‫שאלות ותשובות בנושא הרפורמה המשפטית‪-‬חוקתית‬

‫נכתב על ידי ניסים סלמה‬

‫מה היא דמוקרטיה?‬

‫שלוש תשובות מקובלות‪:‬‬

‫‪ . 1‬התשובה המקובלת ברוב המוחלט של העולם ‪ :‬דמוקרטיה היא ריבונות‬

‫העם ‪.‬‬

‫מה זה ריבונות?‬

‫הריבונות הנה היכולת של הריבון‪ ,‬בשטח הריבוני שלו‪ ,‬לעשות *מה שהוא רוצה‪*,‬‬
‫במסגרת מגבלות מסוימות‪.‬‬

‫שלוש המגבלות על הריבון ‪:‬‬

‫● חוקי הטבע‪ :‬הריבון אינו כל יכול ולא יכול לקחת החלטות שהטבע לא מאפשר‪ .‬לדוגמא‬

‫גם אם מחר הריבון יחליט שהשמש יזרח ‪ 24‬שעות רצופות ‪ -‬זה לא יקרה‪.‬‬

‫● אחרי מלחמת העולם השנייה ‪ -‬הריבון מוגבל כחלק מהדין הבינלאומי ההומניטרי‬
‫(דברים כגון איסור פשעי מלחמה‪ ,‬רצח עם וכד)'‬

‫● שאר הדין הבינלאומי שהריבון מקבל עליו מרצונו‬

‫‪ . 2‬קארל פופר בספרו "החברה החופשית ואויביה" נותן תשובה אחרת‪ .‬לדידו‪ ,‬דמוקרטיה‬
‫היא משטר בו העם יכול להחליף את השלטון במנגנון מסודר המונע צורך בשימוש בכוח‪.‬‬

‫‪ . 3‬בעשרות השנים האחרונות‪ ,‬התפתחה גישה חדשה שפחות מקובלת בעולם אבל‬
‫התקבלה לחלוטין בישראל בעידוד שופטי בית המשפט העליון ובראשם אהרון ברק‪.‬‬
‫גישה זאת גורסת שהדמוקרטיה המהותית היא משטר של "זכוית אדם‪ ".‬לפי גישה זו‪,‬‬
‫דמוקרטיה איינה בהכרח משטר בו תהליך קבלת ההחלטות נתון בידי העם אלא קודם כל‪,‬‬
‫משטר שבו התוצאות של תהליך קבלת החלטות‪ ,‬יהא אשר יהא‪ ,‬תואמות את הערכים‬
‫"הדמוקרטיים‪",‬‬

‫"הליברליים‪" ,‬הנאורים" וכיו״ב‪.‬‬

‫לא רק שעליונות הגישה הזאת הוא דבר ייחודי לישראל‪ ,‬אלא שהיא נושא לביקורת רבה‬
‫על ידי רבים בישראל ובעולם הרואים בה גישה אנטי‪-‬דמוקרטית‪ .‬כך למשל אומר השופט‬
‫הבריטי סמפשן‪:‬‬
‫ההשגה העיקרית כנגד מערכת זו [תפיסת "הדמוקרטיה המהותית]" היא שאינה שונה‬
‫רעיונית מטענות הקומוניזם‪ ,‬הפאשיזם‪ ,‬המלוכנות‪ ,‬הקתוליסיזם‪ ,‬האיסלמיזם וכל שאר‬
‫ה"איזם" הגדולים‪ ,‬אשר היסטורית טענו למונופול על השיח הפוליטי הלגיטימי מהטעם‬
‫שתומכיהם החשיבו את עצמם כצודקים באופן המובן מאליו"‪.‬‬

‫איך הדמוקרטיות עובדות בפועל?‬

‫משטרים דמוקרטיים בעולם מבוססים על ההגדרה הראשונה של המונח‪ :‬ריבונות העם‪.‬‬

‫מושג העם מובן כ‪"-‬כלל האזרחים‪ ".‬מכיוון שמקור הרעיון של ריבונות העם נמצא ברעיון‬
‫של שוויון וחירות‪ ,‬הריבונות מחולקת בתוך העם באופן שוויוני‪.‬‬

