‫שבת ‪ 19‬מרץ ‪2022‬‬

‫שיעור ‪4‬‬
‫המאה ה‪17-‬‬
‫הובס תמך בעמדת המלך במלחמת האזרחים שהתחוללה באותן השנים באנגליה‪.‬‬
‫הובס‪ ,‬בגלותו בצרפת‪ ,‬עוסק במחקר על מחשבה פוליטית (לצד מחקרים אחרים‬
‫שקיים בתוך הקהילה המדעית לצד מדענים נוספים מהמהפכה המדעית)‪ .‬הוא כותב‬
‫‪ 3‬מאסות‪ ,‬שכל אחת מהן עוסקת בתחום אחר‪ :‬האדם‪ ,‬החומר והחברה‪ .‬ביחד‪ ,‬כלל‬
‫הספרים אמורים לעשות סדר‪ ,‬ולהתכתב עם הסדר העולמי החדש המתהווה‪ .‬הוא‬
‫החל להסביר את התופעות באמצעות המדע ולא באמצעות אלוהים (זוהי התפתחות‬
‫של רעיון החילוניות)‪ .‬כשהוא כותב על החברה מתוך מחשבה פוליטית‪ ,‬הוא מנסח את‬
‫ספרו "הלוויתן"‪ .‬הוא נכתב על רקע מלחמות האזרחים באנגליה‪.‬‬
‫הובס מסביר את המלחמות ואת המהפכה האנגלית זה שהעם לא מכיר את עקרונות‬
‫החיים הפוליטיים הנכונים‪ .‬העם מקבל את קרומוול כשליט כי הוא לא מכיר את‬
‫הפוליטיקה כפי שהיא אמורה להיות‪ ,‬ולכן הציבור מושפע מרטוריקה ומהדברים הלא‬
‫נכונים‪ .‬הובס אומר שהפוליטיקה היא בראש ובראשונה ציות‪ .‬הוא מספר לקהל‬
‫הקוראים מהי פוליטיקה‪ ,‬מהו הריבון‪ ,‬למה הוא קיים ולמה הוא חייב להמשיך‬
‫להתקיים‪ ,‬ולמה אסור למרוד בו‪.‬‬
‫ב"לוויתן" יש מספר עקרונות מנחים‪:‬‬
‫‪ .1‬אוניברסליות‪ ,‬שכן הוא טוב בכל מקום ובכל זמן‪.‬‬
‫‪ .2‬כמו כן‪ ,‬מרכיב האוניברסליות הוא טבע האדם‪.‬‬
‫טבע האדם הוא כל דבר שהוא לא ייחודי ופרטיקולרי לכל אדם‪ ,‬והוא כל דבר‬
‫שמשותף לכל אדם בכל מקום ובכל זמן‪ :‬תאווה מכוח ופחד ממוות‪ .‬אם כן‪ ,‬מכיוון‬
‫שזהו טבע האדם‪ ,‬השלטון הנכון על מנת להתמודד על טבע זה (שכן לאור מצב הטבע‬
‫וללא שלטון מנחה‪ ,‬תיווצר אנרכיה)‪ ,‬מבוסס על פוליטיקה ומסירת כל כוחם לאדם‬
‫אחד‪ ,‬שיוכל לצמצם את כל הרצונות שלהם לכדי רצון אחד‪ .‬זוהי למעשה האמנה‬
‫החברתית שעומדת בבסיס החיים הפוליטיים‪ .‬כל אחד מוותר על החופש המוחלט ועל‬
‫הכוח לעשות מה שהוא רוצה‪ ,‬ומוסר אותו לריבון אחד‪ .‬בתמורה‪ ,‬אותו ריבון שומר‬
‫עלינו מפני איומים מבחוץ ומפני פגיעות מבפנים‪ .‬זוהי אחדות ממשית בתוך ריבון‬
‫אחד‪.‬‬
‫הריבון הוא מי שמחזיק את החופש שלנו ואחראי על שמירת הביטחון שלנו‪ .‬הריבון‬
‫הוא תוצאה של ההסכמה החברתית שלנו‪ .‬הריבון הוא לא שליח האל‪ .‬המלך הוא‬
‫לגיטימי שכן הוא הבחירה של כולנו יחדיו למישהו יחיד שיגן עלינו ועל כן עלינו לציית‬
‫לו‪ .‬אם לא נציית לו‪ ,‬הרי שאין אנו מבינים נכון את הפוליטיקה וזה יוביל לאנרכיה‬
‫ול"מלחמת כל בכל"‪ .‬על פי הובס‪ ,‬בונים מדינה פוליטית כדי לשרוד‪.‬‬
 ‫שבת ‪ 19‬מרץ ‪2022‬‬

