‫אוניברסיטת בר אילן‬

‫המחלקה לגיאוגרפיה‬

‫לאור הגלובליזציה‪-‬‬
‫בחינה מחודשת של רעיון הפדרציה‬
‫העולמית‬

‫עבודת סמינריון‬
‫מאת עודד גלעד‬
‫ת‪.‬ז‪033731662 .‬‬

‫מוגשת לפרופסור יוסף שלהב‬

‫‪897-75‬‬ ‫במסגרת הקורס "איכות הסביבה במרחב היהודי"‬

‫אוקטובר ‪2004‬‬
 ‫רמת גן‬ ‫תשס"ד‬

‫הודפס על נייר‬
‫‪"There is no salvation for civilization,‬‬
‫‪ or even the human race,‬ממוחזר‬
‫"‪other than the creation of a world government.‬‬
‫‪- Albert Einstein -‬‬

‫תקציר‬
‫פדרציה עולמית הינה יישות היפותטית‪ ,‬אשר מיישמת מערכת שלטון דו‪-‬דרגי )‬
‫‪ (Two tier‬על פני כל כדור הארץ‪ :‬מדינות מקומיות‪ ,‬אשר אוכלוסייתן מיוצגת‬
‫באופן דמוקרטי בממשלה עולמית‪ ,‬אשר כל בני האדם הם אזרחיה‪ .‬פדרציה כזו‬
‫לא התקיימה אי פעם‪ ,‬והעולם כיום מפוצל פוליטית לכמעט ‪ 200‬מדינות‪ ,‬שהן‬
‫ישויות בעלות ריבונות מלאה‪ .‬בעוד המדינות הללו מייצגות את אזרחיהן‪ ,‬אין‬
‫ארגון שלטוני גלובלי המייצג את כלל החברה העולמית‪.‬‬
‫תהליכי הגלובליזציה השונים גורמים להגברתה של זיקה חוצת גבולות‪ ,‬כמו‬
‫באמצעות חליפין כלכליים‪ ,‬תקשורתיים ותרבותיים‪ .‬בעבודה זו אני מציג‪ ,‬בדרך‬
‫של ניתוח איכותני של מחקרים שונים‪ ,‬את קיומה של תחושת זיקה גלובלית;‬
‫תחושת זיקה אשר שורשיה קדמוניים‪ ,‬ואשר בעקבות תהליכי הגלובליזציה‬
‫האחרונים הולכת ומתגברת באפיקים שונים‪.‬‬
‫הנחתי היא‪ ,‬כי התהוותה של חברה ואחריות גלובלית תתבטא בסופו של דבר‬
‫במיסוד של מערכת שלטונית גלובלית‪.‬‬

‫אחת התופעות החשובות לעניין זה‪ ,‬היא השינוי שחל במעמד המוסד של מדינת‬
‫הלאום‪.‬‬
‫לאחר ששלט בשמי הגיאופוליטיקה במשך תקופה ארוכה‪ ,‬מודל מדינת הלאום‬
‫מצוי בהתנגשות עם הריאליה הפוליטית‪ ,‬שבה כמעט ואין חפיפה בין מדינה‬
‫ולאום‪ .‬המודל המתאים יותר למצב זה‪ ,‬מודל המדינה הדמוקרטית‬
‫פלורליסטית‪ ,‬מאותגר גם הוא על ידי המציאות העולמית אשר מטשטשת את‬
‫גבולות המדינה‪ ,‬וקושרת את החברה שלה לעולם אשר בפועל‪ ,‬הוא עדיין רחוק‬
‫מלהתנהל באופן דמוקרטי‪-‬פלורליסטי‪.‬‬
‫עבור הדמוקרטיה הפלורליסטית‪ ,‬מודל הפדרציה העולמית הוא מתאים יותר‬
‫למציאות החברתית הגלובלית המתהווה‪ ,‬שבה כל בני האדם יותר קשורים‬
‫ותלויים זה בזה‪ ,‬ויותר קשורים ותלויים בכדור הארץ עצמו‪.‬‬

‫‪2‬‬
‫בינתיים‪ ,‬חברות עסקיות גלובליות‪ ,‬המייצגות את שאיפותיהן הצרכניות של‬
‫לקוחותיהן‪ ,‬מנצלות את הפיצול המדיני של השוק הגלובלי‪ ,‬על מנת להיטיב‬
‫את תנאיהן מול הממשלות‪ ,‬והן קוצרות הצלחות בתחום של "הקטנת‬
‫הממשלות"‪ ,‬כשהן מגובות על ידי תפיסות חברתיות ניאו‪-‬ליברליות‪ .‬ואולם‬
‫ביסודן‪ ,‬אפילו התפיסות ניאו‪-‬ליברליות מחייבות את פעילותה של ממשלה‬
‫קטנה להסדרת חלק מכשלי השוק‪ ,‬אך בשוק הגלובלי המתפתח‪ ,‬אשר בוודאי‬
‫אינו חף מכשלים‪ ,‬אין עוד ממשלה‪ ,‬אפילו לא קטנה‪.‬‬
‫לאור המצב הזה‪ ,‬מתחזקים הקולות הקוראים לחזק ולמסד את האחריות‬
‫החברתית והסביבתית העולמית‪.‬‬
‫התפתחותם הרבה של מוסדות רגיונליים ופונקציונליים בשנים האחרונות‪ ,‬כמו‬
‫התחזקותו של האיחוד האירופאי‪ ,‬מדגימים את המגמות הללו למיסוד שלטוני‬
‫על‪-‬לאומי‪ .‬המודעות הגוברת לסוגיות גלובליות בתחומים של חברה וסביבה‬
‫דוחפת ליצירתם של אמנות ומוסדות בינלאומיים לטיפול בנושאים האלו‪.‬‬
‫בינתיים הפיצול המערכתי הפוליטי מראה עדיין חוסן רב מול הלחצים הללו‪ ,‬אך‬
‫יש לקחת בחשבון שאפשר שנגיע לנקודה של "מסה קריטית"‪ ,‬בה המגמה של‬
‫מיסוד הערבות ההדדית האנושית תחל להתבטא ביתר עוז‪.‬‬
‫עד אז‪ ,‬על כל פנים‪ ,‬ההתקדמות בכיוון הזה היא איטית‪ ,‬הססנית‬
‫ואינקרימנטלית; כמו בעבר‪ ,‬קטסטרופות גלובליות‪ ,‬יכולות להזניק את קצבן‬
‫של המגמות הללו‪ .‬תועלתם הגדולה של המחקר וההתוודעות למגמות הללו‪,‬‬
‫יכולה להיות הארת הדרך לאיחוד פוליטי‪ ,‬ללא קטסטרופות כאלה‪.‬‬

‫‪3‬‬
 ‫תוכן העבודה‬

‫מבוא ‪5..............................................................................‬‬
‫קדמותה של השאיפה לגלובליזציה של המסגרת האנושית ‪8.........‬‬
‫ביטויים של שאיפה דתית למסגרת חוקית אוניברסלית‪8................‬‬
‫תמורות בסדר המדיני הנוכחי‪14...............................................‬‬
‫רקע‪ :‬עלייתה של מדינת‪-‬הלאום ‪14.........................................‬‬
‫מודל מדינת‪-‬הלאום‪ :‬אי התאמה גוברת לריאליה המקומית והעולמית‬
‫‪16.....................................................................................‬‬
‫רעיון הפדרציה העולמית לאור התמורות שצויינו‪19.......................‬‬
‫הגבול הטבעי שלנו‪ ,‬כדור הארץ?‪22.........................................‬‬
‫ביקורת על הדיפלומטיה הסביבתית‪24.......................................‬‬
‫סיוע לפריפריה העולמית‪ -‬סוגיות של תקציב‪ ,‬סביבה וחברה‪25.......‬‬
‫לחבר את העולם מחדש‪28.....................................................‬‬
‫מוסדות ראשוניים של ממשלה עולמית?‪31.................................‬‬
‫סיכום ומבט לעתיד‪ :‬על מלחמה ושלום ברמה הגלובלית‪37............‬‬
‫ביבליוגרפיה‪39.....................................................................‬‬

‫‪4‬‬
 ‫מבוא‬

‫הגלובליזציה האנושית היא תהליך עתיק יומין; נדידות עמים‪ ,‬כיבושים‪ ,‬מסחר‬
‫בין‪-‬יבשתי ופיעפוע של רעיונות ליוו את האנושות מימי קדם‪ ,‬והניחו אבני יסוד‬
‫בדרך לעולם המוכר לנו כיום‪ .‬אחד הרעיונות שזכו להגשמה בתפוצה גלובלית‬
‫הוא הרעיון של מדינת הלאום‪ -‬צורת ארגון חברתית המחלקת‪ ,‬נכון להיום‪ ,‬את‬
‫כל אדמות העולם ואת כל אנשיו לכמעט ‪ 200‬ישויות‪-‬על פוליטיות‪ .‬לישויות אלו‪,‬‬
‫המדינות‪ ,‬מקובל לייחס תפקיד פנימי וחיצוני‪ .‬התפקיד הפנימי הוא להוות‬
‫מסגרת המסדירה את יחסי הפרטים בתוך החברה של המדינה‪ ,‬והתפקיד‬
‫החיצוני הוא לייצג את החברה הזו כפרט בתוך החברה של המדינות‪ .‬ואולם‪,‬‬
‫ניתן להצביע על אי‪-‬בהירות מסוימת במבנה זה‪ .‬לכאורה נראה‪ ,‬כי התפקיד‬
‫הראשון‪ ,‬הפנימי‪ ,‬מבוסס על ההנחה שחברה המורכבת מפרטים רבים זקוקה‬
‫למסגרת חוקית שתסדיר את יחסיהם‪ .‬אם נשליך את ההנחה הזו על התפקיד‬
‫השני של המדינה‪ ,‬החיצוני‪ ,‬הרי שהחברה של המדינות גם היא זקוקה‬
‫למסגרת חוקית שתסדיר את יחסי הפרטים‪ .‬ואולם מסגרת‪-‬על מדינית כזו‪,‬‬
‫במידה רבה‪ ,‬עוד אינה קיימת היום‪.‬‬
‫הניסיונות המתקדמים ביותר ליישם מסגרת כזו‪ ,‬הלא הם חבר הלאומים וארגון‬
‫האומות המאוחדות‪ ,‬סבלו מבעיות של לגיטימיות‪ ,‬סרבול תפקודי‪ ,‬וחולשה‬
‫מובנית מול מדינות לאום רבות עוצמה‪.‬‬

‫הרעיון של יצירת "פדרציה עולמית"‪ ,‬שהיא בעצם מדינה גלובלית עם ממשלה‬

‫גלובלית‪ ,‬נושא בתוכו מהפיכה קונספטואלית עבור העולם הפוליטי‪ .‬משמעותה‬
‫של מהפיכה זו היא כפולה‪ -‬קיום של תודעת זיקה ומחויבות הדדית בסיסית בין‬
‫כל בני האדם בעולם‪ ,‬והיותה של הזיקה הזו מעוגנת במוסדות של מסגרת‬
‫מדינית מאוחדת‪ ,‬משותפת לכולם‪ .‬ברור‪ ,‬שמסגרת כזו תציב מגבלות לריבונות‬
‫ולעצמאות של המדינות הקיימות‪ ,‬ותצטרך לקבל מהן סמכויות שלטוניות‬
‫מהותיות‪ .‬חשוב להדגיש‪ ,‬עם זאת‪ ,‬שהדבר הזה רחוק עדיין מביטול טוטאלי של‬
‫תר להן תפקיד חיוני בתור מסגרות של שלטון מקומי‪ ,‬שהוא‬
‫המדינות‪ ,‬שכן ייָוו ֶ‬
‫נבדל ומתחרה עם השלטון המרכזי ועם הרשויות המקומיות האחרות‪ .‬היחס בין‬
‫מוסדות הפדרציה העולמית למוסדות השלטון המקומי בה‪ ,‬לא צריך להיות‬
‫שונה בשום אופן מעקרון היחס ההירארכי המוכר לנו היום במדינות כמו‬
‫ארה"ב‪ ,‬הודו‪ ,‬צרפת או ישראל‪ .‬על אף שבכל המדינות הללו מידת הביזוריות‬

‫‪5‬‬
‫הבסיסי נשמר‪ ,‬והוא‬ ‫של הממשל שונה ועודה משתנה‪ ,‬העיקרון ההירארכי‬
‫החשוב לעניינינו‪.‬‬

‫דבר דומה קיים גם לעניין תחושות הזיקה והמחויבות הבסיסית ברמה‬

‫הגלובלית; התחזקותן של אלה יכולה להתחרות עם תחושת הזיקה הלאומית‬
‫המקובלת היום ואף להחליש אותה‪ ,‬אך המדובר הוא במודיפיקציה של תפיסת‬
‫הלאומיות ולא ביטול טוטאלי של החלוקות האתנו‪-‬לאומיות והתרבותיות‬
‫המוכרות לנו היום‪ .‬אפשר להדגים זאת באופן שבו היות אמריקאי פטריוט אינה‬
‫מכתיבה את ביטול החלוקות האתנו‪-‬לאומיות והתרבותיות הרבגוניות בתוך‬
‫ארצות הברית של אמריקה‪ .‬גם מדינות אחרות השואפות למבנה של דמוקרטיה‬
‫פלורליסטית מאפשרות ואף מעודדות במסגרתן רבגוניות לאומית‪ ,‬עדתית‪,‬‬
‫סוציו‪-‬כלכלית או רעיונית‪ ,‬כל עוד הללו מכבדים את החוק ואת זכויותיהן‬
‫היסודיות של קבוצות ואזרחים אחרים‪ .‬כשם שהטרוגניות היא אפשרית‬
‫במסגרת של מדינות בעולם היום‪ ,‬כך אין שום מניעה תיאורטית שהיא תיעדר‬
‫מפדרציה עולמית היפותטית‪ ,‬דמוקרטית‪-‬פלורליסטית‪ .‬התנאי ההרצליאני‬
‫המכריע‪ ,‬כמובן‪ ,‬להיווצרותה של זו או להישארותה בגדר אגדה‪ ,‬היא "אם ירצו"‬
‫בני האדם שזו אכן תקום‪.‬‬

‫מיותר אולי לציין‪ ,‬שלמעט מצב קטסטרופלי כמו מלחמת עולם שלישית‪ ,‬חס‬
‫ושלום‪ ,‬מגיפה שואתית או מתקפת חייזרים לא עלינו‪ ,‬אין שום דרך סבירה‬
‫שפדרציה כלל עולמית תקום בין לילה וגם לא בין עשרות שנים רבות‪ ,‬בתרחיש‬
‫"עסקים כרגיל"‪ .‬שינוי כזה הוא עניין לתהליך תוספתני והדרגתי‪ ,‬ארוך ומורכב‪,‬‬
‫בדומה לתהליך ההתרחבות וההעמקה של מוסד האיחוד האירופאי‪ ,‬רק הרבה‬
‫יותר ארוך‪ ,‬והרבה יותר מורכב‪.‬‬

‫עצם היווצרותה של פדרציה עולמית‪ ,‬כמו זו שהתחלתי לתאר לעיל‪ ,‬נראית היום‬
‫בלתי אפשרית‪ ,‬רחוקה ודמיונית‪ ,‬בעיקר מכיוון שעבור רבים בכדור הארץ היא‬
‫נראית מאוד בלתי רצויה‪ .‬ואולם כפי שאנסה להראות בעבודה זו‪ ,‬בתהליך‬
‫הגלובליזציה הדוהרת אנו יכולים לראות סימנים שונים ומתחזקים‪ ,‬המאותתים‬
‫לנו שהפדרציה העולמית היא כיוון התפתחות מוחשי ואפשרי‪.‬‬
‫ברור לי שפרשנות כזו בקשר למהלכו של תהליך הגלובליזציה היא די נועזת‪,‬‬
‫אולם בכך אני רואה את הפוטנציאל הגדול שלה לעזור לעצמי ולכולנו לברר‬
‫לאן פנינו מועדות )או חו"ח מועדות(‪ .‬פעמים רבות מתקבלת ההרגשה כאילו‬