‫רוב ככל המדינות הדמוקרטיות החליטו לא לאמץ את הדמוקרטיה הישירה‪ ,‬כפי שהיה‬
‫מקובל ביוון העתיקה‪ ,‬אלא לאמץ את הדמוקרטיה הייצוגית‪ .‬בעיקר מכיוון שזה בלתי‬
‫אפשרי לוגיסטית לנהל דמוקרטיה ישירה במדינה בת למעלה מכמה מאות אזרחים בודדים‪,‬‬
‫כפי שהיה מקובל בפוליס היוונית‪ .‬כמו כן‪ ,‬האזרחים לרוב מתמחים בנושאים אחרים ואנחנו‬
‫רוצים למנוע החלטות פזיזות של רוב ארעי ‪.‬‬
‫בדמוקרטיה ייצוגית העם בוחר דרך הקלפי נציגים להם הוא משאיל את הריבונות לתקופה‬
‫מוקצבת בזמן‪.‬‬

‫הריבונות נמצאת אצל נבחרי הציבור‪ ,‬ולכן הם נציגים ולא שליחים ויכולים לבצע את‬
‫המדיניות שהם רוצים גם אם היא לא תואמת את הסיבה בשבילה נבחרו ואפילו אם היא‬
‫לא תואמת את דעת הרוב באותו הרגע‪.‬‬

‫אחרי הזמן המוקצב הזה‪ ,‬העם ישפוט את נבחרי הציבור ויחליט האם לשמור אותם או‬
‫להחליףאותם בנציגים אחרים בתהליך של בחירות‪.‬‬

‫כדי שריבונות העם תישמר‪ ,‬כל קול בקלפי צריך להיות שווה‪ .‬יש להגן על שקיפות‬
‫הבחירות‪ ,‬הגנה על המיעוט האלקטורלי (לדוגמא על ידי הצבעה חשאית)‪ ,‬על תקשורת‬
‫חופשית‪ ,‬על חופש הביטוי‪ ,‬התנועה וכד‪'.‬‬

‫האם ישראל דמוקרטיה?‬

‫‪ . 1‬בישראל‪ ,‬רצון העם מוגבל על ידי בית משפט המורכב מאנשים שלא נבחרו באופן‬
‫דמוקרטי (הם אינם נבחרו במנגנון שבבסיסו קול של כל אזרח שווה‪ .‬בחירות‬
‫דמוקרטיות לא חייבות להיות ישירות‪ ).‬הם יכולים לבטל כל החלטה של העם דרך‬
‫נבחריו‪ .‬משמע בישראל העם אינו הריבון‪.‬‬

‫‪ . 2‬בישראל‪ ,‬השלטון העליון נמצא אצל אותו בית משפט אשר מחזיק במילה האחרונה‬
‫בכל שאלה ערכית ציבורית‪ .‬כיוון שהוא אינו נבחר באופן דמוקרטי והעם אינו יכול‬
‫להחליף את השופטים דרך מנגנון שלא כולל שימוש בכוח הזרוע אנחנו גם לא‬
‫עומדים בהגדרה של קארל פופר לדמוקרטיה‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬התבטאותיהם של מתנגדי‬
‫הרפורמה על סירוב פקודה‪" ,‬הטנקים יכריעו" או סרבנות לשרת במילואים‪ ,‬רק מוכיחה‬
‫טענה זאת‪.‬‬
‫‪ . 3‬גם אם נלך לפי ההגדרה החדשה אשר משווה את הדמוקרטיה למשטר של זכויות‬
‫אדם‪ ,‬הרי שהזכות הראשונה בעיני המצדדים בשיטה הוא שוויון ערך האדם‪ .‬לפי רעיון‬
‫זה‪ ,‬דעתו של כל אזרח של המדינה בשאלות ערכיות שווה לדעתו של כל אזרח‬
‫אחר במדינה‪.‬‬
‫בהכרעות של שאלות ערכיות ציבוריות במשטר הקיים בישראל דעתו של שופט שווה‬
‫הרבה יותר מדעתו של כל אזרח שאינו שופט‪ ,‬ולכן אין שוויון בין אזרחים לבין שופטים‬
‫(שגם הם אזרחים)‪ .‬ולכן גם לפי הגדרה זו ‪ -‬ישראל איננה דמוקרטיה‪.‬‬

