‫‪IoT‬‬

‫מהמהפכה הדיגיטלית‬
‫לתעשייה ‪4.0‬‬
‫שלמה וולפמן‬

‫שיעור ‪ – 11‬פתרונות ענן ל ‪ IOT‬סלולר ודור ‪5‬‬

‫וסקירת סטנדרטים מול קוד פתוח בעולם ה ‪IOT‬‬
 ‫• בלוקציין הוא תשתית ליישום של חזון ה ‪WEB 3.0‬‬
‫• השילוב של הצפנה ואלגוריתם שימוש שימוש מאפשר‬
‫ליצור רשת בטוחה ללא ניהול מרכזי של גורם שסומכים‬
‫סיכום שיעור‬ ‫עליו‬
‫• הקונספט נקרא ‪trustless network‬‬
‫‪10‬‬
‫• השימוש בבלוקציין היתחיל ממטבע קריפטוגרפי והתפשט‬
‫להרבה תעשיות‬
‫• השילוב של בלוקציין בעולם ה ‪ IOT‬מהווה פוטנציאל לרשת‬
‫דיגיטלית אוטונומית שמשלבת נכסים דיגיטליים עם נכסים‬
‫מוחשיים‬
‫• עדיין יש לטכנולוגיה כברת דרך לעבור כדי לאפשר‬
‫התרחבות והתאמה לרשתות מוגבלות ביצועים כמו בעולם‬
‫ה ‪IOT‬‬
Domains Layers Topics
11 ‫נושאים לשיעור‬
Design IoT domains and Architectures Technology
IoT Data Analytics Industry 4.0
AI | ML | DL
Standards Vertical Use Cases
Organizations Applications
IoT Service Platforms
Data Bases
Service ONE M2M ETSI M2M For Big Data
Project
Management
Internet Cloud Blockchain
Software

Open Backhaul Cellular 5G Networks

Source
Computers
App Protocols Time Sensitive
Short
FOG
CYBER Range IEEE Short Range Low Power Lossy
Embedded
Security
Link Computers
Sensors Actuators Things
 ‫כיצד דור ‪ 5‬של הסלולר צפויי לשנות את המגבלות‬ ‫‪.1‬‬
‫והאפשריות ליישום של ‪? IOT‬‬
‫מהי מהפיכת ‪) SDN‬רשתות מבוססות תוכנה (‬ ‫‪.2‬‬
‫והשפעתה על הגמישות ומבנה העלויות של רשת‬
‫הסלולר ?‬
‫מיהם שחקני הענן שמספקים פתרונות מוכנים‬ ‫‪.3‬‬
‫למערכת ניהול ‪ IOT‬והבדלים ביניהם ?‬
‫שאלות מרכזיות‬ ‫מה הם האתגרים הייחודים בניתוח נתונים‬ ‫‪.4‬‬
‫במערכות ‪? IOT‬‬
‫שיעור ‪11 #‬‬ ‫כיצד מיישמים בסיסי נתונים מהירים להתמודדות‬ ‫‪.5‬‬
‫עם האתגרים ? מהם ועדות הסטנדרטים‬
‫בתעשייה שמשפיעים על עולם ה ‪? IOT‬‬
‫מהו קונספט ה קוד הפתוח ‪open source‬‬ ‫‪.6‬‬
‫והשפעתו על עולם התוכנה והחומרה ?‬
‫איזה פרויקטים של קוד פתוח משפיעים על עולם‬ ‫‪.7‬‬
‫ה ‪? IOT‬‬
‫התפתחות תעשיית‬
‫הסלולר לתמיכה‬
‫בעולם ה ‪IOT‬‬
‫מפעילים וירטואליים‬
‫וירטואליזציה של רשתות‬
‫דור ‪5‬‬
‫אתגרים בחיבור עולם ה‬
‫‪ IOT‬לעולם הסלולר‬
‫• סלולר כחלק מפתרון הרשת ל ‪IOT‬‬
‫• קשר ישיר של ההתקן לענן ‪device to cloud‬‬
‫• הסלולר הוא רק חלק מהפתרון הכולל של הרשת – בין שכבת הערפל‬
‫לאינטרנט והענן‬
‫• הרבה התקנים מחוברים ‪massive IOT‬‬
‫• הרשת הסלולרית מוגבלת בכמות חיבורים לשטח נתון‬
‫• ביצועי רשת הסלולר‬
‫• בהקשר לרוחב סרט ) מצלמות ‪( HD‬‬
‫• בהקשר להשהיה נמוכה ) תקשורת בין מכוניות (‬
‫• צריכת אנרגיה מההתקן ) בהתקנים מבוססי בטרייה (‬
‫• כיסוי גלובלי ) למשל מכוניות שמחוברות ליצרן הרכב (‬
‫• עולם ה ‪ ROAMING‬מהווה אתגר בהקשר לעלויות ואבטחת איכות השירות‬
‫• מודל עסקי והצעת ערך של מפעילים סלולריים‬
‫• האם הם רק "צינור טיפש" או ספקי פתרון בהקשר ל ‪IOT‬‬
 ‫כיצד תעשיית הסלולר נהנית‬
‫מצמיחת ה ‪? IOT‬‬

‫• הצעת שירות מלא של ‪IOT‬‬

‫• לא רק "צינור" של נתונים‬
‫• מודרניזציה של רשתות סלולר‬
‫לעמידה בדרישות של ‪IOT‬‬
‫• רשתות מבוססות תוכנה ‪SDN‬‬
‫• אדפטציה של דור ‪ 4‬ל ‪IOT‬‬
‫• צעידה לדור ‪5‬‬
‫• מותאם לגמרי לדרישות ‪IOT‬‬
‫• פוטנציאל משמעותי עבור התעשיה‬
‫הסלולרית‬
‫מפעילים סלולריים רואים את שוק ה ‪ IOT‬כאסטרטגי עבורם‬
‫• התפתחות האינטרנט דחפה את הסלולר להיות "צינור טיפש"‬
‫• המפעילים רואים את התפתחות התעבורה ושירותי האינטרנט – "מעל‬
‫ראשם" – ‪OTT Over The Top‬‬
‫• תעשיית האינטרנט מתפתחת בקצב מהיר יותר מתעשיית הסלולר‬
‫• שמרנות ורגולציה של מפעילים‬
‫• פתיחות וגלובליות של האינטרנט‬

‫• מפעילים מחפשים בעשור האחרון "שירותים דיגיטליים" נוספים מעבר‬

‫לחיבוריות‬
‫• שוק ה ‪ IOT‬מהווה הזדמנות אסטרטגית‬
‫• כניסה לשירותים דיגיטליים אינטרנטיים באופיים‬
‫• פוטנציאל גידול עצום של מכשירים מחוברים‬
‫• הזדמנות לכבוש את הנתח של חיבורים אלחוטיים ולהפוך אותם לסלולריים – גם אם אין‬
‫צורך בנידות‬
‫לכאורה המשחק‬
‫שייך למפעילים‬
‫הגדולים‬
‫והגלובליים‬
 ‫אבל‪ ...‬זה פותח את השוק למפעילים וירטואליים‬
‫שמתמחים בשירותי ‪IOT‬‬
‫) ‪( Mobile Virtual Network Operator‬‬
‫• מה זה ‪? MVNO‬‬ ‫‪Enterprise‬‬ ‫‪Consumers‬‬
‫• שוכר רשת סלולרית באופן סיטונאי‬
‫• מציע שירותי סלולר למשתמשי קצה‬ ‫‪Global‬‬ ‫‪Local‬‬
‫‪MVNO‬‬ ‫‪MVNO‬‬
‫• מה הייחודיות של ‪ MVNO‬עבור הצרכן ?‬
‫• מחיר נמוך‬
‫• התמקדות בשירותים ייחודים – למשל פתרונות לאנשי עסקים‬
‫‪MNO‬‬ ‫‪MNO‬‬ ‫‪MNO‬‬

