‫יש את סט המגבלות הדמוקרטי –‬

‫שם יש קושי כפול כי תמיד בכל סיטואציה שבה נבדוק מה קורה לערך חוקתי כשהוא נפגש עם עיקרון שלטון‬
‫הרוב הוא מתנגש‪ .‬רק בהקשר חופש הביטוי הקושי כפול כי הרעיון המרכזי ממנו יצאנו הוא ריבונות‬
‫האלקטרוט שהתיאוריה הדמקורטית של חופש הביטוי שחברי הקהילה צריכים את השיח הציבורי כדי לממש‬
‫את הריבונות שלנם‪ ,‬וכעת פוגעים בריבונות שלהם כדי לממש את עקרון חופש הביטוי‪.‬‬
‫המציאות היא שהשיח הצביורי מכיל ומקדים את אותם רעיונות של מי שיש לו כסף‪ ,‬יכול להלוות כסף או לארגן‬
‫מוצר שיהיה מי שישקיע בו כסף‪ .‬זו הדרך הכי בסיסית לראות איך השוק סוגר על השיח הציבורי שהוא לא‬
‫מכיל את כל מה שראוי להיאמר אלא כל מי שיש לו ספונסר‪...‬‬
‫פס"ד ויקי שירן (פעילה מיליטנטית מזרחית) נגד רשות השידור על הסדרה עמוד האש שם שמגר פעם‬
‫ראשונה רומז – חופש הביטוי אינו רק החופש מפני צנזורה אלא חוםש הגישה למנועים של דעת הקהל‪ .‬הוא‬
‫דחה את העתירה אך נתן את דעתו‪.‬‬
‫בפס"ד שלמה כהן נגד לשכת עורכי הדין – שלמה כהן איש אופזיציה בלשכת עו"ד‪ ,‬ביקש לפרסם טקסט‬
‫בביטאון‪ ,‬שמגר מבסס מה שהתחיל לבנות בפס"ד ויקי שירן והוא אומר שחופש הגישה או זכות הגישה‬
‫לאמצעי התקשורת היא חלק מהרעיון החוקתי של חופש הביטוי – פסקה ‪ .10‬שמגר מדבר על זכות הגישה‬
‫לפלטפורמה האפקטיבית‪ .‬בפסקה ‪ 11‬הוא אומר קיימת זכות גישה לאמצעי התקשורת שעיקרון חופש הביטוי‬
‫מצדד בשוק הרעיונות‪ .‬שמגר אומר שאם בעלי השליטה באמצעי התקשורת יסרבו (הוא מתרחק מסוגיית‬
‫עו"ד) לשקף רעיונות נוספים‪ ,‬תמונת הרעיונות עלולה להתעוות ושוק הרעיונות יהפוך לרעיון הבלעדי‪ .‬אחידות‬
‫רעיונות טוטאלית – זה מסוכן לדמוקרטיה‪ ,‬רחוק ממנה‪.‬‬
‫ההיבט הציבורי מניע את זכות הגישה לאמצעי התקשורת הוא ההצדקה לזכות הזאת‪ .‬את זכות הגישה ניתן‬
‫לבסס רק על התיאוריה הדמקורטית כי לא נשענת על היחיד לדבר אלא על הקוקלטיב לשמוע – זכות הכלל‬
‫שתישמר חירות הביטוי באמצעי התקשורת וישפעלו בדרך שיהיה בה כדי לקיים זכות זו‪.‬‬
‫פסקה ‪ – 12‬הסכנה של שוק הרעיונות נובעת מריכוזיות בשליטה באמצעי התקשורת כשהמשמעות היא‬
‫הגבלות הנובעות מכך והגיוון בשליטה יסייע לקיום שוק רעיונות חופשי‪.‬‬
‫השוק החופשי יכול להיכשל‪ ,‬כשל שוק חוקתי – כשבו חוג מסויים של בעלי שליטה מעצבים את שוק הרעיונות‪.‬‬
‫והוא קובע שאצלנו בשוק התקשורת יש כשל שוק חוקתי‪.‬‬
‫שמצגר קובע שאנחנו לא רוצים שוק רעיונות מונילי‪ ,‬את כך שאמורה להיות זכות גישה ושבמציאות זכות‬
‫הגישה עשויה להיות מוגבלת בגלל שוק ריכוזי במיוחד‪ .‬לזה נוסיף קומה רביעית עליה מדבר פיס במאמר אחר‬
