‫תוכנית מו"פ‬

‫בריליאנטאור בע"מ – קרן ליברטאד‬

‫יוני ‪2021‬‬
 ‫תוכן עניינים‬

‫פרק ‪ :1‬הקדמה ‪2 ..............................................................................................................................‬‬

‫פרק ‪ :2‬הצורך והיחודיות של התקנת "מוח חברתי שיתופי" ברבוטים ‪3 ..............................................‬‬
‫פרק ‪ :3‬המשימות העקריות‪ ,‬ועלות כוללת ‪4 ......................................................................................‬‬

‫איסור שימוש‪ ,‬העתקה או גילוי של ידע קנייני‬

‫מסמך זה מכיל ידע שהוא בבעלות קניינית של בריליאנטאור‬

‫בע"מ‪ .‬המסמך נמסר למקבל לשימושו בלבד‪ .‬המקבל‬
‫מתחייב שלא להעתיק את המסמך או למסור את תוכנו‪,‬‬
‫בחלקו או בשלמותו לכל צד שלישי ללא קבלת הסכמת‬
‫בריליאנטאור בע"מ בכתב ומראש‪.‬‬

‫‪1‬‬
 ‫פרק ‪ :1‬הקדמה‬
‫חברת בריליאנטאור בע"מ מפתחת פלטפורמה טכנולוגית חדישה וייחודית פורצת דרך‪ ,‬מבוססת על טכניקות מתחום‬
‫הבינה מלאכותית ומערכות מרובות סוכנים‪ ,‬אשר מאפשרת הוספת יכולת חברתית ליחידות ממוחשבות (כגון‪ :‬רובוטים‪,‬‬
‫בוטים ויישויות וירטואליות)‪ .‬יכולת חברתית היא יכולת מולדת אשר קיימת באופן טבעי באונה הקדמית של המוח האנושי‬
‫ומאפשרת לנו כבני‪-‬אדם חבירה לקבוצות חברתיות (‪ )societies‬ויצירת אינטראקציה ושיתופי פעולה יעילים כתוצאה‬
‫מתובנה הדדית‪ .‬ליחידות ממוחשבות אין כיום יכולת חברתית כלל‪ .‬הוספת יכולת חברתית שיתופית מאפשרת לייעל‬
‫משמעותית ביצועים‪ ,‬עלויות תחזוקה ופיתוח של ניהול רב מערכתי הכולל יחידות ממוחשבות נפרדות המקושרות זו עם זו‬
‫ברשת ונדרשות לפעול יחד‪ .‬לדוגמא‪ :‬רובוטים ופלטפורמות בלתי מאוישות (כגון ‪ ,(AGV , UGV , UAV‬מפעלים חכמים‬
‫והאינטרנט של הדברים‪ ,‬ניהול ערים חכמות‪ ,‬בידור ומשחקי מחשב‪ ,‬הגנת סייבר ועוד‪.‬‬

‫הטכניקות שבריליאנטאור מתבססת עליהן משלבות שיטות תיאורטיות מתחומים שונים כמו‪ :‬מדעי החברה פסיכולוגיה‬
‫וכלכלה‪ .‬ד"ר חדאד‪-‬שגב‪ ,‬מייסדת המיזם ובעלת פוסט‪-‬דוקטורט בתחום‪ ,‬התמחתה בתרגום התיאוריות האלה למודלים‬
‫מתמטיים במדעי‪-‬המחשב ויישומן במערכות תוכנה מורכבות ועוסקת בתחום למעלה מ ‪ 20‬שנים‪ .‬המחקר והפיתוח של‬
‫הטכנולוגיה של בריליאנטאור התחיל ע"י ד"ר חדאד‪-‬שגב ביוני ‪.2014‬‬

‫בריליאנטאור קבלה פטנט בסין ו ‪ 2‬פטנטים בישראל עבור הטכנולוגיה‪ .‬הוגשו בקשות להגנה גם בארה"ב‪ ,‬יפן ואירופה‪.‬‬
‫החברה הגישה פטנט נוסף להגנה בסין וארה"ב‪.‬‬