‫מרכיבי הסדר העולמי לפי הובס‬

‫על רקע מלחמות דת‪ ,‬מלחמות אזרחות‪ ,‬מהפכות מדעיות‪ ,‬מהפכות חקלאיות‪ ,‬צומח‬
‫הסבר חדש לסדר הפוליטי‪ .‬הסדר אמנם לא משתנה עדיין בשלב זה‪ ,‬אך ההסבר‪ -‬כן‪.‬‬
‫הסדר הפוליטי הנכון מתבסס כעת על הריבונות‪ ,‬ורעיון הריבונות מייצגת כוח‬
‫אבסולוטי‪ ,‬שלם‪ ,‬סופי וטריטוריה מסוימת (היא לא יכולה להיות מחולקת או‬
‫משותף‪ ,‬וכולו מרוכז ברצונו של הריבון היחיד)‪.‬‬
‫השאלה שמתעוררת‪ ,‬אפוא‪ ,‬היא‪ :‬מי יגן על האזרחים מפני הריבון?‬

‫ג'ון לוק (‪ )1632-1704‬חי באותה תקופה של הובס‪ ,‬ועם עליית צ'ארלס השני לשלטון‬
‫באנגליה‪ ,‬הוא עובר לחיות בצרפת‪ .‬לוק רצה להסביר לציבור מהו שלטון מדיני‪ ,‬כיצד‬
‫ניתן להבינו‪ ,‬להצדיקו ולהסבירו‪ .‬גם לוק בחן את טבע האדם ומצב הטבע (בדומה‬
‫להובס)‪ ,‬מה מותר לעשות ומה אסור לעשות‪ .‬לוק כתב את "על הממשל המדיני" והוא‬
‫ניסה להסביר כיצד נכון לחיות‪.‬‬

‫קעקוע סדר הירושה על פי לוק‬

 ‫שבת ‪ 19‬מרץ ‪2022‬‬

‫כשלוק מפשיט את כל המאפיינים הפרטיקולריים והייחודיים של האדם בכדי לזקק‬

‫את "טבע האדם" שלו‪ ,‬הוא לא מוצא אדם שכל מה שמעניין אותו זה לשרוד‪ ,‬אלא‬
‫אדם שיש לו שכל‪ ,‬מתבונן על המציאות ומבין כיצד נכון לחיות‪ .‬המצב הוא בסה"כ‬
‫בסדר בהסתכלותו‪ .‬האדם חופשי לעשות כל מה שירצה בחברה על פי החוק הטבעי‪,‬‬
‫וזהו מצב של שוויון (וכולם נולדו שווים על פי לוק)‪ .‬הזכות לשפוט ולהעניש את חברו‪,‬‬
‫שכן זכות זו ניתנה לו על פי מצב הטבע‪.‬‬

‫הזכות לענוש על פי לוק‬

‫אם כולם שווים‪ ,‬ולכולם יש את הזכות להעניש‪ ,‬אז יש ניגוד עניינים שנוצר; אם האדם‬
‫השופט הוא צד בעניין‪ ,‬נוצר ניגוד אינטרסים‪.‬‬

‫ניגוד עניינים על פי לוק‬

‫זו אחת בעיות העיקריות במצב הטבע (עניין השפיטה)‪ ,‬ורק בגלל כך ייעד האל ממשל‬
‫בני אדם (מעבר ממצב הטבע למצב פוליטי) וזאת למנוע משוא פנים ואלימות‪.‬‬
‫הפתרון של לוק הוא "שלטון החוק"‪:‬‬
 ‫שבת ‪ 19‬מרץ ‪2022‬‬