‫‪6‬‬
‫הגלובליזציה היא תהליך גדול הסוחף ועוטף אותנו‪ ,‬כעין תופעת טבע מפליאה‬
‫שאנו עומדים מולה משתאים‪ ,‬נרגשים או מפוחדים‪ ,‬אך בעיקר נכשלים לזהות‬
‫שהתהליך אינו קורה מעצמו‪ ,‬ממקור חיצוני לנו או מאיזו יד נעלמה‪ ,‬אלא‬
‫מאתנו‪ ,‬כולנו ביחד וכל אחד לחוד‪ .‬כל מוצר או שירות שאנחנו צורכים‪ ,‬כל‬
‫דרך שאנו בוחרים לבלות בה את זמננו‪ ,‬הדיבור והשתיקה‪ -‬מבלי שנשים לב‬
‫הם אלו היוצרים את המציאות של השינוי הגלובלי‪ ,‬והאחריות למקום אליו נגיע‬
‫היא כולה שלנו‪.‬‬

‫בעבודת סמינריון זו‪ ,‬אם כן‪ ,‬בחרתי לבחון סוגיות "שברומו של עולם"‪ .‬ממקום‬
‫שבתי הצנוע‪ ,‬ובהיקפה הקטן של עבודה זו‪ ,‬ברור לי שאין ביכולתי אף לקיים‬
‫את חלק חלקו של המחקר והדיון הנדרש בשאלת הפדרציה העולמית‪.‬‬
‫ועל אף הקושי העצום‪ ,‬אני רואה את ההתעסקות בשאלות הללו כחיוניות‬
‫ובוערות מכדי להניח להן‪.‬‬

‫השאלה המרכזית של עבודה זו היא האם וכיצד תהליך הגלובליזציה משנה את‬

‫המאזן בין הכוחות המבקשים את כינונה של פדרציה עולמית לכוחות המבקשים‬

‫למנוע את כינונה‪ .‬בעבודה זו אני מקווה לתרום להבנה טובה יותר של‬

‫האפשרות ל"סדר עולמי חדש"‪ ,‬שאפשר שהוא מסוגל לתת מענה לכמה‬

‫מהמצוקות של דורנו הגלובלי‪ ,‬החומריות והתרבותיות כאחד‪.‬‬

‫‪7‬‬
 ‫קדמותה של השאיפה לגלובליזציה של המסגרת האנושית‬

‫בפסוק כ"ח בפרק הראשון בתורה‪ ,‬פונה האלוקים לראשונה לבני האדם שזה‬
‫אך יצר‪ ,‬ומברך אותם )כך לשון המקרא( במצווה שמתחילה במילים "פרו ורבו‬
‫שה"‪ .‬באופן טבעי ללא ספק‪ ,‬בכל התקופות מרבית‬
‫ב ֻ‬
‫ומלאו את הארץ וכ ִ ְֹ‬
‫תשומת הלב ניתנה לחלק הראשון וה"עסיסי" שבמצווה‪ -‬מצוות ההבאה של‬
‫ילדים לעולם‪ ,‬ילדים רבים‪ .‬היום בעידן הגלובליזציה אני מוצא שיפה לחזור‬
‫ולדרוש בהמשכה של המצווה‪ -‬הברכה שהאנושות תמלא את הארץ‪ ,‬הלא היא‬
‫העולם; שכן העולם‪ ,‬כפי שמסביר בעל ספר החינוך "הקב"ה חפץ ביישובו"‪.‬‬
‫ראשוניותה של המצווה הזו‪ ,‬והחזרה עליה גם כלפי נוח ובניו‪ -‬אבות האנושות‬
‫שלאחר המבול )בראשית‪ ,‬ט'‪ ,‬א'(‪ ,‬מדגימה עד כמה בסיסי ושורשי הוא האופי‬
‫הדיפוזיבי של החיים עצמם; החיים המבקשים להתרבות‪ ,‬להתפתח ולהתפשט‬
‫‪1‬‬
‫עד כמה שניתן‪ .‬הביולוגיה מלמדת אותנו כי בני האדם‪ ,‬כמו חידושים‬
‫אבולוציוניים לפניהם‪ ,‬התפשטו במרחבי ה"ארץ"‪ ,‬ו"התברכו" בתפוצה גלובלית‬
‫כבר לפני זמן רב‪ .‬גם הרעיונות והחידושים הטכנולוגיים שהאדם עצמו פיתח‬
‫מאופיינים בשאיפה "למלא את הארץ"‪ .‬במובן הזה‪ ,‬הגלובליזציה איננה חידוש‬
‫מפתיע כלל אלא המימוש הטבעי של צו ראשוני‪ ,‬קדמוני ורב עוצמה‪ .‬אפשר‬
‫שאת מצוות "מלאו את הארץ" שמברך בה האלוהים את האנושות נכנה על כן‬
‫"מצוות הגלובליזציה"‪.‬‬

‫ביטויים של שאיפה דתית למסגרת חוקית אוניברסלית‬

‫מאז הופעתה של היהדות לפני כמעט ארבע אלפי שנים התחולל שינוי עמוק‬
‫במפת הדתות האנושית‪ ,‬שעיקרו הפיכת המונותיאיזם מרעיון מטורף‪ ,‬נחלת‬
‫מעטים‪ ,‬לזרם הדתי המרכזי בעולם‪ .‬אחד ההיבטים החשובים של השינוי הזה‬
‫נגע לזיקה שבין אלוהות ומקום‪ :‬בעולם הקדום רווחה התפיסה האלילית כי לכל‬
‫עיר וממלכה יש אלוהות מקומית‪ 2‬התקפה בתחומה‪ ,‬ואילו המונותיאיזם ביטא‬
‫אלוהות אוניברסלית‪ ,‬גלובלית‪ ,‬בלתי מחולקת‪.‬‬
‫כך התורה מבהירה כי "ה' אחד" )דברים‪ ,‬ו‪ ,‬ד(;‬
‫‪ . 1‬האדם בגופו המודרני‪ ,‬במובן של מין ההומוסאפיינס‪ ,‬הוא חידוש טרי "ישר מהחנות"‬
‫בכוכב הלכת‬
‫שלנו‪ :‬רק כחמישים אלף שנים‪ ,‬לעומת הדינוזאורים‪ ,‬למשל‪ ,‬אשר שלטו בעולם משך‬
‫כמאה מליון שנים!‬
‫‪ . 2‬בימי קדם אתיני הייתה אלת אתונה‪ ,‬שלם אל ירושלם‪ ,‬אלת צדינם אלת צידון וכד'‪.‬‬

‫‪8‬‬
‫ומפרט הנביא ישעיהו‪" :‬ה'‪ ...‬אתה הוא האלוהים לבדך לכל ממלכות‬
‫הארץ" )ישיעהו לז‪,‬טז(‪.‬‬

‫אפשר לכנות את המהפך הרעיוני הזה של המונותאיזם "הגלובליזציה של‬

‫האלוהים"‪ ,‬ואכן שאיפתה הסופית והאוטופית של היהדות היא שכל העולם‬
‫יכיר בה' ויעבוד אותו‪ .‬אמנם הזיקה הטריטוריאלית המרכזית של עם ישראל‬
‫כ"עם הנבחר" הוא בעל‬
‫היא לארץ ישראל‪" ,‬הארץ המובטחת"‪ ,‬אך בתפקידו ַ‬
‫ייעוד אוניברסליסטי‪ ,‬אשר תפקידו לשמש "אור לגויים"‪.3‬‬

‫חזון אחרית הימים של ישעיהו הוא מפליא בעולמיותו‪:‬‬

‫"‪ ...‬ונהרו אליו כל הגויים; והלכו עמים רבים‪ ,‬ואמרו‪ :‬לכו‬
‫נעלה אל הר ה' אל בית אלוהי יעקוב‪ ,‬ויורנו מדרכיו ונלכה‬
‫באורחותיו‪ ,‬כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים; ושפט‬
‫בין הגויים‪ ,‬והוכיח לעמים רבים‪ ,‬וכיתתו חרבותם לאתים‬
‫וחניתותיהם למזמרות‪ ,‬לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו‬
‫עוד מלחמה‪.4‬‬
‫)ישעיהו‪ ,‬ב'‪,‬‬
‫ב‪-‬ד(‬

‫בעוד עם ישראל פוזר בעל כורחו ברחבי העולם‪ ,‬שתי הדתות המונותאיסטיות‬
‫הגדולות האחרות‪ ,‬הנצרות והאיסלאם‪ ,‬חתרו באקטיביות ובהצלחה לא מבוטלת‬
‫כך בנצרות‪ ,‬מאז שתריסר תלמידיו של ישוע יצאו‬ ‫אל השלטון הגלובלי‪.‬‬
‫לשליחות הפצת בשורתו‪ ,‬התבסס והתפרסם המיסיון כאחד הכלים העיקריים‬
‫של הכנסייה בדרכה ל"ישועה" הרוחנית של העולם כולו‪.‬‬
‫באיסלאם‪ ,‬השאיפה הגלובלית מודגמת בחלוקה הקלאסית של העולם ל"דאר‬
‫סלאם" )תרגום‪" :‬בית האיסלאם"(‪ -‬הארצות שתושביהן מוסלמים‪ ,‬ושעל כן‬
‫אלאִ ֹ‬
‫חרב" )תרגום‪" :‬בית המלחמה"( – הארצות‬
‫שורה בהם השלום‪ ,‬לעומת "דאר אל ָ‬

‫‪ . 3‬ד"ר אהרון ברט בקובץ כתביו דורנו מול שאלות הנצח מביא עוד שלל דוגמאות‬
‫להוכחת הצד‬
‫האוניברסלי שביהדות‪ ,‬אשר לשיטתו אינו מתנגש אלא משלים את הצד הלאומי‪ .‬בין‬
‫אלו‪ :‬הבריאה‬
‫בצלם‪ ,‬הברית שכורת ה' עם נח ובניו‪ ,‬שורשיהם הנוכריים של דוד המלך והמשיח‬
‫)רות המואביה(‪,‬‬
‫הציווי לאהבת הגר והמושג של "תיקון עולם"; הוצ' הסוכנות היהודית‪ ,‬ירושלים‪,‬‬
‫תשכ"ג‪ ,‬עמ' ‪.112-119‬‬
‫‪ . 4‬הסיפא של פסוק זה חקוקה בשערי בנייני האומות המאוחדות בניו‪-‬יורק ובז'נווה‪.‬‬

‫‪9‬‬
‫האד"( עד שיקבלו את דת מוחמד‪ ,5‬וינהיגו בקרבן את‬
‫ג' ָ‬
‫שמצווה להילחם בהן )" ִ‬
‫חוק ה"שריעה"‪.‬‬

‫הדוגמאות הללו הן כמובן חרב פיפיות בנוגע לרעיון הפדרציה הגלובלית‪ .‬מצד‬
‫אחד‪ -‬הן מוכיחות את עוצמתה של האמונה כי צריכה להתקיים מערכת‬
‫אוניברסלית ומאוחדת של חוקים ודינים‪ .‬אך מצד שני‪ -‬הרי מדובר באמונות‬
‫שונות ומתחרות‪ ,‬שלא בנקל‪ ,‬וזה ניסוח עדין‪ ,‬יוותרו זו לזו לכדי איזושהי‬
‫"סינתיזה"‪.‬‬

‫אולם גם ללא סינתיזה המציאות הפוליטית הנוכחית היא שבמרבית המדינות‬

‫כיום בעולם נמצאות כיום תערובות )ואף מעט "תרכובות"( של בני דתות שונות‪,‬‬
‫בני אמונות שונות‪ ,‬בני דעות שונות‪ .‬במרבית הזמנים בהסטוריה ואצל מרבית‬
‫האנשים‪ ,‬אלו אינם עסוקים במלחמת דתות מזוינת להשמדת האחר ממדינתם‪,‬‬
‫והם מוכנים לחלוק את אותה מסגרת מדינית‪ ,‬תוך אי הנוחות המסוימת של‬
‫התפשרות על אידיאל האחידות המוחלטת של דת ומדינה‪.‬‬
‫יתר על כן‪ ,‬הן הנצרות והן האסלאם נושאות בבשורתן אמירה שוויונית על‪-‬‬
‫לאומית ואפילו אל‪-‬לאומית‪ :‬ערכו של אדם אינו נבחן בשיוכו הגזעי‪ ,‬הלאומי‪,‬‬
‫הלשוני או האתני‪ -‬אלא האמונה באל ועבודתו הם עיקר העיקרים‪ ,‬והם פתוחים‬
‫בפני כל אדם ברחבי העולם‪.‬‬
‫מותר להניח כי את אותה יכולת מוכחת להתפשר ולחיות תחת מסגרת מדינית‬
‫משותפת‪ ,‬יוכלו ליישם בני הדתות השונות גם תחת מסגרת מדינית גלובלית‪,‬‬
‫בעיקר בתנאי רווחה ושוויון יחסיים‪ .‬במסגרת כזו‪ ,‬אי הנוחות של הכורח לסבול‬
‫זה את קיומו של זה היא מאפיין מובנה‪ ,‬מה ששולל ממנה את הזכות להיקרא‬
‫"אידיאלית"‪ .‬אולם המדינה הגלובלית לא מיועדת להיות מסגרת "אידיאלית"‬
‫אלא ארצית‪ ,‬עם חילוקי דעות ומתחים מהותיים‪ .‬יתרונה הוא בכך‪ ,‬שהמחלוקות‬
‫שיתגלעו יצטרכו להגיע לידי יישוב באמצעים האזרחיים שהדמוקרטיה מתירה‪-‬‬
‫בתי משפט‪ ,‬גישור‪ ,‬שתדלנות ומאבקים ציבוריים‪ -‬הכל במסגרת החוק האזרחי‪.‬‬
‫ביהדות‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬בצד תפיסות המדגישות את חשיבות ההיבדלות מן העמים‬
‫האחרים‪ ,‬אנו מוצאים בה גם מצוות לכבד את הגר שנברא בצלם‪ ,‬וגם מקורות‬
‫חשובים הקוראים ליהודים כזרים להתפשר עם המסגרת הלא נוחה של‬

‫‪ . 5‬גויטיין‪ ,‬שלמה‪" ,‬מוחמד"‪ ,‬בתוך‪ :‬לצרוס‪-‬יפה‪ ,‬חוה‪ ,‬פרקים בתולדות הערבים‬

‫והאסלאם‪ ,1967 ,‬תל‬
‫אביב‪ ,‬עמ' ‪77‬‬

‫‪10‬‬
‫המדינה‪ ;6‬בין אלו‪ :‬השבועה שהשביע בעניין זה הקב"ה את ישראל לפאסיביות‬
‫"שלא ימרדו באומות" )כתובות‪ ,‬קיא‪ ,‬ע"א(; תביעתו של רבי חנינא‬
‫לאקטיביות "הוי מתפלל בשלומה של מלכות‪ ,‬שאלמלא מוראה‪ ,‬איש‬
‫את רעהו חיים בלעו" )אבות ג‪ ,‬ב(; הדומים לדבריו של ירמיהו הנביא )כט‪,‬‬
‫ז( "ודרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה‪ ,‬והתפללו בעדה‬
‫אל ה' כי בשלומה יהיה לכם שלום";‬

‫בדברים אלו אנו שומעים את ההכרה בכך שמוסד המדינה הוא בעל חשיבות‬
‫אינסטרומנטלית החיונית לאפשור החיים בצוותא‪ .‬שוב‪ ,‬אם נשליך את ההכרה‬
‫הזו על הרמה הגלובלית של משפחת העמים‪ ,7‬הרי שהמסקנה היא שצריכה‬
‫להתקיים רשות עולמית מרסנת‪.‬‬

‫החסיד רבנו יונה גירונדי‪ ,‬בעל "שערי תשובה"‪ ,‬רואה את קבלת הזיקה‬
‫והאחריות הגלובלית כחובה מוסרית לאדם ‪:4‬‬

‫"שיש לאדם להתפלל על שלום כל העולם ולהצטער על‬

‫צערם של אחרים‪ .‬וכן דרכם של צדיקים‪ ,‬שאין לאדם‬
‫לעשות תחנוניו ובקשותיו לצרכיו בלבד‪ .‬אך להתפלל על‬
‫כל בני אדם‪ ,‬שיעמדו בשלום‪ .‬ובשלומה של מלכות‪ ,‬יש‬
‫שלום לעולם"‪.‬‬