‫הטכנולוגיה שפותחה בחברה הינה טכנולוגיה גנרית הניתנת לשימוש במיגוון גדול של תעשיות ויישומים‪ .‬החברה בחנה‬
‫מספר שווקים פוטנציאלים לטכנולוגיה ביניהם‪ :‬שוק הרכב האוטונומי‪ ,‬שוק המשחקים‪ ,‬שוק הסימולאטורים‪ ,‬ושוק הרובוטים‬
‫לתעשייה‪ .‬בשלב ראשון שילבה החברה את הטכנולוגיה בסביבה וירטואלית (במשחקי מחשב ובסימולטור לרכב)‪ .‬החברה‬
‫פיתחה והשיקה מוצר ראשוני לסביבה דיגיטאלית (חבילת ‪ ) SDK‬במטרה לבחון ולהוכיח היתכנות של טכנולוגיית הליבה‬
‫בסביבה אמיתית‪ .‬המוצר הראשוני שולב בהצלחה במספר משחקי מחשב ובסימולאטור לנהיגה‪ .‬מוצר זה מאפשר להוסיף‬
‫את היכולת החברתית לבוטים של משחקי מחשב או לישויות ממוחשבות בסימולאטור‪ .‬היכולת החברתית מאפשרת לבוטים‬
‫או ישויות ממוחשבות להגיב זה לזה ולשתף פעולה במידת הצורך באופן אוטונומי‪ .‬בעזרת הטכנולוגיה הייחודית שפותחה‪,‬‬
‫המוצר מאפשר הן להעשיר ולשדרג את חוויית המשחק והן הדמייה של סביבה מציאותית יותר באופן מהיר‪ ,‬פשוט וזול ללא‬
‫צורך בפיתוח קוד‪ .‬המוצר מיישם לראשונה מודלים התנהגותיים חברתיים מתחום הבינה המלאכותית למוצר מדף מסחרי‪.‬‬

‫החברה ביצעה ניתוח עומק (ניתוח הזדמנויות עסקיות‪ ,‬לימוד מחקרי שוק‪ ,‬השתתפות בכנסים יעודיים ושיחות עם‬
‫לקוחות פוטנציאלים) ובחנה את השווקים הרלוונטיים‪ .‬החברה בחרה להתמקד כיום בשוק הרובוטים‪.‬‬

‫ברליאנטאור עובדת בשנתיים האחרונות על אינטגרציה של הפלטפורמה מעל רובוטים פיזיים של חברת ‪( Comau‬איטליה)‬
‫במפעל חכם לתעשיית הרכב של מפעל פיאט‪.‬‬

‫בריליאנטאור מציעה רישיון תוכנה של "מוח חברתי שיתופי" לרובוטים‪ .‬ה"מוח" מהווה אפליקציית תוכנה שמתחברת‬
‫בעזרת ממשק אפליקטיבי )‪ (API‬לבקר )‪ (controller‬של הרובוט (הבקר מעביר פקודות לרובוט)‪ .‬כל רובוט (חבר אחד‬
‫בצוות ) שמתחבר ל"מוח חברתי שיתופי" של בריליאנטאור מצטרף לרשת רובוטים שיכולים לתקשר זה עם זה ולחבור‬
‫לקבוצות לביצוע משימות בשתוף פעולה כצוות‪ .‬כך למעשה ניתן ליצור מערך של מספר רובוטים התלויים זה בזה ונדרשים‬
‫לעבוד יחד עם יכולת תיקשור אוטונומית וייעול עבודת הצוות שלהם באופן פשוט וללא צורך בעלות פיתוח והתאמה ללקוח‬
‫מאוד יקרה של הקמת המערך‪ .‬הפלטפורמה שמספקת את ה"מוח החברתי השיתופי" מותקנת כיום בשרת (פרטי או‬
‫ציבורי)‪ .‬כל רובוט יכול ליצור ערוץ תקשורת עם השרת ‪( TCP/IP‬השרת תומך במספר סוגי פרוטקולים לתקשורת)‪ ,‬להרשם‬
‫לשרת המוחות ולבקש מח חברתי כאשר המח של כל רובוט פועל על השרת ומתקשר עם הרובוט דרך ערוץ התקשורת‬
‫שנוצר בין השרת לבקר של הרובוט‬