‫הפתרון של לוק‪ :‬שלטון החוק‬

‫לוק מעמיד את החוק מעל כולם באופן שווה‪ .‬כולם כפופים לחוק‪ ,‬כולל השליטים‪.‬‬
‫החירות כזכות הבסיסית ביותר‪ -‬לוק מעמיד את החירות כזכות הבסיסית ביותר של‬
‫האדם הפרטי‪ .‬גם עם המעבר ממצב הטבע למצב הפוליטי‪ ,‬האדם לא יכול לוותר על‬
‫החופש שלו מבחינתו‪ ,‬שכן זו הזכות הבסיסית ביותר‪ .‬יתרה מכך‪ :‬מהות שלטון‬
‫הפוליטי היא לשמור על החופש של האדם הפרטי‪ .‬לאור כך‪ ,‬רעיונו של הובס של‬
‫"ריבון כל יכול" שיש לציית לו תמיד הוא לא רעיון טוב‪ ,‬שכן השליט מפקיע את‬
‫החופש מהנתינים שלו‪ .‬אי לכך‪ ,‬הובס נתפס כ"אבי התפיסה הליברלית" במידה רבה‪.‬‬

‫הזכות לקניין‪ -‬מבחינת לוק‪ ,‬האדם הוא חופשי‪ ,‬והוא הבעלים של הגוף שלו‪ ,‬והוא‬
‫יכול להשתמש בגופו בצורה חופשית‪ ,‬ורק לו יש זכות על גופו ועל עמל כפיו‪.‬‬
 ‫שבת ‪ 19‬מרץ ‪2022‬‬

‫הכרעת הרוב‪ -‬נסמך על עקרון השוויון שכל האנשים נולדו שווים‪;.‬‬

‫עקרון הכרעת הרוב על פי לוק‬

‫מבחינת לוק‪ ,‬הקניין הוא חיים‪ ,‬חירות ורכוש‪ .‬האמנה החברתית מתבססת על‬
‫מסירת זכות השיפוט לכלל העדה‪ ,‬לחוקק חוקים ולשפוט משפט צדק כללי‪ .‬לוק‬
‫מציג את שלטון החוק הכללי שכולם כפופים אליו‪ .‬כולם נולדו שווים‪ ,‬ולכן הכרעת‬
‫הרוב היא זו שצריכה לכוון את פעילותה של העדה‪ .‬הקניין נמצא בבסיס הסדר‬
‫הפוליטי החברתי‪ ,‬ותפקידה של המדינה להגן על הקניין‪ .‬הסדר הפוליטי הזה‬
‫מקעקע את רעיון הירושה‪ ,‬העבדות והצמיתות‪ ,‬מאפשר לאדם להשכיר את גופו‪ .‬הוא‬
‫מעלה את ערך העבודה על נס‪ ,‬הערך הבורגני‪-‬קפיטליסטי של ייצור ורווח כערך דתי‪.‬‬

‫המאה ה‪18-‬‬
‫בצרפת‪ ,‬אנו עדים למאבק בין חדש לבין ישן‪ .‬עד לאותה הנקודה‪ ,‬האצילים והכנסייה‬
‫היו בבעלות האדמות‪ .‬הם מחזיקים בכל הזכויות האזרחיות של השלטון‪ ,‬בזכויות‬
‫היתר‪ ,‬חיים מהמיסים שמשלמים הנתינים והגילדות שבערים‪ .‬הסוחרים‬
‫והקפיטליסטים מניעים תהליך של פיתוח תעשייה; הם צריכים סחורות לצורך‬
‫המסחר‪ ,‬מעודדים פיתוח תעשייה מקומית בכל רחבי צרפת‪ .‬המכונות נכנסות לתמונה‬
‫בשני תחומים עיקריים‪ :‬הטקסטיל והדפוס‪.‬‬
‫חלה התקדמות בפיתוח הדרכים (התקשורת והמסחר בתוך המרחב הצרפתי)‪ .‬על אף‬
‫השינויים הללו‪ ,‬הסדר הקיים ממשיך להתקיים‪ .‬רק בסוף המאה ה‪ 18-‬הוא הסתיים‪.‬‬
‫צרפת היא מדינה חקלאית וכפרית‪ ,‬מרבית האוכלוסייה ענייה‪ ,‬יש מחסור במזון‬
‫ובסחורה‪.‬‬
‫מהנדסי כבישים וכבישים‪ ,‬וכן ארגון המהנדסים (כחלק מהגילדות) הם אלו שיצרו‬
‫את המדינה‪ .‬אנו רואים במרחב הצרפתי כיצד אותם אנשים מקדמים ומובילים בניית‬
‫תשתיות בכל רחבי צרפת‪ ,‬ומחברים חלקים רבים ממנה אלו לאלו‪ .‬העיר בירה‬
‫מתפתחת‪ ,‬ויוצאים ממנה כבישים לכל עבר‪ ,‬וזה ביטוי מרכזי לצמיחת השלטון‬
‫הריכוזי‪ .‬פריסת הכבישים הייתה יותר אסטרטגית מאשר כלכלית‪ .‬כל המרחב‬
‫הצרפתי הולך ומתאחד לאור המסחר החופשי‪-‬פנימי (שמפוקח ע"י השלטון המרכזי)‪.‬‬
 ‫שבת ‪ 19‬מרץ ‪2022‬‬

