודה לקראת השגתם‪.‬‬

‫מטרות הקשורות לסוגי התנהגויות שונים – מטרות יכולות להשתייך להשפעות קוגניטיביות או לשמש‬ ‫‪‬‬

‫אמצעי להתנהגות או קומבינציה של שניהם‪ .‬דוגמא‪ :‬לקוח חווה התקף חרדה כשאר דיבר בכיתה‪.‬‬
‫מטרה אחת הייתה שיותר לא יחווה חרדה (המטרה האפקט)‪,‬מטרה נוספת שהוא יוכל לדבר בכיתה (‬
‫מטרה התנהגותית) ‪ ,‬מטרה שלישית שהוא לא יסווג יותר כעשיית טעות את מה שאמר בכיתה כהוכחה‬
‫לכך שהוא טיפש (מטרה קוגניטיבית)‪.‬‬

‫מטרות אינדיבידואליות לעומת מטרות הדדיות או בינאישיות – מטרה היא התנהגות הלקוח לבדו‪,‬‬ ‫‪‬‬

‫למשל‪ -‬אדם אשר מטרתו הייתה להגיע כל יום בזמן לעבודה‪ .‬למרות זאת‪ ,‬מטרה נוספת יכולה להיות‬
‫הדדית ‪,‬למשל‪ :‬מפגש משפחתי עם מטפלת משפחתית‪ .‬ההורים הסכימו לקחת את המשפחה כולה‬
‫לטיול כאשר הילדים במשך שבוע השלימו את מטלות הבית‪.‬‬

‫עמוד ‪ 4‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 5‬מתוך ‪105‬‬

‫בחירת המטרות‬
‫יש כמה קריטריונים שהמטפל צריך לשקול בסיוע ללקוחות לבחור את מטרותיהם הטיפוליות‪:‬‬

‫‪ .1‬המטרה שהושגה צריכה לצמצם או לבטל את הבעיות שעבורן הלקוח ביקש עזרה‪.‬‬

‫‪ .2‬הלקוח צריך גם השקעה רגשית בהשגת המטרות‪.‬‬

‫‪ .3‬המטרה מוסכמת על שני הצדדים (מאחר ששניהם עובדים עליה)‪.‬‬

‫‪ .4‬בעיה מיוחדת מתעוררת כשמדובר בלקוחות שנכפה עליהם הטיפול‪ ,‬שאיתם צריך לחפש מכנה משותף‬
‫בין הלקוח לבין המערכת‪.‬‬
‫קווים מנחים לביסוס מטרות‬
‫המטרות המוסכמות על המטפל והלקוח צריכים לענות על כמה קריטריונים ולהפוך להיות חוזה כתוב או‬
‫מילולי‪.‬‬
‫הקריטריונים הם‪:‬‬

‫מטרות צריכות להיות בהירות – משמעות הדבר היא שהתנהגות או נסיבות ספציפיות יש לציין‪ .‬כאשר‬ ‫‪‬‬

‫מטרות של מטפל ולקוח מעורפלים זה יכול להוביל לחוסר מיקוד בעבודתם‪.‬‬

‫המטרה צריכה להיות מדידה( איכותי או‪/‬גם כמותי)‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫המטרה צריכה להיות תמיד במונחים של התנהגות הלקוח ולא המטפל‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫המטרה צריכה להיבחר תוך תשומת לב לאפשרות הביצוע של הלקוח והמטפל‪ .‬זה תלוי הזדמנויות‬ ‫‪‬‬

‫הקיימות בסביבה (חברתיות‪ ,‬פוליטיות‪ ,‬כלכליות‪.)..‬‬

‫חוקיות צריכה להיות נושא מרכזי בבחירת המטרה‪ .‬למטפל אסור לעזור ללקוח לעבוד על מטרות שהן‬ ‫‪‬‬

‫לא חוקיות או לא מוסריות‪ .‬במצבים מסוימים זה לא קל ליישום ‪ ,‬למשל‪ :‬לקוח שהוא חולה סופני‬
‫המבקש עזרה להתאבד‪ ,‬למרבה המזל האיגוד הלאומי של עו"ס ואגודות מקצועיות אחרות יש קווים‬
‫מנחים אשר עוזרים למטפלים לקבוע מה צריך לעשות במצבים הללו‪ .‬לפעמים‪ ,‬המטרה היא בניגוד‬
‫לאתיקה של המטפל אבל לא כאלה של המקצוע או החברה‪.‬‬

‫המטרה צריכה להיות כזאת שהידע והיכולות של המטפל מספקות לעזור ללקוח להגיע אליה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫המטפל צריך לשקול את ההשלכות על האחרים (פגיעה באחרים)‪ .‬המצב נהיה יותר מסובך כאשר‬ ‫‪‬‬

‫הלקוח מבקש להתגבר על צורה כלשהי של דיכוי בגלל שזה יכול לגבות "מחיר" על היעד של מאמצי‬
‫הלקוח‪.‬‬

‫עמוד ‪ 5‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 6‬מתוך ‪105‬‬

‫המטרות צריכות להיות מנוסחות בצורה חיובית (מה צריך להשיג)‪ ,‬למשל‪ -‬מטרה של ההורים רכישת‬ ‫‪‬‬

‫דרך לחנך בצורה ראויה ילד לעומת הימנעות מגרימת עונש הולם לילד‪ .‬דגש על צמיחה משפר את‬
‫הערכה העצמית ותחושת ההישג של הלקוח‪.‬‬
‫הצעדים לביסוס מטרות הם‪:‬‬
‫צעד ראשון‪ :‬זהה ותעדף בעיות – המטפל צריך לבקש מהפונה להצביע על הבעיות שהוא מצפה לפתור ע"י‬
‫העזרה שניתנת מהעובד הסוציאלי‪ .‬הרבה מהאנשים יצהירו שהבעיה היא בהתנהגות של אדם אחר‪,‬‬
‫לדוגמא‪" -‬הבוס לא מקשיב לי"‪ .‬אין התנגדות לבעיות שמוצהרות בצורה זו‪ ,‬אם עובד סוציאלי דוחה‬
‫הצהרות כאלו אנשים רבים עלולים לסרב להמשיך בגלל שהם יסיקו כי לעובד הסוציאלי אין שום‬
‫התייחסות לנקודת מבטם‪ .‬יש מספיק זמן להכניס את פעולות המטופל עצמו להגדרת הבעיה‪ ,‬לא להיחפז‪.‬‬
‫הצהרת הבעיות מצד הפונה יכולים להראות אחרת כאשר הפונה הוא המשפחה (טיפול משפחתי ולא‬
‫פרטני)‪ .‬יהיה יעיל יותר בהמשך הטיפול אם המשפחה או הזוג המטופלים יוכלו להגדיר את בעייתם בצורות‬
‫לא מאשימות‪ ,‬אלא מבינות (לדוגמא‪ -‬יש הבדל בין אתה לא מבין אותי לבין אנחנו לא מסכימים) חשוב‬
‫שהבעיות יובנו כבעיות של כמה אנשים ולא בן אדם יחיד‪ .‬אולם‪ ,‬זה לא הכרחי אך כן יכול להוסיף ליעילות‬
‫הטיפול‪ ,‬ובמקרים מסוימים זה אף לא אפשרי‪.‬‬
‫בקבוצות‪ ,‬חברי הקבוצה הראשונים שידברו על בעיות ישמשו כמודל לשאר חברי הקבוצה‪ .‬אם הקבוצה‬
‫מורכבת מיחידים בעלי בעיות דומות‪ ,‬אז שלב הצהרת הבעיה יהיה קל יותר כיוון שחברי הקבוצה כנראה‬
‫כבר החליטו לגבי הבעיות שעליהם יעבדו בקבוצה‪.‬‬
‫צעד שני‪ :‬לקבוע את נכונות הלקוח לקבוע יעדים – היפוורת' ממליץ למטפל‪ ,‬שכאשר המטפל מאמין שהגיע‬
‫הזמן להתחיל לעבוד על המטרות המטפל צריך לקבוע האם הלקוח מוכן לתהליך‪ .‬לעיתים‪ ,‬עלול המטופל‬
‫(משפחה‪ ,‬יחיד‪ ,‬קבוצה וכו') לטעון כי נחוץ להתחשב במידע נוסף לפני קביעת היעדים‪ .‬ולעיתים המטופל‬
‫יראה נכונות להתקדם‪.‬‬
‫צעד שלישי‪ :‬לספק רציונל למטרות – המטפל צריך לבחון את הסיבות למטרות שהמטופל הציב‪ .‬המטפל‬
‫צריך להסביר את חשיבותה של הנכונות האישית של הפונה‪ .‬צריך לעזור למטופל להבין שהמטרות‬
‫מייצגות שינויים‪.‬‬
‫צעד רביעי‪ :‬זהה ובחר מטרות – צריך לשאול את המטופל מה הוא מצפה שישתנה בעזרת הטיפול‪ .‬לעיתים‪,‬‬
‫במיוחד כשלמטופל יש מגבלות עקב נכות או גיל (צעיר מדי או קשיש לדוגמא) העובד הסוציאלי יכול להציע‬
‫מטרות ולהזמין את המטופל לבחור מבין מה שהוצע‪ .‬בחירות אלו צריכות להיות מוסברות בפירוט מצד‬
‫הפונה‪.‬‬
‫צעד חמישי‪ :‬להסביר את המטרות – יש מספר מרכיבים במטרה שמוצהרת היטב היא מטרה שניתן לכמת‬
‫את יכולת השגתה ע"י המאפיינים הבאים‪:‬‬
‫עמוד ‪ 6‬מתוך ‪105‬‬
‫עמוד ‪ 7‬מתוך ‪105‬‬

‫ביצוע – למה המטופל מסוגל בעקבות הטיפול‬ ‫‪‬‬

‫נסיבות – בנסיבות חיי המטופל‪ ,‬כמה טוב קריטריון הביצוע יכול לבוא לידי ביטוי‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫קריטריון – המטופל מגדיר את רמות הביצוע המתקבלות על הדעת (מתי הביצוע טוב או לא טוב)‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫אפשר להשתמש במאפיינים אלה בין אם המטרה מוצהרת על סמך התנהגות אישית של המטופל ובין אם‬
‫המטרה מוצהרת על סמך התנהגות אנשים או מערכות בחייו‪.‬‬
‫צעד שישי‪ :‬קביעת סבירות הביצוע‪ ,‬יתרונות וסיכונים – המטפל צריך להימנע מלעודד את הפונה לבזבז את‬
‫זמנו על מטרה שסבירות ביצועה אינו גבוה‪ .‬היפוורת' מציע שהמטפל יקבע את סבירות הביצוע ע"י תשאול‬
‫המטופל על המכשולים שהוא מצפה להיתקל בהם בניסיון לממש את המטרות‪ .‬צפיית המכשולים אינה‬
‫אומרת שהמטופל צריך לחשוש ולוותר כיוון שלכל מטרה יהיו מכשולים בדרך‪.‬‬
‫צעד שביעי‪ :‬קביעת עדיפויות בין המטרות – כאשר עולות ממטרות הפנה מספר בעיות מגוונות‪ ,‬העדיפות‬
‫שתינתן לבעיה תינתן למטרה (שתהיה קשורה לבעיה)‪.‬‬
‫אוכלוסיות מיוחדות‬
‫כאשר אנו רוצים לקבוע מטרות עם חברי אוכלוסיות מיוחדות‪ ,‬המטפל צריך לקחת בחשבון את הנסיבות‬
‫התרבותיות והסוציאליות של אוכלוסיות מסוימות‪.‬‬
‫האוכלוסיות המדוברות הן קבוצות אתניות וחברתיות‪ ,‬קבוצות גיל‪ ,‬ואנשים שאין להם את האמצעים‬
‫לבחור מטרות (דוגמת ילד קטן או קשיש לא לחלוטין צלול)‪ .‬נלסון ג'ונס הגה הרשימה של נושאים בהם‬
‫צריך להתחשב‪:‬‬

‫‪ .1‬התעללות שהאוכלוסייה חוותה בעבר או חווה בהווה‬

‫‪ .2‬הצורך בתמיכה לפונים שהיגרו או עלו למדינה‬

‫‪ .3‬הסבירות שנגרמה פוסט טראומה עקב התנסויות בנסיבות מרתיעות‪.‬‬

‫‪ .4‬הקושי בשפה‪ ,‬מגורים‪ ,‬בריאות‪ ,‬חינוך ותעסוקה בתהליך ההסתגלות לחברה חדשה‪.‬‬

‫‪ .5‬הצורך של המטופל להימנע מדחיקתו לשוליים ע"י צעדים מגושמים להסתגלות לסביבה החדשה‬

‫‪ .6‬אפליה‬

‫‪ .7‬המטופל יצטרך להתנסות במערכות יחסים בין תרבותיות‬

‫‪ .8‬קונפליקטים בין דוריים בתרבות המטופל שעלולים להשליך על המטופל עצמו‬

‫‪ .9‬בעיות שנוצרות עקב אי שוויון בין המינים‪ ,‬או תפקידים מגדריים‪.‬‬

‫בגלל מגוון קבוצות האוכלוסייה‪ ,‬אנו לא מאמינים בפנייה לבעיה בהכללות‪ ,‬לדוגמא‪ :‬אוכלוסייה מסוימת‬

‫בהכרח תעדיף את מטרה ‪ .X‬יחד עם זאת‪ ,‬אנו מאמינים שחוויות תרבותיות יעזרו למטופל לקבוע את‬

‫עמוד ‪ 7‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 8‬מתוך ‪105‬‬

‫ערכיו ושאיפותיו שיעזרו לעצב את מטרותיו‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬המטפל יוכל לשאול שאלות שיתאימו לאמונות‬
‫הפונה לדוגמא‪:‬‬

‫‪ .1‬איך המטופל מרגיש לגבי מטרות ארוכות טווח לעומת קצרות טווח?‬

‫‪ .2‬איך מרגיש המטופל לגבי מטרות אישיות לעומת מטרות משפחתיות‪ ,‬קבוצתיות או קהילתיות?‬

‫‪ .3‬אילו תחומי חיים חשובים יותר או פחות בעיני המטופל?‬

‫עמוד ‪ 8‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 9‬מתוך ‪105‬‬

‫התקדמות במודל החיים של עבודה סוציאלית‬

‫‪Advances in the life model of social work practice‬‬
‫)‪Gitterman A. (1996‬‬
‫‪ 20‬שנה עברו מאז הצגתו לראשונה של מודל החיים‪ .‬כיום עו"סים מתמודדים עם אוכלוסיות פגיעות מאוד‪,‬‬
‫הכורעות תחת מאבקים תמידיים לשרוד את התוצאות הכלכליות והפסיכולוגיות של עוני ואפליה‪ .‬כיום‪,‬‬
‫אנשי מקצוע מתמודדים עם ההשפעות ההרסניות של תופעות כמו מחסור בדיור‪ ,‬התמכרויות‪ ,‬מחלות נפש‪,‬‬
‫ניצול ילדים ועוד‪ .‬לכן‪ ,‬גרסה משופרת ומורחבת של מודל החיים מנסה לענות על שינויים חברתיים אלו‪,‬‬
‫דרך ארבע פיתוחים עיקריים‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬ע"מ להגיב על דיכוי‪ ,‬על העובד סוציאלי לפתח יכולת בהשפעות ושינויים קהילתיים‪ ,‬ארגוניים‬
‫חקיקתיים בנוסף לפרקטיקה הישירה‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬ע"מ להגיב באופן יעיל לצרכים השונים של אנשים‪ ,‬עובד סוציאלי חייב לתפקד בכל שלב אשר בו‬
‫מקרה מסוים מתחיל‪ ,‬ולכל מקום אשר אליו הוא עלול להתפתח‪.‬‬
‫שלישית‪ ,‬אנשים מתמודדים עם דיכוי והטחת אשמה בדרכים שונות‪ .‬העו"סים צריכים להיות זהירים לא‬
‫האשים אנשים מדוכאים בבעיותיהם‪ .‬יש לנסות לתמוך ולהבין את דרך ההתמודדות‪ ,‬החוזקות והעמידות‬
‫של כל אדם‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬על עו"סים להיות רגישים לרקע שונה של אנשים‪ .‬יש להבין כי ההתפתחות החברתית והרגשית של‬
‫אדם‪ ,‬לא עובדת בשלבים קבועים ואוניברסאליים‪ ,‬אלא ישנו "מסלול חיים"‪.‬‬

‫אקולוגיה אנושית‬
‫אקולוגיה‪ ,‬מדע ביולוגי‪ ,‬אשר בודק את היחסים בין אורגניזמים חיים וכל המרכיבים של הסביבות‬
‫החברתיות והפיזיות‪ .‬דרך המחקר האקולוגי‪ ,‬בוחנים איך ולמה אורגניזמים מצליחים או נכשלים בהשגת‬
‫איזון והשתלבות עם סביבתם‪ .‬התיאוריה האקולוגית‪ ,‬מספקת את הבסיס התיאורטי לעבודה על פי מודל‬
‫החיים ודרך המטפורה האקולוגית אנו בוחנים את היחסים בין אנשים וסביבתם‪.‬‬
‫התאמה בין אדם לסביבתו‬
‫לאורך החיים אנשים שואפים לשפר את רמת ההתאמה שלהם לסביבתם‪ .‬כשאנחנו מרגישים טוב עם‬
‫יכולותינו ויש לנו תקווה שהשאיפות והצרכים שלנו ימולאו והמשאבים הסביבתיים נענים לנו‪ ,‬אנחנו‬
‫והסביבה המידית שלנו צפויים להגיע למצב של התאמה ותמיכה הדדית‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬כאשר מוגבלויות אישיות וסביבתיות שלנו מתודלקות ומאוששות ע"י הסביבה הפיזית והחברתית‬
‫המדכאת שלנו (לדוגמת גזענות‪ ,‬סקסיזם‪ ,‬הומופוביה‪ ,‬אבטלה‪ ,‬אפליה)‪ ,‬התוצאה יכולה לנוע מהסתגלות‪,‬‬
‫לתפקוד לקוי‪ ,‬לניצול ועד להתפוררות אישית וקולקטיבית‪ .‬כשאדם מתמודד עם סביבה מזיקה‪ ,‬חלק‬

‫עמוד ‪ 9‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 10‬מתוך ‪105‬‬

‫משתמשים בחוזק פנימי ועמידות ע"מ לחזק עצמם כנגד הסביבה הלא מטפחת‪ .‬אחרים מפנימים את‬
‫הדיכוי‪ ,‬ומפנים אותו כלפי עצמם‪ ,‬דרך התנהגות הרסנית‪ .‬אחרים מחצינים את הדיכוי‪ ,‬הם תוקפים בחזרה‬
‫את הסביבה‪ ,‬ומוציאים את הזעם שלהם על אחרים החלשים מהם‪.‬‬
‫כשמתמודדים עם דרישות הסביבה‪ ,‬אנשים אומדים את ההתאמה של המשאבים האישיים והסביבתיים‬
‫שלהם‪ .‬לחץ הוא תוצאה של חוסר איזון מורגש בין דרישות הסביבה לבין היכולת להתמודד עמן באמצעות‬
‫המשאבים הזמינים‪ .‬כדי להקל על המצב המלחיץ‪ ,‬רמת ההתאמה בין האדם לסביבה חייבת להשתפר‪ .‬דבר‬
‫זה מושג ע"י שינוי בתפיסתם או התנהגותם של אנשים‪ ,‬או בתגובות של הסביבה‪ ,‬או באיכות של יחסי‬
‫הגומלין עם הסביבה‪.‬‬
‫הסביבה‬
‫יחסי הגומלין של האדם עם הסביבה הם משתנים ולא קבועים‪ .‬התיאוריה האקולוגית מדגישה את‬
‫ההדדיות של האינטראקציה בין האדם לסביבתו‪ ,‬כך שכל אחד מהצדדים משפיע‪ .‬אנשים צריכים לקבל‬
‫מסביבתם את המשאבים החיוניים להתפתחות והישרדות באופן הדדי‪ .‬כך שגם הסביבה צריכה לקבל את‬
‫הטיפול ותשומת הלב הדרושים לה כדי להתפתח‪.‬‬
‫הסביבה מורכבת מרבדים חברתיים ופיזיים‪:‬‬

‫הרובד החברתי מורכב מעולמם של בני אדם אחרים‪ ,‬אשר נע בטווח של רשתות חברתיות קרובות‬ ‫‪‬‬

‫למוסדות בירוקרטים‪.‬‬

‫הרובד הפיזי מורכב מהעולם הטבעי שמאוכלס ע"י בני אדם ומהעולם הבנוי‪ ,‬של מבנים שנבנו ע"י‬ ‫‪‬‬

‫האדם‪ ,‬המרחב אשר מכיל את המבנים והמקצבים הזמניים‪ ,‬התנודות והתקופתיות של סביבות ושל‬
‫ביולוגיה אנושית‪.‬‬
‫ארגונים בירוקרטיים – מורכבים הם חלק שכיח מהחיים העכשוויים‪ .‬כאשר אותם ארגונים משפיעים‬
‫עמוקות על חיי רוב בני האדם‪ .‬כדי למלא את תפקידו החברתי‪ ,‬הארגון מפתח מטרה מובנית בשביל לבצע‬
‫את פעולותיו‪ .‬מטרה זו מצד אחד הכרחית לנתינת שירות ומצד שני היא יוצרת מתחים ועימותים‪ ,‬עבור‬
‫אנשי המקצוע ועבור מקבלי השירות‪.‬‬
‫המטרה והמבנה של הארגון מושפעים ע"י כוחות פוליטיים‪ ,‬כלכליים ותרבותיים‪ .‬אותם כוחות חותרים‬
‫לחסום את גישתם של אנשים פגיעים ומדוכאים לשירותים איכותיים‪ .‬פוליטיקאים טוענים כי כישלונות‬
‫הכלכלה הם תוצאה של פגמים התנהגותיים ואישיותיים של אלו המקבלים עזרה ציבורית‪ .‬נעשה תיוג של‬
‫חולים במקום לתת להם תמיכה‪.‬‬

‫עמוד ‪ 10‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪105‬‬

‫רשתות חברתיות – מורכבות ממשפחה‪ ,‬חברים‪ ,‬שכנים וכדומה‪ .‬אותם קשרים מספקים משאבים רגשיים‪,‬‬
‫משאבים של מידע‪ ,‬ומשאבים מבניים החיוניים לאדם‪ .‬בנוסף הן משמשות חוצץ כנגד מתחי החיים והלחץ‬
‫שהם יוצרים‪.‬‬
‫לא כל האנשים מסוגלים או רוצים להיעזר ברשתות החברתיות הזמינות להם‪ .‬יש כאלו שממזערים‪,‬‬
‫שוללים או מכחישים את הקושי והצורך שלהם בסיוע‪ ,‬למרות שהם מודעים לצורך שלהם‪ .‬ניתן להסביר‬
‫זאת באמצעות בעיות של הערכה עצמית ובושה מפני תגובות חברתיות שליליות או מפני צורך בפרטיות‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬לא כל הרשתות מסוגלות או רוצות לספק תמיכה חברתית‪.‬‬

‫רשתות רפויות (‪ – )LOOSELY-KNIT‬יכולות לא להיות מודעות כלל לקשיים של חברים ברשת‪ .‬אם חסר‬

‫קשר חזק‪ ,‬הקושי של החבר ברשת לא מורגש‪ .‬יש רשתות אשר אין להן מספיק משאבים בשביל לספק את‬
‫צרכיהם השונים של החברים‪ ,‬עקב כך שהם מנוצלים מידי ולא מסוגלים לעמוד בעומס הנוסף‪ .‬ויש רשתות‬
‫אשר לא מספקות משאבים אשר זמינים להן מסיבות כמו אנוכיות או ענישה‪.‬‬
‫רשתות מסוימות מספקות משאבים‪ ,‬אך יש להן השפעה שלילית על המשתמשים‪ .‬חלקן מחזקות סטיות‪,‬‬
‫כגון סמים או כנופיות‪ ,‬ע"י תמיכה בהתנהגות לקויה וחבלה‪ .‬רשתות יכולות גם להטיח אשמה על בודדים‬
‫ולחזק הערכה עצמית שלילית‪.‬‬

‫סביבת מגורים טבעית (‪ – )habitat‬מתייחסת למקומות בהם נמצאים אורגניזמים‪ ,‬כגון אזורי קינון‪.‬‬

‫התנהגותם המרחבית של אנשים מושפעת מגורמים שונים כמו המקום‪ ,‬גילם‪ ,‬מגדרם‪ ,‬האוריינטציה‬
‫המינית שלהם‪ ,‬תרבותם‪ ,‬מעמדם הסוציו‪-‬אקונומי וחוויותיהם‪ .‬יחסי הגומלין בין אנשים וסביבתם‬
‫מתרחשת בהקשר של מרחב אישי‪ ,‬מרחב קבוע למחצה ומרחב קבוע‪.‬‬
‫מרחב אישי – מתייחס לגבול בלתי נראה אשר אנו מחזיקים והוא חוצץ בינינו לבין מגע פיזי או חברתי לא‬
‫רצוי‪ ,‬והוא מגן על פרטיותנו‪ .‬מכיוון שהגבול בלתי נראה‪ ,‬שני אנשים חייבים למצוא מרחק הנח לשני‬
‫הצדדים‪ .‬כאשר המרחק הוא קטן מהרצוי‪ ,‬אנו חווים צפיפות ומגיבים במחוות פיזיות כמו נסיגה או‬
‫תוקפנות‪ .‬כאשר המרחק הוא גדול מהרצוי‪ ,‬אנחנו מרגישים לא נעים ותחושה של התנתקות‪ ,‬ואז אנחנו‬
‫נסוגים או מחפשים קרבה גדולה יותר‪ .‬מכיוון שגודל המרחב הרצוי לנו מושפע מגורמים אישיים‬
‫וסביבתיים רבים‪ ,‬ישנו פוטנציאל גדול לאי הבנות‪ ,‬תפישה לא נכונה ומתחים‪.‬‬
‫מרחב קבוע למחצה – מרחב קבוע למחצה מתייחס לעצמים ניידים וסידורם בחלל‪ .‬ריהוט‪ ,‬רצפות‪ ,‬וילונות‪,‬‬
‫תאורה ועוד‪ ,‬אשר מספקים מתחם מרחבי‪ .‬אנשים מסתמכים על אביזרים סביבתיים כמו דלתות ומנעולים‬
‫כדי שיווסתו את פעולות הגומלין שלהם עם אחרים ויגנו על שטחם‪ .‬קרבה רבה מידי‪ ,‬עומס חברתי‬
‫ומגבלות חברתיות הם מקורות פוטנציאליים לעימותים בין אישיים‪.‬‬

‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 12‬מתוך ‪105‬‬

‫לעיצובם של עצמים לא ניידים ומיקומם בחלל‪ ,‬המרחב הקבוע‪ ,‬יש השפעה גדולה מאוד על איכות החיים‪.‬‬
‫בנוסף השליטה היא מוגבלת באזורים ציבוריים כמו מעליות ומסדרונות‪ ,‬מקומות אלו מהווים איומים‪,‬‬
‫והם נקשרים לרגשות שליליים של ריחוק‪ ,‬חוסר שביעות רצון ובדידות‪.‬‬
‫סביבת המגורים מורכבת גם מהעולם הטבעי אשר כולל אקלים‪ ,‬נוף‪ ,‬בעלי חיים‪ ,‬צמחים ועוד‪ .‬הוא מספק‬
‫משאבים חיוניים להישרדות של כל המינים‪ .‬עם זאת‪ ,‬חוסר תשומת לב לשימור העולם הטבעי וניצול‬
‫הרסני של המשאבים הטבעיים שלנו מסכנים אותנו‪.‬‬
‫מעבר לאספקת משאבים חיוניים להישרדות‪ ,‬העולם הטבעי גם מעניק משמעות מיוחדת לחיי היום יום‬
‫שלנו‪ .‬לפי דובוס‪ ,‬בני אדם צריכים תחושת קרבה לטבע‪ ,‬מה שנובע מהמורשת ההתפתחותית שלנו‪ .‬הקרבה‬
‫מתבטאת באהבתנו אל חיות מחמד‪ ,‬צמחים‪ ,‬הנאתנו מטיולים בפארק ומשחיה בים‪.‬‬
‫נישה – באקולוגיה‪ ,‬נישה מתייחסת למעמדם של יחידים וקבוצות בתוך מבנה חברתי‪ .‬מכיוון שקבוצות‬
‫דומיננטיות מפלות על רקע מאפיינים אישיים או קבוצתיים כגון צבע‪ ,‬מגדר‪ ,‬העדפה מינית וכו'‪ .‬אנשים‬
‫רבים נאלצים להתחבר לנישות המגבילות את ההזדמנויות‪ ,‬הזכויות והשאיפות שלהם‪ .‬קבוצות דומיננטיות‬
‫משתמשות בכוח ע"מ לדכא אוכלוסיות פגיעות‪ ,‬ובכך יוצרות ומחזקות עוני‪ ,‬אבטלה כרונית‪ ,‬מחסור בדיור‬
‫זול וכדומה‪ .‬בייחוד בקהילות של אנשים אשר ממוקמים בנישות שנדחקות לשוליים‪ ,‬כאלו שיש עליהן‬
‫סטיגמות כמו "מכור לשעבר"‪" ,‬חסר בית" וכו'‪.‬‬
‫יחידים‪ ,‬משפחות וקבוצות‬
‫במהלך מסלול החיים‪ ,‬יחידים‪ ,‬משפחות וקבוצות חווים מסלולי התפתחות ייחודיים‪ .‬אותן חוויות יוצרות‬
‫תהליכי גומלין ייחודיים שחוזרים בנקודות שונות במסלול החיים‪ .‬תהליכים התפתחותיים אלה מתרחשים‬
‫בתוך הקשר של זמן היסטורי‪ ,‬חברתי ואישי‪ .‬אנשים אשר נולדו באותה תקופה חווים השפעות מעצבות‬
‫משותפות‪ ,‬אשר להן השפעה עמוקה על ההזדמנויות והשאיפות שלהם‪ .‬הם עוברים תהליכי התבגרות‬
‫והזדקנות דומים אשר שונים מאנשים שנולדו בתקופות אחרות‪.‬‬
‫התפתחות ביו פסיכולוגית אישית מושפעת גם מזמני אירועים חשובים במשפחה‪ ,‬בסביבה או בקהילה‪ -‬זהו‬
‫נקרא הזמן החברתי‪ .‬בתוך ההקשר של זמן היסטורי וזמן חברתי‪ ,‬אנשים יוצרים את המשמעות האישית‬
‫שלהם מחוויות החיים‪ .‬גם זמן אישי‪ ,‬משפיע עמוקות על ההתפתחות האנושית‪ .‬בעצם‪ ,‬התפיסה של מסלול‬
‫חיים מבינה את ההשפעה של היבטים היסטוריים‪ ,‬חברתיים ואישיים על ההתפתחות השונה של בני האדם‪.‬‬
‫במהלך מסלול החיים בני אדם מתמודדים עם גורמי לחץ ועם הדרישות הנלוות להם‪ .‬גורם לחץ יכול להיות‬
‫שינוי‪ ,‬איבוד מקום עבודה‪ ,‬פרידה וכו'‪ .‬אותו גורם יוצר דרישה מהיחיד ומהקהילה‪ .‬כאשר אנו חשים כי‬
‫המשאבים הפנימיים או החיצוניים שלנו לא מספיקים כדי להתמודד עם גורם מלחיץ כלשהו‪ ,‬אנו חווים‬
‫לחץ‪ .‬עוצמת הלחץ נקבעת על ידי הממדים של גורם הלחץ עצמו‪ ,‬המשמעות שלהם ליחיד או לקבוצה‬
‫והנגישות למשאבים סביבתיים‪.‬‬

‫עמוד ‪ 12‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 13‬מתוך ‪105‬‬

‫כשאנחנו מתמודדים עם לחץ נוצר תהליך של הערכה ראשונית‪ ,‬מודעת או לא מודעת‪ ,‬כשאנחנו בוחנים‬
‫אותו‪ .‬אנחנו תופסים לחץ כאתגר‪ ,‬כשאנחנו מאמינים שיש לנו מספיק משאבים להתמודד איתו‪ .‬מצד שני‬
‫כשאנחנו חשים כי יש איום של נזק או אובדן‪ ,‬נוצרים רגשות של פגיעות וסכנה‪ .‬תחושה זו היא מאוד‬
‫אינדיווידואלית‪ ,‬איום עבור אדם אחד‪ ,‬יכול להיות אתגר עבור בן אדם אחר‪.‬‬
‫כשגורם לחץ נתפש כאיום‪ ,‬תהליך של הערכה שנייה מתרחש שבו אנו שואלים את עצמנו "מה אני יכול‬
‫לעשות ע"מ להתמודד עם מצב זה?"‪ .‬אז אנחנו מתחילים לנסות להתמודד עם גורם הלחץ‪ .‬דרכי התמודדות‬
‫מורכבים בעיקר ממאמצים לשלוט ברגשותינו ו‪/‬או שימוש במשאבים האישיים (כישורי פתירת בעיות‪,‬‬
‫גמישות‪ ,‬מוטיבציה וכו') והסביבתיים (קבוצות תמיכה לא רשמיות כמו חברה ‪ ,‬שכנים ועוד) שלנו‪.‬‬
‫כאשר מאמצי ההתמודדות שלנו יעילים‪ ,‬אנו חשים תחושה של הקלה‪ .‬כאשר מאמצינו נכשלים‪ ,‬המתחים‬
‫הפיזיולוגיים והרגשיים שלנו מתעצמים מה שיכול להוביל למאמצים מוגברים‪ ,‬לשיתוק או לתגובות‬
‫פיסיות‪ ,‬רגשיות או חברתיות לקויות‪ .‬זה עלול ליצור יותר גורמי לחץ והתדרדרות לעבר החמרה במצב‬
‫והשמדה עצמית‪.‬‬

‫מודל החיים‬

‫התפקיד (‪ )function‬המקצועי‬

‫מתחלק לשתי רמות‪:‬‬

‫‪ .1‬ברמת הפרקטיקה הישירה – התפקיד המקצועי הוא להגדיל את רמת ההתאמה בין הצרכים‪ ,‬היכולות‬
‫והשאיפות של פונה (יחיד‪ ,‬משפחה‪ ,‬קבוצה‪ ,‬קהילה) לבין המשאבים והתמיכה הסביבתית שלו‪ .‬דרך‬
‫תהליכים של הערכה הדדית‪ ,‬העובד ומקבל השירות קובעים מה יהיה המיקוד בפרקטיקה‪ ,‬כאשר הם‬
‫בוחרים אם‪:‬‬

‫לשפר את יכולתו של האדם להתמודד עם גורמי לחץ דרך כישורי הערכה והתנהגות אישיים יעילים‬ ‫א‪.‬‬
‫יותר‪ .‬כך שתשתנה התפיסה‪ ,‬הרגשות או ההתנהגות והיכולת להתמודד עם גורם הלחץ תשתפר או‬
‫שההשפעה השלילית שלו תצטמצם‪.‬‬

‫להשפיע על הסביבות החברתיות והפיסיות כך שייענו יותר לצרכיו של האדם‪ .‬ע"י השפעה חיובית על‬ ‫ב‪.‬‬
‫התגובות הסביבתיות‪ ,‬אנשים מקבלים גישה לתמיכה ולמשאבים הרצויים‪ ,‬ומפתחים שליטה רבה‬
‫יותר על חייהם‪.‬‬

‫לשפר את איכות יחסי הגומלין בין האדם לסביבה‪ ,‬כך ששני הצדדים מתאימים את עצמם לצרכים‬ ‫ג‪.‬‬
‫והדרישות של הצד השני‪.‬‬

‫עמוד ‪ 13‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 14‬מתוך ‪105‬‬

‫‪ .2‬ברמת הקהילה‪ ,‬הארגונים ופוליטיקה – עו"סים כיום עובדים עם אוכלוסיות פגיעות מאוד‪ ,‬אשר כורעות‬
‫תחת מצבים ואירועים‪ ,‬כאשר הן מרגישות חסרות יכולת לשלוט בהם‪ .‬התיוג של הלקוחות והטלת האשמה‬
‫על מצבם הקשה משפיעה עליהם לרעה‪ ,‬כאשר‪ ,‬הכעס‪ ,‬הדאגה והייאוש מתעצמים‪.‬‬
‫תאגידים וקבוצות אינטרס יוצרים פער אשר הולך וגדל בין העניים לעשירים‪ ,‬כשהעניים הופכים עניים‬
‫יותר והעשירים מתעשרים‪.‬‬
‫כאשר תמיכות קהילתיות ומשפחתיות נחלשות‪ ,‬הידרדרות חברתית מגדילה את הסכנה להתדרדרות‬
‫אישית‪ .‬המשימה של אספקת שירותים לאוכלוסיות פגיעות ומדוכאות הופכת יותר ויותר קשה לביצוע‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬התפקוד המקצועי שלנו חייב לכלול מעורבות ברמת הקהילה‪ ,‬הארגונים והפוליטיקה‪ .‬בתפקוד על פי‬
‫מודל החיים‪ ,‬תפקוד מקצועי כולל‪ :‬שימוש במשאבים הקהילתיים ע"מ לשפר את חיי הקהילה‪ ,‬להשפיע על‬
‫ארגונים כך שיפתחו מדיניות ושירותים אחראיים‪ ,‬והשפעה פוליטית על חוקים ותקנות מקומיות ומדיניות‪.‬‬
‫כך מוחלפת השיטה של מטרה מול פעולה‪ ,‬בשילוב של סיבה ופעולה כחלקים חיוניים בעבודה סוציאלית‪,‬‬
‫על פי מודל החיים‪ .‬המקצוע עבר קונפליקטים בין אישיים ואידיאולוגיים כאשר יש את אלו שהדגישו‬
‫הבאת שינוי חברתי למען צדק חברתי‪ -‬אלו הדגישו את ה"מטרה" כמאפיין הראשי והעיקרי של עבודה‬
‫סוציא לית‪ ,‬ויש את אלו שהדגישו את ה"פעולה" כמאפיין העיקרי‪ .‬ה"פעולה" היא התהליך בו משתמשים‬
‫בעלי המקצוע כדי להביא לידי שינוי אישי‪ .‬במציאות‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬כדי להשיג מטרה נדרשת פעולה‬
‫(טכנולוגיה‪ ,‬שירותים‪ ,‬תוכנית)‪.‬‬
‫הגדרת בעיות (יחסי גומלין בין אדם לסביבה)‬
‫הדרך שבה מגדירים בעיה‪ ,‬קובעת רבות על איך יטפלו בה‪ .‬יש שימוש בפסיכופתולוגיה אשר מובילה למבט‬
‫חד ממדי על בעיה מסוימת‪ -‬טיפול ברמה הפרטנית בלי הסתכלות סביבתית והתייחסות למנגנונים‬
‫שמקיפים את הבעיה‪.‬‬
‫אם הבעיות בחיים יוגדרו כנטועות בפתולוגיה חברתית‪ ,‬ההתערבות כנראה תושג בתנאים של מוסדות‬
‫חברתיים‪ ,‬בפעולה חברתית (או במודל עימות)‪.‬‬
‫אם גורמי לחץ מוגדרים כיחסי גומלין בין אדם לסביבתו אשר אינם מותאמים‪ ,‬אז ההתערבות יכולה‬
‫להיתפס כשיפור רמת ההתאמה בין צרכי האדם והקבוצה ומשאבי הקבוצה והסביבה‪ .‬המטרות יהיו‬
‫הקטנת או העלמת גורם הלחץ אם זה אפשרי וחיזוק כישורי ההתמודדות וחיזוק משאבי הסביבה‪.‬‬
‫מיומנויות הקשורות לפסיכולוגיה יכוונו לכוחות פרוגרסיביים באישיות או בפיתוחה‪ .‬זה כולל יכולות‬
‫תפיסתיות‪-‬תחושתיות‪ ,‬רגשות חיוביים‪ ,‬ויכולות חשיבה ופתירת בעיות‪ .‬תמיכה בשדה הארגוני ובמסגרות‬
‫הפיסיות יובאו לידי ביטוי וייושמו‪ .‬ואם יהיה צורך‪ ,‬העבודה תכלול הגברת ההיענות של הארגון המשפיע‬
‫על הלקוח‪.‬‬

‫עמוד ‪ 14‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 15‬מתוך ‪105‬‬

‫לסיכום‪ ,‬עובד סוציאלי המסתכל דרך עדשה של תפישה אקולוגית‪ ,‬סביר יותר כי יימצא נקודות גישה רבות‬
‫יותר למצב מורכב ופחות ייתכן כי יכניס את לקוחו למבנה תיאורטי צר‪ .‬תיאוריות העבודה והמודלים שלנו‬
‫חייבים להגיב לאנשים ולמצבים שלהם ולא להתאים את בעיות החיים שלהם לדעות ותיאוריות שלנו‪.‬‬
‫סכמה של גורמי הלחץ בחיים‬
‫במהלך מסלול החיים‪ ,‬אנשים מתמודדים עם שלוש בעיות אשר קשורות אחת בשנייה‪:‬‬
‫‪ .1‬שינויים קשים בחיים ואירועים טראומטיים – שינויים בחיים יכולים להיות ביולוגים וחברתיים‪.‬‬
‫השינויים הפיסיים והביולוגיים של גדילה והתבגרות של אדם הם אוניברסאליים‪ ,‬אך הציפיות החברתיות‬
‫והתבניות המקושרות לשינויים אלו משתנים מתרבות לתרבות‪ .‬כך שבגרות מינית היא מצב ביולוגי וגיל‬
‫ההתבגרות הוא מעמד חברתי‪ .‬גורמים ביולוגיים המקושרים לשינויים מיניים מניבים תגובות משתנות‬
‫ודרישות מהסביבה‪.‬‬
‫אנשים חווים לחץ גם מכניסה למצבים חדשים ומעזיבת מערכות ישנות‪ .‬התחלות גורמות ללחץ‪ .‬הן‬
‫ממלאות באי בהירות‪ ,‬בציפיות חדשות ובאתגרים‪ .‬עזיבות הן בדרך כלל יותר מלחיצות מהתחלות והן‬
‫בד"כ מלוות בכאב ובשינוי‪ .‬שינויים לא צפויים בחיים מלחיצים יותר מאלו הצפויים‪ .‬כאשר ההתחלה או‬
‫הסיום בחיים מופיע בשלב מוקדם או מאוחר מידי‪ ,‬סביר כי זה יהיה מלחיץ‪ .‬הפתאומיות‪ ,‬הגודל והמידיות‬
‫של אירועים טראומטיים יוצרים מצוקה אישית ומשקעים ארוכי טווח של כאב‪.‬‬
‫‪ .2‬לחצים סביבתיים – הסביבה החברתית והפיסית מספקת משאבים אינסטרומנטאליים ותמיכה רגשית‬
‫חיונית לחיי היום יום‪ ,‬אך היא גם יוצרת בעיות ולחצים רבים‪ .‬ישנם אנשים אשר יש להם משאבים‬
‫ארגוניים ואינפורמטיביים‪ ,‬אך הם לא מסוגלים להשתמש בהם‪ .‬יש אחרים שמבנים ארגוניים ורשתות לא‬
‫מגיבות לצרכים שלהם‪ .‬ויש מקרים כאשר משאבים ארגוניים ורשתות חיוניים לא קיימות‪ ,‬וצרכיהם של‬
‫האנשים לא ממולאים‪.‬‬
‫‪ .3‬תהליכים בין אישיים לקויים – בתגובה לשינויים בחיים וללחצים סביבתיים‪ ,‬המשפחה והקבוצה‬
‫משמשים כחוצץ וכמשאב‪ .‬עם זאת‪ ,‬יחסים בעיתיים בסביבה ותבניות תקשורת לקויות עלולות לגרום‬
‫להרעה במצב הלחץ ו‪/‬או להפוך לגורם לחץ חדש‪ .‬תהליכים משפחתיים וקבוצתיים לקויים באים לידי‬
‫ביטוי בהתנהגויות כגון הטחות אשמה‪ ,‬בריתות‪ ,‬נסיגה ותוקפנות‪ .‬התנהגויות אלה פוגעות ביחיד ובקבוצה‪,‬‬
‫אך הן גם יכולות לשמור על תפקוד נכון לכאורה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬הטחת אשמה על מישהו מסוים יכולה להפסיק‬
‫בעיות ארגוניות בקבוצה‪ ,‬אך זה יבוא על חשבון היחיד‪ .‬כאשר התנהגויות אלו הופכות לקבועות‪ ,‬הן‬
‫מורידות את הפוטנציאל לתמיכה הדדית‪.‬‬
‫תהליכים לקויים דומים יכולים להתקיים בין עו"סים ולקוחות‪ ,‬בצורה של ציפיות לא מתואמות‪ ,‬חוסר‬
‫הבנה או תפישות לא נכונות‪ ,‬עימותים בין ערכים ושוני ברקע‪ .‬תהליכים אלה מפריעים לתהליך העזרה‬
‫ויוצרים לחץ נוסף עבור הלקוחות‪.‬‬

‫עמוד ‪ 15‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 16‬מתוך ‪105‬‬

‫כאשר גורם לחץ לא מטופל כראוי ולא נפתר‪ ,‬עלולים להיווצר גורמי לחץ חדשים קשורים (תופעת‬
‫ההתפשטות)‪.‬‬
‫הערכה‬
‫במהלך תהליך העזרה‪ ,‬עו"סים מקבלים החלטות מקצועיות שונות‪ .‬החלטות מקצועיות אלה חייבות להיות‬
‫מבוססות על שיקולים מלומדים ומסקנות‪ ,‬בתוך ההקשר של רגישות להבדלים בין פונה לפונה‪.‬‬
‫החלטות ברות תוקף ואמינות תלויות בשלוש משימות הערכה‪ :‬קישור‪ ,‬ארגון ופירוש מידע‪.‬‬
‫קישור המידע – חשוב כי השיפוט המקצועי יסתמך על מידע עיקרי שנאסף‪ .‬אותו מידע כולל‪ :‬טבעם של‬
‫גורמי הלחץ וחומרתם‪ ,‬תפישתו של האדם את תפקידה של הסביבה שלו כעוזרת כנגד גורמי הלחץ או‬
‫כמחמירה אותם‪ ,‬וציפיות‪ ,‬אם יש‪ ,‬מהעו"ס והסוכנות‪ .‬עבודה עם הלקוח בהגדרת גורמי הלחץ ובאיסוף‬
‫מידע רלוונטי משתפת אותו באופן פעיל‪ ,‬וכך הוא מפתח יחד עם העו"ס מוקדי התמקדות וכיוונים‬
‫משותפים‪ .‬מידע זה נאסף מדבריו של הלקוח‪ ,‬מהבחנותיו של העובד בנוגע לתגובות הלא מילוליות של‬
‫הלקוח‪ ,‬תגובות מילוליות ולא מילוליות של אנשים קרובים ללקוח ודו"חות כתובים‪.‬‬
‫ארגון המידע – לקוחות מושפעים מגורמי לחץ רבים אשר מכריעים אותם‪ .‬תרשים עוזר לעובד לארגן את‬
‫המידע‪ .‬ניסוח גורם הלחץ מספק כלי לסידור וארגון המידע‪ .‬בנוסף‪ ,‬תרשים גורם הלחץ מספק קווי מנחה‬
‫להערכה בכל רגע נתון בהתערבות המקצועית‪.‬‬
‫פירוש המידע – משימת ההערכה האחרונה היא לפרש את המידע אשר נאסף ואורגן‪ .‬כדי שהמסקנות יהיו‬
‫תקפות הן צריכות להיות מבוססות על שיקולים מלומדים‪ ,‬ולא על דעות וערכים אישיים ומשוחדים‪ .‬על ידי‬
‫שימוש בהסקת מסקנות בצורה אינדוקטיבית (מהכלל אל הפרט) עו"סים מערבים את הלקוח‪ ,‬והוא מפתח‬
‫הנחות בנוגע לפעולות הגומלין שלו עם סביבתו‪ ,‬בעיקר בנוגע לרמת ההתאמה בין יכולות ומגבלות אישיות‬
‫לבין תמיכות ומכשולים סביבתיים‪ .‬העובד הסוציאלי מיישם ממצאים ותיאוריות רלוונטיות כך שיתאימו‬
‫למצב האישי של הלקוח‪.‬‬
‫משימות ההערכה של איסוף מידע רלוונטי‪ ,‬ארגונו השיטתי וניתוחו הינם דבר שגרתי עבור רוב בעלי‬
‫המקצוע‪ .‬אם זאת‪ ,‬ישנן תכונות אשר הן ייחודיות למודל החיים‪:‬‬

‫‪ )1‬מעורבות של הלקוח בתהליכי ההערכה ופיתוח הבנה הדדית‪.‬‬

‫‪ )2‬הבנת טבעם של יחסי הגומלין בין אדם לסביבתו והבנת רמת ההתאמה בין צרכי האדם ומשאבי‬
‫הסביבה היא משימת הערכה החשובה מכולן‪.‬‬

‫‪ )3‬שימוש בתרשים גורמי הלחץ כדי לארגן ולהעריך מידע‪.‬‬

‫‪ )4‬הדגשת הערכה בכל רגע נתון‪.‬‬

‫עמוד ‪ 16‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 17‬מתוך ‪105‬‬

‫התערבות (מודלים‪ ,‬שיטות ומיומנויות)‬

‫בטיפול‪ ,‬עובד סוציאלי יכול להידרש להתערב ברמה האישית‪ ,‬המשפחתית‪ ,‬הקבוצתית‪ ,‬הקהילתית‪ ,‬ברמת‬
‫הרשת החברתית‪ ,‬הארגון‪ ,‬הסביבה הפיסית או הפוליטית‪ .‬על עובד סוציאלי לעבוד במומחיות בכל אחד‬
‫מהמקרים‪ ,‬תוך מעבר מאחד לשני ככל שיידרש‪ .‬בעבודה על פי מודל החיים‪ ,‬הערכה הדדית של גורמי לחץ‬
‫ורמת ההתאמה בין אדם לסביבתו קובעת את בחירת המודל (שיטת הטיפול) – ולא ההתמחות או ההעדפות‬
‫המקצועיות‪.‬‬
‫בהתבסס על אמונה כי חלק גדול מהשיטות והמיומנויות המקצועיים משותפים לרוב המודלים‪ ,‬מודל‬
‫החיים מדגיש נקודת מבט משולבת בפרקטיקה‪ .‬עבודה על פי מודל החיים מתרחשת בשלבים‪ .‬ישנם שלושה‬
‫שלבים‪ :‬ההתחלתי‪ ,‬המתמשך והסיום‪.‬‬
‫שלבים אלו מהווים מבנה שמאפשר להמשגת ולהמחשת שיטות ומיומנויות מקצועיות‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫בפרקטיקה עצמה‪ ,‬שלבים אלה לא תמיד מובחנים‪ ,‬לעתים קרובות הם מופיעים‪ ,‬נסוגים וחופפים‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫כל ההתחלות מושפעות מסיומים בעבר‪.‬‬
‫בשלב ההתחלתי‪ ,‬הציפייה לטיפול משפיעה על שיטות העבודה והמיומנויות הנבחרות‪ .‬כך‪ ,‬רמת הבחירה‬
‫של אדם (האם הוא ביקש את הטיפול‪ ,‬הוצע לו או נכפה עליו) קובעת את שיטות הפעולה אשר יינקטו‪.‬‬
‫אמנם מודל החיים מציג עקרונות‪ ,‬שיטות ומיומנויות עבור עבודה אינטגרטיבית וגם עבור מודלים‬
‫ספציפיים ‪ ,‬הם לא מעוגנים וקבועים‪ .‬זאת מכיוון שסגנון אישי ויצירתיות של העובד עצמו הינם חיוניים‪.‬‬
‫מקצועיות מכאנית הבא לידי ביטוי בהקרנת רושם של ניטרליות וחוסר אישיות אינה עוזרת‪ .‬מיומנויות‬
‫מקצועיות חייבות להיות משולבת באנושיות‪ ,‬חמלה‪ ,‬וספונטאניות‪ .‬האמפתיה הכנה של עובד סוציאלי‪,‬‬
‫המחויבות והרצון להיות מעורב משפיעים הרבה יותר מלשבת בתנוחה ה"נכונה"‪ ,‬להגיד את המילים‬
‫ה"נכונות" או לעשות את המחוות ה"נכונות"‪ .‬בעלי מקצוע יעילים הינם "אמיתיים בצורה אמינה" ולא‬
‫"עקביים באופן קפדני"‪.‬‬