‫• בעולם ה ‪ IOT‬מפעיל וירטואלי מתמקד‬

‫• שירותי ניהול תקשורת ייחודים להתקני ‪– IOT‬על ידי‬
‫‪CDP – connected device platform‬‬
‫• פריסה גלובלית – על ידי הסכמי רומינג ) נדידה( מותאמים ל ‪ IOT‬בהקשר‬
‫לעלות ויכולות ניהול מרחוק של החיבור‬
‫• חסרון של ‪ MVNO‬בהקשר ל ‪IOT‬‬
‫• לפעמים נדרשת התאמה שכרוכה בחיבור עמוק לליבה של הרשת‬
‫• למפעיל וירטואלי אין קשר כזה – בדרך כלל מחובר דרך ה ‪ CRM‬של הרשת‬
? ‫ לרשת הסלולר‬IOT ‫איך מחברים פתרון‬

Public Service platform Internet

Cloud Located at public cloud

Private
Cloud

Service platform
Located at MNO data center

Direct cellular access

Short range access

Access
Networks
‫ארכיטקטורת שילוב פתרון ‪ IOT‬בליבת הרשת הסלולרית‬

‫• פלטפורמת שירותי ‪IOT‬‬

‫• כחלק אינטגרלי מליבת הרשת שלו‬
‫• או אינטגרציה עם פלטפורמת שותף שלישי בענן‬
‫• חיבור פלטפורמת השירותים לליבת רשת‬
‫הסלולר‬
‫• חיבור ל ‪ – HLR‬לצורך אפשור וקונפיגורציה של‬
‫חיבורים של התקנים‬
‫• חיבור ל ‪ CRM‬ומערכת ה ‪ – BILLING‬לצורך‬
‫אדמיניסטרציה והתחשבנות‬
‫• בהרבה מקרים החיבור ל ‪ CRM‬הוא גם מגשר‬
‫‪ PROXY‬ל ‪ HLR‬של הרשת‬
‫התאמת רשת דור ‪ 4‬לדרישות ‪IOT‬‬
‫‪LTE-M\NB IoT‬‬
‫‪ :IOT -NB‬זה תקן להתאמת חיבור סלולר דור ‪4‬‬ ‫•‬
‫להתקנים עם בטרייה ודרישת רוחב סרט נמוך‬
‫של תקשורת נתונים‬
‫התקן אושר בגוף התקינה ב‪3gpp – 2016‬‬ ‫•‬
‫‪release 13‬‬
‫הטכנולוגיה מאפשרת קליטה טובה בתוך‬ ‫•‬
‫מבנים‪ ,‬עלות נמוכה של תקשורת ‪ ,‬צריכת זרם‬
‫נמוכה של ההתקן וטווח משופר של קליטה‬
‫התקן גזר מהטווח הרחב של דור ‪ LTE 4‬רוחב‬ ‫•‬
‫סרט צר של ‪200khz‬‬
‫נכון ל ‪ : 2019‬יש ‪ 140‬מפעילים בעולם‬ ‫•‬
‫שתומכים בתקן ב‪ 66‬מדינות‬
 ‫אילו צעדים הכרחיים אך לא‬
‫מספיקים לדרישות הגדלות של‬
‫עולם ה ‪IOT‬‬
‫תעשיית הסלולר עוברת‬
‫שדרוג משמעותי לכיוון דור ‪5‬‬
‫רשת סלולרית מבוססת תוכנה‬
NFV – network functions
virtualization
Turn the core network to be software based
 ‫מוטיבציה וחזון של ‪NFV / SDN‬‬
‫עד כה ציוד הליבה של הרשת מבוסס חומרה‬ ‫•‬
‫ותוכנה ייחודים של יצרני הציוד ‪the big irons‬‬
‫זה מייקר ומסרבל את ההרחבה והתחזוקה של‬ ‫•‬
‫הרשת‬
‫הוספת תכונות חדשות לוקחת זמן ארוך‬ ‫•‬
‫תוצאה‪ – TCOO :‬עלות כוללת גבוהה‬ ‫•‬
‫מעבר לרשת וירטואלית מבוססת חומרה ותוכנה‬ ‫•‬
‫סטנדרטית מאפשר‬
‫• הוזלת מחירים – עקב תחרות וסביבת פתוח זולה‬
‫יותר ושימוש בחומרה סטנדרטית נפוצה‬
‫• גמישות בהתאמת הרשת לדרישות משתנות‬
‫• ‪ IOT‬זה מקרה חשוב של צורך בהתאמת דרישות‬
 ‫ארכיטקטורה של ‪NFV‬‬
‫• מושפעת מהתפתחות טכנולוגית‬
‫הענן הציבורי‬
‫• הישויות של רשת הליבה ‪VLR HLR‬‬
‫ועוד ‪ ,‬הופכות להיות אפליקציות‬
‫שרצות בסביבת מחשוב סטנדרטית‬
‫• זה מאפשר הקצעה וניהול דינמי של‬
‫הרשת – ע"י שימוש באורקסטרטור‬
‫• הוספת תכונות חדשות בקלות‬
 ‫רשת סלולרית דור ‪5‬‬
‫הדור הבא של הסלולר‬
‫עם התאמה לדרישות ‪IOT‬‬
 ‫• ביצועי רשת משופרים‬
‫• מהירות גלישה גבוהה ) מעל גיגביט לשנייה (‬
‫• השהייה נמוכה במיוחד ) ‪( MS 1-2‬‬
‫• יכולת התרחבות ‪SCALABILTY‬‬
‫• תמיכה בפריסה מסיבית של ‪ IOT‬על שטח גדול ובצפיפות‬
‫• חלוקת הרשת לפרוסות ‪SLICING‬‬
‫• ניתן להגדיר רשת וירטואלית שתתמוך בביצועים ספציפיים לפריסה של‬
‫מערכת ‪IOT‬‬
‫• מאפשר להיפרד בהדרגה מטכנולוגיות אלטרנטיביות לסלולר שפתרו את‬

‫סקירה של דור ‪5‬‬ ‫אותה בעיה – כגון‪ LORA :‬ועוד‬

‫• מחשוב קצה מובנה – ‪MEC mobile edge computing‬‬
‫• פריסה של ‪ MEC‬התאפשרה כבר בדורות קודמים‬
‫• בדור ‪ 5‬זה חלק מהתקן – היישום יהיה בתחנות הבסיס \ אנטנות של‬
‫הרשת‬
‫• זה מאפשר יישום של קונספט הערפל ‪ FOG‬ברשתות ‪IOT‬‬
 ‫מפרט טכני של דור ‪5‬‬

‫• קצב נתונים עד ‪ 10‬גיגהביט לשנייה‬

‫• השהייה נמוכה עד ‪ 1‬מילישניה‬
‫• פי ‪ 1000‬קיבולת נתונים לשטח פריסה נתון‬
‫• פי ‪ 100‬מכשירים מחוברים לשטח נתון‬
‫• זמינות גבוהה ‪99.999%‬‬
‫• כיסוי סלולרי גבוה עד ‪100%‬‬
‫• הפחתה אפשרית של עד ‪ 90%‬בצריכת האנרגיה של‬
‫ההתקן‬
‫• מאפשר חיבור התקנים עם בטרייה עד ‪ 10‬שנים‬
‫למה השהייה נמוכה חשובה ?‬

‫בדור ‪ 4‬ההשהיה היא כ ‪ 200‬מילישניות‬ ‫•‬

‫בדור ‪ 5‬ניתן לרדת עד מילישנייה בודדת‬ ‫•‬
‫בשימוש של אנשים אין לכך משמעות‬ ‫•‬
‫בשימוש של מכונות זה קריטי למקרי שימוש מסוימים‬ ‫•‬
‫תגובה של מכונית לאירוע שמשודר ברשת ודורש עצירת פתאום‬ ‫•‬
‫בהנחה שהמכונית נוסעת ‪ 100‬קמ"ש‬ ‫•‬
‫בתגובה אנושית של שניה – המכונית תעבור ‪ 30‬מטר עד תחילת העצירה‬ ‫•‬
‫בהשהיה "מכאנית" של מילישניה – ‪ 3‬סנטימטר בלבד לעצירה ממוכנת של מערכות המכונית‬ ‫•‬
‫מקרה שימוש הדורשים השהייה נמוכה במיוחד‬
‫) לא רק בעולם ה ‪( IOT‬‬
‫‪ V2X‬קשר מכונית‬ ‫‪ V2V‬קשר מכונית‬ ‫‪ V2I‬קשר מכונית‬
‫לסביבה‬ ‫למכונית‬ ‫לתשתית הכבישים‬