‫בתחום התעשייה היה קל יותר להתנגד לסדר הישן (סביב תעשיית הדפוס‪ ,‬תעשיית‬
‫הטקסטיל)‪ .‬ההשפעות רעיוניות ופוליטיות רחבות הצטרפו לאתגור הסדר הישן‪.‬‬

‫ניצני המהפכה התעשייתית‬

‫אנו עדים לניצני המהפכה התעשייתית‪ ,‬לצד חידושים טכנולוגיים‪ .‬אנו רואים‬
‫התפתחות של תעשייה קפיטליסטית‪ ,‬שכן יש שאיפה להתייעלות ולהגדלת רווחים‪.‬‬
‫זוהי התפתחות רעיון האופנה‪ ,‬שמניעים צמיחה כלכלית; מייצרים יותר כדי למכור‬
‫יותר; נוצר רצון לצרוך יותר כדי למכור יותר‪.‬‬
‫חברות המסחר הגדולות שמתפתחות לא יכולות להישאר מוגבלות לערי המוצא‬
‫שלהן‪ ,‬והן מחפשות שווקים נוספים‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש צורך במפעלי משנה (כחלק מתהליך‬
‫ההתייעלות) ואלו לאו דווקא נמצאים באותו המקום (גיאוגרפית)‪ .‬לאור הצורך הגובר‬
‫לאסוף מיסים בצורה מקיפה ומדוקדקת (לאור התפתחות התעשייה וההתרחבות‬
‫הגיאוגרפית לכל עבר)‪ ,‬התפתח מנגנון ביורוקרטי מטעם השלטון המרכזי של גביית‬
‫מס כללית וארצית‪ .‬המדינה המודרנית החלה להתגבש על בסיס מנגנון מיסוי זה‪.‬‬

‫הולדתו של המרחב הציבורי‬

‫המרחב הציבורי הבורגני מתפתח‪ ,‬סביב המעמד הבורגני של הסוחרים שהולך וצומח‬
‫ומתחזק מתחילה גם תנועה של חדשות (?)‪ .‬השוק העירוני המקומי מפנה את מקומו‬
‫לירידים גדולים‪ ,‬שהופכים להיות מוקדים של מפגש והחלפה‪ ,‬והופכים גם למוקדים‬
‫פיננסיים‪ ,‬שמפתחים גם את הרעיון של האשראי ושל הערובות‪ .‬כמעט באופן‬
‫סימולטני‪ ,‬בבת אחת‪ ,‬התפתחו והתמסדו רשות הדואר‪ ,‬מסחר המניות והעיתונאות‪.‬‬
‫התנועה בידיעות ובחדשות הלכה יד ביד עם התפתחות המסחר‪ .‬גם הידיעות הפכו‬
‫להיות מוצר שניתן לסחור בו שכן יש לו ביקוש‪ .‬להדפיס ידיעות בעיתון נהיה קל וזול‪.‬‬
‫ניתן להפיק חדשות כל יום ויש מספיק קהל יעד עבור כך (שכן יש יותר ויותר אנשים‬
‫שיודעים קרוא וכתוב)‪ .‬החדשות הפכו להיות מוצר שניתן למכור‪.‬‬
‫הידע והידיעות חיים וקיימים במרחב הציבורי (שהוא לא המרחב השלטוני) שבו‬
‫שולטים הבורגנים‪ .‬הפגיעה בסמכויות ובסדר‪ ,‬דרך התחזקות השליטים‬
‫הטריטוריאליים‪ ,‬פינה גם מקום לצמיחתו של מרחב חדש‪ -‬המרחב הציבורי‪ .‬המיסים‬
‫ששולמו הופרדו לראשונה מההון הפרטי של המלך‪ .‬כעת‪ -‬מתקיימת קופת אוצר של‬
‫המדינה‪ .‬השוק מחליף את משק הבית‪.‬‬

