Professional Documents
Culture Documents
מה זה ריבונות?
הריבונות הנה היכולת של הריבון ,בשטח הריבוני שלו ,לעשות *מה שהוא רוצה*,
במסגרת מגבלות מסוימות.
● חוקי הטבע :הריבון אינו כל יכול ולא יכול לקחת החלטות שהטבע לא מאפשר .לדוגמא
גם אם מחר הריבון יחליט שהשמש יזרח 24שעות רצופות -זה לא יקרה.
● אחרי מלחמת העולם השנייה -הריבון מוגבל כחלק מהדין הבינלאומי ההומניטרי
(דברים כגון איסור פשעי מלחמה ,רצח עם וכד)'
. 2קארל פופר בספרו "החברה החופשית ואויביה" נותן תשובה אחרת .לדידו ,דמוקרטיה
היא משטר בו העם יכול להחליף את השלטון במנגנון מסודר המונע צורך בשימוש בכוח.
. 3בעשרות השנים האחרונות ,התפתחה גישה חדשה שפחות מקובלת בעולם אבל
התקבלה לחלוטין בישראל בעידוד שופטי בית המשפט העליון ובראשם אהרון ברק.
גישה זאת גורסת שהדמוקרטיה המהותית היא משטר של "זכוית אדם ".לפי גישה זו,
דמוקרטיה איינה בהכרח משטר בו תהליך קבלת ההחלטות נתון בידי העם אלא קודם כל,
משטר שבו התוצאות של תהליך קבלת החלטות ,יהא אשר יהא ,תואמות את הערכים
"הדמוקרטיים",
לא רק שעליונות הגישה הזאת הוא דבר ייחודי לישראל ,אלא שהיא נושא לביקורת רבה
על ידי רבים בישראל ובעולם הרואים בה גישה אנטי-דמוקרטית .כך למשל אומר השופט
הבריטי סמפשן:
ההשגה העיקרית כנגד מערכת זו [תפיסת "הדמוקרטיה המהותית]" היא שאינה שונה
רעיונית מטענות הקומוניזם ,הפאשיזם ,המלוכנות ,הקתוליסיזם ,האיסלמיזם וכל שאר
ה"איזם" הגדולים ,אשר היסטורית טענו למונופול על השיח הפוליטי הלגיטימי מהטעם
שתומכיהם החשיבו את עצמם כצודקים באופן המובן מאליו".
רוב ככל המדינות הדמוקרטיות החליטו לא לאמץ את הדמוקרטיה הישירה ,כפי שהיה
מקובל ביוון העתיקה ,אלא לאמץ את הדמוקרטיה הייצוגית .בעיקר מכיוון שזה בלתי
אפשרי לוגיסטית לנהל דמוקרטיה ישירה במדינה בת למעלה מכמה מאות אזרחים בודדים,
כפי שהיה מקובל בפוליס היוונית .כמו כן ,האזרחים לרוב מתמחים בנושאים אחרים ואנחנו
רוצים למנוע החלטות פזיזות של רוב ארעי .
בדמוקרטיה ייצוגית העם בוחר דרך הקלפי נציגים להם הוא משאיל את הריבונות לתקופה
מוקצבת בזמן.
הריבונות נמצאת אצל נבחרי הציבור ,ולכן הם נציגים ולא שליחים ויכולים לבצע את
המדיניות שהם רוצים גם אם היא לא תואמת את הסיבה בשבילה נבחרו ואפילו אם היא
לא תואמת את דעת הרוב באותו הרגע.
אחרי הזמן המוקצב הזה ,העם ישפוט את נבחרי הציבור ויחליט האם לשמור אותם או
להחליףאותם בנציגים אחרים בתהליך של בחירות.
כדי שריבונות העם תישמר ,כל קול בקלפי צריך להיות שווה .יש להגן על שקיפות
הבחירות ,הגנה על המיעוט האלקטורלי (לדוגמא על ידי הצבעה חשאית) ,על תקשורת
חופשית ,על חופש הביטוי ,התנועה וכד'.
. 1בישראל ,רצון העם מוגבל על ידי בית משפט המורכב מאנשים שלא נבחרו באופן
דמוקרטי (הם אינם נבחרו במנגנון שבבסיסו קול של כל אזרח שווה .בחירות
דמוקרטיות לא חייבות להיות ישירות ).הם יכולים לבטל כל החלטה של העם דרך
נבחריו .משמע בישראל העם אינו הריבון.