‫מטרת תוכנית המו"פ הרחבה של הטכנולוגיה הקיימת כיום בחברה באופן שיתאפשר להתקין "מוח חברתי שיתופי" על‬
‫יחידות הקצה הפיזיות כאשר התקשורת בין המוחות החברתיים שמותקנים על הרובוטים תתבצע ישירות בערוץ התקשורת‬
‫הקיים בין הרובוטים ללא מעבר דרך השרת‪.‬‬

‫התוכנית כוללת ‪ 3‬שלבים עיקריים‪:‬‬

‫שלב ראשון‪ :‬אפיון והגדרת סביבה וירטואלית ותרחישי יחוס לצרכי בדיקות‪ ,‬הדגמה של תרחיש יחוס‪ ,‬הדרכה ותמיכה‬
‫בבנית תרחיש יחוס באופן עצמאי ע"י ליברטאד‪ .‬התוצר של שלב זה יכלול הפעלה של תרחיש היחוס בסביבה וירטואלית‬
‫ויאפשר לליברטאד להכיר את יכולות הטכנולוגיה ולהקים סביבה ולהזין תרחישי יחוס באופן עצמאי‪.‬‬

‫שלב שני‪ :‬מימוש מנגנון לביזור והתקנת "מוח חברתי" ביחידות חישוב שונות וישום המנגנון בסביבה וירטואלית‪ .‬התוצר של‬
‫שלב זה יאפשר להתקין "מוח חברתי שיתופי" ביחידת הקצה על מכונות וירטואליות במטרה לבחון תרחישי יחוס וביצועים‬
‫בסביבה וירטואלית‪.‬‬

‫‪2‬‬
‫שלב שלישי‪ :‬יהתקנת "מוח חברתי שיתופי" על גבי רובוטים פיזיים בסביבה אמיתית‪ .‬התוצר של שלב זה יאפשר להתקין‬
‫"מוח חברתי שיתופי" ביחידת הקצה הפיזיות ולתפעל צוות רובוטים בעולם האמיתי‪.‬‬

‫המוצר שיהווה את תוצר תוכנית המו"פ יכלול‪:‬‬

‫א‪ .‬יחידת חומרה עם "מוח חברתי שיתופי" הניתנת להתקנה פשוטה כ ‪ Plug in‬בכל סוג של רובוט‬
‫ב‪ .‬חבילת ‪ API‬לחיבור פשוט וקל של ה "מוח חברתי שיתופי" לבקר הרובוט וליחידות הקצה הפיזיות של הרובוט‬
‫(סנסורים מצלמות)‬
‫ג‪ .‬אפליקצית ‪ Web‬ויזואלית שכוללת‪:‬‬
‫‪ . a‬כלי עריכה סמי‪-‬אוטומאטי להזנת מידע וחוקים על הסביבה (כולל‪ :‬משימות לביצוע ואילוצים לביצוע המשימה)‬
‫‪ .b‬כלי ויזואלי למעקב אנושי אחר תהליך ההסקה וקבלת ההחלטות ע"י המוחות החברתיים המאפשר גם שליטה‬
‫ובקרה על ההחלטות ע"י משתמש הקצה ( ‪.(explainable AI‬‬