‫מעמד הבורגנים‬
‫האדמיניסטרציה ההולכת וגדלה של השלטון המלוכני‪ ,‬לצד התפתחות מנגנון גביית‬
‫המיסים והתגבשות קופת האוצר‪ ,‬כמו גם הצורך לשלוט בכל המרחב הטריטוריאלי‬
‫יצרה כמות גדולה של אנשים עם מקצועות חופשיים‪ ,‬שמעמד האצולה לא יכול היה‬
‫לספוג עוד פנימה‪ .‬נוצר מעמד חדש‪ -‬המעמד הבורגני‪.‬‬
 ‫שבת ‪ 19‬מרץ ‪2022‬‬

‫המעמד החדש היה גדול מידי מכדי שהשלטון הישן יוכל לספוג אותו פנימה‪ .‬התפתח‬
‫שילוב בין היוזמה הפרטית לבין הרגולציה של השלטון‪.‬‬

‫עידן הנאורות‬
‫על בסיס ההמצאות המדעיות של ניוטון‪ ,‬התפתחה בחברה הפילוסופיה‬
‫הדטרמיניסטית‪ ,‬שיכולה להסביר את העולם כמכונה גדולה שלא זקוקה לאלוהים‬
‫בכדי לפעול‪ .‬אנו יכולים להסביר את האדם‪ ,‬את הטבע ואת החברה באמצעות המדע‪.‬‬
‫האנציקלופדיה של דידרו במידה מסוימת היא הניסיון לרכז את כל הידע שיש בעולם‬
‫למקום אחד‪ .‬היא מייצגת את תקופת הנאורות‪ ,‬ומייצגת את רוח התקופה ששואפת‬
‫להיגיון ולמדע‪ ,‬שמבקרת את הסדר הישן‪ ,‬ואת התפיסה המוסרית שהאדם הוא‬
‫במרכז העולם‪ .‬כמו כן‪ ,‬היא עומדת בבסיס החילוניות‪ :‬ההיגיון מחליף את האמונה‪,‬‬
‫המדע מחליף את המדע‪.‬‬
‫במרחב הפוליטי טרם יש שינוי מהותי (שכן המלוכה ומעמדות האצולה והכנסייה‬
‫עדיין מתקיימים)‪ ,‬אבל היחידה הפוליטית הופכת ליותר ויותר ריכוזית‪ .‬המבנה‬
‫החברתי של היחידה הפוליטית משתנה‪ :‬הבורגנים החדשים מתחזקים‪ ,‬והאצילים‬
‫והגילדות נחלשים‪ .‬המרחב הציבורי מתפתח‪ ,‬הערים גדלות‪ ,‬ויש כוח אדם גדול‬
‫שמתפנה להיות שכירים‪ .‬ההצדקה התיאורטית לקיומו של הסדר משתנה‪ .‬ההצדקה‬
‫הופכת להיות חילונית יותר ומדעית יותר‪ ,‬ויותר רפובליקאית‪ ,‬ולכן גם טומנת בחובה‬
‫את השינויים הקרבים בסדר הפוליטי‪.‬‬