. 2בישראל ,השלטון העליון נמצא אצל אותו בית משפט אשר מחזיק במילה האחרונה
בכל שאלה ערכית ציבורית .כיוון שהוא אינו נבחר באופן דמוקרטי והעם אינו יכול
להחליף את השופטים דרך מנגנון שלא כולל שימוש בכוח הזרוע אנחנו גם לא
עומדים בהגדרה של קארל פופר לדמוקרטיה .יתרה מזאת ,התבטאותיהם של מתנגדי
הרפורמה על סירוב פקודה" ,הטנקים יכריעו" או סרבנות לשרת במילואים ,רק מוכיחה
טענה זאת.
. 3גם אם נלך לפי ההגדרה החדשה אשר משווה את הדמוקרטיה למשטר של זכויות
אדם ,הרי שהזכות הראשונה בעיני המצדדים בשיטה הוא שוויון ערך האדם .לפי רעיון
זה ,דעתו של כל אזרח של המדינה בשאלות ערכיות שווה לדעתו של כל אזרח
אחר במדינה.
בהכרעות של שאלות ערכיות ציבוריות במשטר הקיים בישראל דעתו של שופט שווה
הרבה יותר מדעתו של כל אזרח שאינו שופט ,ולכן אין שוויון בין אזרחים לבין שופטים
(שגם הם אזרחים) .ולכן גם לפי הגדרה זו -ישראל איננה דמוקרטיה.
ב 1953 -שונה אופן בחירת השופטים .עד לשנת , 1953בחירת השופטים היתה מתבצעת
ע״י הכנסת .בשנה זו חל שינוי ,והשופטים נבחרים על ידי ועדה המורכבת מ 9 -חברים:
2חכי"ם
ארבעת נציגי הציבור לא תמיד מתאומים .אולם השופטים תמיד מצביעים אותו דבר ,וחוץ
מבמקרה אחד בתקופתה של איילת שקד -נציגי הלשכה מצביעים עם השופטים.
כיום ,אחרי שינוי ביוזמתו של גדעון סער משנת , 2008יש צורך ב 7 -קולות מתוך 9
למינוי שופטים לעליון .דבר זה מנע מאיילת שקד למנות שופטים כרצונה ,למרות שבאופן
אהרון ברק קידם תפיסה משפטית הגורסת שתפקיד השופט הוא לעצב משנות ה80 -
את החברה.
מדינת ישראל היא יהודית ודמוקרטית .בעיניו ,דמוקרטיה היא משטר זכויות אדם ,בדומה
יהודית -משמע ,צריכה ליישם סט ערכים יהודים לפי ראות השופט .ברבות השנים ,שופטי
העליון הקפידו להדגיש ערכים אוניברסליים וליברליים שחפפו לעקרונות ולערכים מן
המסורת והדת היהודית .אולם באורח פלאי של ממש ,שופטי העליון בישראל לא מצאו עד
כה לנכון להגן על ערכים יהודיים בעלי משמעות שמרנית ,דתית ,לאומית או אמונית.
לשיטת ברק ,לטובת שמירה על המדינה כדמוקרטית ויהודית השופט יכול וצריך לפרש
את החוק גם בניגוד למה שכתוב בו ובניגוד לכוונת המחוקק.
השופט יכול גם לקיים מבחני מידתיות וסבירות ,והרחבת זכות העמידה -כלומר הרחבת
הזכותלהגיש עתירה לבית המשפט על נושא ציבורי גם אם הנושא לא פוגע אישית בעותר.
זכות זו קיימת גם לנבחרי ציבור ,ולמעשה -לכולם .פעמים רבות נבחרי ציבור שלא
הצליחו לקדם מדיניות דרך הכנסת השתמשו בזכות העמידה כדי לקדם מדיניות שלא היה
ב , 1992 -כנסת שכבר הצביעה על פיזורה חוקקה ברוב של 32מול 21את חוק יסוד:
כבוד האדם וחירותו .
חוק זה כולל שורה של ערכים אשר על חוקי הכנסת לציית להם ונותן שורה של תנאים
אשר כל חוק חדש צריך לעמוד בהם על מנת לסתור חוק יסוד זה .אלו התנאים:
ב 9 -בנובמבר , 1995ימים בודדים לאחר רצח רבין ,כשהמדינה מוכה הלם וכאב והפוקוס
הציבורי מעומעם ,שופטי העליון מעניקים לחוקי יסוד מעמד חוקתי בפסק דין בנק המזרחי.
