‫ריפוי בעיסוק וזקנה‬

‫‪Lai, C. K. Y., Yeung, J. H. M., Mok, V. C. T., & Wong, F. L. F. (2018). Effectiveness of a home-based‬‬
‫‪missing incident prevention program for community-dwelling elderly patients with dementia.‬‬
‫‪International Psychogeriatrics, 30(10), 1495-1503. doi:10.1017/S1041610218000546‬‬
‫‪ . 2‬המאמר דן בתופעת אירועי החמצה בקרב קשישים תושבי הקהילה עם דמנציה‪ .‬אירועי חסר מתייחסים‬
‫למצבים שבהם חולים עם דמנציה נודדים מבתיהם או ממתקני הטיפול והולכים לאיבוד או מבולבלים‪ .‬זוהי‬
‫בעיה שכיחה בקרב קשישים עם דמנציה‪ ,‬ויכולות להיות לה השלכות חמורות הן על הפרט והן על החברה‬
‫כולה‪.‬‬

‫לפי המאמר‪ ,‬שכיחות אירועי החמצה בקרב חולים קשישים עם דמנציה גבוהה‪ ,‬עם הערכות שנעות בין ‪ 20%‬ל‪-‬‬
‫‪ . 60%‬כאשר חולים הולכים לאיבוד או מבולבלים‪ ,‬הם נמצאים בסיכון לפציעה‪ ,‬מחלה או מוות‪ .‬בנוסף‪ ,‬אירועי‬
‫החמצה עלולים לגרום למצוקה משמעותית למטפלים ולבני משפחה האחראים לטיפול בהם‪.‬‬

‫מנקודת מבט חברתית‪ ,‬תקריות חסרות עלולות להיות יקרות גם במונחים של שירותי חירום ומשאבי בריאות‪.‬‬
‫המאמר טוען שיישום תוכניות מניעה אפקטיביות לאירועים חסרים יכולה לסייע בהפחתת עלויות אלו ולשפר‬
‫את איכות החיים של חולים קשישים עם דמנציה והמטפלים בהם‪.‬‬

‫‪ .3‬מטרת המחקר היא לקבוע האם התוכנית יכולה להפחית את שכיחות מקרי החמצה בקרב חולים קשישים‬
‫עם דמנציה ולשפר את איכות חייהם‪ .‬בנוסף‪ ,‬המחקר מבקש להעריך את השפעת התוכנית על רמות הלחץ‬
‫והרווחה הכללית של המטפלים‪ .‬הכותבים שואפים גם לזהות גורמים שעשויים להשפיע על יעילות התוכנית‪,‬‬
‫כגון מאפייני המטופל ומעורבות המטפל‪ .‬בסך הכל‪ ,‬מטרות המחקר מתמקדות בהערכת התערבות ביתית‬
‫שנועדה למנוע תקריות חסרות בקרב מטופלים קשישים עם דמנציה ולשפר את התוצאות הן עבור המטופלים‬
‫והן עבור המטפלים‬

‫ההתערבות המוצעת במאמר היא תוכנית ביתית מקיפה למניעת אירועים חסרים (‪ )HMIPP‬עבור קשישים‬
‫הגרים בקהילה עם דמנציה‪ .‬התכנית מיועדת להעברה על ידי מרפאים בעיסוק והיא מורכבת מ‪ 12-‬מפגשים על‬
‫פני תקופה של שלושה חודשים‪ .‬המפגשים מותאמים אישית ומותאמים לצרכיו של כל מטופל‪ ,‬תוך התמקדות‬
‫בפירוק משימות יומיומיות לשלבים ניתנים לניהול שניתן לשלוט בהם ולרצף‪.‬‬

‫‪ .4‬תוכן ההתערבות כולל פעילויות הכוללות משוב מיידי‪ ,‬סבירות גבוהה להצלחה וחזרה‪ .‬החומרים המשמשים‬
‫בתוכנית לקוחים מהסביבה היומיומית כדי להכין את המטופלים לחיים עצמאיים‪ .‬התוכנית כוללת גם חינוך‬
‫למטפלים כיצד לנהל תקריות חסרות ולהפחית את רמות הלחץ שלהם‬