‫סוף עידן היציבות‬

‫אנו עדים כיצד במאה ה‪ 18-‬בצרפת תמה תקופת היציבות‪ .‬המהפכה החקלאית‪,‬‬
‫התעשייתית והתפתחות המדע הובילו לפריצת החיים המעגליים; ישנו גידול במספר‬
‫בני האדם החיים ביבשת‪ ,‬ישנם תהליכי עיור וקפיטליזציה‪ .‬כלכלת השוק היא זו‬
‫שמניעה את כל החידושים‪ .‬על רקע המציאות הזו‪ ,‬קם הוגה נוסף שמציג לנו הסבר‬
‫חדש לסדר הפוליטי‪ :‬ז'אן ז'ק רוסו (‪.)1712-1778‬‬
‫בין כתביו הרבים‪ ,‬הוא כתב גם על האמנה החברתית‪ .‬רוסו מבצע את אותו מבחן‬
‫שעושים הובס ולוק‪ :‬הוא בוחן את מצב הטבע‪ ,‬שממנו הוא גוזר את ההיגיון למעבר‬
‫למצב הפוליטי (המדיני)‪.‬‬
‫רוסו בא וטוען שהעולם מתקדם מבחינה מדעית‪ ,‬אך מבחינה מוסרית הוא‬
‫קטסטרופלי; הקדמה הטכנולוגית והכלכלית לא מובילה את החברה בהכרח למצב‬
‫מוסרי טוב יותר‪ .‬רוסו טוען שבעת המודרנית‪ ,‬התפתח פער בין מי שאנו באמת לבין‬
‫האופן שבו אנו מציגים את עצמנו‪.‬‬
 ‫שבת ‪ 19‬מרץ ‪2022‬‬

‫האמנה החברתית‬
‫המטרה העיקרית של רוסו היא לחפש איזו אמנה חברתית יש לנסח ולחתום עליה על‬
‫מנת לשמר את החופש; התשובה שלו היא שיש לנסח ולחתום על אמנה חברתית‬
‫שהריבון שבה הוא הרצון הכללי‪ .‬החופש של האדם התבוני והרכוש שלו הם תוצאה‬
‫של השותפות (במסגרת האמנה החברתית)‪ .‬בלי האמנה החברתית‪ -‬האדם לא יכול‬
‫לזכות בחופש‪ ,‬ברכוש ובתבונה שלו‪ .‬העם כולו הוא המחוקק‪ .‬רוסו טוען שהאדם יכול‬
‫להישאר חופשי (בניגוד לסתירה של "כיצד אדם יוכל להיוותר חופשי אם יחתום על‬
‫האמנה החברתית‪ ,‬שגוזלת ממנו באופן חלקי את החופש שלו") רק אם יאמץ את‬
‫העמדה ויהיה שותף בגיבוש הרצון הכללי (שכן הוא הריבון)‪ .‬בהסתכלות של רוסו על‬
‫המצב בחברה (בניגוד להסתכלותו של רוסו‪ ,‬שמאמין בעיקרון "הכרעת הרוב")‪ ,‬הוא‬
‫מרגיש שהמיעוט נדרס תחת כובד השלטון‪ ,‬ואין לו ביטוי בהחלטות שמתקבלות‪ .‬רוסו‬
‫אומר שמי שצריך להיות הריבון הוא "הרצון הכללי"‪ .‬מדובר‪ ,‬אפוא‪ ,‬בכלל הרצונות‬
‫של הפרטים באמנה החברתית‪ ,‬במפגש ביניהם‪ ,‬הדיאלוג ביניהם (על כל המחלוקות‬
‫וההתפתחות שלהם) והתוצאה יכולה להיות שונה מכל העמדות של הפרטים; זהו‬
‫"הרצון הכללי"‪ ,‬וכולם יהיו שותפים לקבלת ההחלטה‪ ,‬יביעו את עמדתם‪ ,‬וכולם נטלו‬
‫חלק‪ -‬התוצאה שהתקבלה היא "הרצון הכללי"‪.‬‬
‫אם לכולם יש חלק בתהליך‪ ,‬אז כולם מרגישים שהתוצאה הסופית היא חלק מהם‪,‬‬
‫והם יצייתו (ויהיו חופשיים) על אף שהם באזיקים‪ ,‬וזאת מכיוון שהם מצייתים‬
‫לעצמם‪ .‬אדם פרטי יכול להחזיק ברצון פרטי שנוגד את הרצון הכללי‪ ,‬אבל כריתת‬
‫האמנה החברתית מכפיפה את רצונו מרצונו לרצון הכללי; הריבונות היא ההוצאה‬
‫לפועל של ה"רצון הכללי"‪ ,‬ומכאן היא נוטה לשוויון‪ .‬החוק תמיד כללי ונכון לכולם‪.‬‬
‫אדם בודד לא יכול לבטא תמיד את הרצון הכללי של כולם‪ ,‬והריבון לא יכול להיות‬
‫אדם פרטי‪.‬‬