כמו כן ,כיוון שחוק יסוד :כבוד האדם וחירותו הציב שורה של תנאים שכל חוק חדש צריך
לעמוד בהם -השופטים בעצם נתנו לעצמם את הסמכות לבטל חוקים שלדעתם אינם
הולמים את ערכי מדינת ישראל -ערכים שהם בעצמם קבעו .השופטים מחליטים שהם
יכולים לבטל חוקים -ללא סמכות מפורשת מהריבון -הכנסת.
בפסק דין דרעי-פנחסי ( ,) 1993בית המשפט פסק ששר נגדו הוגש כתב אישום על ידי
היועץ המשפטי לממשלה חייב להתפטר -זאת בניגוד ללשון החוק המפורש.
בראון-חברון ,היה היועמ״ש נבחר על ידי הממשלה ,אך לממשלה לא היתה סמכות לפטר
היועמ״ש נבחר על ידי "ועדה מקצועית" אותו(לפי החלטת השופטים ).החל משנת 96
שהיא היחידהשיכולה לפטר אותו.
משמע ,השופטים פסקו שדעתו של פקיד לא נבחר מחייבת את הממשלה .אותו פקיד לא
נבחר יכול לפטר ,על ידי כתב אישום ,כל שר .בהיסטוריה הקצרה של מדינת ישראל היו
כמה וכמה שרים שפוטרו ממשרתם בממשלה ע״י הגשת כתב אישום שלא העלה כלום
ושום דבר ,כמו למשל שר המשפטים לשעבר יעקב נאמן ז״ל ואחרים.
בשנים האחרונות ובמיוחד סביב עתירות על חוק יסוד :מדינת הלאום של העם היהודי,
השופטים קבעו תקדים לפיו מותר להם לבטל חוקי יסוד .לדידם חקיקת חוק יסוד בכנסת
יכול להיות "תיקון חוקתי שאינו חוקתי".
השופטים החליטו שהם יכולים לבטל חוקי יסוד אשר לדעתם אינם הולמים את האופי
הדמוקרטי או/ו היהודי של המדינה או אשר מנוגדים ל"-עקרונות השיטה" .ומי מחליט על
כך? ובכן ,הם.
. 2חכמת ההמונים לטווח ארוך היא שיטה שעובדת לקבלת החלטות בריאה .כך למשל
קרסה קונספציית הכלכלה הסוציאליסטית .היה ברור לכל כי מומחים שמנהלים כלכלה
ריכוזית יעשו עבודה טובה יותר מאשר ההמון ,שכן כמובן שכלכלנים מומחים יוודאו
שלא יהיה בזבוז תקציבי .אולם הסוציאליזם הוביל לעוני ולשחיתות ,והוכיח כי חכמת
ההמונים מנצחת גם כאן.
. 3האדם דואג ראשית כל לעצמו ולבני ביתו .ולכן ,הדאגה הראשונה של השליט היא
להישאר בשלטון .לשם כך ,לעומת כל משטר אחר ,רק במשטר דמוקרטי השליט
יפעל לטובת האזרחים על מנת להבטיח את המשך אחיזתו בשלטון.
ההפיכה השלטונית שבוצעה על ידי השופטים בהובלת אהרון ברק מקורה לא בחוק אלא
בפרשנות מרחיבה שלו ,שלעיתים רבות מדי מנוגדת ללשונו המפורשת של החוק.
לכן הערכאה העליונה במוסדות השלטון והאמירה האחרונה בכל נושא מדיניות או מינויים
השופטים בישראל עצמאיים -וטוב שכך .הם עצמאיים היות שלאחר בחירתם ,נבחרי
הציבור לא יכולים לפטר אותם .אולם אנו עדיין רוצים שהעם יחזיק במילה האחרונה ולא
השופטים .לכן ,זהו עקרון היסוד השני ברפורמה :העם אומר את המילה האחרונה.
. 1מבחן גביזון -על שם המשפטנית הידועה והמחוננת ,אשת שמאל ,שאהרון ברק סיכל
מה ההבדל בין בית המשפט בישראל לבין בית המשפט במדינות דמוקרטיות?
קיימים הבדלים רבים בפסיקה של בית המשפט בישראל לעומת מדינות אחרות בעולם -
מבחני סבירות ,זכות העמידה ועוד.