‫‪Virtual Reality Gaming‬‬ ‫‪Remote surgical‬‬

‫נהיגה אוטונומית של‬
‫‪operations‬‬
‫מכוניות מחוברות‬ ‫משחקים ומציאות מדומה‬ ‫ניתוחים מרחוק‬

‫תרגום סימולטני‬
 ‫חלוקת הרשת לפרוסות ‪SLICING -‬‬

‫• הגדרה‬
‫חלוקת הרשת לפרוסות וירטואליות עם מעטפת קיבולת וביצועים מוגדרת מראש‬ ‫•‬
‫הפרוסות לא משפיעות אחת על השנייה‬ ‫•‬
‫התמחור לפי מעטפת הביצועים‬ ‫•‬
‫ללקוח יש יכולת ניהול עצמית של הפרוסה שלו‬ ‫•‬

‫• מוטיבציה‬
‫רשת דור ‪ 5‬אמורה לתמוך בכל פרופיל שימוש של אנשים ו או מכשירים מחוברים‬ ‫•‬
‫יכולת להגדיר רשת פרטית לקבוצת משתמשים או מכשירים‬ ‫•‬
‫מניעת הצורך של חיבורי ‪ IOT‬הטרוגניים – שרשור רשתות שונות‬ ‫•‬
‫רשת דור ‪ 5‬תהיה אופטימלית לחיבורים בשטח – גם ניידים וגם נייחים‬ ‫•‬
‫זה מרחיב את פוטנציאל הפעולה של המפעילים הסלולריים‬ ‫•‬
‫יקפיץ מדריגה את יכולת הפריזה והיעילות של רשתות ‪IOT‬‬ ‫•‬
 ‫איך מחלקים רשת לפרוסות ?‬

‫‪ o‬שימוש ביכולות של ‪ SDN & NFV‬או כל טכנולוגית‬

‫ענן ציבורי שמאפשרת וירטואליזציה‬
‫‪ o‬קוברנטיס מתחיל להיות רלוונטי לסביבות של רשתות‬
‫סלולריות מודרניות‬

‫‪ o‬שימוש באורקסטרטור של הרשת כדי להקים‬

‫ולנהל את מעטפת המשאבים והביצועים של‬
‫הרשת הפרטית ) "פרוסה" (‬

‫‪ o‬שליטה על ידי הלקוח – בדומה לענן ציבורי‬

 ‫מחשוב קצה‬
‫מאפשר יכולות‬
‫חדשות בעולם ה‬
‫‪IOT‬‬

‫מימוש חזון הערפל‬

‫‪FOG‬‬
 ‫הפוטנציאל‬
‫העסקי של דור‬
‫‪ 5‬ל ‪IOT‬‬
‫בתעשייה‬
‫‪IIOT‬‬
‫דור ‪ 5‬מהווה‬
‫קרש קפיצה‬
‫לתעשייה דור‬
‫‪4‬‬
‫שוק הענן למערכות שירותי ‪IOT‬‬
‫למה יישומי ‪ IOT‬רצים בענן ?‬
‫• שוק הענן בצמיחה כי הוא פתרון‬
‫אופטימלי למחשוב מסיבי הנדרש ב‬
‫‪IOT‬‬
‫• קלות יישום ‪ :‬השאיפה ל ‪-‬‬
‫‪IoT out of the box‬‬
‫• סביבה עשירה לפתוח של יישומים‬
‫• במיוחד לניתוח ביג דטה ושימוש ב ‪AI‬‬
‫• זמינות‪ :‬שחקני הענן דוחפים את‬
‫הנושא כאסטרטגי עבורם‬
‫• מציעים סביבות סטנדרטיות ליישומי ‪IOT‬‬
 ‫השוק מרובה שחקנים שמגיעים מתעשיות שונות‬

‫• ספקי ענן מובילים – אמזון גוגל ועוד‬

‫• חברות ‪ IT‬ותוכנה שנכנסו לתחום ה‬
‫‪ – IOT‬מיקרוסופט ועוד‬
‫• חברות מוצרים לאנטרפרייז – סאפ‬
‫אורקל ועוד‬
‫• שחקנים בתחום ה ‪ – IOT‬סיסקו‬
‫ועוד‬
Amazon
Web
Services
IoT Core
 ‫פתרון הענן של גוגל‬
Google Cloud Platform
‫‪Microsoft Azure IoT Hub‬‬

‫• מיקרוסופט הפכה לשחקן ענן‬

‫כאסטרטגיה מובילה של החברה‬
‫• החברה הוציאה גם גרסת מערכת‬
‫הפעלה תואמת ליישומי ‪ IOT‬בסביבת‬
‫‪windows 10‬‬
‫• מודל תמחור מבוסס צריכת נתונים של‬
‫ההתקן‬
‫• מציעה סביבה מלאה לפתוח כולל‬
‫בסיסי נתונים ‪ AI‬ועוד‬
‫‪IBM Bluemix‬‬

‫• בלומיקס היא סביבת הענן‬

‫של ‪IBM‬‬
‫• דגש על יישומי בינה‬
‫מלאכותית – מבוססת‬
‫טכנולוגיה של החברה –‬
‫"ד"ר ווטסון"‬
‫‪Oracle IoT Architecture‬‬

‫אורקל התפתחה סביב בסיס‬ ‫•‬

‫הנתונים הנפוץ בעולם‬
‫בדרך רכשה חברות רבות אחרות‬ ‫•‬
‫עם מוצרים משלימים‬
‫לאחרונה היתחילה להציע שרותי‬ ‫•‬
‫ענן‬
‫הצעת סביבת ה ‪ IOT‬לטובת חיבור‬ ‫•‬
‫למוצרי האנטרפרייז של אורקל‬
‫בעולמות ה ‪ CRM‬ו ‪ERP‬‬
 ‫• החברה התפרסמה כשחקנית‬
‫הענן הראשונה שמציעה ‪CRM‬‬
‫בענן‬
‫• בהמשך בנתה סביבת פתוח‬
‫עשירה ליישומים מעל ה ‪CRM‬‬
‫• החברה פתחה תשתית לניתוח‬
‫מהיר של זרם נתונים מסיבי‬
‫בשם ‪Thunder‬‬
‫• בתפיסה של החברה מערכות ה‬
‫‪ CRM‬יתמכו בסביבה של‬
‫לקוחות קצה שמחוברים גם‬
‫‪Salesforce IoT‬‬ ‫למערכות ‪IOT‬‬
‫• ולכן זה מהלך משלים עבורה‬
‫‪*Salesforce Thunder is the world's most scalable event processing engine, designed to ingest and orchestrate billions of‬‬
‫‪events from the connected world in real time‬‬
 ‫נחשבת לפלטפורמת ‪IOT‬‬
‫מובילה בשוק‬

‫הפלטפורמה מציעה סביבה‬

‫מלאה כולל עיבוד נתונים‬
‫ובינה מלאכותית‬

‫כחברה מובילה בשוק‬

‫המערכות לסביבות תעשייה‬
‫מתקדמת ‪ ,‬הכניסה ל ‪IOT‬‬

‫‪SAP IoT Platform & strategy‬‬ ‫מתבקשת‬

‫‪HP IoT Platform‬‬

‫• החברה היא יצרנית מובילה של‬

‫חומרת שרתים‬
‫• בשנים האחרונות מציעה את‬
‫שרתיה גם כשירות ענן‬
‫• כחלק משירותי הענן ‪IOT -‬‬
‫‪CISCO IOT‬‬
‫• סיסקו חברת תקשורת מובילה‬
‫בהקמת תשתיות האינטרנט‬
‫)פיתחה את הראוטר הראשון(‬
‫• החברה רואה ב‪ IOT‬כהתרחבות של‬
‫האינטרנט להיות ‪ ) IOE‬מושג של‬
‫סיסקו (‬
‫• החברה דומיננטית בעולם ה ‪IOT‬‬
‫ורכשה גם חברות בתחום‬
‫• החברה תרמה את ההגדרה‬
‫והדחיפה של קונספט הערפל ‪FOG‬‬
‫פעילויות עיקריות של סיסקו בתחום ה ‪IOT‬‬
‫‪Bosch IoT‬‬