‫– שהבעיה האמיתית אינה כשל שוק אלא עצם העובדה שמדובר בשוק‪ .‬כלומר גם אם השוק יהיה משוכלל‬
‫לחלוטין ללא מחסומי כניסה וכו‪ .‬שרק באופן רנדומלי ולא ממצה המרקט ספיצ' משקף את הדמוקרטיט ספיצ'‪.‬‬
‫המעגל של שוק הרעיונות אינו מקיף את הדיבור הדמוקרטי‪ .‬למה? כי יש סוגים מסויימים של ביטוי שאינם‬
‫עולים בקנה אחד עם האינטרס הכלכלי שמכתיב שוק באשר הוא שוק‪.‬‬
‫המגבלה השלישית שנדבר עליה – טכנולוגיה‪/‬הפלטפורמה‪/‬המדיום‬
‫המדיום מתחלף והמגבלה נשארת‪.‬‬
‫מילן קונדרה כתב ספר על אל‪-‬מוות – מדע הדימוי חזק מהמציאות וחדלה להיות מה שנהייתה סבתי וידעה‬
‫הכל מניסיון אישי כיצד הלחם נאפה איך הבית נבנה‪ ,‬החזיר נשחט‪ ,‬הייתה לה שליטה אישית על המציאות‬
‫ואיש לא היה יכול לשטות בה שהחקלאות משגשגת כשלאנשים בבית אין מה לאכול‪ .‬השכן הפריזאי שלי‬
‫לעומת זאת מבלה את זמנו במשרד ‪ 8‬שעות‪ ,‬אח"כ נכנס למכוניתו‪ ,‬נוהג הביתה‪ ,‬רואה טלוויזיה והקריין מודיע‬
‫שרוב הצרפתים בחרו בסדר שארצם הכי בטוחה באירופה והוא מתמוגג בהנאה ולא יודע שברחוב שלו‬
‫מבוצעים ‪ 3‬מעשי רצח ו‪ 2-‬מעשי גניבה‪.‬‬
‫זו הדרך של קונרה שדימוי המציאות שעוברות דרך הפלטפורמות רחוק לפעמים מאדו מהמציאות עצמה‪.‬‬
‫כשקולינס וסקובר מדברים על זה במאמר‪ ,‬הם אומרים שהלטוויזיה לקחה לעצמה מונפול על השיח הציבורי‪.‬‬
‫הם אורמים הדבר הזה שדרכו מבינים ולומדים את המציאות‪ ,‬אידאולוגיית העל שלו היא דבר שממוקד‬
‫בתמונה‪ ,‬בדימוי‪ ,‬שהתמונה היא השולטת על המסר ושהיכולת של המכשיר הזה באופן שהוא מעביר לנו את‬
 ‫המציאות לתת לנו את ההאשליה שזו המציאות לא דומה לשום מדיה אחרת שלא הייתה קודם‪ .‬זה חשוב‬
‫מאוד‪ ,‬תמיד מחליפים מדיה (דפוס‪ ,‬ספר‪ ,‬עיתון)‪ ,‬אבל יש משהו במדיום הזה‪ ,‬האופי הדימויי של‪ ,‬היכולת שלו‬
‫לתת לנו אשליה שאנחנו רואים מציאות וההשתלטות שלו על האופן שרואים את המציאות זה חסר תקדים‪.‬‬
‫הם דיברו על שוק הפרסומות בטלוויזיה ‪ 23‬מיליארד דולר בשנה‪ .‬כיום בארה"ב בלבד זה ‪ 79‬מיליארד דולר‬
‫בשנה‪.‬‬
‫יכולת הכלי הזה‪ ,‬הטלוויזיה‪ ,‬באה לידי ביטוי טוב במיוחד בטלוויזיה‪ .‬שאידאולוגיית העל של הטלווויזיה זה‬
‫בידור בגלל הצורך להאיץ את האופן שמסר מועבר‪ ,‬המיקוד בתמונה‪.‬‬
‫הן אומרים הכלי הזה שהתשלט על השיח הציבורי‪ .‬הם אומרים שהצעצוע האהוב עלינו מייצר רצף בלתי נגמר‬
‫ונשלט של בידור‪.‬‬
‫הם אומרים הניו‪-‬מדיה‪ ,‬הטלווזיה שמשמחררת דחפים בלתי נשלטים של בידור לכאורה חופש הביטוי במובנו‬
‫האנטי צנזוריאלי אמור להגן על פארק השעשועים המטורף הזה‪ .‬בהתאם לכך יש להגביל כל ניסיון שלטוני‬