● בכל מדינה דמוקרטית בעולם ,הגוף הבוחר את חברי הגוף המחזיק ביכולת ביקורת
חוקתית מורכב מנבחרי ציבור בלבד ברוב המדינות ,או מתמהיל של נבחרי ציבור
ואנשי מקצוע במיעוט המדינות -אולם עם רוב לנבחרי הציבור.
● אנחנו המדינה היחידה בעולם ,הנחשבת כדמוקרטית ,ללא מוסד של חבר מושבעים
כלל .מה מציעה הרפורמה?
במקור:
. 1שינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים (בהצעות של לוין ורוטמן קיימים רוב
לקואליציה אך ייצוג הן לאופוזיציה והן לשופטים)
. 4מנגנון התגברות על ביטולי חוקים (כיום לא קיים בחוק סמכות לשופטים לבטל
חוקים אך בפועל השופטים לקחו לעצמם את הסמכות לבטל כל חוק ואין לכנסת
יכולת להתגבר על ביטול זה .מנגנון ההתגברות בעצם מקבל בדיעבד את הסמכות
שהשופטים לקחו לעצמם לבטל חוקים .זהו האיזון והבלם היחיד שיהיה לכנסת למול
בית המשפט העליון הכל יכול)
ההצעה האחרונה של ח"כ רוטמן ,זאת שהחקיקה שלה הוקפאה לטובת הידברות בבית
הנשיא ,כללה אך ורק מתן יכולת לקואליציה לבחור שני שופטים בכל קדנציה .השופטים
הבאים שימונו על ידי הקואליציה ימונו בהסכמה עם האופוזיציה ונציגי השופטים בוועדה.
מתווה הנשיא יוביל למצב גרוע מהיום ,יחזק את עריצותם של פקידים לא נבחרים ויחליש
אף יותר את יכולת ההשפעה של נבחרי הציבור.
עניין הבחירות מוחרג בחוקי יסוד המחייב רוב של 80ח״כים ,וכל הסעיפים שלו מוחרגים
מכל נוסחי השינויים.
בדמוקרטיה ייצוגית העם שהוא הריבון משאיל את ריבונותו לתקופה מסוימת מבחירות
לבחירות לנציגים שאצלם הריבונות נמצאת בנאמנות.
מקרה כזה יכול להתקיים בשתי דרכים :או שהעם הצביע באופן מתכוון לנציגים שיבטלו
את הבחירות ,ז"א שהעם בעצם מעביר את ריבונותו אליהם ומוותר על זכותו להחליף את
נבחרי הציבור בקלפי; או שאותם נציגים עושים זאת על דעת עצמם וגונבים את הריבונות.
המקרה הראשון הוא בעצם התאבדות .דמוקרטיה מתאבדת .אין בכל העולם הדמוקרטי,
מקום אחד בו דבר כזה אינו אפשרי .על כך כתב לרנד הנד -״אם החירות מתה בלבבות,
אין שום בית משפט חוקתי שיוכל להציל אותה"
המקרה השני הוא בעצם פוטש -רצח הדמוקרטיה מבפנים .גם פה ,אין בכל העולם
הדמוקרטי מקום אחד בו מהלך שכזה אינו אפשרי.
במדינות דמוקרטיות ישנם מנגנונים שונים וזכויות מעוגנות בחוק המאטות ומסבכות את
תהליך קבלת החלטות על מנת למנוע החלטות פזיזיות ומסוכנות על בסיס רוב ארעי.
גם בישראל מנגנונים אלו קיימים (והראשון שבהם הוא מבנה שלטון של קואליציות ).כמו
כן ,הרפורמות יחזקו את מנגנון האחריות של העם בבחירותיו ושל הנבחרים בהחלטותיהם.
יתרה מכך -לצערנו ,אף בית משפט לא ימנע ממשטר שרוצה להרוג את כל הג'ינג'ים
מלעשות כן.
במשטר שכזה ,כל מי שיביע התנגדות יעמוד מול כיתת יורים ,כולל השופטים ,חס
וחלילה.
שנה לקונפליקט עקוב מדם עם הג'ינג'ים .אין דבר שהם לא אנחנו תיכף חוגגים 200
עשו לנו .אם לא הרגנו אותם עד עכשיו זה גם לא יקרה מחר.
הערכים הליברלים אינם היחידים הקיימים ואינם הערכים היחידים שהאזרחים רוצים
שילקחו בחשבון בתהליכי קבלת ההחלטות של המדינה .אפשר לדוגמא לדבר על ערכים
לאומיים (שפה ,גדל ,המנון ,דת המדינה וכד') בעלי משקל בחוקים של כלל מדינות העולם.