‫פרק ‪ :2‬הצורך והיחודיות של התקנת "מוח חברתי שיתופי" ברבוטים‬

‫עם התקדמות הטכנולוגיה רובוטים הופכים ליותר ויותר חכמים ואוטונומים בעזרת טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות‪.‬‬
‫הרובוטים מהווים כלי עזר משמעותי לאנושית‪ ,‬ומשתלבים היטב בתפקידים בריאותיים‪ ,‬בטחוניים‪ ,‬וכלכללים‪ .‬בחלק נכבד‬
‫מהמקרים‪ ,‬רובוטים נדרשים לבצע משימות שתלויות זו בזו ולכן נדרש שיתוף פעולה בין הרובוטים שכולל‪ -‬תקשורת‬
‫ל תיאום‪ ,‬סנכרון ואופטימיזציה של המשימות‪ .‬הפתרונות הקיימים כיום לניהול שיתוף הפעולה בין הרובוטים מוגבלים‬
‫ביכולות ולכן‪:‬‬

‫עלות פיתוח והתאמה מאוד יקרה של הקמת מערך רובוטים שכולל מספר רובוטים התלויים זה בזה נדרשים לעבוד‬ ‫‪.1‬‬
‫יחד ‪ .‬נדרשת התאמה על ידי מומחה לכל משימה ספציפית‪.‬‬
‫ביזור מוגבל של משימות מורכבות בין משאבים שונים באופן אופטימאלי בזמן אמת‪ ,‬וזאת מכיוון שמבחינה‬ ‫‪.2‬‬
‫פונקציונלית ופיתוחית הדבר מאוד מורכב לפיתוח עם הטכנולוגיות שקיימות כיום – פגיעה בפריון ורווחים‪ .‬לדוגמא‪,‬‬
‫בקובוט דו זרועי (רובוט אחד בעל ‪ 2‬זרועות) במפעל חכם‪ -‬כאשר לפעמים הזרועות נדרשות לעבוד יחד בהתאמה‬
‫וסינכרון ולפעמים לכל זרוע יש תפקיד אחר‪ ,‬במצב שבו זרוע אחת מסיימת את תפקידה (למשל בגלל קצב שונה של‬
‫הגעת החומר לתחנה שלה)‪ ,‬היא ממתינה ללא תפוקה עד שהזרוע השנייה תסיים את תפקידה‪ .‬אם הזרוע שממתינה‪,‬‬
‫הייתה יכולה לזהות שעליה לסייע לחברתה‪ ,‬המשימה הייתה מתקצרת והתפוקה והפריון היו עולים‪.‬‬
‫הרובוטים לא יודעים להגיב בזמן אמת לשינויים ותקלות דינאמיות שלא נלקחו בחשבון מראש‪ .‬לדוגמה‪ ,‬במפעל חכם‪,‬‬ ‫‪.3‬‬
‫במקרה של מערך עם ‪ 4‬רובוטים‪ ,‬תקלה באחד מן הרובוטים תגרום לכל ‪ 3‬הרובוטים האחרים להיות מושבתים כך‬
‫שישנה השפעה מיידית על כמות הייצור ושיעור הרווח‪.‬‬
‫לא ניתן להקים מערך עם רובוטים מסוגים שונים (מכיוון שישנם סוגים שונים של רובוטים בתעשייה‪ ,‬כל אחד מהם‬ ‫‪.4‬‬
‫מקודד בשפה שונה ועם פונקציונאליות שונה‪ ,‬לכן קיימת בעיה גדולה לסנכרן בין מספר רובוטים מסוגים שונים)‪.‬‬
‫המשמעות שניצול המשאבים הקיימים מוגבל (במפעל חכם למשל נדרש מספר רב יותר של משאבים ושטח נדל"ן‬
‫עבור כמות יצור ספציפית)‪.‬‬
‫‪.‬‬

‫הערכים היחודיים של התקנת "מוח חברתי שיתופי" ברבוטים‪:‬‬

‫‪ . 1‬חיסכון משמעותי בעלויות פיתוח של הקמת מערך רובוטים‬
‫‪ . 2‬תגובה של הרובוטים כצוות בזמן אמת לשינויים בסביבה דינאמית משתנה והתאמת הפעילות לשינויים‪.‬‬
‫‪ . 3‬שיטות אופטימזציה ל ביזור יעיל של המשימות במספר רובוטים ללא הגבלה בגודל הקבוצה‪.‬‬
‫‪ . 4‬שיתוף פעולה בין רובוטים מסוגים שונים המאפשר ניצול מלא של המשאבים‪.‬‬