‫מן המאה ה‪ 20 -‬אפשר לשמוע את אחד ממנהיגיה של הציונות הדתית‪,‬‬

‫ד"ר אהרון ברט‪ ,‬באמירה המביעה תמיכה מובהקת בחיזוק תוקפה של‬
‫"מרות הכלל" ברמה העולמית‪:8‬‬

‫"גם אנו מקווים‪ ,‬ואולי מותר לומר ‪ -‬בטוחים‪ ,‬שארגון‬

‫האומות המאוחדות לא ישאר מה שהנהו היום‪ .‬היה זמן‬

‫‪ . 6‬ראה דוגמאות נוספות במאמרו של אביעד הכהן "שלומה של מלכות‪ -‬לפרשת וארא"‪.‬‬
‫נמצא באתר‬
‫"כיפה" מאז ‪( www.kipa.co.il/now/show.asp?id=987 ) 9.1.2003‬‬
‫‪ . 7‬בראייה המקובלת של העמים כ"משפחה"‪ ,‬כפי שגם עולה מהסיפור המקראי‪ ,‬יש יסוד‬
‫אוניברסליסטי‬
‫חזק ושוחר שלום‪ .‬על בסיס השקפה כזו‪ ,‬אם העמים הם אחים‪ ,‬מן הסתם ראוי‬
‫שתשרור ביניהם‬
‫אחווה‪ ,‬ואת מלחמותיהם אפשר בעצם לגנות כ"מלחמות אחים"‪.‬‬
‫‪ . 8‬ברט‪ ,‬אהרון‪ ,‬דורנו מול שאלות הנצח וכתבים אחרים‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשכ"ג‪ ,‬עמ'‬
‫‪.154‬‬

‫‪11‬‬
 ‫וכל האבירים והאצילים של המדינות הפבדאליות לעגו‬
‫לרעיון כי בית משפט אחד ישפוט אותם ואת דלי העם‪ .‬ומי‬
‫שהיה אומר בימים ההם כי בוא יבוא הדבר היה נחשב‬
‫לשוטה ילדותי‪ .‬יבוא היום וגם אדירי אומות העולם לא‬
‫יעיזו להרים יד זה בזה ויהיו נאלצים לקבל על עצמם‬
‫מרות הכלל‪".‬‬

‫כיוון ש"אדם קרוב אצל עצמו" את מרבית הדוגמאות הנ"ל הבאתי מן‬
‫היהדות‪ ,‬אולם בכל דת ובכל מערכת אנושית של עקרונות וחוקים יש את‬
‫הצד הפרגמטי יותר‪ ,‬הפלורליסטי יותר‪ ,‬הצד של "הלל הזקן"‪ .‬בעוד‬
‫שזרמים פונדמנטליסטים שונים בדתות בטוחים שדרכם היא המייצגת‬
‫האמיתית והבלעדית של האמת‪ ,‬המציאות היא שכל דת בפני עצמה איננה‬
‫יחידה של מחשבה אחידה אלא יש בה "שבעים פנים לתורה"‪ ,‬ושפע של‬
‫זרמים‪ ,‬דעות ופרשנויות נמצא גם בנצרות ובאסלאם‪ .‬בדתות העיקריות‬
‫האחרות‪ ,‬כמו הינדו או בודהא‪ ,‬שמרביתן יותר פוליתאיסטיות‪ ,‬אני רק יכול‬
‫להניח שבדרך כלל היסודות הפלורליסטיים חזקים באותה מידה‪ ,‬אם לא‬
‫יותר‪.‬‬

‫בקרב הזרמים הרעיוניים העיקריים בעולם נחשבות הדתות כיום לגורמים‬

‫הנוטים יחסית לשמרנות‪ ,‬איקונוגרפיה ובדלנות‪ .‬בפרק זה‪ ,‬בעיקר דרך‬
‫היהדות‪ ,‬ניסיתי להראות כי אפילו בדתות קיימים די יסודות‪ ,‬הן‬
‫אוניברסליים והן פרגמטיים‪ ,‬כדי שכינונה של פדרציה עולמית תוכל‬
‫להתיישב עם האינטרסים שלהן‪.‬‬
‫בעידן המודרני והפוסט מודרני אף ישנן קבוצות דתיות פרוגרסיביות אשר‬
‫מצטרפות למאבקים חברתיים או סביבתיים‪ ,‬בדרך כלל תוך שיתוף פעולה‬
‫עם קואליציות מגוונות אשר להן מטרות ברוח של "תיקון עולם"‪ 9‬כמו‬
‫"לעבדה ולשומרה"‪.‬‬

‫מספר דתות קטנות וכתות שונות אף קוראות באופן ברור לשיתוף ומיזוג‬
‫מדיני בינלאומי‪ ,‬כמו האמונה הבהאיית‪ ,‬או אמונת ה"אוניברסליזם‬
‫האיחודי" )‪.(Unitarian Universalism‬‬

‫‪9‬‬
‫‪. Gary Gardner, “Invoking the Spirit: Religion and Spirituality in the Quest for a‬‬
‫‪Sustainable World”, WorldWatch paper #164, December 2002‬‬

‫‪12‬‬
‫התעוררות רוחנית אחרת‪ ,‬זו שמכונה לעתים "הגל החדש"‪ ,‬צוברת קהל‬
‫"מאמינים" לא מעטים אפילו במדינות הליבה‪ ,‬תוך שהיא ממזגת רעיונות‬
‫ואמונות מ"מזרח" וממערב" ומטיפות לסובלנות והרמוניה בין בני האדם‬
‫באשר הם‪.‬‬

‫‪13‬‬
 ‫תמורות בסדר המדיני הנוכחי‬

‫לאחר שהראיתי כי הגלובליזציה היא דחף אנושי קדום‪ ,‬אני רוצה לבחון‬
‫את השאלה האם תיתכן גלובליזציה של המסגרת המדינית שבה חיים בני‬
‫האדם היום‪ .‬כפי שאני מבקש להגדיר אותה‪ ,‬משמעותה של פדרציה‬
‫חלשו‬
‫עולמית היא שהמדינות הקיימות שיבחרו להצטרף ויתקבלו אליה י ַ‬
‫חלשו לכדי תת‪-‬‬
‫לכדי מסגרות של שלטון מקומי‪ ,‬ושהלאומים שבהן י ַ‬
‫קבוצות אתנו‪-‬תרבותיות בתוך החברה העולמית‪ ,‬מה שמכונה "מיעוטים"‪.‬‬
‫בתוך הפדרציה‪ ,‬המקף שמקשר היום בין המדינות והלאומים אמור‬
‫להתפוגג לאותו אופן שבו הוא נעדר מבין המדינות )‪ (States‬והלאומים‬
‫המרכיבים כיום את ארה"ב‪ ,‬או מדינות דמוקרטיות‪-‬פלורליסטיות אחרות‪.‬‬
‫ובאופן דומה לפדרציה של ארצות הברית‪ ,‬המקף הזה של מדינת‪-‬לאום‬
‫צריך לחול ברמה הפדרטיבית‪ ,‬כשמשמעותו בשלבי ההתפתחות הסופיים‬
‫היא החפיפה בין האנושות כעם לכדור הארץ כמדינה‪.‬‬
‫מצב היפותטי כזה הוא שונה במידה רבה מהמבנה המדיני הנוכחי בעולם‪.‬‬
‫מוסדות מרכזיים שמבדילים ומגדירים מדינות כמו הריבונות והגבולות‬
‫אמורים לאבד בתוך גבולות הפדרציה את עיקר תוקפם וחשיבותם‪ .‬בפרק‬
‫זה אנסה לצייר בקצרה את התפתחותו והתערערותו של הסדר המדיני‬
‫הנוכחי‪ ,‬המבוסס במידה רבה על המושג המודרני של ריבונות ועל המודל‬
‫בנים ואי התאמות‬
‫של מדינות לאום‪ .‬סדר זה סובל ממספר כשלים מו ֹ‬
‫למציאות‪ ,‬ובחמישים השנים האחרונות במסגרת תהליך הגלובליזציה‬
‫הופיעו לחצים חדשים המנסים לשנות אותו‪ .‬אני אנסה להראות כי מגמתם‬
‫של כמה מהלחצים הללו תואמת במידה רבה את המתאר הרעיוני של‬
‫פדרציה גלובלית‪.‬‬

‫‪10‬‬
‫רקע‪ :‬עלייתה של מדינת‪-‬הלאום‬

‫את מועד היווצרות המושג המודרני של המדינה הריבונית מקובל לתארך לשנת‬
‫‪ ,1648‬עת הסתיימה באירופה מלחמת ‪ 30‬השנים ונחתמו חוזי השלום‬
‫בווסטפליה‪ .‬בחתימת חוזים אלו הגיעה לקצה ההשפעה שהייתה לאימפריה‬

‫‪ .‬סעיף זה והסעיף שאחריו מבוססים במידה רבה על מאמרו של ‪:Paul Claval‬‬ ‫‪10‬‬

‫‪“Identity and politics in a globalising world”, in: Gerrtjan Dijkink & Hans Knippenberg‬‬
‫‪(eds.), The Teritorial Factor – Political Geography in a Globalising World, Vossiuspers‬‬
‫‪UvA, Amsterdam, 2001‬‬

‫‪14‬‬
‫הרומית הקדושה על המדינות‪-‬דוכסויות‪ ,‬והן הפכו לישויות ריבוניות‪ ,‬אשר‬
‫מלכיהן נהנים מהיעדר הלגיטימיות של כל שלטון אחר עליהן‪ .‬את המהפכה‬
‫עת שבה הלאומים עלו על‬
‫הצרפתית של שנת ‪ 1798‬מקובל לראות כסמל ל ַ ֵ‬
‫מעוזי השלטון‪ ,‬דחקו את המלכים מכס הריבון‪ ,‬וכך התבסס הרעיון של מדינת‪-‬‬
‫לעולם‪ ,‬שבו בני האדם נחלקים באופן טבעי‬
‫לאום‪ .‬רעיון זה הוא מודל ֹ‬
‫לקבוצות אתנו‪-‬תרבותיות נבדלות ומובחנות הקרויות לאומים‪ .‬בהיותה לאום‪,‬‬
‫נהנית קבוצה כזו מהזכות הטבעית למדינה עצמאית‪ ,‬המוגדרת גיאוגרפית בתוך‬
‫הטריטוריה שבה הם חיים‪ .‬במודל זה התקיימה חפיפה גיאוגרפית וזיקה‬
‫מוחלטת בין הלאום והמדינה‪ .‬מדינת‪-‬הלאום נתפסה כמעגל הזיקה החברתי‬
‫הרחב‪ ,‬זה שבתחומו מתבצעות כל האינטראקציות החשובות של חברה‪ ,‬כלכלה‬
‫ותרבות‪ .‬משמעותה של הריבונות הווסטפליאנית במודל זה היא שללאום יש‬
‫את הזכות האבסולוטית לעשות כרצונו בשטח המדינה ובאזרחיה‪ ,‬כאשר כל‬
‫ניסיון להתערבות חיצונית בענייניה הפנימיים הוא חסר לגיטימציה‪ ,‬ונתפס‬
‫כהזמנה מפורשת לסכסוך דיפלומטי‪ ,‬אם לא למאבק מזוין של ממש‪.‬‬
‫הלגיטימציה שנתן הלאום לקיומה של המדינה הייתה על מנת שזו תארגן‬
‫ותאפשר את החיים המשותפים‪ ,‬כמו אותו "לויתן" מפורסם של הובס‪ .‬סמכותה‬
‫ואחריותה של המדינה הייתה לדאוג לביטחון החיצוני והפנימי‪ ,‬להסדיר את‬
‫המשפט והכלכלה‪ -‬תחומים אותם ירשה מהצורות המוקדמות של מדינות בימי‬
‫המהפכה‬ ‫בעקבות‬ ‫שחלה‬ ‫והחברתית‬ ‫הכלכלית‬ ‫ההתפתחות‬ ‫הביניים‪.‬‬
‫התעשייתית הוסיפה לתפקידי המדינה גם את הדאגה לחינוך‪ ,‬בריאות‪ ,‬צדק‬
‫חברתי ותעסוקה מלאה‪ .‬מתחילת המאה ה‪ ,20-‬הפך הרעיון שהמדינה אחראית‬
‫אפשר‬
‫לרווחת אזרחיה ליותר ויותר פופולרי‪ .‬האמצעי הלגיטימי העיקרי ש ִ‬
‫למדינה לספק את מגוון השירותים הללו הוא הטלת מסים שונים‪ ,‬אשר בדרך‬
‫כלל שאפו ליישם את עקרון הפרוגרסיביות כאמצעי להקטנת אי‪-‬השוויון‬
‫החברתי‪.‬‬

‫חיים פוליטיים התקיימו גם ברמות שונות מזו של המדינה‪ ,‬אך אלו כמעט תמיד‬
‫היו ספציפיים במטרתם ולא כוללניים כמו המסגרת של המדינה‪ ,‬ובשום מקום‬
‫לא ערערו עליה‪ .‬פוליטיקה של שלטון מקומי או מוניציפלי השאירה את‬
‫‪11‬‬
‫סמכויות הממשל העיקריות ביד המדינה‪ ,‬ופוליטיקה של יחסים בינלאומיים‬

‫‪ . 11‬המונח הנפוץ "בינלאומי" ‪ Inter-National‬אשר מתאר את מה שהוא בעצם בין מדינות‪,‬‬

‫מדגים עד כמה המחשבה הפוליטית בימינו מותאמת למודל המניח זהות וחפיפה מוחלטת‬
‫של מדינה‪-‬לאום‪.‬‬

‫‪15‬‬
‫הסתמכה על הרצונות והאינטרסים של מדינות הלאום; הפוליטיקה הבינלאומית‬
‫התבטאה באמנות ובריתות בין המדינות‪ ,‬והיכן שהדיפלומטיה של נציגי‬
‫המדינות הסתבכה נשלפה החרב להגנת והגשמת האינטרסים הלאומיים‪.‬‬
‫שני הגופים החשובים ביותר שנוצרו בשאיפה להיות סמכות על‪-‬מדינית‪ ,‬חבר‬
‫הלאומים וארגון האומות המאוחדות‪ ,‬לא באמת קיבלו מהמדינות את הסמכויות‬
‫והכוח שהיו דרושים להגשמת עקרונותיהם הנשגבים‪.‬‬
‫כמה תאגידים בינלאומיים עסקו בניצול מחצבים ראשיים‪ ,‬אך מלבדם שום עסק‬
‫ושום פעילות לא התפרסו גיאוגרפית לטווח רחב מדי בשל הקושי לתפעל‬
‫אותם‪ .‬באופן זה‪ ,‬מרבית היוזמות נותרו במסגרת של מדינה אחת‪.‬‬

‫מודל מדינת‪-‬הלאום‪ :‬אי התאמה גוברת לריאליה המקומית‬

‫והעולמית‬

‫שלא כמו במודל המתואר‪ ,‬החפיפה בין הלאומים והמדינות מראשיתה כמעט‬
‫אף פעם לא הייתה מושלמת‪ ,‬ובדרך כלל אף הייתה גרועה‪ :‬באירופה המערבית‬
‫נמצא לדוגמא את בריטניה עם הוולשים והסקוטים‪ ,‬ספרד עם מיעוטיה הבסקים‬
‫והקטלנים‪ ,‬ובצרפת את תושבי חבל ברטני‪ .‬מקרים חמורים יותר היו אלו של‬
‫מיעוטים אירידנטיים‪ ,‬השואפים להסתפח למדינה שכנה‪ .‬במרכז ובמזרח‬
‫אירופה אי‪-‬המתאם של מדינות ולאומים היה אף חריף יותר‪ ,‬ונוכחותם של‬
‫מיעוטים גדולים במדינות ערער את הלגיטימיות שלהן‪ .‬בשאר העולם נולדו‬
‫מרבית המדינות באותם גבולות שנקבעו בין מעצמה קולוניאלית אחת לשנייה‪.‬‬
‫על אף שאלו הוכרו כמדינות‪-‬לאום לצורך היחסים הבינלאומיים‪ ,‬היעדר‬
‫החפיפה של לאום ומדינה איפיינה אותן במידה רבה ביותר‪ .‬המציאות‬
‫במרביתן הייתה רחוקה מהמודל האוטופי של מדינת‪-‬לאום‪.‬‬
‫היעדר החפיפה בולט במיוחד בעובדה שעולמנו‪ ,‬המכיל מאות רבות אם לא‬
‫אלפי לאומים‪ ,‬מחולק רק לפחות מ‪ 200 -‬מדינות‪.‬‬