הרגלנו אותנו לדבר על המתח הקיים בישראל בין דמוקרטיה ליהדות אך לא כך הדבר.
המתח אינו בין דמוקרטיה ליהדות אלא לפעמים בין הערכים הליברלים לערכים יהודיים.
וזה מתח טוב וחשוב שבו אנו חיים ומתפתחים .אך זהו אינו מתח הקשור לאופי המשטר
של המדינה.
אם התוצאות "הליברליות" מעניינות אתכם יותר מהדרך בה הם התקבלו ,לא דמוקרטיה
כמו כן ,כינון משטר דמוקרטי שנגרם מאימוץ תפיסות ליברליות ,באופן אמפירי ולוגי,
מביא ליישומם בחוקים שלו.
בישראל קיים רוב ליברלי עצום .רוב זה קרוע בין התפיסה הליברלית של תוצאות (רוצים
תוצאות ליברליות ולא משנה איך התהליך מתקבל גם אם החלטות נלקחות בניגוד לרצון
העם) לבין הצד התומך בדמוקרטיה ,משמע בהליך קבלת החלטות המבוסס על התפיסה
הליברלית של שוויון בין כל האזרחים במנגנון בחירה של מקבלי ההחלטות.
מרגע שהאחריות תחזור לנציגי העם ,אין ספק שרוב העם הזה יחבור יחדיו .כך נוכל
להפוך אתהמדינה הזאת למקום לא רק יותר יהודי (בפאן הלאומי) אלא גם יותר ליברלי
מכל הבחינות.
וכן ,אם יהיה כאן רוב חרדי שייקח החלטות שגם בעיניי ובעיניך אינן רצויות -זה עדיין
יהיה דמוקרטי.
אם נכפה על הרוב של היום או על הרוב החרדי שאולי יהיה מחר מניעה של מקום
בתהליך קבלת ההחלטות -זו תהיה עריצות.
ברם גם פה ,חייבים להסתכל על הפוליטיקה ולראות שהרוב הליברלי העצום יכול מראש
למנוע את הבעיות האלו .גם ביצירת רוב עכשווי וגם בקבלת החלטות שימנעו מרוב חרדי
להיווצר או/ו להפוך למשקל כלכלי שלא נוכל לשאת .ואולי אפילו לדבר עם העולם
החרדי (תתפלאו לגלות שלא מדובר באנשים רעים או נושכים) ולהגיע להבנות לעתיד.
יש קשר בין דמוקרטיה לזכויות אדם בכך ששניהם נובעים מאותו מקור של תפיסות
ליברליות של שוויון וחירות בני האדם.
זכויות אדם מורכבות ממספר לא מבוטל של זכויות וערכים .כל חוק ,כל החלטה ,ללא
יוצא מן הכלל ,יוצרת סדר עדיפות בין זכויות וערכים( .רמזור ברחוב :העדפהה של זכות
על החיים ,מה שנקרא בטיחות ,על חופש התנועה וזכות הקניין).
השאלה אם כן היא לא איזה ערך/זכות להעדיף מתי ,אלא מי הגורם המחליט .במילים
אחרות זהנחמד מאוד להיות בעד הטוב ונגד הרע אבל מי מחליט מה טוב ומה רע?
מקור של רעיון זכויות אדם נמצא בקבלת שוויון הערך של כל אדם .ולכן אם כל בני
האדם שווים ,כל אזרח שווה וכל אזרח צריך לקבל משקל שווה במנגנון קבלת החלטות
הערכיות אלו.
אופציה אחת היא דמוקרטיה ישירה אבל מכיוון שלאנשים אין זמן והם רוצים למנוע
החלטות פזיזות התלויות ברוב ארעי ,דמוקרטיה ייצוגית בה נותנים לתקופה מוגבלת
לנבחרים את כוח ההחלטה היא אופציה טובה יותר.
מה שאי אפשר לעשות אם רוצים להישאר בלוגיקה של דמוקרטיה=זכויות אדם ,זה לתת
לקבוצה של אנשים לא נבחרים את הסמכות לקבוע אלו ערכים לתעדף מתי .גם אם
קוראים להם שופטים.
אם השופטים היו פועלים כולם באופן מתמטי ,כל השופטים היו מגיעים תמיד לאותן תוצאות
שאינן תלויות בתפיסות האישיות שלהם.