‫ישום יכולת שיתופית חברתית ברובוטים מהווה פיתרון תוכנה לניהול יעיל של מערך רובוטים‪ .‬פיתרונות קיימים לניהול‬
‫מערך רובוטים כוללים‪:‬‬

‫‪ . 1‬פלטפורמות ‪ AI‬המיועדות לחסוך בעלויות פיתוח של הקמת מערך רובוטים ‪ -‬מערכות ‪ AI‬אלה מתלבשות מעל‬
‫רובוט וקובעו ת עבורו מה לעשות בכל זמן נתון כגון פתרונות ענן של אמזון‪ ,‬גוגל‪ ,‬מייקרוסופט או פתרונות של‬
‫חברות קטנות כגון ‪ .MOV.AI‬פתרונות אלו מתמקדים ברובוט יחיד ואינם נותנים מענה לעבודת צוות יעילה של‬
‫רובוטים כפי שבריליאנטאור מציעה‪.‬‬
‫‪ . 2‬פתרונות לעבודת צוות בין בוטים או פלטפומות בלתי מאוישות – פתרונות אלה מותאמים מערכת סגורה‬
‫וממומשים בעיקר בסביבות צבאיות ואינם "‪ "Plug&Play‬לכל מערכת קיימת וכמובן לא לרובוטים של תעשייה‪.‬‬
‫הפתרון של בריליאנטאור יכול להתלבש מעל כל סוג של רובוט ומתמקד ברובוטים לתעשייה‪.‬‬
‫‪ . 3‬מערכות סגורות לניהול רובוטים – מספר זרועות שנשלטות ע"י ‪ CPU‬אחד (מוגבל לסוג אחד של רובוטים‬
‫ולמספר רובוטים מצומצם) או צי רובוטים ניידים (‪ .)AGV‬מדובר בפתרון ספציפי לרובוטים ספציפיים בסביבה‬
‫ספציפית‪ .‬המוח החברתי של בריליאנטאור הוא מוצר ‪ Plug&Play‬אשר מתאים לכל סוגי הרובוטים כולל‬
‫קבוצה מעורב ת של רובוטים ניידים וזרועות רובוטים ללא צורך התאמת הסביבה למערכת‪ .‬מאפשר גמישות‪,‬‬
‫מודולריות וחיסכון כספי רב בשינוי והתאמת סביבת העבודה‪.‬‬

‫‪3‬‬
 ‫פרק ‪ :3‬המשימות העקריות‪ ,‬ועלות כוללת‬
‫כפי שמתואר בפרק ‪ 1‬תוכנית המו"פ כוללת ‪ 3‬שלבים עקריים‪:‬‬

‫שלב ראשון‪ :‬מימוש תרחישי יחוס בסביבה וירטואלית עם הטכנולוגיה הקיימת היום‪.‬‬

‫שלב שני‪ :‬מימוש מנגנון לביזור והתקנת "מוח חברתי" ביחידות חישוב שונות וישום המנגנון בסביבה וירטואלית‪.‬‬