‫סדר הטיעון של רוסו‬

 ‫שבת ‪ 19‬מרץ ‪2022‬‬

‫מצב פוליטי‬ ‫מצב הטבע‬ ‫טבע האדם‬

‫ויתור על כל הזכויות של האדם‬
‫ולמסור אותם לאדם אחד‬ ‫תאווה לכוח‬
‫אנרכיה‬ ‫הובס‬
‫(ריבון) ושיעשה סדר‪ -‬ציות‬ ‫ופחד ממוות‬
‫נחוץ‪.‬‬
‫עקרון שלטון החוק‪ -‬כולם‬
‫כולם נולדו שווים‬
‫כפופים לו (חשיבות על שמירה‬
‫(בעיה ברובד‬ ‫יפעל על פי‬
‫של קניין‪ ,‬חירות וחיים)‪ -‬זאת‬ ‫לוק‬
‫השפיטה לאור ניגוד‬ ‫השכל הישר‬
‫על פי משפט הצדק (הכרעת‬
‫אינטרסים)‬
‫הרוב)‪.‬‬
‫המצב החברתי הקיים לא‬
‫מוסרי (אי‪-‬שוויון)‪ ,‬ומנציח את‬
‫שני‬
‫הפערים בין עשירים לבין‬
‫אינסטינקטים‬
‫עניים‪ .‬השאיפה‪ -‬ליצור מצב‬
‫האדם אינו מוגדר‪.‬‬ ‫טבועים‬
‫פוליטי מוסרי וצודק המבוסס‬ ‫רוסו‬
‫אין חברה‬ ‫באדם‪:‬‬
‫על תבונה‪ .‬יהיה אפשר להשיג‬
‫הישרדות‬
‫את המצב הרצוי באמצעות‬
‫ורחמים‬
‫אמנה חברתית‪ .‬הריבון‪ -‬הוא‬
‫הרצון הכללי‬

‫המהפכה הצרפתית‬
‫בשנת ‪ 1789‬התאספו האזרחים בפריז וחזרו לנקודה המתמטית כדי ליצור אמנה‬
‫חברתית חדשה‪ .‬הם התאספו וחוקקו חוקה‪ ,‬וזאת כדי להיכנס למצב פוליטי תבוני‬
‫שוויוני‪ ,‬שבו העם הוא הריבון‪ ,‬כולם כפופים לחוק‪ ,‬קיים שוויון זכויות פוליטי‪,‬‬
‫ו"הרצון הכללי" הוא שמגדיר את האינטרס הכללי‪.‬‬
‫חשוב לזכור‪ ,‬שהמהפכה הצרפתית הובילה לשינויים רבים בתחומים מגוונים‬
‫(פוליטיים‪ ,‬חברתיים) והייתה אבן דרך משמעותית בהיסטוריה העולמית‪ .‬זהו היה‬
‫אירוע מתגלגל‪ ,‬שנבע ממשבר כלכלי קשה‪ .‬זאת‪ ,‬לאור אי‪-‬הקשב של המלך ליועציו‬
‫לקיום רפורמות כלכליות‪ .‬המלך דרש מיסים נוספים‪ ,‬אבל המעמד השלישי (בראשות‬
‫הבורגנים) חשב אחרת; הוא תבע שוויון אזרחי וכן חוקה לצרפת‪.‬‬
‫כביטוי לשינוי הסדרי הסמכות ומשמעותו של מושג הריבונות‪ ,‬שוב נדרש של הסדרי‬
‫הסמכות הפוליטיים‪ .‬שוב עומד מושג הריבונות והמדינה ככלי סמלי‪ ,‬רעיוני‪ ,‬פוליטי‬
‫ורטורי לביסוס הסדרי סמכות חדשים‪.‬‬
‫השלטון הישן כמובן התנגד לרעיונות כינון החוקה‪ ,‬אבל הפעם‪ -‬ההמון‪ -‬הוביל‬
‫התנגדות אלימה‪ .‬נפילת הבסטיליה היא סמל לאותו שחרור מהסדר הישן‪ .‬צרפת‬
‫נשטפת בגל של מהומות והתקוממויות ובתווך פועלים הכוחות המהפכניים במסגרת‬
‫אספת המעמדות‪ ,‬וזאת כדי להוביל לשינויים פוליטיים נרחבים‪ .‬בהמשך‪ ,‬מאשררים‬
‫באספת המעמדות את הצהרת זכויות האדם והאזרח‪ ,‬שמעניקה זכויות בסיסיות‬
‫ושוויוניות לכולם‪.‬‬
 ‫שבת ‪ 19‬מרץ ‪2022‬‬