‫לצנזורה‪ ,‬גם כשזה נוגע לשימוש המסחרי במדיה אלקטרונית‪ .‬כלומר אומרים שהתיקון הראשון חייב להמשיך‬
‫– לאסור צנזחורה על אמצעי תקשורת‪ ,‬גם ממוסחרים‪ .‬מצד אחד מחוביים לבלום את הצנזור‬
‫אבל מהצד השני אם לא נכניס צנזור‪ ,‬נביא טרווילזציה‪ ,‬נגרום לקריסה של המטרה הבסיסית של התיקון‬
‫הראשון לחוקה‪ .‬ההגנה על חופש הביטוי הופכת לעריצות של חופש הביטוי‪ ,‬או במילים אחרות החירות של‬
‫חופש הביטוי קורסת על התיקון‪ .‬כלומר או פארק שעועים זול נטול דברים רלוונטים לשיח‪ ,‬מציאות ואם כן‬
‫מזמינים את הצנזור זה כביכול רודנות‪ .‬זה מסגור אחר – הם אומרים הפלטפורמה‪ ,‬הבמה שעליה מונח השיח‬
‫הצביורי היא כזאת הנושאת פנים לטרוויאלי‪ ,‬לשטחי‪ ,‬לבידורי‪ ,‬לתפל‪ ,‬לרכילותי‪ ,‬אם לא תתערבו בשדה שיח‬
‫הצביורי תטבעו בתכוניות ריאלטי‪ ,‬אבל אם תזימנו רגולטור תדרדרו לאותה רדונות שממנו אתם רוצים לברוח‪.‬‬

‫ג'רי מנדר – שכתב את ארבעת הטיעונים להסרת הטלוויזיה ‪ -‬ישנם גורמים טכנולוגים רבים הקושרים קשר‬
‫להגביל את מה שהמדיום הטלוויזוני שיכול להעביר‪ ,‬יש מדיע שיכול לעבור‪ ,‬אבל רק אחרי שעוצב מחדש ונארז‬
‫כראוי כך שנעשה רזה ומשעמם משהיה‪ .‬כלומר אומר שהמדיום לא יעביר את על המידע שצריך או שראוי‬
‫שיהיה‪.‬‬
‫הטלוויזיה‪ ,‬המדיה הדיגטלית וכו' זה הולך להישאר‪ ,‬לא ניפטר מהאירועים האלה אבל הדיון בזה יכול לחדד‬
‫תבונות איפה הבעיה וכיצד ניתן להתמודד עם המפגש של הרעיון התיארוטי של ‪ RPD‬עם המציאות‪ ,‬אז דיברנו‬
‫על המפגש עם השוק ועכשיו עם הפלטפורמה‪.‬‬
‫האלמנט הראשון שצריך לתת עליו את הדעת כשמדברים על ההתנגשות בין המדיום לשיח הצביורי זה‬
‫פרמטר הזמן‪ .‬הצורך לכוון כל מידע לזמן מוגבל הוא אינהרנטי למדיום הזה‪.‬‬
‫מה שיותר מעניין זה הקריטריונים לקיצור הזה‪ ,‬הטענה היא שההטייה של מספרי העריכה הוא לטובת‬
‫הבנאליה ונגד הדיוק‪ ,‬לטובת הטריוואלי ונגד העמוק‪ ,‬לטוב הכותרת ונגד ההקשר‪.‬‬
‫קולינס וסקובר מדברים על זה האורך של הסאונדבייט יורד עם השנים‪.‬‬
‫אותה דיאטה מהירה קצבית‪ ,‬זה לא רק שהכל יורת מהיר‪ ,‬מה שנשאר בחוץ זה מה שבעל יותר תובנות‬
‫אינלקטואליות וכו‪.‬‬
‫יש סוצילוג צרפתי בשם פייר (בורדיה?) שכתב ספר על קללת הטלוויזיה‪ ,‬זה בעצם תמליל הרצאה וכבר‬
‫בהקדמה אומר שהוא מאמין שהטלוויזיה מעמידה בסכנה גדולה את החיים הפוליטים והדמוקרטיה‪.‬‬
‫ס‪.‬יזהר באותו זמן כתב מאמר בהארץ ב‪ – 1996-‬אל תלכו לטלוויזיה‪ .‬הוא מדבר על צנזורה על כך שיש‬
‫מגבלת זמן שכופה אילוצים על השיח שאין סיכוי רב להצליח לומר משהו‪.‬‬
‫הדבר הנוסף מעבר למגבלת הזמן‪.‬‬