‫שלב שלישי‪ :‬התקנת "מוח חברתי שיתופי" על גבי רובוטים פיזיים בסביבה אמיתית‪.‬‬

‫מימוש תרחישי יחוס בסביבה וירטואלית עם הטכנולוגיה הקיימת היום‬ ‫המשימה‬

‫אפיון והגדרת סביבה וירטואלית ותרחישי יחוס לצרכי בדיקות‪ ,‬הדגמה של תרחיש‬ ‫תיאור המשימה‬
‫יחוס‪ ,‬הדרכה ותמיכה בבנית תרחיש יחוס באופן עצמאי ע"י ליברטאד‬
‫‪ . 1‬מסמך אפיון הכולל מגוון תרחישים המהווים דוגמאות לקלט עבור פלטפורמת‬ ‫תוצרים (‪)deliverables‬‬
‫הבינה מלאכותית של החברה‪ ,‬וסביבת בדיקות למגנונים לביזור שיפותחו‬
‫במהלך התוכנית‪ .‬התרחישים‪ ,‬מבחן קבלה‪ :‬ליברטאד יאשר את מספרם‬
‫וסוגם של התרחישים‪.‬‬
‫‪ API . 2‬מותאם לסימולאטור שיבחר ע"י ליברטאד‪ .‬מערכת של בריליאנטאור‬
‫מחוברת כ ‪ service‬חיצוני מעל הסימולאטור של ליברטאד‪ .‬כאשר המערכת‬
‫של בריליאנטאור תהיה אחראית על תהליך קבלת ההחלטות לכל ישות‬
‫סימולטיבית שמיוצגת בסימולאטור‪ .‬מבחן קבלה‪ :‬קוד ה‪ API‬ותיעודו יעבור‬
‫לליברטאד‪ .‬התקשורת בין המערכת של הבריליאנטור לסימולטור יעבוד‬
‫בהצלחה‪.‬‬
‫‪ . 3‬סביבת סימולציה ראשונית המאפשרת ליצור משימות צוותיות שונות בעזרת‬
‫המערכת של בריליאנטאור לצרכי פיתוח‪ ,‬הדרכה ובדיקות‪ .‬מבחן קבלה‪:‬‬
‫ליברטאד יממש משימה צוותית שיבחר בצורה עצמאית‪.‬‬
‫‪ . 4‬מסמך וסרטוני הדרכה להתקנת ה ‪ API‬והגדרת תרחישים ע"י מומחה תוכן‪.‬‬
‫מבחן קבלה‪ :‬ליברטאד יתקין את ה‪ API‬בסביבתו בצורה עצמאית‬

‫‪ – GFE‬מדדים לקבלת התוצרים‬

‫‪ARO + 6‬‬ ‫מועד סיום‬
‫‪ 1,200,00‬שח‬ ‫עלות כוללת של המשימה‬

‫‪4‬‬
‫מימוש מנגנון לביזור והתקנת "מוח חברתי" ביחידות חישוב שונות וישום המנגנון‬ ‫המשימה‬
‫בסביבה וירטואלית‬
‫הגדרת ארכיטקטורה שתאפשר להתקין את המוח החברתי ישירות על יחידת הקצה‬ ‫תיאור המשימה‬
‫ללא צורך בשרת‪ .‬הארכיטקטורה תכלול הגדרה של הרכיבים הפיזים וקומפוננטות‬
‫התוכנה שיותקנו ויפותחו על גבי יחידות הקצה ‪.‬מימוש המערכת ע"פ הארכיטקטורה‬
‫שהוגדרה‪.‬‬
‫‪ . 1‬מסמך ארכיטקטורת מערכת להתקנת "מוח חברתי" על גבי יחידות הקצה‪.‬‬ ‫תוצרים (‪)deliverables‬‬
‫מבחן קבלה ‪ :‬ליברטאד תאשר את הארכיטקטורה המבוזרת‬
‫‪ . 2‬גרסת תכנה חדשה למערכת בריליאנטור מבוססת הארכיטקטורה החדשה‪.‬‬
‫מבחן קבלה ‪ :‬הדגמת התרחישים של שלב ‪ #1‬על גבי הסימולאטור בצורה‬
‫מוצלחת גם בארכיטקטורה המבוזרת‪.‬‬
‫‪ . 3‬גרסת תוכנה מותקנת על רכיב חומרה מבוסס פתרונות הקיימים בשוק‬
‫לתפעול רכיב המוח החברתי על יחידת הקצה בהתאם לדרישות שיוגדרו ע"י‬
‫ליברטאד‪( .‬כגון‪ .) FPGA , Hail,Nvidia Jetson :‬מבחן קבלה ‪ :‬החומרה‬
‫עומדת בדרישות המהירות והביצועים שהוגדרו‪.‬‬
‫‪ . 4‬ביזור והתקנת רכיב החומרה שעליו מותקן ה "מוח חברתי" לבקר של‬
‫הרובוטים בסימולאטור‪ .‬מבחן קבלה ‪ :‬הדגמת התרחישים של שלב ‪ #1‬על‬
‫גבי הסימולאטור בצורה מוצלחת‬
‫‪ . 5‬מסמך וסרטוני הדרכה להתקנה ותפעול של רכיב התוכנה על לרובוט‬
‫בסימולטור‪ .‬ליברטאד יתקין את הרכיב ויתפעל אותו בסביבתו בצורה עצמאית‬
‫‪ . 1‬הנחה שהתקשורת בין הרובוטים היא אמינה ב‪ 100%‬ובמהירות (קצב העברת‬ ‫‪ – GFE‬דרישות מליברטאד‬
‫הנתונים) שתוגדר בהמשך‬
‫‪ . 2‬הנחה שבסימולאטור תהיה אפשרות לסמלץ מכונה וירטואלית שזהה למכניקה‬
‫של הרובוטים האמיתיים (כולל בקר ותקשורת לבקר)‬