‫• בוש היא ספקית גדולה של חלקים ומערכות לייצרני רכב ) ‪( Tier 1‬‬
‫• הצעת פלטפורמת ענן ל ‪ IOT‬היא חלק מאסטרטגיה של החברה מול עולם הרכב‬
‫המחובר‬
‫• הפלטפורמה גמישה ומבוססת גם על קוד פתוח‬
 ‫• החברה נרכשה על ידי ‪PTC‬‬
‫• מראשוני היצרניות של פלטפורמת‬
‫‪ IOT‬כוללנית‬

‫‪ThingWorx IoT Platform‬‬

 ‫‪https://www.tech12.co.il/index-commentary/Article-88de48d2b68a081027.htm‬‬

‫מפת דרכים אפשרית‬ ‫• אופציה ‪ :1‬מפעילי הסלולר יכנסו לתחום הענן‬

‫לחיבור בין הסלולר לענן‬

‫• אופציה ‪ :2‬חברות הענן יכנסו לתחום הסלולר‬
‫• בשלב ראשון כספקי ענן של מחשוב קצה‬

‫בעקבות מהפיכת ה ‪IOT‬‬ ‫• בשלב שני שחקני סלולר מלאים‬

‫• אופציה ‪ :3‬שותפויות בין מפעילי סלולר לחברות ענן‬
 IIoT - Industrial IoT &
data analytics
‫ לתעשייה‬IOT ‫ניתוח נתונים בסביבת‬
 ‫‪ IoT‬בתעשייה‬
‫עושה בעיקר‬

‫• פעולות ובקרה על מכונות‬

‫• ניתוח של הנתונים העולים מקו‬
‫הייצור או המכונה‬
‫• מאפשר מפעל מחובר ‪OT-IT‬‬
 ‫איך הופכים ניתוח נתונים‬
‫"למוצר" ?‬

‫• איסוף‬
‫• יש לאסוף את הנתונים הגולמיים ולרכז אותם‬
‫במחסן נתונים‬

‫• גילוי‬
‫• על בסיס החזרות של התבניות והתופעות בנתונים‬
‫לפתח תהליך שמטפל בהם‬

‫• ניתוח‬
‫• מתחיל בדוחות על אירועים ואתראות בזמן אמת‬
‫• מחייב שימוש בסטטיסטיקה ‪ ,‬מודלים של ‪ ML‬ועוד‬
‫כדי לייצר גם תחזיות ולא רק דיווח על אירועים‬
‫בדיעבד‬

‫• טכנולוגיה לטיפול בנתונים‬

‫• בקצב וכמות הנתונים במפעל – זה מחייב‬
‫טכנולוגיה של ביג דטה כדי ליצור אינדקסים ועוד‬
‫ניתוחים תוך כדי תנועה‬
‫אתגרי טיפול‬
‫בנתונים‬
‫בסביבת ‪IOT‬‬
‫תעשייתית‬
 ‫קטגוריות טיפול‬
‫בנתונים בעולם ה‬
‫‪ IOT‬בסביבה‬
‫תעשייתית‬
 ‫ ערפל‬- ‫תפקיד שכבת מחשוב הקצה‬

‫ מבוזר ובהיקף גדול‬, ‫הנחיצות של טיפול מהיר‬

‫מחייב הורדה של מטלות ניתוח ממרכז‬
‫ ערפל‬- ‫הנתונים בענן לשכבת מחשוב הקצה‬

The Open Fog Consortium advocates for an

architecture that places information processing
closer to where data is produced or used, and terms
this approach fog computing
 ‫התחום הספציפי נקרא‬
‫"טיפול בנתונים מהירים"‬
‫‪fast data‬‬
‫‪ 4‬שלבים בטיפול בנתונים‬
‫מהירים‬

‫• ‪Ingest | Analyze | Decide | Export‬‬

‫• "הזרקה" – איסוף‬
‫• ניתוח‬
‫• קבלת החלטות‬
‫• ייצוא לגורמי עניין‬
‫האתגרים בשלבי הטיפול השונים‬
‫• איסוף‬
‫• היקף גדול ‪ ,‬ביזור גיאוגרפי ‪ ,‬מהירות הנתונים – לפעמים‬
‫מיליוני יחידות בשנייה‬
‫• ניתוח‬
‫• קורה בזמן אמת תוך כדי תנועה‬
‫• התחשבות בהקשר ‪ context‬של הנתונים הרגעיים –‬
‫דורש שימוש בהרבה זיכרון‬
‫• קבלת החלטות‬
‫• מתחשב גם בניתוח הרגעי של הנתונים וגם בקורלציה‬
‫שלהם לפי ההקשר ) זמן ‪ ,‬מרחב (‬
‫• ייצוא לבעלי עניין‬
‫• למשתמשים אנושים או מערכות מחשב אחרות‬
‫• דורש המרת פורמטים לאחסון במחסן נתונים ארוך טווח‬
‫• וייצוג ויזואלי למערכות תצוגה ושימוש בפילטרים שונים‬
 ‫ לתכנון מערכת טיפול בנתונים במפעל ייצור‬:‫דוגמא‬
‫של מערכת אלקטרונית‬
The Apache™
Hadoop® project
develops open-
source software for
reliable, scalable,
distributed
computing.

PostgreSQL, also
known as Postgres,
is a free and open-
Apache Cassandra™ source relational
is a distributed database
NoSQL database that management system
delivers continuous emphasizing
availability, high extensibility and SQL
performance, and compliance
linear scalability that
applications require
 ‫הבעיה בארכיטקטורה הנוכחית‬

‫המפעל מייצר מערכות אלקטרוניות מחוברות על ידי ‪ IOT‬בפריסה‬ ‫•‬

‫גלובלית בעולם של המוצרים‬
‫זה מייצר שטף אדיר של נתונים לטיפול המגיעים למרכז הנתונים‬ ‫•‬
‫של המפעל‬
‫מנוע החוקים אמור לפעול מהר מאד ולהתחשב בגוון נתוני הקשר‬ ‫•‬
‫שגם הם מגיעים מהשטח‬
‫זה מייצר צוואר בקבוק לביצועי המערכת סביב מנוע החוקים כי‬ ‫•‬
‫הוא פונה כל הזמן לבסיס הנתונים ‪ CASANDRA‬שמבוסס על‬
‫אחסון ‪ STORAGE‬ולא רק זיכרון ‪RAM‬‬
‫פתרון טכנולוגי של מוצר מותאם‬
‫לנתונים מהירים‬
‫• זה בסיס נתונים מהיר מבוסס זיכרון‬
‫‪ RAM‬ולא אחסון דיסק‬
‫• מנוח החוקים וסביבת הנתונים המיידית‬
‫שהוא זקוק לה – זמינים בזיכרון מהיר‬
‫• זה מאפשר להתמודד עם צוואר‬
‫הבקבוק באופן יעיל‬
‫גופי תקינה הרלוונטיים לעולם ה ‪IOT‬‬
‫והדור הבא‪...‬פרויקטים של קוד פתוח‬

‫מונחים‬ ‫הגדרה‬ ‫מודל עסקי ?‬
‫ארגוני סטנדרטים‬ ‫זה גוף שכל מטרתו לפתח‬ ‫ברוב המקרים מבוסס‬
‫גופי סטנדרטים‬ ‫לתאם להפיץ לבקר להתאים‬ ‫התנדבות‬
‫ולפרש סטנדרטים טכניים‬ ‫אין חוק שאוכף יישום של‬
‫גופי פתוח סטנדרטים ‪SDO‬‬ ‫שאמורים לשמש באופן אחיד‬
‫סטנדרט‬
‫גופי הגדרת סטנדרטים ‪SSO‬‬ ‫גופים שונים בתעשייה‬
‫לפעמים רגולטורים מכתיבים‬
‫יישום של סטנדרט בנוגע‬
‫לבטיחות לדוגמא‬
‫המוטו הקובע הוא רמת‬
‫האימוץ בתעשייה שמגדירה‬
‫את כוחו של הסטנדרט‬
‫מה הם גופי תקינה ?‬
‫אז מה האג'נדה ?‬ ‫האם יש תחרות ?‬
‫זוהי אסטרטגיה של חברה‬ ‫יש בין גופי סטנדרטים‬
‫ליזום ו או לאמץ יישום של‬ ‫בתחומים חופפים‬
‫סטנדרט כדי להשיג יתרון‬ ‫יש תחרות מצד גופי פתוח של‬
‫תחרותי ובידול בתעשייה‬
‫פרויקטי קוד פתוח‬
‫החברה תפתח תכונות שהם‬
‫"מעבר לסטנדרט" שתואמות‬
‫לו‬
 ‫רלוונטיות ‪ -‬להרבה מאד סטנדרטים בעולם ה ‪IOT‬‬