‫למרות פגם זה‪ ,‬הרעיון הפוליטי של מדינת לאום זכה לתפוצה גלובלית‪ ,‬והגשים‬
‫אותה ככלי מרכזי בהגדרת הזהות והשייכות הפורמליים של כל אדם וכל‬
‫טריטוריה בכדור הארץ )כולל ה"ננו‪-‬טריטוריות" הניידות‪ -‬אמצעי התחבורה(‪.‬‬
‫המשך התהליך של הגלובליזציה‪ ,‬על כל פנים‪ ,‬מציב סימני שאלה נוספים‬
‫לגבי הרלוונטיות של מדינות הלאום לעידן הצירקולטיבי של "הכפר הגלובלי"‪.‬‬

‫‪16‬‬
‫אם בעבר מרבית היוזמות והזיקות היו בתוך המדינה‪ ,‬הרי שעכשיו רשתות‬
‫הזיקה הכלכליות והתרבותיות פרצו את גבולותיה‪ ,‬התפשטו והשתרגו והן‬
‫הולכות ומחברות את חלקי העולם השונים לכדי מקום אחד‪ ,‬מבחינות רבות‪.‬‬
‫באופן דומה‪ ,‬גם הזיקה הלאומית מצאה עצמה בתחרות עם הזהויות החדשות‪,‬‬
‫שהוגדרו לפי תחומי עניין ודיעה ולא לפי שיוך אתני‪ .‬תהליך זה של חיזוק‬
‫הזיקות הגלובליות הופך את הרעיון של מסגרת מדינית גלובלית להמשכו‬
‫הישיר והמעודכן של רעיון המדינה כ"מוסד המארגן" של החברה‪ ,‬במציאות‬
‫העולמית החדשה‪.‬‬

‫גורם אחר אשר חותר תחת הסדר הנוכחי של מדינות‪-‬הלאום הוא ההתפתחות‬
‫הגדולה של זו שמוגדרת לפעמים כ"תאומה מלידה" של הלאומיות עצמה‪:‬‬
‫הדמוקרטיה הפלורליסטית‪ .12‬מודל המדינה הדמוקרטית‪-‬פלורליסטית מניח‬
‫שהחברה בה היא הטרוגנית‪ ,‬מרובת קבוצות ולאומים‪ ,‬ודורש מהם לחיות אלה‬
‫עם אלה במסגת מדינית משותפת‪ ,‬על בסיס של כיבוד הדדי‪ .‬הדמוקרטיה‬
‫הפלורליסטית חותרת למדינה שהיא של כל אזרחיה‪ ,‬בניגוד ללאומיות‬
‫השואפת למדינה אחת ללאום אחד‪ .‬יפים לעניין זה הדברים שכותבים אליעזר‬
‫דון‪-‬יחיא וברוך זיסר ‪:9‬‬

‫" על פי התפיסה הפלורליסטית ליברלית‪ ...‬אל לה למדינה‬

‫להפלות בין אזרחים על בסיס מוצאם הלאומי‪ ,‬אופיים‬
‫האתני‪ ,‬ייחודם התרבותי ואמונתם הדתית‪ .‬מכיוון שהמושג‬
‫אזרחות‪ ,‬ולא זהות לאומית‪ ,‬הינו הקטגוריה הרלוונטית‬
‫בקביעת זכויות‪ ,‬הפלורליזם הליברלי מתמקד ב"עם" )"‬
‫‪ ,("People‬הכולל את כלל אזרחי המדינה ללא הבדלי מוצא‪,‬‬
‫תרבות או דת‪ ,‬ולא ב"לאום" )"‪ ,("Nation‬המציין חטיבה‬
‫מיוחדת ומובחנת מבחינה אתנית‪ ,‬תרבותית או דתית‪".‬‬

‫מבחינת היעדר החפיפה בין לאום ומדינה‪ ,‬אם כן‪ ,‬הדמוקרטיה הפלורליסטית‬
‫מציבה מודל שהוא הרבה יותר קרוב למציאות‪ .‬עצם היותן של הדמוקרטיות‬
‫הפלורליסטיות המדינות החזקות‪ ,‬העשירות והדומיננטיות ביותר בעולם מהווה‬
‫אתגר מכריע לרעיון הלאומיות‪ .‬על כוח המשיכה הרב של הדמוקרטיה יכולה‬
‫להעיד העובדה שאפילו מדינות דיקטטוריות רבות מנסות לתקף את השלטון‬
‫הקיים ברצון "העם" ומקיימות "בחירות‪-‬ראווה" כלליות‪ .‬נראה שהלאומיות‪,‬‬

‫‪ . 12‬אליעזר דון יחיא וברוך זיסר "דמוקרטיה כנגד לאומיות‪ :‬ישראל כ'מקרה חריג"' בתוך‬
‫תרבות‬
‫דמוקרטית ‪ :1‬תשנ"ט –‪ ,1999‬עמ' ‪22-9‬‬

‫‪17‬‬
‫העומדת בבסיס המודל של מדינת‪-‬הלאום‪ ,‬איבדה את בכורתה לטובת‬
‫הדמוקרטיה והיא ממשיכה לאבד את הלגיטימיות שלה‪ ,‬לפחות בחלקי העולם‬
‫המפותח‪ .‬כיוון התפתחות זה תואם את המודל של הפדרציה העולמית‪ ,‬המניחה‬
‫רב‪-‬גוניות של קבוצות באוכלוסייה ומציעה את הדמוקרטיה הפלורליסטית כדרך‬
‫הטובה ביותר לגשר ולתאם בינהן‪.‬‬

‫ואולם גם אם הלאומיות נחלשה‪ ,‬היא עדין יונקת משורשים עמוקים ואף מוציאה‬
‫פעם בפעם חוטרים חדשים‪ .‬אחד היתרונות הבולטים של הלאומיות‪ ,‬הוא שבעוד‬
‫שהיא יודעת בדרך כלל לתייג ולהבדיל בפשטות בין הטוב‪-‬הרצוי לבין הרע‪-‬‬
‫השגוי‪ ,‬הרי שהדמוקרטיה הפלורליסטית‪ ,‬על מגוון הדעות שהיא מרשה‬
‫ו"מכילה"‪ ,‬מגיעה לכך שלעיתים היא הופכת את הצודק והנכון לכל כך מורכבים‬
‫לשקילה ויחסיים‪ ,‬עד שקשה לו לאדם לבטוח באמיתות דרכו‪ .‬זרם החשיבה‬
‫הפוסט‪-‬מודרניסטי המופיע בעיקר בקורלציה עם הדמוקרטיה‪-‬הפלורליסטית‬
‫מאתגר אותה בכך שהוא מערער על עדיפות עקרונות המוסר שלה‪ ,‬מעניק‬
‫תוקף מחודש לתפיסות ו"נרטיבים" לאומיים בתוך המדינה ומחוצה לה‪ ,‬וככלל‬
‫מסבך אותה בסוגיית הלגיטימיות של הסובלנות כלפי אי‪-‬סובלנות‪.‬‬

‫תהום האמונה והמשמעות שפוער הפוסט‪-‬מודרניזם מהווה הרחבה והעמקה של‬

‫הזהות‬ ‫במסגרות‬ ‫המודרניות‬ ‫של‬ ‫האדמה‬ ‫רעידת‬ ‫שהשאירה‬ ‫הסדקים‬
‫המסורתיות‪ .‬זוהי תהום המאיימת על סדר העולם הישן והמוכר ומעוררת לכן‬
‫תגובות‪-‬נגד לגלובליזציה‪ -‬תנועות שונות של חזרה לשורשים המבקשות‬
‫"להחזיר עטרה ליושנה"‪ .‬אם הגלובליזציה של הטכנולוגיה וההאחדה של‬
‫השווקים בעולם מטשטשת את תחושת השייכות המקומית‪ ,13‬הרי שהיפוכה‪,‬‬
‫הלוקליזציה )=מקומיות( מנסה לחזק מחדש את הירארכיית הזהויות‬
‫המסורתית‪ ,‬המבוססות על השוני האתני‪ ,‬הדתי והגיאוגרפי‪.‬‬
‫הלוקליזציה משפיעה על המדינה בשתי דרכים סותרות ‪ -‬מצד אחד היא מחזקת‬
‫אותה כיישות מקומית המייצגת אינטרסים מקומיים‪ ,‬אך יש גם שהיא נתפסת‬
‫כמוסד שהוא זר לרוח המקום והמסורת‪ ,‬אינו מייצג כראוי את הלאום‪ ,‬או שהוא‬
‫פועל בניגוד לחוקי הדת‪.‬‬

‫‪ .13‬ראה למשל את ‪Meyrowitz, Joshua. (1985), No Sense of Place, The impact of electronic‬‬

‫‪media on social behavior. New York: Oxford University Press‬‬

‫‪18‬‬
 ‫על ההשפעות הסימולטניות של העולמיות והמקומיות כותב אורי רם‪:14‬‬
‫”מדינת הלאום‪ ,‬שבעבר נחשבה ליחידה לכידה אחת‪ ,‬נתונה‬
‫עתה בצבת המלחציים שבין הגורמים הממזגים אותה עם‬
‫הסביבה החיצונית לה הגדולה ממנה‪ ,‬ובין אלה המשבררים‬
‫אותה ליחידות פנימיות קטנות ממנה‪".‬‬

‫המנסה לתאר את פעולתם ההדדית של תהליכי הגלובליזציה‬ ‫מונח‬

‫והלוקליזציה הוא "גלוקליזציה‪") "15‬עולמקומיות"(‪ .‬כמו בשילוב המונחים "כפר"‬
‫נחית "גלוקליזציה" מדגימה את‬
‫ו"גלובלי"‪ ,‬גם הופעתה של הסינתיזה המו ָ‬
‫עוצמתה הכל‪-‬נוכחת של המציאות הגלובלית החדשה‪ ,‬שלאורה רעיון המדינה‬
‫כמערכת חברתית סגורה ועצמאית הופך לבלתי רלוונטי‪.‬‬
‫רעיון הפדרציה העולמית לאור התמורות שצויינו‬

‫בעוד שחברה יכולה להיות קהילה מדומיינת המגדירה את עצמה סביב‬

‫איקונוגרפיה כלשהי‪ ,‬הרי שלמעשה מבחינה אקולוגית יהיה זה נכון להגדיר‬
‫חברה כיחידה שבפועל מתקיימים בה חליפין חיוניים‪ .‬עמנואל ולרשטיין‬
‫הסיק מכך כי המדינות‪ ,‬אותן מזהים בדרך כלל כ"חברות"‪ ,‬אינן אלא יחידות‬
‫משנה בתוך מערכת עולמית בלתי שוויונית‪ .‬במערכת זו ההתפתחות הכלכלית‪,‬‬
‫המבנה החברתי ודפוס המשטר נובעים דווקא ממערכת היחסים הכוללת ומן‬
‫המיקום היחסי בתוכה‪ ,‬ולא מתוך התפתחויות "אימננטיות" לכל אחת מיחידות‬
‫המשנה‪ .16‬בהתאם‪ ,‬ולרשטיין התנגד לניתוח הפוליטי של עולם ראשון מול‬
‫עולם שלישי והציע מסגרת מאוחדת של ליבה מול פריפריה‪.‬‬

‫באופן תיאורטי‪ ,‬להעמקתה של המציאות החברתית הגלוקלית יש פוטנציאל‬

‫גדול מאי פעם להעמיק את התודעה של חברה גלובלית והכרה בעולמיותו של‬
‫ה"כאן" החברתי המקומי‪ .‬התבססותה של תודעה כזו יכולה לחזק את תחושת‬

‫‪ .14‬אורי רם‪" ,‬גלובליזציה ומדינת הלאום‪ :‬עולמקומיות"‪ ,‬בתוך בין המשק והנשק‪:‬‬
‫הפוסט‪-‬ציונות‬
‫הליבראלית בעידן העולמקומי‪ ,‬סוציולוגיה ישראלית ב' )תש"ס( ‪99‬‬
‫‪. 15‬דוגמא לגלוקליזציה היא החידוש האחרון בתפריט הסניף הלוקלי של מקדונלד'ס‪:‬‬
‫"מק‪-‬קבב בלאפה‬
‫עם טחינה וחריף"‪ .‬מתוך‪ :‬חן שליטא‪ ,‬יו"ר מקדונלד'ס בישראל‪" :‬נורא קשה‬
‫להשמין אצלי"‪ ,‬ידיעות‬
‫אחרונות‪13.8.04 ,‬‬
‫‪ .16‬אורי רם‪" ,‬גלובליזציה ומדינת הלאום‪ :‬עולמקומיות"‪ ,‬בתוך בין המשק והנשק‪:‬‬
‫הפוסט‪-‬ציונות‬
‫הליבראלית בעידן העולמקומי‪ ,‬סוציולוגיה ישראלית ב' )תש"ס( ‪99‬‬

‫‪19‬‬
‫הצורך הפוליטי ברשויות על‪-‬לאומיות‪ ,‬אשר יקבלו מהמדינות המקומיות‬
‫סמכויות מסויימות לניהול בקנה המידה האמיתי של החברה‪ -‬הרמה הגלובלית‪.‬‬

‫בסעיפים הקודמים דיברתי על הכשל המרכזי של מודל מדינת הלאום‪ -‬היעדר‬

‫הדמוקרטיה‬ ‫שמודל‬ ‫כך‬ ‫ועל‬ ‫והלאום‪,‬‬ ‫המדינה‬ ‫של‬ ‫בפועל‬ ‫החפיפה‬
‫מתחזקת מיטיב ממנו להתמודד עם רבגוניות לאומית במסגרת‬
‫הפלורליסטית ה ִ‬
‫המדינה‪ .‬החיסרון המרכזי של הדמוקרטיה הפלורליסטית‪ ,‬מאידך‪ ,‬הוא כאמור‬
‫נטייתה לפוסט מודרניזם שמעלה קשיים בתפיסה של אמיתות מוצקות‪ ,‬של‬
‫זהות ושל שיוך‪.‬‬
‫לכאורה נראה כי דווקא פדרציה עולמית יכולה לתת מענה לאתגרים הללו‪ ,‬על‬
‫ידי יצירת מתאם אמיתי יותר ומעודכן יותר בין חברה‪ ,‬מדינה ומרחב‪ ,‬ברמה‬
‫הגבוהה ביותר שלהם‪ .‬בהירארכית מעגלי הזהות שכל אדם מסמן לעצמו‪,‬‬
‫מופיעים בקצה הרחוק ביותר העיגולים החופפים של האנושות וכדור הארץ‪.‬‬
‫הדגשת ותיקוף העיגולים הללו באמצעות סימון מדינה עולמית ואזרחות עולמית‬
‫נראה לכן כפתרון כה מתבקש‪ ,‬שכן הוא תואם את המציאות הגלובלית החדשה‬
‫באופן שקשה מאוד לערער עליו‪.‬‬
‫בעידן העולמי‪ ,‬הפוסט מודרניזם יכול לערער על טיבם של שלל העיגולים שהיו‬
‫קרובים לאדם באופן מסורתי בהירארכיית הזהויות שלו‪ ,‬אבל בריאליה של‬
‫היום‪ ,‬המעגל הגלובלי מסתמן כגבול המרחבי והחברתי הסופי ולכן היציב ביותר‬
‫שעליו ניתן לבנות אתוס מחודש של אמנה חברתית ומדינה‪ .‬כך יכולה מדינת‬
‫כדור הארץ להיות סינתיזה גלוקלית‪ ,‬בין המודל הבסיסי ביותר של מדינת‪-‬‬
‫לאום‪ ,‬היינו מדינת‪-‬אנושות‪ ,‬עם המודל המתקדם ביותר של מדינה דמוקרטית‪-‬‬
‫פלורליסטית‪ ,‬היינו מדינת‪-‬אנושות‪.‬‬