‫‪ARO + 12‬‬ ‫מועד סיום‬

‫‪ 600,000‬שח‬ ‫עלות כוללת של המשימה‬

‫תוספת אופציונלית לשלב ‪ 2‬הנ"ל במידה והתקשורת לא אמינה ב ‪.100%‬‬

‫פיתוח אלגוריתמים לתקשורת יעילה והעברת מידע מהמוחות המבוזרים ביחידות‬ ‫המשימה‬
‫החישוב השונות השונות‬
‫מאחר ובפלטפורמה הנוכחית של חברת ברליאנטאור ה"מוחות החברתיים"‬ ‫תיאור המשימה‬
‫פועלים על גבי השרת‪ ,‬בטכנולגיה הקיימת בחברה‪ ,‬נכון להיום‪ ,‬כל התקשורת בין‬
‫המוחות נעשית גם כן על גבי השרת באופן שהמוחות פונים למבנה נתונים משותף‬
‫כדי להעביר מידע והודעות בינהם במידת הצורך‪ .‬לכן אין בעיות כמו עיכובים‬
‫בעידכון מידע‪ ,‬עומס בערוץ התקשורת‪ ,‬איבוד מידע‪ ,‬וכדו' שמתקיימים כשמדובר‬
‫בתקשורת בין מספר יחידות פיזיות שונות‪.‬‬

‫מנגנון (מבוסס למידה) לטיפול במידע חסר‪ .‬המנגנון יאפשר ל"מוח החברתי"‬ ‫תוצרים (‪)deliverables‬‬
‫בצוות להסיק כיצד להתקדם במשימת הצוות גם שמידע מתעכב\חסר מחבר‬
‫צוות אחר עקב ליקויים בתקשורת‪.‬‬
‫סביבה דומה לסביבה האמיתית כדי לאפשר לאסוף מידע אמין על הסביבה ובכך‬ ‫‪ – GFE‬דרישות מליברטאד‬
‫לאפשר למנגנון "ללמוד" את המקרים השונים באופן הקרוב ביותר למציאות‪.‬‬
‫‪ARO +18‬‬ ‫מועד סיום‬
‫‪ 340,000‬ש"ח‬ ‫עלות כוללת של המשימה‬