‫עמוד ‪ 17‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 18‬מתוך ‪105‬‬

‫פיתוח חוזה טיפולי עם לקוחות‬

‫‪Developing therapeutic contract with clients‬‬
‫)‪Cassuto Rothman, J. (2002‬‬
‫חוזים הינם הסכמים בין שני צדדים המגדירים ומתארים את הטבע של מערכת היחסים בניהם‪ ,‬כולל‬
‫האחריות שיש לכל אחד מהצדדים וכולל את הענישה שעלולה לחול במקרים שאחד מהצדדים נכשל‬
‫בעמידה בתנאי הסכם‪.‬‬
‫בכדי להפוך חוזה לתקף עליו להיכתב בחופשיות על ידי שני הצדדים‪ .‬כך שכל צד ייקח חלק בחוזה מתוך‬
‫רצון חופשי‪.‬‬
‫חוזים עשויים להיות פורמליים או בלתי פורמליים‪ ,‬בעל פה או כתובים‪ ,‬או שהם מובנים ע"י שני הצדדים‪.‬‬
‫עבודה סוציאלית מודרנית‪ ,‬בדגש על מחויבות למתן דין וחשבון על מעשיהם (אחריות הדיווח)‪ ,‬הפכה את‬
‫החוזה כחלק בלתי נפרד מהתהליך הטיפולי‪.‬‬
‫לעובדים סוציאליים כאנשי מקצוע‪ ,‬יש כמה סוגים של יחסים חוזיים (יחסים בהם יש חוזים בין הצדדים)‪:‬‬
‫חוזים מעסיקיהם‪ ,‬חוזים עם מקורות מימון‪ ,‬עם חברות ביטוח‪ ,‬עם מקצוע העבודה סוציאלית ועם החברה‪.‬‬
‫חוזים אלו מכווינים‪ ,‬מגדירים ופעמים רבות אף מגבילים את החוזה הטיפולי‪.‬‬
‫חתימה על הסכם‪ /‬חוזה עם לקוח תומכת בערכי המקצוע ובמטרתו‪ .‬על ידי החוזה‪ ,‬העובד והלקוח יוצרים‬
‫מחויבות אחד לשני ולמטרות העבודה המשותפת שלהם‪.‬‬
‫חתימה על החוזה מסייעת בהעצמה של הלקוח ותומכת בהגדרה עצמית ובהסכמה מדעת (הסכמה של‬
‫הלקוח בכל מה שקשור בקבלת החלטות לגבי עצמו)‪.‬‬
‫ג'ונס ואלקבס טוענים כי לפני כתיבת החוזה בין העובד ללקוח‪ ,‬לקוחות מוגדרים כ"מועמדים" ולא‬
‫כלקוחות‪ ,‬ושתהליך כתיבת החוזה בעצמו מסווג את המועמדים כלקוחות‪ .‬לכן החוזה הופך להיות סמל‬
‫משמעותי למחויבות המשותפת של העובד והלקוח לשיפור בעיותיו של הלקוח‪.‬‬
‫תהליך כתיבת החוזה מעודד חיפוש של שפה משותפת‪ ,‬מטרות משותפות ומחויבות משותפת לשיפור חיו‬
‫של הלקוח‪ .‬תהליך כתיבת החוזה ממשיך תוך כדי שהלקוח מקבל שירות‪ ,‬על אף שסוג החוזה והתוכן שלו‬
‫עשויים להיות מגוונים‪.‬‬

‫עמוד ‪ 18‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 19‬מתוך ‪105‬‬

‫טיפולוגיה של חוזי לקוחות – סוגים של חוזים עם לקוחות‪:‬‬

‫קיימים שלושה סוגים שונים של חוזים בהם משתמשים בשירותים החברתיים‪ ,‬בדרך כלל לפי הסדר הבא‪-‬‬
‫מהרחב והמקיף ביותר עד לספציפי ביותר‪.‬‬
‫‪ .1‬חוזה השירות או הסכם השירות – לקוחות לרב לוקחים חלק בחוזה של השירות ברגע של יצירת קשר‬
‫עם השירות‪ .‬חוזה מסוג זה לרב כולל‪:‬‬

‫א‪ .‬יעדים של הסוכנות‪.‬‬

‫ב‪ .‬תיאור התכנים והשירותים של הסוכנות‪.‬‬

‫ג‪ .‬מסגרת הזמן של אספקת השירות (זמני פעילות)‪.‬‬

‫ד‪ .‬תשלום עבור השירות או הסדר פיצויים‪.‬‬

‫ה‪ .‬מדיניות הסוכנות לגבי סודיות‪.‬‬

‫ו‪ .‬זכות לגישה למסמכים (מקרים חריגים בהם יש צורך בהפרת הסודיות)‪.‬‬

‫ז‪ .‬פרסום של קטעי וידאו והקלטות‪.‬‬

‫ח‪ .‬פרסום טפסי מידע‪.‬‬

‫חוזי שירות הם בין הלקוח לסוכנות ולא בין הלקוח לעובד סוציאלי ספציפי‪ .‬על העובד אחריות לוודא‬
‫שהלקוח הבין את תנאי החוזה טרם מתן השירות‪.‬‬
‫‪ .2‬החוזה הראשוני – חוזה זה נכתב עם חוזה השירות או מיד אחריו‪ .‬בחוזה זה העובד והלקוח מסכימים‬
‫כי הם יחקרו ביחד אם העובד והמסגרת יוכלו לסייע ללקוח להשיג את מטרותיו‪ .‬תהליך זה כולל איסוף‪,‬‬
‫שיתוף והערכה של מידע; הגדרת הבעיה; פיתוח תוצאות רצויות; ובדיקה בין אם הסוכנות יכולה לספק‬
‫את המשאבים הנדרשים עבור הלקוח‪.‬‬
‫החוזה הראשוני כולל את מסגרת הזמן שלרב מוגדרת ע"י מסגרת הטיפול ואת מקור המימון‪ .‬החלק הזה‬
‫של כתיבת החוזה עשוי להסתיים תוך שלושה ראיונות (במקרים בהם כל התהליך הוא בין ‪ 12-15‬שבועות)‪.‬‬
‫בשונה מחוזה של השירות‪ ,‬חוזה ראשוני לעיתים עשוי להיות מעט לא רשמי‪ .‬אם כי‪ ,‬מומלץ שהעובד יתעד‬
‫בדיוק את כל התנאים של החוזה הראשוני‪ ,‬כולל מסגרת זמן‪ ,‬בתיק הלקוח‪.‬‬
‫אם זה אפשרי‪ ,‬כדאי שהלקוח יחתום על החוזה בכדי להעיד על המודעות שלו לתוכנית‪.‬‬

‫פרטים אשר מומלץ לכלול בחוזה הראשוני‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ o‬זמני הפגישות‪ ,‬מספר פגישות ומיקום הפגישות‪.‬‬

‫‪ o‬מעבר על קווים מנחים של סודיות‪.‬‬

‫‪ o‬הבטחה ללקוח שהוא מוגן (שהעובד שומר על סודיות) והסכמה על כל פעולה מידית שצריכה‬
‫להיעשות (מקרים של מצבי חירום‪.)..‬‬

‫עמוד ‪ 19‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 20‬מתוך ‪105‬‬

‫‪ o‬החלטה על מי יהיה איש הקשר ממנו ניתן לאסוף מידע‪ ,‬על ידי מי ומדוע‪.‬‬
‫‪ o‬הבהרה מהי הסיבה שלשמה מבקש הלקוח סיוע כעת במילים של הלקוח עצמו‪.‬‬

‫‪ o‬שיחה על כל מדיניות‪ ,‬קווים מנחים או חוקים אשר עשויים להשפיע באופן ישיר על הלקוח‪.‬‬
‫כאשר החוזה הראשוני נכתב ונחתם העובד והלקוח מסכימים ביחד על מטרת העל ומתחילים תהליך של‬

‫יצירת חוזה טיפולי‪ .‬במהלך התקופה הראשונית הזו‪ ,‬מתרחש תהליך שנקרא "‪."Belief bonding‬‬

‫"‪ – "Belief bonding‬זהו תהליך שבו העובד והלקוח מתאחדים‪ .‬זהו תנאי מקדים הכרחי לפיתוח חוזה‬ ‫‪‬‬

‫טיפולי יעיל ומוצלח‪ .‬תהליך זה מתרחש כאשר היכולת של העובד התבססה וכשהלקוח רואה בעובד‬
‫כראוי שישתף איתו מאמץ בהשפעה על השינוי‪.‬‬
‫‪ .3‬החוזה הטיפולי – החוזה הטיפולי מבוסס על חוזה השירות ועל החוזה הראשוני‪ .‬החוזה מספק קווים‬
‫מנחים‪ ,‬את המידע ואת המשאבים ההכרחיים בכדי לפתח את התוכנית הטיפולית‪.‬‬
‫חוזים טיפוליים מהווים תכנית כללית לתהליך השינוי אשר יגיע‪ .‬בדרך כלל חוזים מסוג זה הם רשמיים‪,‬‬
‫כתובים וחתומים על ידי הלקוח והעובד‪.‬‬
‫בבואם לבחור את המסגרת התאורטית המתאימה לטיפול‪ ,‬רשאים העובדים לשתף את הלקוחות‬
‫בבחירתם‪ .‬בחירת מסגרת העבודה תנחה את הגדרת המטרה‪ ,‬את התפתחות היעדים וההתערבויות ועליה‬
‫להיות חלק בלתי נפרד מתהליך כתיבת החוזה הטיפולי‪.‬‬
‫חשוב שהחוזה הטיפולי יהיה רגיש תרבות ויתמוך בערכים‪ ,‬בתפיסת העולם ובמכלול האמונות של הלקוח‪.‬‬
‫כתיבת חוזה ללא רגישות תרבותית עשויה לגרום למתח נוסף ללקוח ואף עשויה להוות מחסום משמעותי‬
‫להצלחה ארוכת טווח‪.‬‬
‫התפתחות החוזה הטיפולי‪:‬‬
‫לחוזה הטיפולי ישנם ‪ 4‬חלקים נפרדים‪:‬‬

‫‪ .1‬מטרת על – מטרה כללית של הטיפול‪.‬‬

‫‪ .2‬מספר יעדים שונים – מטרות ביניים‪.‬‬

‫‪ .3‬התערבויות‪ ,‬טיפולים או פעולות אשר יסייעו להשגת המטרות‪.‬‬

‫‪ .4‬מנגנון ביקורת והערכה של החוזה‪.‬‬

‫חשוב לציין כי יש להשתמש בשפה שברורה ללקוח בעת כתיבת החוזה‪.‬‬
‫תיאור מקרה להמחשת תפקיד החוזה הטיפולי – פיטר‪ ,‬לקוח עם היסטוריה של מחלה נפשית שבקרוב‬
‫עומד להשתחרר מאשפוז פסיכיאטרי‪ .‬לפיטר יש קושי להקפיד על נטילת התרופות שלו‪ ,‬אין לו תמיכה‬
‫משפחתית כלשהי‪ ,‬אין לו אמון ואף מפחד מעובדים סוציאליים והוא רוצה מאוד לחזור לקהילה‪ .‬פיטר‬
‫הופנה למרכז קהילתי לטיפול בבריאות הנפש‪.‬‬

‫עמוד ‪ 20‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 21‬מתוך ‪105‬‬

‫שלבי החוזה הטיפולי יתוארו באמצעות המקרה של פיטר‪:‬‬

‫שלב ראשון‪ :‬מטרות – מטרות העל הן בדרך כלל רחבות וכלליות‪ .‬רצוי שתהיה רק מטרת על אחת והמטרה‬
‫שנבחרה צריכה להיות רחבה מספיק בכדי שתוכל להכיל כמה יעדי ביניים אפשריים‪.‬‬
‫במקרה של פיטר‪ :‬מטרת על אפשרית‪ -‬חזרה לקהילה‪.‬‬

‫שלב שני‪ :‬יעדי ביניים (‪ – )Objectives‬כל יעד ביניים צריך לכלול ‪ 3‬חלקים הקשורים אחד לשני‪:‬‬

‫‪ )1‬הצהרת הפעולה‪ -‬מהו יעד הביניים‪.‬‬

‫‪ )2‬מסגרת זמן‪.‬‬

‫‪ )3‬כלי למדידת הצלחה או כישלון של היעד‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬הקווים המנחים הבאים עשויים לסייע לעובד וללקוח בהגדרת יעדי הביניים‪:‬‬

‫היעד תמיד צריך לשקף את רצונו של הלקוח‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫יש להקפיד על מספר הגיוני של יעדי ביניים‪ .‬מספר רב של יעדים עלול להציף את הלקוח או לפזר את‬ ‫‪‬‬

‫האנרגיה של הלקוח כך ששום יעד לא יושג‪ .‬מספר מועט של יעדים עלול להגביל את האפשרויות‬
‫לפעולה‪ .‬באופן כללי‪ ,‬שלושה או ארבעה יעדים זה מספר יעדים מספיק‪.‬‬

‫היעדים צריכים להיות פשוטים‪ ,‬ספציפיים וכתובות במילים של הלקוח‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫היעדים צריכים להיות כאלו שניתן למדוד וכאלו שניתן להשיג במסגרת הזמן שהוקצבה בחוזה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫היעדים צריכים להיות מסודרים לפי סדר עדיפויות‪ .‬אם הלקוח בעל מוטיבציה גבוהה להשגת יעד‬ ‫‪‬‬

‫מסוים‪ ,‬או שיעד אחד דחוף יותר מאחרים‪ ,‬יש למקם את החשוב ודחוף קודם לכן‪.‬‬

‫היעדים צריכים להיות ברי השגה ולצרוך מאמץ הגיוני עבור כל יעד‪ .‬חוויית הצלחה תסייע למוטיבציה‬ ‫‪‬‬

‫של הלקוח בעוד יעדים הדורשים שינוי חיים משמעותי ומסובך או מאמץ קיצוני יעוררו אצל הלקוח‬
‫תחושת כישלון וערך עצמי נמוך‪.‬‬
‫במקרה של פיטר‪ ,‬יעד ביניים אפשרי‪ :‬הגעה למפגשי קבוצת תמיכה (פעולה)‪ ,‬המבוקרת על ידי טופס הגעה‬
‫רשמי של הקבוצה (כלי מדידה) בתוך שבוע (מסגרת זמן)‪.‬‬
‫במאמר מופיעות דוגמאות נוספות המתייחסות למקרה של פיטר‪.‬‬
‫שלב ‪ :3‬התערבויות – התערבויות נועדו בכדי לתמוך ולקדם כל יעד ביניים‪ .‬הם ה"מי" וה‪"-‬מה" של החוזה‬
‫הטיפולי‪ .‬ה"מי" זה בדרך כלל העובד או הלקוח‪ ,‬אך זה גם יכול להיות אדם אחר או קבוצה (הורה‪ ,‬קרוב‬
‫משפחה‪ ,‬אחים ועוד‪ .)..‬ה"מה" מתאר את מה שאותו אדם יעשה‪ .‬בהתערבויות לרב משתמשים ל"מי"‬
‫יעשה "מה"‪.‬‬
‫‪ o‬במקרה של פיטר‪ :‬התערבות אפשרית למקרה של פיטר‪ -‬עובד סוציאלי ("מי") יקים מרפאה‬
‫לבריאות הנפש ("מה") בקהילה אשר תוכל לתת שירות לפיטר‪.‬‬
‫עמוד ‪ 21‬מתוך ‪105‬‬
‫עמוד ‪ 22‬מתוך ‪105‬‬

‫בשל העובדה שהחוזה הטיפולי הינו יוזמה ושיתוף פעולה בין הלקוח לעובד‪ ,‬לשניהם יש אחריות בהגדרת‬
‫ההתערבות‪.‬‬
‫חשוב לקחת בחשבון את ההקשר התרבותי של הלקוח בעת פיתוח אסטרטגיית התערבות אישית ללקוח‪.‬‬
‫אסטרטגיית ההתערבות צריכה להיות בהלימה ולתמוך בצורת החיים‪ ,‬בתרבות ובאישיות של הלקוח‪.‬‬
‫המטרות‪ ,‬יעדי הביניים וההתערבויות יוצרים ביחד את החוזה הטיפולי‪ .‬ההערכה של המטרות היעדים‬
‫מתבצעת כאשרת מסתיימת מסגרת הזמן או לאחר שהושגו יעדי הביניים או מטרת העל‪.‬‬
‫החוזה הטיפולי כמערכת דינאמית ומתפתחת‪:‬‬
‫החוזה הטיפולי הוא כלי הערכה מתמשך בתהליך הטיפולי‪ .‬לכל יעד ביניים יש כמה תוצאות אפשריות‪:‬‬

‫‪ .1‬יכול להיות שהשיגו את היעד‪.‬‬

‫‪ .2‬יכול להיות שלא השיגו את היעד‪.‬‬

‫‪ .3‬יכול להיות שהשיגו את היעד באופן חלקי‪.‬‬

‫‪ .4‬יכול להיות שהיעד היה בלתי ניתן להשגה מסיבות שונות‪.‬‬

‫יעדים שהושגו – כאשר הושג יעד‪ ,‬יש לציין זאת בחוזה הטיפולי אך לא להסיר יעד זה מרשימת היעדים‬
‫היות ויעד זה עשוי לשמש כמקור לחיזוק חיובי עבור הלקוח‪ ,‬לעודד אותו ולהעלות לו את המוטיבציה‬
‫להמשיך להשיג יעדים נוספים‪.‬‬
‫יעד שהושג זוהי הזדמנות לפתח יעד ביניים חדש אשר יכול להתבסס על היעד הקודם או לפתח דרך פעולה‬
‫נוספת בהתמודדות עם בעיית הלקוח‪.‬‬
‫יעדים שלא הושגו – יעדים שלו הושגו ייתכן כי זה בשל בעיה באחד משלושת השלבים של הגדרת היעד‬
‫(פעולה‪ ,‬כלי למדידת הצלחה או כישלון ומסגרת זמן)‪ ,‬פיתוח המשימות וההתערבויות או גורם חיצוני‪.‬‬
‫חקירה מעמיקה של העובד והלקוח יכולה לסייע באיתור ואף יכולה לתקן את היעד כך שהוא יושג באופן‬
‫שונה‪ .‬אם גם לאחר שהעובד והלקוח עושים סקירה ונראה כי היעד בלתי ניתן להשגה יש להסיר יעד זה‬
‫ולהחליפו ביעד אחר‪.‬‬
‫בעיות בהצהרת היעדים‪:‬‬

‫בעיות הקשורות בפעולה – פעולות שהן בלתי אפשריות בשל מחסומים פיסיים‪ ,‬פסיכולוגיים‪ ,‬רגשיים‬ ‫‪‬‬

‫או חברתיים לא יסייעו בהצלחה בהשגת היעד‪.‬‬

‫‪ o‬לפי המקרה של פיטר‪ :‬אם מטרת העל של פיטר היא מעבר לקהילה‪ .‬יעד הביניים אשר יהיה לעבור‬
‫לגור עם אחיו במיאמי כאשר פיטר גם בפוניקס לא יסייע בהשגת הצהרת היעד ולא תואם את‬
‫הרצונות של הלקוח ולכן יעד זה בלתי ניתן להשגה‪.‬‬

‫עמוד ‪ 22‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 23‬מתוך ‪105‬‬

‫בעיות הקשורות במסגרת הזמן – מסגרת הזמן חייבת להיות אחראית ותואמת לרמת הקושי‬ ‫‪‬‬

‫והמורכבות של יעד הביניים‪ .‬הגדרת מסגרת זמן קצרה מידיי תגרום לתסכול הלקוח ויגרום לכישלון‬
‫היעד‪ .‬הגדרת מסגרת זמן ארוכה מידיי תביא לאיבוד המוטיבציה‪ ,‬העניין והדחף‪.‬‬

‫‪ o‬במקרה של פיטר‪" :‬שהות של פיטר בבית בקהילה למשך ‪ 3‬ימים"‪ -‬עשויה להיות מסגרת זמן קצרה‬
‫מידיי‪ ,‬בעוד ש"שלושה חודשים" זו מסגרת זמן ארוכה מידיי למשימה זו‪.‬‬

‫בעיות הקשורות בקריטריון המדידה – יש פעמים בהן הקריטריון למדידה הצלחה או כישלון לא‬ ‫‪‬‬

‫מצליח למדוד אותם במדויק‪ .‬ייתכן אף שלא ניתן למדוד זאת‪.‬‬

‫בעיות הקשורות לשיטת ההתערבות או משימות‪ -‬ייתכן מצב בו יעד לא יושג אם ההתערבות שנבחרה‬ ‫‪‬‬

‫להשיג יעד זה לא מתאימה או לא מתקשרת ליעד‪.‬‬

‫יעדים שהושגו באופן חלקי – ייתכן שמקרה כזה נגרם בשל אחת הבעיות שהוצגו קודם לכן‪ ,‬על כן יש‬
‫לשכתב ולנסח מחדש את היעד‪ ,‬להרחיב את מסגרת הזמן ועוד‪.‬‬
‫יעדים שאינם ניתנים להשגה – לעיתים היעדים שנבחרו עשויים להיות בלתי ניתנים להשגה ייתכן בשל‬
‫מספר גורמים‪ :‬הגבלה של התוכנית של הסוכנות‪ /‬השירות‪ ,‬הגבלה של המדיניות‪ ,‬שינויים במערכת‬
‫התמיכה של הלקוח ויעדים הניתנים לשינוי‪.‬‬
‫סיכום‪:‬‬
‫חוזה טיפולי לרב משרת כמה תפקידים בו זמנית‪ .‬החוזה מסייע בהגדרה עצמית‪ ,‬בהעצמה‪ ,‬במיקוד תשומת‬
‫הלב של הלקוח ושל העובד ביעדים ובמשימות הספציפיות‪ .‬החוזה הטיפולי הוא משאב נהדר להערכה‬
‫ולמדידת ההתקדמות לאורך הטיפול וגם נועד לספק כלי אובייקטיבי למדוד את ביצועי הסוכנות‪ ,‬מקורות‬
‫המימון‪ ,‬הלקוח והעובד הסוציאלי‪.‬‬
‫החוזה הטיפולי מהווה בסיס להתפתחות המקצועית של מקצוע העבודה סוציאלית והוא מעודד חקירה של‬
‫דרכי טיפול ושינוי במערכת הלקוח‪.‬‬
‫החוזה הטיפולי הינו כלי נהדר המסייע לעובד וללקוח לחקור את המקורות לשינויים יעילים ואפשריים‬
‫במערכת של הלקוח‪.‬‬

‫עמוד ‪ 23‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 24‬מתוך ‪105‬‬

‫מיומנויות הברית הטיפולית‬

‫)‪Ch. 3: Beginnings and contracting kills (pp.76-112‬‬
‫)‪Shulman, L (2009‬‬
‫במהלך הפרק נחקור מודלים להערכה שיכולים להיות מועילים לעובד הסוציאלי כדי לקבל תמונה ברורה‬
‫על הקשר של הלקוח עם הסביבה‪.‬‬
‫פגישות ראשונות בכל מערכת יחסים הן חשובות‪ .‬אם הפגישה נערכה כראוי היא מהווה את הבסיס לעבודה‬
‫יעילה וניתן להתחיל לחזק את הקשר הטיפולי בין העובד ללקוח‪ .‬במידה והפגישה הראשונה לא עברה‬
‫כראוי‪ ,‬היא עלולה לגרום לפונה לוותר על השירות המוצע‪.‬‬
‫מיומנויות העובד שנועדו לעזור לפונה לנהל את בעיותיו‪ ,‬כוללות‪:‬‬

‫הבהרת מטרות העובד ותפקידו – הצהרה של העובד הסוציאלי שנאמרת בפתיחה ומתארת מטרה‬ ‫‪‬‬

‫כללית של הפגישה‪ /‬השירות‪ ,‬ומספקת רעיון כלשהו בנוגע לדרך שבה העובד יכול לעזור‪.‬‬

‫חתירה לקבלת משוב מהלקוח – מאמץ שנעשה ע"י העובד כדי לקבוע את התפיסה של הלקוח בנוגע‬ ‫‪‬‬

‫לצרכיו שלו‪ .‬החוזה הטיפולי מכיל את הבסיס המשותף השירות והצרכים של הלקוח‪.‬‬

‫לחלק את דאגותיו של הלקוח ("פירוק הבעיה") – לעזור ללקוח לפרק את הבעיות שלו לחלקים קטנים‬ ‫‪‬‬

‫שאיתם ניתן להתמודד‪ .‬למשל‪ :‬לא בעיה בזוגיות אלא מיקוד ספציפי בפן ספציפי תקשורת‪ ,‬אמון וכו'‪.‬‬

‫לתמוך בלקוח בנושאים הנחשבים לטאבו (תמיכה באזורי ה'טאבו') – לעזור ללקוח לדבר על נושאים‬ ‫‪‬‬

‫ודאגות שלרוב לא מדברים עליהם (מין‪ ,‬מוות סמכות ועוד)‪.‬‬

‫להתמודד עם נושאים הקשורים לסמכות וגבולות – מתייחס למאמצי העובד להבהיר ציפיות הדדיות‪,‬‬ ‫‪‬‬

‫עניינים הקשורים בסודיות ונושא הסמכות‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬בפרק ישנה התייחסות לרגישות תרבותית‪ ,‬הכוונה כאן היא לדרכים שבהם אנו מעצבים את‬
‫ההנחות שלנו ואת ההתערבות שלנו כדי שיהיו מכבדות ומתאימות לאוכלוסייה הספציפית איתה אנו‬
‫עובדים‪.‬‬
‫הדינאמיקה בקשר חדש‬
‫קשר חדש‪ ,‬בייחוד כזה שיש בו בעל סמכות‪ ,‬מתחיל באופן זמני‪ .‬הלקוח מסתכל על בעל הסמכות כבעל‬
‫יכולת להשפיע על חייו‪ .‬לעיתים ללקוחות יש סטריאוטיפים עקב חוויות קודמות עם בעלי מקצוע‪ .‬לכן‪,‬‬
‫תחילה יש לחקור את המציאות הקיימת‪ .‬במפגש עם בעל סמכות יכולים להיות סיכונים‪ ,‬לכן לקוחות‬
‫בוחנים את המצב לפני שהם בוחרים לחשוף את עצמם‪.‬‬

‫עמוד ‪ 24‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 25‬מתוך ‪105‬‬

‫העובד חייב להיראות כמי שעוזר ללקוח בבעיותיו‪ .‬כל זמן שהלקוח אינו בטוח לגבי הסיבה לקשר ומה‬
‫תפקידו של העו"ס‪ ,‬הוא לא יוכל לעשות בקשר שימוש יעיל‪ .‬גם בעבודה עם פונים בכפייה‪ ,‬חשוב שהפונה‬
‫ידע שיש לו שליטה בקשר‪.‬‬
‫החלטה ראשונה – התייחסות נוספת לתהליך הראשוני הוא בהבנה שהפונה הוא זה שעושה את ההחלטה‬
‫הראשונה‪ ,‬זאת ההתחייבות של הלקוח לעובד‪ ,‬להתחיל לפתח את הברית הטיפולית‪ .‬ללא ההתחייבות של‬
‫הלקוח לעובד הקשר ביניהם יכשל‪ ,‬באופן שלקוחות יכולים לנשור מהטיפול או להיראות כמי שמבצעים‬
‫שינוי אך זה לא באמת קורה‪ .‬כשמדובר בלקוחות בכפייה‪" ,‬אשליה של עבודה" באה לידי ביטוי בכך‬
‫שהלקוח אומר לעובד מה שהוא רוצה לשמוע ולא באמת מה שהוא מרגיש‪.‬‬
‫החלטה שניה – נעשית כאשר העובד והפונה מגיעים לשלב העבודה‪ .‬בשלב ההתחלתי‪ ,‬אפשרי כי הפונה לא‬
‫מודע לעבודה הקשה שבפניהם‪ ,‬הנושאים הקשים שעליהם להתמודד עימם‪ ,‬והאחריות והמחויבות האישית‬
‫שלו בתהליך‪ .‬כאשר הוא הופך להיות מודע לקושי הוא צריך להחליט אם להמשיך בקשר או לא‪.‬‬
‫החלטה שלישית – מגיעה כאשר הלקוח יודע שנשאר מעט זמן לקשר הטיפולי‪ .‬בנקודה זו שנקראת‬

‫"‪ ,"doorknob therapy‬הלקוח צריך להחליט האם להתמודד בנושאים הקשים והחשובים ביותר‪.‬‬

‫ארבעת הגורמים שמשפיעים על החוזה הראשוני‪:‬‬

‫‪ .1‬הגורם הראשון – הוא הפרדיגמה הרפואית עצמה‪ ,‬כאשר ישנה גישה בעלת ‪ 4‬שלבים כדי להחליט על‬
‫הטיפול‪ .‬להלן השלבים‪:‬‬

‫בוחנים את הפונה‬ ‫א‪.‬‬

‫מתפתחת אבחנה‬ ‫ב‪.‬‬

‫מתכננים טיפול‬ ‫ג‪.‬‬

‫מעריכים את התוצאות‬ ‫ד‪.‬‬

‫לכן במקרה זה‪ ,‬הדגש בשלב הראשון הוא לקבל מידע ולאסוף עובדות על הלקוח‪ .‬במצבים מסוימים עובד‬
‫צריך לבצע אינטק מפורט בצורה שמצריכה להשיג את ההיסטוריה הפסיכולוגית של הפונה‪ ,‬כך שהעובד‬
‫נותן מעין אבחנה אודות הפונה מראש‪ .‬במצבים מסוימים‪ ,‬מספקים צ'ק ליסט שינחה את התגובות של‬
‫העובד‪.‬‬
‫בחינה של גישה זו מראה ראשית‪ ,‬שלמרות המחאה על נוקשות המבנה‪ ,‬העובד עצמו מרגיש בטוח יותר בכך‬
‫שיש לו מבנה שמנחה אותו לאורך הראיון הראשוני‪ .‬זה מאפשר לו לשמור על שליטה‪ ,‬להרגיש יותר נוח‬
‫ולפגישה להיות יותר מועילה‪ .‬כמובן שהלקוח יכול להרגיש ההפך‪ -‬חוסר נוחות וחוסר ביטחון בראיון‪.‬‬

‫עמוד ‪ 25‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 26‬מתוך ‪105‬‬

‫שנית‪ ,‬ניתן לעצב את הראיון כך שהעובד יעזור לפונה להרגיש יותר רגוע ועדיין ישיג את המידע הנדרש‪.‬‬
‫ניתן לעשות זאת באמצעות הקדמה לשאלות‪ -‬להסביר לפונה למה הולכים לשאול אותו שאלות‪ ,‬איך‬
‫המבנה של המפגש יראה‪ .‬ברגע שהפונה הבין את מטרת השאלות הוא ישתף יותר פעולה ויספק יותר מידע‪.‬‬
‫הסבר בנוגע לשימוש שיעשה במידע הוא חשוב‪ ,‬כדי לבנות אמון וגם מבחינה אתית‪ -‬לפונה יש זכות לדעת‬
‫אילו שימושים הסוכנות תעשה במידע שהוא מוסר‪ .‬חשוב להבין כי הפונה לא חייב לספק את כל המידע‬
‫המתבקש‪ ,‬אלא אם כן הוא חיוני לכך שיקבל עזרה‪.‬‬
‫‪ .2‬הגורם השני – הוא שעלול להשפיע על חוסר הרצון של העובד להיות ישיר‪ ,‬והוא הסיבה ש"לפני‬
‫שהעבודה מתחילה" חשוב לבנות קשר‪ .‬ההנחה היא שמערכת העבודה תתפתח רק לאחר שמטרת המפגש‬
‫תובהר ותפקיד העובד יתואר‪ .‬בתחילת הקשר פונים מעלים כמעט בעיות‪ -‬מוגדר כנושאים שקורים בחייהם‬
‫אך הם לא הקושי המרכזי‪ .‬התייחסות קודמת הופיעה בהחלטה השניה‪ ,‬המעבר לשלב העבודה וההחלטה‬
‫של הפונה האם להתמודד עם נושאים כואבים יותר‪.‬‬
‫המיומנויות של הבהרת המטרות והתפקידים‪ ,‬באות לידי ביטוי בשלב ההתחלתי ומספקות את מסגרת‬
‫העבודה למעבר הזה‪ ,‬בכך שהן עוזרות לפתח מערכת יחסים חיובית ובייחוד את אלמנט האמון בין הפונה‬
‫לעובד‪.‬‬
‫‪ .3‬הגורם השלישי – הוא הנטייה של העובד להתבייש מבעייתו של הלקוח או הכוונות של העובד‪ .‬בחברה‬
‫שלנו‪ ,‬אדם שיש לו בעיה נחשב לפגיע‪ ,‬חלש ותלותי‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬עובדים לעיתים חשים לא בנוח לדבר על‬
‫בעיותיו של הפונה‪ .‬לעיתים הבעיה כל כך קשה כך שהעובד משתמש במילים אחרות כדי לתאר אותה‪.‬‬
‫כשהמצב הוא כזה אין סיבה שהפונה יפתח בנוגע לבעיה‪.‬‬
‫‪ .4‬הגורם הרביעי – הוא הקושי של העובד להיות ישיר בשימוש בשפה מקצועית ובהסבר ישיר על המקצוע‪.‬‬
‫כתוצאה מכך הרבה פעמים עובדים עונים על שאלה עם שאלה‪ .‬לדוגמא‪' :‬מה אנחנו הולכים לעשות?' 'מה‬
‫היית רוצה שנעשה?'‪.‬‬
‫בניית ברית טיפולית בפגישה הראשונה‬
‫המקום בו נערך המפגש הוא בעל חשיבות כמו גם ההקשר של הסוכנות עצמה‪ .‬החוזה משקף את שני‬
‫הצדדים והוא מספק מסגרת לתהליך שיתרחש בטיפול‪ .‬שוורץ מגדיר את שילוב משימות הסוכנות עם‬
‫משימות הלקוח כפיתוח תפיסת החוזה‪ .‬באמצעות השילוב נוצרים תנאי החוזה‪.‬‬
‫תחילה תפקיד העובד הוא לתווך בין הפונה לסוכנות‪ ,‬מה שיכול להיות קשה יותר במצב של פונה בכפייה‪,‬‬
‫העובד חייב למצוא קרקע משותפת‪ -‬חפיפה בין שירותים מסוימים והקשר לצרכים של הפונה‪.‬‬
‫שוורץ תיאר שלוש מיומנויות קריטיות בשלב זה של העבודה‪:‬‬

‫עמוד ‪ 26‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 27‬מתוך ‪105‬‬

‫‪ )1‬הבהרת המטרות – בשלב של הבהרת המטרות‪ ,‬ישנה חשיבות להשתמש בהצהרת פתיחה פשוטה‬
‫וישירה שמבהירה את מטרת המפגש‪ .‬היא צריכה לשקף בפתיחות את המשימות המשותפות של‬
‫העובד והפונה‪.‬‬

‫‪ )2‬הבהרת תפקידים – בשלב של הבהרת התפקידים‪ ,‬העובד צריך להיות מוכן לשאלה של הפונה אודות‬
‫היכולת של העובד לסייע לו‪ .‬ניתן לענות על כך בשתי דרכים‪:‬‬

‫העובד יפרט את כל הצורות בהן הוא יכול לעזור‪.‬‬ ‫‪.I‬‬

‫העובד יתמקד רק בנושא לגביו פנה הפונה ומציג את העזרה שהוא יכול לתת בנושא זה‪.‬‬ ‫‪.II‬‬
‫בנוסף‪ ,‬העובד יכול לתת דוגמאות למצבים בהם עזר ללקוחות עם בעיות דומות‪ ,‬כך שהוא יקבל יותר‬
‫ביטחון שהוא יוכל לעזור לו‪.‬‬

‫‪ )3‬חיפוש אחר משוב מהפונה ‪ -‬כיצד הפונה תופס את סיכוייו בתהליך‪ .‬ישנה חשיבות לחפש אחר משוב‬
‫הפונה בכדי שהפונה יאשר את הנושאים שעלו האם רלוונטיים או לא‪ .‬המגבלות היחידות שיכולות‬
‫להיות הן המשימות הקשורות בהגדרות הפגישה‪ ,‬העובד לא יכול להציע שירותים שאינם רלוונטיים‪.‬‬
‫המגבלות בעבודה נוצרות עקב השירות של הסוכנות והצרכים של הלקוח אך הן עוזרות לעובד להתפקס‬
‫ובנוסף יכולות להקל על החרדה של הפונה מחדירה לאזורים פרטיים‪.‬‬
‫אלמנטים שונים בחוזה הטיפולי‬
‫תהליך החוזה הטיפולי הוא אינו מכאני‪ .‬בראיון הראשוני‪ ,‬סביר כי העובד ירצה להבין מדוע הפונה פנה‪ ,‬מה‬
‫הדאגות שלו לפיכך להבין איזה תכנית טיפול נדרשת‪ .‬הסדר בו משתמשים במיומנויות יצירת הברית‬
‫הטיפולית הוא לא חשוב‪ ,‬אלא עצם העובדה שהברית מתחילה להיווצר‪ ,‬שהיא תהליך פתוח ושני הצדדים‬
‫מעורבים בה‪.‬‬
‫ממצאי מחקרים בנושא החוזה הטיפולי‬
‫מחקרים מראים קשר בין היכולת לחפש משוב מהלקוח לבין את היכולת של העובד לסייע‪ .‬תומך בתפיסה‬
‫שכשהלקוח חושב שיש סיכוי‪ ,‬העובד יכול להיות משפיע מאוד‪ .‬גארווין מצא כי אותו עיקרון נכון גם‬
‫בעבודה עם קבוצות‪.‬‬
‫יצירת הברית טיפולית לאורך זמן‬
‫חשוב לציין כי למרות הדגש על יצירת הברית הטיפולית בפגישות הראשונות‪ ,‬הבנייה של הברית ויצירתה‬
‫הינו תהליך שמתרחש לאורך כל הקשר‪ ,‬כאשר גם הפונה וגם העובד מעמיקים את הבנתם בתוכן ובציפיות‬
‫אחד מהשני‪.‬‬

‫עמוד ‪ 27‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 28‬מתוך ‪105‬‬

‫מבחינת העובד אפילו תיאור ברור של המטרה ושל התפקיד‪ ,‬הלקוח יכול לא לשמוע או לא לזכור בגלל לחץ‬
‫וחרדה בפגישה הראשונה‪ .‬גם העובד יכול להרגיש בפגישה הראשונה מוצף וכתוצאה מכך יכול לפספס‬
‫רמזים לבעיות משמעותיות הקשורות בחוזה‪.‬‬
‫ברית טיפולית עם לקוח לא רצוני‬
‫כל הלקוחות בפגישות הראשונות הם אמביוולנטיים‪ .‬ההתנגדות לעבודה מול העו"ס יכולה לנבוע מהתנסות‬
‫קודמת‪ ,‬או בגלל בעיה עם יחסי סמכות‪ .‬ההתנגדות יכולה להופיע בצורה פאסיבית או אקטיבית‪ .‬עוס"ים‬
‫לרוב מעדיפים תגובה אפאתית אך במהרה הם מבינים שהעובדה שהלקוח מפגין התנגדות אקטיבית קלה‬
‫הרבה יותר‪ .‬כאשר לקוח מחליט לא להתחבר לעובד נוצר מעין מכשול בין השניים‪ ,‬לכן כדי להתמודד עם‬
‫התנגדות זו צריך להתייחס ולהתמודד עם המכשול‪ .‬הצעד הראשון הוא כנות‪ .‬במקרים מסוימים לא משנה‬
‫מה העו"ס יעשה הלקוח יסרב לקבל את העזרה‪ ,‬ולכן עלינו לזכור שאנו נשקיע את מירב המאמצים‬
‫להשקיע בלקוח כך שהוא יקבל את הסיוע‪ ,‬אך בסופו של דבר ההחלטה הסופית נתונה בידי הלקוח בלבד‪.‬‬
‫ישנם מקרים שההכרח לקבל טיפול הוא בעצם תחילת השינוי‪ .‬המיומנויות הן אותן מיומנויות (הבהרת‬
‫מטרות ותפקיד העו"ס‪ ,‬וקבלת משוב)‪ .‬בתהליך של המשא ומתן צריך להכניס את המכשולים שעומדים‬
‫בפניהם‪ ,‬כאשר המכשול מזוהה ונחקר הוא מאבד מכוחו כך שהלקוח והעו"ס יוכלו להיות פנויים להמשך‬
‫העבודה והעמקת מערכת היחסים‪.‬‬
‫דוגמא ללקוח שהגיע מרצון אך לא מעוניין בטיפול‪ :‬נפרד לאחרונה מאשתו‪ ,‬מוכר בארגון ומוגדר בה כאדם‬
‫עוין ומתגונן‪ ,‬יש ענייני משמרות על הילדים‪ .‬העו"ס הציגה בפגישה בראשונה את הזכויות המשפטיות שיש‬
‫לו‪ ,‬את משמעות ההתערבות‪ ,‬החתימה אותו על טפסים מתאימים‪ ,‬ובחנה האם הוא מעוניין בסיוע‬
‫לדאגותיו האישיות‪ .‬העוס"ית ניסתה למשוך בעדינות אך בעקביות את מעורבות הלקוח ליחסים אקטיביים‬
‫תוך שימוש באמפתיה אמיתית ‪ .‬גם לאחר ש"התנגד" המשיכה להראות אמפתיה‪ .‬ההתעקשות הכנה של‬
‫העו"ס גרמה ללקוח לפתוח את רגשותיו ולדבר על הנושאים שמדאיגים אותו‪ ,‬רגשות האשמה (על זה‬
‫שהלקוח שם את ילדיו בהשגחה) דבר שפעמים רבות מקשה על ההורים לבקר את ילדיהם‪ .‬בנקודה זו‬
‫היחסים בניהם נפתחו‪.‬‬
‫במחקר שנערך התגלה ששתיקות מביכות מופיעות לאחר שהעו"ס לא הצליח להבין את דברי הלקוח‪.‬‬
‫שתיקות יכולות להיות מסר לכך שהלקוח לא קיבל תשובה ישירה לשאלתו או שהוא מבולבל‪ ,‬הן יכולות‬
‫להצביע על כך שהלקוח מרוחק ומנותק‪ ,‬או שהעו"ס קלע למטרה‪ .‬עוס"ים מרגישים לא בנוח עם שתיקות‬
‫כי הם חווים אותם בתור משוב שלילי‪ .‬במקרה זה כשהשתיקה הופיע העו"ס התעקשה וניסתה להבין את‬
‫משמעות השתיקה ע"י מיומנות שנקראת "כניסה לתוך השתיקה" זאת כדי להבין טוב יותר את הרגשת‬
‫הלקוח ‪ ,‬ומה הוא חושב‪ .‬עם זאת עלינו לזכור שטיפול טוב משולב בספונטניות ועל כן טעויות קורות‬

‫עמוד ‪ 28‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 29‬מתוך ‪105‬‬

‫לרב עוסי"ם חוששים לחקור את נושא מקצועיותם של עובדים קודמים‪ ,‬הדיון קשור באופן עקיף לדרך‬
‫ראית הלקוח את מערכת היחסים הנוכחית‪ ,‬הבעיה נעלמת‪ .‬כשאנו מדברים בצורה ישירה וגלויה‪ ,‬אנו‬
‫נותנים ללקוח הזדמנות לדבר על נושאי טאבו‪ ,‬אנו צריכים להעניק ללקוח תחושת ביטחון שזה בסר ואף‬
‫רצוי לדבר על מערכת היחסים שלנו‪ ,‬אך במידה והלקוח אינו מוכן לדון בנושא זה‪ ,‬יש להניח לו ולחזור לזה‬
‫בשלב מאוחר יותר‪ ,‬כשייווצר אימון גדול יותר‪ .‬תנאי הברית הטיפולית חייבים להיות ברורים‪ .‬הלקוח‬
‫מסוגל להתמודד עם המכשול הבדליות של העו"ס וזה בתנאי שמתקיים דיון כנה וישנה הגדרה ברורה‬
‫לאחריותו של העו"ס‪ .‬יש להבהיר ללקוח שגם במידה והגיע מחוסר רצונו בתהליך‪ .‬שאין אנו נוכל לעזור לו‬
‫ללא שיתוף פעולה מצדו‪ .‬עלינו להסביר לו כי הצלחת התהליך תלויה בו בלבד‪ ,‬שהשליטה נמצאת אצלו‬
‫וכי הוא חייב להתחייב לתהליך‪ .‬הצהרה ברורה של הכללים והמטרות יגרמו ללקוח להבין את חשיבות‬
‫הטיפול (יש לתת ללקוח משוב המטרות)‪ .‬מיומנויות הדרישות למען פיתוח מערכת יחסים חיובית ועובדת‬
‫התאם לברית הטיפולית כוללת‪ :‬חקירת והרחבת השקט‪ ,‬הזדהות עם הרגש הנראה וניסיון לבטא את הרגש‬
‫הבלתי נאמר במילים‪.‬‬
‫ניתן להיעזר בתרשים הבא‪ ,‬להמחשת החסימה שעשויה להתקיים בין הפונה לסוכנות או לעו"ס‪:‬‬

‫פונה ( בעל‬
‫צרכים)‬

‫עו"ס (בעל‬ ‫סוכנות‬

‫כישורים)‬ ‫(שירותים)‬

‫בקצרה – כאשר הפונה מחליט לא להתחבר לעובד‪ ,‬לא משנה מה הסיבה לכך או דרך הביטוי‪ ,‬ישנו מכשול‬
‫בין העובד לפונה‪ .‬לכן‪ ,‬מאמצי העובד לשנות את הגישה של הלקוח כלפי השירות חייבים להיות משולבים‬
‫בהתמודדות עם המכשול‪ .‬הצעד הראשון הוא כנות של העובד עם הפונה בנוגע לקשר שלו עם הסוכנות‬
‫והעובד‪ .‬כאשר הפונה מראה כי הוא לא מעוניין בעזרה או מתנהג באופן עוין כך שהוא מראה התנגדות‪ ,‬זה‬
‫עלול להפחית את הצעת העזרה מהעובד‪ .‬כשעובד חש הקלה כשהפונה לא מגיע לפגישה‪ ,‬המאמצים שלו‬
‫לסייע לפונה עשויים להכיל את אותם רגשות אמביוולנטיים שחש הפונה עצמו‪ ,‬מה שיכול להוביל בקלות‬
‫לנבואה שמגשימה את עצמה שתגרום להתמוטטות היחסים‪ .‬כל מה שיכול העובד לעשות הוא להשקיע את‬
‫מירב המאמצים שלו כדי שהפונה יקבל את הסיוע אבל ההחלטה הסופית היא בידי הפונה בלבד‪.‬‬

‫עמוד ‪ 29‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 30‬מתוך ‪105‬‬

‫מודלים להערכה בשלב ההתחלה‬

‫הסיבות של כותב המאמר לדחיית המודל של הפרדיגמה הרפואית כפרדיגמה מועילה הן‪:‬‬

‫‪ ‬העובדה שהפרדיגמה בצורה של שלבים וכל שלב תלוי בקודמו‪.‬‬

‫‪ ‬אסוציאציה שזהו מודל שלקוח מהרפואה‪.‬‬

‫‪ ‬התמקדות בפתולוגיה‪.‬‬

‫‪ ‬ההנחה שהשינוי מגיע מהעובד ולא מהפונה‪.‬‬

‫התפיסה של אבחנה סוציאלית – כפי שמרי ריצ'מונד כינתה אותה הייתה תהליך מסובך‪ .‬מורכבת מניתוח‬
‫של ‪ 3‬אלמנטים שנמצאים באינטראקציה ביניהם‪:‬‬

‫המצב החברתי‪.‬‬ ‫‪.I‬‬

‫האישיות של האדם או של הקבוצה‬ ‫‪.II‬‬

‫הבעיה‪.‬‬ ‫‪.III‬‬
‫יש לציין כי תוצאות התהליך לא היו ביצירת תווית‪ ,‬אלא ביצירת הבנה של הבעיה וקיומה בחייו של הפונה‪.‬‬
‫הערכה מחדש – מייליק קוראת ל'הערכה מחדש' של הערכה בעבודה סוציאלית קלינית‪ ,‬בהתאם לשינוים‬
‫באוכלוסייה‪ ,‬בסוכנויות ובשיטות הטיפול‪ .‬ההצעה שלה קוראת להכרה ב‪ 3-‬גורמים אשר תורמים להערכה‬
‫ויכולים להשפיע עליה‪:‬‬

‫‪ .1‬השירות שניתן‪ ,‬היקפו וסביבתו הטבעית (מטרות השירות‪ ,‬אוכלוסיית היעד‪ ,‬מסגרת זמן)‪.‬‬

‫‪ .2‬האוריינטציה של הטיפול (פסיכודינמי‪ ,‬התנהגותי)‬

‫‪ .3‬יחידת הטיפול (פרטני‪ ,‬משפחתי‪ ,‬קבוצה קטנה)‪.‬‬

‫חוקרים פיתחו שיטות הערכה שמלמדות את העובד לתת יותר תשומת לב לדברים שיכולים "לברוח"‬
‫מתשומת הלב‪ .‬לדוגמא‪ :‬הסביבה הפיזיולוגית‪ ,‬ההתנהגות בבית המשפחה‪ ,‬הסוכנות והראיון‪ ,‬צורת‬
‫הישיבה במפגש או בחדר ההמתנה וכו'‪ .‬כל אלו יכולים להשפיע על המפגש‪.‬‬
‫מפה חברתית – טרייסי ו‪-‬וויטייקר הציעו להשתמש במפה חברתית כאמצעי להשגת תמיכה חברתית‬
‫לפונה‪ .‬כלי זה עוזר הן לעובד והן לפונה לבחון מקורות תמיכה אפשריים‪:‬‬

‫קיום מקורות בלתי פורמאליים‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫מקורות בלתי פורמאליים אפשריים שלא בהכרח באים לשימוש בידי הפונה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫מחסומים שמונעים התערבות של גורמים חברתיים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫גורמים שיש לקחת בחשבון בשיתוף גורמים לא פורמאליים בתוכנית פורמאלית‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫עמוד ‪ 30‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 31‬מתוך ‪105‬‬

‫המפה החברתית (רשת חברתית) עוזרת לפונה לכמת את האנשים המשמעותיים בחייו בסביבה הביתית‬
‫והאינטראקציה הטבעית‪ .‬זיהוי הרשת החברתית יכול לסייע לפונה לפתח אסטרטגיה לשחרור לחץ‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ישנה חשיבות להתייחס לשוני התרבותי ולהתנהל בטיפול רגיש תרבויות כך שההערכה מכוונת‬
‫תרבות‪.‬‬
‫הערכת הכלי בו נשתמש לביצוע ההערכה עצמה – בכדי להעריך האם הכלי שבו העובד בוחר להשתמש‬
‫בתהליך ההערכה הראשוני של הפונה‪ ,‬ניתן להיעזר במספר שאלות‪ ,‬שאם תשובתן היא כן‪ ,‬הכלי מתאים‪:‬‬

‫‪ .1‬האם המידע שעבר בתהליך מספק הבנה ספציפית שתעזור לי וללקוח בצורה ישירה לעבודתנו יחד?‬