ולראיה -מצב זה לא מתקיים .אנו רואים בהחלטות בית המשפט הבדל משמעותי בין
שופט לשופט כתלות בנטיותיהם הפוליטיות.
שנית ,באופן טבעי ,כל מחנה פוליטי מחשיב את דעתו כדעה האובייקטיבית .כך שאם רוב
מחנה שלם (בישראל -השמאל) חושב שהחלטות השופטים הן אובייקטיביות ורוב המחנה
השני חושב שאלו לא החלטות אובייקטיביות אלא עם נטייה פוליטית ,ההגיון הבריא אומר
לנו שגם החלטות השופטים הן החלטות עם נטייה פוליטית.
יתרה מזאת; מכיוון שהחלטות השופטים הן החלטות עם נטייה פוליטית ,אם תשאלו כל
עו"דבמדינה הוא יסביר לכם שבחירת השופט/בית המשפט הוא חלק חשוב מהעבודה שלו.
מה לעשות ,שופטים הם בני אדם ,וגם המזג השיפוטי הידוע שלהם (שטרם הבנו היכן ניתן
לקבל אותו) לא משנה את הדבר ,ובשאלות ערכיות אין לשופט שום יתרון על כל אזרח
אחר במדינה.
הפרדת רשויות הוא עוד מנגנון שמטרתו למנוע מרוב ארעי לקחת החלטות פזיזות.
הרשויות יכול -אם אותו גוף נבחר באופן באופן עקרוני ,משטר בו גוף אחד מגלם 3
דמוקרטי ,להיחשב כדמוקרטיה.
בשתיים מן הדמוקרטיות החשובות בעולם ,צרפת וארה"ב ,בתיקים פוליטיים מעבירים את
קיים בית דין הפרלמנט עצמו היה שופט שרים ומ1993 - הנשיא ובצרפת עד 1993
שנית ,הפרדת רשויות לא קיימת במשטרים פרלמנטרים בהם הפרלמנט עומד מעל שאר
הרשויות .נזכיר כי ישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית -כלומר שהכנסת אמורה להיות
עליונה לממשלה ולבית המשפט.
הפרדת רשויות קיימת אך ורק במשטרים נשיאותיים ,בהם ישנן שלוש שנבחרות באופן
דמוקרטי ומקיימות מערכת של איזונים ובלמים כל רשות על חברותיה.
זה לא המצב הישראלי בו בית המשפט גם לא נבחר באופן דמוקרטי וגם לא מאוזן ולא
נבלם בשום דרך על ידי הרשויות האחרות.
אם כבר ,הבעיה של הפרדת רשויות בישראל הנה שהרשות השופטת לקחה לעצמה לא
רק אתהזכות לשפוט אלא גם לחוקק ,לכונן חוקה ולהורות מה לבצע.
במדינה בה יש שלטון חוק -החוק הוא השולט והוא הקובע .במדינות דמוקרטיות שלטון
החוק מצביע על התהליך בו החוק נוצר והתקבע.
חכי"ם לבית נניח שללא שינוי בהרכב ועדת השופטים ,הכנסת תאשר ברוב של 120
המשפט לבטל חוקים וחוקי יסוד .הדבר יהיה חוקי אבל ממש לא דמוקרטי.
שנית ,שלטון החוק לא שווה לשלטון השופטים .כשהשופטים פוסקים בניגוד לחוק -לא
מתקיים שלטון החוק.
. 1בנק מזרחי :השופטים כוננו חוקה ללא סמכות והעניקו לעצמם את היכולת לבטל
חוקים לאור החוקה שהם עצמם כוננו.
. 2פנחסי-דרעי :מחייבים בניגוד לחוק שרים עם כתב אישום להתפטר והופכים את
היועץ המשפטי למקבל ההחלטות האמיתי והבלעדי בממשלה -אותו אחד שיכול
להחליט אם להגיש כתבי אישום נגד שרי הממשלה ובכך לפטרם.
. 3חוק יסוד :הלאום :השופטים דנים ללא כל סמכות על חוק לאום .בכך הם קבעו
תקדים שיעניק להם את הסמכות לבטל את מה שהם עצמם החליטו שהוא במעמד
חוקתי -כלומר את חוקי היסוד.