‫‪5‬‬
 ‫התקנת "מוח חברתי שיתופי" על גבי רובוטים פיזיים בסביבה אמיתית‬ ‫המשימה‬
‫התקנת המערכת של ברליאנטאור בצורה מלאה על רובוטים פיזיים והדגמה של‬ ‫תיאור המשימה‬
‫תרחישים בסביבה אמיתית‪ .‬הדרכה ותמיכה בהתקנה‪ ,‬בחינת ביצועים ופתרון בעיות‬
‫‪ . 1‬רכיבי החומרה מחוברים לרובוטים הפיזיים שהוגדרו ע"י ליברטאד כולל תכנון‬ ‫תוצרים (‪)deliverables‬‬
‫ופיתוח ממשק להעברת מידע על הסביבה של הרובוט (כגון מידע מהבקר של‬
‫הרובוט‪ ,‬מסנסורים ומצלמות) ל"מוח החברתי" הפועל ביחידת החישוב‬
‫המותקנת על הרובוט‪ .‬מבחן קבלה‪ :‬התקשורת בין המוח ליחידות השונות‬
‫עובדת באופן תקין‬
‫רכיב חומרה עם "מוח חברתי שיתופי" פועל באופן מלא על רובוטים פיזיים‬
‫בסביבה אמיתית‪ :‬מבחן קבלה ‪ :‬הדגמת התרחישים של שלב ‪ #1‬על גבי‬
‫הרובוטים הפיזיים בסביבה אמיתית‪.‬‬
‫‪ . 2‬מסמך וסרטוני הדרכה להתקנה ותפעול של רכיב התוכנה על לרובוט‬
‫בסימולטור‪ .‬ליברטאד יתקין את הרכיב ויתפעל אותו ברובוטים בצורה‬
‫עצמאית‬
‫‪ . 1‬המידע על סביבת הרובוט (כגון מידע מהבקר של הרובוט‪ ,‬מסנסורים ומצלמות)‬ ‫‪ – GFE‬דרישות מליברטאד‬
‫מגיע לרכיב התוכנה בפורמט שיוגדר מראש‬
‫‪ . 2‬קצב ההעברת הנתונים תהיה בהתאם לתרחיש – יוגדר בהמשך‬
‫‪ARO + 18‬‬ ‫מועד סיום‬
‫‪ 600,000‬שח‬ ‫עלות כוללת של המשימה‬

‫תוספת אופציונלית לשלב ‪3‬הנ"ל במידה ומימוש ה ‪ API‬על גבי הבקרים יבוצע ע"י בריליאנטאור‪:‬‬

‫תכנון ופיתוח ממשק ‪ API‬להעברת מידע על הסביבה של הרובוט מהבקר ל"מוח‬ ‫המשימה‬
‫החברתי" הפועל ביחידת החישוב המותקנת על הרובוט‬
‫כתיבת קוד ‪ API‬בשפה של הבקר על גבי הבקר‬ ‫תיאור המשימה‬

‫‪ API . 1‬מוכן להתקנה על גבי רכיב החומרה‬ ‫תוצרים (‪)deliverables‬‬

‫‪ . 2‬דוגמא של ‪ API‬בשפת הבקר‪ ,‬כולל הדרכה מלאה על התאמת קוד ה‬
‫‪ API‬לשינויים‬
‫‪ . 1‬לבקרים של רכיבי החומרה שיכילו את המידע על הסביבה של‬ ‫‪ – GFE‬דרישות מליברטאד‬
‫הרובוט\רחפן (אשר יבחרו להדגמה) יכללו הרשאות לגישה וכתיבת קוד‬
‫עם ‪SDK‬בשפה סטנדרטית )כגון ‪ ( RAPYD, PYTON, C#‬בהתאם‬
‫לסטנדרטים המקובלים בתעשיה‪.‬‬
‫‪ . 2‬ההנחה שפרוטוקול התקשורת בין הבקר\ים למחשב חיצוני (כגון רכיב‬
‫החומרה של בריליאנטאור) עובדים בפרוטוקול סטנדרטי בהתאם‬
‫לסטנדרטים המקובלים בתעשיה (כגון ‪ .(UPCA‬ולכן יש אפשרות לתקשורת‬
‫והעברת נתונים בין הבקר\ים למחשב חיצוני‪.‬‬
‫‪ARO + 18‬‬ ‫מועד סיום‬
‫‪ 400,000‬ש"ח‬ ‫עלות כוללת של המשימה‬

‫‪6‬‬