‫חפיפה – בין סטנדרטים מותאמי ‪ IOT‬לסטנדרטים‬

‫גנריים הדומים להם‬

‫סטנדרטים בעולם‬ ‫תחרות – בין גופי תקינה של עולם ה ‪IOT‬‬

‫ה ‪IOT‬‬
‫קריטריון ההצלחה – לשדר תיאום והרמוניה לעומת‬
‫סטנדרטים אחרים‬

‫התמקדות – יש גופים המתמקדים בוורטיקליים מסוימים‬

‫של ‪IOT‬‬

‫מכנה משותף – אימוץ מודל האינטרנט ו ‪ IP‬כתשתית‬

‫בסיסית‬
 IoT
standards
landscape

‫מגרש משחקים‬
‫מורכב‬
‫סקירת גופי הסטנדרטים הדומיננטיים בעולם‬
‫ה ‪IOT‬‬
‫‪IEEE - Institute of Electrical and‬‬
‫‪Electronics Engineers‬‬

‫• חשיבות – היגדירו את פרוטוקול ה ‪ETHERNET LAN‬‬

‫• מגדירים חלק ניכר מהממשקים הפיזיים ברשתות ‪IOT‬‬
‫• דוגמאות‬
‫• ‪ – 802.15.4‬פרוטוקול אלחוטי עם צריכת אנרגיה נמוכה‬
‫• ‪ – 802.11ah‬מודיפיקציה של וויפי לשימוש ב ‪ – IOT‬טווח מוגדל ‪ ,‬צריכת‬
‫אנרגיה נמוכה ועוד‬
‫• ‪ 1901‬שימוש בקווי מתח להעברת נתונים‬
 ‫• סדרת ‪IEEE 1451‬‬
‫‪IEEE IoT‬‬ ‫• הגדרה של מתמרים ‪ TRANSCODERS‬חכמים –‬
‫‪THINGS‬‬ ‫שהופכים מדידה פיזית לסיגנל חשמלי וההיפך –‬
‫כלומר זה גם סנסורים וגם אקטואטורים‬
‫• הסטנדרט מגדיר את ממשק התקשורת בין המתמר‬
‫הגדרה של‬ ‫לרשת או לשער בחיבור אלחוטי או קווי‬

‫"הדברים" בעולם‬ ‫• ‪TEDS - Transducer Electronic Data‬‬

‫‪Sheet‬‬
‫ה ‪IOT‬‬ ‫• זה ייצוג של המפרט הטכני של המתמר באופן אחיד‬
‫למבנה נתונים כגון ‪ :‬סוג המתמר ‪ ,‬דיוק ‪ ,‬קליברציה‬
‫ועוד נתונים רלוונטיים לתפקוד שלו‬
 ‫‪IEEE 1451‬‬
‫מבטיח תאימות של‬
‫קריאת נתוני סנסורים‬
‫מיצרנים שונים‬
‫‪ - IEEE IoT standards‬סטנדרטים נוספים ‪1 -‬‬

‫‪IEEE 1547 Series‬‬ ‫‪IEEE 1609 Series‬‬ ‫‪IEEE 1888 Series‬‬

‫לניהול גריד חכם של חלוקת אנרגיה‬ ‫לניהול תחבורה חכמה‬ ‫ניהול סביבה ירוקה ‪The IEEE 1888‬‬
‫‪intelligent transportation systems‬‬ ‫לניהול ערים בנינים וקמפוסים חכמים‬
‫)‪(ITS‬‬ ‫מגדיר פורמט נתונים והודעות בין‬
‫מתמקד בממשק האלחוטי‬ ‫הרכיבים השונים‬
‫‪Wireless Access in Vehicular‬‬
‫)‪Environments (WAVE‬‬
‫מגדיר ארכיטקטורה ‪ ,‬שירותים‬
‫‪,‬ממשקים למימוש‬
‫‪V2V - vehicle-to-vehicle‬‬
‫‪V2X - vehicle to- roadside‬‬
‫‪ - IEEE IoT standards‬סטנדרטים נוספים ‪2 -‬‬

‫‪IEEE 1900 Series‬‬ ‫‪IEEE 2030 Series‬‬ ‫‪IEEE 2040 Series‬‬

‫ניהול ספקטרום רדיו דינמי לרשתות‬ ‫ניהול של רכבים מחוברים ואוטונומיים‬
‫אלחוטיות כדי ליעל ניצולת תדרים‬ ‫מכסה גם ניהול חלוקת אנרגיה וגם‬ ‫מגדיר ארכיטקטורה ‪ ,‬טקסונומיה‬
‫תחבורה חכמה מבוססת רכבים‬ ‫)קטלוג( וכן אופן הבדיקה והאישור של‬
‫חשמלים‬ ‫המערכת‬
‫מודל סטנדרטי לניידות בין רשתות‬
‫חלוקה שונות של רכבים חשמלים כולל‬
‫ממשק עם אוגרי אנרגיה‬
‫מכסה נתונים – תקשורת וניהול אנרגיה‬
‫‪ - IEEE IoT standards‬סטנדרטים נוספים ‪3 -‬‬

‫‪IEEE 11073 Series‬‬ ‫‪IEEE 2413 Series‬‬

‫מגדיר ארכיטקטורה של יישומים ברפואה מחוברת‬ ‫הגדרה כוללת של סביבת ‪ IOT‬תוך התייחסות‬
‫לוורטיקליים שונים ‪ ,‬ישויות אבסטרקטיות‬
‫בארכיטקטורה המשותפות לוורטיקליים שונים‬
‫התוצר הוא מודל יחוס בדומה ל ‪ ETSI‬שמשותף‬
‫לוורטיקליים שונים‬
 IETF – Internet Engineering Task Force
‫גוף הסטנדרטים של האינטרנט‬

IETF – ‫מגדיר פרוטוקולים‬ IOT ‫התייחסות ל‬

IPv4 and IPv6 IOT ‫ הארגון התחיל לכסות את נושאי ה‬2006‫ב‬
Routing protocols (e.g., OSPF, RIP, PIM, BGP) IEEE802.15.4 ‫ מעל‬IP ‫בהתחלה – תמיכה של‬
Application protocols (e.g., HTTP, LDAP, SMTP) ‫בהדרגה הרחיבו לעוד נושאים‬
Security protocols (e.g., TLS, IPSec, IKE) IOT ‫ קבוצות עבודה בהקשר ל‬5 ‫כיום יש‬
 ‫• )‪Routing over Low-Power and Lossy networks (ROLL‬‬
‫‪ROLL‬‬ ‫• מתמקד בניתוב תנועה ברשתות מוגבלות ‪LLN‬‬
‫• ‪ LLN‬מאופיין בסביבה של התקני חישוב מוגבלים – זיכרון ‪ ,‬חישוב ‪ ,‬אספקת מתח‬
‫• כמו כן פועל בסביבה רועשת עם איבודי מנות של נתונים‬
‫• התקן מגדיר מינימום של מצבים לניהול הניתוב כדי להיות רזה בצריכת‬
‫המשאבים שלו‬
‫• גם המעטפת של הנתונים רזה כדי להקטין את התקורה של התקשורת וגודל‬
‫החבילה מקסימלי ) ‪( MTU‬‬
 ‫• )‪Constrained RESTful Environments (CORE‬‬
‫‪CORE‬‬ ‫• תקן שמגדיר שימוש ב ‪ REST‬ברשתות ‪ IP‬בעלות‬
‫משאבים מוגבלים‬
‫• מיועד לשימושים כגון קריאת סנסורים פשוטים ויישומי‬
‫בקרה פשוטים שדורשים ניהול מרחוק של ההתקנים‬
‫הללו‬
‫• שימוש בוורטיקליים כגון בית חכם ‪ ,‬קמפוס חכם‬
‫וניהול חלוקת אנרגיה ‪GRID‬‬
‫קבוצות עבודה‬