‫ה‪ HMIPP-‬בנוי סביב ארבעה מרכיבים עיקריים‪ :‬שינוי סביבתי‪ ,‬אימון קוגניטיבי‪ ,‬פעילות גופנית וחינוך‬
‫מטפל‪ .‬שינוי סביבתי כרוך בביצוע שינויים בסביבת הבית של המטופל כדי להפחית את הסיכון לשיטוט או‬
‫ללכת לאיבוד‪ .‬אימון קוגניטיבי מתמקד בשיפור זיכרון‪ ,‬תשומת לב ומיומנויות פתרון בעיות באמצעות‬
‫פעילויות כגון חידות ומשחקים‪ .‬פעילות גופנית נועדה לשפר את הניידות והשיווי משקל באמצעות תרגילים‬
‫כגון הליכה או מתיחות‪ .‬חינוך המטפל מספק מידע כיצד לנהל תקריות חסרות ולהפחית את הלחץ של המטפל‪.‬‬
 ‫בסך הכל‪ ,‬ה‪ HMIPP-‬הוא התערבות מקיפה המתייחסת להיבטים מרובים של אירועי חסר בקרב חולים‬
‫קשישים עם דמנציה‪ .‬הוא מיועד להעברה בבית על ידי מרפאים בעיסוק לאורך תקופה של שלושה חודשים‪ ,‬עם‬
‫מפגשים אישיים המותאמים לצרכיו של כל מטופל‪...‬‬

‫‪ .5‬אוכלוסייה‪ :‬המחקר גייס בסך הכל ‪ 54‬חולים עם דמנציה שחיו בקהילה‪ .‬הגיל הממוצע של המשתתפים לא‬
‫צוין‪ .‬מתוך ‪ 54‬המשתתפים‪ ,‬לא צוין כמה היו נשים או גברים‪.‬‬

‫כללי ההכנסה וההוצאה לא הוזכרו כאן‪ ,‬לא ברור אם ההכנסות וההוצאות היו גורמים שנחשבו במחקר או‬
‫שהייתה להם השפעה כלשהי על ההתערבות או התוצאות‪.‬‬

‫‪ .6‬ערוץ השינוי המוצע בהתערבות הוא שילוב של אדם‪ ,‬עיסוק וסביבה‪ .‬מטרת ההתערבות היא לשנות את‬
‫הסביבה כדי להפחית את הסיכון להחמצת אירועים‪ ,‬תוך מתן אימון קוגניטיבי ופיזי לשיפור היכולות של‬
‫המטופלים לבצע משימות יומיומיות‪ .‬בנוסף‪ ,‬חינוך מטפל נכלל כחלק מההתערבות כדי לסייע בהפחתת‬
‫רמות הלחץ של המטפל‪.‬‬

‫אסטרטגיית הטיפול בריפוי בעיסוק המיישרת קו עם גישה זו היא מודל ה‪Person-Environment--‬‬

‫)‪ .Coccupation (PEO‬מודל ‪ PEO‬מדגיש את החשיבות של התחשבות באינטראקציה בין האדם‪ ,‬סביבתו‬
‫ועיסוקו בעת תכנון התערבויות‪ .‬גישה זו מכירה בכך שאנשים מושפעים מסביבתם וכי לשינוי הסביבה‬
‫יכולה להיות השפעה משמעותית על יכולתם לעסוק בעיסוקים משמעותיים‪.‬‬

‫התערבות ‪ HMIPP‬המתוארת במאמר מתיישרת עם גישה זו על ידי מיקוד לכל שלושת המרכיבים של מודל‬
‫‪ .PEO‬התכנית משנה את הסביבה על ידי ביצוע שינויים בבתי המטופלים‪ ,‬מספקת אימון קוגניטיבי ופיזי‬
‫לשיפור יכולות המטופלים לעסוק בעיסוקים יומיומיים‪ ,‬וכוללת חינוך מטפל כחלק מההתערבות‪ .‬בסך הכל‪,‬‬
‫גישה זו מכירה בכך שההתערבויות חייבות להיות מותאמות לצרכיו ונסיבותיו הייחודיים של כל אדם‬
‫וחייבים לשקול את כל ההיבטים של חייו בעת תכנון אסטרטגיות טיפול‪.‬‬