‫גורם נוסף שהחליש את מוסדות המדינה בשלהי המאה ה‪ 20 -‬הוא התחזקות‬

‫הזרם הניאו‪-‬ליברלי המעדיף "מדינה קטנה" שתקציבה‪ ,‬אחריותה והתערבותה‬
‫מצומצמים למינימום‪ .‬במקביל להיחלשות מדינת הרווחה וסמכויותיה חלה‬
‫צמיחה משמעותית בכוחם ובמעמדם של ארגונים לא‪-‬ממשלתיים‪ ,17‬בין אם‬
‫תאגידים עסקיים ובין אם מלכ"ריים‪ ,‬אשר עבור רבים נתפסו כאלטרנטיבה‬

‫‪ .17‬ארונדהטי רוי‪" ,‬ארגונים לא ממשלתיים – לטובת מי?" לה מונד דיפלומטיק‪ ,‬גיליון‬

‫אוקטובר ‪.2004‬‬

‫‪20‬‬
‫למסגרות הפעילות של המדינה‪ .‬לצד ההכרה בהצלחותיהם השונות ובתקווה‬
‫שמעורר דגם "החברה האזרחית"‪ ,18‬קיימת גם ביקורת על כך שהקטנת‬
‫הממשלות מותירה יותר ויותר אנשים שאין ריבון שאחראי לשלומם ‪ .14‬לטענת‬
‫המבקרים‪ ,‬בעוד המנדט של הממשלות היה במידה רבה לדאוג לרמה‬
‫מינימלית של רווחה וצדק‪ ,‬המנדט של הארגונים הלא ממשלתיים הוא לייצר‬
‫מקסימום רווחים ו‪/‬או צדקה‪.‬‬

‫בקרב מבקרי הניאו‪-‬ליברליזם‪ ,‬אם כן‪ ,‬עולה הדרישה לחזור ל"מדינה גדולה"‪,‬‬
‫הדואגת שהחלשים בחברה לא יושארו מאחור‪ .‬ואולם אם נחזור למודל החברה‬
‫של עמנואל ולרשטיין‪ ,‬יוצא ש"המדינה הגדולה"‪ ,‬שלה זקוקה החברה‬
‫הגלובלית‪ ,‬היא מדינת עולם‪.‬‬

‫יתר על כן‪ ,‬מהויכוח שבין תומכי המדינה הגדולה )למשל חסידי קיינס או‬
‫לתומכי המדינה הקטנה )למשל חסידי אדם סמית( עולה בעצם‬ ‫מרקס(‬
‫‪19‬‬

‫קונצנזוס כי עצם קיומה של המדינה הוא דבר הכרחי עבור החברה‪ ,‬כמזור‬
‫לבעיית "כשלי השוק"‪ .‬והנה מדי יום אנו רואים כיצד השוק הופך לגלובלי יותר‬
‫ויותר‪ ,‬ובוודאי שאינו חף מכשלי שוק‪ ,‬מה שהופך את הצורך ברשות שלטונית‬
‫גלובלית כלשהי‪ -‬קטנה או גדולה‪ -‬לבולט יותר ויותר‪.‬‬

‫‪ .18‬על הדגם "התלת מגזרי" ראה באתר "פעילים לחברה אזרחית בישראל"‬
‫‪www.civilsociety.co.il‬‬
‫‪ .19‬אריה ארנון‪" ,‬היד הנעלמה והיד הגלויה"‪ ,‬ארץ אחרת גיליון ‪ 12‬ספטמבר‪-‬אוקטובר‬
‫‪2002‬‬

‫‪21‬‬
 ‫הגבול הטבעי שלנו‪ ,‬כדור הארץ?‬

‫על הדאגה הסביבתית כמניחת יסודות אפשריים לפדרציה עולמית‬

‫בדצמבר של שנת ‪ 2000‬נערך בישראל הכנס הראשון לחינוך למעורבות‬

‫סביבתית "הכדור בידינו" ובמקביל לו החל לצאת בטאון בשם זהה‪,‬‬
‫בתמיכת מרכז השל‪ ,‬המשרד לאיכות הסביבה‪ ,‬החברה להגנת הטבע‬
‫והרשת הירוקה של תכנית קרב‪ .‬כמו ביוזמות סביבתיות רבות אחרות‪,20‬‬
‫כ"מקום של כולנו"‪.‬‬
‫כדור הארץ מהווה "אייקון" פופולרי‪ ,‬וממוצב ָ‬
‫הזיקה הגלובלית לא תמיד הייתה נחלת התנועה הסביבתית‪ .‬ככלל‪,‬‬
‫ארגוני הסביבה הראשונים קמו במטרה להציל פניני טבע מקומי מהפיתוח‬
‫האנושי‪ ,‬שנתפס לעתים כאנטיתיזה לטבע הפראי‪-‬אצילי‪ ,‬הבראשיתי כפי‬
‫שעשהו האל‪ .‬דוגמא לארגון ישראלי כזה היא "החברה להגנת הטבע"‪,‬‬
‫אשר קמה במאבק הרומנטי נגד פיתוח אדמות ביצת החולה‪ .‬אחת‬
‫ההצלחות הגדולות של ארגונים כאלה הייתה יצירת גבולות מרחביים‬
‫להתפתחות האדם במה שגודר כ"שמורות טבע"‪ ,‬בהם בני האדם היו ה‪-‬‬
‫‪ .Out Group‬לימים מדע האקולוגיה גילה את עומק הקשרים האזוריים‬
‫והגלובליים שבין אקוסיסטמות‪ ,‬והדגש עבר לראייה יותר שלמה של‬
‫המרחב הסביבתי‪ ,‬אזורית וגלובלית‪.‬‬
‫הופעתן של בעיות סביבתיות חוצות גבולות‪ ,‬כמו שפכים במעלה נהר‬
‫רדו‪ ,‬ירידת גשם חומצי באזורים מרוחקים ממוקדי‬
‫הפוגעים בתושבי מו ַ‬
‫התעשייה המזהמים‪ ,‬או הידלדלות גלובלית של שכבת האוזון‪ ,‬הביאה את‬
‫נושא איכות הסביבה לבמת היחסים הבינלאומיים‪ .‬בשנת ‪ 1972‬התכנסו‬
‫בסטוקהולם נציגי ‪ 113‬מדינות ל"ועידת האו"ם לסביבת האדם‪ ,"21‬אשר‬
‫הולידה את תכנית הסביבה של האו"ם )‪ (UNEP‬שהיוותה מאז מסגרת‬
‫עיקרית לפעילות דיפלומטית בנושאי סביבה‪.‬‬
‫בהצהרה שחתמה את הועידה הכריזו המשתתפים על קבלתם של מספר‬
‫עקרונות וקווים מנחים למדיניות סביבתית‪ .‬העקרון ה‪ 21-‬קובע את‬
‫אחריותה של מדינה למניעת יציאת זיהומים מתחום שיפוטה‪ .‬עקרון זה‬

‫‪ . 20‬הפרוייקט החינוכי "לגעת בעולם" בתמיכת האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי‬

‫איכות הסביבה‬
‫)אשר בסמלה מופיע כדור הארץ(‪ ,‬המסורת הבינלאומית לציון "יום כדור הארץ"‬
‫שהחלה בארה"ב‬
‫בשנת ‪ ,1970‬קמפיינים כמו “‪ ”Clean up the world‬ואחרים‪.‬‬
‫‪ ,"United Nations Conference on the Human Environment" .21‬מתוך ‪www.unep.org‬‬

‫‪22‬‬
‫מעדכן את מושג הריבונות המדינית ומרחיב אותה גם למשמעות סביבתית‪:‬‬
‫כשם שאין למדינה זכות להתערב בענייניה הפנימיים של מדינה אחרת‪,‬‬
‫כך גם אין למדינה זכות שפעולות הנעשות בתחום שיפוטה יזהמו את‬
‫תחומה של מדינה אחרת‪ .‬יתר על כן‪ ,‬עקרון ‪ 21‬מעניק תוקף והגנה‬
‫מזיהומים גם לאזורים שהם נכסי הכלל הגלובליים )‪,(Global Commons‬‬
‫שאינם שייכים לאף מדינה )כמו לב הים והחלל החיצון(‪.‬‬

‫עקרונות הצהרת סטוקהולם היוו גרעין לאמנות הבינלאומיות הרבות‬

‫ואשר מהוות‬ ‫‪22‬‬
‫בנושאי סביבה שנחתמו מאז‪ ,‬שמספרן האמיר לכמה מאות‬
‫את פרי עמלה העיקרי של הדיפלומטיה הסביבתית בעולם‪ .‬הישגים‬
‫חשובים נוספים היו ועידות פסגה בינלאומיות חשובות‪ ,‬כמו בריו דה ז'נרו )‬
‫‪ (1992‬וביוהנסבורג )‪ .(2002‬במפגשים האלו ובנוסחי ההסכמות‬
‫שהושגו‪ ,‬תרמה הדאגה הסביבתית להידוק היחסים הבינלאומיים‪ ,‬לפיתוח‬
‫של הדין הבינלאומי ואף להסכמה על מדיניות משותפת )כמו אג'נדה‬
‫‪ .(21‬מכוחן של האמנות שנחתמו הוקמו מזכירויות ומוסדות בינלאומיים‬
‫שמהווים יסודות אפשריים לרשות שלטונית על‪-‬לאומית עתידית בנושאי‬
‫סביבה‪.‬‬
‫אחד המסמכים החשובים ברוח זו הוא הדו"ח שהפיקה הנציבות העולמית‬
‫של האו"ם לסביבה ופיתוח )ועדת ברונדטלנד ‪ (1987‬אשר נקרא‬
‫"עתידנו המשותף"‪ .‬הדו"ח מתחיל בסקירה שכותרתה "מכדור ארץ‬
‫אחד לעולם אחד" ובה הוא קורא להכרה ב"תלות ההדדית העולמית" )‬
‫‪ ,(Inter-Dependence‬ולביצוע רפורמות מוסדיות שיגבירו את שיתוף הפעולה‬
‫הבינלאומי‪ ,‬כמו חיזוק סמכויות האו"ם‪.23‬‬
‫מושג מרכזי בדו"ח הוא "פיתוח בר‪-‬קיימא" )‪(sustainable development‬‬
‫אשר מנסה לשבור את הדיכוטומיה שבין שימור הסביבה לפיתוח כלכלי‪,‬‬
‫ולהביא לראייה מאחדת יותר של סוגיות של חברה וסביבה‪ .‬במידה גוברת‬
‫והולכת‪ ,‬מאז ועידת סטוקהולם מזוהה זיקה ישירה בין הבעייה החברתית‬
‫של העוני לבעיות סביבתיות‪ ,‬ומושגים סינרגיים כמו "צדק סביבתי" זוכים‬

‫‪ .22‬ראובן לסטר ואהוד חשין‪" ,‬אמנות סביבתיות בינלאומיות וישראל"‪ ,‬בתוך‪ :‬רון‬
‫פרומקין‬
‫ואחרים‪ ,‬סימני חיים ‪ - 2003‬ישראל‪ ,2004 ,‬מרכז השל‪ ,‬עמ' ‪.40-38‬‬
‫‪ .23‬אלכסנדר ברזל )עורך(‪ ,‬הנציבות העולמית של האו"ם לסביבה ולפיתוח‪ ,‬עתידנו‬
‫המשותף‪ -‬אקולוגיה‬
‫ועולם המחר‪ ,‬חיפה‪ ,‬תש"ן ‪ 1990‬עמ' ‪216-171 ,30-17‬‬

‫‪23‬‬
 ‫להכרה מתגברת‪ .24‬אי‪-‬השוויון והקיטוב הכלכלי הגלובלי נתפסים‬
‫כמכשולים בדרך לפיתוח בר‪-‬קיימא‪ ,‬ומעלים את הקריאה לגישור הפערים‬
‫הגלובליים על ידי "חלוקה שוויונית יותר של משאבים ושל הזדמנויות‪."25‬‬
‫בכך‪ ,‬לטענתי‪ ,‬מציבה הדאגה הסביבתית יסודות של תחושת זיקה‬
‫ואחריות חברתית ברמה העולמית‪ ,‬אשר מבקשים ביטוי מוסדי מתרחב‪,‬‬
‫שיכול ביום מן הימים לצמוח לרשות שלטונית גלובלית‪.‬‬

‫ביקורת על הדיפלומטיה הסביבתית‬

‫בעוד מספר האמנות הסביבתיות גדל ועל אף הצלחות מסויימות‪ ,‬ממשיך‬

‫מצבה של הביוספירה להידרדר‪ .‬רמות הפחמן הדו‪ -‬חמצני באטמוספירה‬
‫מה )‪ (desertification‬ומחסור במים‬
‫מ ָ‬
‫ש ָ‬
‫שוברות שיאים‪ ,‬אובדן קרקעות' הַ ֹ‬
‫מאיימים על החקלאות ועל האוכלוסייה התלויה בה‪ ,‬ומדענים מזהירים כי‬
‫אנו בעיצומה של תקופה של הכחדת מינים מסיבית‪ ,‬בעיקר בשל הפגיעה‬
‫הנרחבת באקוסיסטמות‪.‬‬
‫מבקרים טוענים‪ ,26‬כי אם מאמצי הדיפלומטיה הסביבתית טרם גרמו‬
‫להיפוך המגמות אותן הן נועדו לשנות‪ ,‬אין זאת אלא משום שהממשלות‬
‫שיצרו אותן התירו מחוייבות מעורפלת ואכיפה נרפה‪ .‬באמנות רבות‬
‫חסרים יעדים מפורטים‪ ,‬לוחות זמנים ברורים‪ ,‬ואמצעים למדידת‬
‫התקדמות ואפקטיביות‪ .‬זאת בניגוד לחוקים בינלאומיים חזקים יותר כמו‬
‫הסכמי ה‪ WTO -‬אשר מכוחם מוטלות סנקציות מסחריות חזקות )כמו‬
‫מכסי מגן( כנגד מדינות עברייניות‪ .‬אמנה סביבתית יוצאת דופן בהצלחתה‬
‫היא פרוטוקול מונטריאול מ‪ 1987 -‬על דלדול האוזון‪ ,‬אשר באמצעות‬
‫מגבלות סחר ברורות הצליחה להפחית את פליטות ה‪ CFC -‬הגלובליות‬
‫בקרוב ל‪.90% -‬‬

‫‪24‬‬
‫‪. Susan L. Cutter, “Race, class and environmental justice”, Progress in Human‬‬
‫‪Geography, 19,1 (1995) pp.111-122‬‬
‫‪ .25‬מייקל רנר ומולי או' שיהאן‪" ,‬מבט על‪ :‬עוני ואי שוויון בולמים התקדמות"‪,‬‬
‫סימני חיים ‪2003‬‬
‫‪ -‬העולם‪ ,‬מכון ‪ WorldWatch‬ומרכז השל‪ ,2004 ,‬עמ' ‪55-49‬‬
‫‪ . 26‬הילארי פרנץ'‪ ,‬התקדמות באמנות סביבתיות‪ ,‬בתוך לסטר ר‪ .‬בראון ואחרים‪,‬‬
‫סימני חיים ‪2000‬‬
‫‪ -‬העולם‪ ,‬מכון ‪ ,worldwatch‬מהדורה ישראלית בהוצאת מרכז השל‪,2000 ,‬‬
‫עמ' ‪131-130‬‬