6LowPAN •
IEEE 802.15.4 ‫ שרצות מעל רשת‬PAN ‫ ברשתות מסוג‬IPV6 ‫• מאפשר‬
6TisCH •
IEEE 802.15.4e – TSCH ‫ מעל רשת‬IPV6 ‫• מאפשר‬
ACE •
Authentication and Authorization for Constrained Environments •
‫ מוגבלת משאבים‬IOT ‫• מגדיר אימות אבטחה לסביבת‬
 ‫‪ITU‬‬

‫• )‪The International Telecommunication Union (ITU‬‬

‫• כחלק מפעילות ארגון האומות המאוחדות‬
‫• ‪ 190‬נציגי מדינות ועוד ‪ 700‬נציגי תעשיות רלוונטיות וכן‬
‫מוסדות אקדמיים ומכוני מחקר‬
‫• הארגון היגדיר ומתחזק את הסטנדרטים של עולם‬
‫הטלקומוניקציה‬
‫• פרסם את אחד מהדוחות הראשונים על ‪ IOT‬בשנת ‪2005‬‬
‫• מעורב בתקינה של עולם ה ‪IOT‬‬
 ‫‪ETSI‬‬

‫• )‪European Telecommunication Standards Institute (ETSI‬‬

‫• ארגון עצמאי ללא מטרות רווח‬
‫• בין הראשונים שפתחו סטנדרט מקיף לעולם ה ‪IOT‬‬
‫• מגדיר את הארכיטקטורה ‪ ,‬אבני הבניין ‪ ,‬ממשקים וסוגי‬
‫התקנים בסביבת ‪IOT‬‬
‫• מגדיר את שכבת השירותים הבסיסים המשותפים לכל יישום‬
‫‪IOT‬‬
 ‫• קבוצה של גופי תקינה‬
‫שחברה ליצירת תקן אחוד‬
‫‪oneM2M group‬‬ ‫מוביל‬
‫• נוסדה ב ‪2012‬‬
‫‪of standard‬‬ ‫• גופים עיקרים שחברו יחדיו‬
‫‪organizations‬‬ ‫‪TIA and ATSI from the USA, ARIB and‬‬
‫‪TTC from Japan, CCSA from China,‬‬
‫‪ETSI from Europe, and TTA from‬‬
‫‪Korea‬‬
‫•‬

‫• מטרה‪ :‬לתכלל את הסטנדרט‬

‫שהתחילה ‪ ETSI‬כדי להיות סטנדרט‬
‫עולמי‬
‫• כל הגופים תרמו את עבודתם‬
‫שקדמה לאיחוד‬
‫• התקן צרף אליו מעבר ל ‪ 7‬הגופים‬
‫המייסדים עוד ‪ 5‬פורומים גלובליים‬
‫העוסקים בתקשורת ועוד כ ‪200‬‬
‫חברות מובילות מהתעשייה‬
‫שמחויבות לתקן‬
 ‫• שימושים וורטיקליים ודרישות מסט‬
‫היכולות האפליקטיביות המשותפות‬
‫‪oneM2M‬‬ ‫להם‬
‫• ארכיטקטורה ‪ ,‬ממשקים‬
‫נושאים שבהם‬ ‫ופרוטוקולים בשימוש‬

‫התקן מטפל‬ ‫• נגישות וגילוי של יישומים ברשת‬

‫• תאימות בין חלקי המערכת ובדיקות‬
‫תקניות לבדיקת התאימות‬
‫• מבנה נתונים הכרחיים להתחשבנות‬
‫וניהול הרשת‬
‫• שיטות מספור ומעון של התקנים‬
‫• מודלים של האינפורמציה ברשת‬
‫ברמות השונות‬
‫• יכולות ניהול מנדטוריות‬
 ‫• האיחוד נוצר ב‪ 2002‬ע"י מוטורולה‪,‬‬
‫פיליפס‪ ,‬מיצובישי ועוד חברות‬
‫מובילות‬
‫‪ZigBee Alliance‬‬ ‫• הארגון גדל לכלול ‪ 170‬חברים‬
‫ו ‪ 230‬חברות שאימצו את התקן‬

‫• היגדירו פרופילים של אפליקציות‬

‫שמאפשרים תאימות בין יצרנים‬
‫שונים‬

‫• תחמים ישימים לתקן‬

‫• בית חכם ‪ ,‬קמעונאות ‪ ,‬ניטור בריאות‬
‫ועוד‬
 ‫• ארגון פתוח ללא מטרות רווח שמתקנן רשת‬
‫לטווח רחב ‪ WAN‬שתומכת בהתקנים עם‬
‫הספק עבודה נמוך ) בטרייה (‬
‫• התקן מגדיר את פרוטוקול ‪ LORA‬שמהווה‬
‫חלק מהרשת ‪LORAWAN‬‬
‫‪LORA Alliance‬‬ ‫• הוכרז ב ‪2015‬‬
‫• ארגונים שותפים‬
‫• יצרנים‪ :‬סיסקו ‪ IBM ,‬ועוד‬
‫• מפעילים ‪Bouygues Telecom, KPN, SingTel, :‬‬
‫‪Proximus, Swisscom‬‬

‫• התקן מאפשר טווח מוגדל‬

‫לתקשורת אלחוטית עם קצב נתונים‬
‫נמוך ‪from 0.3 kbps to 50 kbps -‬‬

‫• מגיע לטווח כיסוי של עד ‪100‬‬

‫ק"מ באזורים לא עירונים‬
 ‫שימוש בקוד‬
‫פתוח בעולם ה‬
‫‪IoT‬‬
 ‫• פרויקט פתוח לקהל‬
‫שמאפשר שיתוף של קוד‬
‫ותכנונים של חומרה‬
‫• מודל רישוי‪ :‬מפורסם על ידי‬
‫מה זה "קוד פתוח" ?‬ ‫מנהלי הפרויקט ומגדיר‬
‫כללים של ‪ :‬שימוש ‪ ,‬שינוי ‪,‬‬
‫מכירה לצד שלישי ומסחור‬
‫של התוצר‬
‫• אחרי הרבה שנים של‬
‫פעילות נוגדת את זרם‬
‫התעשיה – קוד פתוח הפך‬
‫לנפוץ ומקובל ברוב‬
‫המגזרים הרלוונטיים‬
 ‫כללי הפצה של קוד פתוח‬

‫• כל גורם יכול למכור או לספק חינם קוד פתוח שמהווה חלק ממערכת‬
‫גדולה יותר שהוא מפתח ללא מחויבות לשלם רישיון למפתחים‬
‫• הקוד והתכנון פתוחים לציבור‬
‫• שינוי והשבחת הקוד \ תכנון אפשרים תחת מגבלות הרישיון המוגדרות‬
‫פר פרויקט‬
‫• מניעת אפליה – להפצה לגורם כל שהוא‬
‫• שימוש חופשי – כחלק מכל פרויקט שהוא ללא הגבלה של טכנולוגיה‬
‫ספציפית או אילוץ אחר‬
‫סביבת העבודה של פרויקט קוד‬
‫פתוח‬

‫פלטפורמה‬
‫בניית קהילה‬
‫לסנכרון בין מפתחים שיושבים‬
‫מפתח להצלחת הפרויקט‬
‫במקומות מרוחקים זה מזה‬

‫תהליך מובנה‬
‫אימות הקוד ‪ ,‬בדיקת שינויים ‪,‬‬ ‫מחזור חיים שונה לפתוח‬
‫מעקב אחרי שינויים ‪ ,‬בדיקות‬ ‫בהשוואה לפרויקטים סגורים‬
‫אינטגרציה מתמשכות‬
 ‫השוואת מחזור חיים של‬
‫פרויקט סגור ופתוח‬
‫• הצורך להתנעה ובניית קהילה בפרויקט קוד פתוח מאט את‬
‫ההתחלה‬
‫• בפרויקט סגור צפויה התקדמות ליניארית – בהנחה שכל‬
‫המשאבים זמינים כבר בהתחלה‬
‫• בפרויקט פתוח – ברגע שנוצרה מסה קריטית ‪ ,‬ההתקדמות‬
‫הצפויה מהירה יותר‬
‫• סיבות‬
‫• קהל גדול ומגוון של מפתחים שתורמים‬
‫• פלטפורמה שמאפשרת סנכרון יעיל של פעילות פיתוח ) בפרויקט סגור‬
‫זה נעשה על ידי מנהלים (‬
 ‫חסרונות של קוד פתוח‬