‫‪ .2‬האם הלקוח מודע באופן מלא לסיבת השימוש בכלי ההערכה?‬

‫‪ .3‬האם הלקוח עודכן והסכים לשימוש בכלי והאם הוא בשליטה מלאה בתהליך?‬

‫‪ .4‬האם ניתן להשתמש בתהליך ההערכה כך שלא יפריע בצורה קריטית לתהליך הברית הטיפולית‬
‫ויצירת הקשר בשלב ההתחלה?‬

‫‪ .5‬האם השימוש בכלי ההערכה קריטי לעבודה?‬

‫טיפול במגוון תרבויות‪:‬‬
‫לאם מגדיר זאת כך‪ ,‬תרבות בעבודה סוציאלית מכבדת את המקום של השונה ואת מגוון האנשים ויש לתת‬
‫לה תפקיד מכריע במערכת יחסי העזרה‪ .‬בעבודה עם פונים או משפחות מתרבות מסוימת‪ ,‬יש לשים לב‬
‫לחוזקות ולערכים של התרבות ויחד עם זאת‪ ,‬להיות מודע לאפליה שממנה הם עלולים לסבול‪ .‬השוני יכול‬
‫להתבטא גם במגדר‪ ,‬זהות מינית‪ ,‬מעמד‪ ,‬יכולות פיזיות וכל דבר שמאפיין אוכלוסייה מסוימת‪ .‬חוסר‬
‫רגישות תרבותית יכול ליצור מחסום בין העו"ס לפונה‪ ,‬במיוחד בתחילת השלב הטיפולי‪ .‬העובד מסתכן‬
‫בכך שהוא לא מפרש נכון התנהגות של הפונה‪ ,‬ערכים או גישה אם הוא לא מכיר את התרבות השונה‪ .‬לכן‬
‫יש ללמוד על התרבות השונה מידע או מהפונה עצמו‪.‬‬
‫עבודה עם מקסיקנים אמריקאים‬
‫לאם ציין במחקרו כי המשפחה המקסיקנית משמשת כ"מקור של תמיכה וזיהוי ברגעי משבר"‪ .‬ההגדרה‬
‫של משפחה אצל מקסיקנים היא רחבה יותר מאלו שחיים בבית וכוללת אנשים משמעותיים בחייהם כחלק‬
‫מהמשפחה‪ .‬גברים בקהילה נחשבים מכובדים‪.‬‬
‫עבודה עם אפרו אמריקאים‬
‫לאם מציין כי מדובר בקהילה בעלי מערכת יחסים קרובה‪ ,‬תרבות בה הסמכות והאחריות ידועה‪ .‬בעבר‬
‫סבלו מעבדות‪ ,‬אך הם שרדו כיחידה פועלת שדואגת לצרכי הפרט‪ .‬הכנסייה תופסת מקום מרכזי בקהילה‪.‬‬
‫בקהילה ישנם קשרי משפחה חזקים‪ ,‬עובדים בשביל לתמוך במשפחה‪.‬‬

‫עמוד ‪ 31‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 32‬מתוך ‪105‬‬

‫התנהגות מכבדת מצד העובד יכולה להוות דבר שישבור את המחסום שלהם‪ .‬דרך לשבור זאת היא לקרוא‬
‫למבוגרים בשם משפחתם‪ ,‬דבר שלא היה בעבדות‪.‬‬
‫עבודה עם אינדיאנים אמריקאים‬
‫מומלץ שהעו"ס יערב טקסים בהתערבות‪ .‬נתינת מתנות‪ ,‬שירות האל‪ ,‬ועירוב המשפחה בתוכנית ההתערבות‬
‫כיוון שהם משמשים מערכת תומכת בתרבות הזו‪ .‬נתינת כבוד למבוגר‪.‬‬
‫נושאים שעולים בעבודה עם גזעים שונים‬
‫פרוקטור ודוויס ראו את הגזע כמרכיב חשוב בפרקטיקה ואת השורשים של חוסר ההבנה כדבר שמערבב‬
‫בין הגזעים‪ .‬הערבוב בין הגזעים יכול להוות דבר שלילי בשביל מי שעובד עם גזעים שקרובים אחד לשני‪.‬‬
‫קבוצות המיעוט מתרחקות מעזרת המערכת‪ .‬במקרה הגרוע ביותר החברה עלולה להיות מלאה בקבוצות‬
‫מיעוט קטנות שמקבלות עזרה מלבנים שמבינים מעט מאוד לגביהם והפונים לא רוכשים להם הרבה אמון‪.‬‬
‫הכותב טוען כי כבוד לפונה חשוב מאוד לפונים שהם מיעוט‪ .‬דרכים להראות לפונים שמכבדים אותם‪:‬‬
‫קבלת פנים חמה‪ ,‬להעלים מחסומים פיזיים‪ ,‬לפנות בשם משפחתם‪ ,‬לתת אפשרות להתמקם לפני‬
‫שמתחילים לדבר‪ ,‬סודיות בצורה מקסימאלית‪.‬‬
‫למידת הגישה הבין תרבותית‪:‬‬
‫ישנו דגש על גישה רגישת תרבויות‪ .‬חשוב להיות נקיים מסטריאוטיפים‪ .‬להשרות אווירה בה לכל תרבות יש‬
‫מקום וכבוד‪.‬‬
‫סיכום‪:‬‬
‫כל הקשרים החדשים‪ ,‬בייחוד בין אנשים בעלי סמכות‪ ,‬מתחילים באופן זמני‪ .‬המיומנויות להתערבות‬
‫בתחילת הקשר כוללות את הבהרת המטרה של הריאיון‪ ,‬הבהרת תפקיד העובד‪ ,‬חיפוש אחר משוב הפונה‬
‫וחקירת נושא הסמכות‪ .‬יצירת החוזה אינו מסתיים בחלק הראשון של הקשר‪ ,‬זהו תהליך מתמשך‪.‬‬
‫עובדים סוציאליים חייבים לקחת בחשבון את המגוון של הפונים ואיך משפיע על הפרקטיקה‪ .‬המודלים של‬
‫הפרקטיקה צריכים להיות מותאמים לרגישויות תרבותיות שונות המוצגות ע"י עובדים סוציאליים‪.‬‬

‫עמוד ‪ 32‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 33‬מתוך ‪105‬‬

‫השלב ההתחלתי‪ :‬הכנה‪ ,‬שלב ראשוני‪ ,‬הבנה‪/‬הערכה‬

‫‪The beginning stage: Preparation, initial meeting, understanding assessment‬‬
‫)‪Bogo, M. (2006‬‬

‫השלב ההתחלתי‬
‫ההתנהגות של העובד מכוונת‪ ,‬כשהוא שואף להשיג מטרות מסוימות‪ .‬השלב ההתחלתי מכין את השטח‬
‫לעבודה שבאה אחריו‪ ,‬ולפגישה הראשונה יש השפעה משמעותית על ההחלטה של הלקוחות אם לצרוך את‬
‫השירותים של הסוכנות‪ .‬המטרה של השלב ההתחלתי זה לפתח את יחסי העבודה עם הלקוח‪ ,‬ליצור הבנה‬
‫משותפת‪ ,‬והערכה מוסכמת‪.‬‬
‫עובדים אשר מיחסים בחשיבות לשב ההתחלתי מקצים זמן לחשוב ולהתכונן לפגישה הראשונה עם כל‬
‫לקוח חדש‪ .‬ישנם מספר גורמים אשר פוגעים בראיון הראשון‪ ,‬וכדאי לבדוק את אותם הגורמים ולהתכונן‬
‫מראש‪.‬‬

‫הכנת הסביבה‬
‫סוכנות מסבירה פנים‬
‫תהליך העזרה הראשוני של הלקוח מתרחש בטלפון בהליך הקליטה וכשהוא מגיע לסוכנות לפגישה‬
‫הראשונה‪ .‬עובדים סוציאליים צריכים להיות מודעים לתהליך הראשוני שהלקוחות כשהם מקבלים כשהם‬
‫מתקשרים לשירות‪ .‬מהו המענה שהם מקבלים כשהם מתקשרים לשירות? האם הם מדברים עם עובד או‬
‫האם הם מקבלים הודעה מוקלטת? האם הפגישות נקבעים במהירות או שצריך לחכות זמן רב? חדר‬
‫המתנה ישנה חשיבות רבה‪ .‬אילו מסרים זה משדר? האם חומר הקריאה מתאים לשפה של הלקוח‪ ,‬או האם‬
‫הריהוט הוא נוח? התכונות הפיזיים הללו של המסגרת מעבירים מסר חזק לגבי הכבוד כלפי האנשים‬
‫שפוקדים את השירותים‪ .‬אם נחוץ‪ ,‬עובדים סוציאליים יכולים לחולל שינויים בארגון לשפר את התהליכים‬
‫של הקליטה ואת ההיבטים הפיסיים של המסגרת ‪.‬‬
‫יצירת מרחב פרטי‬
‫באופן אידיאלי‪ ,‬העובד והלקוח נפגשים במסגרת שהיא נוחה‪ ,‬פרטית‪ ,‬ומשדרת אווירה רגועה‪ .‬הרוגע‬
‫והסביבה השקטה עוזרים ליצור מרחב בו הלקוח יכול לשתף בענייניו החשובים‪ ,‬להתעסק בדיאלוג‪ ,‬ניסיון‬
‫ושיתוף‪ .‬למעשה הרבה ראיונות של עבודה סוציאלית מתרחשים בסביבה אשר אינה שקטה‪ ,‬אינה פרטית‪,‬‬
‫ובעלת הסחות דעת‪ .‬לדוגמא‪ :‬עובדים סוציאליים נפגשים עם הלקוחות בבית שלהם‪ ,‬במסדרון של המוסד‪,‬‬
‫או במקום פתוח במרכז קהילתי‪ .‬העובד הסוציאלי צריך לשים לב שהוא מתייחס לסביבה של המפגש‬
‫ומנצל אותה באופן האידיאלי‪ .‬אם העובד פוגש את הלקוח במשרד‪( ,‬מקום פרטי‪ ,‬חסין קול ומאפשר‬
‫סודיות)‪ ,‬אך רצוי גם שתהיה תאורה ואוורור טוב‪ ,‬טמפרטורה מתונה‪ ,‬וריהוט נוח‪ .‬לשים לב כי יש מספיק‬

‫עמוד ‪ 33‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 34‬מתוך ‪105‬‬

‫מקום לכל המשתתפים בראיון בלי שאף אחד ירגיש צפיפות או שיפלשו למרחב הפרטי שלהם‪ .‬הריהוט‬
‫מסודר כדי להדגיש שיתוף פעולה‪ ,‬השולחנות אינם מופיעים כמחסומים או כסימנים של כוח‪ ,‬העובדים לא‬
‫ישבו בכיסאות יותר גבוהים מהלקוח‪ .‬כאשר עובדים סוציאליים מוצאים את עצמם במסגרות אחרות‬
‫מאשר במשרד‪ ,‬הם מנסים לארגן שהמסגרת תאפשר פרטיות‪ .‬עובדים סוציאליים בבתי חולים לעתים‬
‫קרובות נפגשים עם הלקוחות ועם משפחותיהם בחדר בו יש עוד חולים אחרים‪ .‬וילונות יכולות לשמש‬
‫כחלוקה של חדרים‪ ,‬אך קולות עדין יהיה ניתן לשמוע‪.‬‬
‫מזעור הפרעות והסחות דעת‬
‫הקשבה פעילה והאזנה בקשב למה שהלקוח אומר ‪ ,‬אלה מיומנויות ראיון מאוד חשובים‪ .‬שימוש בריכוז‬
‫ובפוקוס משמשים כדי למתן הסחות והפרעות‪ .‬עובדים סוציאליים רבים מכבים את הטלפון במהלך‬
‫הראיון או שלא עונים לטלפון כשהוא מצלצל‪ .‬אם השיחה חשובה וחייבת להיענות ‪ ,‬זה יהיה מכובד אם‬
‫העובד יודיע למטופל בתחילת הפגישה‪ .‬כשהפגישה היא בבית והטלוויזיה מפריעה‪ ,‬עובדים סוציאליים‬
‫יכולים לבקש לכבות אותה או להעביר את הפגישה לחדר שקט‪ .‬כנ"ל לגבי ילדים‪ .‬חשוב להסביר שהבקשה‬
‫לכבות את הטלוויזיה היא כדי שלא יהיו הסחות בהאזנה והבנה בנושאים שבהם דנים‪ .‬זה ימקד את‬
‫הלקוח להיות מעורב באופן מלא בראיון‪.‬‬
‫לכלול נורמות תרבותיות של הלקוחות‬
‫מגוון של נורמות שולטות על האופן בו האדם רואה לנכון לקיים אינטראקציה עם אנשי מקצוע‪ .‬גם‬
‫התנהגויות תהיינה שונות אם הריאיון מתקיים במסגרת משרדית או בביקור בית‪ .‬לדוגמא‪ :‬בעת קבלת‬
‫מבקרים בבית אחד ישנם מנהגים שונים לגבי לבוש הולם‪ ,‬האם להישאר עם הנעליים או להוריד‪ ,‬והאם‬
‫מציעים ונענים לאוכל‪ .‬בראיון בבית העובד הוא האורח ואין לו את מידת השליטה שיש לו במשרד שלו‪.‬‬
‫העובדים צריכים להיות פתוחים למנהגים של הלקוח‪ ,‬אשר יכולים להיות שונים משלהם‪.‬‬
‫לצפות לצרכים לשוניים‬
‫עובדים סוציאליים צפויים לפגוש אנשים אשר לא מדברים עברית מספיק טוב בשביל שהעזרה תהיה‬
‫משמעותית‪ .‬במקרים כאלה‪ ,‬נדרשת נוכחות של מתורגמנים מיומנים‪ .‬לכן‪ ,‬זה חשוב לדעת לפני הפגישה עם‬
‫לקוח חדש יש צרכים לשוניים ולארגן מתורגם מתאים‪ .‬לעתים קרובות במשבר או במקרי חירום קרוב‬
‫משפחה או אחד מחברי הצוות אשר מדבר בשפה של הלקוח מתגייס בתור מתורגמן לא רשמי‪ .‬הסדר זה‬
‫הוא לא אידיאלי‪ ,‬והלקוח יכול לצנזר את המידע המשותף‪ .‬תרגום עבור שירותים סוציאליים זה מאתגר‪,‬‬
‫גם לעובדים הסוציאליים וגם למתורגמנים צריכים להיות כלים אשר בהם הם משתמשים‪ .‬מתורגמנים‬
‫צריכים להיות מאומנים כדי להבין את התפקיד שלהם כצינור יקר בין האיש מקצוע לבין הלקוח‪ .‬זה יכול‬
‫להיות מאתגר עבור המתורגמן פשוט לתרגם ישר את מה שהלקוח אמר‪ ,‬והם יכולים להתפתות‪ ,‬באופן‬
‫מודע או לא‪ ,‬להכניס את ההבניה שלהם על המצב והצרכים של הלקוח‪ .‬מצד אחר‪ ,‬הם צריכים לעזור‬

‫עמוד ‪ 34‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 35‬מתוך ‪105‬‬

‫למטפל להעריך את הדקויות‪ ,‬את ההקשר‪ ,‬אמונות‪ ,‬והערכים אשר משקפים בתוכן של הלקוחות אבל אולי‬
‫לא נאמר בפורש‪ .‬תקשורת מילולית ולא מילולית צריכה להיות מבוטאת‪ .‬מתורגמנים חייבים להסכים‬
‫לשמור בסודיות‪.‬‬
‫האינטראקציה בין הלקוח לעובד משנה את קצב הפגישה בצורה דרמטית‪ ,‬כיוון שיש לתרגם את כל‬
‫התקשורת וכמה אמירות ידרשו פירוט נוסף כדי להיות מובנים‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬כשמשתמשים במתורגמן‬
‫העובד צריך לתכנן לפגישה ארוכה ולהיות מודע עד כמה יכול באופן מציאותי להתכסות את הדברים‬
‫החשובים בפגישה‪ .‬העדיפות צריכה להינתן להעברת מידע חשוב כגון‪ :‬תוצאות בדיקה פסיכולוגית‪ ,‬פרטים‬
‫על הליך רפואי‪ ,‬או סטנדרטים על נהלי גידול ילדים‪.‬‬
‫להתחשב בסוגיות בטיחות‬
‫שטח ומיקום הראיון צריך לספק בטיחות עבור העובד והלקוח‪ .‬לסוכנויות צריכים להיות נהלים‬
‫המבטיחים שהעובד והלקוח אינם בסכנה אם הם נפגשים אחרי שעות הפעילות במשרדים או כאשר נכסים‬
‫ועוזים את הבניין‪ .‬כשעובדים עם לקוחות שיש להם היסטוריה של אלימות‪ ,‬העובד חייב להבטיח שיש‬
‫אנשים אחרים שנוכחים בסוכנות‪ .‬אם העובד מודאג מפוטנציאל לאלימות ‪ ,‬מומלץ לו לשבת קרוב לדת‬
‫הכניסה או לנהל את הראיון עם דלת פתוחה‪ .‬עובדים סוציאליים יכולים למצוא את עצמם נפגשים עם‬
‫לקוחות לראיון במקומות המהווים סיכון בטיחותי‪ .‬דוגמאות לכך זה פארקים או מסעדות הנמצאים‬
‫בשכונות פשע‪ .‬עובדים סוציאליים יכולים למצוא את עצמם מתלבטים בין מזעור סיכונים לבין להיות זהיר‬
‫יתר על המידה‪ .‬החלטות לגבי בטיחות באופן יעיל מתבצעות עם עמיתים וממונים‪.‬‬
‫בחינת מידע רלוונטי‬
‫קיימת מחלוקת בנוגע לכמות המידע שאנשי המקצוע צריכים להיעזר בו לפני שהם נפגשים לראשונה עם‬
‫הפונה‪ .‬מצד אחד‪ ,‬יכול להיות שם שפע של מידע שימושי זמין אשר יסייע להקל על ההתערבות ומתן שירות‬
‫יעיל‪ .‬מצד שני‪ ,‬המידע הקיים עשוי להיות שגוי או מוטה ולהוביל את העובד לתפיסה שגויה של הפרט‬
‫עובדים סוציאליים המועסקים בארגונים צפויים לבחון את המידע הקיים ברשומות של‬ ‫ומצבו‪.‬‬
‫הסוכנות‪ ,‬מקליטת העובד והתייחסויות סוכנים‪ ,‬ומכל מקור רלוונטי אחר‪ ,‬כגון‪ :‬משפחה או קהילת‬
‫חברים‪ .‬בתהליך ההכנה לקראת הפגישה הראשונה עם הלקוח‪ ,‬במקום לבוא עם שיפוטיות מוקדמת על‬
‫סמך מידע זה‪ ,‬העובד מעודד לשמור על ראש פתוח ועל ספקנות ביקורתית על איך שהמידע נאסף‪ ,‬ובאיזה‬
‫הקשר‪ ,‬ומהם המשמעויות החלופיות שיכולות להיות לזה‪ .‬לקוחות מצפים שלעובד הסוציאלי יהיה את‬
‫המידע הזה והם לא רוצים לחזור על זה שוב‪ .‬העובדים הסוציאליים רוצים לחלוק את המידע עם הלקוח‪,‬‬
‫לוודא שהמידע שיש להם הוא נכון והאם מידע זה גם ידוע ללקוח‪ .‬זה יכול להועיל בשתי הנסיבות‪:‬‬
‫הראשונה‪ ,‬הלקוח ירוויח סיכום תמציתי מהעו"ס של מה שהוא כבר יודע‪ .‬ושנית‪ ,‬העובד צריך להבהיר‬
‫שהוא מעוניין לשמוע את נקודת המבט של הלקוח על הנושא‪.‬‬

‫עמוד ‪ 35‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 36‬מתוך ‪105‬‬

‫הכנה של העובד הסוציאלי‬

‫העובדים הסוציאליים חושבים על האינפורמציה שיש להם על הפונה ‪ ,‬ולא משנה אם המידע הוא דליל או‬
‫רחב‪ .‬הם מנסים לחוש מה הפרט יכול להרגיש בהקשר למצבו ומבקשים עזרה מאנשי מקצוע‪ .‬הכנה של‬
‫אמפטיה "נהפך ל"‪ ,‬מתייחסת לתהליך של היכולת להתחבר ברמה אמוציונלית (רגשית)‪ ,‬עם הרגשות‬
‫אפשריים ודאגות מנקוד מבט של הפונה‪ .‬אמפטיה מסתמכת (מתבססת) על המשיכה של העובדים‬
‫הסוציאליים לחתך אוניברסלי של מצב אנושי‪ .‬אך עם כל הכבוד אין זה אפשרי לגרום לנו להרגיש כמו‬
‫משהו אחר ולצפות לתגובה אפשרית במצב מאתגר‪ .‬המגבלה של תפיסה זו היא לא רק שרגשות ומחשבות‬
‫הן אינדיבידואלית אלה גם יש השפעה של תרבות וחברה על הפרט‪ .‬ישנם הבדלים שונים‪ ,‬גיל‪ ,‬מוצא אתני‪,‬‬
‫מגדר‪ ,‬נטייה מינית ויכולת‪ ,‬זה מעלה את החוסר סבירות שתהיה הזדהות עם האחר אשר משמעותית שונה‬
‫ממני‪ .‬למרות זאת‪ ,‬אם יש אפילו מעט אמפתיה שמזוהה‪ ,‬העובד הסוציאלי יכול להשתמש בזה כגשר מקשר‬
‫בינו לבין הפונה‪ .‬זה בא לידי ביצוע רק עם מביאים בחשבון תחושות‪ ,‬איך הלקוח יכול לחשוב ולהרגיש‪ ,‬אך‬
‫עם כל זאת זה רק ניסיון‪ .‬כשיש תגובה לאמפטיה מצד הלקוח‪ ,‬זאת תגובה שיכולה להוביל לדיאלוג משותף‬
‫שיוכל לעזור לעובד סוציאלי להבין יותר טוב את החוויה הסובייקטיבית של הלקוח‪ .‬אמפטיה יכולה להיות‬
‫שימושית כאשר היא מגבירה את ההבנה וחמלה‪ ,‬אך היא לא שימושית כאשר היא מובילה לשיפוטיות‪,‬‬
‫ומסכנות‪.‬‬
‫עובדים סוציאליים אשר מתמקצעים באוכלוסייה מסוימת או בתחום משויים התחילו להבחין במגמה של‬
‫תגובות לסיטואציות מסוימות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬העו"ס מוצא כי הבן זוג הבוגד מראה המון כעב בדרך כלל‪ .‬בעזרת‬
‫הידיעה כי תופעה זו שכיחה יכולה להכין את העובד הסוציאלי לאמפתיה על ידי מחשבה על כך‪ .‬העובד‬
‫הסוציאלי יכול להיות מוכן ולצפות לחלק מהתופעות הרשומות בספרות‪ .‬כאשר איש המקצוע פוגש את‬
‫הלקוח הציפיות שהועלו יהיו מאומתות או מופרכות‪ .‬שימוש בידע יכול לעזור לעו"ס להתחבר ללקוח וכמו‬
‫כן להדריך אותו על איזה תחום לתת דגש‪ .‬אם העובד הסוציאלי יתעלם או לא ייתן מספיק מקום לחוויה‬
‫של הלקוח זה יפגע בברית הנבנית ביניהם אשר חשובה מאוד בשלב בראשוני‪.‬‬
‫כמו שהעובד הסוציאלי מתכוונן ללקוח ככה הוא גם מתכוונן לעצמו‪ .‬תרם הפגישה עם הלקוח רצוי על‬
‫העובד הסוציאלי יבחן האם יש סוגיות מסוימות שהלקוח מעלה אשר יש להם השפעה או נגיעה מיוחד על‬
‫העו"ס עצמו‪ .‬אם כן‪ ,‬הקצעת זמן למחשבה והרהור יעיל כהכנה למפגש‪ .‬מודעות עצמית‪ ,‬היא פעולת הכנה‪,‬‬
‫מחשובות על הדמיון והשונית בין הפונה לעוס יכולים להיות יעילים‪ .‬יש חיוניות בלהבחין בכך שלעובד‬
‫הסוציאלי יש ניסיון מקצועי‪ ,‬ההכרות שלו עם סוגיות שונות הוא משאב חשוב למערכת היחסים הנבנית‪.‬‬
‫בהתבסס על טווח של גורמים אישיים‪ ,‬האירועים המוצגים על ידי הלקוחות ישפיעו אחרת על עובדים‬
‫סוציאליים שונים‪ .‬לדוגמה‪ :‬עובד סוציאלי צעיר אשר מרגיש בטוח בזמן רכיבה על אופנוע מתכונן למפגש‬
‫עם פונה אשר עבר תאונת אופנועה‪ .‬מחשבות והרהורים על סוגיה פוטנציאלית יכולים לעזור לעו"ס להיות‬

‫עמוד ‪ 36‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 37‬מתוך ‪105‬‬

‫רגיש יותר לדאגות שלו‪ ,‬חרדה ותגובה פנימית‪ .‬תהליך זה יכול לעזור לאנשי מקצוע בכך שבמהלך הראיון‬
‫הם ישימו לב‪ ,‬למחשבות ולרגשות פנימיים‪ ,‬יתרכזו בתפקיד שלהם כעובדים סוציאליים ויתמקדו בפונה‪.‬‬

‫שלב ראשוני‪/‬התחלתי‬
‫התחלה היינו חלק מכריע בכל מארכת יחסים בין אישית‪ .‬התרשמות נוצרת במגע הראשוני‪ ,‬ויכול להיות לה‬
‫השפעה קבוע או ממושכת על הדרך בה הלקוח תופס את בעל המקצוע והשרות‪ ,‬ומכאן מגיע ההחלטה של‬
‫הלקוח האם לשתף פעולה עם איש המקצוע‪ .‬המטרה של שלב זה היא שתהיה מספיק הבנה כדי שיוכל‬
‫להיות חיבור‪ ,‬הערכה והגדרת מטרות מוקדמות‪ .‬פיתוח של מערכת יחסי מבינה או התחלה של קשר רגשי‪,‬‬
‫זאת המשימה החשובה של שלב זה‪.‬‬
‫תשומת לב למטרה זו תוביל את איש המקצוע לשלב התחלתי‪ .‬העובד הסוציאלי יעבוד בשתי רמות בו‬

‫זמנית‪ ,‬על תהליך (‪ )process‬ועל משימה (‪ .)task‬התהליך מתייחס לכל הדרכים שבהם הלקוח והעובד‬

‫הסוציאלי פעלים יחד והמשימה מיחסת לתוכן ולחומר של הפעולה‪ .‬שני אספקטים אלו משובלים זה בזה‬
‫ונבנים אחד על השני‪ .‬לדוגמה‪ ,‬המשימה היא להבין מה הפונה רוצה להסיג בכך שהיגיע לשרות‪ .‬הדרך שבא‬
‫העובד הסוציאלי שואל לצורך קבלת אינפורמציה‪ ,‬מגיב לתיאור המצב של הפונה והרגשות שלו בהקשר‬
‫למצב‪ ,‬ואך זה עוזר או מעכב את הלקוח לעבד את הריאיון‪ ,‬ואת המרכיבים של התהליך‪ .‬אטרקציה זו‪,‬‬
‫המילולית והלא מילולית נותנת הבט על התהליך‪ ,‬הלקוח יבחן אם זה אוזר לו או לא‪ .‬זה ישפיע על יכולת‬
‫הלקוח לראות יותר בברור מה הוא רוצה להסיג‪ -‬המשימה‪.‬‬
‫התחברות‪/‬הצטרפות‬
‫מהטלפון הראשון‪ ,‬או פגישה פנים מול פנים עם הלקוח הפוטנציאלי‪ ,‬העובד הסוציאלי מעוניין לנהוג‬
‫בכבוד‪ ,‬התעניינות ומחויבות כדי להבין את המצב של הפונה והאם הסוכנות יכולה לספק מענה‪ .‬הערכה זו‬
‫מועברת בדרך מילולי ולא מילולית‪ .‬אנשי מקצוע משתמשים בחום הטבעי שלהם‪ ,‬בחברתיות‪ ,‬אכפתיות‬
‫וגישה מתעניינת כדי להתחבר ללקוח פוטנציאלי‪ .‬המטרה בנקודה זו היא להסביר בברור את תפקיד העובד‬
‫הסוציאלי והמתרה של המפגש‪ .‬הרמה של הפורמליות במפגש הראשוני תלויה בגורמי שונים‪ ,‬מה טבע‬
‫הבעיה‪ ,‬האם זה הולם את הגיל‪ ,‬והאם הפגישה הייתה יזומה על ידי הפונה או על ידי צו בית המשפט‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬כשעובדים עם מבוגרים וילדים תהיה העדפה להשתמש בשמות פרטיי ‪ ,‬לשאול על תחביבים של‬
‫הילדים‪.‬‬
‫בסיס של השרות מבקש‬
‫מן הנצפה בשטח‪ ,‬לעיתים קרובות הלקוחות מופנים לעובדים סוציאליים ולשכות רוחה על ידי אנשי מקצוע‬
‫וארגונים אחרים‪ .‬לדוגמה‪ :‬צוותים רפויים‪ .‬לכן מאוד חשוב להתחיל הבהרה על מול הפונה הפוטנציאלי‬
‫את מהות ההפניה‪ ,‬את הטבע של הארגון‪ ,‬ושרות שיכול להיות מסופק‪ .‬בדרך זו של העיקרון שיתוף הפעולה‬

‫עמוד ‪ 37‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 38‬מתוך ‪105‬‬

‫‪,‬שני המשתתפים בוחנים האם הצרכים והסוגיות של הפונה יכולים להיות מטופלים על ידי העובד‬
‫הסוציאליים‪.‬‬
‫בניית קשר‪/‬מערכת יחסים‬
‫סביבה של אמון מספקת יסוד מכריע בתהליך העזרה‪ .‬מערכת יחסים שמטרת העובד הסוציאלי ליצור‪,‬‬
‫כוללת חום‪ ,‬דאגה‪ ,‬קבלה‪ ,‬ראיה חיובית‪ ,‬כבוד וגישה לא שיפוטית‪ .‬אותנטיות‪ ,‬אמפטיה ומחויבות מתייחס‬
‫לגישה בעבודה עם לקוחות‪ .‬ישנם קלים ספציפיים שיכולים לעזור לעובדים הסוציאליים להפעיל גישה זו‪,‬‬
‫כמו הקשבה ונוכחות אקטיביים‪ ,‬שיח הכולל הבנה של המצב‪ ,‬וחיפוש אחרי משוב מהלקוח‪ ,‬כדי לילוד מה‬
‫היא החוויה שהלקוח טופס מהרושם הראשוני‪ .‬מערכת היחסים נבנית ומתחזקת עם כל ראיון ולאורך‬
‫התהליך‪ .‬העובד הסוציאלי בודק בדרך גלויה וסמויה את רמת ההתחברות וההבנה שהתפתחה‪ .‬עם יש קרע‬
‫במערכת היחסים‪ ,‬יש צורך לשנות את מה שהעובד הסוציאלי מציע‪.‬‬
‫אוסף‪/‬הבנה של האינפורמציה העוזרת ללקוחות לספר את הסיפור שלהם‬
‫ההעדפה היא לעבוד בשיתוף פעולה עם הלקוחות‪ ,‬בשונה מעמדה היררכית בא איש המקצוע נותן עצות‪.‬‬
‫כבר מההתחלה העובד הסוציאלי מזמין את הלקוח לספר את הסיפור שלו במילים שלו‪ .‬איש המיצוע‬
‫מקשיב בצומת לב ועוזר ללקוח לפרט ולחקור דרך שימוש בשאלות פתוחות וסגורות‪ ,‬הבהרות ובקשות‬
‫לפרוט‪ ,‬שיקוף מחשבות ורגשות‪ ,‬פרפרזות וסיכום‪ .‬ביטוי של דאגה עוזרת לפונה‪ .‬הפונים מדווחים שהם‬
‫מגיעים להבנה טובה יותר של מה שמטריד אותם בעזרת זה‪.‬‬
‫יש המון דרכים לאסוף מידע‪ ,‬דרך ראיון מובנה מאוד‪ ,‬וגם דרך ראיון שאינו מובנה כלל‪ .‬לדוגמה‪ :‬העובד‬
‫הסוציאלי יכול להכין מערך שאלות ספציפיות‪ ,‬או פשוט לשאול "מה הביא אותך הנה?" או "תוכל לספר לי‬
‫על המצב שלך?"‪ .‬בהמשך המפגש העו"ס ישאל על מידע ספציפי שלא עלה עדיין‪ .‬העובדים הסוציאליים‬
‫מתרגלים עיקרון על פיו "צריך להתחיל איפה שהלקוח נימצא"‪ .‬ערך זה מביא אתו שיתוף פעולה והערכה‬
‫לנקודת המבט של הפונה‪ .‬עיקרון זה נותן עדיפות לנושא שהפונה מעלה‪ .‬זה מדריך את העובד הסוציאלי‬
‫לעקוב אחרי ההובלה של הפונה‪ ,‬בכדי להגיב למה שהופנה הציג‪.‬‬
‫העובדים הסוציאליים תמיד מאזנים את השטף של הדיבור‪ ,‬מתי להתמקד בעומק ומתי להוסיף עוד היקף‪.‬‬
‫באיזה נקודה העו"ס צריך לעזור ללקוח להרחיב את הסיפור שלו כדי להסיג את תמונה המלאה של חיי‬
‫הלקוח‪ .‬באיזה מידה הדיאלוג צריך להגיע לתהליך עמוק יותר של רגשות‪ ,‬מחשבות‪ ,‬מוטיבציה וביטוי‬
‫משאלות לגבי נושא ספציפי‪ .‬אם התשובה המקיפה לא זמינה‪ ,‬כדי לשקול את העובדות הבאות‪ :‬האינטרס‬
‫של הלקוח‪ ,‬דחיפות של המצב וזמינות של זמן‪ ,‬ומנדט של הסוכנות‪ .‬במיוחד בהתחלה של התהליך‪ ,‬קודם‬
‫כל חשוב לפתח קשר חזק‪ ,‬לכן הנושא שהלקוח מחשיב לעניין מרכזי יש להתייחס לנושא זה‪ ,‬לדאוג לצרכים‬
‫אלו ולהפנות אותם‪ .‬דחיפות וזמינות של זמן משחקים חלק באיזה סוגיה להתמקד קודם‪ .‬אם המצב הוא‬
‫משבר‪ ,‬בריאות של הפרט והבטיחות נמצאת בסיכון‪ ,‬בעניין זה מתמקדים‪ .‬איפה שהבעיה היא ארוכת זמן‬

‫עמוד ‪ 38‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 39‬מתוך ‪105‬‬

‫יהיה אפשר לחקור אותו בקצב איטי‪ .‬לבסוף הסוכנות פוקדת על העובד הסוציאלי איזה סוגיה ובעיה תזכה‬
‫למענה‪.‬‬
‫שילוב פרספקטיבה מגוונת‬
‫כאשר מדברים על רב תרבותיות וגיוון מדגישים את העמדות‪ ,‬המחשבות‪ ,‬רגשות והתנהגויות של האנשים‬
‫אשר יש להם זיהוי ייחודי משלהם‪ ,‬המושפע מהתרבות‪ .‬אחת מהאסטרטגיות המומלצת היא "למידת‬
‫התרבות"‪.‬‬
‫באסטרטגיה זו המטפל מקשיב ולומד מהלקוח על הגורמים שיפגעו בתהליך העזרה‪:‬‬

‫‪ .1‬הביטים רלוונטיים של התרבות הלקוח ביחס לדרך בא הוא תופס את הבעיה המוצגת‪ ,‬וחוויות החיים‪.‬‬

‫‪ .2‬הפנמת הציפיות התרבותיות של אנשי מקצוע על מבקשי העזרה‪.‬‬

‫‪ .3‬דרכים אפשריות להתמודד עם בעיות‪.‬‬

‫ליתר דיוק זו פעילות מכוונת שמטרתה קישור של מידע תרבותי ומשמעויות בכוונה למקד תשומת הלב‬
‫במפגש המקצועי‪.‬‬
‫הלקוח הוא המומחה של עצמו והעובד צריך להבין את השקפות הדעה של הלקוח על מנת לתת שירות‬
‫מועיל‪ .‬תהליכי הריאיון מקימים דיאלוג דרך מחלף הלוך ושוב‪ .‬העובד משתמש במיומנות של הקשבה‬
‫פעילה וניסיונות להעביר את מה כבר שמע והבין‪ ,‬בודק מול הלקוח תחושות לא מגובשות‪ ,‬מבקש משוב‪.‬‬
‫עובדים סוציאליים מנוסים מחויבים לעבוד ביעילות עם לקוחות מרקעים שונים‪ .‬עובדים הדגישו את‬
‫החשיבות של לכבד את לקוחותיהם וראו אתגר שבו עובדים חסרי מידע וידע‪ .‬הם הפגינו עמדה שיתופית‪,‬‬
‫במחשבה שהם עלולים לא להבין את מה שהלקוח אומר ובקשו מהלקוח לעבוד איתם בשיתוף פעולה על‬
‫מנת ליידע אותם על שגיאותיהם‪ .‬הם שאלו את עצמם ואת לקוחותיהם‪ " ,‬מה אני צריך לדעת?" כדי‬
‫להבין‪ .‬הם השתמשו בשאלות כמו " מה לא שאלתי אותך וזה חשוב? מה אני לא מבין נכון?"‪.‬‬
‫ישנן כמה סוגיות ספציפיות שמטפלים צריכים לטפל בהם עם לקוחות מארץ מוצא שונה מזו של העובד‪:‬‬

‫‪ .1‬המשמעות של חיפוש עזרה מאנשים זרים‪.‬‬

‫‪ .2‬הדרך שבא שפה משמת העברת בעיות‪.‬‬

‫טּור ְציָה) מתבטאת אצל הלקוח‪.‬‬

‫(אקּו ְל ַ‬
‫‪ .3‬איך הטעמת מנהגים תרבותיים וחברתיים של קבוצה אחרת ָ‬

‫‪ .4‬היסטוריית הדיכוי של הלקוח‪.‬‬

‫עו"ס צריך להיות קשוב למשמעיות הקשורות לבקשת סיוע מזרים ומאנשי מקצוע‪ .‬בתרבויות מסוימות‬
‫משפחות מורחבות צפויות לפתור בעיות‪ ,‬ההתקרבות לעוזרים מקצועיים היא המוצא האחרון‪.‬‬
‫לקוחות מספרים את סיפוריהם במובנים שונים ואנשי המקצוע צריכים להיות עם ראש פתוח וגמיש‬
‫באסיפת המידע ולנסות למצוא משמעות לזה‪ .‬לאחר סקירת מחקר על ייעוץ בין תרבותי‪ ,‬הגיעו למסקנה‬

‫עמוד ‪ 39‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 40‬מתוך ‪105‬‬

‫שלקוחות שלא גדלו בתרבות ה‪ Euro-north -‬אמריקנית עלול להציג בעיות זרות לאנשי המקצוע‪ .‬איש‬

‫המקצוע צריך להקשיב היטב ולשאול בהמשכיות כדי להבין טוב יותר את חוויית הלקוח ואת המשמעויות‬
‫שהם מיחסים הבעיה העולה על הפרק‪ .‬כפי שצוין‪ ,‬התנהגויות עם אנשי מקצוע וזרים עשויות להיות‬
‫מושפעות מנורמות תרבותיות לא מוכרות לעובד הסוציאלי‪ .‬הלקוח הפוטנציאלי עלול להיות מושפע‬
‫מעמדות גזעניות או מדעות קדומות פוגעניות כלפי הקהילה שלהם שמוחזקת מהקבוצה הדומיננטית‬
‫ויתנהג בצורה הגנתית‪ ,‬לא ישתף מידע באופן ספונטני עד שהעובד יוכיח מספיק עניין אמתי ויכבד ויסביר‬
‫ללקוח שכדאי להעסיק עובד פוטנציאלי‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬לקוחות שעלו מחברות ששונות מדווחים על בלבול רב בין ערכים ונורמות בגידול ילדים‪.‬‬
‫נקודת המבט הרב‪-‬תרבותית מקדישה תשומת לב‪ ,‬לשילוב ההבנה של "פצעים בלתי נראים של דיכוי"‪.‬‬
‫המטרה היא לקחת בחשבון כמה נושאים מבניים של כוח‪ ,‬הדרה ודיכוי לפעול מתוך התפקוד הפנימי של‬
‫הפרט‪ ,‬ביחסים בין‪-‬אישיים‪ ,‬ובאופן שבו מטפלים בבעיות‪.‬‬
‫זיהו ארבעה סוגים של דיכוי‪:‬‬

‫‪ .1‬כאשר אחרים בהתמדה הגדירו את הבעיות של הפרט‪ ,‬הפרט לומד להיות אלם (חסר קול) ויש קושי‬
‫לתמיכה עצמית‪ ,‬או להיות מסוגל להגדיר מה הפרט צריך‪.‬‬

‫‪ .2‬עשויה להיות תחושה פסיכולוגית‪ ,‬חברתית‪ ,‬או תחושה של חסר בית בקהילה שהאדם יכול להרגיש‬
‫מנוכר‪ ,‬לא שייך לשום מקום‪.‬‬

‫‪ .3‬זעם ותחושה מעיקה של כאב היא תגובה אחרת לחוויות מתפשטות של צדק חברתי‪.‬‬

‫‪ .4‬מסרים חברתיים על חוסר שוויון גורמות להפנמה עצמית שמתבטאת למשל בשנאה עצמית ושנאה‬
‫כלפי אחרים‪.‬‬
‫לקראת פיתוח משותף‪ ,‬הבנה‪/‬הערכה‬
‫מצבי החיים הם מורכבים‪ ,‬וקשה לומר בבירור על עצמינו לאדם אחר‪ .‬איזה בעיות היו כאתגרים ואיזה‬
‫מהם היו כמאבקים ומה הם החששות הנוכחיים‪ .‬לקוחות בדרך כלל מתחילים עם הערות כגון "אני לא‬
‫יודע מאיפה להתחיל‪ ".‬על העו"ס להבין מה עוד הוא מנסה להעביר ולתפוס את המשמעות של תפיסת‬
‫המצב עצמו‪ .‬בהינתן החוויה האנושית‪ ,‬לעובדים סוציאליים שני היתרונות של הקשבה פעילה‪ ,‬והבנה‬
‫אמפתי‪ .‬נראה כי נדרש זמן כדי לקבל הערכה של חייו של אחר‪ .‬פתרון בעיות מוקדם וניתנת יעוץ יכולים‬
‫לעבוד נגד פיתוח יחסים של קירבה והבנה‪ .‬במקום זאת‪ ,‬מומלץ לדון בסיפור והבעיות שהלקוחות ולדאוג‬
‫לעומק החששות‪ .‬כאשר יש מעורבות ממושכת יש יותר סיכוי להגיע להבנה משותפים בין הלקוח לעובד‪.‬‬
‫הערכת והצבת מטרות צריכים למשקף את החששות והרצונות של הלקוח‪ .‬הצגת תוכני התערבות בטרם עת‬

‫עמוד ‪ 40‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 41‬מתוך ‪105‬‬

‫צפויה להיות יעילה או לגרום ללקוח לא לחזור‪ .‬יש להתמקד בתועלות ובשינוי שיכול להיות פרודוקטיבי‬
‫יותר ללקוח‪.‬‬
‫העמדה המקצועית מכבדת את זה שהידע שלנו תמיד יהיה חלקי היא מכירה שאפשר להציע וגם לקבל‬
‫עזרה בתנאים כאלה ( של ידע חלקי)‪ .‬העובד ששואף להכיל ולהבין את החוויה הסובייקטיבית של הלקוח‬
‫יכול לעבוד יחד אתו על הציפיות והמטרות‪.‬‬
‫ככל שיש קשר בין העובד והלקוח ישנו תהליך הערכה והוא מתמשך כל הזמן באופן רציף ביניהם ‪ ,‬תהליך‬

‫ההערכה אינו סופי ומושלם ומכאן הביטוי “‪( " toward developing shared understanding‬פיתוח הבנה‬

‫משותפת) שמשמעתו ללכד את אופי הפעילות של העובד והלקוח בעניין הבהרת הנושא ומדוע הבעיה קיימת‬
‫ומה צריך לעשות בנושא הזה‪.‬‬
‫איסוף נתונים רלוונטיים‬
‫כדי לאסוף נתונים יש להשתמש בנקודת המבט האקולוגית‪ .‬באיסוף זה בסופו של דבר צריך לספק נתונים‬
‫שיכולים להסביר למה הבעיה קיימת ‪.‬וזה מתוך ההבנה העכשווית של ההיבט האקולוגי‪.‬‬
‫בהקשר האקולוגי של הלקוח יש לקחת בחשבון את אופקיו התרבותיים וסוגיות חברתיות שיתכן שיהיה‬
‫צורך לטפל ‪ .‬העובד מבקש להבין את הצרכים‪ ,‬בעיות‪ ,‬אתגרים‪ ,‬ומחסומים העומדים בפני הפרט כמו גם כן‬
‫המשאבים האישיים‪ ,‬עוצמות‪ ,‬הזדמנויות‪ ,‬חשוב להבין איך הוא ( הלקוח) מגיב ללחץ ובאיזה מידה‬
‫התגובות הן פנימיות ובאיזה מידה הם מפנים כלפי הלחץ ‪.‬‬
‫יש לשים לב לדרך הפרט וסגנונו בהתמודדות עם המצב שיכול להוביל או לטוב או לרע‪.‬‬
‫המתח בדרך כלל מוביל למגוון של חוויות רגשית סובייקטיבית‪ ,‬חרדה‪ ,‬אנרגיה‪ ,‬תשוקה להילחם או הרצון‬
‫לברוח‪ .‬בהתבוסס על המצב חלק מהתגובות יכולים לקדם פתרון בעיות רווחה ואחרים יכולים להחמיר את‬
‫המצב‪ .‬למשל‪ :‬כאשר המפרנס העיקרי במשפחה מאבד את עבודתו הלחץ והדאגה יכולים להניע אותו לפעול‬
‫מצאת מקום עבודה או לחלופין לשימוש באלכוהול‪.‬‬
‫בהתייחס לסביבה ‪ ,‬העובד מבקש ללמוד על הבעיות והפוטנציאל הקיים ברמת המיקרו ‪ ,‬מזו‪ ,‬מאקרו‬
‫רמת המיקרו מתייחסת לקשר המשמעותי ללקוח כמו יחסים אינטימיים בין בני המשפחה‪ ,‬בחברות‪,‬‬
‫פעילויות חברתיים‪ ,‬מקומות העבודה‪.‬‬
‫רמת המזו מתייחסת לאופי של השכונה‪ ,‬הקהילה הציפיות והאוריה במקום העבודה‪ ,‬התוכניות‬
‫והשירותים הרלוונטיים הזמינים דרך החברה ומערכת העברת שירותי בריאות‪.‬‬
‫רמת מאקרו מתייחסת להחברה המשמעותית וכוחות המבניים המשפיעה על הלקוח כמו בריאות‪ ,‬חינוך‪,‬‬
‫שירות חברתי משטרה‪ ,‬יחסים ועמדות‪ ,‬מחסומים‪.‬‬

‫עמוד ‪ 41‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 42‬מתוך ‪105‬‬

‫המידע שנאסף על ידי העובד הסוציאלי יכול לעזור לעובד לענות על השאלות הבאות‪:‬‬

‫באיזה מידה צריך להפוך את הסביבה של המטופל לתומכת יותר?‬ ‫‪‬‬

‫באיזה מידה המטופל צריך להשתנות על מנת להתאים את עצמו לחברה?‬ ‫‪‬‬

‫האם המטופל צריך לעזוב מערכות יחסים מסוימות וסיטואציות מסוימות אשר תובעניות מדי מבחינה‬ ‫‪‬‬

‫פיסית ורגשית?‬
‫צריך לבחון גורמי סיכון‪ ,‬גורמים עוזרים חוזקות וחולשות על מנת להחליט לאן לקחת את ההתערבות‪.‬‬
‫יכולת אבחנה נוספת הינה המערכת האקולוגית בעזרתה העובד הסוציאלי והמטופל יכולים לשתף פעולה‬
‫ולאסוף מידע‪ .‬מטופלים רואים את עצמם ואת מערכות היחסים שלהם‪ ,‬הלחצים והאזורים התומכים‬
‫בחייהם‪ .‬העובד והמטופל מציירים מפה בה המטופל הוא במרכז מסביבו מצוירים מעגלים המייצגים‬
‫מערכות יחסים עם בן‪/‬ת הזוג‪ ,‬המשפחה‪ ,‬חברים‪ ,‬שכנים ומערכות רלוונטיות כמו מקום העבודה‪ ,‬ארגונים‬
‫דתיים מועדונים וכ"ו‪ .‬קווים מחברים בין המעגלים ללקוח ומסמנים את טיב הקשר‪ .‬קשר חזק‪ ,‬קשר רופף‪,‬‬
‫קשר בעייתי ועוד‪ .‬חצים מראים האם הלקוח נותן לאחר‪ ,‬האחר ללקוח או שהקשר סימטרי‪ .‬כלי זה מציג‬
‫את עולמו של המטופל ומשמש כדי לחקור את נקודות התמיכה של המטופל‪ ,‬הקשיים שלו מתחים שיש לו‪,‬‬
‫חולשות וכדומה‪.‬‬
‫תהליך העזרה בעבודה סוציאלית‪:‬‬
‫כאשר מגיע אלינו פונה עלינו להבחין האם הוא מגיע בשל משבר פתאומי או בשל בעיה מתמשכת‪ .‬האבחון‬
‫בין שני סוגי הבעיות יעזור לנו להתאים את אופן הטיפול‪ .‬כאשר הבעיה היא משבר פתאומי‪ ,‬כגון מעבר‬
‫מגורים‪ ,‬או שינוי במצב התעסוקה אנו יכולים להקנות טיפול קצר מועד שיטפל בבעיה באופן ממוקד‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬אם אנו מבחינים כי הבעיה מתמשכת לאורך זמן כגון‪ ,‬בעיות התנהגות‪ ,‬בעיות בזוגיות בעיית‬
‫התמכרות‪ ,‬יש להתאים טיפול עם תהליך והתערבות יותר ממושכת‪.‬‬
‫כמה מידע היסטורי עובד סוציאלי צריך לאסוף על מטופל? יש לשמוע על מידע היסטורי של הפונה במידה‬
‫והוא רלוונטי לבעיה בהווה ובמידה והוא עדיין משפיע עליו לדוגמא‪ ,‬התעללות שעבר ‪ ,‬משברים וטראומות‬
‫שמפריעים לתפקד וכדומה‪ .‬על המטפל להיות קשוב ולחוש למה שלמטופל מעוניין לשתף לגבי אירועים‬
‫משמעותיים מעברו‪ .‬על מנת לאבחן את המטופל יש מספר מודלים שמתייחסים למס קטגוריות‪ .‬אנו‬
‫נתייחס למודל הרב אבחנה שכולל מס ממדים‪.‬‬
‫להלן המדדים במודל רב אבחנה‪:‬‬

‫‪ .1‬מתייחס לפקטור הביולוגי‪ .‬בודקים היסטוריה של מחלות ואבחונים פסיכיאטרים‪ .‬במחקרים רבים‬
‫רואים קשר בין מצב גוף ונפש אשר משפיעים על האדם‪.‬‬

‫עמוד ‪ 42‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 43‬מתוך ‪105‬‬

‫‪ .2‬מתייחס להתנהגות בעייתית וכולל הערכת תדירות הופעתם והבנה של מה התוצאות של התנהגויות‬
‫אלו‪.‬‬

‫‪ .3‬מתייחס לתפיסה קוגניטיבית‪ ,‬כגון חשיבה שיפוטית‪ ,‬כיצד תופסים את המציאות‪ ,‬אמונות ודעות‬
‫אישיות‪ .‬אלה עוזרים למטפל להבין את תפיסת עולמו של המטופל ונקודת מבטו‪.‬‬