‫‪24‬‬
 ‫אחד מכלי היישום עליו נסמכות אמנות סביבתיות רבות הוא שקיפות‪,‬‬
‫הכולל דיווח מפורט על פעולות שננקטו ברמה הלאומית כדי ליישם את‬
‫ההסכם‪ .‬אם מידע זה הופך זמין לכל דורש‪ ,‬אזי מדינות אחרות כמו גם‬
‫גופים לא ממשלתיים יכולים להשתמש בכך בכדי לבייש את הממשלות‬
‫הסוררות עד לעמידתן בתנאי האמנה‪ .‬ואולם בשל אופיים הוולונטרי של‬
‫ההסכמים‪ ,‬הממשלות לעיתים קרובות לא מספקות למזכירויות מידע שלם‬
‫ומדויק בזמן הנדרש‪.‬‬
‫ביטוי נוסף לחולשתן של האמנות הסביבתיות הוא התקציב הזעום לו‬
‫זוכים המוסדות שמוקמים מכוחן‪ .‬למזכירות אופיינית של אמנה סביבתית‬
‫יש פחות מ‪ 20 -‬עובדים‪ ,‬ותקציב שנתי בסכומים שבין ‪ 1-11‬מליון דולר‪.‬‬
‫תקציב זה הוא כטיפה בים לעומת תקציבי הסוכנויות המוסמכות לאכיפת‬
‫חקיקה סביבתית מקומית בארצות מרכזיות‪ .‬בתחום זיהום האוויר למשל‪,‬‬
‫בשנת ‪ 2000‬המזכירות של אמנת המסגרת לשינויי אקלים )‪(UNFCCC‬‬
‫תוקצבה ב‪ 11 -‬מליון דולר‪ ,‬ולעומתה "חוק האוויר הנקי" של הסוכנות‬
‫להגנת הסביבה )‪ (EPA‬האמריקנית תוקצב ב‪ 541 -‬מליון דולר‪.‬‬
‫כלל תכנית הסביבה של האו"ם )‪ (UNEP‬נאבקת כדי לשמור על תקציב‬
‫שנתי של ‪ 100‬מליון דולר )לשם השוואה‪ ,‬מן הראוי לציין כי בשנת ‪2001‬‬
‫עמד תקציבה של ה‪ EPA -‬על ‪ 7.8‬מיליארד דולר‪ ,‬בעוד תקציבו של‬
‫הצבא האמריקאי היה גדול מ‪ 311-‬מיליארד דולר‪ ,‬וההוצאות הצבאיות‬
‫הגלובליות בשנת ‪ 2000‬הסתכמו ב‪ 780-‬מיליארד דולר(‪.27‬‬

‫סיוע לפריפריה העולמית‪ -‬סוגיות של תקציב‪ ,‬סביבה וחברה‬

‫התקציב הסמלי של סוכנויות הסביבה הבינלאומיות מגיע כתרומה ממדינות‬

‫הליבה העשירות‪ .28‬תרומה זו‪ ,‬בשילוב עם התרומה הכללית שהן מעלות כסיוע‬
‫חוץ לפיתוח למדינות העניות‪ ,‬הסתכמה בשנת ‪ 2000‬ב‪ 0.22% -‬מהתל"ג שלהן‬
‫‪73=) 0.33%‬‬ ‫)=‪ 54‬מיליארד ‪ , ($‬וזאת בשעה שב‪ 1992 -‬השיעור היה‬
‫מיליארד ‪ $‬בערכי דולר ‪ ,(2000‬ועל אף שבפסגת ריו ניתנו הצהרות כי השיעור‬

‫‪ . 27‬הילארי פרנץ'‪" ,‬ההוצאה על סיוע חוץ בירידה"‪ ,‬סימני חיים ‪ -2003‬העולם‪,‬‬

‫‪-WorldWatch‬מכון השל‪,‬‬
‫‪ ,2004‬עמ' ‪121-120‬‬
‫‪28‬‬
‫‪. French, Hillary, “Reshaping Global Governance”, State of the world 2002, WorldWatch‬‬
‫‪Institute, 2002, Pages 174-198‬‬

‫‪25‬‬
‫יוכפל לכדי ‪ .29 0.7%‬חשיבותו של הסיוע למדינות העניות גדולה במיוחד‬
‫מבחינת איכות הסביבה‪ ,‬שכן העוני מופיע בקורלציה גבוהה עם בערות‪,‬‬
‫והבערות קשורה בריבוי טבעי גבוה‪ ,‬המעכב פיתוח בר‪-‬קיימא והמטיל לחצים‬
‫כבדים על הסביבה‪.‬‬
‫סיבה נוספת לקושי לבער את העוני‪ ,‬היא שההלוואות שנתן העולם העשיר‬
‫למדינות הפריפריה נעשו ללא בטחונות מספקים‪ ,‬וכיום הן נאנקות תחת חוב‬
‫חיצוני אשר תופח במהירות‪ :‬בין ‪ 1992‬ל‪ 2000 -‬צמח החוב ב‪ 34% -‬לכדי ‪2.5‬‬
‫טריליון דולר‪ ,‬מרביתם )‪ (62%‬חובות לגופים פיננסיים מהמגזר הפרטי‪.‬‬
‫כאמצעי סוציאלי לעתות משבר‪ ,‬קרן המטבע הבינלאומית )‪ (IMF‬הציעה מנגנון‬
‫‪Sovereign Dept Restructuring Mechanism‬‬ ‫ריבוני לעיצוב מחודש של החוב‪-‬‬
‫‪ .((SDRM‬מנגנון זה מיועד לשמש כתהליך של פשיטת רגל למדינה מתפתחת‬
‫שכלכלתה קורסת‪ ,‬כמו ארגנטינה‪ ,‬כך שחובה יעוצב מחדש בדומה למה‬
‫שקורה בחברות וברשויות מקומיות במדינות רבות‪ .30‬אם אכן יופעל מנגנון כזה‬
‫אפשר יהיה לראות בו אלמנט פונקציונלי נוסף לממשלה גלובלית עתידית‪,‬‬
‫אולם בינתיים בנקים ומדינות נושות מעכבות את תחילת פעילותו‪.‬‬
‫יוזמה אחרת שאותה מנסים לקדם בעיקר ארגונים לא ממשלתיים‪ ,31‬היא הטלת‬
‫בין"‪ .‬כבר ב‪ 1978 -‬הציע זוכה פרס הנובל ג'יימס‬
‫מיסוי גלובלי בשם "מס טו ִ‬
‫)‪ (0.05%-1%‬על העברות הון בינלאומיות‪,‬‬ ‫טובין )‪ (Tobin‬להטיל מס זעיר‬
‫שיהיה גדול דיו כדי למנוע השקעות ספקולטיביות לטווח קצר‪ ,‬למשל בשערי‬
‫הנפח של‬ ‫מטבע‪ ,‬אך קטן מכדי להפריע להשקעות לטווח ארוך ולמסחר‪.‬‬
‫תנועות ההון הבינלאומיות הוא כה אדיר‪ ,‬שדי במס בשיעור של פרומיל אחד )‬
‫‪ (0.1%‬כדי לייצר הכנסה של ‪ 400‬מיליארד דולר מדי שנה‪ ,‬אותם אפשר‬
‫להפנות לטובת צרכים סביבתיים וחברתיים גלובליים‪ .‬לשם השוואה‪ ,‬תקציב‬
‫האו"ם לשנת ‪ ,1999‬כולל הפעיליות של כל המוסדות המיוחדים תחתיו‪,‬‬
‫הסתכם ב‪ 10.6 -‬מיליארד דולר‪.‬‬
‫הקריאה למיסוי גלובלי מבטאת את הרצון לחלוקה מחודשת של העושר‬
‫בחברה‪ ,‬אבל מדובר ב"חברה" כמו שולרשטיין רואה אותה‪ -‬החברה הגלובלית‪.‬‬

‫‪ . 29‬הילארי פרנץ'‪" ,‬ההוצאה על סיוע חוץ בירידה"‪ ,‬סימני חיים ‪ -2003‬העולם‪,‬‬

‫‪-WorldWatch‬מכון השל‪,‬‬
‫‪ ,2004‬עמ' ‪121-120‬‬
‫‪ . 30‬מולי או' שיהאן‪" ,‬ירידה בחוב הזר" בתוך‪ :‬מייקל רנר ואחרים‪ ,‬סימני חיים ‪- 2003‬‬
‫העולם‪,2004 ,‬‬
‫‪ ,WorldWatch‬עמ' ‪.79-78‬‬
‫‪ . 31‬למשל‪Association for the Taxation of financial Transactions for the Aid of Citizens -‬‬

‫‪26‬‬
‫קריאה דומה עלתה בשנות השבעים‪ ,‬בעיקר בתוך האו"ם‪ ,‬מצד גוש המדינות‬
‫הבלתי מזדהות )‪ (G-77‬ליצור "סדר כלכלי בינלאומי חדש" אשר יחלק מחדש‬
‫את המשאבים בעולם‪ .‬הקריאה נתקלה בהתנגדות חריפה מצד מדינות‬
‫מערביות‪ ,‬והודממה בראשית שנות השמונים‪ ,‬רק אחרי שארה"ב ובריטניה‬
‫מימשו את איומיהם בעניין ופרשו מאונסק"ו )אחר כך הם חזרו(‪.‬‬

‫‪27‬‬
 ‫לחבר את העולם מחדש‬

‫כמו שהראה בנדיקט אנדרסון‪ 32‬בספרו "קהילות מדומיינות"‪ ,‬יותר מאשר‬

‫הזיקה הפיזית שמאחדת אנשים לכדי חברה‪ ,‬תחושת הזיקה שלהם‬
‫והאמונה בקיומה של קבוצתיות נבדלת היא היסוד החשוב ביותר לעניין‬
‫תחושת האחדות‪ .‬יצירת ההכרה בזיקה של החברה האנושית הגלובלית‬
‫היא אחת המגמות הבולטות בדבריהם ובפעולתם של שוחרי איכות‬
‫הסביבה )"ירוקים"( ושל שוחרי זכויות חברתיות )"אדומים"( בשנים‬
‫האחרונות‪ .‬בהינתן המציאות של הגלובליזציה הכלכלית‪ ,‬אלו וגם אלו‬
‫מרכזים כוחות רבים בהמחשת ההשלכות הסביבתיות והאנושיות של‬
‫הבחירה הצרכנית החופשית‪ ,‬לבה הפועם של הכלכלה העולמית‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫כך‪ ,‬בסקירת המגמות השנתית “‪ “State of the World 2004‬כותבת‬
‫חוקרת מכון ‪ Worldwatch‬הילארי פרנץ'‪" :‬הנטייה של הכלכלה‬
‫הגלובלית של ימינו היא לבודד צרכנים ממגוון ההשפעות‬
‫השליליות של רכישותיהם‪ ,‬על ידי מתיחת המרחק בין שלביו‬
‫השונים של מחזור החיים של מוצר‪ -‬ממיצוי חומר הגלם‪,‬‬
‫לעיבוד‪ ,‬לשימוש ולבסוף להשלכה"‪.‬‬
‫המשמעות‪ ,‬למשל‪ ,‬היא שאם אדם יהיה רק "צרכן נבון"‪ ,‬יעשה סקר שוק‬
‫וירכוש את הנעליים הטובות והזולות ביותר שימצא‪ ,‬הוא מצביע בכך‬
‫בשקליו בעד תעשייה שתחפש רק את הדרכים הזולות ביותר לייצור‬
‫הנעליים‪ -‬כולל העסקת עובדים במדינות שבהן אין חקיקה או אכיפה של‬
‫זכויות עובדים בסיסיות‪ ,‬ואין חקיקה או אכיפה של הגנה בסיסית על‬
‫הסביבה‪ .‬וכך עדר הצרכנים הגלובלי )בעיקר במדינות הליבה(‪ ,‬שטוף‬
‫מוח בפרסומות‪ ,‬מניע בממונו תעשיות מזהמות וסדנאות יזע‪ ,‬בעיקר‬
‫במדינות הפריפריה‪.‬‬
‫הפרסומות‪ ,34‬אשר בשנת ‪ 2002‬עלו לכיס של הצרכנים בעולם ‪444‬‬
‫מיליארד דולר‪ ,‬ממעטות להתייחס לכך‪ .‬בעולם קידום המכירות מתרכזים‬
‫בבניית זיקה דמיונית בין המוצר לבין תשוקותיו העמוקות ביותר של‬
‫הצרכן‪ -‬מיניות‪ ,‬נעורים‪ ,‬ביטחון עצמאי וחברה אוהבת הם חלק מהאשליות‬
‫הנפלאות שכביכול מגולמות במוצר‪ .‬כך משתלטת על המציאות הגלובלית‬
‫"תרבות הצריכה"‪ ,‬שמוכתבת על ידי חלום פרסומי שלעולם לא יבוא על‬

‫‪32‬‬
‫‪. Anderson, Benedict. Imagined Communities: Reflections on the Origin and Spread‬‬
‫‪of Nationalism. Revised edition ed. London & NY: Verso, 1991.‬‬
‫‪33‬‬
‫‪. Hilary French, “Linking Globalization, Consumption, and Governance”, State of‬‬
‫‪the World 2004, UK 2004, pp. 144-161‬‬
‫‪ .34‬אריק אסאדוריאן‪" ,‬הוצאות הפרסום נשארות קבועות כמעט"‪ ,‬סימני חיים ‪-2003‬‬
‫העולם‪,‬‬
‫‪-WorldWatch‬מכון השל‪ ,2004 ,‬עמ' ‪.81-80‬‬

‫‪28‬‬
‫סיפוקו‪ ,‬על חיים ברמה של "חמישה כוכבים"‪ ,‬כשבעצם‪ -‬יש כאן רק כוכב‬
‫אחד‪.‬‬
‫בחלוקה על פי מדינות‪ ,‬אזרחי ארה"ב הם הצרכנים הגדולים בעולם‪5% .‬‬
‫מאוכלוסיית העולם‪ ,‬תחת מתקפת פרסומות בשווי ‪ 235‬מיליארד דולר‬
‫בשנה‪ ,‬מחזיקים למשל ‪ 25%‬מצי כלי הרכב להובלת נוסעים בעולם‪,‬‬
‫ותורמים באופן ישיר לאטמוספירה ‪ 24%‬מפליטת הפחמן האנתרופוגנית‪.‬‬
‫ואולם החלוקה המדינית חוטאת בהכללה‪ ,‬ופערים חברתיים‪-‬כלכליים‬
‫מתגברים בתוך ארה"ב ובתוך מדינות אחרות בעולם מחייבים ציור שונה‪,‬‬
‫אינדיווידואלי וגלובלי יותר של עקומת העושר והצריכה‪ -‬המיעוט הקטן‬
‫)והדומיננטי תרבותית( של החיים בחברת השפע‪ ,‬הסובלים לעיתים‬
‫מתסמונות בריאותיות שונות של צריכת יתר‪ ,‬מול הרוב הגדול החיים‬
‫בתנאי מחסור ועוני‪ ,‬המתבטאים בבעיות בריאותיות תואמות‪.‬‬
‫שוחרי חברה וסביבה מתקשים ומתעקשים‪ ,‬על רקע הרעש הגדול של‬
‫המידע הפרסומי המחפש את אזנו של הצרכן‪ ,‬להביא לידיעת צרכנים את‬
‫המידע אודות ההשלכות החברתיות והסביבתיות של קניותיהם‪ .‬קיימות‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬מספר יוזמות פרטיות וממשלתיות שונות של "תו‪-‬ירוק" )" ‪Eco-‬‬
‫‪ ("labeling‬המאשר כי מוצר מסויים עומד בתקן סביבתי מסויים‪ ,‬ומעט‬
‫פחות נפוצות הן תכניות של "סחר‪-‬הוגן" )‪ (Fair-Trade‬המאשרות‬
‫למשווקים לסמן על מוצרים סמלילים )"‪ ("Logo‬המתיימרים להעיד כי‬
‫העובדים בשלבים הראשוניים של שרשרת הייצור נהנו מזכויות עובדים‬
‫"הוגנות"‪ .‬יש מי שמוצא ביוזמות הללו הד לחלק מדיני הכשרות העתיקים‬
‫של היהדות‪ ,‬הדורשים קיום מצוות חברתיות כמו לקט‪ ,‬פאה ושכחה‪,‬‬
‫ומצוות שהן גם "סביבתיות" כמו שמיטה‪.‬‬
‫נכון להיום יוזמות התו הירוק והסחר ההוגן מתבססות‪ ,‬אך מדובר עדיין‬
‫בחלק זעום של הצריכה העולמית‪ .‬אם תתקיים בעתיד התרחבות‬
‫משמעותית של יוזמות כאלו‪ ,‬הן יוכלו להעמיק את תחושת הזיקה‬
‫הגלובלית‪ -‬הן מבחינת הקשר לסביבה העולמית – "הטריטוריה"‪ ,‬והן‬
‫מבחינת הקשר לחברה העולמית –"העם"‪ .‬במובן זה‪ ,‬ניסיונות כאלה‬
‫"לחבר את העולם מחדש" מניחים את היסודות ה"דמיוניים" כדי לייצר‬
‫"קהילה" גלובלית‪ ,‬אשר יכולה להוות בסיס לממשלה עולמית‪.‬‬