‫• ניהול והובלה‬
‫• ברור ומוגדר בקוד סגור‬
‫• מעורפל יותר בקוד פתוח – הכוח הוא של קהילת המפתחים לטוב‬
‫ולרע‬
‫• פוקוס על המטרה הסופית של הפרויקט‬
‫• ברור ומוגדר בקוד סגור‬
‫• ניתן לשינוי וניווט תוך כדי תנועה בקוד פתוח – לפעמים סוטה‬
‫מהמטרה הראשונית‬
‫סיפורי הצלחה‬ ‫• מוצרים מפורסמים‬
‫של קוד פתוח‬ ‫• ‪Linux, Apache Hadoop and HTTPServer, MySQL,‬‬
‫‪Google Chrome, OpenOffice, Android, and Java‬‬
‫• טרנדי‬
‫• כיום כל חברה מובילה בתעשייה "חייבת" פרויקטי קוד‬
‫פתוח‬
‫• זה נחשב קריטי בעיניי מפתחים – ולכם זה כלי לשימור‬
‫עובדים‬
‫מה יוצא לנו מקוד פתוח ?‬

‫למשתמשים ‪ ,‬מפתחים ‪ ,‬חברות ‪ ,‬ותורמים‬

 ‫למשתמשים‬

‫פוקוס ויעילות לחברה המשתמשת‬ ‫•‬

‫לא ממציאים את הגלגל‬ ‫•‬
‫סביבת פתוח מודרנית עדכנית‬ ‫•‬
‫חוסכים עלות רישיונות ותחזוקה לאורך זמן‬ ‫•‬
‫מאפשר בחירה בפתרון מוביל בין כמה פתרונות‬ ‫•‬
‫איכות‪ :‬טובה יותר בקוד שנוצר על ידי קהילה גדולה‬ ‫•‬
‫ותומכת‬
‫חוכמת ההמונים ‪ :‬מוכיחה את עצמה גם כאן‬ ‫•‬
 ‫• מכפיל כוח‬
‫• גודל הקהילה‬
‫• השונות בין החברים‬
‫• איכות קוד עקב בקרה הדדית ‪code review‬‬
‫לתורמים‬
‫• ארכיטקטורה‬
‫• סביבת הפתוח ההטרוגנית מאלצת מבנה ברור ומודולרי‬
‫• גישה גנרית לפתרון – מאפשרת שימוש חוזר בעוד יישומים‬
‫• גמישות להתאמות‬
‫• מיצוב אישי של התורם‬
‫• הופך לחלק מקורות החיים שלו‬
‫• מיצוב של חברה תורמת‬
‫• יתרון מול המתחרים‬
‫• אטרקטיבי למשיכת עובדים לחברה‬
 ‫בעולם ה ‪ IOT‬שואפים לתאימות הטרוגנית‬
‫השוואת סטנדרטים מול קוד פתוח‬

‫איך גופי סטנדרטים עובדים ?‬ ‫בעולם ה ‪IOT‬‬ ‫למה זה כל כך איטי ?‬

‫גופים גדולים ומסורבלים‬ ‫הוא תחום חדש ולכן בעל דינמיקה‬ ‫זה תהליך טורי של הסכמה על סקופ‬
‫עתירי פרוצדורות‬ ‫גבוהה של שינויים‬ ‫דרישות דיונים על נקודות טכניות‬
‫גופי הסטנדרטים המסורתיים נתפסים‬ ‫טיוטות במספר מחזורים ובסוף‬
‫מושפעים על ידי ונדורים עם אג'נדה‬ ‫הצבעה של וועדה‬
‫עסקית‬ ‫כאיטיים מדי לתחום‬
‫מנסים להפוך את הטכנולוגיה שלהם‬ ‫מנסים להקים גופי תקינה ממוקדי ‪IOT‬‬
‫לסטנדרט‬ ‫אבל זה עדיין איטי‪...‬‬
 ‫לעומת זאת בעולם הקוד הפתוח הדברים שונים‬

‫• הקצב הרבה יותר מהיר‬

‫• הגישה הפוכה – כותבים קוד שבסוף מגדיר את הסטנדרט‪...‬‬
‫• הבחינה של הקוד על ידי עבודה בזוגות ‪ peer review‬ולא וועדות‬
‫• ולידציה פשוטה לוודא שהקוד החדש אינו פוגע בפונקציונליות קיימת של המערכת‬
‫• פתיחות ‪ :‬אין לאף אחד זכות לחסום תרומת קוד חדשה בגלל הבדלי גישה וכדומה‬
‫• האימות של הקוד על ידי הקהילה שבודקת אותו ואינה מוטה לכיוון של תורם‬
‫מסוים‬
‫• במידה ומשתמש מסוים עלה על בג ותיקן אותו מקומית – הקהילה כולה נהנית‬
‫מהשיפור‬
 ‫אז איך מגינים על קנין רוחני‬
‫‪ IPR‬בסביבת קוד פתוח ?‬

‫• החשש‬
‫• המפתח או החברה מאבדים את זכויות היוצרים על הקוד שפתחו‬

‫• השיטה‬
‫• להחריג טכנולוגיות השייכות לקניין הרוחני מפרויקט הקוד הפתוח‬
‫• לדאוג לתאימות בין התוספים הייחודים לבין התשתית הכללית שבה‬
‫משתמשים‬
‫• התועלת המצרפית‬
‫• קבלת פידבק מהיר מהשוק על המוצר‬
‫• להנות מכל העולמות תוך הגנה על הקנין הרוחני‬
 ‫גופי תקינה בשת"פ עם פרויקטי קוד פתוח‬

‫• גופי התקינה הבינו שהם חייבים‬

‫להתחבר גם לעולם החדש של קוד‬
‫פתוח‬
‫• מאפשר לגוף התקינה להגיע למוצר‬
‫עובד ולא רק מסמך של תקן‬
‫• קוד פתוח שמממש תקן הוא בעל‬
‫פוטנציאל הצלחה להיות פופולרי‬
 ‫סטטוס בתעשייה‬
‫פרויקטי קוד פתוח‬
‫בהקשר ל ‪IOT‬‬
‫‪Open Source Activities in IoT‬‬
 ‫בקרי ‪1 - IOT‬‬

‫• ‪ARDUINO‬‬
‫שילוב של מפרט חומרה ותשתית תוכנה ליישומי ‪IOT‬‬ ‫•‬
‫מגיע עם סביבת פתוח ‪IDE INTEGRATED DEVELOPPMENT‬‬ ‫•‬
‫‪ENVIROUMENT‬‬
‫שפת תכנות ייחודית שנקראת ‪Arduino‬‬ ‫•‬
‫הפוקוס על יישומים לחישה ובקרה של העולם הפיזי שמחובר למחשב‬ ‫•‬
‫קצה‬
‫הקהילה פתחה מוצרים נלווים – כרטיסי חומרה מטרות ספציפיות וגם‬ ‫•‬
‫רובוט מבוסס ארדואינו‬
‫הסביבה אומצה על ידי קבוצות אחרות לפתוח מוצרים אחרים מבוססי‬ ‫•‬
‫ארדואינו‬
‫• ‪GizmoSphere‬‬
‫• פלטפורמת קוד פתוח כללית ליישומי מחשבים משובצים ‪Embedded‬‬
‫• מלווה בתוכנות ‪ ,‬מסמכי תכנון ותיעוד‬
 ‫בקרי ‪2 - IOT‬‬