‫‪ .4‬מתייחס לתפיסה הדינאמית‪ .‬כיצד האדם מרגיש וחושב על קשרים שיש לו עם אנשים שקרובים אליו‪.‬‬
‫הדרך שבה הוא מתנהל עם קונפליקטים‪ .‬כל אלה ביחס להשתנות הקשרים לאורך זמן‪.‬‬

‫‪ .5‬מתחייב להערכת הקשרים הבין‪-‬אישיים של המטופל כגון קשרים בוגרים אינטימיים‪ ,‬קשר עם‬
‫המשפחה הגרעינית וכ"ו‪.‬‬

‫‪ .6‬מתייחס למצב הסוציאלי והתרבותי שממנו מגיע המטופל ומשחק תפקיד מרכזי בחיי המטופל‪.‬‬
‫בכל ממד על המטפל להבחין בגורמים השונים היכולים להופיע‪ ,‬כגון‪ :‬מקומות חוזקה‪ .‬נקודות חלשות‪,‬‬
‫אתגרים‪ ,‬נקודות תמיכה ועוד‪.‬‬
‫ניתוח הנתונים‬
‫ניתוח הנתונים של הקליינט מתרחשים בפגישה עם הקליינט ובשיתוף פעולה בינו לבין העובד‪ ,‬הניתוח‬
‫מתמשך ומצטבר לאורך תקופת הטיפול‪ ,‬היחסים בין הקליינט לבין העובד גם מתפתחים‪ .‬מידע חדש של‬
‫הקליינט מספק הבנה של הלקוח ושל מצבו ‪ .‬ניתוח הנתונים מתרחש לא רק בזמן הפגישה‪ ,‬אלה גם‬
‫כשהעובד הסוציאלי דן ומתייעץ על המצב עם מפקחים ועמיתים‪.‬‬

‫מודל ‪ Loop ITP‬הוצג ככלי סיוע לעובדים סוציאליים כדי לעשות רפלקציה על הפרקטיקה שלהם‪ .‬מודל זה‬

‫מנחה את המטפל לבחון תגובות סובייקטיביות ועובדות אובייקטיביות כדי לנתח את התצפיות והנתונים‬
‫באמצעות העדשות של אחד או יותר ממושגים ולתכנן דרך התערבות‪ .‬המטרה העיקרית מהפעילות‬
‫וההתערבות היא לבנות "תיאוריה" יחד עם הלקוח על המצב שלו ובניסוח שלו‪.‬‬
‫החיפוש אחר הקשרים בין הגורמים השונים של הלקוח‪ ,‬עוזרים לעובד בכדי לקשר בין הבעיה המוצגת‪,‬‬
‫לקליינט עצמו ולבין מצבו‪ .‬המטרה העיקרית היא להגיע לסיכום רלוונטי המסביר מדוע ללקוח יש את‬
‫הבעיה שהציג אותה עם לקיחת בחשבון המצב המשפחתי‪ ,‬הביולוגי‪ ,‬הפסיכולוגי והאודות החברתיות של‬
‫הלקוח‪ .‬הבנת הקשרים בין הגורמים הללו גם מספקת לעובד כיוון מסוים העוזר לו לקבוע שיטת‬
‫ההתערבות מתאימה כך שישיג את השינוי הנדרש ללקוח‪.‬‬
‫אנו מכירים בכך שיש אינספור תיאוריות ומודלים בפועל‪ ,‬וסביר להניח כי ישנן דרכים סבירות רבות להבין‬
‫ולעזור בכל סיטואציה‪ .‬כחלק מהעבודה יש לקבל החלטה מושכלת ומקצועיות באיזה מודל לבחור‪.‬‬
‫שאלה חשובה בשלב הזה היא האם המטפל והערכתו הנוכחית יכולים ליהנות מסקירת הספרות‬
‫המחקרית‪.‬‬

‫עמוד ‪ 43‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 44‬מתוך ‪105‬‬

‫שני סוגים של מחקרים עשויים להיות בשימוש‪:‬‬

‫‪ )1‬מחקרים על אוכלוסיית הבעיה‪.‬‬

‫‪ )2‬מחקרים על גישות עבור מצבים דומים לזה שהוצג על ידי הלקוח‪.‬‬

‫מחקרים על אוכלוסיית הבעיה יכולים לספק מידע חסר לעובד ויכולים גם להנחות אותו כדי לטפל בפערים‬
‫חשובים בידע שלו על לקוח מסוים‪ .‬מחקרים בהתערבויות יכולים לספק נקודת התחלה טובה כדי לשקול‬
‫אם הלקוח יהיה פתוח כלפי גישה מסוימת‪ .‬אם כן‪ ,‬העובד חייב להעריך אם יש לו ידע ושליטה מספקים‬
‫כדי להשתמש בשיטות אלה או להפנות את הלקוח למקום אחר (עובד נוסף‪ ,‬תוכנית‪ ,‬סוכנות) ‪ .‬מעורבות‬
‫ושיתוף פעולה עם הלקוח באופן אקטיבי בתהליך הוא היבט חשוב מאוד‪.‬‬
‫בהערכה ותכנון שיטת ההתערבות יש לקחת בחשבון אם התערבויות אמורות להתרחש באופן פרטני או עם‬
‫שותפי הפרט‪ ,‬משפחה וחברים‪ .‬עובדים סוציאליים אימצו את מערכת המשפחה מלכתחילה ומציעים‬
‫שיטות התערבות הכוללות את המשפחה כמו טיפול זוגי ומשפחתי‪ .‬כשאר בוחרים גישה זו‪ ,‬העובדים‬
‫מתחילים את תהליך העזרה באמצעות מפגש עם כל האנשים המשמעותיים והמעורבים בחייו של הלקוח‪.‬‬
‫עבור מתרגלים אשר מתחילים את התהליך עם הפרט העיקרי‪ ,‬בני זוגיים יהיו מעורבים במידה התואמת‬
‫את יכולתם להשפיע‪ .‬אם יוחלט שאחרים צריכים להיכלל‪ ,‬הם צריכים להיות מוזמנים להשתתף מוקדם‬
‫ככל האפשר‪ .‬בדרך הזו קיימת האפשרות של יצירת ברית עם כל החברים ובני המשפחה או בני זוג‪ .‬אם‬
‫מערבים פריטים אחרים להשתתף לאחר תקופה ממושכת של התקשרות עם הלקוח‪ ,‬אז האחר יכול‬
‫להרגיש כי העובד הוא בעלת ברית חזקה עם הלקוח העיקרי‪ ,‬ולא יכול להבין את הפרספקטיבה של האחר‪.‬‬
‫בדומה לכך‪ ,‬הלקוח העיקרי יכול לחוות קושי כשאחרים משותפים בהמשך‪ ,‬ומרגיש כי מערכת היחסים עם‬
‫העובד השתנתה‪ ,‬כי הקשר נותק‪ ,‬ואף לחוות תחושה של בגידה‪ .‬הפניה של בני הזוג או בני משפחה לעובד‬
‫אחר יכול לספק התחלה חדשה והתמקדות בעיקר בבני הזוג או המשפחה‪ .‬הלקוח הראשוני עשוי עדיין‬
‫לבחור להמשיך עם עבודה פרטנית‪.‬‬
‫כאשר ההערכה מגלה כי המשאבים הדרושים חסרים בלקוח‪ ,‬העובד יכלול תכניות כדי לענות על צרכים‬
‫אלה‪ .‬עובדים סוציאליים יש ידע על שירותים והם יכולתם לסייע ללקוחות‪ .‬התוכנית חייבת לשקול אם זה‬
‫מספיק להפנות את הלקוח למידע או לסייע לו באופן יותר אקטיבי בקבלת השירות‪ .‬כי לעיטים יש‬
‫בירוקרטיה והעו"ס יכול לעזור כי הוא מקיר את השירותים ואת הנהלים‪.‬‬
‫תכנון ראשוני משותף והצבת מטרות‬
‫הפעילויות הקודמות של איסוף מידע‪ ,‬והפשטתו למסגרת עבודה‪ ,‬סקירת ספרות אמפירית‪ ,‬ופיתוח הבנה‬
‫משותפת עם הלקוח תסייע בהגעה להסכם משותף על המטרות שיש להשיג וכיצד העובד והלקוח יכולים‬
‫להשיג אותם‪.‬‬

‫עמוד ‪ 44‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 45‬מתוך ‪105‬‬

‫העובד הסוציאלי והלקוח ישקלו שני ממדים‪:‬‬

‫‪ .1‬מה אנחנו מנסים להשיג בעבודה זו‪ ,‬כלומר‪ ,‬מה המטרה של המפגשים?‬

‫‪ .2‬איך נעבוד יחד‪ ,‬מה הן הציפיות של הלקוח‪ ,‬וכיצד העובד מספק ייעוץ ותובנה? התייחסות לברית‬
‫טיפולית‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬בתהליך של קישור‪ ,‬עובדים סוציאליים מוציאים אל הפועל מושגים מופשטים ועקרונות כלליים על‬
‫ידי יצירת מטרות ומשימות בעלות משמעות פרטנית‪ .‬כדי להמשיך את הניתוח שלנו‪ ,‬באמצעות מערכות‬
‫אקולוגיות ובפרספקטיבה רחבה על מנת להגדיר מטרות‪ ,‬יש להגיע להסכם על אופי הסוגיות ואת המערכות‬
‫הרלוונטיות המעורבות‪ .‬מטרות עשויות לכלול יצור שינוי אצל הפרט‪ ,‬בסביבה‪ ,‬או האינטראקציות בין‬
‫השניים‪ .‬בהתייחסו לשינוי הפרט‪ ,‬השינוי יכול להיות במחשבות ומשמעויות‪ ,‬רגשות ותגובות‪ ,‬והתנהגויות‪.‬‬
‫הגדרת המטרה תמיד מתחילה עם מה הלקוח קיווה להשיג מהעובדת הסוציאלית‪ .‬מטרות באות לידי‬
‫ביטוי בקווים כלליים‪ ,‬למשל‪" ,‬כדי להרגיש טוב יותר‪" ",‬כדי להתקבל על ידי עמיתים‪ ",‬או "כדי להתמודד‬
‫טוב יותר עם הלחץ בחיים שלי כהורה יחיד לשני בני נוער"‪ .‬בסיוע ללקוחות להביע הצהרות כגון אלה‬
‫במונחים ספציפיים וקונקרטיים יכול להפוך את המטרה לאפשרית‪ .‬כדאי לשאול מה השינויים הקטנים‬
‫עבור הלקוח שצריכים לקרות על מנת להרגיש התקדמות‪.‬‬
‫כדי להשיג את המטרות אלו‪ ,‬יש להקדיש מחשבה גם למשימות שצריכות להתבצע‪ .‬חלק מהמשימות אלה‬
‫ניתנים לזיהוי בקלות עם הלקוח‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בן משפחה עם האחריות העיקרית לטיפול של אביו הקשיש‬
‫מברר בנושא מסודות שיסעדו את אביו‪ .‬יש לבדוק במה בדיוק צריך סיוע ואיך הוא מרגש עם המצב‪.‬‬
‫במצבים מעורפלים יותר‪ ,‬המשימות שיש לבצע כדי להשיג את המטרות פחות מובנות בקלות ללקוחות‪,‬‬
‫ומטפלים מחפשים דרכים להעביר את האופי של תהליך‪ .‬לדוגמא‪ ,‬אדם צעיר‪ ,‬מופנה לעובדת הסוציאלית‬
‫מרגיש "משועמם עם החיים וחסר מוטיבציה לעשות שום דבר כדי לשפר את המצב‪ ".‬במצב זה העובדת‬
‫הסוציאלית מתארת את תהליך כמורכב מ "בפגישות יחד‪ ,‬ננסה להבין מה הם הנושאים החשובים לך‬
‫בחיים‪ ,‬ומה ששנינו חושבים שצריך לשנות‪" .‬‬
‫קביעת מטרות ויעדים הינו תהליך מתפתח עם עצירות תקופתיות ותכופות בהן התקדמות נבדקת ויעדים‬
‫חדשים נבחנים‪ .‬חלק מהעובדים משתמשים בפעולה הזו בכל פגישה‪ ,‬אחרים מתכננים אותה בנוקדות‬
‫מוגדרות מראש‪ .‬לדוגמא‪ ,‬גישה אחת היא "לעשות חשבון" כל כמה שבועות כדי להעריך אם העובד והלקוח‬
‫מסכימים כי המטרות המקוריות רלוונטיים‪ .‬לאורך כל העבודה יש להישאר ממוקד בלקוח‪ ,‬לשים לב מה‬
‫הלקוח מוצא מועיל‪ ,‬אם יש התקדמות קטנה‪ ,‬מה הם הגורמים המפריעים ללקוח בחיים או בדרך העזרה‪.‬‬
‫עמדה שיתופית כרוכה בשידול ‪,‬באופן פעיל השתתפות הלקוח‪ .‬ניתן להשיג זאת בתחילה באמצעות הגדרה‬
‫של העבודה כמשותפת‪ ,‬ולהצהיר כי קלט הלקוח הוא חיוני‪ .‬לשואל את הלקוח‪" ,‬מה עוד עליי לעשות כדי‬

‫עמוד ‪ 45‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 46‬מתוך ‪105‬‬

‫לעזור לך "היא אסטרטגיה שימושית‪ .‬הם קוראים למתרגל לפקח בזהירות אחרי "התגובות של הלקוח"‬
‫להערות‪ ,‬הסברים‪ ,‬פרשנויות‪ ,‬שאלות והצעות‪ .‬זה גם דורש מידה גבוהה יותר של גמישות מהמטפל ונכונות‬
‫לשנות את נקודת ההתייחסות שלו כדי להתאימה עם תפיסות הלקוח של מה הוא מועיל ביותר בשבילו‪.‬‬
‫אם העובדים הסוציאליים מכבדים את ההעדפות המגוונות של הלקוחות‪ ,‬הם צריכים להיות מוכנים‬
‫להחליף את השיטה שלהם ולאמץ גישה מועדפת להתערבות לזה של הלקוח‪ .‬לדוגמה‪ :‬מי צריך להשתתף‬
‫בפגישות ‪ ,‬אם טיפול פרטני או שיש להציע טיפול במסגרת המשפחה‪ ,‬ואת מיקום‪ ,‬עיתוי ומשך הפגישות‪.‬‬
‫למרות שזה מומלץ שמעובדים צריכים להיות גמישים במידה רבה באשר לסגנונות של העבודה המועדפת‬
‫של הלקוח‪ ,‬אין זה שולל את הידע והמומחיות של העובד‪ .‬עובדים יכולים לשתף ולכוון את העבודה עם‬
‫לקוחותיהם כחלק מתהליך של שיתוף פעולה ופתיחה‪ .‬במיוחד בשלב ההתחלתי‪ ,‬כאשר הקשר אינו מבוסס‬
‫דיו‪ ,‬עובד יכול להשתמש בנתוני הפתיחה ומצבו כיום בכדי להגיע לשותפות באופן יותר נוח עבור הלקוח‪.‬‬
‫נתוני פתיחה אלו עשויים להתבסס על ערכי התרבות שמגדירים מה מהווה בעיה‪ ,‬איך ואיפה לחפש לעזור‪,‬‬
‫והאם שיתוף בעיות אישיות או משפחתיות עם זרים הוא מתאים‪.‬‬
‫חלק מלקוחות יצפו ממך כמומחה להציע פתרונות לבעיות שלהם‪ ,‬בעוד שאחרים עשויים לצפות לגישה‬
‫משותפת יותר‪ .‬ניסיון המטופלים בעבר עם עובדים סוציאליים ואנשי מקצוע בתחום בריאות יהיה בעל‬
‫השלכות משמעותית על ציפיות‪ .‬כמו כן אמונות אישיות בנושא שינוי ישפיעו על מה לקוחות תופסים‬
‫וחשובים‪.‬‬
‫כאשר "תקוות וציפיות" הלקוחות אינם צפויים להתקיים או שאין ביכולת העובדת הסוציאלית לספקם‪,‬‬
‫חשוב לפרט מה אפשרי ומה לא בשלב הראשוני‪ .‬לקוחות עלולים לייחס לעובדים סוציאליים כוח גדול‬
‫והשפעה גדולה ממה שבאמת ניתן בפועל‪ .‬לדוגמה‪ ,‬הורים לילדים אשר נמצאים תחת משפחה אומנת‬
‫בהוראת בית משפט מצפים שאם הם ישתתפו בפגישות שלהם באופן קבוע ילדיהם יוחזרו להם‪ .‬ולא‬
‫מבינים כי הם חייבים לשנות היבטים מסוימים בחייהם כדי להתאחד עם ילדיהם‪.‬‬

‫עמוד ‪ 46‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 47‬מתוך ‪105‬‬

‫למה הם לא חוזרים? מבט קליני על הקליינט שלא מופיע‬

‫‪Why they don't come back: a clinical perspective on the no-show client‬‬

‫)‪Meyer, W, S. (2001‬‬

‫פתיחה‬
‫מאמר זה בא על מנת לחקור את השאלות מדוע הפונה אינו מגיע לפגישות?‪ ,‬מה אמורים לעשות כאשר‬
‫הפונה אינו מגיע? במטרה להעמיק את ההבנה במקצוע ואת התנהלות האתגר הטיפולי הנפוץ הזה‪.‬‬
‫בעוד שהרבה מומחים ומתלמדים במיוחד סובלים מפונים שאינם מגיעים לפגישות‪ ,‬באופן יוצא מהכלל יש‬
‫מעט מאוד כתיבה מחקרית על הנושא החשוב הזה‪.‬‬
‫כמעט כולנו מתחילים את הקריירה שלנו מלאבד יותר מטופלים מאשר להחזיקם ומסיבה טובה‪ .‬כמעט‬
‫בכל מפגש טיפולי‪ ,‬האנשים שהכי זקוקים לעזרה – החשדנים ביותר‪ ,‬הקשים ביותר להסתדר עימם‪ ,‬אלו‬
‫שלא סולחים על טעות טיפולית‪ ,‬הזקוקים ביותר לשקט ורוגע מגיעים למטופלים הכי פחות מנוסים והכי‬
‫פחות יציבים ובטוחים‪.‬‬
‫הלקוח שלא שב‪ :‬סקירה כללית‬
‫חוקרים רבים מציינים סיבות שונות מדוע מטופל אינו חוזר לטיפול‪ .‬מחקרים מוכיחים ש"הברזה מטיפול"‬
‫קשורה להכנסה נמוכה‪ ,‬מצב סוציואקונומי קשה יותר‪ ,‬אנשים צעירים יותר‪ ,‬חוסר דיוק בתלונות‪,‬‬
‫התעללות ממשית וגורמים נוספים‪ .‬אף על פי שמוקד המאמר פונה להתערבות של המטפלים‪ ,‬מחקרים‬
‫הציעו כמה דרכים שבה הסוכנות תוכל לעזור בהגדלת הסיכויים שהמטופלים יגיעו לפגישות‪ .‬לדוגמא‪ :‬ככל‬
‫שהמטופל מחכה יותר לפגישה כך גדל הסיכוי שהוא יגיע אליה‪.‬‬
‫לקוחות עם קשיים פסיכולוגים חמורים לא מסוגלים לשמור על הציפיות מלאות תקווה וחשיבה חיובית‬
‫בנוגע למטופל בזמן ההמתנה לפגישה שלהם‪ .‬אנשים אלו זקוקים לראות ולשמוע את המטפל כדי לחוות‬
‫אותו כנוכחות מרגיעה ומוחשית בחייהם‪ .‬כתוצאה מכך לקוחות עם קשיים אשר מחכה לפגישה הציפיות‬
‫והתקוות שלו עלולות להתנדנד ולהתחלף בכל רגע נתון‪ .‬הדמות של המטפל שאמור להיתפס כאדם אכפתי‬
‫ומלא חמלה עלולה להשתנות ולהיראות לאותו פונה כאדם פוגע‪ ,‬נוטש ומאכזב‪.‬‬
‫אפלגייט טוען כי לרוב אנו פוגשים פונים שסביבת ההיקשרות שלהם וההכלה המוקדמת שלהם פגמה‬
‫ביכולת הבסיסית שלהם ליצור אמון‪ .‬כמנגנון הגנה‪ ,‬לקוחות מסוג זה יימנעו מכל סוג של קשר כיוון שהוא‬
‫עלול להותיר אותם בסיכון להיפגע ולהיזנח בשנית‪ .‬אם לקוחות כאלה לא מגיעים‪ /‬שבים לפגישה‪ ,‬עבור‬
‫חלקן המעשה הנכון יהיה חיזור גם עם הוא המינימאלי ביותר כמו שיחת טלפון‪.‬‬

‫עמוד ‪ 47‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 48‬מתוך ‪105‬‬

‫טיפול נפשי‪ ,‬הפרדיגמות של השוק וה‪DSM-‬‬

‫בעבר עיקר עניינם של המטפלים היה ליצור "מערכת יחסים" אפילו אם זה היה לוקח זמן רב‪ .‬המטפלים‬
‫של היון מנחים להתמקד בתוצאות מהירות ובהמצאה של "פתרונות" כביכול‪ .‬שילוב של טיפול מקוצר עם‬
‫מטרות חומריות של תהליך מנוהל‪ ,‬בהכרח יפגע באיכות העבודה הקלינית‪ .‬מטפלים מתחילים מטבע‬
‫הדברים אינם בטוחים בכישוריהם האישיים מה שגורם להם להיות מצויים בלחץ רב כיוון שהם אמורים‬
‫לעשות משהו שהם אינם בטוחים כיצד לעשות אותו בצורה הטובה ביותר‪ .‬בעבר‪ ,‬תחושות החרדה והחירום‬
‫שחוו המטפלים הצעירים במהלך הטיפול הופחת ע"י מדריכים מנוסים אשר לימדו אותם את הצורך הרב‬
‫שיש בתהליך האיטי‪ .‬כיום הסוכנות דוחפת את המטפל לבסס מטרות וחוזה שמבוסס ברובו על הבנת‬
‫בקשת העזרה של הפונה‪ .‬הפרדיגמה הזו שמוצגת הינה מזיקה למקצוע הטיפולי‪ .‬הצורך המהיר של‬
‫הסוכנות בפתרון "קסם" אינו בהכרח יגרום למטופל לחוש בנוח מה שעלול לגרום לו בסופו של דבר לא‬
‫להגיע יותר לפגישות שנקבעו לו‪.‬‬
‫התערבות קלינית שמבוססת על הערכות שטחיות תורמת לתחושה של הססנות אצל מטופל ביחס להמשך‬
‫בקשת עזרה‪ .‬הפונה ירגיש שהוא נמצא תחת לחץ להיכנס לטיפול שלא לוקח בחשבון את כל הנסיבות‬
‫שבגללן הוא פנה‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬הרבה פרטים‪ ,‬במיוחד אלה שמוצפים רגשית או לא מתוחכמים מבחינה פסיכולוגית‪ ,‬עלולים לגשת‬
‫לטיפול נפשי עם חשש רב‪ .‬מישהו עלול לפחד כי המטפל יחשוב שהוא משוגע וישלח אותו לבית חולים‪.‬‬
‫מישהו אחר עלול לחוש בחילה רק מהמחשבה של חשיפת זיכרונות כואבים מהילדות שלו‪ .‬מטופלים‬
‫אחרים יכולים לחשוש מלהגיע למצב של יצירת קשר טיפולי שלכל הפחות יהיה לא מכוון לצרכיהם ולכל‬
‫היותר יהיה מבייש ומעורר אשמה‪ .‬אין זה פלא כי אותם מטופלים נכנסים לטיפול בתחושה אמביוולנטית‬
‫וברור מדוע חיוני שהמטפלים יהיו מודעים ויעבדו תוך כדי התחשבות גדולה עם אותן תחושות‪.‬‬
‫כאשר ילד חווה אכזבה ממטפליו הראשוניים (הוריו) והופך הופך להיות מטופל‪ ,‬הוא עושה מעין העברה‬
‫למטפל החל מהפגישה הראשונה‪ .‬הלקוח נכנס לטיפול עם ציפיות מובנות שהוא שוב יתאכזב ויחווה בגידה‪.‬‬
‫המטופל אינו מסוגל לדבר בגלל שהוא אינו בוטח במטפל‪ .‬אם המטפל לא יצליח להתמודד עם אותן רגשות‬
‫הוא לא יוכל לעזור למטופל‪.‬‬
‫לכל אדם יש מאגר של זיכרונות וחוויות עם מטפלים שונים בחייו‪ .‬כאשר זיכרונותיו של המטופל חיוביים‬
‫הוא ניגש למטפל עם ציפייה לקבל את עזרתו‪ .‬במקרה והזיכרונות הם שליליים ישנה צפייה לנזק‪ .‬בכדי‬
‫שהקשר הטיפול יהיה מבטיח על המטופל למצוא איש מקצוע שגורם לו להרגיש טוב והוא ייצג עבורו‬
‫אלמנטים חיוביים שזכורים לו מהעבר‪ .‬יתר על כן‪ ,‬על הפונה להבחין במשהו אצל איש המקצוע שאליו הוא‬

‫עמוד ‪ 48‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 49‬מתוך ‪105‬‬

‫מגיע ושהוא מייצג עבורו אלמנטים מהעבר אותם הוא חיפש‪ .‬חייבת להיות כמות מספקת של כוחות על‬
‫מנת להתגבר על השליליות שהלקוח מכניס אל תוך הקשר הטיפולי‪.‬‬
‫אם כך‪ ,‬איך המטפל צריך להתייחס לרגשות שליליים‪ ,‬בייחוד בתחילת היחסים הטיפוליים? הוא צריך‬
‫לדבר על כך בפתיחות עם הפונה‪ ,‬ולהקשיב בזהירות לרמזים המילוליים והלא מילוליים שהוא נותן‪.‬‬
‫המטפל והפונה‪ :‬עיצוב היחסים הטיפוליים‬
‫כל פגישה ראשונה בין המטפל לפונה היא מעין "בליינד דייט" שבה הם נפגשים על מנת לבחון האם ישנו‬
‫סיכוי לקשר עתידי‪ .‬השאלות הראשונות שהמטפל מציג לפונה צריכות להישמע טבעיות ואף מסייעות‪ ,‬אך‬
‫צריך להשתדל שהן לא יישמעו כמו חקירה מה שעלול לגרום לפונה להרגיש שלא בנוח‪ .‬יותר מידי מטפלים‬
‫ניגשים לטיפול כאילו משימתם החשובה ביותר היא למצוא פתרון לבעיות‪ .‬אומנם מציאת תשובות הופכת‬
‫בסופו של דבר לחלק עיקרי בתהליך הטיפול‪ ,‬המטרה הראשונה והעיקרית בתחילת הטיפול היא שהפונה‬
‫יזהה שמהטפל מנסה להבין אותו ולעזור לו‪.‬‬
‫ישנם הרבה דברים שניתן להגיד לפונה חדש על מנת לבסס עמו ברית‪ .‬לדוגמא‪" :‬בוא נראה אם הבנתי נכון‬
‫את הקשיים שלך"‪ .‬אחד הכללים החשובים ביותר הוא שהפונה יעזוב את הפגישה עם כרטיס הביקור של‬
‫המטפל – זה מסמל חיבור ומחויבות לפגישות‪.‬‬
‫יש כמה קווי יסוד שייסעו להגביר את הסבירות שהלקוח ישוב לפגישות נוספות‪ .‬ראשית‪ ,‬על הפונה לקיים‬
‫את שיחת הטלפון הראשונה בכדי לקבוע פגישה ולא לשלוח אנשים אחרים שיעשו זאת‪ .‬יש לקוחות שיגיעו‬
‫למרות שמטפל אחר קבע את הפגישה‪ ,‬האחוזים הגבוהים של היעדרות מפגישה מניעים אותנו לזנוח שיטה‬
‫זו – לקוח שלא יכול להביא את עצמו לקבוע פגישה בכוחות עצמו‪ ,‬סביר להניח שלא תהיה לו מוטיבציה‬
‫להגיע לפגישה ועל אחת כמה וכמה להגיע מוכן לטיפול‪.‬‬

‫שיחת הטלפון הראשונה – על המטפל להציג את האיכויות שיש לו להציע בקשר הטיפולי כגון‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫אמינות‪ ,‬הוא חייב להישאר מעוניין ומכבד‪ ,‬מהימנות ורוגע‪.‬‬

‫הפגישה הראשונה – חשוב להתייחס לדברים שאנו כבר יודעים או זוכרים על המצב‪ .‬זה מאשר לפונה‬ ‫‪‬‬
‫שאנו מקשיבים ושניתן לסמוך עלינו כי אנחנו נהיה כנים‪.‬‬

‫היעדרות ראשונה‪ :‬המבחן שאסור להיכשל בו‬

‫חלק מהפונים מרגישים צורך לברוח מהקשר הטיפולי‪ .‬חשוב מאוד שאנחנו כמטפלים ננסה לרוץ איתם על‬
‫מנת ללוות אותם ולא על מנת להחזיר אותם‪ .‬כשהפונה מפספס פגישה בשלבי הטיפול הראשונים חשוב‬
‫לתפוס את זה כאתגר ולא לראות את הפונה כחסר מוטיבציה‪ .‬על המטפל לראות את הסיטואציה הזו‬
‫כמבחן שנועד לקבוע האם המטפל יגיב או ייכשל כמו מטפלים אחרים בעברו של הפונה‪.‬‬

‫עמוד ‪ 49‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 50‬מתוך ‪105‬‬

‫במצב אידיאלי המטפל ינסה ליצור קשר עם הפונה כ‪ 15-20-‬דקות לאחר המועד שנקבע‪ .‬הטון של המטפל‬
‫צריך לשדר חביבות אך לא להתחנן בפניו שיגיע‪ .‬המטפל צריך לציין בצורת שאלה "ממה שהבנתי היינו‬
‫אמורים להיפגש? שאלה זו נותנת לפונה את האופציה להבין שככל הנראה הייתה אי הבנה בנוגע לזמן‬
‫והמקום בו המפגש היה אמור להתקיים‪ .‬במידה ולא היה בלבול בזמנים ככל הנראה הפונה יגיד שהוא שכח‬
‫מהפגישה או שהוא פשוט לא שם לב לשעה‪ .‬ולכך יכולות להיות שתי תגובות‪:‬‬

‫המטפל יגיב בשליליות מתוך רגשותיו ויפגין ניכור ותסכול‬ ‫‪‬‬

‫המטפל יגיב ברוגע וישאל את הפונה אם הוא מעוניין לקבוע מועד אחר‪ .‬תגובה זו מעידה כביכול‬ ‫‪‬‬
‫שההברזה של הפונה כלל לא משפיעה על המטפל ‪.‬‬

‫המטפל צריך לנסות להבין האם קיימות סיבות נוספות מלבד מה שהלקוח כבר אמר בנוגע לפספוס‬
‫הפגישה‪ .‬לאחר שיחה קצרה‪ ,‬המטפל צריך לברר מול הפונה מהו הצעד הבא‪ .‬על המטפל לשקול את‬
‫האופציה להיות זמין אך על האחריות מוטלת על הפונה בכך שהוא יבקש לקבוע מועד חדש למפגש‪.‬‬
‫יש להימנע ממקרים בהם לקוח מפספס פגישה נוספת חוץ ממקרים חריגים כמובן אך יש להימנע‬
‫מדינאמיקה בה המטפל צריך לרדוף אחרי הפונה על מנת לספק לו עזרה‪ .‬גם אם המטפל מצליח להתחבר‬
‫ללקוח ברמה טובה במפגשים הראשונים‪ ,‬יש לשים לב לתהליכים של העברה‪ ,‬במיוחד אם היא שלילית‪.‬‬
‫לחלק מהפונים יש פחדים מנטישות בגלל דברים שקרו בעבר ועל המטפל לשים לב אליהם על מנת שלא‬
‫יקרה משהו שיחבל בתהליך הטיפולי ויגרום לפונה לעזוב את הטיפול בטרם עת‪.‬‬
‫סיכום‬
‫ישנן סוגיות שונות שלא עלו במאמר וקשורות גם הן בהפסקה מוקדמת של טיפול‪ .‬הסוגיות הן‪:‬‬

‫לקוחות שמרגישים חסרי משאבים להתמודד עם הכאב בחייהם‬ ‫‪‬‬

‫דינמיקה של לקוח שמזדהה עם האובייקט התוקפן ומתייחס למטפל כמו שהתוקף מתייחס אליו‬ ‫‪‬‬

‫פחדים של מרחק מול אינטימיות‬ ‫‪‬‬

‫לקוחות שמרגישים לא ראויים לעזרה פסיכולוגית‬ ‫‪‬‬

‫מסרים שלקוחות מקבלים ממשפחתם או מהתרבות לגבי הטיפול שמונעים מאנשים לבקש עזרה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הקשיים האובייקטיבים בחייהם של אנשים‪ ,‬במיוחד עם הם עניים שהופכים את הפגישה למשימה‬ ‫‪‬‬
‫בלתי אפשרית‪.‬‬

‫חשוב לזכור כי יש לראות את הפונה שלא חוזר כמאוכזב מהמטפל או מהסוכנות מכיוון שההתמודדות עם‬
‫הפנייה הראשונה ויותר מכך הגעה לפגישה הראשונה מלווה במחסומים רגשיים מאוד גדולים‪.‬‬

‫עמוד ‪ 50‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 51‬מתוך ‪105‬‬

‫חשוב שנשאל את עצמנו כמטפלים מספר שאלות‪ :‬האם הדקות האחרונות של הפגישה היו חשובות ושימשו‬
‫באופן חיובי ליצירת קשר שילווה את יתר הפגישות? האם לאחר כישלון עם פונה מסוים נעשתה הפקת‬
‫לקחים וניסיון להציל את התהליך עם הפונה הבא?‪.‬‬

‫עמוד ‪ 51‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 52‬מתוך ‪105‬‬

‫המבקר המבוקר והביקורתי – התבוננות בדוח סוציאלי ביקורתי בעבודה סוציאלית‬

‫וייס‪-‬גל‪ ,‬ע‪ ,‬לוין‪ ,‬ל וקרומר נבו‪ ,‬מ (‪)2012‬‬
‫מטרת המאמר היא לקדם את הדיון על יישומם של רעיונות ביקורתיים באמצעות הצגתו של דוח סוציאלי‬
‫פיקטיבי שנכתב בהתאם לרעיונותיה של העבודה סוציאלית הביקורתית‪.‬‬
‫עבודה סוציאלית ביקורתית החלה להתגבש בשנות ה‪ 90-‬של המאה ה‪ .20-‬על אף שנערכים הרבה דיונים על‬
‫האופן שבו הגישה הביקורתית יכולה לעצב את הפרקטיקה של המקצוע‪ ,‬עדיין יש קושי ליישם את‬
‫הרעיונות של הגישה‪ ,‬במיוחד בעבודה עם פרטים ומשפחות‪ ,‬ומסגרות ממשלתיות‪.‬‬
‫חשוב לקדם את רעיונותיה של הגישה מכמה סיבות‪:‬‬
‫א‪ .‬החל להתעורר שיח ביקורתי במסגרת הע"ס בישראל‪ ,‬וכן קיים ניסיון ללמדו בבתי ספר לע"ס‪.‬‬
‫ב‪ .‬מדינת ישראל מאופיינת בהחרפת אי‪-‬השוויון‪ ,‬ובשסעים וקונפליקטים חברתיים‪ ,‬תרבותיים‪ -‬כמו‬
‫אפליה‪ ,‬גזענות ושליטה חברתית‪ .‬ועל רקע מגמות ההפרטה‪ ,‬השיח הניאו‪-‬ליברלי‪ ,‬צמצום הלגיטימציה‬
‫של מדינת הרווחה העו"ס מתקשים לפעול על פי ערכי המקצוע ומטרותיו‪.‬‬
‫ג‪ .‬בישראל‪ ,‬כמו במדינות נוספות בעולם‪ ,‬מנסים גם גופים המשתייכים לחברה האזרחית וגם אנשי‬
‫מקצוע להתנגד לתהליכים של אי השוויון באמצעות הנעת שינויים חברתיים "מלמטה למעלה"‪.‬‬

‫לשאלה מהי עבודה סוציאלית ביקורתית‪ ,‬מה היא מבטאת ומה היא כוללת יש כמה תשובות שונות‪:‬‬

‫יש הרואים בה שם חדש ל"עבודה סוציאלית רדיקלית"‪ ,‬מאחר והיא כוללת גם התייחסויות לצורות‬ ‫‪‬‬
‫אחרות של דיכוי חברתי (מלבד המעמד החברתי)‪.‬‬

‫אחרים מתייחסים לעבודה סוציאלית ביקורתית כאל גג‪ ,‬שתחתיו מתכנסות כל הגישות הביקורתיות‬ ‫‪‬‬
‫שהתפתחו במהלך ה‪ 50-‬השנים האחרונות‪ .‬על פיהם‪ ,‬כל אחת מהגישות הביקורתיות יכולה להיקרא‬
‫"ע"ס ביקורתית" ובכלל זה "ע"ס רדיקלית"‪ ,‬מבנית‪ ,‬פמיניסטית‪ ,‬פרוגרסיבית‪ ,‬מתנגדת לדיכוי ‪,‬‬
‫אפליה גזענות‪.‬‬

‫שימוש אחר במושג "ע"ס ביקורתית" נעשה כדי לתאר חשיבה והתבוננות ביקורתית על התנהלותם של‬ ‫‪‬‬
‫עו"סים‪ .‬התבוננות זו מבקשת לבחון מחדש את הרעיונות‪ ,‬התיאוריות וההנחות שעומדים בבסיס‬
‫הפרקטיקה‪.‬‬

‫הצעת כותבי המאמר היא שע"ס ביקורתית המשלבת רעיונות מגישות וזרמים שונים (פוסט‪-‬מודרניים‬ ‫‪‬‬
‫ומודרניים)‪ ,‬מכיוון שבכל גישה יש חוסרים וחלקיות ולכן אין הסתמכות על גישה אחת אינה מספקת‬
‫ולכן כותבי המאמר מסתמכים על גישה זו‪.‬‬

‫עמוד ‪ 52‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 53‬מתוך ‪105‬‬

‫רעיונות של ע"ס ביקורתית‪:‬‬

‫כותבי המאמר מתארים שלושה רעיונות מרכזיים של העבודה הסוציאלית הביקורתית‪:‬‬
‫‪ .1‬תפיסת העבודה הסוציאלית כפעולה פוליטית – הע"ס הביקורתית רואה במבנים וביחסים חברתיים‬
‫(נחיתות ועליונות כלכלית ) וכן בשיח של דיכוי ושליטה את מחוללי בעיותיהם של פרטים‪ ,‬משפחות‪,‬‬
‫קבוצות או קהילות‪ .‬עוני ‪ ,‬אבטלה‪ ,‬ניכור‪ ,‬בדידות‪ ,‬אלימות ‪,‬דכאון ‪ ,‬ייאוש‪ ,‬עבריינות‪ ,‬מתחים זוגיים‪ .‬היא‬
‫מציגה בגלוי את עמדה הביקורתית כלפי הסטטוס קוו בלי להסתיר את אי הנחת שלה את כעסה ורצונה‬
‫לפעול לשינוי רוצה לפעול כדי לשנות את זה‪ .‬בהמשך לתפיסה זו‪ ,‬הגישה מבקשת להיות מעורבת בשינוי‬
‫הסטטוס קוו‪ ,‬ולא מקבלת אותו כ"נתון שיש להסתדר איתו"‪ .‬היא מבקשת להבין איך נוצר מצב של דיכוי‬
‫ושליטה ולחולל שם שינוי‪ .‬היא שואפת להיות "עבודה סוציאלית משחררת" שלא חותרת לשלוט בפרטים‪,‬‬
‫אלא לשחררם באמצעות הבנה ופירוק של מצבי שליטה ודיכוי ושינוי הסדרים הקיימים‪.‬‬
‫‪ .2‬תפיסת הידע כשיח – הע"ס הביקורתית מודעת לכך שהמקצוע נשען על דיסציפלינות שלא מספקות ידע‬
‫אובייקטיבי על המציאות החיצונית‪ ,‬מאחר ולא מדובר במדעים מדויקים וניטרליים‪ ,‬אלא בשיח שנוצר‬
‫בתוך הקשרים החברתיים‪ ,‬פוליטיים והיסטוריים‪ ,‬המשקפים אידיאולוגיות ופרשנויות‪ .‬שיח זה יוצר ידע‪,‬‬
‫שעל פי רוב גם גורם ומשמר את מנגנוני העוצמה בחברה‪ .‬הע"ס הביקורתית מתנגדת לקבל את בסיסי הידע‬
‫אשר מנסים להסביר התנהגויות ומצבים כמונחים אובייקטיבים! השפה‪ -‬היא כלי מרכזי לביטוי‬
‫אידיאולוגיות‪ .‬באמצעותה‪ ,‬מושגים שונים מקבלים פרשנויות‪ ,‬ומקבלים חיים משל עצמם והופכים להיות‬
‫מחוללי מציאות‪ .‬הדרך שבה יפורשו מושגים (כמו‪ :‬משפחה‪ ,‬מיניות‪ ,‬עוני‪ ,‬התערבות‪ ,‬קליינט‪ ,‬הזנחה הורית)‬
‫היא תוצר של יחסי כוח חברתיים‪ .‬לכן שפה יכולה להיות כלי לשימור הסטטוס קוו‪ ,‬אך מצד שני גם אמצעי‬
‫למאבק בו‪.‬‬
‫‪ .3‬הקשר בין עצמה חברתית‪ ,‬מיקומים חברתיים ושיח‪ :‬עוצמה חברתית של אדם קשורה לקטגוריות‬
‫החברתיות להן הוא משתייך (גזע‪ ,‬מין‪ ,‬מעמד‪ ,‬צבע עור‪ ,‬מקצוע‪ ,‬יכולת גופנית)‪ .‬העוצמה החברתית הזו‬
‫משקפת ומחזקת את אי השוויון המבני‪ .‬ע"ס ביקורתית מבוססת על הבנת הזיקה בין עוצמה חברתית‬
‫לידע‪ -‬כלומר‪ :‬אם אדם מסוים\קבוצה\ארגון מקבלים עוצמה חברתית (מתוקף מקצוע וכד)‪ ,‬הם גם‬
‫מקבלים את הזכות לקבוע מה היא ה"אמת"‪ ,‬ולהגדירה בשפה מסוימת‪ .‬כך יוצא מצב שאמיתות וסוגי ידע‬
‫אחרים לא זוכים להתקבל‪ .‬שליטה חברתית מושגת גם באמצעות שיח וידע‪ ,‬ולכן‪ -‬ניתן ע"י שינוי השיח‬
‫לשנות את יחסי העוצמה ואת מי שקובע ומכוון אותם!‬

‫עמוד ‪ 53‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 54‬מתוך ‪105‬‬

‫ביטויים בפרקטיקה‪:‬‬
‫קיימים ‪ 4‬ביטויים מרכזיים של פרקטיקה ביקורתית‪:‬‬
‫‪ .1‬הערכה ביקורתית – הערכה זו מבוססת על הבנת חלקיותו של הידע‪ ,‬ולא מנסה לאסוף "עובדות" על‬
‫בעיות אישיות‪ .‬לכן‪ ,‬ההערכה תתבסס על דיאלוג מתמשך בין העוס"ים לבין הפונים‪ ,‬כאשר תכלית הדיאלוג‬
‫היא להבין את חוויותיהם פרשנויותיהם ואת הידע שיש להם על הבעיות והצרכים שלהם‪ .‬על פי גישה זו‪,‬‬
‫הידע של הפונה יהיה שווה לידע של הגורם ה"מומחה"‪ .‬הערכה זו תתבסס על קישור בין האישי לפוליטי‬
‫כלומר קישור בין סבלו של הפרט לבין מבנים חברתיים ושיח פוליטי‬
‫‪ .2‬התנגדות להבניית אסטרטגיית השינוי באמצעות התנגדות – הע"ס הביקורתית לא מעוניינת שהמטרות‬
‫והפעולות יובנו באמצעות התנגדות כגון פרט מול חברה‪ ,‬מיקרו מול מקרו ‪ ,‬קליני מול קהילתי ‪,‬מאחר והן‬
‫מונעות ראייה הוליסטית של אדם בחברה וכן פעולות אינטגרטיביות לשינוי בהקשרים מורכבים‪.‬‬
‫חשיבה המבוססת על התנגדות (חשיבה בינארית) מונעת את הראייה שעבודה עם פרטים יכולה להיות‬
‫פרקטיקה משחררת המתנגדת לסטטוס קוו‪ ,‬ועבודה קהילתית לעומת זאת דווקא יכולה לשמר סטטוס‬
‫קוו‪.‬‬
‫אסטרטגיות הפעולה שיפעלו אם כן ישולבו בין פעולות ברמת המיקרו‪-‬מזו‪-‬מקרו שמטרתן לחולל שינויים‬
‫הן בהיבט האישי והן בפוליטי‪ .‬פעולות אלו דוגלות בתפיסה האומרת ששינויים חברתיים הם אפשריים‬
‫ולבני אדם כולל עו"ס יש סוכנות המהווה מקור עוצמה לקדם שינוי חברתי ולהתנגד לדיכוי ולשליטה‪.‬‬
‫הפרקטיקה תתאפיין בהגברת עוצמה ויכולת אישית‪ ,‬הרחבת המודעות להיבטים מדכאים בחיי הפרט‪,‬‬
‫הגברת משאבים חומריים ומיצוי זכויות‪ .‬פעולות אלו יהיו שזורות בעבודה קבוצתית‪ ,‬קהילתית‬
‫ובפרקטיקת מדיניות‪( .‬על מנת לעורר מודעות לתהליכים אשר יוצרים דיכוי) ‪ .‬הפעולות (שהן פוליטיות‬
‫במהותן) יעשו תוך התחברות בין אנשי מקצוע‪ ,‬משתמשי שירותים‪ ,‬קבוצות מקומיות ותנועות חברתיות‪.‬‬
‫‪ .3‬עבודה מתוך מודעות ליחסי עוצמה – מודעות ליחסי עוצמה ביחסים חברתיים ובכללם ביחסים בין עו"ס‬
‫לפונים‪ .‬העוצמה החברתית של העו"סים ביחסים עם הפונים "מונחים על השולחן " לפיכך עווסים נדרשים‬
‫להכיר בעוצמתם בכדי לצמצם את השלכותיה הדיכאוניות‪ ,‬למנוע שחזור של יחסי שליטה‪ ,‬ולהשתמש‬
‫בעוצמה זאת בכדי להשיג משאבים חיוניים‪.‬‬
‫‪ .4‬הסתמכות על שותפות ודיאלוג ובנייתם – בני האדם שעימם אנו עובדים‪ ,‬בני משפחותיהם‪ ,‬אנשי מקצוע‬
‫אחרים ואנשים מהקהילה נתפסים כשותפים בעלי ערך הצריכים לקחת חלק בתהליכים של בניית מציאות‪,‬‬
‫הגדרת בעיות‪ ,‬פרשנויות‪ ,‬ובבחירת אפשרויות לפעולה‪ .‬השותפות אומנם הכרחית אך לא תמיד אפשרית‪.‬‬
‫כדי שבני אדם יוכלו להשמיע את קולם ולתרום בכך להבנה טובה יותר של מציאות חייהם‪ .‬השותפות‬
‫מאפשרת הכללתה ולקיחה בחשבון של מגוון פרשנויות וגופי ידע התורמים לייצוג מלא יותר של אמיתות‬
‫ומציאויות הנתפסות כלא סופיות או מוחלטות‪ .‬וכן מאפשרת לפונים‪ ,‬למשפחות לקבוצות או לקהילות‬

‫עמוד ‪ 54‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 55‬מתוך ‪105‬‬

‫שליטה על תהליך הסיוע והשגת עוצמה חברתית‪ .‬על פי תפיסה זו בני האדם שעימם אנו עובדים (ואחרים‬
‫בקהילה )‪ .‬השותפות מבוססת על כבוד‪ ,‬התחלקות בידע‪ ,‬על תקשורת בהירה המאפשרת תרגול‪ ,‬בניה‬
‫והתנסות בחוויה של מסוגלות ועוצמה‪.‬‬
‫דוח סוציאלי ומקומו בעבודת העו"סים‪:‬‬
‫חלק גדול מעבודת העוס"ים זה כתיבת דוחות ‪ .‬בספרי לימוד בסיסים של ע"ס ‪ ,‬הדוח אמור לשקף ערכים‬
‫מקצועיים של כבוד‪ ,‬להיכתב בשפה מדייקת ומתומצתת ובאופן אובייקטיבי‪ ,‬להימנע מתיוג ולהתחשב‬
‫ברגישות תרבותית‪ .‬כמו כן העוס"ים שכותבים דוחות נקראים עו"ס לראות את עצמם גם כמיצגים את‬
‫צורך השירות אך גם ובעיקר כנציגי הסוכנות שמטעמה הם פועלים‪ .‬נדרשים לייצג את הסוכנות שמטעמה‬
‫הם עובדים‪ .‬הספרות המקצועית לא דנה באופן ממוקד במאפייניו של דוח סוציאלי ביקורתי או במטרותיו‪,‬‬
‫אז מהו בעצם דוח סוציאלי ביקורתי?‬
‫דוח סוציאלי ביקורתי – מאפיינים‪:‬‬
‫כתיבה מתוך מודעות להקשרים שבתוכם הדו"ח נכתב – דו"ח ביקורתי נכתב מתוך מודעות להקשרים‬
‫החברתיים‪-‬כלכליים‪-‬פוליטיים‪-‬תרבותיים‪-‬גאוגרפיים שבתוכם הוא נכתב ‪ .‬בעת כתיבת הדוח העו"ס ישים‬
‫לב להבניות החברתיות‪ -‬תרבותיות ולדמויים הנוגעות לאוכלוסייה שעליה כתוב הדו"ח‪ .‬בנוסף העו"ס‬
‫יהיה מודע לסיבות הלא מוצהרות שבגינן נדרש לכתוב דו"ח זה על מנת לאפשר לעו"ס להבין טוב יותר את‬
‫יחסי הכוחות בין הארגון המבקש את המידע לבין הלקוח עליו נכתב הדוח‪ .‬מודעות זו מחדדת את‬
‫הבעייתיות בעובדה שעצם ההסכמה לכתוב דוח זה שמטרתו המוצהרת היא פיקוח חברתי‪ .‬העקרונות של‬
‫עבודה סוציאלית ביקורתית מחייבים את העו"סים להתנגד להיות כלי של פיקוח חברתי אך לא תמיד ברור‬
‫כיצד לעשות זאת‪ .‬האם לסרב לכתוב את הדוח‪ ,‬כאשר הדרישה לדוגמא באה מהמוסד לביטוח לאומי‬
‫המבקש ממנה לכתוב דוח בנוגע לזכאות של אם חד הורית הנחשדת שמתגורר עמה בן זוג‪ ,‬האם ניתן לכתוב‬
‫את הדוח ולהטמיע בו עמדה ביקורתית‪ ,‬או האם להתעמת עם אנשי המקצוע הדורשים את הדוח‪ .‬נשאלת‬
‫השאלה גם האם ניתן לפעול בצורה ביקורתית בתוך מסגרות המעניקות טיפול כפוי כמו שירות מבחן‪.‬‬
‫כתיבה משותפת עם משתמשי השירותים – כתיבת הדוח תוך שותפות עם הלקוח נועדה לשקף ידע‬
‫ופרשנויות מגוונות על מציאות חייו‪ .‬אך מה קורה כשהאדם מתנגד להיות שותף לשינוי? האם השיתוף עשוי‬
‫לפגוע באמינות הדוח בעיני הקורא?‬
‫תשומת לב לשפה שבה מנסחים את הדוח – השאיפה היא שהדו"ח הביקורתי ייכתב בשפה מתאימה‬
‫ובמילים מובנות לאדם שעליו הוא נכתב‪ .‬זאת כדי שהקורא לא ירגיש תחושת "אחרות" אלא תאפשר לו‬
‫להבין את צרכיו וזכויותיו של האדם‪.‬‬