‫עד שזה יקרה‪ ,‬אזרחי מדינות הליבה יכולים להמשיך לדמיין לעצמם שהם‬
‫חיים בחברות דמוקרטיות וחופשיות‪ ,‬אבל לפי מבחן החברה של עמנואל‬
‫ולרשטיין )"יחידה שבפועל מתקיימים בה חליפין חיוניים"( הרי שהם חיים‬
‫בחברת אפרטהייד עולמי‪ ,‬אשר בה גבולות מדינותיהם הם "חדירים‬
‫למחצה"‪ :‬כוח העבודה ומשאבי הסביבה זורמים בפועל בכיוון הליבה‬
‫הגלובלית‪ ,‬אך הזכויות הדמוקרטיות‪-‬פלורליסטיות בקושי עוברות בכיוון‬

‫‪29‬‬
‫הפריפריה‪ .‬הגדרות הגבוהים בגבול בין ארה"ב למקסיקו‪ ,‬או בין אפריקה‬
‫לאירופה ממחישים זאת‪.‬‬
‫במאמרה "הגלובליזציה של האהבה" מוסיפה ארנה קזין )הארץ‬
‫‪ (6.3.2000‬כי "לא רק כוח אדם וחומרי גלם לוקח העולם העשיר‬
‫מהעולם השלישי‪ ,‬אלא גם רגשות"‪ -‬הקפיטליזם והפמיניזם במדינות‬
‫הליבה מייצרים דרישה אדירה למטפלות לילדים‪ ,‬למוגבלים וזקנים; המוני‬
‫מטפלות עניות ממדינות הפריפריה מגיעות לספק את הדרישות הללו‪,‬‬
‫ומשאירות מאחור את הטיפול בילדים שלהן בידי אומנות מקומיות‪ .‬אפשר‬
‫לראות במעגל הגלוקלי הזה שרשרת של תעסוקה‪ ,‬פרנסה וצמיחה; אבל‬
‫מותר גם לשאול מה המחירים הסמויים מן העין‪ ,‬הרגשיים‪ ,‬הקשים‬
‫לתמחור‪ ,‬שגובה מערכת הייצוא והיבוא של האהבה‪ .‬בעוד שהיצירה של‬
‫"שוק" גלובלי מעצימה את המגמות הללו‪ ,‬יצירה של "מדינה" גלובלית‬
‫תוכל גם להציב מנגנוני ריסון‪-‬שווקים ואיזון פערים‪ ,‬כפי שעושות‬
‫הממשלות כיום בתוך גבולותיהן‪ ,‬רק בקנה מידה רלוונטי יותר‪.‬‬

‫‪30‬‬
 ‫מוסדות ראשוניים של ממשלה עולמית?‬

‫שלטון אפקטיבי על אומות רבות הושג בעבר או באמצעות אימפריה או‬

‫באמצעות פדרציה‪ .‬לאור המודעות הגלובלית הגוברת לזכויות הפרט וחרויותיו‪,‬‬
‫הצורות הקלאסיות של אימפריות המבוססות על כפייה אינן נחשבות לגיטימיות‬
‫או בנות קיימא‪.‬‬
‫לעומתן‪ ,‬מדינות כמו שוויץ‪ ,‬בלגיה וקנדה מדגימות את האפשרות של הבאת‬
‫אומות שנות לחיות ביחד בשלום ולבנות ממשלה פדרלית משותפת ויציבה‬
‫לאורך מאות שנים‪ ,‬וללא מחיקת המגוון הלשוני והאתני‪ .‬הרפובליקה של הודו‪,‬‬
‫הדמוקרטיה הגדולה בעולם‪ ,‬היא פדרציה תת‪-‬יבשתית של עשרות עמים‪ ,‬כל‬
‫אחד עם תרבותו ולשונו‪ ,‬יותר ממיליארד בני אדם ‪.‬‬

‫שתי דרכי התפתחות עיקריות יכולות להביא ליצירת ממשלה עולמית בדרכי‬
‫שלום‪ :‬האחת היא דרך האינטגרציה הפונקציונלית והשנייה היא דרך‬
‫האינטגרציה הרגיונלית‪.‬‬
‫משמעותה של האינטגרציה הפונקציונלית היא שגופים בינלאומיים שיוקמו‬
‫למטרות ספציפיות‪ ,‬כמו הסדרה של דואר או סחר‪ ,‬יתעצמו באופן הדרגתי‪,‬‬
‫יקבלו בתחום תפקודם סמכויות מהותיות מהמדינות החברות בהם‪ ,‬ולבסוף‬
‫ימוזגו ליצור ממשל עולמי אחד‪.‬‬
‫הדרך של אינטגרציה רגיונלית היא שגופים בינלאומיים אזוריים‪ ,‬כמו‬
‫האיחוד האירופי או ארגון המדינות האמריקניות‪ ,‬יתעצמו באופן הדרגתי‪ ,‬יקבלו‬
‫מהמדינות החברות בהן סמכויות של ממשל אזורי‪ ,‬ולבסוף ימוזגו לכדי ממשל‬
‫עולמי אחד‪.‬‬

‫הפעולה המשולבת של שני סוגי האינטגרציה יכול אמנם לזרז תהליך שכזה‬
‫)סינרגיה(‪ ,‬אך בכל מקרה מדובר בתהליך מדורג‪ ,‬תוספתני‪ ,‬שיימשך שנים‬
‫רבות‪ .‬האפשרות לבצע "קפיצת דרך" ולייסד במהירות ממשלה עולמית‬
‫מוסכמת אינה אפשרית מבחינת חוקי הפוליטיקה‪ ,‬למעט במקרה של ארועים‬
‫קטסטרופליים ומכוננים כמו מלחמות או שואות עולמיות‪ ,‬חס וחלילה‪.‬‬

‫בקרב הגופים הבינלאומיים הגדולים שקיימים היום‪ ,‬פונקציונליים או רגיונליים‪,‬‬

‫לא קיימת שאיפה או תכנית מפורשת להיהפך לחלק מממשלה עתידית עולמית‪.‬‬

‫‪31‬‬
‫ואולם כפי שאנסה להראות בהמשך‪ ,‬חלקם יוצרים בפועל תשתיות של‬
‫אינטגרציה אשר בעתיד תוכלנה לשמש כיסודות לממשלה ולמדינה עולמית‪.‬‬

‫הגוף הרגיונלי החשוב והמתקדם ביותר בעולם הוא בוודאי האיחוד האירופי )‬
‫‪ .(EU‬בסידרה של אמנות אזוריות וחופפות שהתרבו‪ ,‬התרחבו והתעמקו מאז‬
‫שנות החמישים‪ ,‬הגיע האיחוד בימינו לכ‪ 25 -‬מדינות אשר ויתרו מסמכויותיהן‬
‫לטובת שפע מבלבל של מוסדות משותפים‪ ,‬חלקם בין‪-‬ממשלתיים וחלקם על‪-‬‬
‫לאומיים‪ .‬בין המוסדות הללו פרלמנט‪ ,‬בתי משפט‪ ,‬מועצה‪ ,‬מטבע ה"אירו"‪,‬‬
‫דרכון‪ ,‬בנקים וקרנות למימון תכניות שונות‪ .‬הנוסח הסופי של החוקה צפוי‬
‫להיחתם ב‪ 29.10.04 -‬על ידי ראשי ממשלות האיחוד‪ ,‬אז יחל תהליך של‬
‫אישרור החוקה במדינות החברות‪ .‬על אף חילוקי דעות שונים ומהותיים‪,‬‬
‫בעניינים רבים כבר מציג האיחוד האירופאי חזית פוליטית מאוחדת‪.‬‬
‫ביחס לרעיון של ממשלה עולמית אפשרית‪ ,‬האיחוד האירופאי המתפתח‬
‫והמתרחב מהווה דוגמא מעוררת השראה‪ .‬באותו האזור שממנו מדינת הלאום‬
‫המודרנית החלה להתפשט בעולם‪ ,‬מתאחדת קבוצה גדולה של אומות מגוונות‪,‬‬
‫חלקן אויבות מרות לשעבר‪ ,‬הפזורות על פני שטח גיאוגרפי נרחב יחסית‪ .‬לפני‬
‫חצי‪-‬מאה המצב הזה היה נשמע אוטופי ומופרך‪ ,‬ועד היום הקבוצות האירו‪-‬‬
‫סקפטיות מהוות כוח משמעותי באירופה‪ ,‬ואף על פי כן‪ -‬אירופה נעה‪.‬‬
‫על פי האבולוציה הטרמינולוגית‪ ,‬אפשר לראות שהאיחוד עבר משלבים של‬
‫"קהילה כלכלית אירופאית"‪ ,‬כלומר שוק משותף‪ ,‬מסחרי גרידא‪ ,‬דרך "קהילה‬
‫אירופאית"‪ ,‬המערבת תחומים נוספים‪ ,‬ועד ל"איחוד האירופאי" הצועד לקראת‬
‫אינטגרציה אזורית עמוקה בתחומים רבים של מוסד המדינה‪.‬‬
‫במילים אחרות‪ ,‬מארגון של אינטגרציה רגיונלית‪-‬פונקציונלית צרה ומוגבלת‬
‫מאוד‪ ,‬האיחוד האירופאי מתרחב רגיונלית ומעמיק פונקציונלית‪ ,‬וקשה כיום‬
‫לחזות היכן התהליך הזה יעצור‪ .‬גם ארגונים רגיונליים אחרים המתפתחים כיום‬
‫נושאים מלכתחילה בעיקר אופי מסחרי‪-‬כלכלי‪ ,‬וימים יגידו אם גם הם יצעדו‬
‫בדרך דומה לזו של האיחוד האירופאי‪.‬‬
‫ביניהם‪:‬‬

‫• ארגון המדינות האמריקאיות )‪ OAS) - 35‬מדינות‪.‬‬

‫• האיחוד האפריקאי )‪ ,(AU‬הכולל את כל מדינות אפריקה מלבד מרוקו‪.‬‬

‫• הקהילה והשוק המשותף הקאריבי )‪ CARICOM) - 15‬מדינות‪.‬‬

‫‪32‬‬
 ‫• איחוד האומות הדרום‪-‬מזרח אסייתיות )‪ ASEAN) - 11‬מדינות‪.‬‬

‫• השוק המשותף של הדרום )‪ MERCOSUR)- 4‬מדינות )בדרום אמריקה(‬

‫השותפויות הבין‪-‬ממשלתיות הללו נמצאות בשלבים שונים של התפתחות‪ ,‬אך‬

‫הן כולן גדלות הן בהשתרעותם והן במידה של האינטגרציה הכלכלית‬
‫והפוליטית‪ .‬סך כל האוכלוסייה שכיום מאוגדת תחת ארגוני ממשל פוליטיים‬
‫רב‪-‬לאומיים‪ ,‬הן בפדרציות והן בתהליכי אינטגרציה אזוריים מתפתחים‪ ,‬היא‬
‫בקירוב ‪ 3‬מיליארד איש‪ ,‬מחצית מהאנושות‪.‬‬

‫הארגון הפונקציונלי החשוב ביותר הוא ארגון האומות המאוחדות‪ ,‬אשר מעניק‬
‫ייצוג גלובלי לכל מדינות העולם ומהווה עבורן פורום לדיון ולקביעת נתיבים‬
‫לפעולה משותפת‪ .‬במידה קצת מפוכחת יותר מזו שהייתה עם קודמו‪ ,‬חבר‬
‫הלאומים‪ ,‬גם ראשית דרכו של האו"ם הייתה סוגה בתקוות למיסוד סדר עולמי‬
‫חדש‪ ,‬יותר הרמוני ויותר מאחד‪-‬אנושות; ואולם בשל המבנה שלו‪ ,‬הוא אינו‬
‫ערוך להתפתח בקלות לממשלה פדרלית עולמית‪.‬‬
‫במובנים מסויימים האו"ם מזכיר במעט את מוסד הנשיאות הישראלי או‬
‫המלוכה האנגלית‪ -‬מתיימר ליצוגיות‪ ,‬ידידותי‪ ,‬אך חסר כוח ביצועי ממשי‪ .‬באין‬
‫לו סמכויות ריבוניות על‪-‬מדיניות‪ ,‬יישום החלטותיו תלוי לחלוטין ברצונן הטוב‬
‫של חברותיו‪ ,‬והוא אינו יכול לאסוף באופן ישיר מיסים למימון פעולותיו‪,‬‬
‫להפעיל צבא או משטרה‪ ,‬או אפילו להטיל באופן ישיר עונשים כלכליים על‬
‫ממשלות לאומיות המסרבות לציית עם החלטותיו‪.‬‬
‫בעיה תאומה שסובל ממנה האו"ם‪ ,‬היא היעדר לגיטימיות‪ ,‬הנובעת מכך‬
‫שתפקודו אינו מבוסס על עקרונות דמוקרטיים המקובלים באופן נרחב; למשל‬
‫עקרון הייצוג הפרופורציונלי אינו מיושם בעצרת הכללית )"הפרלמנט"(‪ ,‬כיוון‬
‫שלכל מדינה יש קול אחד בלי קשר עם גודל אוכלוסייתה‪ ,‬או עקרון השוויון של‬
‫כל המבוגרים בפני החוק‪ -‬זה אינו מיושם בכך שלמדינות ספורות יש במועצת‬
‫הביטחון מושבים קבועים וזכות וטו‪ .‬ואולי ההתנגשות הגדולה ביותר עם‬
‫עקרונות הדמוקרטיה מתבטאת בעובדה שחברות רבות באו"ם הם משטרים‬
‫דיקטטוריים‪ ,‬נעדרי לגיטימיות לייצג את עמיהם‪.‬‬

‫‪33‬‬
‫מנקודת מבט "אופטימית"‪ ,‬אפשר להקביל זאת לשלבים הראשונים של‬
‫הפדרציה של ארה"ב‪ ,‬בה המדינות הדרומיות לא העניקו לתושביהן השחורים‬
‫זכויות אזרח וייצוג בשלטון‪.‬‬
‫על אף מגרעותיו וחולשותיו‪ ,‬האו"ם משמש מסגרת עולמית פוליטית יחידה‬
‫מסוגה‪ ,‬והוא משמש במה לביטוי ולעיצוב של דעת קהל עולמית‪ .‬אולי אין זה‬
‫מקרה‪ ,‬שועדת פרס נובל לשלום החליטה לכבד בפרס לשנת ‪ 2001‬את ארגון‬
‫האומות המאוחדות‪ ,‬יחד עם העומד בראשו קופי ענאן‪ ,‬עבור פעולתם "למען‬
‫עולם מאורגן יותר טוב ומלא שלום"‪.‬‬

‫כמו כן‪ ,‬תחת המטרייה של האו"ם פועלים מספר רב של ארגונים בינלאומיים‪.‬‬

‫ארגונים אלו מנסים לקדם מטרות בינלאומיות‪ ,‬כמו מחקר‪ ,‬שיתוף פעולה‬
‫וקביעת תקינה עולמית במגוון רחב של תחומים‪ :‬תקשורת‪ ,‬בריאות‪ ,‬חינוך‬
‫ורווחה‪ ,‬תחבורה ותובלה‪ ,‬מסחר ופינאנסים ועוד‪ .‬אחת הדרכים שבה פועלים‬
‫הארגונים הללו ליצירת מודעות גלובלית לסוגיות הגלובליות‪ ,‬היא ציון "ימי‬
‫יום המזון העולמי או יום‬ ‫סוגיות עולמיים "‪ ,‬כמו יום האיידס העולמי‪,‬‬
‫האוכלוסייה העולמי‪.‬‬