‫יש דברים שאף מדיום אחר לא יכולה להעביר (למשל בספורט) וזה מה שמייצר אשליה‪ ,‬אפקט המציאות‪.‬‬
‫לשמל ברודיה בא בטענה חריפה איך המדיה הצרפתית מציירת את הפרברים שזה תכלס מהגרים וטענתו‬
 ‫שהסיקור של הפשע‪ ,‬מהומות‪ ,‬כי ככה מסקרים פרברים ויש אליה שאנחנו מקבלים מציאות היא יותר חמורה‬
‫מאשר הידיעה שאנחנו לא מקבלים מציאות‪.‬‬
‫הבעיה באשליה שהיא אשליה בלבד‪.‬‬
‫אז תקלה ראשונה היא מגבלת הזמן והכרח הקיצור‪.‬‬
‫התקלה השנייה – שניתן לנתק את הקול מתמונה‪ .‬למה זה קריטי?‬
‫היכולת לייצר הרבה יותר רגש על חשבון המידע‬ ‫‪.1‬‬
‫היכולת לנתק בין קול לתמונה מייצרים מציאות משל עצמה‪ ,‬מציאות אחרת‪ ,‬הטלוויזיה בקלות יכולה‬ ‫‪.2‬‬
‫לתלוש את הקול והתמונה את שניהם מההקשר‬
‫הדוגמה שקולינס וסקובר נותן – תמונן של גורג בוש האבא במערכת הבחירות של ‪ 1988‬וזה היה אחרי שתי‬
‫קדנציות שהוא היה סגנו של הנשיא הכי פוטוגני שהיה עד אז‪ .‬האימג' של בוש במפעל דגלים ה]ך למטפרה‬
‫קיצונית במיוחד של הצורך של הטלוויזיה לשאוב כל אימג' כזה גם אם זה מרוקן מתוכן‪ .‬האימג' מתקבע‪ ,‬הוא‬
‫מקבע תודעה‪.‬‬
‫פרמטר נוסף שרלוונטי – רזולציית התמונה‪/‬רזולציית המידע‪ .‬הדקדוק הפנימי של התמונה‪ /‬של הפריים‪.‬‬
‫הטלוויזיה לעולם תעדיף את הגדול על הקטן‪ ,‬את הפשוט על הסבוך‪.‬‬
‫החיפוש יהיה אז תמיד אחרי התמונה היורת קיצונית וחד ממדית גם זה חותר תחת היכולת להבין מציאות‬
‫רוויות נויאנסים‪.‬‬
‫שלושת הדברים מתכנסים לאותה תובנה שהמציאות מתווכת במדיום הזה באופן חלקי והיא לא מקרית‬
‫ומונעת מאיתנו הבנה של תהליך‪ ,‬של התמונה הגדולה‪ .‬אנחנו לא עסוקים בלתווך לעצמנו תהליכים כי זה‬
‫המדיופ מתווך לנו את המציאות וגם בגלל ההקשרים הכלכליים שדיברנו עליהם‪ ,‬את התהליך שהוא לא אירוע‬
‫המדיום לא יכול להעביר ואת הניואנסים פרטי הפרטים אין סיכוי שנוכל להעביר דרך המדיום הזה‪.‬‬
‫במקום שבו הדברים קורים מול העיניים – זה המקומות שהמדיום מצליח – למשל הקריסה של הגוש המזרח‬
‫אירופאי‪ ,‬מלחמת ויטנאם‪.‬‬
‫חשוב שניקח את העובדה שאנחנו מתמודדים עם מתח עליו קולינס וסקובר מוסיפים את הדיון בחולייה של‬
‫הטלוויזיה – המתח בין העולם של הצנזורה הברוטאלית והניסיום לטשטשט תודעה ולמעוך חירויות לעולם של‬
‫האקסלי שמחלקים לאזרחים סמים שעושים תחושה טובה‪ .‬קולינס אומרים שהסיוט ההאקסליני‪ ,‬שבעולם אחד‬
‫תמש בכוחו כדי לדרוך על חירויות הביטוי שלנו וכו' ובעולם השני שולט המדיום הזה‪,‬‬ ‫השלטון מש‬
‫הטלוויזיה‪ ,‬עולם בו אין צורךל במצנזורה כי ממילא שוקעים בהוויה שכולה טרוויה ובידור זול וטמטום החושים‬
‫שלנו‪.‬‬