‫הצהרת זכויות האדם והאזרח (‪)1‬‬

‫הצהרת זכויות האדם והאזרח (‪)2‬‬

‫רשימת הזכויות המפורטות ב"הצהרת זכויות האדם והאזרח" מתכתבת עם‬

‫השינויים החברתיים‪ ,‬הכלכליים‪ ,‬הטכנולוגיים והרעיוניים שעברנו עד כה‪ .‬החידושים‬
‫הכלולים בהצהרה זו‪ ,‬ושרלוונטיים עד היום‪ ,‬הם‪:‬‬
‫העם הוא הריבון (ע"פ סעיף ‪;)3‬‬ ‫•‬
‫שלטון החוק (סעיף ‪;)4‬‬ ‫•‬
‫"הרצון הכללי" של רוסו (סעיף ‪;)6‬‬ ‫•‬
‫התנגדות למעצר גוזרת החמרת ענישה (סעיף ‪;)7‬‬ ‫•‬
‫אדם חף מפשע עד שיוכח אחרת (סעיף ‪;)9‬‬ ‫•‬
‫זכויות אסירים (סעיף ‪;)9‬‬ ‫•‬
‫חופש דת (סעיף ‪;)10‬‬ ‫•‬
 ‫שבת ‪ 19‬מרץ ‪2022‬‬

‫חופש הביטוי‪ ,‬והגנה מפני הוצאת דיבה (לשון הרע) (סעיף ‪;)11‬‬ ‫•‬
‫הפעלת כוח צבאי ושיטורי ע"י השלטון‪ -‬המדינה תובעת לעצמה מונופול (בלעדיות)‬ ‫•‬
‫על השליטה הלגיטימית בכוח האלים והמאורגן‪ -‬ואלו נתונים ל"רצון הכללי" של‬
‫העם (סעיף ‪;)12‬‬
‫מנגנון גביית מיסים מהאצולה ומהשלטון (סעיף ‪;)13‬‬ ‫•‬
‫חובת מתן דין‪-‬וחשבון על פעולות ומעשים (סעיף ‪;)14‬‬ ‫•‬
‫עקרון הפרדת רשויות (סעיף ‪;)16‬‬ ‫•‬
‫הזכות לקניין (סעיף ‪.)17‬‬ ‫•‬

‫בשנת אוגוסט ‪ ,1792‬מתקיימת מהפכה נוספת בצרפת‪ ,‬בראשות רובספייר‬

‫והמונטניארדים‪ .‬הם משתלטים על צרפת‪ ,‬מבטלים את המלוכה‪ ,‬מבטלים את מעמד‬
‫האצולה מוציאים להורג את המלך לואי ה‪ .16-‬הם בעצמם מכוננים משטר אבסולוטי‬
‫מהפכני‪ ,‬על אף שהם מכריזים על הקמת רפובליקה צרפתית‪ .‬במקביל‪ ,‬מלחמות‬
‫חיצוניות נפתחות‪ .‬סדר הישן מחוץ לצרפת עדיין קיים‪ ,‬והאצילים במרחב האירופאי‬
‫מסתכלים על הנעשה בצרפת‪ ,‬ומתחלחלים‪ .‬הם מעוניינים את הסדר על כנו‪ ,‬וזאת‬
‫מתוך החשש הגובר שהמהפכות הללו יגיעו לפתח ביתם (בדומה לצרפת)‪ .‬לכן‪ ,‬בשנת‬
‫‪ 1792‬נפתחת מלחמה בין הסדר הישן (מחוץ לצרפת) לסדר החדש (בין אוסטריה‬
‫לצרפת)‪.‬‬
‫צבא העם נולד בעקבות המהפכה בצרפת‪ ,‬שכן לא האצילים ולא צבא שכיר יילחם את‬
‫מלחמות צרפת‪ ,‬אלא העם‪.‬‬
‫לאחר כיבוש נפוליאון את צרפת בשנת ‪ ,1799‬הוא מייצא את רעיונות המהפכה (ואת‬
‫המבנה החברתי‪ ,‬הפוליטי והכלכלי רעיוני) אל מחוץ לצרפת‪.‬‬