‫בהתאם לשיטת האיזונים והבלמים המקובלת במדינה המודרנית‪ ,‬פדרציה‬

‫עולמית תזדקק לרשות מבצעת‪ ,‬רשות מחוקקת ורשות שופטת‪ .‬ניצנים לרשות‬
‫שיפוטית גלובלית אפשר למצוא בבית הדין הבינלאומי לצדק‪ ,‬אשר דן‬
‫בסכסוכים בין מדינות )אם הן חפצות בעצתו(‪ ,‬ואולי במידה רבה יותר בהופעתו‬
‫הטרייה של בית הדין הפלילי הבינלאומי‪ ,‬אשר מוסמך לדון אזרחים‬
‫אינדיווידואליים )מ‪ 94 -‬המדינות שאשררו עד כה את סמכותו( על פשעים‬
‫בינלאומיים חמורים במיוחד כמו פשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬והשמדת‬
‫עם‪.‬‬

‫ארגונים פונקציונליים חשובים נוספים הם הבנק העולמי )‪ ,(IBRD‬המעניק עזרה‬

‫כספית ולוגיסטית לפרוייקטים של פיתוח בארצות הפריפריה‪ ,‬וקרן המטבע‬
‫הבינלאומית )‪ (IMF‬המסייעת למדינות להשיג יציבות כלכלית‪ ,‬בעיקר בדרך של‬
‫פתיחות לכלכלה העולמית‪.‬‬
‫ארגון הסחר העולמי )‪ (WTO‬מבקש ליצור שוק עולמי משותף‪ ,‬ללא חסמי סחר‬
‫כגון מכסי מגן או סובסידיות‪ .‬מדינה המציבה חסמי סחר כאלו מסתכנת בכך‬
‫ש‪ WTO -‬יאשר הטלת סנקציות מסחריות כנגדה‪ .‬על אף הגלובליזציה‬

‫‪34‬‬
‫הכלכלית הנרחבת‪ ,‬עבודתו של הארגון עוד רחוקה מהשגת ייעודה הרשמי;‬
‫הממשלות החזקות של מדינות ה‪ ,OECD -‬למשל‪ ,‬סיבסדו בשנת ‪ 2001‬את‬
‫תוצרתן החקלאית ב‪ 311 -‬מיליארד דולר‪ ,‬לא כולל סובסידיות עקיפות‬
‫לחקלאות ומשמעותיות מאוד כמו במי השקייה‪ ,‬דלק וחומרי הדברה‪ .35‬מדינות‬
‫הפריפריה אינן יכולות לספק סבסוד בשיעורים כאלה לחקלאיהן‪ ,‬אשר נפגעים‬
‫מכך בירידת ערך תוצרתם בשווקים העולמיים‪ ,‬ועל כן הן שילבו כוחות ו"פוצצו"‬
‫קנקון‪ ,‬מקסיקו‪ ,‬בו מדינות הליבה סרבו‬
‫את מפגש ה‪ WTO -‬האחרון שנערך ב ָ‬
‫להסיר את חסמי הסחר שלהן‪.36‬‬

‫הסרה או תיעול מחדש של הסובסידיות הללו‪ ,‬שמרביתן ניתנות לחוות ענק‬

‫תעשייתיות‪ ,‬יכולה לתרום הן לרווחתם החברתית של חקלאים קטנים או‬
‫במדינות פריפריה‪ ,‬והן לעליית הכדאיות של חקלאות ידידותית יותר לסביבה‪,‬‬
‫אשר גם ככה מתקשה להתמודד עם החקלאות התעשייתית‪ ,‬שהיא כה‬
‫אגרסיבית כלפי הקרקע‪.‬‬

‫הסרת חסמי הסחר‪ ,‬אם אכן תמשיך ותתקדם‪ ,‬פירושה הסרת גדר נוספת‬
‫ומרכזית ביותר‪ ,‬אשר תוחמת מזה שנים את גבולות הריבונות הלאומית‪.‬‬
‫בהיעדרה‪ ,‬צעדים נוספים לאיחוד בתחומים נוספים יהפכו קלים יותר‪ ,‬כפי‬
‫שמראה הדוגמא היוצאת מהכלל של האיחוד האירופאי‪.‬‬

‫‪ .35‬בריאן הלווייל‪ ,‬המשך מתן סובסידיות גבוהות לחקלאות‪ ,‬סימני חיים ‪-2003‬‬
‫העולם‪ ,‬מכון‬
‫‪-Worldwatch‬מרכז השל‪ ,2004 ,‬עמ' ‪.129-128‬‬
‫‪36‬‬
‫‪. Hilary French, “Linking Globalization, Consumption, and Governance”, State of‬‬
‫‪the World 2004, UK 2004, pp. 144-161‬‬

‫‪35‬‬
36
 ‫סיכום ומבט לעתיד‪ :‬על מלחמה ושלום ברמה הגלובלית‬

‫כמו בחזון אחרית הימים של ישעיהו‪ ,‬בה העמים עוברים למערכת משפטית‬
‫אחת‪ ,‬מתנהלים זה עם זה בשלום ומכתתים את חרבותיהם לאתים‪ ,‬גם עמנואל‬
‫קאנט ראה בביטול המלחמות את הסיבה אשר לשמה דרושה פדרציה עולמית‪.‬‬
‫השלום‪ ,‬על פי קאנט‪ ,‬הוא איננו שביתות הנשק הזמניות שהאנושות ידעה‬
‫בהיסטוריה שלה‪ ,‬אלא שלום נצחי‪ .‬בספרו ‪ (Perpetual Peace (1795‬הוא טוען‬
‫בעד ֹיסוד השלום באמצעות ֹיסוד פדרציה עולמית של רפובליקות‪.‬‬
‫אין זה מפליא‪ ,‬כי הנסיונות המתקדמים ביותר לכונן פדרציה כזו נעשו לאחר‬
‫מלחמת העולם הראשונה והשנייה‪ ,‬ואפשר רק לנחש שגם מלחמת עולם‬
‫שלישית תוליד ניסיונות כאלו‪.‬‬
‫זוהי שאלה שלא ניתן לענות עליה‪ :‬האם האנושות מטבעה חייבת מלחמות של‬
‫דם ואש ושכול‪ ,‬או שהיא יכולה לתעל את יצר התחרותיות הטבעי והבריא שלה‬
‫להסתפק ב"מלחמות" מעט פחות הרסניות כמו "מלחמה" של מפלגות‬
‫בבחירות‪" ,‬מלחמה" של חברות על לבו וכיסו של הצרכן‪ ,‬ו"מלחמה" בין צדדים‬
‫נצים בבתי משפט‪ .‬מלחמת עולם אחת שכבר היום זוכה לפופולריות רבה מאוד‬
‫היא מלחמת "‪ 22‬חוליגנים שרודפים אחרי כדור"‪ ,‬בשלל גירסאותיה‬
‫)המשתנים האפשריים הם צורת הכדור‪ ,‬מספר החוליגנים‪ ,‬שיטת המרדף‪ ,‬אך‬
‫המלחמה בבסיסה היא זהה(‪.‬‬
‫בינתיים‪ ,‬המלחמה המפורסמת ביותר המתרחשת בשנים האחרונות בעולם היא‬
‫המלחמה שבין "ארצות הברית הגלובלית" לבין ה"טרור האיסלאמיסטי‬
‫שחקרה‬ ‫‪37‬‬
‫הגלובלי"‪ .‬בדין וחשבון של ועדה מיוחדת של הקונגרס האמריקני‬
‫את התקפות הטרור הוצעה המסקנה‪ ,‬כי בשל אופיו חובק העולם של המאבק‬
‫בטרור "כל כדור הארץ הוא כיום מולדת בת‪-‬הגנה של האמריקנים"‪.‬‬
‫היותו של המאבק הגלובלי הזה בעיצומו מוכיחה‪ ,‬כי עוד לא "תמה‬
‫ההיסטוריה"‪ ,‬והבעיות שאמריקה נתקלה בהן בדרך לגיבוש קואליציה‬
‫למלחמתה בעיראק מראות כיצד הצורך בהסכמה עולמית היא עניין מורכב גם‬
‫בעולם "חד‪-‬קוטבי"‪ ,‬אפילו עבור "הקוטב" עצמו‪.‬‬
‫מעצם היותו מאבק‪ ,‬הוא מקטב ומעצים את תחושות הניגוד והבדלנות בתוך‬
‫קבוצות בכדור הארץ‪ .‬ואולם‪ ,‬יהיו תוצאותיו אשר יהיו‪ ,‬היקפו הגלובלי יכול‬

‫‪" . 37‬הועדה הלאומית להתקפות הטרור על ארה"ב"‪ .‬הציטוט מתוך סבר פלוצקר‪" ,‬כשל‬
‫הדמיון"‪ ,‬ידיעות‬
‫אחרונות‪ ,‬המוסף לשבת‪ ,10.9.2004 ,‬עמ' ‪7‬‬

‫‪37‬‬
‫לעצב אותו כמאורע מכונן בתולדות האנושות‪ ,‬בכך שהוא יכול גם להגביר‬
‫ולמסד יותר שיתוף פעולה רגיונלי ו‪/‬או פונקציונלי בין מדינות וקבוצות שונות‪.‬‬
‫כך או כך‪ ,‬הנטייה להתאחד בקבוצות גדולות יותר ויותר נראית אקטואלית יותר‬
‫ויותר‪ .‬התיאוריה הפופולרית של הנטינגטון אודות התנגשות ציוויליזציות חוזה‬
‫במקביל גם את ההתאחדות הפנימית שלהן‪ .‬גם ספרים עתידניים פופולריים‬
‫רבים‪ ,‬כמו ‪ 1984‬של אורוול או ספרות מדע בדיוני‪ ,‬רואים את האיחודים‬
‫הפדרטיביים של האנושות כמסלול התפתחות כמעט בלתי נמנע‪.‬‬
‫לאור ההנחה הזו‪ ,‬השאלה הנותרת היא לא האם להתאחד‪ ,‬אלא כיצד לארגן‬
‫ולהתקדם אל הפדרציות הגלובליות תוך הימנעות מקסימלית מקטסטרופות‬
‫גלובליות‪.‬‬

‫‪38‬‬
 ‫ביבליוגרפיה‬

‫אביעד הכהן "שלומה של מלכות‪ -‬לפרשת וארא"‪ .‬נמצא באתר "כיפה"‬

‫‪ ,www.kipa.co.il‬מאז ‪9.1.2003‬‬

‫אהרון ברט‪ ,‬דורנו מול שאלות הנצח וכתבים אחרים‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשכ"ג‪ ,‬עמ'‬
‫‪.154‬‬

‫אורי רם‪" ,‬גלובליזציה ומדינת הלאום‪ :‬עולמקומיות"‪ ,‬בתוך בין המשק והנשק‪:‬‬
‫הפוסט‪-‬ציונות הליבראלית בעידן העולמקומי‪ ,‬סוציולוגיה ישראלית ב'‬
‫)תש"ס( ‪99‬‬

‫אליעזר דון יחיא וברוך זיסר "דמוקרטיה כנגד לאומיות‪ :‬ישראל כ'מקרה חריג"'‬
‫בתוך תרבות דמוקרטית ‪ :1‬תשנ"ט –‪ ,1999‬עמ' ‪22-9‬‬

‫אלכסנדר ברזל )עורך(‪ ,‬הנציבות העולמית של האו"ם לסביבה ולפיתוח‪ ,‬עתידנו‬

‫המשותף‪ -‬אקולוגיה ועולם המחר‪ ,‬חיפה‪ ,‬תש"ן ‪ 1990‬עמ' ‪216-171 ,30-17‬‬

‫ארונדהטי רוי‪" ,‬ארגונים לא ממשלתיים – לטובת מי?" לה מונד דיפלומטיק‪,‬‬

‫גיליון אוקטובר ‪.2004‬‬

‫אריה ארנון‪" ,‬היד הנעלמה והיד הגלויה"‪ ,‬ארץ אחרת גיליון ‪ 12‬ספטמבר‪-‬‬
‫אוקטובר ‪2002‬‬

‫אריק אסאדוריאן‪" ,‬הוצאות הפרסום נשארות קבועות כמעט"‪ ,‬סימני חיים‬

‫‪ -2003‬העולם‪ ,‬מכון ‪ - WorldWatch‬מרכז השל‪ ,2004 ,‬עמ' ‪.81-80‬‬

‫ארנה קזין‪" ,‬הגלובליזציה של האהבה"‪ ,‬הארץ‪6.3.2000 ,‬‬

‫בריאן הלווייל‪ ,‬המשך מתן סובסידיות גבוהות לחקלאות‪ ,‬סימני חיים ‪-2003‬‬
‫העולם‪ ,‬מכון ‪-Worldwatch‬מרכז השל‪ ,2004 ,‬עמ' ‪.129-128‬‬

‫הילארי פרנץ'‪ ,‬התקדמות באמנות סביבתיות‪ ,‬בתוך לסטר ר‪ .‬בראון ואחרים‪,‬‬

‫סימני חיים ‪ -2000‬העולם‪ ,‬מכון ‪ ,worldwatch‬מהדורה ישראלית בהוצאת‬
‫מרכז השל‪ ,2000 ,‬עמ' ‪131-130‬‬

‫הילארי פרנץ'‪" ,‬ההוצאה על סיוע חוץ בירידה"‪ ,‬סימני חיים ‪ -2003‬העולם‪,‬‬

‫מכון ‪-Worldwatch‬מרכז השל‪ ,2004 ,‬עמ' ‪121-120‬‬

‫חן שליטא‪ ,‬יו"ר מקדונלד'ס בישראל‪" :‬נורא קשה להשמין אצלי"‪ ,‬ידיעות‬
‫אחרונות‪13.8.04,‬‬

‫מולי או' שיהאן‪" ,‬ירידה בחוב הזר"‪ ,‬סימני חיים ‪ -2003‬העולם‪ ,‬מכון‬
‫‪-Worldwatch‬מרכז השל ‪ ,2004‬עמ' ‪.79-78‬‬

‫מייקל רנר ומולי או' שיהאן‪" ,‬מבט על‪ :‬עוני ואי שוויון בולמים התקדמות"‪,‬‬
‫סימני חיים ‪ - 2003‬העולם‪ ,‬מכון ‪ WorldWatch‬ומרכז השל‪ ,2004 ,‬עמ'‬
‫‪55-49‬‬

‫‪39‬‬
 ,10.9.2004 ,‫ המוסף לשבת‬,‫ ידיעות אחרונות‬,"‫ "כשל הדמיון‬,‫סבר פלוצקר‬
7 '‫עמ‬

‫ סימני‬,"‫ "אמנות סביבתיות בינלאומיות וישראל‬,‫ראובן לסטר ואהוד חשין‬

.40-38 '‫ עמ‬,‫ מרכז השל‬,2004 ,‫ ישראל‬- 2003 ‫חיים‬

‫ פרקים בתולדות הערבים‬,‫ חוה‬,‫יפה‬-‫ לצרוס‬:‫ בתוך‬,"‫ "מוחמד‬,‫שלמה גויטיין‬

77 '‫ עמ‬,‫ תל אביב‬,1967 ,‫והאסלאם‬

Anderson, Benedict. Imagined Communities: Reflections on the Origin and

Spread of Nationalism. Revised edition ed. London & NY: Verso, 1991.

Gary Gardner, “Invoking the Spirit: Religion and Spirituality in the Quest for a
Sustainable World”, WorldWatch paper #164, December 2002

Hilary French, “Linking Globalization, Consumption, and Governance”, State

of the World 2004, UK 2004, pp. 144-161

Hillary French, “Reshaping Global Governance”, State of the world 2002,

WorldWatch Institute, 2002, pp. 174-198

Meyrowitz, Joshua. (1985), No Sense of Place, The impact of electronic media on

social behavior, New York: Oxford University Press

Paul Claval, “Identity and politics in a globalising world”, in: Gerrtjan Dijkink &
Hans Knippenberg (eds.), The Teritorial Factor – Political Geography in a
Globalising World, Vossiuspers UvA, Amsterdam, 2001

Susan L. Cutter, “Race, class and environmental justice”, Progress in Human

Geography, 19,1 (1995) pp.111-122

40
 ‫עודד גלעד ‪-‬‬
‫מען‪ -‬העצמאות ‪ 5‬כפר אז"ר ‪55905‬‬
‫טל'‪054-9720118 ,03-5344794 -‬‬
‫דוא"ל‪odedgilad@gmail.com -‬‬

‫‪41‬‬