‫עמוד ‪ 55‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 56‬מתוך ‪105‬‬

‫מטרות הדוח הביקורתי‪:‬‬

‫הדוח הוא אמצעי להשגת מגוון רחב של מטרות ברמת המיקרו‪-‬מזו‪-‬מקרו‪.‬‬
‫ניתן להגדיר ‪ 6‬מטרות שונות‪:‬‬
‫‪ .1‬הגדלת המשאבים החומריים (כסף‪ ,‬מוצרים‪ ,‬ציוד) והסמליים (איכות חיים הקשורה למיקום מגורים‪ ,‬יחס‬
‫חברתי הקשור להחלטה להרשיע אדם בדין) העומדים לרשותם של הלקוחות – מטרה זו קשורה לתפיסה‬
‫הפוליטית של העו"ס הרואה את מטרתה בהרחבת הצדק חברתי דרך תיקון לאי שוויון כלכלי‪-‬חברתי‪.‬‬
‫‪ .2‬השפעה על עמדותיהם ורגשותיהם של מקבלי הדו"ח‪ ,‬בשביל להשפיע על ההחלטות שלהם לגבי הלקוח‪ ,‬וכן‬
‫בשביל לחולל שינוי כללי בשיח‪ ,‬במדיניות ובפרקטיקה של הארגונים השונים – המטרה היא לקדם הבנה‬
‫פוליטית לגבי מצוקות חברתיות‪.‬‬
‫‪ .3‬השפעה על האופן שבו הלקוחות תופסים את עצמם – הדוח מייצג את האדם באמצעות השפה שמייצגת‬
‫את המציאות‪ ,‬וכשהם יקראו את הדוח הם ימצאו דמות המקבלת כבוד‪ ,‬ולא דמות מסכנה‪ .‬בדרך זו הדוח‬
‫הופך לכלי להעצמה אישית‪.‬‬
‫‪ .4‬מתן הזדמנות ליצירת דיאלוג על סיפור חייו של הלקוח – בגלל שהעו"ס הביקורתית רואה את הידע כשיח‬
‫ואת השפה כיוצרת מציאות‪ ,‬היא רואה בדוח הזדמנות לדיאלוג על העבר ההווה והעתיד‪ ,‬לברר פרשנויות‬
‫ביחס אליהם ולדון עם הלקוח בנוגע לעמדותיו‪.‬‬
‫‪ .5‬מתן הזדמנות לדיון פתוח וגלוי בין העו"ס ללקוח – מטרה זו עולה בקנה אחד עם פרקטיקה ביקורתית‬
‫המבוססת על המודעות ליחסי העוצמה בין אנשי המקצוע למקבלי השירות‪.‬‬
‫‪ .6‬מתן הזדמנות ממשית לאדם או למשפחה עליהם נכתב הדוח להשמיע קול ולבטא את הידע שלהם‪ ,‬זאת‬
‫משום שפעמים רבות קולם אינו נשמע – במובן זה מטרת הדוח להפוך את האדם האובייקט שעליו נכתב‬
‫הדו"ח לסובייקט שיש לו דעה‪.‬‬

‫הצעה לדוח סוציאלי ביקורתי וסיכום‪:‬‬

‫בחלק זה של המאמר‪ ,‬כתבו הכותבים דוח ביקורתי העוסק בחשד להזנחה הורית (מופיע במאמר כדוגמא)‪.‬‬
‫הדו"ח מיישם את עקרונות הע"ס הביקורתית‪ .‬מיצוב בעיותיהם של פרטים בתוך הקשר רחב‪ ,‬נקיטת‬
‫עמדה ביקורתית כלפי הסטטוס קוו‪ ,‬תפישת השפה ככלי לעיצוב פרשנות‪ ,‬מתבסס על שותפות ודיאלוג‪..‬‬
‫יש אלמנטים המשותפים לדוח סוציאלי ביקורתי ודוח סוציאלי שמקובל כיום‪ -‬בשני המקרים המטרה היא‬
‫לסכם מידע ולהעבירו בין אנשי מקצוע בכדי לקבוע החלטות טיפוליות‪ .‬לפעמים המטרה היא גם להגדיל‬
‫את המשאבים החומריים של הלקוחות‪.‬‬

‫עמוד ‪ 56‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 57‬מתוך ‪105‬‬

‫הדוח הביקורתי שונה מהדוח המקובל בכמה מאפיינים‪:‬‬

‫‪ .1‬הוא מבוסס על ההבנה התאורטית בדבר חשיבותם של יחסי עוצמה וביטוייהם השונים בחיים‬
‫החברתיים‪ .‬השפה מקבלת בו מקום מרכזי‪ ,‬מטרתו אינה רק הגדלת המשאבים החומריים אלא גם‬
‫הסמליים‪.‬‬
‫‪ .2‬בניגוד לדוח המקובל‪ ,‬אשר נוטה להציע אבחנות המאמצות שפה פסיכולוגית‪ ,‬הדוח הביקורתי‪,‬‬
‫מתייחס להקשר החברתי ועל היחסים בין מבנים חברתיים של אי שוויון לבין קשייו של הפרט‪.‬‬
‫‪ .3‬הדוח הביקורתי רואה חשיבות במידת השותפות של משתמשי השירותים בכתיבת הדוח ובמידה שבה‬
‫הדוח מבטא את נקודת המבט שלהם באשר למצבם‪( .‬הדוח המקובל רואה את נקודת המבט‬
‫המקצועית כאובייקטיבית ואילו התפיסה הביקורתית גורסת כי נקודת מבט זו היא אידאולוגית ולא‬
‫אובייקטיבית ומבקשת להציע לה תחליף או השלמה באמצעות נקודת המבט של משתמשי השירותים‪.‬‬

‫כמו כן‪ ,‬יש שאלות שלא ענינו עליהם במאמר זה‪:‬‬

‫איך כותבים דוח ביקורתי עם כותב מתנגד?‬
‫האם באמת ניתן לכתוב דוח ביקורתי כאשר מצב הילדים הוא אקוטי יותר והסכנה לשלומם מוחשית?‬
‫האם עו"ס הפועלים מתוך ארגונים של הממסד והמדינה יכולים בכלל לפעול באופן ביקורתי?‬
‫האם בכלל ניתן לייצר טקסט ביקורתי בתוך הממסד המדיניתי והמקצועי ?‬
‫שאלות אלו מצביעות על הקשיים בדרך לאמץ את הגישה הביקורתית‪ .‬יש הרבה אנשים שחושבים שהגישה‬
‫לא נחוצה‪ ,‬ושואלים האם עמדה ביקורתית חסרת פשרות אינה מסכנת את שלום הציבור (במצבים‬
‫המערבים קטינים או אזרחים ובהם לא ניתן לפעול במסגרת של שותפות)‪.‬‬
‫לכותבות המאמר היה חשוב לחשוף את רעיונותיה של הגישה הביקורתית וביטוייה האפשריים עם‬
‫לקוחותינו‪.‬‬

‫עמוד ‪ 57‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 58‬מתוך ‪105‬‬

‫פרק ‪ :9‬גורמים תוך‪-‬אישיים‪ ,‬בין‪-‬אישיים וסביבתיים בהערכה‬

‫)‪Hepworth, D.H (2013, pp 201-233‬‬
‫פרק זה דן בשניים משלושת גורמי ההערכה החשובים ביותר בבואנו להעריך את הלקוח‪:‬‬

‫‪ .1‬היבט תוך אישי (פנים אישי)‪ :‬הדברים שעובר הפונה עם עצמו (מבחינה פיזית‪ ,‬רגשית וקוגניטיבית)‬

‫‪ .2‬היבט סביבתי‪ :‬הדברים שמתרחשים בסביבתו של הפונה (פיזית וחברתית)‬

‫‪ .3‬היבט משולב‪ :‬תוך אישי ‪ +‬סביבתי‪.‬‬

‫פעולות גומלין במערכת רב‪-‬ממדית של בעיות האדם‬

‫יש להתייחס ל‪ 3-‬מערכות בבואנו להעריך‪ :‬תוך‪ -‬אישי (‪ ,)intrapersonal‬בין‪-‬אישי (‪ ,)interpersonal‬סביבתי‬

‫(‪ .)environmental‬שלושת המערכות הללו פועלות ומשפיעות אחת על השנייה באופן הדדי‪ .‬לרוב בעיה של‬

‫פונים בתחום אחד משפיעה על בעיה בתחום אחר‪ .‬תפקוד אישי לקוי משפיע על היחסים עם אחרים‪.‬‬
‫קשיים חברתיים משפיעים על תפקוד היחיד‪ .‬באופן דומה קשיים סביבתיים משפיעים על תפקוד היחיד‪.‬‬
‫ההשפעה ההדדית בין שלושת המערכות אינה בהכרח שלילית‪ .‬גם לנכסים‪ ,‬וכוחות יש השפעה חיובית‬
‫הדדית‪ .‬סביבה תומכת יכולה לפצות על קשיים בין אישיים‪.‬‬
‫על מנת להעריך כראוי את הגורמים המעורבים ביצירת בעיה ‪ ,‬יש לפתח ידע על ‪ 3‬המערכות האלו‪.‬‬

‫‪ – Intrapersonal systems .1‬מערכות תוך‪-‬אישיות‪:‬‬

‫יש לבחון את הגורמים הבאים בהערכת תוך‪-‬אישית – מצבו הביו פיזי‪ ,‬יכולות החשיבה והתפיסה שלו‪,‬‬
‫רגשותיו‪ ,‬התנהגויותיו ותרבותו של האדם‪ .‬ההערכה תתמקד בגורמים הקשורים לקשייו של הלקוח‪ ,‬בסיבת‬
‫ההפניה‪ ,‬ובסביבה בה מתבצעת ההערכה‪.‬‬
‫חשוב לזכור שהערכה היא רק "תמונת בזק " של התפקוד של מערכות הלקוח בזמן נתון‪ .‬האמונות של‬
‫העו" ס והפעולות שהוא נוקט וכן התחושה של הלקוח לגבי בקשת עזרה יכולים לעוות את הערכה ‪ .‬לפיכך‬
‫איסוף הנתונים צריך להתבצע מתוך אכפתיות וכבוד ללקוח‪ .‬יש לזכור‪ ,‬כי ייתכן שהלקוח יתפקד שונה‬
‫בזמן אחר או בסביבה אחרת‪.‬‬
‫‪ 1.1‬הערכת תפקוד ביו‪ -‬פיזי‬
‫תפקודו הפיזי של האדם משפיע גם עליו וגם על משפחתו‪ .‬תפקוד זה כולל‪ :‬מאפיינים פיזיים‪ ,‬מאפיינים‬
‫בריאותיים‪ ,‬גורמים גנטיים וכן שימוש בסמים ואלכוהול‪.‬‬
‫מאפיינים פיזיים והופעה (נראות) – המאפיינים הפיזיים יחד עם הדרך בה מתנהל האדם יכולים להיחשב‬
‫הן כנכס והן כמעמסה‪ .‬דגשים בבחינת אדם מבחינה פיזיולוגית‪ :‬מבנה גוף‪ ,‬יציבה‪ ,‬תווי פנים או תכונה‬
‫גופנית שאינה בגדר "הנורמה"‪ .‬בחברה המערבית יש משקל רב למראה הפיזי ואנשים לא מושכים לעיתים‬

‫עמוד ‪ 58‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 59‬מתוך ‪105‬‬

‫מקופחים מבחינת הזדמנויות עבודה‪ ,‬בני זוג וכו'‪.‬‬

‫הדרך שבה הלקוח מציג את עצמו חשובה (הופעתו של האדם)‪ :‬אדם אשר הולך שפוף‪ ,‬מדבר חלש ולאט‬
‫וכד'‪ .‬לבוש וטיפוח עצמי מעידים לעיתים על אופיו של אדם‪ ,‬ערכיו של האדם‪ ,‬דרך חייו וכד'‪ .‬הדרך‬
‫להעריך אדם עפ"י מראהו היא לבדוק האם הוא לבוש בהתאם לסיטואציה בה הוא נמצא‪ .‬גורמים‬
‫חיצוניים נוספים המשפיעים הינם רעידות ידיים‪ ,‬טיקים וכד'‪ .‬יש להעריך בזהירות שכן קיימות הטיות‬
‫שיפוטיות מצד המעריך‪ ,‬למשל‪ ,‬לבוש צעקני בעיני המטפל עלול להיות לבוש מקובל בתרבות הלקוח‪.‬‬
‫בריאות פיזית – יש לשים לב למצב הבריאותי של הפונה כי זה משפיע על תחומים אחרים בחייו או שעלול‬
‫לתרום למס' מצבים‪ :‬דיכאון‪ ,‬תפקוד מיני לקוי‪ ,‬חרדה וכו'‪ .‬העו"ס צריך גם לבדוק אם הפונה מטופל‬
‫מבחינה רפואית ואם לא מתי נבדק לאחרונה‪ ,‬עליו לשלול או לאשש גורמים בריאותיים שעלולים לתרום‬
‫למצבו של הלקוח‪ . .‬יש להימנע מאבחנות לא מבוססות ולקבל מידע מכל סוגי הרופאים‪.‬‬
‫האבחנה חשובה במיוחד באוכלוסיות אשר אינן משתמשות במערכת הבריאות‪:‬‬
‫‪ o‬קשישים – חשוב שיהיה לעו"סים שעוסקים בתחום ידע רפואי על מנת למנוע חלק מהמחלות או לטפל‬
‫בהן‪ .‬כדי להעריך נכון מצב בריאותי של קשיש‪.‬‬

‫‪ o‬פליטים – סובלים לעיתים מבידוד חברתי אשר מוביל לדיכאון‪.‬‬

‫‪ o‬מתבגרות בהריון – הסיכון הגבוה בלידה והפחד שלהן מרופאים שעלול להוביל להזנחה‪.‬‬

‫‪ o‬מחוסרי בית – יש להם לרוב צרכים רפואיים דחופים‪ .‬חלקם נפגעי נפש ואינם פונים לעזרה‪.‬‬

‫‪ o‬חולי איידס – להם צרכים רפואיים מיוחדים‪ .‬מעבר לטיפול הרפואי יש צורך בטיפול פסיכולוגי‬
‫בהתמודדות עם המוות ועם החברה‪.‬‬
‫חוסר נגישות לטיפול רפואי נגרם עקב ‪ 3‬סיבות‪ :‬כספיות‪ ,‬זמינות‪ ,‬קבלה‪:‬‬

‫‪ o‬כספיות – כאשר אין ללקוח ביטוח רפואי או שאינו יכול לשלם על שירותים בריאותיים‪.‬‬
‫‪ o‬זמינות – כולל בתוכו לא רק את מיקומם של שירותי הבריאות אלא גם את שעות הפעילות‪ ,‬התחבורה‪,‬‬
‫נגישות וכו'‪.‬‬

‫‪ o‬קבלה‪ -‬מדובר על רמת ההתאמה בין שירותי הבריאות הקיימים לבין תרבותו‪ ,‬מסורתו וערכיו של‬
‫הלקוח‪ .‬הטיפול בו יבחר הלקוח עלול להיות שונה מאוד מהטיפול המוצע ע"י שירותי בריאות‬
‫מערביים‪.‬‬
‫גורמים תרבותיים במחלה – בתרבות המערבית‪ ,‬על אף התפיסה הרב‪-‬ממדית לגבי מחלה‪ ,‬לרוב עדיין‬
‫מייחסים מחלה לסיבות גופניות‪ .‬בניגוד לכך‪ ,‬בקבוצות אתניות אחרות נוטים להאמין שהמחלה קשורה‬
‫לכוחות אחרים (כמו עונש על משהו)‪ .‬כאשר קיים הבדל בין אמונת הפונה לזו של הרופא‪ ,‬ייטה הפונה לא‬
‫להאמין לרופא‪.‬‬

‫עמוד ‪ 59‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 60‬מתוך ‪105‬‬

‫‪ o‬מרפאים עממיים – חשוב שעו"ס יכירו בעובדה שקיימים מרפאים עממיים בקרב תרבויות שונות‪.‬‬
‫חשוב לשתף פעולה עם המרפאים על‪-‬מנת לעזור לפונה‪.‬‬
‫גנטיקה – הערכה הבריאותית תכלול גם מידע אודות בני משפחתו של הלקוח‪ ,‬מחלות תורשתיות‪ ,‬שימוש‬
‫לעיתים‬ ‫בסמים‪ ,‬כל אלה יכולים לסייע בבחינת הבנתו של הפונה לגבי מצבו וההתנסות שלו בעבר‪.‬‬
‫המשפחה משפיעה מאוד על האדם החולה והיא הקובעת את אופי ההתייחסות כלפיו וכלפי מחלתו‪ .‬העובד‬
‫צריך להעריך את תפקיד המשפחה בחיי הפונה‪ .‬מחלה של אחד מבני המשפחה יוצרת חוסר איזון ודורשת‬
‫הסתגלות מחדש למצב‪ .‬גם תרבותה של המשפחה והתנהלותה ישפיעו על ההתמודדות עם המחלה‪.‬‬
‫תמיכה סוציאלית וטיפול רפואי – העו"ס צריך להיות בקיא במע' המשפיעות על בריאות הפונה וביחסי‬
‫הגומלין בינן לבין הפונה‪ .‬המע' החשובות ביותר הן מע' נישואין ומשפחה‪ .‬נראה כי מע' תומכת של אדם‬
‫נורמאלי מונה כ‪ 20-30-‬איש ומע' של אדם נוירוטי מונה כחצי מזה‪.‬‬
‫הערכת השימוש בתרופות‪ ,‬אלכוהול וסמים‪:‬‬
‫תרופות – יש לבדוק עם הלקוח אלו תרופות הוא לוקח‪ .‬לתרופות יכולות להיות השפעות על המערכות‬
‫השונות בגוף ולגרום לתופעות לוואי קשות (קשיי שינה‪ ,‬קשיים בתפקוד המיני)‪ .‬תופעות אלו עלולות‬
‫להשפיע עמוקות על חייו של הפונה‪ .‬בנוסף בדיקה שכזו יכולה להביא למסקנה כי הלקוח סובל מקשיים‬
‫בריאותיים עליהם הוא אינו מקבל טיפול‪.‬‬
‫אלכוהול – תופעת האלכוהוליזם נותרה ללא מענה טיפולי יעיל ואחיד‪ .‬יש להפריד בין שתיין כבד‬
‫לאלכוהוליסט‪ ,‬שכן האלכוהוליסט נמצא במצוקה וחייו משתבשים עקב השימוש המופרז‪ .‬האלכוהוליסט‬
‫יתחיל להסתיר את הרגלי השתייה שלו ע"י הסתרת בקבוקי השתייה ושתייה בסתר‪ ,‬דבר זה מוביל‬
‫לתחושות של חרדה ואשמה אשר בתורם מובילים את האדם לשתות על מנת להפחית את החרדה‪ .‬כאשר‬
‫אלכוהוליסט מגיע "לשפל המדרגה" הוא מחפש עזרה‪ .‬מחלה זו מופיעה בקרב כל התרבויות ומשפיעה‬
‫לרעה על כל אדם‪.‬‬
‫שימוש בכישורי ראיון על מנת להעריך אלכוהוליזם אפשרי – חשוב לא להיות שיפוטיים‪ .‬העובד צריך‬
‫להביע אמפטיה ורגישות כלפי רגשות הלקוח ולהבין שהתנהגות זו נובעת מבושה‪ ,‬אשמה וכעס‪ .‬הוא צריך‬
‫להחזיר את ההתמקדות למחלה ולהתעמת עם הפונה לגבי הכחשותיו‪ .‬שאלות עקיפות רק יגרמו לפונה‬
‫להכחיש יותר‪.‬‬
‫חשוב לבחון את כל המע' בחיי הפונה כי כולן משפיעות ומושפעות מהמחלה‪:‬‬

‫היסטוריה משפחתית‬ ‫‪-‬‬

‫היסטוריה תעסוקתית‬ ‫‪-‬‬

‫בעיות עם החוק‬ ‫‪-‬‬

‫עמוד ‪ 60‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 61‬מתוך ‪105‬‬

‫גורמים בריאותיים‬ ‫‪-‬‬

‫דפוסי שתייה‬ ‫‪-‬‬

‫שימוש בכלים ופעולות מדעיות על‪-‬מנת להעריך אלכוהוליזם‬ ‫‪-‬‬

‫סמים – עקב הפרסום הרב‪ ,‬הציבור מודע לסכנות שטמונות בסמים‪ .‬פחות מוכר לציבור הוא ההרס של‬
‫היחיד או משפחתו כתוצאה מסמים‪ .‬חשוב שהעובד יכיר את סוגי הסמים הנפוצים ואת השפעתם‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫חשוב לנסות ולאתר אילו סמים נוטל הלקוח שכן חלקם עלולים להיות מסכני חיים‪.‬‬
‫כדי להעריך אדם הצורך סמים יש לאסוף מידע גם מגורמים אחרים‪ ,‬כי האדם ייטה להסתיר עובדה זו‬
‫וקשה להתבסס על אמירותיו‪ .‬המשפחה גם מושפעת מהתמכרותו של הלקוח וגם מהווה גורם מכריע הן‬
‫בסיבה להתמכרותו והן ביכולתו לצאת מהתמכרות זאת‪ .‬יש לקחת בחשבון טיפול במרכז גמילה‪ ,‬כיוון‬
‫שלעובדים שם יש ניסיון וידע לטיפול בהתמכרויות‪ .‬אלכוהוליזם וסמים הן בעיות דומות ולכן כישורי‬
‫העו"ס זהים בשני המקרים (ראה סעיף על אלכוהול)‪.‬‬
‫אבחנה כפולה‪ -‬התמכרות לסמים והפרעה נפשית‪:‬‬
‫לעיתים סובל אדם הן מהפרעה נפשית והן מהתמכרות לסמים‪ .‬חשוב לאבחן נכונה את הלקוח‪ ,‬יש‬
‫להתחשב בגורמים הבאים‪:‬‬

‫סוג ומידת השימוש בסמים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫סוג מידת החומרה ומשך ההפרעה הנפשית‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫גורמים מגבילים נוספים שנגרמו עקב ההפרעות‪ -‬אשפוז‪ ,‬כליאה‪ ,‬עוני‪ ,‬מחסור בבית‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫לעיתים קרובות לקוחות שאינם מודים כי הם מכורים לסמים או לאלכוהול‪ ,‬לרוב לקוחות ינסו להכחיש‬
‫ולהסתיר עובדה זו בדרכים שונות‪ :‬יאשימו אחרים‪ ,‬ישקרו‪ ,‬יטיחו האשמות במטפל ועוד‪.‬‬
‫על אף הקושי‪ ,‬על המטפל להביע אמפתיה ורגישות‪ ,‬תוך ידיעה שהתנהגויות אלה בעצם מסתירות תחושות‬
‫של בושה‪ ,‬חוסר תקווה‪ ,‬מבוכה וכעס‪.‬‬
‫על המטפל להיות ישיר ועדין בשאלותיו‪ ,‬לא לשאול שאלות עמומות הנותנות פתח אצל הלקוח לחזור‬
‫ולסלף‪ .‬על השאלות להתחיל בלקוח עצמו ובשימוש שלו ומשם יצאו ויחקרו את השפעת השימוש על‬
‫סביבתו‪.‬‬
‫‪ 1.2‬הערכת תפקוד קוגניטיבי‪ /‬תפיסתי‬
‫הערכה כיצד הלקוח תופש את עולמו היא חשובה מאוד‪ ,‬מפני שהאופן שאנשים תופסים את עצמם‪ ,‬אחרים‬
‫ומארעות משפיע מאוד על הרגשתם ועל תגובתם לאירועים חיים‪.‬‬
‫גורמים כמו אמונות‪ ,‬ערכים‪ ,‬תפיסה עצמית‪ ,‬משפיעה על תפיסה של אירועים ‪,‬ולכן על מנת להבין ולהשפיע‬
‫על התנהגותו של האדם יש לדעת כיצד הוא חושב‪ .‬דפוסי החשיבה שלנו מונעים על ידי יכולות‬

‫עמוד ‪ 61‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 62‬מתוך ‪105‬‬

‫אינטלקטואליות‪ ,‬כושר שיפוט‪ ,‬בחינת המציאות‪ ,‬גמישות קוגניטיבית‪ ,‬ערכים‪ ,‬אמונות‪ ,‬דימוי עצמי‪,‬‬
‫תרבות ואינטראקציה בין קוגניציה‪ ,‬רגשות והתנהגות המשפיעים על התפקוד החברתי שלנו‪.‬‬
‫דפוסי החשיבה של בני האדם מונעים ע"י כמה גורמים‪:‬‬

‫יכולות אינטלקטואליות – הבנה של היכולת האינטלקטואלית של הלקוח היא חיונית על מנת‬ ‫‪‬‬

‫שהמטפל יוכל להתאים את עצמו ליכולת האינטלקטואלית של הלקוח כדי שהלקוח יוכל להבין אותנו‬
‫ולהתמודד עם המשימות שניתן לו‪ .‬הבנה כזו מאפשרת הערכה של כוחות וקשיים‪ ,‬כמו כן משפיעה על‬
‫ניהול המשא ומתן לקביעת המטרות‪ ,‬ותכנון המשימות ‪.‬‬
‫תפקוד אינטלקטואלי ניתן לבחון ע"י יכולת התפיסה של הפונה‪ ,‬יכולת הביטוי העצמי שלו‪ ,‬הישגים‬
‫לימודיים‪ ,‬אוצר מילים‪ ,‬יכולות ההפשטה שלו‪ ,‬יכולות הניתוח והלוגיקה שלו‪.‬‬
‫במקרה ומזהים קשיים אינטלקטואליים יש להימנע מהסברים אבסטרקטיים‪ ,‬משום שהפונה ייטה‬
‫להעמיד פני מבין‪ ,‬כשהוא בעצם לא‪ .‬על המטפל להתאים את עצמו ללקוח ולפעול במסגרת מגבלותיו‪ .‬עם‬
‫פונים כאלו צריך יותר זמן וסובלנות‪ .‬יש להיזהר מלעודד את הלקוח יותר מידי לשאוף לעבר מטרות‬
‫אינטלקטואליות‪ ,‬כיוון שהוא עלול לחוות כישלון נוסף ולאבד אמון ביכולתו להתקדם‪.‬‬

‫כושר שיפוט – יכולות אינטלקטואליות אינן מבטיחות כושר שיפוט טוב‪ .‬אנשים הסובלים משיפוט‬ ‫‪‬‬

‫לקוי הינם אנשים אימפולסיביים לרוב‪ ,‬נכנסים לסיטואציות לשם הסיפוק הרגעי מבלי להתחשב‬
‫בתוצאות ארוכות הטווח‪.‬‬
‫אבחנה של ליקוי בשיפוט מגיעה לאחר היכרות מעמיקה עם הפונה‪ .‬פונים כאלו לרוב אינם מצליחים‬
‫להעריך את מצבם‪ ,‬מאמינים שהכול יסתדר מתישהו‪ ,‬לא לוקחים אחריות על מעשיהם ואינם מצליחים‬
‫ללמוד ולהפיק לקחים מטעויות העבר‪ .‬שיפוט לקוי עלול להוביל לבזבוז כספים‪ ,‬להתפרצויות זעם רגעיות‬
‫(תקיפה) ועוד‪.‬‬

‫בוחן מציאות – בוחן מציאות תקין הוא אחד המדדים הטובים ביותר לבריאותו הנפשית של האדם‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫על אדם בעל בוחן מציאות תקין לעמוד ב‪ 4-‬קריטריונים‪:‬‬

‫‪ .1‬להתמצא בזמן‪ ,‬במקום‪ ,‬באנשים ובסיטואציה בהם הוא נמצא‪.‬‬

‫‪ .2‬להגיע למסקנות נכונות לגבי סיבות ותוצאות של מקרה ולגבי הקשר ביניהם‪.‬‬

‫‪ .3‬מפריד בין מחשבותיו ורגשותיו ובין רגשות ומחשבות של אחרים‪.‬‬

‫‪ .4‬יכולת תפיסה והבנה של אירועים חיצוניים ושל כוונותיהם של אחרים‪.‬‬

‫חוסר התמצאות אצל לקוח יכול לנבוע מליקוי שכלי‪ ,‬מליקוי נפשי‪ ,‬מפגיעה פיזיולוגית‪ ,‬או מהשפעת‬
‫סמים‪ .‬ישנם לקוחות שלא מזוהים כבעלי בוחן מציאות לקוי‪ ,‬אך עדיין תפיסת המציאות שלהם לקויה‬

‫עמוד ‪ 62‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 63‬מתוך ‪105‬‬

‫כיוון שהם בוחרים להאשים גורמים סביבתיים או רוחניים במצבם מאשר לקחת אחריות על מעשיהם‪.‬‬
‫(לדוגמא לקוח שגנב מכונית מאשים את הנהג ששכח את המפתחות באוטו‪.)..‬‬

‫עיוותי תפיסה נחלקים ל‪ 3-‬רמות – מוחלשים (‪ ,)mild‬מתונים (‪ ,)moderate‬וחריפים (‪:)extreme‬‬

‫‪ .1‬עיוותים תפיסתיים מוחלשים – דיי נפוצים באוכלוסייה ומתבטאים בתפיסה סטריאוטיפית (למשל "‬
‫כל השוטרים מנסים לתפוס בני נוער ") ‪.‬‬

‫‪ .2‬עיוותים תפיסתיים מתונים – לרוב נגרמים מפירוש לא נכון של כוונותיהם של אחרים ועלולים לפגום‬
‫באופן קשה ביחסים הבינאישיים‪( .‬למשל‪" :‬הבוס שלי אמר לי שאני עושה עבודה טובה והוא רוצה‬
‫לקדם אותי‪ ,‬אני יודע שהוא רק רוצה להפטר ממני‪. )"..‬‬

‫‪ .3‬עיוותים תפיסתיים חריפים כוללים מחשבות שווא ומגיעים לכדי פסיכוזה מלאה כאשר עיוות‬
‫המציאות הוא כה גדול שאדם מתחיל להזות (מצב זה מסוכן מאוד ועלול לסכן את עצמו סביבתו)‪.‬‬

‫קוהרנטיות‪ :‬חשיבה הגיונית ורציפה (בהירות) – חשיבה מסוג זה מאובחנת לרוב בקרב אנשים‬ ‫‪‬‬

‫המציגים כשלים מחשבתיים דרך הדיבור‪ -‬הדיבור שלהם אינו רציף ורועד‪ .‬המחשבות אינן קשורות‬
‫אחת לשנייה‪ ,‬מדבר בחצאי משפטים או מקשר בין מילים לפי צלילן ולפי סדר הגיוני כלשהו‪ .‬דפוס זה‬
‫של חשיבה לרוב מאובחן כסכיזופרניה או עלול להעיד על מצב מאני או על התקף פסיכוטי בו שרוי‬
‫הלקוח‪ .‬חוסר קוהרנטיות יכול גם להתרחש כתוצאה משימוש בסמים לפיכך על המטפל לבחון היטב‬
‫את המצב לפני שהוא מגיע למסקנות‪.‬‬

‫גמישות קוגניטיבית – היכולת לקבל רעיונות חדשים‪ ,‬היכולת לנתח פנים רבות של בעיה נחשבים‬ ‫‪‬‬

‫כיכולת הסתגלות טובה ובעל יכולות לשינוי‪ .‬אדם זה יהיה מוכן לשנות את דעתו‪ ,‬לברר היכן הוא עומד‬
‫מול סיטואציה מסוימת ולהתאים את עצמו לתוכה‪ ,‬הפונה מחפש דרכים חדשות לצמוח‪ ,‬להבין את‬
‫קשייו ואת האחרים‪ .‬פונה כזה יכול לבקש עזרה והערכה גם ללא מחשבות כשלון‪ .‬אנשים מאוד‬
‫נוקשים יכולים לבלום את תהליך הטיפול‪ .‬המאפיין הבולט ביותר לחוסר גמישות מחשבתית היא‬
‫חשיבה במושגים של שחור ולבן‪ ,‬קיימות גם דעות סטריאוטיפיות בקרב אנשים אלו‪ ,‬לעיתים מביעים‬
‫עמדות קשיחות וקיצוניות‪ .‬הדרך לטיפול עוברת דרך בחינת הדעות המוצקות והפרכתן תוך הצגת‬
‫אלטרנטיבות מרוככות לדעות הקיצוניות‪.‬‬

‫ערכים – ערכים משפיעים באופן ישיר על ההתנהגויות ועל אופן הצגת הבעיות‪ .‬לכן על העובד להבין‬ ‫‪‬‬

‫את ערכי הפונה‪ ,‬ולחשוב על דרך בה ניתן יהיה להשתמש בערכים שישפרו את המצב‪ .‬העובד מחויב‬
‫לכבד את ערכי הפונה ואת בחירותיו האישיות‪ .‬ערכים רבים הינם תוצר של תרבות‪ ,‬לכן העובד צריך‬
‫להכיר את תרבות הפונה על מנת להימנע מטעויות בהערכה וכן ע"מ שתכנית טיפולית תצליח יש‬
‫להתחשב בערכיו ובתת תרבותו של הלקוח‪ .‬לעיתים הערכים הם סותרים והאדם נקרע ביניהם‪ .‬ניתן‬

‫עמוד ‪ 63‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 64‬מתוך ‪105‬‬

‫להגדיר ערכים רלוונטיים ע"י הגדרת הערכים החשובים ביותר לאדם‪ .‬זאת ניתן לבצע ע"י שאילת‬
‫השאלות הבאות‪ :‬במה אתה מאמין? דמיין משהו אידיאלי‪ ,...‬מה כוללת הצלחה בשבילך? הבנת ערכי‬
‫הלקוח חשובה גם במקרים בהם מתקיים דיסוננס קוגניטיבי בין ערכיו של הלקוח להתנהגותו‬

‫אמונות שגויות – עפ"י התאוריה הקונטיבית אמונות משמשות כמתווכות גם של רגשות וגם של‬ ‫‪‬‬

‫פעולות ‪ ,‬לכן ‪ ,‬ההיגיון אומר שאמונות שגויות עלולות לגרום לתפקוד לקוי‪ .‬לאנשים רבים יש אמונות‬
‫לא נכונות לגבי נושאים שונים בחיים‪( .‬למשל ‪" :‬העולם הוא ארץ אוכלת יושביה ולכן אף אחד לא‬
‫ידאג לך " או "כל אנשי סמכות ישתמשו בכוח שלהם לשלוט בך" ) ‪ ,‬לכן חשוב לאבחן אותן ולהעריך‬
‫את חומרתן ומקורן‪ ,‬ואז לבדוק יחד עם הלקוח האם יש מקום לשינוי בחשיבה (למשל‪" :‬אנשי סמכות‬
‫אינם מקשה אחת‪ ,‬יש המנצלים את כוחם אך יש גם נדיבים מאוד")‪ ,‬ולהראות ללקוח שע"י גמישות‬
‫מחשבתית הוא יוכל לפתור את בעייתו‪.‬‬

‫תפיסה עצמית‪/‬הערכה עצמית – תפיסה עצמית היא הגורם החשוב ביותר להתנהגות האדם‪ .‬ככלל‬ ‫‪‬‬

‫אדם בריא הוא אדם הבטוח בעצמו‪ ,‬ביכולותיו ובהישגיו‪ ,‬אך מודע למגבלותיו ומקבל אותן כחלק בלתי‬
‫נפרד מהחיים‪ .‬אדם בעל תפיסה עצמית מופחתת הוא אדם‪ ,‬המפחית מערכו ואינו מסוגל לראות את‬
‫כוחותיו‪ .‬היא יכולה להשפיע באופנים הבאים‪ :‬חוסר הצלחה‪ ,‬פספוס הזדמנויות עקב הפחד להיכשל‪,‬‬
‫הימנעות מקשרים חברתיים בשל הפחד להידחות‪ ,‬לא יהיה מסוגל לקבל מחמאות וכד'‪ .‬הערכה עצמית‬
‫נמוכה במיוחד עלולה להביא למחלה נפשית‪ .‬חשוב להכיר דפוס זה בקרב אנשים ולעזור להם לתקן‬
‫זאת‪ .‬קיימים כלי מדידה להערכה עצמית‪.‬‬

‫הפרעות קוגניטיביות ומחשבתיות – התפקוד הקוגניטיבי כולל גורמים רבים אשר משפיעים על‬ ‫‪‬‬

‫התפקוד החברתי הפן הקוגניטיבי‪ ,‬בעיקר התפיסה העצמית‪ ,‬משפיע גם על הרגש וגם על ההתנהגות‪ .‬יש‬
‫‪ 3‬הפרעות בקוגניציה ובמחשבה‪ :‬פיגור‪ ,‬סכיזופרניה ודמנציה‪.‬‬
‫‪ 1.3‬הערכה רגשית‬
‫רגשות מושפעים מקוגניציה ומשפיעים באופן עוצמתי על ההתנהגות‪ .‬אנשים מגיבים למצבים באופן שונה‬
‫ומחפשים עזרה בפתרון הדילמות הרגשיות שלהם‪.‬‬
‫בהערכה רגשית נבחנים האספקטים הבאים ‪ :‬שליטה רגשית ‪ ,‬טווח הרגשות ‪ ,‬התאמת הרגש לסיטואציה‪.‬‬
‫‪ .1‬שליטה רגשית – אנשים שונים מתאפיינים ברמה שונות של שליטה רגשית החל מעצורים רגשית וכלה‬
‫ברגשנות יתר ‪ .‬העצורים רגשית לא מביעים רגש‪ ,‬שום התקשרות ולרוב נמנעים מלפתח מערכות יחסים‪,‬‬
‫נוטים לאינטלקטואליזציה‪ .‬הם מתקשים להחזיק קשר‪ ,‬כיוון שהצד השני דורש אינטימיות‪ ,‬שהם אינם‬
‫יכולים לתת‪ .‬הרגשנים‪ ,‬מאידך‪ ,‬נוטים להיות בעלי פיוז קצר ולהגיב מיד על כל אירוע בלי לחשוב ולנתח‬

‫עמוד ‪ 64‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 65‬מתוך ‪105‬‬

‫(אימפולסיביים)‪ .‬הם עלולים להיות אלימים ולאבד שליטה‪ ,‬אחרים יביעו את הרגשות בבכי ודיכאון‪.‬‬
‫(היכולת לחלוק רגשות עמוקים ואישיים במערכות יחסים אינטימיות היא כוח)‪.‬‬
‫גורמים תרבותיים – שליטה רגשית מושפעת גם מנורמות תרבותיות לפיכך דפוסי התנהגות של הפרט‬
‫צריכים להיבחן בהתחשב בנורמות המקובלות בתרבות ממנה בא הלקוח‪.‬‬
‫‪ .2‬טווח רגשות – היכולת להרגיש ולבטא מגוון רחב של רגשות בהתאם לסיטואציות שונות ‪ .‬ישנם אנשים‬
‫שטווח הרגשות שלהם מוגבל מאוד והם חווים בעיות ביחסים בין אישיים כתוצאה מכך ‪ .‬לדוגמא גבר‬
‫שמתקשה להביע רגשות כלפי בת זוגו עלול לגרום לכך שבת הזוג תרגיש דחויה‪ .‬יש אנשים שאינם מסוגלים‬

‫להרגיש שמחה או לבטא רגשות הנאה (נקרא ‪ .)anhedonia‬יש אנשים שאוגרים בתוכם רגשות כעס‬

‫ומאשימים את עצמם‪ ,‬עקב כך הם עלולים לחוות תופעות פיזיות ופסיכוסומאטיות כמו כאבי ראש‬
‫ואסטמה‪ .‬אחרים על מנת לא להיפגע‪ ,‬מפתחים בגיל צעיר מנגנון של חסימת רגשות עקב תחושה של דחייה‪,‬‬
‫בדידות וכאב‪ .‬זה בא לידי ביטוי כשהפונה חוסם גילוי רגש עד לפגיעה בתפקודו החברתי‪ .‬העובד צריך‬
‫לזהות זאת ולשכנע את הפונה להתחבר מחדש לרגשותיו החבויים‪.‬‬
‫‪ .3‬התאמת האפקט (רגש) – כאשר תגובתו הרגשית של אדם תואמת את הסיטואציה‪ ,‬ניתן לומר שהאדם‬
‫מחובר לרגשותיו ויכול להביע אותם באופן נאות‪ .‬לעיתים התגובה הרגשית באה לידי ביטוי בצורות‬
‫חיצוניות (כמו כיווץ שפתיים) – זה מאפיין את האדם החשדן‪ .‬אנשים אחרים יכולים להיות מאוד רגועים‬
‫באותה סיטואציה ולהביע עצמם בחופשיות – הם חסרי דאגה‪ .‬חוסר דאגה כזה לרוב מעיד על הכחשת‬
‫בעיה ועלול להשפיע על תהליך הפתרון שלה‪ .‬אדם כזה נראה לעיתים כמניפולטיבי ונצלן‪ .‬אדם אשר מביע‬
‫רגש שאינו תואם לסיטואציה‪ ,‬מתנהג בקהות רגשית‪ ,‬או מביע חרדה ודאגה מוגזמת‪.‬‬

‫אי‪-‬התאמת הרגש מתבטאת גם כאשר ‪ :‬האדם צוחק על נושא כאוב‪ ,‬חיוך מתמיד‪ ,‬קפיצה מנושא‬ ‫‪‬‬

‫לנושא‪ ,‬תנועתיות יתר וכו'‪ .‬יש לשים לב לאירועים שקרו בחיי הפונה בעבר ולתגובותיו הרגשיות לכך‬
‫וכן בהתאם לתרבותו‪.‬‬
‫‪ .4‬הערכת הפרעות אישיות – קיימות מספר הפרעות רגשיות (הקשורות במצבי רוח)‪ :‬דו‪-‬קוטבי (מאניה‪-‬‬
‫דפרסיה) וחד קוטבי (דיכאון עמוק)‪ .‬ידוע שקיים גורם גנטי למחלות אלו‪ .‬הטיפול בהפרעות הוא לרוב‬
‫נטילת תרופות פסיכיאטריות‪.‬‬

‫א‪ .‬הפרעה דו‪-‬קוטבית (‪ – )dipolar disorder‬המאפיין הבולט ביותר בהפרעה זו הוא נוכחות המאניה‪ .‬אדם‬

‫המציג סימפטומים מאנים יהיה לפחות בעל ‪ 3‬מתוך התכונות הבאות‪ )1 :‬הערכה עצמית גבוהה‪ )2 .‬צורך‬
‫מופחת בשינה‪ )3 .‬דיבור מרובה‪ )4 .‬הזיות‪ )5 .‬חוסר ריכוז‪ )6 .‬הגברה בפעילות ממוקדת יעד‪ )7 .‬השתתפות‬
‫בפעילויות שכרוכות בסכנה ‪ )8‬בריחת רעיונות או גודש של רעיונות ‪ )9‬הרסנות‪.‬‬

‫עמוד ‪ 65‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 66‬מתוך ‪105‬‬

‫כאשר העובד מנסה להעריך את מצבו של הפונה חשוב שיתייחס למאפיינים הנ"ל‪ .‬אם הפונה זוהה כחולה‬
‫יש צורך דחוף לקבל ייעוץ מפסיכיאטר‪.‬‬

‫ב‪ .‬הפרעה חד‪-‬קוטבית – דיכאון חמור (‪ -)major depression disorder‬בסוג זה של הפרעה האדם חווה‬

‫דיכאון חוזר ונשנה‪ .‬בהפרעה זו קיימים ‪( dysphoria‬תחושה עמוקה של רגש כואב) ו‪( anhedonia -‬חוסר‬

‫הנאה)‪ ,‬תחושות אשם חזקות‪ ,‬חוסר תקווה ועוד‪ .‬הרגשות הכואבים לרוב מתייחסים לחרדות‪ ,‬ייסורים‬
‫מנטאליים‪ ,‬אשמה וחוסר מנוחה‪ .‬מצב רוח ירוד ואובדן עניין יחד עם לפחות ‪ 5‬סימפטומים למשך לפחות‬
‫שבועיים‪ )1 :‬דיכאון לאורך כמעט כל היום כל יום‪ )2 .‬חוסר הנאה מפעילויות‪ )3 .‬ירידה משמעותית במשקל‬
‫או עלייה‪ )4 .‬חוסר‪/‬עודף שינה‪ )5 .‬פעילות פסיכומוטורית מרובה‪/‬מעטה‪ )6 .‬תחושת חוסר ערך עצמי ו\או‬
‫תחושת אשמה‪ )7 .‬מחשבות על המוות והתאבדות ‪ )8 .‬ירידה ביכולת לחשוב או להתרכז ו\או חוסר‬
‫החלטיות‪.‬‬
‫ישנם מספר סולמות הערכה על מנת לקבוע האם האדם לוקה בהפרעה זו‪ .‬טיפול תרופתי מאוד עוזר וגם‬
‫טיפול חשמלי מועיל לסוגים שונים של דיכאון‪ .‬בעת הטיפול חשוב לחזק את האדם‪ ,‬לתמוך בו וליצור‬
‫סביבה תומכת‪.‬‬
‫ג‪ .‬סכנת התאבדות – כאשר האדם נמצא בדיכאון חשוב לאבחן במהירות האם קיים סיכון להתאבדות‪.‬‬
‫בטיפול במבוגרים‪ ,‬על מנת להעריך את מידת הסיכון להתאבדות יש להתחשב ב‪ -‬תחושה של חוסר יעילות‪,‬‬
‫חוסר תקווה‪ ,‬חוסר אונים‪ ,‬ניסיונות התאבדות קודמים‪ ,‬תכנית ספציפית לביצוע המעשה‪ ,‬חוסר בתמיכה‬
‫מהסביבה‪ ,‬התבטאויות בנושא‪ ,‬שימוש בסמים‪ ,‬מחשבות חיוביות על התאבדות‪ ,‬גיל מתקדם ועוד‪ .‬על‬
‫המטפל לבצע הערכת מסוכנות מידית‪ ,‬אם נראה למטפל כי ללקוח תוכנית מובנית היטב‪ ,‬בה קיים סיכון‬
‫גבוה להתאבדות עליו לגייס מערכות תמיכה לאותו לקוח ולהפנותו לבדיקה או אשפוז פסיכיאטרי‪.‬‬
‫ד‪ .‬הערכת הדיכאון והסיכון בהתאבדות בקרב ילדים ומתבגרים – גם ילדים וגם נערים חווים דיכאון וקיים‬
‫בשתי הקבוצות סיכוי להתאבדות‪ .‬למעשה התאבדות מהווה את גורם התמותה השלישי בגודלו בקרב‬
‫צעירים בגילאי (‪ .)15-24‬המאפיינים לדיכאון חמור אינם שונים אצל ילדים ומתבגרים והאבחנה זהה לזו‬
‫שרשומה מעל‪ .‬בגלל שהורים לא תמיד שמים לב שילדם נמצא בדיכאון‪ ,‬חשוב לשים לב להתנהגויות‬
‫הבאות‪ :‬ירידה בהישגים הלימודיים‪ ,‬עצבות‪ ,‬התפרצויות בכי פתאומיות‪ ,‬איבוד תיאבון‪ ,‬שימוש‬
‫בסמים‪/‬אלכוהול‪ ,‬דיבורים על מוות‪ ,‬התרחקות מחברים ומשפחה‪.‬‬
‫ניתן לייחס גורמים אלו לסיכוי להתאבדות רק כאשר הם נמשכים יותר מ‪ 10-‬ימים‪ .‬בקרב צורכי‬
‫סמים‪/‬אלכוהול אחוז ההתאבדויות גבוה יותר‪.‬‬

‫הסכנה להתאבדות עולה כאשר בנוסף לדיכאון מתחולל אחד מהמקרים הבאים‪ :‬תחושות של חוסר‬ ‫‪‬‬

‫תקווה‪ ,‬אובדן של קרוב‪ ,‬אובדן קשר עם אהוב‪ ,‬קונפליקט קשה עם ההורים ועוד‪ .‬ההבדלים בין המינים‬

‫עמוד ‪ 66‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 67‬מתוך ‪105‬‬

‫מתגלים בשלב ההתבגרות בו נערות נוטות לפתח דיכאון חמור פי ‪ 2‬מנערים‪ ,‬בעוד שהנערות מציגות‬
‫תחושות של חרדה ואי יכולת לעמוד בסטנדרטים של החברה‪ ,‬הנערים מגלים תכונות אנטי סוציאליות‬
‫ומביעים הרבה כעס‪ .‬הדרך לטפל בילדים ומתבגרים המציגים סימפטומים של דיכאון והתאבדויות‬
‫היא לערוך את אותה הערכת מסוכנות ומידיות‪.‬‬
‫‪ 1.4‬הערכת תפקוד התנהגותי‬
‫שינוי התנהגותי הוא בדרך כלל הדבר המרכזי בהתערבות‪ ,‬על העו"ס להיות מיומן בהערכה של תבניות‬
‫התנהגות מתפקדות ובלתי מתפקדות‪.‬‬
‫בבואנו להעריך התנהגותו של לקוח עלינו לזכור כמה דברים‪:‬‬

‫‪ .1‬התנהגות של אדם מסוים אינה משפיעה על התנהגותו של אדם אחר רק בקו ישר כי אם בצורה‬
‫מעגלית‪ ,‬כלומר התנהגות משפיעה ומושפעת מכלל ההתנהגויות של כלל האנשים המעורבים‬
‫בסיטואציה‪.‬‬

‫‪ .2‬כאשר אנו כותבים הערכה התנהגותית על לקוח‪ ,‬אל לנו להשתמש במילות תואר כגון‪ :‬אלים‪,‬‬
‫אימפולסיבי‪ ,‬מנדנד וכד'‪ .‬עלינו לציין דוגמאות הממחישות את ההתנהגות אותה אנו מעריכים‪.‬‬

‫‪ .3‬יש לעשות הבחנה בין התנהגות פונקציונאלית לדיס פונקציונאלית‪ ,‬כאשר ייתכן שהתנהגות אשר‬
‫תיחשב פונקציונאלית במקום אחד‪ ,‬תהיה דיס פונקציונאלית במקום אחר‪.‬‬

‫‪ .4‬כאשר מעריכים התנהגות של הלקוח מסייע לחשוב על הבעיה שלו כנובעות מעודף התנהגות או מחוסר‬
‫התנהגות‪ .‬כאשר עוסקים בטיפול בהתנהגות עודפת המטפל שואף להפחית או להעלים את ההתנהגות‪.‬‬
‫(למשל התפרצויות זעם ‪ ,‬תחרותיות‪ ,‬התמכרות למזון‪ ,‬שתיה‪ ,‬מין‪ ,‬קניות ) ‪.‬כאשר עוסקים בחוסר‬
‫בהתנהגות המטפל שואף לסייע ללקוח להעצים או לרכוש מיומנויות החסרות לו‪(.‬למשל ביטוי רגש‬
‫בצורה ישירה‪ ,‬לקיחת חלק בשיחה חברתית ‪ ,‬הקשבה לאחר‪ ,‬פתרון בעיות‪ ,‬התנהלות כלכלית‪ ,‬תזונה‬
‫נכונה‪ ,‬ניהול קונפליקטים)‪.‬‬

‫‪ .5‬בנוסף להערכת קשייו ההתנהגותיים של הלקוח יש גם להעריך התנהגויות טובות המהוות נקודות‬
‫חוזק אצל הלקוח‪.‬‬

‫‪ .6‬ההחלטה אם התנהגות מסוימת היא פונקציונלית או דיספונקציונלית צריכה לקחת בחשבון את‬
‫ההקשר שבה ההתנהגות מתרחשת‪ .‬התנהגות אגרסיבית למשל יעילה לאסיר בבית הסוהר אך אותה‬
‫התנהגות היא דיספונקציונלית במערכות יחסים משפחתיות או חברתיות‪.‬‬