‫‪ .7‬תוצאות‪ :‬התוצאות העיקריות של המחקר הראו שהתערבות ‪ HMIPP‬הייתה יעילה בהפחתת תקריות‬
‫חסרות ורמות הלחץ של המטפל בקרב חולים עם דמנציה‪ .‬יעילות ההתערבות נמדדה באמצעות מספר כלים‬
‫שונים‪ ,‬כולל‪:‬‬

‫‪ .1‬רישום תקריות חסר (‪ :)MIR‬כלי זה שימש למדידת מספר האירועים החסרים שהתרחשו לפני ואחרי‬
‫ההתערבות‪ .‬ה‪ MIR-‬הוא כלי סטנדרטי שמתעד מידע על כל אירוע נעדר‪ ,‬כולל תאריך‪ ,‬שעה‪ ,‬מיקום ומשך‬
‫האירוע‪.‬‬

‫‪ :Caregiver Stress Scale (CSS) .2‬כלי זה שימש למדידת רמות הלחץ של המטפלים לפני ואחרי ההתערבות‪.‬‬
‫ה‪ CSS-‬הוא כלי סטנדרטי שמעריך את רמות הלחץ הנתפסות של המטפלים הקשורים לטיפול בחולה עם‬
‫דמנציה‪.‬‬

‫‪ .3‬זמן לחיפוש (‪ :)TFS‬כלי זה שימש למדידת הזמן שנדרש לאיתור חולים שנעלמו‪ .‬ה‪ TFS-‬הוא כלי סטנדרטי‬
‫שמתעד את משך הזמן שלוקח לאיתור נעדר‪.‬‬
‫התוצאות הראו שלמטופלים שקיבלו את התערבות ‪ HMIPP‬היו פחות מקרים חסרים באופן מובהק בהשוואה‬
‫לאלו שלא קיבלו את ההתערבות‪ .‬בנוסף‪ ,‬מטפלים שהשתתפו בתכנית דיווחו על רמות נמוכות יותר של מתח‬
‫בהשוואה לאלו שלא השתתפו בתכנית‪ .‬לבסוף‪ ,‬חלה הפחתה משמעותית במשך הזמן שנדרש לאיתור חולים‬
‫שנעלמו לאחר שקיבלו את ההתערבות‪.‬‬

‫בסך הכל‪ ,‬תוצאות אלו מצביעות על כך שהתערבות רב‪-‬ממדית ביתית מותאמת אישית הניתנת על ידי מרפא‬
‫בעיסוק יכולה להיות יעילה בהפחתת אירועי חסר ורמות מתח של המטפל בקרב מטופלים עם דמנציה החיים‬
‫במסגרות קהילתיות‪.‬‬

‫מה הינו משנים‬

‫שילוב טכנולוגיה‪ :‬ההתערבות המתוארת במחקר מתמקדת בשינוי הסביבה הפיזית ומתן אימון קוגניטיבי‬
‫ופיזי לשיפור היכולות של המטופלים לבצע משימות יומיומיות‪ .‬עם זאת‪ ,‬שילוב טכנולוגיה כגון מכשירי מעקב‬
‫‪ GPS‬או מכשירים לבישים שיכולים לנטר את תנועות החולים עשוי לשפר את יעילות ההתערבות‪ .‬מכשירים‬
‫אלה יכולים להתריע למטפלים אם מטופל שוטט מחוץ לאזור ייעודי או לספק נתוני מיקום בזמן אמת כדי‬
‫לסייע באיתור מטופלים נעדרים מהר יותר‪.‬‬

‫‪ .2‬הגברת המעקב‪ :‬המחקר עקב אחר מטופלים לאחר שלושה חודשים ושנה לאחר השלמת ההתערבות‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬ייתכן שמפגשי מעקב נוספים יכולים לשפר עוד יותר את התוצאות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬צ'ק‪-‬אין קבוע עם מטופלים‬
‫ומטפלים יכול לעזור לזהות את כל האתגרים או הנושאים החדשים המתעוררים לאורך זמן ולאפשר התאמות‬
‫להתערבות לפי הצורך‪ .‬בנוסף‪ ,‬חינוך מתמשך ותמיכה למטפלים יכולים לעזור להם לנהל טוב יותר את רמות‬
‫הלחץ ולספק טיפול יעיל יותר ליקיריהם עם דמנציה‪.‬‬