‫• ‪Tinkerforge‬‬
‫מערכת מבוססת אבני בנין ) כמו לגו ( לבניית מערכות משובצות‬ ‫•‬
‫מחשב‬
‫מיועדת לבקרת מנועים וקריאת חיישנים‬ ‫•‬
‫סביבת תכנות מגוונת ‪, JAVA , PASCAL OBJECT , C# , C++ , C :‬‬ ‫•‬
‫‪RUBY , PYTHON , PHP‬‬
‫חיבוריות‪ :‬בשימוש ב ‪ WIFI \ USB‬ניתן להתחבר ל ‪Windows, Mac‬‬ ‫•‬
‫‪OS, Linux‬‬
‫רישיון‪CERN OHL ( OPEN HARDWARE LICENSE ) :‬‬ ‫•‬
‫• ‪BeagleBoard‬‬
‫מחשב בגודל של כרטיס אשראי שמריץ ‪Android \ Linux‬‬ ‫•‬
‫מתאפיין בצריכת הספק נמוך – מתאים ליישומי ‪IOT‬‬ ‫•‬
‫החומרה והתוכנה – קוד פתוח‬ ‫•‬
‫ניתן לקנות אצל מגוון יצרנים‬ ‫•‬
 ‫מערכות הפעלה ייעודיות ל ‪IOT‬‬
‫• ‪Contiki‬‬
‫מיועדת להתקנים מחוברים )רשת( בהספק נמוך וזיכרון קטן – ספציפית מתאימה להתקנים המחוברים‬ ‫•‬
‫בחיבור אלחוטי בהספק נמוך ברשתות ‪IOT‬‬
‫שימושים‪ :‬תאורת רחוב חכמה ‪ ,‬חישה של רעש בעיר חכמה ‪ ,‬בקרת איכות סביבה ומערכות אתראה‬ ‫•‬
‫למרות המשאבים המוגבלים – תמיכה מלאה בחיבור ‪ , IP‬טעינת תוכנה מרחוק ועוד‬ ‫•‬
‫זמינה על מחשבים משובצים של מגוון ספקים ‪:‬‬ ‫•‬
‫‪Redwire Econotags, Zolertia z1 motes, STMicroelectronics development kits, and Texas‬‬
‫‪Instruments chips and boards‬‬
‫ניתן לשדרג לתמיכה בתשלום‬ ‫•‬
‫• ‪Raspbian‬‬
‫• זה גרסת קוד פתוח של מ"ה שנועדה לרוץ על ‪ Raspberry Pi‬המפורסם ) שהוא מוצר מסחרי (‬
‫• ‪RIOT‬‬
‫• מ"ה בעלת תקורה מינימלית של ‪ (!) 1.5kb‬שנותנת פתרון מספיק להרבה יישומי ‪IOT‬‬
‫• שייכת לקטגוריה של מ"ה קומפקטיות אחרות‪Contiki and TinyOS :‬‬
‫• תומכת במספר ארכיטקטורות חומרה כגון‬
‫‪MSP430, ARM7, Cortex-M0, Cortex-M3, Cortex-M4, and standard x86 PCs‬‬
 ‫פלטפורמות שירות ל ‪IOT‬‬
‫מבוססות קוד פתוח ‪1 -‬‬
‫• ‪Eclipse IoT Project‬‬
‫• מכסה אבני בניין ליישומים ‪ ,‬פרוטוקולים ל ‪ IOT‬כגון‪MQTT CoAP, OMA- :‬‬
‫‪DM and OMA LWM2M‬‬
‫• שפת תכנות ייעודית בשם ‪LUA‬‬
‫• ‪Kinoma‬‬
‫• קבוצה שמפתחת חומרה תוכנה ופלטפורמת שירותים כסביבה שלמה‬
‫• בחסות של חברה מסחרית‪MARVELL :‬‬
‫• תתי מערכות בסביבה‬
‫• ‪ - Kimona Create‬קיט לבנית אבי טיפוס של החומרה‬
‫• ‪ - Kimona Studio‬סביבת פתוח לתוכנה שרצה על פלטפורמת השירותים‬
‫• ‪ - Kimona Connect‬אפליקציה חינמית לסמארטפון ‪ android or ios‬לחיבור‬
‫להתקני ‪ IOT‬דרך הפלטפורמה ) בענן (‬
 ‫פלטפורמות שירות ל ‪IOT‬‬
‫מבוססות קוד פתוח ‪2 -‬‬
‫• ‪OneM2M the Linux Foundation and Eclipse‬‬
‫• יישום של הסטנדרט בפלטפורמת שירותים שמתאימה לוורטיקליים שונים‬
‫• בפרויקט שותפים מספר גופים‬
‫‪Linux Foundation (IoTDM), Eclipse (oM2M) and OCEAN‬‬
‫• )‪Open Interconnect Consortium (OIC‬‬
‫• המטרה של ‪ QIC‬לאפשר לייצרני התקנים ל ‪ IOT‬לפתח התקן שמתאים‬
‫להרבה סביבות‬
‫• לתמוך במגוון מערכות הפעלה‪Android IOS WINDOWS LINUX TIZEN :‬‬
‫• פותח גם שער ‪ G/W‬לגישור בין מערכות מבוססות ‪ QIC‬ל ‪ONEM2M‬‬
 ‫פלטפורמות שירות ל ‪IOT‬‬
‫מבוססות קוד פתוח ‪3 -‬‬
‫• ‪IT6.eu, OpenIoT, and IoTSyS‬‬
‫פרויקט במימון האיחוד האירופאי‬ ‫•‬
‫מפתח פלטפורמה למימוש ‪sensing as a service‬‬ ‫•‬
‫‪ IOTSYS‬מממש סט של פרוטוקולים לחיבור להתקני ‪IOT‬‬ ‫•‬
‫דוגמאות‪:‬‬ ‫•‬
‫‪IPv6, oBIX, 6LoWPAN, Constrained Application Protocol and Efficient XML Interchange‬‬
‫• ‪DeviceHive‬‬
‫• פלטפורמת ‪ WEB‬לפיתוח מהיר של חיבור בין אפליקציות להתקנים מרוחקים‬
‫• הטכנולוגיה מבוססת סטנדרטים של עולם האינטרנט ‪ WEB‬ומאפשרת חיבור קריאת נתונים ובקרה‬
‫של התקנים‬
‫• סביבת פתוח – האתר מציע מגוון פרויקטי יחוס שניתן להוריד ולהשתמש כבסיס לפרויקט חדש‪ ,‬וזה‬
‫כולל סביבת סימולציה לפרויקטים השונים‬
‫• ‪IoT Toolkit‬‬
‫• סביבה ליצירת פרויקטי ‪IOT‬‬
‫• תמיכה בפרוטוקולים‪HTTP/ REST, CoAP, and MQTT protocols :‬‬
‫• תמיכה בהמרה בין פרוטוקולים על ידי מגשר עם יכולת ניהול טבלת מצבים‬
 ‫סיכום עולם‬
‫הסטנדרטים מול‬ ‫• ‪ IOT‬מיושם כסביבה מורכבת והטרוגנית‬
‫פרויקטי קוד‬ ‫זה גרם ליצירת הרבה גופי תקינה שחופפים וגם מתמקדים‬ ‫•‬
‫פתוח לסביבת‬ ‫בנושאים שונים‬
‫ההתפתחות של עולם ה ‪ IOT‬מצריכה סביבת תקנים‬
‫‪IOT‬‬ ‫שמתפתחת מהר יותר‬
‫•‬

‫פרויקטי קוד פתוח מהווים פתרון נוח להתפתחות מהירה‬ ‫•‬

‫מסתבר שהשילוב של סטנדרטים מובילים עם פרויקטי קוד‬ ‫•‬
‫פתוח מהווה פתרון אופטימלי ליישום של פרויקטי ‪IOT‬‬
 ‫• התפתחות תעשיית הסלולר לכיוון‬
‫עולם ה ‪IOT‬‬
‫סיכום שיעור ‪11‬‬ ‫• התאמת ממשקים של דור ‪LTE-M : 4‬‬
‫• מעבר לרשתות מבוססות תוכנה וחומרה‬
‫סטנדרטית בתצורת ענן ווירטואלי – ‪NFV.SDN‬‬
‫• דור ‪ : 5‬מיועד להיות הפתרון האולטימטיבי לעולם‬
‫ה ‪ IOT‬עם מגוון הדרישות והשונות שבו‬
‫• פלטפורמות ‪ IOT‬כשירות ענן‬
‫• מגיעה מסוגי שחקנים שונים ‪ :‬ענן ‪ ,‬תוכנה ‪IT ,‬‬
‫ושחקנים שמתמחים בפתרונות לעולם ה ‪IOT‬‬
‫• פתרונות טכנולוגים לטיפול ב ‪fast data‬‬
‫• מפת דרכים לשילוב תשתיות אפשרי‬
‫• גופי תקינה ופרויקטים של קוד פתוח‬
‫• הכרחיים להשגת תאימות בין יצרנים שונים‬
‫• מאפשרים סביבת פתוח עם יכולת פתוח מהירה‬
 ‫תודה‬
Shlomo.wolfman@outlook.com