. 4בג"צ בחירות : 2019שופטי בג״צ דנים בתוצאות הבחירות וכותבים מפורשות שיש
להם סמכות לא לקבל את בחירת העם (בשאלה האם נתניהו יכול לכהן כראש ממשלה
כשעומד נגדו כתב אישום).
. 6בג"צ אדלשטיין :בג״צ מורה ליו״ר הכנסת יולי אדלשטיין לכנס את מליאת הכנסת
על מנת לבחור יו״ר קבוע ,בניגוד לסעיף ( 2ב) לתקנון הכנסת ,בו נקבע כי יש לקיים
את בחירת יו"ר הכנסת עד ”המועד שבו כונסה הכנסת לצורך כינון הממשלה ”.החלטה
זו של בג״צ סייעה לטרפד מהלכים פוליטיים שהתרחשו מאחורי הקלעים כדי להקים
ממשלה בראשות בנימין נתניהו .בפסק דין זה השופטים לקחו את תקנון הכנסת ,שיש
לו מעמד של חוק ,זרקו אותו לפח ,שפכו עליו בזנין והציתו אותו .בכך הם ביטלו את
המנגנון שנועד למנוע החלטות פזיזות ברוב ארעי.
. 7בכל פעם שבג"צ מנע הריסת בתי מחבלים בניגוד ללשון המפורש של החוק
בהחלט -אם החוק לא ברור ויש בו קושי .במקרה זה תפקידם הוא לחפש את כוונת
המחוקק בפרקטיקה של היקש ובירור אמיתי .אולם כשבחוק כתוב מפורשות "אסור" או
"מותר" -אין לשופטים מרחב פרשנות .זה כמובן לא מרגש אותם ,והם בפועל פוסקים
לפי ראות עיניהם מה שהופך את פסיקותיהם לחקיקה ולא לפסיקת דין לפי החוק.
כשהשופטים "מפרשנים" בניגוד ללשון החוק הם לא מפרשים את החוק -הם עוברים
על החוק.
זה הכל בגלל ביבי ,הוא רוצה לבחור את השופטים שישפטו אותו ולחמוק ממשפט
בית המשפט העליון מורכב מחמישה עשר שופטים .לא ניתן להדיח שופטים אלא במקרים
חריגים ביותר ,כך שהדרך היחידה לשופט לעזוב את בית המשפט העליון היא עם פרישתו
בגיל , 70פרישה מוקדמת יותר מרצון או חס ושלום -אם השופט נאסף אל אבותיו טרם
זמנו.
כנסת שממלאה את ימיה מכהנת כארבע שנים (ובמחוזותינו -הרבה פחות ).כך שהחישוב
הפשוט מראה שאף כנסת לא יכולה להחליף את כל שופטי העליון באבחה אחת.
גם בקדנציה של הכנסת הנוכחית ימונו לכל היותר ארבעה שופטי עליון.
לכל הדעות ,הערעור במשפט נתניהו יגיע לעליון בעוד שלוש שנים לפחות.
מי שיבחר את הרכב שופטיו בעליון יהיה נשיא בית המשפט .הסיכוי שהוא יבחר דווקא את
השופטים שימונו אחרי הרפורמה שואף ל . 0 -כמו כן ,נתניהו התחייב כי ימנע מצב בו
שופטים שמונו ע״י הקואליציה הנוכחית ידונו במשפטו לכשהתיק יגיע לערעור בבית המשפט
העליון.
שנית נזכיר לכולם שהבוס שלכם הוא לא מי שממנה אתכם אלא מי שיכול לפטר אתכם.
אחרי הרפורמה נתניהו לא רק שלא ימנה את השופטים ,אלא הוא גם לא יוכל לפטר
אותם .אותם שופטים כמו בכל העולם יהיו עצמאים לחלוטין.
שלישית ,כל מי שמביא את הטיעון הזה לא יכול יותר לטעון "ביבי הוא זה שמינה את
מנדלבליט" כדי לטהר את שמו של מנדלבליט מתפירת תיקים לכאורה.
אך מעבר לכך ,ראש הממשלה נבחר על ידי הריבון למרות הכל ולמרות שלפי היועצת
המשפטית הוא מצוי בניגוד עניינים ,בדמוקרטיה הריבון קובע מתי מתקיים ניגוד עניינים
המונע מפלוני להתעסק בנושאי זה או אחר -שהרי העניין הוא שלו .הכנסת הריבונית
החליטה למנות את בנימין נתניהו לראשות הממשלה ולכן הוא אחראי לכל דבר ועניין
בישראל ,כולל עניין קידום הרפורמה המשפטית.