‫‪ .7‬הערכה נאותה של התנהגות דורשת יותר מזיהוי ההתנהגות עצמה‪ .‬עליה לפרט גם את הגורמים‬
‫הסביבתיים של ההתנהגות‪ :‬מתי היא מתרחשת‪ ,‬היכן‪ ,‬ובאיזו תדירות‪ ,‬כמו גם תוצאותיה של‬

‫עמוד ‪ 67‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 68‬מתוך ‪105‬‬

‫ההתנהגות‪ .‬יש לחקור ולברר מהם המחשבות‪ ,‬רגשות המקדימות‪ ,‬מלוות או מתעוררות כתוצאה‬
‫מההתנהגות‪.‬‬

‫‪ .8‬דפוסי התנהגות פונקציונליים ודיספונקציונליים רצוי לבחון בקטגוריות הבאות‪ :‬כוח\שליטה‪ ,‬תמיכה‪,‬‬
‫אחריות‪ ,‬מיומנויות חברתיות‪ ,‬תבניות התמודדות‪ ,‬הרגלים אישיים‪ ,‬תקשורת‪ ,‬הישג‪.‬‬
‫‪ 1.5‬הערכת מוטיבציה‬
‫הערכת המוטיבציה של הלקוח היא חלק אינטגרלי מתהליך הערכה‪ .‬לקוחות שאינם מאמינים שהם יכולים‬
‫להשפיע על סביבתם עלולים לבטא "חוסר אונים נרכש" ואמונה שאין הם שולטים בחייהם‪.‬‬
‫פרוצ'סקה ודיקלמנטה מציעים מודל בן ‪ 5‬שלבים לשינוי במוטיבציה‪ :‬שלב לפני חשיבה‪ ,‬חשיבה‪ ,‬החלטה‪,‬‬
‫פעולה ואחזקה‪.‬‬
‫‪ .1‬שלב קדם התבוננות\ מקדים להרהור בשינוי – הלקוח אינו מודע כי ישנה בעיה בה הוא צריך לטפל‪.‬‬
‫‪ .2‬שלב התבוננות‪/‬שלב החשיבה – בו הלקוח מזהה את הבעיה ומבין את השלכותיה‪.‬‬
‫‪ .3‬בשלב ההחלטה\ קביעה – הלקוח מתחייב לפעולה עובד יחד עם המטפל ליצור תוכנית טיפולית‪.‬‬
‫‪ .5+.4‬שלב הביצוע והשימור – הלקוח מיישם את התוכנית ודואג למנוע נפילה חוזרת‪.‬‬
‫כדי להעריך את המוטיבציה ‪ ,‬העו"ס צריך להבין את הלקוח ואת התפיסות של בנוגע לסביבתו וכן את‬
‫התהליך שקדם להחלטתו להגיע לטיפול‪ .‬מוטיבציה היא מאפיין דינמי המושפע מאינטראקציה מתמשכת‬
‫עם הסביבה כולל האינטראקציה עם העו"ס עצמו‪.‬‬
‫ראיונות מוטיבציה מטרתם לחשוף קווים אמביוולנטיים ולשפר מוטיבציה של הלקוח‪.‬‬
‫שתי תכונות עיקריות של מוטיבציה‪ :‬כיוון המוטיבציה ועוצמה‬

‫כיוון הקשר – מהם המטרות אליהם מכוונת המוטיבציה של הלקוח ‪ .‬לקוחות בדרך כלל מונעים על ידי‬ ‫‪‬‬

‫הרצון למלא צרכים או רצונות שלהם‪ .‬השאלה העולה היא‪ :‬האם שאיפותיו של הלקוח מציאותיות‬
‫וברות השגה? יש לקוחות הרוצים להשיג מטרות החורגות מהיכולת שלהם (למשל‪ :‬כאלה הדורשות‬
‫הכשרה מקצועית שאין ללקוח) או כאלה המערבות גורם אחר שללקוח או לעו"ס אין השפעה עליהם‬
‫(כמו למשל שהעו"ס ישפיע על אשתו של הלקוח שלא תתגרש ממנו‪ .‬במקרה זה על העו"ס לסייע ללקוח‬
‫להכיר בכך שזו מטרה לא מציאותית‪ ,‬אך לומר לו שהוא יכול לסייע לו בנקיטת פעולות שידרשו על‬
‫מנת ליצור את התנאים שאולי ישנו את החלטתה של אשתו‪.‬‬

‫עוצמה – עד כמה הלקוח רוצה ופועל להשגת המטרה בה הוא חושק ועד כמה יש לו את הכישורים‬ ‫‪‬‬

‫המתאימים להשגתה‪ .‬לקוחות רבים מייחסים למטפל כוחות קסם שיפתרו את בעייתם‪ .‬טעויות נעשות‬
‫ע"י הלקוח כאשר הוא מעוניין במטרה כלשהי אך מטיל את השגתה בעיקר על המטפל‪ .‬לקוח העוטה על‬
‫עצמו תפקיד פעיל בשינוי למען השגת המטרה מראה מוטיבציה גבוהה‪.‬‬

‫עמוד ‪ 68‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 69‬מתוך ‪105‬‬

‫ניתן להעריך את הכוון והעוצמה של המוטיבציה של הלקוח באמצעות בחינה של אירועי החיים שקדמו‬
‫להחלטה לבוא לטיפול‪ .‬כאשר לקוח פונה לטיפול זמן קצר לאחר שאירוע קריטי התרחש על מנת לבקש‬
‫סיוע בשינוי התנהגות או נסיבות ‪ ,‬הכוון והעוצמה של המוטיבציה תואמים לסיטואציה‪ .‬אך ‪ ,‬כאשר‬
‫ההחלטה להגיע לטיפול נכפית על הלקוח המוטיבציה שלו תהיה ככל הנראה ‪ ,‬חלשה יותר‪.‬‬

‫‪ .2‬הערכת הסביבה‪ -‬מערכות הפונה‪/‬אקולוגיה‪Environmental :‬‬

‫במהלך השנים השתנה המיקוד בסביבה כגורם משמעותי בהתייחסות העובד הסוציאלי‪ .‬ב ‪ 1970‬חזר‬
‫העיסוק בסביבה להיות מרכזי (בין היתר בהקשר לגישה האקולוגית)‪,‬החיבור בין הפרט לסביבה‪.‬‬
‫דרכים לפתרון בעיות‬

‫‪ .1‬לעזור לפרט להסתגל לסביבה‪.‬‬

‫‪ .2‬שינוי הסביבה‪.‬‬
‫בהערכת הסביבה יש לשים לב לדגשים ולהתייחס לכל לקוח כאינדיבידואל ואל מצבו ‪ -‬חשוב לשים לב גם‬
‫לבעיות שצצות אך גם לכוחות הטמונים בסביבה‪.‬‬
‫הרשימה הבאה מפרטת את הצרכים הבסיסיים מהסביבה‬

‫א‪ .‬סביבה פיזית יציבה ומספקת המסייעת לביטחונו ולבריאותו של הלקוח‪.‬‬

‫ב‪ .‬מספיק מערכות תומכות בחיי הלקוח (חברים‪ ,‬משפחה וכו')‬

‫ג‪ .‬שיוך קבוצתי (לקהילה משמעותית\רוחנית\דתית)‬

‫ד‪ .‬גישה לשירותי בריאות זמינים (כספית‪ ,‬מיקום‪ ,‬זמני פתיחה)‬

‫ה‪ .‬גישה לשירותים זמינים לילד ולמבוגר‪.‬‬

‫ו‪ .‬ניידות‪.‬‬

‫ז‪ .‬דיור הולם‪.‬‬

‫ח‪ .‬גישה למתקנים לשעות הפנאי‪.‬‬

‫ט‪ .‬כוחות שיטור והצלה‪.‬‬

‫י‪ .‬תנאי העסקה בטוחים ובלתי מזיקים‪.‬‬

‫יא‪ .‬משאבים כספיים המספקים לכל הפחות לרכישת מוצרי יסוד‪.‬‬

‫יב‪ .‬תזונה מספקת‪.‬‬

‫יג‪ .‬תנאי מחיה קובעים (חשוב במיוחד לילדים)‬

‫יד‪ .‬הזדמנויות לחינוך ולהגשמה עצמית‪.‬‬

‫עמוד ‪ 69‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 70‬מתוך ‪105‬‬

‫טו‪ .‬גישה לסיוע משפטי‪.‬‬

‫טז‪ .‬אפשרויות העסקה‪.‬‬

‫להלן יפורטו ‪ 3‬מתוך הסעיפים שצוינו לעיל‬
‫סביבה פיזית יציבה‪:‬‬
‫הסביבה הפיזית מתייחסת למרחב בו הלקוח גר והאם מרחב זה תומך בו או מסכן אותו‪ .‬סביבה פיזית‬
‫מסכנת יכולה להיות‪ :‬צפופה מידי‪ ,‬ללא מתקנים סניטריים‪ ,‬מיקום באיזור מזוהם ועוד‪.‬‬
‫מערכות חברתיות תומכות‪:‬‬
‫המערכות החברתיות יכולות להיות מקור ללחץ או מקור לתמיכה‪.‬‬
‫ניתן להשתמש במערכות התומכות לצרכים טיפוליים‪ ,‬המערכות יכולות לספק ללקוח מס' יתרונות‪:‬‬

‫‪ .1‬היקשרות – יצירת קשר תומך ייתן ללקוח תחושת ביטחון ושייכות‪.‬‬

‫‪ .2‬שילוב חברתי – חברות בקבוצה של בעלי ערכים ותחומי עניין משותפים‪.‬‬

‫‪ .3‬ההזדמנות להיטיב עם אחרים – נותנת תמריץ לאלו הניצבים בפני מצוקה‪.‬‬

‫‪ .4‬טיפול פיזי – כאשר הלקוח מתקשה לטפל בעצמו‪.‬‬

‫‪ .5‬תחושת ערך עצמי – דבר המעודד הערכה עצמית‪.‬‬

‫‪ .6‬ברית שלא ניתן להפר – בד"כ ע"י בן משפחה‪.‬‬

‫‪ .7‬הדרכה וסיוע בזמני משבר – בכל הקשיים והמצוקות בהם נתקל הפונה‪.‬‬
‫הקבוצות אשר נמצאות בסיכון גבוה יותר עקב מחסור במערכות אלו הן‪ :‬זקנים‪ ,‬ילדים שעברו התעללות‬
‫או הזנחה‪ ,‬חולי איידס‪ ,‬אלמנים‪ ,‬חולי נפש ובני משפחותיהם‪ ,‬חולים סופניים‪ ,‬נכים ואנשים שנעקרו‬
‫מסביבתם‪.‬‬

‫ישנם כלים רבים להערכת מערכות תמיכה חברתיות (‪.)SSS- Social Support System‬‬

‫מפת הרשת החברתית של טרייסי וויטיקר‪:‬‬

‫‪ .1‬אנשי מפתח בחיי הפונה‪.‬‬

‫‪ .2‬תחומי החיים בהם מתרחשת התמיכה‪.‬‬

‫‪ .3‬תחומי תמיכה ספציפיים הניתנים ע"י כל אחד מהתומכים‪.‬‬

‫‪ .4‬באיזו מידה תורמת תמיכת האנשים‪.‬‬

‫‪ .5‬האם התמיכה היא חד כיוונית או שמא ישנם יחסי גומלין של תמיכה‪.‬‬

‫‪ .6‬דרגת הקרבה לנותן התמיכה‪.‬‬

‫‪ .7‬תדירות הקשר בין הלקוח לתומך‪.‬‬

‫עמוד ‪ 70‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 71‬מתוך ‪105‬‬

‫‪ .8‬משך הקשר‪.‬‬
‫רוחניות‪ ,‬קהילה אמונות‪:‬‬
‫החשיבות של הרוחניות מתבטאת בכך שלקוח יכול לבוא ממערכות אמונות שונות‪ ,‬עם מגבלות והיתרים‬
‫שונים‪ ,‬דפוסי התנהגות שנים וכו'‪ .‬דבר זה מביא את המטפל לבחון שיטות התערבות אשר יתאימו לאמונתו‬
‫של לקוח‪ .‬בנוסף הקהילה אליה משתייך הלקוח יכולה להוות מערכת תומכת מאוד בה ניתן להיעזר במהלך‬
‫הטיפול‪ .‬אנשים רבים יכולים למצאו מפלט באמונתם‪.‬‬
‫ישנם ‪ 3‬תחומים שבהם הרוחניות באה לידי ביטוי‪:‬‬

‫‪ .1‬קוגניטיבי (משמעות)‬

‫‪ .2‬רגשי (חיים פנימיים ותחושות)‬

‫‪ .3‬התנהגותי (הדרך בה האמונות באות לידי ביטוי)‪.‬‬

‫הערכה כתובה‪:‬‬
‫הערכה היא חלק קריטי בתהליך מתן העזרה‪ .‬היא הבסיס לפיו יקבעו המטרות וההתערבויות בהמשך‪.‬‬
‫מדובר בתהליך מתמשך שכן מידע יכול להתווסף כל העת‪ .‬להערכה שימושים רבים והיא באה בצורות‬
‫שונות‪.‬‬
‫יש מס' כלים בסיסיים‪:‬‬

‫‪ .1‬היה מכוון מטרה ודע למי מכוונת ההערכה‪.‬‬

‫‪ .2‬היה מדויק וכתוב בשפה ברורה‪.‬‬

‫‪ .3‬היזהר בבואך להשתמש בתוויות ובמנוחים סובייקטיביים‪.‬‬

‫הערכה הינה תהליך של סינתזה של גורמים רלוונטיים לקבלת השערת עבודה לגבי מקור הבעיה‪.‬‬

‫עמוד ‪ 71‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 72‬מתוך ‪105‬‬

‫פרק ‪ :10‬הערכת תפקודי המשפחה בהקשרים משפחתיים ותרבותיים שונים‬

‫)‪Hepworth, D.H (2013, pp 235-277‬‬

‫הקדמה‪:‬‬
‫פרק זה נועד לסייע לנו לפתח כישורים בכדי להעריך כהלכה את המערכת המשפחתית‪ .‬הכותב מציע שנאמץ‬
‫גישה רגישת תרבות ורגישת משפחה‪ ,‬בכדי להסב את תשומת ליבנו לייחודיות שיש בכל מערכת משפחתית‪.‬‬
‫המושג 'מערכת משפחתית' מתייחס למשפחה כאל יחידה אחת‪ ,‬אשר מורכבת מתת‪-‬מערכות שונות אשר‬
‫מקיימות אינטראקציות הדדיות‪ .‬כמו כן‪ ,‬מערכת המשפחתית עצמה‪ ,‬כיחידה‪ ,‬הנה מערכת חברתית אשר‬
‫מקיימת אינטראקציה ומשפיעה על מערכות אחרות בסביבה החברתית‪.‬‬

‫‪ .1‬מבוא‬
‫מראשית הקמתו מקצוע העבודה הסוציאלית עסק במשפחה וראה בה כיחידה וכמוקד התערבות‪ .‬כאשר‬
‫מוקד ההתערבות היה על המשפחה‪ ,‬החלו להיפגש העובדים הסוציאליים עם המשפחות בבתיהן‪ .‬גישה זו‬
‫נקראת ‪( Reaching Out‬הושט יד ‪ /‬יישוג)‪ ,‬לפיה נעשו ביקרי בית בקהילה בה גרה המשפחה‪ .‬הרבה לפני‬
‫שנוסחה תי אוריית המערכות‪ ,‬הגישה האקולוגית אשר מתמקד בפרט ובסביבה היא זו שהתוותה את אופן‬
‫הטיפול במשפחה‪.‬‬
‫בעבודה סוציאלית זכתה מערכת המשפחתית לחשיבות הגבוהה ביותר‪ ,‬זאת מאחר והיא מערכת החיברות‬
‫הראשונה של האדם‪ .‬במסגרת המשפחה אופיו של האדם מתעצב‪ ,‬הוא לומד מהם התפקידים החברתיים‬
‫העיקריים ועובר תהליך שמשפיע על האופן בו ישתלב בחברה הרחבה‪ .‬לכל המשפחות יש דפוסים שונים של‬
‫התקשרות‪ ,‬של קבלת החלטות‪ ,‬ושל חלוקת תפקידים וחלוקת עבודה‪ .‬חלק מדפוסים אלו מושפעים‬
‫מהשיוך התרבותי של המשפחה‪.‬‬
‫בלי קשר לתצורתה (חד‪-‬מינית‪ ,‬מסורתית וכו')‪ ,‬כל משפחה מבצעת מספר תפקידים ויש לה מספר תחומי‬
‫אחריות כלפי המשתייכים אליה‪ .‬ניתן להתייחס למשפחה כמערכת רווחה בלתי‪-‬פורמלית הקיימת בכל‬
‫חברה וחברה‪ .‬הדרך שבה המשפחה תתפקד ותיישם את תחומי האחריות שלה‪ ,‬מושפעים מגורמים שונים‬
‫(מצב סוציו‪-‬אקונומי‪ ,‬העדפה תרבותית ועוד)‪ .‬חשוב לציין כי התצורות המשפחתיות (חד‪-‬מינית‪/‬הורית)‬
‫אינן משפיעות על התפקודים ועל האחריות בצורה משמעותית‪.‬‬

‫‪ .2‬פרקטיקה של עבודה סוציאלית עם משפחות‬

‫העובדים הסוציאליים מסייעים למשפחות במגוון הקשרים ובעיות‪ .‬הסיוע עשוי לכלול התערבויות‬
‫פורמאליות שמטרתן להשפיע על מבנה המשפחה‪ ,‬דפוסי היחסים בה והתהליכים בתוכה‪ .‬במקרים אחרים‪,‬‬

‫עמוד ‪ 72‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 73‬מתוך ‪105‬‬

‫האינטראקציה שבין העובד הסוציאלי למשפחה‪ ,‬יכולה לעסוק בסוגיה ספציפית או פונקציה ארגונית‬
‫מסוימת (עו"ס בבית חולים יתמקד בנושאים הקשורים לבריאות הפונה)‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬ישנן התערבויות רב מערכתיות שמתייחסות לגורמי מתח מצביים‪ ,‬יחסיים או סביבתיים בין‬
‫משפחות לבין מערכות חיצוניות שעמן הם מקיימים אינטראקציות יומיומיות‪ .‬בהקשר של הצדק החברתי‬
‫או של הצדק יחסי – העו"סים מבצעים הערכה של המערכת המשפחתית בהקשר החברתי הרחב‪.‬‬

‫‪ .3‬הגדרת המשפחה‬
‫כיום העובדים הסוציאליים ניצבים מול האתגר של הערכת המשפחות בזמן מעברּה של "המשפחה‬
‫המסורתית" לצורות מותאמות יותר‪ .‬ישנה פרספקטיבה רחבה יותר המתייחסת למשפחה המורחבת‪,‬‬
‫לקהילה‪ ,‬ולקבוצה התרבותית כחלק מהגדרת ה'משפחה'‪ .‬ההשתייכות למשפחה מבוצעת במגוון דרכים‬
‫פורמליות (נישואין‪ ,‬אימוץ) או בלתי‪-‬פורמליות בהן 'משפחה' יוצאת מגבולותיה הגרעיניים ותכלול קשרים‬
‫רחבים יותר (קשרי ידידות‪ ,‬קשרים קהילתיים)‪.‬‬
‫בכדי להתמודד עם אתגר זה‪ ,‬על העובדים הסוציאליים‪ ,‬להגדיר את המשפחה המודרנית כ"שני אנשים או‬
‫יותר‪ ,‬הקשורים זה לזה הדדית ואינטימית" (הגדרה של מאייר)‪.‬‬
‫צרכיהן ונסיבותיהן של המשפחות נוטים להיות מגוונים למדי ולכן בזמן הערכת המשפחות יש להתייחס‬
‫לגורמים כמו רמת התפקוד שלהן‪ ,‬כוחותיהן‪ ,‬מצבן הנוכחי ומקומן במעגל החיים הנורמטיבי‪ .‬גישה זו‬
‫מאפשרת לנו לסייע למשפחות בצורה שיתופית יותר‪ ,‬תוך התייחסות להבדלים בכוחות‪ ,‬בתרבויות‪,‬‬
‫בהשתייכות האתנית שלהן‪ .‬זאת‪ ,‬תוך בחינתן בהקשר של ביצוע שינוי או של פתרון בעיות‪.‬‬

‫‪ .4‬פונקציות של המשפחה‬
‫ללא קשר לצורתה‪ ,‬כל משפחה חווה יחד את מעגל החיים המשפחתי‪ .‬המשפחה מעצבת את אופיים של בני‬
‫המשפחה והם עוברים תהליך חיברות לתרבות ולחברה כולה‪ ,‬אין מערכת אחרת שממלאת את הפונקציות‬
‫האלה באופן בו המשפחה ממלאת אותן‪ .‬לכן‪ ,‬המשפחה הטבעית נחשבת לסביבה האידיאלית עבור ילדים‪.‬‬
‫ישנם מצבים בהם הלקוחות שלנו יבואו מרקע משפחתי‪-‬תרבותי שונה משלנו ומבלי להתכוון דעותינו‬
‫ועמדותינו ישפיעו על האופן בו נעריך את המשפחה‪ .‬הכותבים מציעים שבכדי להיות מודעים לדעותינו‪,‬‬
‫קודם כל נש אל את עצמנו "באיזה מצבים ארגיש לא בנוח?"‪" ,‬מה יראה לי מוזר או פסול?"‪ .‬שנית כל‪ ,‬גם‬
‫במקרים שבהם ישנו דמיון בין הרקע המשפחתי‪-‬תרבותי אין זה אומר שהחוויה שלנו תהיה דומה לזו של‬
‫הלקוחות‪ .‬השיקוף העצמי הזה משמעותי מאוד‪ ,‬אך גם כדאי לקבל משוב חיצוני ממדריך או יועץ רלוונטי‪.‬‬
‫ויותר מכל‪ ,‬חשוב להיות מודעים לכך שגם הלקוחות שלנו יכולים להרגיש אי‪-‬נוחות כלפינו‪ ,‬הן עקב חווית‬
‫דיכוי שתוביל לחדשנות כלפינו והן עקב היעדר היכרות עם תהליך העזרה‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬ממליצים הכותבים‬
‫לדון עם הלקוחות על הפערים באופן פתוח בכדי למנוע מחסומים ולצמצם את הפערים‪.‬‬

‫עמוד ‪ 73‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 74‬מתוך ‪105‬‬

‫בנוסף מציינים כי בסביבה משפחתית שאינה מוכרת לנו‪ ,‬המשימה המרכזית שלנו היא להעריך את‬
‫המשפחה (צרכים‪ ,‬כוחות‪ ,‬חוסן וכו') מתוך ההשקפה והנרטיב שלהם‪.‬‬

‫‪ .5‬גורמי מתח במשפחה‬

‫הערכה אפקטיבית של משפחות דורשת הבנה רחבה של ההקשר החברתי והתרבותי שבו הן נדרשות‬
‫לתפקד‪ .‬מרבית המשפחות הפונות לטיפול מתגוררות בסביבות עוינות וקשות‪ .‬תופעה זו נכונה במיוחד עבור‬
‫אותן משפחות שאינן מתיישבות עם הדימוי המסורתי של צורת המשפחה (חד‪-‬מינית‪/‬הורית)‪ .‬להלן גורמי‬
‫המתח במשפחה‪:‬‬
‫מדיניות ציבורית – המדיניות הציבורית הנה מקור למתח עבור משפחות רבות‪ .‬כך למשל‪ ,‬כאשר היא‬
‫מתייחסת לחוזה החברתי שבין המדינה‪/‬ציבור לבין אזרח בקשר לשאלה "האם המדינה צריכה להיות‬
‫אחראית לרווחת הפרט או שמה הוא בלבד אחראי לרווחתו?"‪ .‬הטלת האחריות על הפרט לבדו‪ ,‬מתעלמת‬
‫מהגורמים הסביבתיים והאקולוגיים עמם הפרט מתמודד‪ .‬במרוצת הזמן‪ ,‬נראה כי הפתרונות לבעיית העוני‬
‫ולבעיות חברתיות נוספות הם בעיקר פתרונות פוליטיים ואינם משקפים בסיס ערכי של צדק חברתי‪.‬‬
‫עוני – עבור משפחות מסוימות עוני מהווה גורם מתח אשר משפיע באופן קבוע על היציבות במשפחה‬
‫(סביבת המגורים וביטחון בה‪ ,‬גישה למשאבים‪ ,‬איכות החינוך שמקבלים הילדים)‪ .‬כמו כן‪ ,‬ידוע שישנו‬
‫קשר בין עוני להוצאת ילדים מביתם לטיפול במסגרת אחרת (אומנה‪ ,‬אימוץ וכו')‪.‬‬
‫שינויים והפרדות היוצאים מן הכלל – במעגל החיים של המשפחה החלים שינויים‪ ,‬החוויה עקב השינוי‬
‫עשויה להחריף במצבים בהם ההפרדה נעשית בניגוד לרצון המשפחה או שבמצבים בהם השינוי עצמו‬
‫מעורר מתח חריג‪ .‬בנוגע להפרדה בלתי רצויה‪ ,‬מתייחסים למשפחות מהגרים בארה"ב אשר המדינה גירשה‬
‫ממנה בני משפחה ששהו במדינה באופן בלתי חוקי‪ .‬במצב כזה בני המשפחה שרו תחת מתח רב‪ ,‬עלינו לדעת‬
‫כי משפחות שהיגרו למדינה עשויות להחזיק בערכים של מדינת המקור שלהם גם במשך שנים ואף במשך‬
‫דורות‪ .‬בדומה לכך מציגים את המתח החריג שחוו משפחות בהם בן משפחה נשלח לשרת באזור מסוכן‬
‫מטעם הצבא‪ .‬מציינים כי במשפחות "הצבא" האלה‪ ,‬הילדים הרגישו כעס‪ ,‬חוסר ביטחון והיו רגישים יותר‬
‫לתגובות ההורה שנישאר בבית‪.‬‬
‫עבודה ומשפחה – עולם העבודה ומצב הכלכלה מהווים גורמי מתח בולטים עבור משפחות רבות מאחר וכל‬
‫המשפחות מושפעות מהם‪ .‬משפחות ממעמד הביניים ניצבות מול לחצים רבים למרות שהכנסתם עשויה‬
‫להיות יפה ומספקת לכאורה‪ ,‬לרוב אינה תספיק במצבי חירום‪ .‬מתחים בין העבודה לבין המשפחה – בין‬
‫אם הם נוצרים בשל הכנסה זעומה‪ ,‬תנאי עבודה ירודים או מעומס עבודה מוגבר – משפיעים על תפקודי‬
‫המשפחה ועל יכולת הפרט לממש את תפקידיו ואת אחריותו במשפחה‪ .‬לכן‪ ,‬בעבודה עם משפחות עלינו‬

‫עמוד ‪ 74‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 75‬מתוך ‪105‬‬

‫לבחון את משמעות המתחים שבין העבודה למשפחה ולהיות ערים לכך שמתח קיצוני עשוי להתרחש בקרב‬
‫משפחות המשתייכות למיעוט תרבותי‪.‬‬
‫חוסן משפחתי – לכל משפחה‪ ,‬למרות גורמי המתח והלחץ עימם היא מתמודדת‪ ,‬יש כוחות‪ .‬לכל משפחה‬
‫ישנה כמות מסוימת של חוסן‪ ,‬הבא לידי ביטוי במשאבים שיכולים לסייע למשתייכים אליה לשרוד‬
‫ולשגשג‪ .‬כמעט בכל משפחה – ללא הבדלי תרבות‪ ,‬גזע או מעמד – יש דרך מסוימת לציין ולחגוג מעברי‬
‫חיים ברמת הפרט וברמת המשפחה‪ .‬הסימנים המעידים על החוסן המשפחתי הינם חגיגות משפחתיות‬
‫וטקסים משפחתיים‪ ,‬כמו גם אקטיביזם משפחתי‪.‬‬

‫‪ .6‬מערכת שיטתית להערכת תפקוד המשפחה‬

‫אחד המאפיינים הבולטים של כל מערכת הינו שכל חלקיה מקיימים קשרי גומלין הדדיים‪ .‬קיימת תלות‬
‫הדדית בין המערכות לבין מרכיביהן‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬כל דבר המשפיע על המערכת (בין אם מדובר בגורם‬
‫פנימי ובין אם מדובר בגורם חיצוני)‪ ,‬ישפיע גם על המרכיבים‪ .‬במונחים מערכתיים‪ ,‬כלליים‪ ,‬ערך המערכת‬
‫כמכלול עולה על סך מרכיביה‪ .‬המערכות נוטות לחלוק במידע עם מערכות אחרות‪ .‬הן מנהלות את‬
‫התשומות המתקבלות ממערכות אחרות באמצעות תחזוקת הגבולות שלה‪ .‬כאשר המערכת מתמודדת עם‬
‫תשומות כאלו‪ ,‬היא עשויה להיות מאופיינת ביציבות‪ ,‬באיזון‪ ,‬בשינוי‪ ,‬או בקיפאון‪.‬‬
‫תיאוריית המערכות מסייעת לנו להעריך את המשפחות משום שבעזרתה‪ ,‬ניתן להסתכל על המערכת‬
‫המשפחתית הפנימית‪ ,‬ועדיין להתייחס גם להשפעות מערכתיות חיצוניות‪ .‬כך שהערכה משפחתית כוללת‬
‫תתייחס גם לגורמים ברמת המאזו וברמת המיקרו (סגנונות תקשורת‪ ,‬תרבות‪ ,‬אינטראקציות משפחתיות‬
‫ודינמיקות משפחתיות) ותהיה התייחסות גם לרמת המאקרו (מצב סוציו אקונומי‪ ,‬מצב הכלכלה במדינה)‪.‬‬
‫כלים להערכת המשפחה – ישנם מספר כלים זמינים שיסייעו לנו לבצע את תהליך ההערכה‪ ,‬כאשר נוכל‬
‫להיעזר בכלים אלו כדי לשפר את ההבנה בהקשר לדינמיקות המשפחתיות‪ ,‬למערכת היחסים הפנימית‬
‫והחיצונית במשפחה‪ ,‬ולגורמי המתח במשפחה‪ .‬לרוב מומלץ לשלב בין כמה כלים בכדי לפתח תמונה שלמה‬
‫יותר של המערכת המשפחתית‪ .‬להלן הכלים המוצעים במאמר‪:‬‬

‫כיצד יסייע לנו הכלי?‬ ‫בונה הכלי‬ ‫כלי ההערכה‬

‫עשוי להוות כלי שימושי להערכת ממדי המשפחה בהקשר‬ ‫קונגרס (‪)1994‬‬ ‫תרשים תרבותי‬
‫התרבותי‪.‬‬

‫יאפשר להתמקד בהקשר החברתי של המשפחות ובאינטראקציות‬ ‫הרטמן וליירד‬ ‫המפה האקולוגית‬
‫בין המשפחה לבין החברה הכללית‪.‬‬ ‫(‪)1983‬‬

‫עמוד ‪ 75‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 76‬מתוך ‪105‬‬

‫מאפשר לנו לבחון את ההקשר הסוציו‪-‬פוליטי והתרבותי של‬ ‫מאליק ו‪-‬‬ ‫גלגל הערכת‬
‫החוויה המשפחתית‪.‬‬ ‫ויג'ילנטה‬ ‫המשפחה‬
‫(‪)1997‬‬

‫הערכת תפקודי המשפחה הפנימיים‪ ,‬לרבות מיפוי מבנה‬ ‫מק'גולדריק‬ ‫אילן יוחסין‬
‫המשפחה‪ ,‬היסטוריית המשפחה ומערכת היחסים במשפחה‪.‬‬ ‫וגרשון (‪)1985‬‬

‫המודל מגדיר ‪ 5‬רמות לנזקקות משפחתית ולתפקוד משפחתי‪.‬‬ ‫קילפטריק‬ ‫המודל‬

‫דוגמאות לנזקקות ברמה א' הינן צרכי ההישרדות הבסיסיים‪,‬‬ ‫וקליבלנד‬ ‫האינטגרטיבי לפי‬
‫כגון מזון‪ ,‬מחסה או טיפול רפואי – הערכות המשפחות ברמה זו‬ ‫(‪)1993‬‬ ‫רמת הנזקקות‬
‫תתמקד בעוצמותיהן ובצרכי המשאבים הבסיסיים שלהן‪.‬‬
‫בניגוד לכך‪ ,‬משפחה ברמה ג' כבר הצליחה לממש את צרכיה‬
‫הבסיסיים‪ ,‬ולכן – ההערכה תתמקד במערכות היחסים‪ ,‬בגבולות‪,‬‬
‫בבריתות ובכישורי התקשורת שבה‪.‬‬

‫הגישה הרב‪-‬מערכתית נגזרת מגישת הטיפול המשפחתי המבני‬ ‫בויד‪-‬פרנקלין‬ ‫הערכה רב‪-‬‬
‫וההתנהגותי‪ .‬גישה זו מכירה בכך שמטרות ההערכה ושמטרות‬ ‫ובריי (‪)2000‬‬ ‫מערכתית‬
‫ההתערבות נוגעות למשפחה‪ ,‬וכן למערכות חיצוניות למשפחה‬
‫המשפיעות עליה ועשויות לשמש כמשאבים עבורה‪.‬‬

‫מאפשרת לבחון את המבנה ואת האיכות של מערכות היחסים‬ ‫טרייסי ו‪-‬‬ ‫מפת רשת‬
‫הפנימיות במשפחה‪ ,‬וכן את התמיכה החברתית הקיימת בה‪.‬‬ ‫וויטאקר‬ ‫התמיכה‬
‫(‪)1990‬‬ ‫החברתית‬

‫מאפשרת למדוד באופן ספציפי את גורמי הסיכון והכוחות‬ ‫גילגאן (‪,1994‬‬ ‫ערכת ההערכה‬
‫הקשורים למערכות‪-‬יחסים במשפחה‪ ,‬למערכות יחסים בין בני‬ ‫‪)2001‬‬ ‫הקלינית לבחינת‬
‫מעמד שווה במשפחה (אחים‪ ,‬הורים) ולמיניות במשפחה‪.‬‬ ‫הסיכונים וכוחות‬

‫הערכות המתייחסות לכוחות ולסיכון – בהתייחס למדדים מבוססי‪-‬הכוחות‪ ,‬נותנים כאן דוגמא לשני‬
‫סולמות ספציפיים (סולם סגנון התפקוד משפחתי וסולם משאבי המשפחה) ומסבירים כי שני הסולמות‬
‫מאפשרים לעובד הסוציאלי להכליל את כוחות המשפחות בהערכה ולהתייחס למגוון רחב של תפקודי‬
‫המשפחה (יכולת‪ ,‬מסוגלות וכו')‪.‬‬

‫עמוד ‪ 76‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 77‬מתוך ‪105‬‬

‫הסיכונים עשויים להיות מתמשכים‪ ,‬והם עשויים להיות גם זמניים‪ .‬הבעיה היא שכלי ההערכה נוטים‬
‫להדגיש את הסיכונים המתמשכים‪ .‬לכן‪ ,‬גם במקרים הכוללים סיכונים מתמשכים‪ ,‬על העו"ס לנסות ולבצע‬
‫הערכה מאוזנת‪ ,‬הכוללת גם כוחות(גורמים מגנים ולחוסן אישי של האדם)‪ .‬כך‪ ,‬לא יהיה דגש רב מדי על‬
‫הסיכונים‪ ,‬אלא תהיה התייחסות גם לכוחות ולגורמים הסביבתיים‪.‬‬
‫בכדי לראות את התמונה במלואה‪ ,‬הכותבים מציעים שנהיה ביקורתיים ולא נחשוש לשלב בין כלי הערכה‬
‫שונים אשר עשויים להתייחס לאותם ההיבטים באופן אחר ואף להיבטים נוספים‪.‬‬

‫‪ .7‬מושגי המערכות‬
‫משפחות מתחלקות לתת‪-‬מערכות (כמו הורים או אחים) שפועלות יחד כדי לבצע פונקציות משפחתיות‬
‫שונות‪ .‬בני המשפחה משפיעים ומושפעים מבני משפחה אחרים‪ ,‬ובכך – יוצרים מערכת בעלת מאפיינים‬
‫ייחודיים המנוהלת הן ע"י כללים ברורים והן ע"י כללים מרומזים המגדירים את התפקידים‪ ,‬את מבני‬
‫הכוח‪ ,‬את צורות התקשורת‪ ,‬ואת דרכי פתרון הבעיות וקבלת ההחלטות‪ .‬התפקידים‪ ,‬מבני הכוח ודפוסי‬
‫התקשורת הם התהליכים הדינאמיים של המערכות והם מהווים את המרכיבים העיקריים שלה‪.‬‬
‫המשפחה היא מערכת ייחודית ולכן תיאוריית המערכות יכולה לאפשר לנתח ולהעריך את התוכן ואת‬
‫התהליכים במשפחות‪ ,‬כמו גם את ההשפעות החיצוניות‪ .‬ישנה חשיבות להעריך את המשפחה דרך מושגי‬
‫הערכה משפחתית‪.‬‬
‫יישום של מושגי המערכות – בעיות נוצרות ברמה הפרטנית או ברמה המשפחתית‪ ,‬בהקשר מצבי כלשהו‪.‬‬

‫‪ ‬דוגמא שלי‪ :‬למשל אם בזמן מלחמה אדם טוען שהבעיה היא בתקשורת במשפחה‪ ,‬יש להתייחס גם‬
‫לגורם לחץ ברמת המקרו שהינו המצב המדיני שמעצמו מהווה גורם לחץ על בני המשפחה בנוסף‬
‫לגורמים האחרים‪ .‬לכן יש להכליל בהערכה גם גורמים מערכתיים‪ ,‬כדי להימנע מהנחות שגויות‬
‫ולחשוב שהסיבה היא גורמים משפחתיים בלבד‪.‬‬
‫הומאוסטזיס במשפחה – בהקשר למערכת המשפחתית המושג 'הומאוסטזיס' מתייחס לשאיפה של‬
‫המערכת לשמור על איזון ושיווי משקל‪ .‬כאשר המערכת נצבת בפני פגיעה‪ ,‬הן מגורם חיצוני (מיתון ואבטלה‬
‫במשק) והן מגורם פנימי (ילד ההופך לנער)‪ ,‬היא תנסה לשמר את האיזון הקיים‪ .‬כמו כן‪ ,‬במערכת‬
‫המשפחתית קיימת נטייה לשמר את הדפוסים המוכרים ככול שאפשר‪ ,‬תוך התנגדות לשינוי של התנהגויות‬
‫ספציפיות‪.‬‬

‫‪ ‬דוגמא שלי‪ :‬למשל אב שפוטר ממקום עבודתו יתנגד לעזרה כספית מילדיו מתוך חשש שיאבד את‬
‫מהות תפקידו כהורה – לדאוג להם וכי עליהם לציית לו‪ .‬כלומר‪ ,‬האב יעשה מאמצים לשמר דפוס‬
‫אחריות מוכר במשפחה ויתנגד לשינוי שיפר אותו‪.‬‬

‫‪ .8‬כללים במשפחה‬

‫עמוד ‪ 77‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 78‬מתוך ‪105‬‬

‫האיזון במשפחה נשמר ב מידה וכל בני המשפחה מצייתים למספר מוגבל של כללים מוסכמים‪ ,‬אשר‬
‫מכתיבים את הזכויות‪ ,‬המטלות וההתנהגויות הרצויות‪ .‬בנוסף הכללים מגדירים את מערכות היחסים‬
‫ומארגנים את האינטראקציות בין בני המשפחה‪.‬‬

‫כללים מופשטים – אינם כתובים אך ניתן לזהות אותם באמצעות תצפית על האינטראקציות‬ ‫‪‬‬

‫המשפחתיות ודפוסי התקשורת‪ .‬לדוגמא‪ :‬המילה האחרונה היא של האב‪ ,‬ילדים לא מתחצפים‬
‫להוריהם‪.‬‬

‫משפחות מעצבות את הכללים הברורים (לא מופשטים) במסגרתן – לדוגמא‪ :‬אסור לקלל בבית‪ ,‬רואים‬ ‫‪‬‬

‫טלוויזיה רק אחרי הכנת שיעורי בית וכו'‪.‬‬

‫הכללים במשפחה משתנים בין תרבויות – ישנם כללים ששונים באופן משמעותי מאלה הנהוגים‬ ‫‪‬‬

‫בתרבות המערבית‪ ,‬שנוטה לעודד אסרטיביות‪ ,‬אינדיבידואליזם ומחויבות מוגבלת מעבר למשפחה‬
‫הגרעינית‪ .‬לדוגמא‪ :‬אל תייחס לעצמך משמעות רבה מידי‪ ,‬תפקיד האישה לשרת את הבעל‪ ,‬תפקיד‬
‫הילדים במשפחה הוא להקשיב ולציית‪.‬‬
‫העובד הסוציא לי יתעניין בעיקר בכללים המופשטים המנחים את פעולותיה של המשפחה‪ .‬למרות שלכללים‬
‫אלו ישנה השפעה שלילית על חיי המשפחות‪ ,‬קשה לזהותם משום שהם אינם רשומים בשום מקום ומפני‬
‫שהשפעתם על חיי המשפחה נוטה להיטשטש עם שאר הכללים‪ .‬לרוב‪ ,‬בני המשפחה נדרשים לפעול לפי כללי‬
‫התנה גות שהם כלל לא מודעים אליהם‪ .‬במידה והעובד הסוציאלי יזהה כללים אלו‪ ,‬הוא יוכל לסייע לבני‬
‫המשפחה להכיר בחשיבותם ולזהות את הבעייתיות שבהם‪.‬‬
‫כללים פונקציונליים וכללים דיספונקציונליים – הכללים המופשטים או המרומזים במערכת המשפחתית‬
‫עשויים להיות פונקציונליים (מאפשרים גמישות) או דיספונקציונליים (נוקשים ואינם מאפשרים גמישות)‪.‬‬
‫דוגמאות לכללים העשויים לכלול השלכות עבור המשפחה‪:‬‬

‫‪ ‬שליטה עצמית מעידה על עוצמה‪ ,‬אל תניח לאחרים לראות את חולשתך‪.‬‬

‫‪ ‬אל תיקח אחריות על מעשיך‪ ,‬תמיד האשם אחרים בכך‪.‬‬

‫‪ ‬אל תנסה להיות שונה משאר בני המשפחה שלך‪.‬‬

‫במידה והכללים יהיו פונקציונליים‪ ,‬הם יאפשרו למשפחה להגיב בגמישות למתח סביבתי‪ ,‬לצרכים אישיים‪,‬‬
‫ולצרכים של המערכת המשפחתית כולה‪ .‬כללים פונקציונליים מאפשרים למשפחה לבדוק פתרונות‬
‫אפשריים והם תורמים להתפתחותם של בני משפחה מסוגלים‪ ,‬מסתגלים ובריאים בתוך המערכת‬
‫המשפחתית‪ .‬כללים המאפשרים למערכת להגיב בצורה גמישה הינם הכללים האופטימליים‪.‬‬
‫הדוגמאות לכללים הפונקציונליים שנחשבים לאופטימליים הן‪:‬‬

‫‪ ‬במשפחה זו‪ ,‬רעיונותיהם של כולם חשובים באותה מידה‪.‬‬

‫עמוד ‪ 78‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 79‬מתוך ‪105‬‬

‫‪ ‬חשוב לדבר עם בני המשפחה בכדי לפתור אי‪-‬הסכמות‪.‬‬

‫‪ ‬זה בסדר להודות בטעות והתנצל בגינה‪ .‬בני המשפחה האחרים יבינו ויתמכו בך‪.‬‬
‫משפחות רבות פועלות על סמך חוקים וכללים‪ ,‬לכן התנהגויות רבות ודפוסי תקשורת רבים יפעלו באופן‬
‫מוגדר וספציפי‪ .‬בכדי לבצע הערכה מאוזנת לתפקוד המשפחה‪ ,‬על העובד הסוציאלי לזכור שלכל המשפחות‬
‫יש כללים פונקציונליים (גמישים)‪ ,‬אך במקביל גם כללים דיספונקציונליים (נוקשים)‪.‬‬

‫הזהרות בנוגע להערכת הכללים – התפישה מה כלל פונקציונלי ומהו כלל דיספונקציונלי עשויה להיות‬ ‫‪‬‬

‫מוטת ועלינו להיות מודעים לכך‪ .‬ייתכן שמשפחות ממיעוט תרבותי תתפקדנה באופן אופטימלי ביחס‬
‫לכללים שלהם שעשויים להיות שונים מאלה של החברה הדומיננטית‪ .‬לכן על העובד הסוציאלי לבחון‬
‫את הכללים בהקשר של הציפיות התרבותיות ושל מקורות המשפחה‪ ,‬ולהימנע מסגנון הערכה האופייני‬
‫לתרבות הדומיננטית‪.‬‬
‫מאחר זה בלתי אפשרי להתייחס לכל ניואנס תרבותי של כל תרבות‪ ,‬הכותבים מציעים לנו שפשוט‬
‫נשאל את הלקוח בנוגע לתפקיד התרבות בחייו ובכך נקבל את המידע הישיר והמדויק ביותר‪.‬‬

‫הפרת הכללים במשפחה – כאשר הכללים מופרים והתנהגויות חדשות משולבות במערכת‪ ,‬המשפחה עשויה‬
‫לנסות ולהשיב את התנאים הקודמים בכדי להביא את המערכת לכדי איזון ושיווי משקל‪ .‬ניסיונות אלו‬
‫לרוב מתבצעות באמצעות משוב לבני המשפחה (תיאור של מה "מותר"‪ ,‬מה "אסור") וכן ניסיונות לשנות‬
‫או לשלול התנהגויות הסוטות מהנורמה‪ .‬בני המשפחה‪ ,‬באמצעות ביטויים כגון כעס‪ ,‬דיכאון‪ ,‬שתיקה‪,‬‬
‫הטחת אשמה‪ ,‬או צורות התנהגותיות אחרות – עשויים אף הם להגיב לשינויים מערכתיים‪.‬‬

‫‪ ‬דוגמא שלי‪ :‬נער מתחצף להורה ולאחר כמה שעות מבקש להשתמש ברכב‪ .‬ההורה‪ ,‬מחליט כי רק לאחר‬
‫שהנער יתנצל וידע את מקומו‪ ,‬הוא ישקול את בקשתו‪ .‬כלומר‪ ,‬ההורה נוקט בסנקציית "אתה לא נוהג‬
‫ברכב" בכדי להשיב את האיזון שהופר‪.‬‬

‫גמישות הכללים במשפחה – באופן אופטימלי‪ ,‬למשפחות יש כללים המאפשרים למערכת להגיב בצורה‬
‫גמישה לשינוי ולפתח כללים חדשים בהתאם לצרכים המשתנים של בני המשפחה‪ .‬בניגוד לכך‪ ,‬כללים‬
‫נוקשים מונעים מבני המשפחה לשנות את התנהגויותיהם להתאימן לנסיבות משתנות או לחצים משתנים‪,‬‬
‫ובכך – הם הופכים את מערכות היחסים ואת התפקידים במשפחה לסטריאוטיפיים‪.‬‬

‫ניתן להתייחס לגמישות הכללים באמצעות שני מושגים‪:‬‬

‫מורפו‪-‬סטזיס (‪ – )Morpho-stasis‬מתאר את נטייתה של המערכת לשמור על יציבות‪ .‬כלומר‪ ,‬מדובר על‬ ‫‪‬‬

‫מצב של שיווי משקל דינאמי‪.‬‬

‫עמוד ‪ 79‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 80‬מתוך ‪105‬‬

‫מורפו‪-‬ג'נסיס (‪ – )Morpho-genesis‬מתייחס להתנהגויות מערכתיות המאפשרות צמיחה‪ ,‬יצירתיות‬ ‫‪‬‬

‫ושינוי‪ .‬בכדי שמערכת מסוימת תגיע לאיזון ותשמר אותו‪ ,‬עליה להישאר יציבה בהקשר של שינוי‬
‫ולהשתנות בהקשר של יציבות‪.‬‬

‫המטרה היא שכללי המערכת יאפשרו שינוי במידת הצורך‪ ,‬כך שיוכלו להתאים לצרכים אישיים‬
‫ומשפחתיים‪ .‬ניתן לזהות את מידת גמישות‪/‬נוקשות באמצעות תצפית על ההסתגלות של המשפחה בתגובה‬
‫להתפתחות פוטנציאלית המתרחשת במעגל חייה (עצמאות המתבגרים‪ ,‬נישואין‪ ,‬לידה‪ ,‬הזדקנות‪ ,‬מוות)‪.‬‬

‫בנוסף להערכת הלחצים על הכללים הנגרמים בשל השינויים ההתפתחותיים והאירועים הפנימיים‬
‫(הכוחות הפנימיים במערכת)‪ ,‬על העובד הסוציאלי להעריך גם האם כללי המשפחה מאפשרים למערכת‬
‫להגיב בצורה גמישה ללחצים חברתיים דינאמיים (הכוחות החיצוניים למערכת)‪ ,‬כגון‪ :‬אובדן מקום‬
‫העבודה‪ ,‬מגורים בשכונה לא בטוחה‪ .‬מרכיב נוסף ההופך את החוויה למסובכת אף יותר הינו כאשר‬
‫המהגרים או הפליטים משתלבים בחברה המערבית‪ ,‬וחווים פערים תרבותיים רבים‪.‬‬

‫תגובה מוצלחת למתחים פנימיים וחיצוניים דורשת שינויים תכופים בכללים ובהתנהגויות של בני‬
‫המשפחה‪ ,‬בכדי להסתגל כראוי לשינויים חיצוניים משמעותיים‪ ,‬תוך שמירה על המשכיות המשפחה‪.‬‬

‫לרוב משפחות פונות לעזרה‪ ,‬משום שהצטברות האירועים (מכל הסוגים השונים יחדיו) פוגמת דרסטית‬
‫ביכולות ההתמודדות שלהן‪ ,‬הן ברמת הפרט והן ברמת המשפחה‪ .‬גם כאשר שינויים אלו הינם לטובה‪ ,‬הם‬
‫עשויים לפגוע במנגנוני ההתמודדות של המשפחות ו‪/‬או בחוסנן‪.‬‬

‫חשוב להבין שלמרבית המשפחות יש כללים שלא מאפשרים למערכת להגיב כראוי לכוחות דינמיים‬ ‫‪‬‬

‫פנימיים וחיצוניים‪ .‬ונדמה כי המשפחה "הנורמלית" או הפונקציונלית נוטה להיות תופעה נדירה!!!‬

‫מיפוי משותף – הכותבים מציעים שנבצע את הערכת הכללים בשיתוף פעולה עם בני המשפחה‪ .‬כך שהם‬
‫יהיו מעורבים ויחליטו מה מהכללים הינו פונקציונלי‪ ,‬גמיש או נוקשה והאם הוא מבוסס על תרבות‪.‬‬
‫הערת המסכם – עד כה‪ ,‬תפקיד העובד הסוציאלי בהערכת מערכות המשפחה מורכב מכמה חלקים‪:‬‬

‫‪ ‬זיהוי כללי המשפחה המופשטים וכללי המשפחה המוצהרים (כמו סמויים וגלויים)‪.‬‬

‫‪ ‬זיהוי רמת הגמישות או הנוקשות של הכללים‪.‬‬

‫‪ ‬זיהוי גורמי הלחץ הפנימיים שמשפיעים על המערכת (עצמאות המתבגרים‪ ,‬נישואין‪ ,‬לידה‪ ,‬מוות)‪.‬‬

‫‪ ‬זיהוי גורמי הלחץ החיצוניים שמשפיעים על המערכת (פיטורים‪ ,‬אסון טבע‪ ,‬רילוקשיין)‪.‬‬

‫‪ ‬זיהוי פערים תרבותיים‪ ,‬כאשר המשפחה חווה מעבר תרבותי ופיזי (קיצוני יותר בקרב מהגרים) ‪.‬‬

‫‪ .9‬רמות התוכן והתהליך של האינטראקציות במשפחה‬

‫עמוד ‪ 80‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 81‬מתוך ‪105‬‬

‫בכדי לבצע הערכות משפחתיות הולמות‪ ,‬על העובדים הסוציאליים להבין את רמות התוכן (‪ )Content‬ואת‬
‫רמות התהליך (‪ )Process‬של האינטראקציה‪ .‬כאשר התוכן הוא מה שנאמר באינטראקציה והתהליך הוא‬
‫האופן שבו נעשית התקשורת וההתנהגות בזמן האינטראקציה‪ .‬לרוב הכללים במשפחה נחשפים בזמן‬
‫התהליך ולכן עלינו להיות ערים לו בזמן תצפית באינטראקציה המשפחתית‪.‬‬
‫דוגמא שלי‪ :‬הבעל אומר למטפל "אשתי חולה" והאישה "מהנהנת בהסכמה"‪ .‬התוכן הוא העבודה‬
‫שהאישה חולה‪ .‬התהליך מתייחס לכך שהבעל הסביר והאישה הסכימה – יש להתייחס לתפקיד של כל‬
‫אחד מבני הזוג‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬אנו מתבקשים להתייחס להשפעותיהן של נורמות תרבותיות‪ .‬אב המשפחה עשוי לשמש כ'דובר‬
‫המשפחה' ולספק מידע במקום שאר בני המשפחה‪ ,‬אבל עלינו לסייע להם לדבר בעצמם‪ .‬לכן‪ ,‬נעשה זאת‬
‫בזהירות ונבקש מהבעל‪/‬האב לשמוע גם מהם מכיוון שהסברם הישיר עשוי לשפר את הבנתנו את המצב‪.‬‬
‫רצפי האינטראקציה – כל המשפחות מבטאות תסריטים שונים או סדרת אינטראקציות שבמסגרתן הן‬
‫מבטאות את הנטיות ההתנהגויות והתקשורתיות שלהן‪ .‬המשפחות יכולות לדון במגוון אינסופי של נושאים‬
‫או של תכנים‪ ,‬אולם התהליכים לרוב דומים ומשקפים דפוס מסוים‪ .‬עריכת תצפית ברצפי האינטראקציה‬
‫תוכל להפיק ממצאים רבים ומידע רב העוסק בסגנונות התקשורת‪ ,‬בהתנהגויות הפרטים‪ ,‬ובאופן שבו בני‬
‫המשפחה משמרים אינטראקציות דיספונקציונליות‪.‬‬
‫דוגמת הכותב‪ :‬מציגים לנו אינטראקציה במשפחה הכוללת – אב‪ ,‬בת חורגת בכורה‪ ,‬בת סנדוויץ' ובן צעיר‪.‬‬
‫מתצפית במספר רצפי אינטראקציות‪ ,‬מזהה העובד הסוציאלי דפוס שחוזר על עצמו – הבת הבכורה‬
‫והחורגת טוענת כי האב אינו בריא ולא יכול לדאוג לעצמו ולבן הצעיר‪ ,‬האב טוען שילדיו לא מכבדים אותו‬
‫ורוצים לשלוח אותו לבית אבות‪ ,‬הבת האמצעית מסבירה לאב שהיא מכבדת אותו אך דברים צריכים‬
‫להשתנות‪ ,‬הבן מסביר שרוצה להישאר עם אביו ושהוא יכול לטפל בו‪ ,‬הבת הבכורה והאמצעית מסבירות‬
‫לאחיהם הצעיר שהוא עשה לא מעט צרות ואינו יכול לדאוג לאביו – נראה כי קיימות ‪ 2‬תתי‪-‬מערכות‬
‫במשפחה‪ ,‬האחת כוללת את שתי הבנות שחותרות לשינוי והשנייה כוללת את האב והבן שמתנגדים לו‪.‬‬
‫תפקידו של העובד הסוציאלי‪ ,‬במקרה זה‪ ,‬לנסות ליצור ברית בין תתי‪-‬המערכות בכדי להגיע לפתרון‬
‫משותף ומוסכם על הצדדים‪ .‬לכן‪ ,‬עלינו להיות ערים לכך שהכללים ודפוסי המשפחה ישחקו תפקיד מרכזי‬
‫בבעיה ובפתרונה האפשרי‪.‬‬

‫מתן הסברים "מעגליים" להתנהגויות – סיבתיות ליניארית מתייחסת ל'סיבה‪‬תגובה'‪ .‬לעומתה סיבתיות‬

‫מעגלית‪ ,‬נוטה להיות שיטתית יותר ומכוונת יותר למערכות‪ .‬הסברים בדוגמת הכותב‪:‬‬

‫הסבר ליניארי – הבת החורגת תוקפת את האב ‪ ‬האב מגן על עצמו‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫עמוד ‪ 81‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 82‬מתוך ‪105‬‬

‫הסבר מעגלי – הבת הבחורה תוקפת את האב ‪ ‬האב מגן על עצמו‪ ,‬הבת האמצעית מנסה לגשר‬ ‫‪‬‬

‫באמצעות הבעת תמיכה בשניהם ‪ ‬הגישור אינו מתקבל על הצדדים וישנם חילופי האשמות הדדים‬

‫כאשר הבן מנסה ליצור ברית עם אביו‪.‬‬

‫באמצעות הדגשת השפעות מעגליות במהלך ההערכה נוכל לזהות את שלושת סוגי ההבדלים הבאים‪:‬‬
‫הבדלים בין אנשים (הבכורה היתה כעסנית ביותר‪ ,‬האמצעית שאפה לגשר)‪ ,‬הבדלים בין מערכות יחסים‬
‫(האופן בו האב מתייחס לביתו הבכורה והחורגת לבין לביתו האמצעית והביולוגית)‪ ,‬הבדלים בין נקודות‬
‫זמן (כיצד בעבר הסתדרו הבת הבכורה והאב‪ ,‬בהשוואה להיום?)‪.‬‬
‫משימתו של העובד הסוציאלי הינה לשלול את הגישה הליניארית במסגרתה אדם אחד הינו היוזם ואילו‬
‫האדם האחר הינו המגיב‪ .‬עלינו להסביר את המונחים המערכתיים המדגישים את התפקיד‪ ,‬את האחריות‬
‫ואת ההדדיות של כל בני המשפחה בשימור ובפיתוח אינטראקציות פונקציונליות ושיטות לפתרון בעיות‪.‬‬
‫נוכל לחלוק עם בני המשפחה את מסקנותיך מהתצפיות כך שכל בן משפחה יוכל להבין מהו תפקידו‬
‫בסיטואציה‪ .‬מטרתנו העיקרית הינה ליצור אקלים שבו תגובותיהם של בני המשפחה יגיעו לאחר מחשבה‬
‫ולא כדחף רגעי‪.‬‬

‫הערכת הבעיות באמצעות גישת המערכות‬ ‫‪.10‬‬

‫השימוש בגישת המערכות לבחינת בעיות משפחתיות יסייע לנו לאסוף מידע רלוונטי לצורך ההערכה‪.‬‬
‫לקוחות רבים – גם אלו שהוגדרו כבעייתיים על ידי בני משפחה אחרים – רואים עצמם כקורבנות של‬
‫פעולות שבוצעו על ידי אחרים או של כוחות חיצוניים שאין להם שליטה עליהם‪ .‬בשל התפיסה הסלקטיבית‬
‫של "גורמי" האירועים‪ ,‬בני משפחה לרוב אינם מוסרים מידע שיוכל לסייע לנו ליצור תמונה ברורה של‬
‫הדרך שבה הבעיות נשמרות ומסלימות‪ ,‬הן על ידי הלקוח והן על ידי אנשים אחרים במערכת המשפחתית‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬חשוב שנפתח כישורים נלווים וקונספטואליים שבעזרתם נוכל לזהות תמות בתהליכים המשפחתיים‬
‫ובאמצעותם נאסוף נתונים רלוונטיים על המערכת המשפחתית‪ .‬כלומר‪ ,‬לא להתבסס רק על האופן בו‬
‫הלקוח מגדיר את ה"בעיה"‪ ,‬אלא יש להתייחס גם למידע שנאסוף משאר בני המשפחה‪.‬‬
‫למרות שדפוסי האינטראקציה משולבים בבעיות משפחתיות רבות וחוזרים על עצמם‪ ,‬ייתכן כי לא נוכל‬
‫לזהות את האינטראקציות הללו במפגשים הראשוניים (היעדרות של בני משפחה מהמפגש וכו')‪ .‬כאשר לא‬
‫נוכל לצפות ישירות באינטראקציות של בני המשפחה‪ ,‬עלינו לאסוף את מידע על סמך דיווחיהם‪ .‬בכדי‬
‫לעשות זאת היטב‪ ,‬עלינו לחקור בזהירות מספר מאורעות קריטיים הממחישים את הבעיה (לפני‪ ,‬תוך כדי‬
‫ההתרחשות ולאחריה)‪ ,‬מתארים את ההקשר שבו הבעיה התרחשה ומתרחשת‪ ,‬משך הבעיה ותדירותה‪ .‬כמו‬
‫כן ננסה לבדוק כיצד התמודדה המשפחה עם הבעיה עד כה‪ ,‬האם מערכות נוספות התערבו ומהם הכוחות‬

‫עמוד ‪ 82‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 83‬מתוך ‪105‬‬

‫והמשאבים של המשפחה‪ .‬במצבים כאלה‪ ,‬נבקש מבני המשפחה לתאר במדויק את האירוע כך שנוכל להבין‬
‫הכל כאילו היינו שם בעצמנו‪.‬‬
‫את הצורך בהערכה כוללת‪ ,‬עלינו להסביר למשפחה שהיא מוגדרת‬ ‫כאשר נסייע למשפחה להבין‬
‫כ"מערכת" ו אף להדגיש שכל המשפחה מושפעת מהבעיות שנחוות על ידי בן משפחה אחד‪ .‬הגדרת הבעיה‬
‫כמשפחתית עשויה להוביל להקלה מסוימת‪ ,‬אבל זה יעבוד רק אם נבצע זו בצורה שאינה שיפוטית ומבלי‬
‫להאשים אף אחד‪ ,‬מכיוון שהורים ובני משפחה אחרים עשויים לפרש את הבעיה ככישלון אישי שלהם‪.‬‬

‫ממדי הערכת המשפחה‬ ‫‪.11‬‬

‫במסגרת 'ממדי הערכת המשפחה' ישנם קווים מנחים לחקר ולארגון המידע שנאסוף בעבודה עם משפחות‪,‬‬
‫ממדים אלו יסייעו לנו להעריך את האינטראקציות ולהבין את ההיבטים השונים של פעולות המשפחה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬עלינו לזכור שנוכל לחזק את הערכותינו באמצעות שימוש בכלי ההערכה שתיארנו בטבלה הקודמת‪.‬‬
‫ממדי הערכת המשפחה‬

‫ההקשר המשפחתי‬
‫כוחות המשפחה‬
‫גבולות המשפחה ותחזוקתן‬
‫מבנה הכוח במשפחה‬
‫תהליכי קבלת ההחלטות במשפחה‬
‫מטרות המשפחה‬
‫המיתוסים והדפוסים הקוגניטיביים במשפחה‬
‫התפקידים במשפחה‬
‫סגנונות התקשורת של בני המשפחה‬
‫מעגל החיים במשפחה‬

‫בכדי לעצב את הערכתנו ותכנון ההתערבויות באמצעות הממדים‪ ,‬הכותב מציע לנו לממדים באופן הבא‪:‬‬
‫א‪ .‬זהה את הממדים הרלבנטיים ביותר ללקוחותיך – ייתכן שלא יוצגו כל הממדים על ידי המשפחה‬
‫כחלק מבקשת העזרה או מהתלונה‪ ,‬אך אין זה אומר שממדים שאינם קיימים ו‪/‬או שאין לטפל בהם‪.‬‬
‫ב‪ .‬השתמש בממדים כקווים מנחים שיוכלו להנחות את תהליך ההערכה של התנהגות המשפחה – אחרי‬
‫המפגש הראשון‪ ,‬נסקור את הממדים ונפתח שאלות רלוונטיות בכדי לשפר את הבנתנו במפגשים‬
‫הבאים (האם הם התמודדו כבר עם בעיה כזו?) ועלינו ללמוד גם על דפוסי התקשורת של המשפחה‪.‬‬

‫עמוד ‪ 83‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 84‬מתוך ‪105‬‬

‫ג‪ .‬השתמש בממדים כקווים מנחים שיוכלו לסייע לך לארגן נתונים חדשים בתמות ודפוסים – נציין את‬
‫כללי המשפחה או כללי בני הזוג המתייחסים ונקשר ביניהם לבין הממדים‪ .‬למשל‪ ,‬נשאל על כללי‬
‫המשפחה ועל הקשרם לקבלת ההחלטות‪ ,‬לתפקידים במשפחה‪ ,‬למבנה הכוח או למטרות המשפחה‪.‬‬
‫ד‪ .‬בהתבסס על הממדים‪ ,‬פתח פרופיל כתוב של התנהגויות של חברים מסוימים במערכת – פיתוח פרופיל‬
‫התנהגויות לכל בן משפחה יוכל להוות מסגרת תיאורטית‪ ,‬שאינה מסייעת רק בהערכת ההתנהגויות‪,‬‬
‫אלא גם בתכנון ההתערבויות‪ .‬למשל‪ ,‬בהתייחס לממד התקשורת‪ ,‬ייתכן ובן משפחה מסוים נוהג לבקר‬
‫את מילותיהם של בני המשפחה האחרים‪ .‬אותו אדם עשוי להפריע לאחרים ולדבר ללא הרף‪ ,‬ובכך –‬
‫להשתלט על הדיונים המשפחתיים‪.‬‬
‫ה‪ .‬יישם את הממדים בכדי להעריך התנהגויות רלוונטיות של המשפחה כולה – כך‪ ,‬תוכל לפתח פרופיל‬
‫של התנהגויות פונקציונליות ודיספונקציונליות מרכזיות אשר מבוצעות על ידי המערכת עצמה‪.‬‬
‫התנהגויות פונקציונליות במשפחה עשויות לכלול‪ :‬תגובות האזנה ותגובות המכירות בתרומותיהם של‬
‫אחרים ("עשית עבודה מצוינת!")‪ .‬התנהגויות דיספונקציונליות עשויות לכולל‪ :‬תיוג בני משפחה‬
‫(המטומטם‪ ,‬עצלן אנוכי וכו')‪ ,‬או תגובות כעס רבות כלפי בני משפחה שונים (האשמת אחרים)‪.‬‬
‫ההקשר המשפחתי‬ ‫‪.11.1‬‬
‫ממד ההקשר המשפחתי מיועד לסייע לנו להבין את המשפחה בהקשר האקולוגי ובהקשר ההתנהגות‬
‫הייחודית של המערכת המשפחתית‪ .‬בהערכת ההקשר המשפחתי‪ ,‬עלינו להתייחס לאופן שבו המשפחה‬
‫נגישה למשאבים בסיסיים (מזון‪ ,‬שירותי בריאות‪ ,‬הבנת החוק) וליכולתה להשיגם‪ .‬יותר מכך‪ ,‬בהתערבות‬
‫עם משפחות‪ ,‬יהיה עלינו לענות קודם כל על צרכים בסיסיים אלה לפני אחרים (תקשורת‪ ,‬כישורי הורות)‪,‬‬
‫הם יהוו מוקד להתערבות במועד מאוחר יותר – בסגנון מאסלו בעצם‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬עלינו לראות את הגדרת המשפחה עצמה בהקשרה התרבותי והחברתי‪-‬סביבתי מכיוון שאלה‬
‫משפיעים על התפקוד במשפחה – 'חשיפת גורמי דיכוי' בהקשר זה מתייחסים לדיכוי כגורם חיצוני‪ ,‬אשר‬
‫נקשר לצדק ואי‪-‬שוויון חברתי ‪ .‬תוך עידוד המשפחה לספר על החוויה שלהם עם דיכוי ובחינת השפעת‬
‫החוויה על במצב‪/‬בעיה קיימת‪ ,‬אנו הופכים לבני‪-‬ברית עבורם‪.‬‬
‫גישה דואלית – לאחר שהבנו את ההקשר המשפחתי הרחב יותר‪ ,‬נוכל להשתמש ב'גישה הדואלית' אשר‬
‫משלבת את התהליך המודע והשיטתי של התפיסה‪ ,‬של ההבנה ושל ההשוואה הנוגעים לערכים ולעמדות‬
‫של החברה הרחבה‪ ,‬עם אלו של משפחתו של הלקוח או של המערכת הקהילתית שאליה הוא משתייך‪ .‬זהו‬
‫מרכיב חשוב שיוכל לסייע לנו להעריך את ההקשר החברתי של הבעיות המוצגות על ידי המשפחה‪ ,‬להתאים‬
‫בין מאפיינים ייחודיים ומנהגים תרבותיים לבין פתרון בעיות‪ ,‬להעריך את התפקוד במשפחה בהתאם‬
‫לנורמה הייחודית שלה‪.‬‬

‫עמוד ‪ 84‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 85‬מתוך ‪105‬‬

‫בנוסף הגישה הדואלית מזהה את המערכת המשפחתית כחלק מ‪ 2-‬מערכות גדולות יותר‪ :‬האחת‪ ,‬הינה‬
‫המערכת הדומיננטית או תומכת‪ ,‬והשנייה הינה המערכת חינוכית‪ .‬פרספקטיבה זו תסייע לנו לזהות את‬
‫נקודות הקונפליקט בין המשפחה לבין למערכות גדולות יותר (למשל‪ :‬זוגות חד מיניים נמצאים עם‬
‫קונפליקט עם מוסד הנישואין מאחר והדת לא מכירה במעמדם כעל ובעל)‪.‬‬
‫מגוון במשפחה – כחלק מהערכת משפחות מגוונות‪ ,‬הן מבחינה תרבותית והן מבחינת המבנה שלהן‪ ,‬נדרש‬
‫מאתנו להשתמש ב'גישה הדואלית'‪ .‬באמצעותה נבין את ההתנהגויות במשפחה בהקשר רחב יותר והן יראו‬
‫לנו הגיונית יותר‪ .‬דוגמא שלי‪ :‬דפוסי בקשת עזרה משתנים בין תרבויות ובתרבות קולקטיבית עשויים‬
‫לפנות לעזרה בתוך הקהילה לפני פנייה לאנשי מקצוע‪.‬‬
‫עלינו להכיר בכך שפרטים בקבוצות שונות עשויים לפעול באופן השונה מהתיאור הטיפוסי לאותה הקבוצה‬
‫(למשל‪ :‬ילדים של עולים חדשים מסתגלים מהר יותר מהוריהם לסביבה החדשה)‪ .‬כמו כן‪ ,‬הערכים‬
‫התרבותיים אינם קבועים‪ ,‬אלא מתפתחים באופן מתמשך‪ .‬כלומר‪ ,‬זה מעין תהליך שהמשפחה עוברת‪ ,‬ואם‬
‫נזהה אותו נוכל להבין עד כמה המשפחה הטמיע בתוכה את ערכי התרבות הדומיננטית בתוך ערכי התרבות‬
‫שלה‪ .‬יותר מכך‪ ,‬המשמעות שהתרבות מקבלת במשפחות‪ ,‬משתנה בין משפחה למשפחה ואף ייחודית לכל‬
‫משפחה‪.‬‬
‫כוחות המשפחה‬ ‫‪.11.2‬‬
‫בכל מערכת משפחתית ישנן כוחות ברמת הפרט וברמת הקבוצה‪ ,‬עלינו לזהותם בתהליך ההערכה‪ .‬מאחר‬
‫וברוב מקצועות העזרה מתמקדים בפתולוגיות‪ ,‬כעובדים סוציאליים‪ ,‬עלינו להדגיש את הכוחות למרות‬
‫הקשיים עמם מתמודדת המשפחה – אין זה אומר שלא נתייחס לבעיות או לא סיכונים אלא כי נבין את‬
‫חשיבותם של הכוחות בפתרון הבעיה‪.‬‬
‫הערכת הכוחות מתייחסת להיבטים כמו‪ :‬רוחניות‪ ,‬דת‪ ,‬הסתגלות לשינויים‪ ,‬חוסן משפחתי‪ .‬ישנו גם היבט‬
‫עתידי אשר מתייחס לשאיפות וחלומות של המשפחה‪ ,‬אשר קיימים למרות הקשיים עמם היא מתמודדת‪.‬‬
‫שאלות ההערכה העשויות לחשוף את כוחות המשפחה ואת משאביה יתמקדו בנושאים הבאים‪:‬‬

‫מסורות משפחתיות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫טקסים משפחתיים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫דפוסי פנייה לעזרה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מידע על הדרך שבה בעיה מסוימת טופלה בעבר ברמת המשפחה או ברמת הקהילה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫אנשים או מוסדות שהמשפחה עשויה לפנות אליהם בזמנים קשים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫יכולות המשפחה‪ ,‬תקוותיה‪ ,‬חלומותיה ושאיפותיה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫עמוד ‪ 85‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 86‬מתוך ‪105‬‬

‫שאלות בנושאים אלה רלוונטיות לכל המשפחות אך חשיבותן עשויה להיות גבוהה יותר בקרב קבוצות‬
‫מיעוט‪.‬‬
‫הצבת גבולות ושימורן במערכת המשפחתית‬ ‫‪.11.3‬‬
‫גבולות הן הקשר מרכזי בתיאוריית המערכות במשפחה‪ .‬הגבולות מתארים באופן מופשט קווים המפרידים‬
‫בין מערכות שונות ובתוך המערכות עצמן‪ .‬בין מערכות חיצוניות ובין מערכות שבתוך המשפחה‪ ,‬וגם בין‬
‫הסביבה למשפחה‪ .‬גבולות אלה עשויים להשתנות כאשר המערכת עוברת שלבים התפתחותיים שונים (גיוס‬
‫לצבא‪ ,‬לידה וכו')‪ .‬לפי גישת המערכות‪ ,‬כל המערכות פתוחות ותלויות בסביבתן‪ .‬כלומר‪ ,‬לא קיימת מערכת‬
‫סגורה מכיוון שפונקציית שימור הגבולות עצמה היא זו המאפשרת למערכת המשפחתית לאשר‪ ,‬לסנן או‬
‫למנוע תשומות באמצעות מידע‪ ,‬אנשים או אירועים‪.‬‬
‫בחינת גבולות המשפחה והתייחסות לשימור הגבולות‪ ,‬תאפשר לנו להעריך את הקשר של המשפחה‬
‫למשפחות אחרות‪ ,‬למערכות אחרות ולקהילה‪ – .‬כלי 'רשת התמיכה החברתית' יוכל לסייע לנו בכך‪.‬‬

‫גמישות – 'גמישות' הינו מושג חשוב בגישת המערכות‪ .‬גמישות במערכת המשפחתית מתייחסת למידת‬ ‫‪‬‬

‫הפתיחות של המערכות בפני כניסתם של אנשים חיצוניים‪ ,‬או למידת הפתיחות של אנשים מתוך‬
‫המערכת להיות מעורבים רגשית וטכנית במערכות יחסים מחוץ למשפחה וגם לחילופי מידע וחומר עם‬
‫הסביבה‪.‬‬
‫גבולות חיצוניים במשפחה – מעצם היותן פתוחות‪ ,‬המערכות מהוות חלק ממערכות גדולות יותר והן‬
‫מעורבות באינטראקציות עם סביבתן‪ .‬באותו זמן‪ ,‬הן שונות ביניהן במידת הפתיחות שלהן לאינטראקציות‬
‫עם המערכות האחרות ובמידת הגמישות של גבולותיהן‪ .‬לרוב בני משפחה חופשיים ליצור אינטראקציות‬
‫עם גורמים חיצוניים‪ ,‬זאת במידה ואין סתירה בין הנורמות במשפחה או פגיעה בבני משפחה אחרים‪.‬‬
‫אנשים הסמכותיים במשפחה (לרוב‪ :‬ההורים) אחראים על יישום פונקציית הגבולות בכך שהם יוצרים‬
‫מרחבים משפחתיים מחוץ למרחב הציבורי הכללי בקהילה או בחברה‪.‬‬
‫מערכת משפחתית עם גבולות חזקים מאופיינת בפיקוח נוקשה המגביל את האינטראקציות של בני‬
‫המשפחה עם הסביבה החיצונית ומונעת מאנשים להיכנס ולצאת ממנה‪ .‬בעלי הסמכות במשפחה מקפידים‬
‫על פיקוח ובקרה הן ברמת הפרט והן ברמת המערכת‪ ,‬ואף מבצעים אכיפה על‪-‬ידי ענישה‪/‬סנקציות‪.‬‬
‫הגבולות הנוקשים משמרים טריטוריאליות‪ ,‬מגנים על בני המשפחה מפני חדירות לא רצויות‪ ,‬שומרים על‬
‫הפרטיות ואף לעיתים מסתירים סודות‪ .‬פונקציית הגבולות ממעטת להשתנות‪ ,‬ולכן הקשר עם אנשים‬
‫אחרים מחוץ למערכת מוגבל‪ .‬צורת גבולות זו אינה בהכרח שלילית‪ ,‬אלא אם היא פוגעת בבני המשפחה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬יתכן שיתקיים מצב בו למערכת משפחתית מסוימת ישנם גבולות מסוימים נוקשים ובמקביל‬
‫גבולות אחרים גמישים יותר‪ .‬הגבולות עצמם משתנים בין תרבויות‪ ,‬לכן‪ ,‬בביצוע הערכתנו‪ ,‬אנו חייבים‬

‫עמוד ‪ 86‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 87‬מתוך ‪105‬‬

‫להתייחס לסגנון הייחודי של כל משפחה ולאופי האינטראקציה שלה עם הסביבה‪ ,‬תוך סקירת המציאות‬
‫של חווייתה‪.‬‬
‫גבולות פנימיים במשפחה – גבולות פנימיים במשפחה מבהירים הבדלים מערכות יחסים במערכת‬
‫המשפחתית (תפקידים‪ ,‬אחריות וכו')‪ .‬האידיאל הינו שגבולות המשפחה יהיו ברורים וגמישים‪ ,‬המאפשרים‬
‫לבני משפחה‪ :‬התפתחות מתמשכת‪ ,‬שינוי במערכות היחסים‪ ,‬תחושת זהות ומשמעות‪ .‬הערכת דפוסי‬
‫הגבולות הפנימיים במשפחות עשויה להיות מורכבת למידי‪ .‬למשל הילדים שהוריהם התגרשו‪ ,‬נקלעים‬
‫לסיטואציה שדורשת מהם להסתגל לציפיות משתי סביבות שונות ועשויים לחוות קושי בתמרון בין שתי‬
‫הסביבות השונות ובין שני הוריהם‪ .‬בדומה לכך גם גבולות בין‪-‬דוריים ובמשפחות חורגות מתגלים גם הם‬
‫כבעייתיים וכמובילים לקונפליקט‪ .‬כל 'אילן היוחסין' יסייע לנו לזהות את מקומם ותפקידם של בני‬
‫המשפחה במערכת המשפחתית ואף להבין אם יש צורך לשפר ביניהם‪.‬‬
‫תת‪-‬מערכות וקואליציות במשפחה – כל המשפחות מפתחות רשתות של תת‪-‬מערכות הנוצרות על בסיס‬
‫מגדר‪ ,‬אינטרס‪ ,‬דור‪ ,‬או פונקציות שיש לבצע לשם הישרדות המשפחה‪ .‬חברי המשפחה‪ ,‬לרוב‪ ,‬משתייכים‬
‫בעת ובעונה אחת ליותר מתת‪-‬מערכת אחת‪ ,‬ולכן הם מעורבים במערכות יחסים הדדיות וייחודיות עם בני‬
‫משפחה אחרים במשפחה הגרעינית‪ ,‬על סמך תת‪-‬המערכות שהם חולקים ביניהם (בעל‪-‬אישה‪ ,‬אם‪-‬בת‪ ,‬אח‪-‬‬
‫אחות‪ ,‬וכו')‪ ,‬או במשפחה המורחבת (סבתא‪-‬נכדה‪ ,‬דוד‪-‬אחיין וכו')‪.‬‬
‫אפשר להגיד תת‪-‬מערכת היא קואליציה טבעית אבל הקואליציות בין בני המשפחה הן דינמיות ומשתנות‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬מתבגרת יכולה לפנות לאימה ולבקש עצה (ציפייה טבעית בתת‪-‬מערכת של אם‪-‬בת) אך באותה‬
‫מידה הבת עשויה לפנות למישהו אחר‪ .‬כלומר‪ ,‬הקואליציה בתת‪-‬מערכת טבעית אינה קבועה‪ .‬אך ישנן תת‪-‬‬
‫מערכות אחרות שנוטות להמשך ליותר זמן‪ ,‬בייחוד בין בני זוג או בין אחאים‪.‬‬
‫במשפחה בריאה ישנן קואליציות יציבות ומוגדרות בין בני משפחה מאותה תת‪-‬מערכת (הורים או ילדים)‬
‫ובין תת‪-‬מערכות שונות (הורה‪-‬ילד) ללא גבולות ברורים אלה עשוי להיווצר קונפליקט (ערעור סמכות‬
‫הורית מצד הילד)‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הגבולות צריכים להיות גמישים באופן יחסי‪ .‬הגמישות היחסית של גבולות‬
‫המערכות‪ ,‬נקבעת על סמך כללי המשפחה‪ .‬לדוגמא‪ :‬הורים אחראים לדאוג לילדים לאוכל בצהריים (כלל)‪,‬‬
‫אך במקרים שההורים בעבודה הם מאצילים אחריות זו לבנם הבכור ועליו להכין לאחותו הקטנה ארוחת‬
‫צהריים (גמישות יחסית בגבולות בין תת‪-‬המערכת ההורית לאחאית)‪.‬‬
‫משתנים תרבותיים ומשפחתיים – תת‪-‬המערכות במשפחה משתנות בין תרבויות‪ ,‬למשל בשבטים‬
‫אינדיאניים לרוב לא מתייחסים לאדם כמבוגר פונקציונלי לפני שהוא מגיע לגיל ‪ 50‬או הופך לסבא‪/‬סבתא‪,‬‬
‫שם נהוג שהסבים והסבתות אחראים לגידול הילדים‪ .‬כמובן שזה שונה מהתרבות המערבית הדומיננטית‬
‫בה האם והאב אחראים לגידול הילדים‪ .‬בהירות הגבולות במשפחה משמעותית להערכת תפקוד המשפחה‪.‬‬
‫כל המשפחות נמצאות על הרצף הנע בין חוסר מעורבות (גבולות מטושטשים) לבין גבלה (גבולות נוקשים)‪:‬‬

‫עמוד ‪ 87‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 88‬מתוך ‪105‬‬

‫מערכת משפחתית מוגבלת – בני המשפחה חושבים ומרגישים באותו צורה ורמה‪ ,‬יש צורך בהקרבה‬ ‫‪‬‬

‫אישית של אוטונומיה מצד הפרט‪ .‬בנוסף‪ ,‬הם מתאפיינים בכך שאינם נוטים לחקור לבדם‪ ,‬לא פועלים‬
‫עצמאית‪ ,‬לא פותרים בעיות לבד‪.‬‬

‫מערכת משפחתית חסרת מעורבות – פעו לות בני המשפחה הן אינדיווידואליות‪ ,‬אין תחושת שייכות‪,‬‬ ‫‪‬‬

‫אין נאמנות‪ .‬בני המשפחה מתאפיינים בשוני רב בניהם‪ ,‬מתקשים לקבל ולתת תמיכה לבני משפחה‬
‫אחרים‪ ,‬הארגון המשפחתי לא יציב‪ ,‬מנהיגות מצבית ולא מבוססת‪ .‬מערכות התמיכה במשפחה‬
‫מופעלות רק במצב בו בן משפחה חווה מתח או משהו אחר אשר משפיע גם על האחרים‪.‬‬
‫שני הקצוות ברצף לא בהכרח דיספונקציונליים והרלוונטית שלהם שונה בין תרבויות שונות‪.‬‬
‫חשוב שנבין שכל משפחה חווה מאפיינים מגבילים או חסרי מעורבות בתת‪-‬המערכות שלה ועלינו להעריך‬
‫את מערכות היחסים בהקשר תרבותי ולהתייחס לקואליציות בין בני משפחה ולדפוסי התקשרות‪ .‬בנוסף‬
‫עלינו להיזהר מרעיון ה"ילד ההורי" אשר מייצג נקודת מבט מערבית לפיה הילד חורג מתפקידיו ונוטל חלק‬
‫מתפקידי הוריו‪ .‬במצב כזה נשאל את עצמנו "האם הילד מבצע מטלות אשר משפיעות לרעה על רווחתו‬
‫והתפתחותו האישית?" וגם אם כן‪ ,‬תפקידנו אינו להעניש אלא לסייע להורים לראות את טובת הילד‪.‬‬
‫משפחות בלתי‪-‬מעורבות‬ ‫‪.11.4‬‬
‫במשפחות בלתי מעורבות נוצרות קואליציות בין בני משפחה אך הן מתבססות על תגמולים מידיים ולכן‬
‫נוטות להיות קצרות טווח‪ .‬בהיעדר קואליציות יציבות ומתמשכות יפגעו צרכי הצמיחה של בני המשפחה‪,‬‬
‫אשר עשוי להוביל אותם לחפש מענה לצרכיהם מחוץ למערכת המשפחתית‪ .‬לכן בהערכת המשפחה עלינו‬
‫להתייחס לקשרים חיצוניים‪ ,‬אשר עשויים מצד אחד ליצור מתח בתוך המערכת המשפחתית (סבא שיוצר‬
‫קואליציה עם הנכד ומתערב בהחלטות ההורים) ומצד שני להיות מקור לתמיכה‪ ,‬העברת ערכים‬
‫משפחתיים ועוד (סבא כאוזן קשבת)‪ .‬עלינו להיזהר מליצור‪ ,‬באופן בלתי‪-‬מכוון‪ ,‬חוסר מעורבות במשפחה‬
‫אשר יכול להיווצר כאשר נתעלם מרצון של בני משפחה להיות מעורבים‪ .‬למשל אמא שמתלוננת שהיא לא‬
‫מבינה מה העובד הסוציאלי עושה עם בנה‪ ,‬עצם התלונה שלה ממחישה שהיא רוצה להיות מעורבת יותר‪,‬‬
‫לכן במצב כזה עלינו לנסות לערב אותה ולא להתעלם ממנה‪.‬‬
‫אי‪-‬מעורבות משפחתית מול המערכת החיצונית – בדומה למה שאמרנו עד כה על חוסר מעורבות‪ ,‬עלינו‬
‫להיות ערים לכך שמשפחה עשויה להיות מנותקת או בלתי‪-‬מעורבת מהמערכת החיצונית‪ .‬מצב כזה ייתכן‬
‫כאשר משפחה רוצה להגן על ערכיה ואמונותיה שעשויות לסתור את אלו של המערכת החיצונית‪ .‬למשל‬
‫משפחות שבחרו ללמד את הילדים בבית במקום לשלוח אותם לבית הספר עקב אי‪-‬שביעות רצון מהערכים‬
‫שהילדים נחשפים להם בבית הספר (לדוגמא‪ :‬תחרותיות)‪ .‬בהיעדר יחסי‪-‬גומלין עם הסביבה או בקיום מעט‬
‫מחזקת חוסר המעורבות והניתוק מהמערכת החיצונית‪.‬‬

‫עמוד ‪ 88‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 89‬מתוך ‪105‬‬

‫מבנה הכוח במשפחה‬ ‫‪.11.5‬‬

‫בהערכת הכוח במשפחה‪ ,‬יש להתייחס למערכות החיצוניות למשפחה שכן אלו מייצגות ממד חשוב‪ .‬היבטי‬
‫הכוח עשויים להיות פסיכולוגיים‪ ,‬כלכליים וחברתיים‪ .‬כוח הוא תהליך דינמי במערכת המשפחתית‪ ,‬לפי‬
‫תיאוריית המערכות‪ ,‬המשפחה משפיעה ומושפעת ממערכות אחרות‪ .‬לכן‪ ,‬עלינו להתייחס להשפעתן של‬
‫המערכות החיצוניות על התפקוד המשפחתי ועל המבנה של המשפחה‪.‬‬
‫יש לציין כי משפחות עשויות לחוות היעדר כוח כתוצאה מאפליה מעמדית‪ ,‬מצרות אופקים‪ ,‬מדעות‬
‫קדומות‪ ,‬או מדיכויים היסטוריים ששולבו במערך הפורמלי והבלתי פורמלי בחברה‪ .‬זה יכול לבוא לידי‬
‫ביטוי בהגדרת המשפחה והזכויות שלה‪ ,‬בשלילת משאבים או במניעת גישה להזדמנויות סוציו‪-‬אקונומיות‪,‬‬
‫בריאותיות או שיכוניות‪ .‬הכוח קיים גם במעמדם של עובדים סוציאליים‪ ,‬של הפוליטיקאי‪ ,‬ושל הסוכנות‬
‫לשירותים חברתיים‪ .‬יכולתם להגדיר את צרכי המשפחה או את תפקודי המשפחה עשויה לקבוע מהי רמת‬
‫השירותים שהמשפחה תקבל‪ ,‬והאם המשפחה תקבל שירות בכלל‪.‬‬
‫מרכיבי הכוח במערכת המשפחתית – כל המשפחות מפתחות מבנה כוח מסוים‪ .‬בתוך מבנה זה‪ ,‬המערכת‬
‫המשפחתית מסוגלת לשמר התנהגויות מקובלות בגבולות מוגדרים‪ ,‬כך שראש המשפחה יוכל לתחזק את‬
‫המערכת‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬תת המערכת ההורית משתמשת בכוח שהוענק לה על פי חוק בכדי לבצע את תהליכי‬
‫הסוציאליזציה‪ ,‬לכונן כללים משפחתיים ולעצב את התנהגויות הילדים‪.‬‬
‫אחד מהאלמנטים הבולטים של הכוח בא לידי ביטוי‪ ,‬בכך שלבני משפחה דומיננטיים יש יכולת לכפות את‬
‫פירושיהם או את תפיסותיהם על בני המשפחה האחרים‪ .‬לחלוקת הכוח ייתכנו השלכות הרסניות על‬
‫המשפחה‪ ,‬משום שחברי המשפחה עשויים לחוש שמופעל עליהם לחץ להרגיש‪ ,‬לחוות‪ ,‬לדבר או להגביר‬
‫לסיטואציות בצורה מוכתבת על ידי חברי הקבוצה הדומיננטיים ולכן כאשר כל בני המשפחה אינם חולקים‬
‫בכוח‪ ,‬עשוי להיווצר קונפליקט‪ .‬בנוסף‪ ,‬ישנן מערכות משפחתיות בהן הכוח מחולק בצורה מוסכמת‬
‫ופתוחה‪ .‬הכוח הינו מרכיב דינמי חברתי המשתנה על פי גורמים שונים כגון תרבות או העדפות משפחתיות‪.‬‬
‫בהערכתנו את מבנה הכוח במשפחה‪ ,‬עלינו להקשיב לבני המשפחה ולאפשר להם לספר את סיפוריהם כך‬
‫שנוכל ללמוד את טבע הדינמיקה במשפחה‪.‬‬
‫חלוקת הכוח ואיזונו – נדמה לנו שלמשפחות יש מבנה כוח יחיד וקבוע‪ ,‬אבל זה לא תמיד נכון‪ .‬המשפחות‬
‫כיום מגוונות יותר הן בצורתן והן במבנה שלהם‪ ,‬דבר ההופך את התפקידים המסורתיים למעורפלים יותר‬
‫כשבמקומם נוצרים תפקידים אחרים‪ .‬מקורות כוח אחרים עשויים לצוץ במשפחה כתוצאה של קואליציות‬
‫משפחתיות או תת מערכות במשפחה‪ ,‬לדוגמא‪ :‬ברית בין נכד לסבא‪ ,‬או גורם חיצוני כמו איש דת‪.‬‬
‫שינויי כוח – הרמה שבה הילדים מסוגלים להשפיע על ההחלטות במשפחה תלויה בתת המערכת ההורית‬
‫ובמבנה הכוח במשפחה‪ .‬תת‪-‬המערכת ההורית זוכה לכוח רב במשפחה וכוח זה מבוטא בעיקר כלפי‬
‫הילדים‪ .‬ועדיין‪ ,‬ייתכן מצב שבו ההורה יעדיף להאציל סמכויות הוריות מסוימות לאחד מהילדים הגדולים‪.‬‬

‫עמוד ‪ 89‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 90‬מתוך ‪105‬‬

‫המצבים הללו מתרחשים כתוצאה הן מכוחות פנימיים (שינויים במעגל החיים) והן מחיצוניים (פיטורים‬
‫מהעבודה)‪ .‬בקרב משפחות מהגרות ופליטות שבהן קושי שפתי‪ ,‬הילד יוכל לסייע להוריו להתמודד‪ ,‬אך‬
‫צורת כוח זו נוטה להיות זמינה והיא לא נמשכת מעבר לסיטואציה הספציפית‪.‬‬
‫בנוסף במערכות משפחתיות חד הוריות‪ ,‬שינויי הכוח עשויים ליצור קונפליקט כאשר ההורה מנסה להפעיל‬
‫את סמכותו על ילדיו המתבגרים מהמין האחר‪ .‬לבסוף‪ ,‬הילדים במצבים של גירושין ושל נישואין מחדש‬
‫עשויים לקבל כוח רב יותר‪ ,‬משום שההורים זקוקים להם יותר כעת‪.‬‬
‫גישות רב‪-‬תרבותיות – ברוב התרבויות הגבר הוא דמות הכוח העיקרית ולמרות זאת עלינו להימנע‬
‫מהכללות‪ .‬בייחוד בהתייחסות לקבוצות גזעיות ואתניות‪ .‬בהערכת הכוח במשפחות שונות‪ ,‬עלינו לבדוק את‬
‫מערך הכוח במשפחה בהקשר תרבותי‪ ,‬ולכלול התייחסות לגורמים גלויים וסמויים‪ ,‬כמו גם לכוח‬
‫האינדיבידואלי‪.‬‬
‫הערכת הכוח – כתוצאה משינויים רבים (השכלה של נשים ותעסוקתן‪ ,‬תנועה פמיניסטית וכו') נראה כי‬
‫המשפחות בחברה המערבית נעות לכיוון הגדרות שוויוניות יותר לתפקיד הגבר והאישה‪ .‬בינתיים‬
‫המשפחות חוות מתחים עקב הפערים בין ההגדרות המסורתיות להגדרות המודרניות של התפקידים‬
‫המגדריים במשפחה ובחברה‪ .‬האיזון או חלוקת הכוח מחמירים עוד יותר כאשר המשפחות חוות אירועים‬
‫מלחיצים (אבטלה‪ ,‬שינויים במצב הבריאות)‪ ,‬הטעונים התאמה מחדש של מבנה הכוח במשפחה‪.‬‬
‫כל המשפחות מתייחסות לסוגיות הכוח ומחלקות אותו בצורה מסוימת‪ .‬לעיתים‪ ,‬מאבקי כוחות במשפחה‬
‫עשויים ליצור קואליציות הרסניות שיבואו לידי ביטוי בתהליכים משפחתיים דיספונקציונליים‪.‬‬
‫הפונקציונליות (גמישות) של מבנה הכוח מסייעת במענה על צרכים פסיכולוגיים אישיים ומאפשרת‬
‫למערכת לפעול כהלכה‪ .‬להלן שאלות ההערכה המתייחסות לפונקציונליות של מבנה הכוח‪:‬‬

‫‪ ‬האם מבנה הכוח במשפחה יציב‪ ,‬ומאפשר למערכת לבצע את פונקציות השימור שלה כהלכה‪ ,‬או האם‬
‫מבנה הכוח נוטה להשתנות משום שבני המשפחה מתחרים עליו?‬

‫‪ ‬האם בסיס הכוח קיים מתוך תת המערכת הביצועית או בתוך קואליציות סמויות במשפחה?‬

‫‪ ‬האם בני המשפחה מרוצים מחלוקת הכוח?‬

‫‪ ‬האם מבנה הכוח מאפשר למשפחה לשמר את מורשתה התרבותית הייחודית?‬

‫‪ ‬כיצד התרבות משפיעה על מבנה הכוח במשפחה?‬

‫‪ ‬האם התנאים החיצוניים משפיעים על חלוקת הכוח במשפחה?‬

‫תהליכי קבלת החלטות במשפחה‬ ‫‪.11.6‬‬
‫יש קשר הדוק בין או פן קבלת ההחלטות במשפחה לבין ממד הכוח בה‪ .‬הנהגה במשפחות נעה על רצף‬
‫שבצדו האחד אין אדם ספציפי בעל כוח שיכול לכוון את המשפחה‪ ,‬ומצדו השני יש לאדם אחד כוח מוחלט‬

‫עמוד ‪ 90‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 91‬מתוך ‪105‬‬

‫לבצע החלטות‪ .‬אצל מרבית המשפחות סגנון קבלת ההחלטות אינו נקבע באופן מודע אלא מתפתח נקשר‬
‫לסגנון בו בני המשפחה חוו החלטות בעבר הן מהוריהם והן מהשפעות התרבויות השונות‪ .‬יחד עם זאת‬
‫אופן קבלת ההחלטות משתנה באופן יחסי עם מעגל החיים המשפחתי‪ ,‬כאשר ילדים גדלים הם זוכים‬
‫לאחריות גדולה יותר על החלטותיהם‪ .‬לכן‪ ,‬מומלץ שנתייחס למבנה הכוח וקבלת החלטות כזמניים ולהבין‬
‫שהם מושפעים מגורמים אחרים‪.‬‬
‫בהערכת תהליך קבלת ההחלטות במשפחה‪ ,‬המטרה היא לקבוע האם התהליכים מאפשרים למשפחה‬
‫לתפקד כהלכה או שהם פוגעים במערכת המשפחתית ומובילים לקונפליקטים‪ .‬בנוסף‪ ,‬קונפליקט מתמשך‬
‫שלא נפתר‪ ,‬עשוי לפגוע במערכת המשפחתית ולגרום לחלק מחבריה לצאת ממנה‪.‬‬
‫בכדי להעריך את תהליכי קבלת ההחלטות במשפחות‪ ,‬חשוב להבין את המרכיבים העיקריים בתהליך‬
‫האפקטיבי לפתרון הבעיות‪.‬‬
‫להן הקווים המנחים של הסאטיר בנוסף להערות המתייחסות לשוני תרבותי‪ ,‬בנוגע לקבלת החלטות‪:‬‬
‫א‪ .‬קבלת החלטות אפקטיבית דורשת משוב פתוח וביטוי אישי של בני המשפחה – פשרה‪ ,‬הסכמה שלא‬
‫להסכים‪ ,‬לנסות ולנהל מו"מ בכדי לגשר על פערים‪ .‬ישנן תרבויות שלא תומכות במשוב‪.‬‬
‫ב‪ .‬בני המשפחה צריכים להרגיש בנוח לומר את דעתם וליבם מבלי לחשוש משיפוטיות ומקונפליקטים –‬
‫בינם לבין עצמם וגם בינם לבין אנשים נוספים במערכת‪ .‬באופן בו מסתמן קונפליקט משתנה בין‬
‫תרבויות ועשוי להיות ורבלי או לא ורבלי‪.‬‬
‫ג‪ .‬ללא משוב פתוח וביטוי אישי‪ ,‬תהליכי קבלת ההחלטות לא יענו על הצרכים של אינדיווידואליים‬
‫במשפחה – צרכים אינדיווידואליים עשויים להתפתח כאשר המערכת עוברת התפתחויות הדורשות‬
‫הסתגלות לגורמי מתח פנימיים וחיצוניים‪.‬‬
‫ד‪ .‬קבלת החלטות אפקטיבית טעונה מערך פילוסופי הוגן מצד כל אחד מבני המשפחה – על בני המשפחה‬
‫להסכים שצרכיו של כל בן משפחה שעשוי להיות מושפע מההחלטה יילקחו בחשבון‪.‬‬
‫ה‪ .‬קבלת החלטות אפקטיבית דורשת מבני המשפחה לחשוב במונחים של צרכים ולא של פתרונות – בני‬
‫המשפחה לרוב מושפעים בשל חוויות חיים ולכן‪ ,‬רואים את פתרונות הבעיה באופן דיכוטומי‪ .‬הגישה‬
‫הצרה הזו מתמקדת במאבק בין צרכים ובפתרונות מתחרים‪ ,‬במקום להתמקד במו"מ ובפשרה‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫בתרבויות מסוימות הצרכים והאינטרסים הקולקטיביים קודמים לצרכי של הפרט‪.‬‬
‫ו‪ .‬קבלת החלטות אפקטיבית דורשת מבני המשפחה להיות מסוגלים לייצר חלופות – פעולה זו מקבילה‬
‫לסיעור מוחות קבוצתי‪ ,‬שבו חברי הקבוצה חושבים על חלופה אפשרית‪ ,‬לא משנה כמה הזויה היא‬
‫תשמע‪ ,‬ואינם חוששים מצנזורה או משיפוטיות‪ .‬האנשים מבטאים כישור זה כאשר הם מסתמכים על‬
‫מגוון של רעיונות שאינם נצמדים לתמה אחת‪ ,‬אלא לקטגוריות שונות של פתרונות לבעיה מסוימת‪.‬‬

‫עמוד ‪ 91‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 92‬מתוך ‪105‬‬

‫בתהליך ההערכה‪ ,‬עלינו לשים לב עד כמה המשפחות מסוגלות לזהות חלופות במקום לריב על פתרונות‬
‫מתחרים‪.‬‬
‫ז‪ .‬קבלת החלטות אפקטיבית דורשת מבני המשפחה לשקול את החלופות – ההחלטות עשויות להתקבל‬
‫במשפחה לאחר איסוף מידע‪ ,‬קבלת תשומות מהחברים‪ ,‬שקילת האפשרויות‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הן יכולות‬
‫להתקבל באופן אימפולסיבי מבלי לאסוף מידע רלוונטי ומבלי להתייחס לצרכים של בני המשפחה‬
‫באשר לפתרונות האפשריים‪.‬‬
‫ח‪ .‬קבלת החלטות אפקטיבית דורשת מהמשפחה לארגן את עצמה כך שניתן יהיה לבצע את ההחלטות‬
‫ולחלק משימות לבני המשפחה – משתנים תרבותיים יכללו גיל‪ ,‬תפקידים מגדריים‪ ,‬אחריות וכוח‪.‬‬
‫התכנון לבצע את ההחלטה חשוב באותה מידה כמו ביצועה בסופו של דבר‪ .‬יש מערכות לא מאורגנות‬
‫בהן החברים מתקשים לקבל החלטה וליישמה בפועל‪ .‬במערכות אחרות‪ ,‬לבני המשפחה אין מוטיבציה‬
‫לבצע את ההחלטות משום שדעתם לא נלקחה בחשבון‪ .‬לכן‪ ,‬נשאל את עצמנו "האם המשפחה מסוגלת‬
‫לבצע את ההחלטות‪ ,‬ולא רק לתכנן אותן?" זהו מרכיב חיוני בהערכת תפקודי המשפחה‪.‬‬
‫ט‪ .‬קבלת החלטות אפקטיבית דורשת מקום למו"מ ולהתאמה של החלטות שהתקבלו בעבר על בסיס‬
‫מידע חדש או צרכים חדשים ברמת הפרט והמשפחה – חלק מהמערכות מאופיינות תגובתיות וגמישות‬
‫יותר לשינויים מאשר אחרות‪.‬‬
‫הערכת הקבלת ההחלטות במשפחה – בהערכת סגנון קבלת ההחלטות במשפחה‪ ,‬עלינו להפיק מידע‪ ,‬לזהות‬
‫את התהליך ואת פוטנציאל ההשפעה של הבדלים תרבותיים וסוציו‪-‬אקונומיים‪ .‬עלינו לזכור שאנו‬
‫מחפשים‪ ,‬בו בזמן‪ ,‬דפוסים פונקציונליים ודיספונקציונליים‪ .‬קבלת החלטות‪ ,‬כתהליך משפחתי‪ ,‬אינה‬
‫אחידה ואינה אוניברסלית אלא היא משקפת ערכים של התרבות המערבית‪ .‬לכן‪ ,‬עלינו להכיר בכך שלכל‬
‫משפחה יש סגנון קבלת החלטות התואם את הערכים שלדעתה חשובים יותר‪ .‬בנוסף נטען כי שיתוף‬
‫הפעולה עם המשפחות בתהליך ההערכה הינו חיוני ורצוי!!!‬