שלישית ,כידוע לכל ,האנשים המשפיעים ביותר בהעברת החקיקה המשפטית הם שר
המשפטים יריב לוין ויו״ר ועדת חוק ,חוקה ומשפט ח"כ רוטמן.
כמו כן ,אין ניגוד עניינים גדול יותר מניגוד עניינים של אלו שקבעו לנתניהו ניגוד עניינים.
גם השופטים וגם היועצת המשפטית ועובדיה נמצאים בניגוד עניינים החמור ביותר בנושא
הרפורמה ועוברים על החוק בצורה מפורשת בכך שהם מביעים ,בעוד שהם עובדי מדינה
שאינם נבחרי ציבור ,את עמדתם המתנגדת לרפורמה שתפגע בכוח הבלתי מוגבל שלהם.
הרפורמות באות לחזק את הדמוקרטיה בישראל ולכן אם הייתה הלימה בין דמוקרטיה
לכלכלה ,מי שרוצה שיפור כלכלי תומך בהן.
אבל האמת שונה :כלכלה חזקה קשורה ליציבות שלטונית ולא לדמוקרטיה.
בעקבות פסק דין אפרופים שבו בית המשפט העליון החליט שהשופט משוחרר מלשון
החוזה ,ישראל הפכה לאחת המדינות המדורגות הכי נמוך בעולם בעניין אכיפת חוזים
וזוהי אחת הפגיעות החמורות בכלכלת ישראל.
דווקא עוצמת המחאות ,הסרבנות ,השביתות הפתאומיות במשק וקמפיין ההפחדה העולמי
שמובילים מנהיגי המחאה בדבר פגיעה כלכלית אפשרית הוא-הוא הדבר אשר גורם
לפגיעה כלכלית .מדובר בגול עצמי מפואר.
טיעון זה מגיע משני כיוונים -החשש מאיבוד התמיכה של בעלות בריתנו ובראשן ארה"ב
והשני מקורו בתופעת הסרבנות בשירות המילואים.
הטיעון הראשון גורס שהברית שלנו עם ארה"ב בפרט והמערב בכלל מבוסס על הערכים
הדמוקרטיים המשותפים .יש אמת בדבר -אך הרפורמה דווקא תחזק את האופי הדמוקרטי
של מדינת ישראל .כמו כן ,במערכי בריתות בינלאומיים הקשרים הפוליטיים בין מדינות
מבוססים על אינטרסים לא על ערכים.
מעבר לכך יש אינטרס פוליטי ברור של המערב להמשיך לתמוך בצד השמאלי של המפה
הפוליטית בישראל .תמיכה זו מתבצעת גם על ידי העברת כספים רבים לארגונים השונים
אשר מהווים את עמוד השדרה של המחאה נגד הרפורמה.
בהקשר הסרבנות ,העובדה שטייסים ומילואימניקים מוכנים לסכן את ביטחון ישראל על
מנת לשמר את המצב הקיים במערכת המשפט היא הוכחה נחרצת לעריצות בישראל.
במשטר דמוקרטי הכוחות המזוינים מצייתים אך ורק לנבחרי הציבור .בישראל לפי החוק
הם סרים למרות ממשלת ישראל.
יתרה מזאת ,בית המשפט העליון היה אחד הפוגעים הגדולים בביטחון ישראל על ידי
פסקי דין רבים אשר התערבו באופן חסר תקדים בהחלטות אופרטביות ,לרוב בניגוד לחוק.
לדוגמא ובן היתר על ידי:
איסור ביצוע "נוהל שכן" שנועד לשמור על חיילי צה"ל ( ) 2005 ●
2020 , 2020 , 2018,ועוד) צמצום שימוש בהריסת בתי מחבלים ( 2016 ●
נכונות לדיון בתביעות מחבלים נתיני מדינת אויב (דיראני) 2011 , ●
הגבלות על צה"ל תוך כדי לחימה ותדרוך קצינים (כנסיית המולד , 2002רפיח ●
) 2004
ביטול החלטת שר הפנים של שלילת תושבות מחברי הפרלמנט הפלסטיני מטעם ●
חמאס
) ( 2017
פסילת חוק השולל קצבאות ילדים מהורים למחבלים קטינים ( ) 2021 ●
התערבות בשיקולי ביטחון בקביעת תוואי גדר ההפרדה ( ) 2004 ●