‫מטרות במשפחה‬ ‫‪.11.7‬‬

‫המשפחה הינה קבוצה חברתית שבה בני המשפחה משתפים פעולה ומתאמים מאמצים בכדי להשיג מטרות‬
‫מסוימות‪ .‬אך‪ ,‬בדומה לדפוסי קבלת ההחלטות ולמבנה הכוח במשפחה‪ ,‬המטרות המשפחתיות לרוב נבנות‬
‫באמצעות תת המערכת ההורית‪ .‬המשפחות נוטות לבסס את המטרות המשפחתיות באחת משתי דרכים‪:‬‬
‫ראשית‪ ,‬הן עשויות לאמץ מטרות מקובלות בחברה (סוציאליזציה לילדים ועוד)‪ ,‬שנית‪ ,‬השותפים עשויים‬
‫להביא עימם מטרות אישיות‪ ,‬שייתכן ומתבססות על העדפות משפחתיות ותרבותיות‪.‬‬
‫המטרות של המשפחות עשויות להיות גלויות ומודעות או סמויות ובלתי מודעות (למשפחה עצמה)‪ .‬למשל‪,‬‬
‫משפחות המהגרות לחברה המערבית עשויות לרצות שילדיהן יגדילו את ההזדמנויות שלהם (גלויה)‪,‬‬

‫עמוד ‪ 92‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 93‬מתוך ‪105‬‬

‫ובמקביל‪ ,‬שהן ישמרו על השורשים התרבותיים שלהם (סמויה ומודעת)‪ .‬כאשר משפחות נמצאות במשבר‪,‬‬
‫מטרות המשפחה או הסדר שלהן הופכים ברורים יותר‪ ,‬עקב הצורך לתעדף ולבחור בין מטרות חלופיות‬
‫ובין ערכים חלופיים (מזון ומזרן או לחסוך למיטה חדשה)‪ .‬המטרות המשפחתיות עשויות להיות מנוגדות‬
‫לציפיות החברתיות והמקצועיות המנסות להכתיב דרכי חיים אחרות‪ .‬למרות שהמטרות המשפחתיות‬
‫עשויות להשתנות בזמן משברים‪ ,‬הן מהוות עוצמה שעשויה לשמש כמשאב לפתרון בעיות‪ .‬דפוסי‬
‫אינטראקציה רבים מתפתחים במשפחות בכדי לממש מטרות‪.‬‬
‫הכתובים מציעים מספר שאלות שנועדו לסייע לנו להעריך את מטרות המשפחה וגם לנו ללמוד על‬
‫העוצמות במשפחה ועל הקשיים‪:‬‬

‫א‪ .‬האם המטרות המשפחתיות ברורות לכל בני המשפחה?‬

‫ב‪ .‬האם הסכמה משותפת בין בני המשפחה באשר למטרות העיקריות וסדר בו הן מתועדפות?‬

‫ג‪ .‬האם המשפחה חוותה קונפליקט בשל היעדר הסכמה על המטרות העיקריות מצד פרטים במשפחה?‬

‫ד‪ .‬האם המטרות המשותפות של המשפחה עונות לצרכים של בני המשפחה ומקדמות את הרווחה‬
‫הקבוצתית של המשפחה כמכלול?‬

‫ה‪ .‬האם דפוסי האינטראקציה האופייניים למטרות הסמויות נתמכים על ידי המשפחה?‬

‫ו‪ .‬האם לחצים או גורמים חיצוניים משפיעים על המטרות המשפחתיות?‬

‫ז‪ .‬האם המטרות המשפחתיות מהוות סימנים לעוצמה ולתקווה לעתיד?‬

‫במידה והמטרות ברורות‪ ,‬מוסכמות‪ ,‬ועונות על הצרכים והרצונות של הפרטים במשפחה ושל המשפחה‬
‫כמכלול – למשפחה ישנן עוצמות משמעותיות בממד התפקוד המשפחתי‪ .‬יחד עם זאת אסור לנו לשכוח‬
‫שעלינו להימנע מלהעריך את המטרות בהתאם לתרבות הדומיננטית אלא בהקשר המשפחתי המלא‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬חשוב לבחון לא רק את הקשיים של המשפחה‪ ,‬אלא גם את המטרות הספציפיות שלה‪ ,‬בכדי להעריכם‬
‫בהקשר המתאים‪ ,‬הכולל התייחסות ספציפית למשפחה ולתרבות ממנה היא נובעת‪.‬‬
‫מיתוסים ודפוסים קוגניטיביים במשפחה‬ ‫‪.11.8‬‬
‫כללים במשפחה הם מרכיבים התנהגותיים‪ ,‬בדיוק כמו שהם מרכיבים קוגניטיביים‪ .‬כלומר‪ ,‬ההתנהגויות‬
‫של בני המשפחה נובעות וקשורות לתפיסות משותפות ולמיתוסים משותפים שלהם כלפי בני המשפחה‬
‫האחרים‪ ,‬כלפי המשפחה וכלפי העולם כולו‪.‬‬
‫המוסכמות החברתית משחקת תפקיד חשוב בדרך שבה האנשים והמשפחות מפרשים וזוכרים את המידע‪,‬‬
‫ובאופן בו הם מגדירים אירועים פנימיים וחיצוניים‪ .‬הקטגוריות העיקריות הללו מהוות "סכמות‬
‫קוגניטיביות"‪ .‬סכמות הינן הכללות שניתן ליישמן בכדי לעבד מידע אודות עמדות‪ ,‬תפיסות וזיכרונות‪ ,‬כמו‬
‫למשל הקוגניציות (הכרה‪/‬מכלול תהליכיים מנטליים) שיש לנו לגבי אנשים עם מאפיינים שונים (גבר‪,‬‬

‫עמוד ‪ 93‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 94‬מתוך ‪105‬‬

‫אישה‪ ,‬עני‪ ,‬עשיר וכו')‪ .‬נמצא כי קוגניציות מסוימות הקשורות לסכמות עשויות להישאר זמן רב לאחר‬
‫שאירוע מסוים התרחש‪ .‬אין זה אומר שכל הסכמות בעייתיות אלא כי חשוב שנזכור שהסכמה מתפקדת‬
‫ככלי ראשוני המאפשר לאדם להשתמש בקיצורי דרך בכדי לעבד מידע‪ .‬כאשר הקוגניציות המבוססות על‬
‫הסכמה מאותגרות‪ ,‬האדם חווה דיסוננס קוגניטיבי‪ .‬הסכמות עשויות לתפקד הן כדפוס מקשר פנימי והן‬
‫כדפוס מקשר חיצוני בקרב המשפחה‪.‬‬
‫תפקידים במשפחה‬ ‫‪.11.9‬‬
‫התפקידים במשפחה הינם הדדיים ומשלימים‪ ,‬ובני המשפחה משתבצים אל תוך תפקידים חברתיים‬
‫במערכת המשפחתית‪ .‬תיאוריית התפקיד‪ ,‬כאשר היא מיושמת אל תוך המערכת המשפחתית‪ ,‬מראה שכל‬
‫אדם במשפחה עשוי למלא מספר תפקידים המשולבים אל תוך המבנה המשפחתי ומייצגים התנהגויות‬
‫מתבקשות‪ ,‬מותרות או אסורות‪ .‬התפקידים במשפחה תלויים זה בזה‪ ,‬כלומר‪ ,‬התנהגויות התפקיד‬
‫הקשורות לשני אנשים או יותר כוללות אופי הדדי‪ .‬התפקידים במערכת המשפחתית מושפעים מגורמים‬
‫שונים‪ :‬מעמד משפטי או כרונולוגי‪ ,‬מצב תרבותי וחברתי‪ ,‬מגדר‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הם עשויים להיות גמישים‬
‫ומחולקים בתוך המערכת המשפחתית‪.‬‬
‫תיאוריית התפקידים – בתיאור התפקידים במערכת המשפחתית‪ ,‬נטען כי התנהגות התפקיד‬
‫האינדיבידואלית נחלקת לשלושה‪:‬‬
‫א‪ .‬תפקיד מבוצע – בתפקיד המבוצע‪ ,‬האם עשויה למשל להתנהג לפי תפקידה במשפחה‪.‬‬
‫ב‪ .‬תפקיד רצוי – התפקיד הרצוי מושפע על ידי הציפיות של האחרים מהפרט‪ .‬ציפיות אלו מושפעות לרוב‬
‫מהעדפות חברתיות ותרבותיות‪.‬‬
‫ג‪ .‬תפקיד נתפס – התפקיד הנתפס מתמקד בציפיות של האחרים באשר לאדם המבצע תפקיד מסוים‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬כאשר גבר יוצר קשר עם פקיד בבנק‪ ,‬הוא מצופה להיות מקבל ההחלטות העיקרי במשפחתו‬
‫ולהיות ראש משק הבית‪.‬‬

‫התפקידים נלמדים ונרכשים עם הזמן (תפקיד ההורה)‪ .‬ינסן והאריס ציינו כי התפקידים עשויים להיות‬
‫"משלימים" או "סימטריים"‪ .‬התפקידים אינם סטטיים ברובם‪ ,‬אלא מתפתחים כתוצאה של‬
‫אינטראקציות ושל מו"מ – לכן‪ ,‬מאחר ומתקיים מו"מ‪ ,‬התפקידים עשויים לסתור התנהגויות‬
‫סטריאוטיפיות מסורתית‪ .‬קונפליקט תפקידי עשוי להיווצר כאשר האנשים חווי מחויבויות לשני תפקידים‬
‫או יותר ובייחוד כשהדרישות בתפקיד אחד סותרות את הדרישות בתפקיד האחר‪.‬‬
‫דוגמא שלי לכפל תפקידים במשפחה‪ :‬מצב בו אם חד הורית‪ ,‬צריכה לגדל את הילדים ולהיות שם עבורם‪,‬‬
‫למלא את תפקידו של האב החסר וגם צריכה לפרנס‪ .‬גם כאשר יש שני הורים יכול להיווצר כפל תפקידים‬
‫כאשר מצופה מהאישה לדאוג למשק הבית‪ ,‬לדאוג לצרכי הילדים וגם לעבוד – לדעתי כאן עשוי להיווצר‬

‫עמוד ‪ 94‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 95‬מתוך ‪105‬‬

‫קונפליקט מכיוון שכל תפקיד דורש זמן וייתכן שהאישה לא תוכל לעשות הכל יחד‪ .‬עלינו להעריך את טיב‬
‫ההתאמה בין התפקידים במשפחה לצרכי המשפחה ולבחון את שביעות הרצון ממנה‪.‬‬
‫‪ .11.10‬סגנונות התקשורת עם בני המשפחה‬
‫בהירותה של התקשורת – בני המשפחה מחליפים ביניהם מסרים הן באופן מילולי והן באופן בלתי‪-‬מילולי‪.‬‬
‫בהערכת סגנון התקשורת‪ ,‬עלינו‪ ,‬להעריך את מידת הבהירות של התקשורת – האם יש התאמה בין‬
‫המסרים המילוליים לבין המסרים הלא מילוליים‪ .‬לפי סאטיר‪ ,‬המסרים עשויים לעבור באחד משלוש‬
‫רמות התקשורת הבאות‪:‬‬
‫א‪ .‬ברמה המילולית – כאשר אנשים מסבירים את תוכן המסרים שלהם‪ ,‬הם מדברים ברמה של מטא‪-‬‬
‫תקשורת (מדברים על התקשורת עצמה)‪ .‬תקשורת סותרת מתרחשת כאשר שני מסרים או יותר‬
‫נשלחים באותה דרך (מילולית) אבל כוללים תוכן שונה ומנוגד‪.‬‬
‫ב‪ .‬ברמה הלא‪-‬מילולית – אנשים מעבירים את התקשורת באמצעות דרכים לא מילוליים‪ ,‬כגון מחוות גוף‪,‬‬
‫הבעות פנים‪ ,‬טון דיבור‪ ,‬תנועה‪ ,‬או קשר עין‪ .‬המסרים הלא מילוליים עשויים לחזק ביטויים מילוליים‪,‬‬
‫או שהם עשויים להיות מנוגדים אליהם‪ .‬ייתכן וגם יהיו שני מסרים לא מילוליים שיסתרו זה את זה‪.‬‬
‫ג‪ .‬ברמת ההקשר‪/‬קונטקסט – המצב שבו התקשורת מתרחשת מחזק ביטויים מילוליים ולא מילוליים‬
‫של הדובר‪ .‬למשל‪ ,‬האם מתקרבת לבנה שהתנהג בצורה לא ראויה בכנסייה ואיימה עליו‪" :‬אם לא‬
‫תפסיק את זה‪ ,‬אעניש אותך מיד!" ההקשר של הסיטואציה שבה היא מעבירה את המצב סותר במידה‬
‫מסוימת את ביטויה המילוליים‪ ,‬משום שהיא לא תעניש את בנה בתוך הכנסייה‪.‬‬
‫בכדי לבצע כראוי את ההערכה‪ ,‬עלינו לקבוע האם ישנה התאמה בין הרמה המילולית‪ ,‬הלא מילולית‬
‫וההקשר‪/‬קונטקסט של המסרים במערכת המשפחתית‪ .‬בנוסף‪ ,‬חשוב להסיר כל אי וודאות מעל המסרים‬
‫המועברים בין בני המשפחה‪.‬‬
‫מחסומי תקשורת – ניתן לזהות מספר מחסומים בתקשורת המונעים מהלקוחות להבין את סביבתם ובהם‬
‫העובד הסוציאלי צריך למקד את התערבויותיו‪ .‬בדומה לכך‪ ,‬הלקוחות עשויים להגיב באמצעותם לאחרים‬
‫במשפחה‪ ,‬ובכך – למנוע תקשורת הולמת ומשמעותית‪.‬‬
‫מחסומי תקשורת‬

‫שינוי מהיר של הנושא‬

‫הימנעות מדיון בנושאים מסוימים‬
‫שאילת יותר מדי שאלות‬
‫שליטה באינטראקציות‬
‫סימפטיה מוגזמת או הרגעה מוגזמת כלפי הלקוח‬

‫עמוד ‪ 95‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 96‬מתוך ‪105‬‬

‫מתן עצה‬
‫קריאת מחשבות‬
‫אבחון ופירוש‬
‫הכללת יתר‬
‫השפעה של אירועים היסטוריים שליליים‬
‫ביצוע הערכות שליליות‪ ,‬האשמה‪ ,‬כינוי בשמות‬
‫העברת ביקורת‬
‫הכוונה‪ ,‬איום‬
‫שימוש בהומור בלתי מותאם‬
‫לעג או פיתוי‬
‫מיקוד השיחות בעצמי‬

‫כאשר העובד הסוציאלי צופה בסגנונות התקשורת של המשפחות‪ ,‬חשוב שיעריך שלוש סוגיות עיקריות‪:‬‬
‫א‪ .‬האם קיימת תקשורת שלילית כדפוס?‬
‫ב‪ .‬האם הדפוסים השליליים הללו הרסניים?‬
‫ג‪ .‬מהי יכולתם היחסית של חברי המערכת לשנות את סגנונות התקשורת שלהם?‬
‫בנוסף לסוגיות אלה‪ ,‬ייתכן שבני המשפחה יוצרים ומשמרים דפוס תקשורת של 'תוקף‪-‬מתגונן' כאשר‪,‬‬
‫לרוב‪ ,‬צד אחד מאשים והשני מתגונן מפני ההאשמות‪ .‬נושא השיחה עשוי להשתנות אך דפוס התקשורת‬
‫עשויה לחזור על עצמו שוב ושוב‪ ,‬ולחזק את המתח במערכת היחסים‪ .‬בערכתנו‪ ,‬נשים לב להקשר ולנושא בו‬
‫חוזר על עצמו דפוס התקשורת 'תוקף‪-‬מתגונן'‪ .‬עלינו לסייע לבני המשפחה לפתח מודעות לדרך שבה הם‬
‫מוסרים מסרים ומקבלים אותם‪ ,‬ולאפשר להם ללמוד כישורים שיוכלו לסייע לתקשר באופן פרודוקטיבי‪.‬‬
‫מיומנויות הקולט‪/‬המקבל – פן חשוב בממד התקשורת במשפחה‪ ,‬הוא המידה שבה המשפחה מראה נכונות‬
‫לקלוט‪/‬לשמוע‪/‬לקבל את המחשבות והרגשות של בני המשפחה‪ .‬אקדים ואומר שהמיומנויות הבאות‬
‫תואמות יותר לתרבות המערבית ומאחר וקיים שוני תרבותי בין משפחות‪ ,‬נתייחס אליהן בערבון מוגבל‪.‬‬
‫תגובות מהקולט לדובר‪ ,‬המסייעות בהעברת הבנה וקבלה לדובר‪:‬‬
‫א‪ .‬נוכחות פיזית – קשר עין ישיר‪ ,‬מחוות ידיים‪ ,‬הבעת פנים אדיבה‪/‬קשובה‪.‬‬
‫ב‪ .‬פאפרזה (סוג של) – הקשבה וניסוח מחדש לתגובות של בני משפחה‪ ,‬המדגישות את מהות המסר‪.‬‬
‫ג‪ .‬שאלות הבהרה – תגובות מהצד הקולט לדובר‪ ,‬אשר מוודאות שהמסר נקלט והובן כפי שהדובר רצה‪.‬‬
‫ד‪ .‬דיבוב – תגובות קצרות המעודדות את הדובר להרחיב בדיבורו "הממ‪" ,"..‬אני מבין‪" ,"..‬ספר לי עוד‪."..‬‬

‫עמוד ‪ 96‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 97‬מתוך ‪105‬‬

‫מיומנויות המשדר‪/‬הדובר – פן נוסף בהערכת ממד התקשורת במשפחה הינו האופן בו בני משפחה יכולים‬
‫לחלוק את מחשבותיהם ורגשותיהם עם אחרים‪ .‬בשונה מיומנויות הקולט אשר מתייחסות יותר לכלל בני‬
‫המשפחה‪ ,‬פן זה‪ ,‬מתייחס יותר ליכולת האינדיווידואלית של כל בן משפחה להביע באופן ברור את‬
‫רגשותיו‪ ,‬מחשבותיו‪ ,‬מעכשיו ולקחת אחריות עליהם‪ .‬מסרים של "אני‪ "..‬מייצגים אחריות מצד הדובר‬
‫לעומת "אתה‪ "..‬המייצגים האשמה או העברת אחריות לצד אחר ( "התבלבלתי ושכחתי‪ "..‬לעומת "אתה‬
‫בלבלת אותי ושכחתי‪ .)"..‬לכן‪ ,‬בהערכת סגנון התקשורת במשפחה‪ ,‬עלינו לבחון את המידה בה‬
‫אינדיווידואליים מבטאים עצמם כדוברים‪ ,‬ואת המידה בה הן בני המשפחה הן כאינדיווידואליים והן‬
‫כמכלול משפחתי מגלים נכונות לשמוע אותם‪.‬‬
‫תגובות המכירות בעוצמות ובהישגים ומתייחסות לצמיחת האדם – מסרים‪/‬חיזוקים מאנשים אחרים‬
‫חשובים להתפתחות הערך העצמי והפוטנציאל של בני המשפחה‪ .‬בתצפית על הדפוסים שבהם סגנונות‬
‫התקשורת באים לידי ביטוי באמצעות מסרים שליליים (להשפלות‪ ,‬מתקפות‪ ,‬או ביקורות) יוכל העובד‬
‫הסוציאלי להתערב בכדי לשנות דפוסים אלו‪ .‬משימתנו העיקרית הינה להגדיל את יכולתה של המשפחה‬
‫להכיר בעוצמות ובהישגים שלה‪ ,‬וליצור אווירה שתאפשר צמיחה‪ .‬חשוב גם לזכור שמעברים במשפחה או‬
‫גורמי מתח פנימיים וחיצוניים עשויים לפגום בכישורי תקשורת חיוביים שכבר קיימים אצל בני המשפחה‪.‬‬
‫‪ 12.11‬מעגל החיים המשפחתי‬
‫ממד אחרון וחביב בהערכת המשפחה‪ ,‬הינו מעגל החיים המשפחתי‪ .‬מעגל החיים במשפחה מתייחס לשלבי‬
‫ההתפתחות שעוברת המשפחה כמכלול‪ .‬מודל זה מתייחס למערכת משפחתית של ‪ 3-4‬דורות‪ ,‬וכולל מצד‬
‫אחד‪ ,‬אירועים התפתחותיים צפויים (לידה‪ ,‬נישואין‪ ,‬פרישה לגמלאות)‪ ,‬ומצד שני‪ ,‬אירועים בלתי‪-‬צפויים‬
‫(מוות בטרם עת‪ ,‬גירושין‪ ,‬מחלות כרוניות‪ ,‬מלחמות)‪ .‬קרטר ומק'גולדריק זיהו שישה שלבין להתפתחות‬
‫המשפחה‪ ,‬הכוללים כניסה ויציאה של בני משפחה לאורך זמן‪:‬‬
‫‪ .1‬מבוגר צעיר שאינו חלק מקשר זוגי‪.‬‬
‫‪ .2‬זוג חדש‪.‬‬
‫‪ .3‬משפחה עם ילדים קטנים‪.‬‬
‫‪ .4‬משפחה עם ילדים מתבגרים‪.‬‬
‫‪ .5‬משפחה בה ילדים בוגרים עוזבים את הקן‪.‬‬
‫‪ .6‬משפחה בגיל השלישי‪.‬‬
‫בכדי לצלוח את השלבים במעגל החיים המשפחתי‪ ,‬על המשפחה להשלים משימות מסוימות בכל שלב‬
‫ושלב‪ .‬שינויים רבים במעגל החיים מתרחשים בעולמנו כיום ואת חלקם לא ניתן לנבא‪ ,‬אך המשפחות‬
‫מסוגלות להתאים עצמן ולהתמודד עם מעבר מלחיצים אלה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬בכל תרבות יש שלבי חיים‬
‫שונ ים‪ ,‬ולכל שלב יש ציפיות שונות ותפקידים שונים‪ .‬יותר מכך גם בתרבות המערבית רצף המעבר בין‬

‫עמוד ‪ 97‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 98‬מתוך ‪105‬‬

‫השלבים והתזמון הגילי שלהם משתנה (בוגרים חוזרים לגור עם ההורים‪ ,‬הגיל הממוצע לנישואין עולה)‪.‬‬
‫אני צריכים להעריך את ממד מעגל החיים משפחתי‪ ,‬הן בהתאם לאופן שהמשפחה מגדירה אותו והן‬
‫בהתאם למשמעות שמשפחה מקנה לו ולמעבר בין שלביו השונים‪.‬‬

‫סיכום‬ ‫‪.12‬‬
‫בפרק זה למדנו מושגים וממדים שיוכלו לסייע לנו לבצע הערכות לתפקודי המשפחה השונים‪ .‬במהותה‬
‫המערכת המשפחתית אינה שוויונית והיא משחק תפקיד מרכזי במתן מענה על צרכי בני המשפחה‪.‬‬
‫נעזרנו גישת המערכות להעריך להבין את ההקשר המשפחתי‪ ,‬תהליכים המשפחתיים‪ ,‬האינטראקציה‬
‫והמבנה‪ .‬גישה זו גם סייע לנו להעריך את הגורמים הפנימיים והחיצוניים המשפיעים על תפקודי המשפחה‪.‬‬
‫כמערכות חברתיות‪ ,‬המשפחות משפיעות ומושפעות מכל חבר‪ ,‬יוצרות את כלליהן הייחודיים‪ ,‬את מבני‬
‫הכוח‪ ,‬את צורות התקשורת‪ ,‬ואת דפוסי המו"מ וקבלת ההחלטות‪ .‬הן גם משפיעות על האינטראקציות עם‬
‫הסביבה החברתית הרחבה יותר‪.‬‬
‫במאמר זה‪ ,‬רוב המדדים שהוצגו להערכת התפקוד המשפחתי‪ ,‬הגדרת המשפחה וההשקפה על תהליכיה‬
‫השונים – מייצגים את השקפת התרבות המערבית‪ .‬לכן‪ ,‬הדבר הכי חשוב שצריך לזכור ממאמר זה הוא‬
‫שבהתייחסות למערכת המשפחתית‪ ,‬אנחנו חייבים לבחון את ההקשרים תרבותיים ואת הייחודיות‬
‫המשפחתית – לא בהכרח שמשפחה הבאה מתרבות מסוימת‪ ,‬רואה עצמה חלק ממנה – ובהתאם לכך נכבד‬
‫את השוני וניתן דגש על החוויה האישית של המשפחה עצמה‪.‬‬

‫עמוד ‪ 98‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 99‬מתוך ‪105‬‬

‫הצבת מטרות ויצירת חוזים‬

‫‪Setting, goals and making contracts‬‬
‫)‪Berg, I.K. (1994‬‬
‫מטרות שאינן ברורות מביאות לתוצאה בלתי נמנעת של קשר לטווח ארוך‪ .‬הן גם גורמות לעו"ס וללקוח‬
‫תסכול זה מזה‪ ,‬דבר המוביל לעתים קרובות להאשמות הדדיות וסיום לא צפוי‪ .‬הסיבה הנפוצה יותר‬
‫שבגינה מטפלים‪ ,‬יועצים ועו"סים מרגישים "תקועים"‪ ,‬קשורה למטרות לא ברורות‪.‬‬
‫משא ומתן בין עו"ס ללקוח לגבי הצבת מטרות מתחיל ברגע שבו הלקוח יוצר קשר עם השירות הסוציאלי‪.‬‬
‫לא תהיה זו הגזמה גם לומר שיש לנהל משא ומתן בנוגע לסיום בעוד העו"ס מנסה להכיר את הלקוח‪.‬‬
‫במידה והמטרות נוקשות מידי ומלוות רק ע"י ההגדרה החוקית של התעללות והזנחה‪ ,‬העו"ס מחמיץ את‬
‫ההזדמנות להתערב באופן טיפולי‪ .‬עו"סים רבים נוטים לתפוס את הטיפול והחקירה באופן דיכוטומי‪,‬‬
‫כאילו הם פעולות נפרדות‪ .‬המחבר חושב כי חקירה עשויה להיות טיפולית – כאשר היא מנוהלת כראוי‪,‬‬
‫וטיפול יכול להיות בעל גוון חקירתי – כאשר יש בדבר צורך‪.‬‬
‫משא ומתן בנוגע לחוזי טיפול‪:‬‬
‫לא כל המטופלים "התנדבו" לקבל את השירות‪ ,‬אבל אפילו אצל מטופלים "המחויבים" יש היבט‬
‫התנדבותי לחוזה עם העו"ס‪ :‬גם למטופל הנפגש עם העו"ס מכורח צו בית משפט‪ ,‬יש אפשרות לסרב‬
‫להיפגש עם העו"ס ולשאת בתוצאות לכך‪ .‬יהיה זה שימושי לזכור את ההיבט ה"רצוני" של המטופל‬
‫ה"בלתי רצוני"‪ .‬זוהי משימתו של העו"ס לגלות צרכן של מה רוצה הלקוח להיות‪ .‬כלומר‪ ,‬כל לקוח "בלתי‬
‫רצוני" הוא צרכן פוטנציאלי של שירות כלשהו‪ ,‬גם אם זה לא השירות שהעובד מעוניין שהלקוח ירצה‪ .‬כל‬
‫מטופל שואף להשיג מטרות כלשהן באמצעות החוזה עם השירותים החברתיים‪ ,‬גם אם המטרה היא‬
‫"להוריד את הלשכה מהגב שלי"‪ .‬משא ומתן עם מטופלים שאינם מעוניינים בהתערבותו של העו"ס בנוגע‬
‫לחוזה הטיפולי‪ ,‬הוא קשה בהתחלה‪ ,‬אך לא בלתי אפשרי‪ .‬כאשר מתמודדים עם מטופלים אלה במיומנות‪,‬‬
‫הם יכולים להצליח בהשגת המטרה של הרחקת התערבותו של העו"ס‪ .‬הרי בעיקרו של דבר‪ ,‬זוהי אותה‬
‫מטרה גם לעו"ס – הפסקת ההתערבות בחיי המטופל‪ .‬שים לב איפה המטופל נמצא; אם המטרה היא‬
‫"שההורים ירדו ממני"‪ ,‬או "להימנע ממגע עם משרד התובע המחוזי"‪ ,‬הרי שאלו מטרות הגיוניות מאוד‪ .‬על‬
‫מנת להשיג אותן על המטופל לערוך מס' שינויים‪ ,‬כמו לקום בבוקר‪ ,‬ללכת לעבודה או לבית הספר‪ ,‬לבוא‬
‫הביתה בזמן וכו'‪ .‬תזכורת‪ :‬חשוב שיהיה לך ברור מי "הקליינט" האמיתי שלך – בין אם מדובר בגורם‬
‫המממן‪ ,‬בסוכן ההפניה‪ ,‬במפקחת שלך‪ ,‬או אפילו אתה עצמך‪.‬‬
‫הפגנת אמפתיה ללקוח אין פירושה מתן לגיטימציה להתנהגות מזניחה או מתעללת מצדו‪ ,‬אלא משמעות‬
‫הדבר היא שאתה פתוח להתרשמות וכי הלקוח יקבל הזדמנות הוגנת להשמעת סיפורו‪.‬‬

‫עמוד ‪ 99‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 100‬מתוך ‪105‬‬

‫גישה זו מגבירה את הסיכוי לכך שהלקוח יתגונן פחות‪ ,‬ומאפשרת לו להיות יותר פתוח וכן איתך‪ .‬הלקוח‬
‫עוד יבחן אותך פעמים רבות‪ ,‬על מנת לברר עד כמה הוא באמת יכול לבטוח בך‪ ,‬בהתחשב בכל הדברים‬
‫הרעים שהוא שמע על עו"סים‪.‬‬
‫קווים מנחים להצבת מטרות‪:‬‬
‫יחסי עובד‪-‬לקוח הם יחסים תכליתיים (‪ ,)Purposeful‬כלומר מתוכננים על מנת להשיג מטרות של קידום‬
‫תחושה של הצלחה אצל הלקוח‪ .‬הצלחתם או כישלונם של היחסים תלויים במידה רבה בסוג המטרות‬
‫עליהן אתם מסכימים‪ ,‬ובשיטות בהן ייעשה שימוש לשם השגתן‪ .‬אם אין לכם מטרות ברורות‪ ,‬אף אחד‬
‫מכם לא יידע כאשר תצליחו‪ ,‬ויהיה זה קשה להעריך את העבודה‪ .‬ייתכן שאתם כבר מצליחים ואינכם‬
‫מודעים לכך‪ .‬לפני שנציג את הקווים המנחים‪ ,‬יש לציין כי למטרות יש ‪ 2‬מרכיבים‪ :‬הן מתייחסות לדבר‬
‫שאליו אנו מתכוונים ול‪'-‬איך' ול‪'-‬מה' שאנו מתכוונים לעשות בכדי להשיג אותן‪.‬‬
‫‪ .1‬מטרות צריכות להיות חשובות ללקוח – בלתי אפשרי לכפות שינוי‪ ,‬אלא אם כן מישהו רוצה להשתנות‪.‬‬
‫מאחר והלקוח הוא זה שצריך לבצע את השינויים‪ ,‬נבון יותר מצד העו"ס להסכים עם כל מה שהלקוח רוצה‬
‫לשנות‪ ,‬במקום להגיד לו מה לשנות‪ ,‬בתנאי כמובן שזה אפשרי‪ .‬המטרות חייבות להיות משמעותיות עבור‬
‫הלקוח‪ ,‬ועליו לראות את השגתן כבעלת תוצאות חיוביות ומועילות עבורו‪.‬‬
‫עדיף תמיד להתחיל מ"המקום שבו הלקוח נמצא" ולהמשיך משם‪ ,‬על פני ניסיון לשנות את דעתו‪ .‬כאשר‬
‫העו"ס משתף פעולה בראש ובראשונה עם הלקוח‪ ,‬קל יותר ללקוח לשתף פעולה עם העו"ס‪.‬‬
‫לקוחות מאוד רגישים לרמזים דקים בלתי מילוליים‪ ,‬ולכן תהה בטוח כי אתה מאמין באופן שבו אתה פועל‬
‫עם הלקוח‪.‬‬
‫‪ .2‬מטרות מתוארות במונחים של אינטראקציה חברתית – "אף אדם אינו אי בודד"‪ .‬קביעות כמו האם יש‬
‫סכנה שהילד יוצא מהבית‪ ,‬אם לקוח מסוים זקוק לשיעורי הורות‪ ,‬אפילו האם הילד מצליח בלימודים‪,‬‬
‫נעשות לפי סטנדרטים הייחודיים לקהילה‪ .‬עו"סים רגישים מאוד לאינטראקציה בין הלקוח והסביבה‬
‫האקולוגית‪ ,‬והשפעתם ההדדית אחד על השני‪.‬‬
‫‪ .3‬מטרות קטנות‪ ,‬פשוטות וניתנות להשגה באופן ריאלי – בניגוד ל"היגיון הפשוט" שלנו‪ ,‬הגורס כי בעיות‬
‫גדולות מצריכות פתרונות גדולים‪ ,‬הגישה הממוקדת בפתרונות עומדת על כך שאפילו בעיות גדולות יכולות‬
‫להיפתר ע"י פתרונות קטנים ופשוטים‪ .‬לעתים קרובות אנו מתעלמים מהפתרונות הכי מובנים מאליהם‪,‬‬
‫וכך מסבכים את הפעילויות האמורות להוות פתרון‪ ,‬בהתמקדנו בבעיה‪ .‬כיצד נוכל לדעת שמטרה היא‬
‫קטנה דיה? בד"כ מדובר במשהו שהלקוח יכול לבצע באופן מידי‪ ,‬תוך שבוע או שבועיים‪ .‬לדוג'‪ :‬במקום‬
‫"למצוא עבודה"‪" ,‬להגיש שתי מועמדויות לעבודה"‪ .‬המטרות יהיו משהו שהלקוח יכול לעשות באופן‬
‫מציאותי‪ ,‬בהתחשב בנסיבות החיים הקשות‪ .‬הוא זקוק לעוד הצלחות‪ ,‬לא לכישלונות‪ ,‬על מנת לרכוש‬
‫מחדש ביטחון בעצמו‪ ,‬והצלחות קטנות ומוחשיות מגבירות את הסיכויים להשגת הצלחות גדולות יותר‪.‬‬

‫עמוד ‪ 100‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 101‬מתוך ‪105‬‬

‫"אפקט הגל" (‪ = )Ripple Effect‬שינוי קטן בהיבט אחד של חיי הלקוח יוצר שינויים בתחומים אחרים של‬
‫חייו‪.‬‬
‫‪ .4‬מטרות מתוארות במונחי אינטראקציה – כאשר אם שרויה בדיכאון לאורך זמן‪ ,‬הדבר משפיע על יחסיה‬
‫עם הילד‪ .‬כאשר ילד הנו עצבני‪ ,‬קשה להתמודד עמו ולהרגיעו‪ ,‬דבר המשפיע גם על תגובת האם לילד‪ .‬במשך‬
‫תקופה ארוכה‪ ,‬העבודה הסוציאלית והפסיכולוגיה נתנו תשומת לב מועטה מידי למרכיבי הגומלין ביחסים‬
‫האנושיים‪ ,‬והתמקדו בטיפול פרטני ופסיכופתולוגי‪ .‬כאשר מנהלים משא ומתן עם הלקוח‪ ,‬תפקידו של‬
‫העו"ס לסייע ללקוח לנקוב במטרות‪ ,‬כך שהלקוח גם מתאר את האנשים עמם יתרחשו השינויים וכן את‬
‫מקום השינוי‪.‬‬
‫‪ .5‬המטרה צריכה להיות קיום ולא היעדר של דבר – ככל שלקוחות שומעים יותר סיפורים של‬
‫אלכוהוליסטים בפגישות של "אלכוהוליסטים אנונימיים"‪ ,‬כך הם מוצאים את עצמם חשובים יותר על‬
‫אלכוהול; ככל שהלקוחות דיווחו שהם מתרכזים בסגנון חיים בריא‪ ,‬כך היה להם קל יותר להימנע‬
‫משתיית אלכוהול‪ .‬יותר יעיל להתמקד במטרה הנכספת‪ ,‬מאשר לחשוב על מה שאדם אינו רוצה‪ .‬רוב‬
‫הלקוחות מנסחים את בעיותיהם במונחים של היעדר התנהגויות בעייתיות‪ ,‬ולא באמצעות קיומן של‬
‫התנהגויות חיוביות‪ .‬לא רק שהתנהגויות בעייתיות קשות למדידה ולהכרה כשינוי‪ ,‬אלא גם לקוחות‬
‫מסוימים אינם יודעים מה יעשו במקום ההתנהגות הבעייתית‪ .‬ככל שההתנהגות החלופית מפורטת יותר‪,‬‬
‫כך טוב יותר‪ ,‬מאחר וההתנהגות החלופית מהווה אינדיקציה ללקוח לכך שהוא מתקדם לקראת מטרתו‪.‬‬
‫תמיד טוב לסייע ללקוח ליצור התנהגויות קונקרטיות שיסמנו לו כי הוא משתנה‪ .‬לקוחות מתארים לעתים‬
‫קרובות את מטרותיהם במושגים כלליים ומעורפלים כגון‪" ,‬אהיה אמא טובה"‪ .‬תפקיד העו"ס הוא לסייע‬
‫ללקוח לתרגם מטרות אלו למונחים קונקרטיים ע"י שאלה‪" ,‬כשתהפכי לאמא טובה‪ ,‬מה תעשי שאינך‬
‫עושה כעת?" לאחר שהלקוחה השיבה על שאלה זו‪ ,‬ודיברה עם העו"ס על סימנים שמעידים על הצלחה‪,‬‬
‫הלקוחה יכולה לזהות את התקדמותה לקראת המטרה‪ ,‬כאשר יופיעו הפעולות שמנתה‪ .‬מאחר ואין זה‬
‫מציאותי שמישהו יזכור את כל הדברים הללו בלהט התסכול והכעס‪ ,‬ככל שהאפשרויות העומדות בפני‬
‫הלקוח הן מפורטות ומוחשיות יותר‪ ,‬כך טוב יותר‪.‬‬
‫‪ .6‬מטרה כהתחלה של התנהגות חדשה‪ ,‬ולא כסיום של התנהגות בלתי רצויה – לקוחות מתארים לעתים‬
‫קרובות את מטרותיהם בדרך חלומית נטולת דאגות‪ .‬ייתכן וזהו סימן חיובי לכך שהלקוח חוזה אפשרות‬
‫לחיים טובים יותר‪ ,‬עם זאת‪ ,‬הגשמת מטרה כזו עלולה לדרוש זמן רב מאוד‪ ,‬לכן הלקוח זקוק לעזרתכם על‬
‫מנת להתחיל לעצב מטרה קטנה וקונקרטית‪ .‬שימוש לעתים קרובות בביטוי כמו "להתחיל להרגיש טוב‬
‫יותר"‪" ,‬להתחיל להיות משפחה"‪ ,‬הוא מועיל‪.‬‬

‫עמוד ‪ 101‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 102‬מתוך ‪105‬‬

‫‪ .7‬המטרה צריכה להראות באופן שדורש 'עבודה קשה' מהלקוח (גם משהו קטן צריך להיות מוערך) –‬
‫אפילו השינויים הקטנים ביותר עלולים להיראות כמשימה עצומה עבור הלקוח‪ .‬כאשר אתה מדגיש עד‬
‫כמה זה קשה לפתור בעיה מסוימת שיש ללקוח‪ ,‬אתה "מאשים" את הבעיה‪ ,‬לא את חוסר המאמץ או‬
‫האינטליגנציה של הלקוח‪ .‬כשאתה לצד הלקוח‪ ,‬ואתם מסתכלים על הבעיה יחד‪ ,‬היא נראית עצומה וקשה‪.‬‬
‫גישה זו לא רק מחזקת את הרוח הקבוצתית‪ ,‬אלא גם פועלת כאמצעי "להצלת הכבוד העצמי" ( ‪face‬‬
‫‪ .)saving device‬פירוש הדבר שהאתגר טמון לא במגרעותיו של הלקוח אלא בגודלה העצום של הבעיה‪.‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬כאשר הלקוח מבצע בהצלחה את "העבודה הקשה" הוא מסוגל לחוש שביעות רצון וסיפוק‪.‬‬
‫‪ .8‬מה קורה כשמטרתך ומטרתו של הלקוח הן שונות – אם השקפתך בנוגע לבעיה הדחופה ביותר שיש‬
‫לפתור נבדלת מזו של הלקוח‪ ,‬עליך לבסס סדרי עדיפויות‪ .‬ללא ספק‪ ,‬בטחונו של הילד תמיד עומד בראש‪.‬‬
‫אך כאשר המצב נראה כרוני‪ ,‬ולא נשקפת סכנה מידית לילד‪ ,‬כמו שבד"כ קורה‪ ,‬ייתכן כי ניתן לעבוד קודם‬
‫על מה שהלקוח מציין כמטרות‪ .‬החוויה של עבודה משותפת ומוצלחת על מטרותיו עשויה בהחלט להפוך‬
‫את הלקוח למוכן יותר לשתף פעולה עם מטרותיך‪ .‬אפילו אם מטרותיך נראות שונות מאלו של הלקוח‪,‬‬
‫לעתים קרובות הדבר שהלקוח רוצה והדבר שאתה רוצה הם זהים‪ ,‬רק מבוטאים באופן שונה‪.‬‬
‫ראיון כתהליך של אינטראקציה‬
‫ראיון מקצועי הוא תהליך האינטראקציה בין לקוח המעוניין בשירות ובין אדם שיש לו את הידע‬
‫והכישורים על מנת לספק את השירות‪ .‬לפיכך‪ ,‬העו"ס משתמש בראיון ככלי עיקרי‪ ,‬לעתים קרובות ככלי‬
‫יחידי‪ ,‬לא רק על מנת לאסוף אינפורמציה אלא גם על מנת לכוון את השיחה לקראת המטרה של חיזוק‬
‫תחושת המסוגלות וההעצמה אצל הלקוח‪.‬‬
‫תהליך האינטראקציה – יחסי הלקוח והעו"ס משמשים כמערכת להמשכיות החוזה‪ ,‬שבה שניהם משפיעים‬
‫ומושפעים זה מזה‪ .‬לכן כאשר העו"ס יתנהג בצורה מסוימת‪ ,‬הלקוח יגיב בצורה מסוימת‪ ,‬ולהיפך‪ .‬לכך‬
‫קוראים 'תהליך האינטראקציה' (‪ .)The circular interactional process‬במשך הזמן‪ ,‬דפוס אינטראקציה‬
‫זה הופך למערכת צפויה‪ ,‬שיש בה תבניתיות והיא נשלטת ע"י כללים‪ .‬תהליך הריאיון של הלקוח היוזם‬
‫שינויים מסתמך על דפוס האינטראקציה‪ .‬מאחר ומטרתה של מערכת הלקוח‪-‬עובד היא להביא תועלת‬
‫ללקוח‪ ,‬תפקידו של העו"ס הוא להבין כיצד לנצל את תהליך האינטראקציה על מנת לסייע ללקוח להשיג‬
‫את מטרותיו‪ .‬חשוב על עצמך כעל כלי לשינוי של הלקוח‪" .‬שימוש עצמי" ככלי פירושו שימת לב לדרך שבה‬
‫אתה מנסח שאלות‪ ,‬שפת הגוף שלך‪ ,‬טון הדיבור‪ ,‬וכן הצגת עצמך כאכפתי‪ ,‬כן ומשתתף מלא במסע לקראת‬
‫הפתרון‪.‬‬

‫עמוד ‪ 102‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 103‬מתוך ‪105‬‬

‫מה לעשות‪ ,‬מה לא לעשות?‬

‫‪ .1‬עו"סים מתבלבלים וחושבים שוונטילציה של רגשות היא כלי טיפולי‪ ,‬וכל פגישה או קשר הופכים‬
‫ל"פגישת קיטורים"‪ .‬לעתים "להוציא הכול החוצה" הופך להיות המטרה העיקרית‪ .‬אחרים סבורים‬
‫ש"רכישת תובנה באמצעות הבנת העבר תביא לשינויים"‪ .‬לדיבור על רגשות או התבוננות בעבר תועלת‬
‫מוגבלת‪ ,‬מאחר והבנת העבר כשלעצמה לא תשנה את העתיד ללא פעולה‪ .‬כשאנשים עושים משהו בנוגע‬
‫לחייהם הם משנים את חייהם‪ .‬ייתכן שיהיה זה חיוני לאפשר ללקוח לאוורר כעס או תסכול‪ ,‬כדי‬
‫להראות לו שאתה מעוניין ברגשותיו‪ ,‬ועל מנת להכיר את החיים הקשים שהיו לו עד כה‪ ,‬אך אין‬
‫לאפשר לו "להתפלש" בקשיי חייו‪.‬‬
‫‪ .2‬כוון את השיחה לפעולה עתידית‪ ,‬והשתמש במילים מכוונות פעולה‪ ,‬כמו "אז מה עלייך לעשות כדי‬
‫שתרגישי טוב יותר עם עצמך?"‬
‫‪ .3‬וודא שמטרת הלקוח ברורה לך וזכור אותה כל העת‪ .‬אל תאפשר ללקוח לדבר סביב רק על מנת למלא‬
‫את המרווחים בין המילים‪ .‬לכל שיחה עם הלקוח יש מטרה‪ ,‬והיא צריכה להוביל לכיוון הכללי של‬
‫מציאת דרכים להשגת המטרה‪.‬‬
‫‪ .4‬נסח שאלות באופן כזה שיגרום לו להרחיב בנוגע למחשבות ורעיונות של עצמו‪ .‬כשהלקוח עונה ב"כן"‬
‫ו"לא"‪ ,‬האחריות להצגת שאלות המשך מוטלת על העו"ס ולא על הלקוח‪ .‬האחריות שמוטלת על‬
‫הלקוח היא לקחת אחריות לשינוי‪ .‬כאשר אתה מוצא את עצמך שואל את השאלות עליהן מגיב הלקוח‬
‫ב"כן" ו"לא"‪ ,‬אתה עובד יותר מידי‪ ,‬והלקוח לא עובד מספיק‪ .‬כאשר זה קורה‪ ,‬נסה לשאול שאלות‬
‫חלופיות‪" :‬מה לדעתך עליך לעשות על מנת שנפסיק להיפגש כך?" או "מה אתה מניח שעליך לעשות‬
‫כדי שכולים יפסיקו להתערב לך בחיים?" אל תתייאש בהיתקלותך בתגובה פסיבית כגון "אני לא‬
‫יודע"‪ ,‬העמיד פנים שהנך קשה הבנה‪ ,‬ונסח מחדש את השאלה; כאשר הלקוח יבין שלא ניתן לדחות‬
‫אותך בקלות‪ ,‬הוא עשוי להחליט שעברת את המבחן הראשון‪.‬‬
‫‪ .5‬בכל שאילת שאלה‪ ,‬וודא כי ברור לך כיצד התשובות לשאלות אלו מכוונות את הלקוח לקראת‬
‫חשיבה על מציאת פתרונות‪.‬‬ ‫‪.6‬‬
‫‪ .7‬כאשר הלקוח מתרחק מהנושא‪ ,‬החזר אותו בעדינות להתמקדות בשיחה‪.‬‬
‫‪ .8‬זה יכול להועיל להיראות "מבולבל" לגבי חוסר עקביות או חוסר אינפורמציה‪ .‬לקוחות נוטים לעזור‬
‫יותר למטפל "מבולבל" מאשר למטפל מאשים‪.‬‬
‫‪ .9‬בעימות עם הלקוח‪ ,‬אל תשתמש במילים או תנועות בעלות גוון מאשים‪ .‬וודא שטון הדיבור שלך אינו‬
‫כועס או מאשים‪ ,‬אלא סקרן‪ ,‬ללא תפיסה מוקדמת לגבי מה שאתה רוצה שהלקוח יאמר‪.‬‬
‫‪ .10‬זכור תמיד שעדיף להפוך את הלקוח לבן ברית‪ ,‬לא לאויב‪.‬‬

‫עמוד ‪ 103‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 104‬מתוך ‪105‬‬

‫‪ .11‬בכל פעם שניתן‪ ,‬השתמש במילים חיוביות וניטראליות‪ ,‬ותצביע על תנועה חיובית לקראת מטרות‬
‫רצויות‪ .‬למשל‪" :‬הבנתי שאנשים דאגו מאוד למשפחה שלך‪ ,‬מספיק על מנת שביקשו מאתנו לבדוק מה‬
‫קורה אצלכם‪ .‬כיצד נוכל לעזור?"‬
‫‪ .12‬לפעמים טוב יותר לצאת מנקודת הנחה שהלקוח ביקש עזרה‪ ,‬ולהמשיך עם ההנחה הזו‪ .‬זה עוזר ללקוח‬
‫להימנע מלבקש עזרה שוב ושוב‪ .‬הלקוח עלול להרגיש בושה בשל הזדקקות לעזרה‪ .‬זכור‪ ,‬אף אחד לא‬
‫אוהב לבקש עזרה‪ .‬נסה גישות כגון "אני מבין שאת זקוקה לעזרה מסוימת על מנת לשמור על המשפחה‬
‫מלוכדת‪ .‬מה לדעתך הדבר הראשון שאת צריכה בו עזרה?" "קשה שלא לראות כי את זקוקה לעזרה‬
‫כדי לדאוג לכך שבני המשפחה יישארו יחדיו‪ .‬מה הדבר הראשון שאת צריכה לעשות בכדי שזה יקרה?"‬
‫גישות אלו מסייעות ללקוח ולעו"ס להמשיך היישר למשימה‪ ,‬והן מאפשרות לחלק מהלקוחות לשמור על‬
‫כבודם העצמי‪ .‬ישנם אנשים שהם גאים מידי מכדי לבקש עזרה‪ ,‬או נבוכים שמישהו יגלה כי הם אינם‬
‫מטפלים כראוי בילדיהם‪ .‬עלינו להיות רגישים לרגשות אנושיים כה שכיחים‪.‬‬

‫עמוד ‪ 104‬מתוך ‪105‬‬

‫עמוד ‪ 105‬מתוך ‪105‬‬

‫שאלות לדוגמא‬
‫שאלה לדוגמא מהמרצה חנה לאופר‪:‬‬
‫ע"פ מאמר ‪ X‬כאשר הפונה מציג קשייו בפגישה הראשונה על עובד‪...‬‬
‫לעסוק בבעיה לכל אורך משך השיחה (לא התשובה)‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫לעסוק חלק מהזמן בעיה וחלק נוסף בנתונים נוספים אודות הפונה (זו התשובה)‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫להראות לפונה את כוחותיו (לא בגלל שיש להתייחס והכיר בקושי שחווה הפונה ולא ישר לכוון‬ ‫ג‪.‬‬
‫ל"תראה! יש לך כוחות המון כוחות!")‪.‬‬
‫לעקוף את הבעיה ולהתייחס לסביבה (לא התשובה)‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫עמוד ‪ 105‬מתוך ‪105‬‬