‫מה התהליך שהוביל אותנו לפה?‬

‫ב‪ 1953 -‬שונה אופן בחירת השופטים‪ .‬עד לשנת ‪ , 1953‬בחירת השופטים היתה מתבצעת‬

‫ע״י הכנסת‪ .‬בשנה זו חל שינוי‪ ,‬והשופטים נבחרים על ידי ועדה המורכבת מ‪ 9 -‬חברים‪:‬‬

‫‪ 2‬חכי"ם‬

‫‪ 2‬שרים ‪ -‬כולל שר המשפטים שהוא יו"ר הוועדה‬

‫‪ 3‬שופטים כולל הנשיא‬

‫‪ 2‬נציגי לשכת עו"ד‬

‫ארבעת נציגי הציבור לא תמיד מתאומים‪ .‬אולם השופטים תמיד מצביעים אותו דבר‪ ,‬וחוץ‬
‫מבמקרה אחד בתקופתה של איילת שקד ‪ -‬נציגי הלשכה מצביעים עם השופטים‪.‬‬

‫כיום‪ ,‬אחרי שינוי ביוזמתו של גדעון סער משנת ‪ , 2008‬יש צורך ב‪ 7 -‬קולות מתוך ‪9‬‬
‫למינוי שופטים לעליון‪ .‬דבר זה מנע מאיילת שקד למנות שופטים כרצונה‪ ,‬למרות שבאופן‬

‫תקדימי הייתה לה תמיכה של ‪ 6‬קולות ( ‪ 4‬נבחרי הציבור ו‪ 2 -‬נציגי הלשכה‪).‬‬

‫שלבי ההפיכה המשפטית של אהרון ברק‪:‬‬

‫אהרון ברק קידם תפיסה משפטית הגורסת שתפקיד השופט הוא לעצב‬ ‫משנות ה‪80 -‬‬
‫את החברה‪.‬‬
‫מדינת ישראל היא יהודית ודמוקרטית‪ .‬בעיניו‪ ,‬דמוקרטיה היא משטר זכויות אדם‪ ,‬בדומה‬

‫להגדרה השלישית בפרק ״מהי דמוקרטיה״‪.‬‬

‫יהודית ‪ -‬משמע‪ ,‬צריכה ליישם סט ערכים יהודים לפי ראות השופט ‪ .‬ברבות השנים‪ ,‬שופטי‬
‫העליון הקפידו להדגיש ערכים אוניברסליים וליברליים שחפפו לעקרונות ולערכים מן‬
‫המסורת והדת היהודית‪ .‬אולם באורח פלאי של ממש‪ ,‬שופטי העליון בישראל לא מצאו עד‬
‫כה לנכון להגן על ערכים יהודיים בעלי משמעות שמרנית‪ ,‬דתית‪ ,‬לאומית או אמונית‪.‬‬

‫לשיטת ברק‪ ,‬לטובת שמירה על המדינה כדמוקרטית ויהודית השופט יכול וצריך לפרש‬
‫את החוק גם בניגוד למה שכתוב בו ובניגוד לכוונת המחוקק‪.‬‬

‫השופט יכול גם לקיים מבחני מידתיות וסבירות‪ ,‬והרחבת זכות העמידה ‪ -‬כלומר הרחבת‬
‫הזכותלהגיש עתירה לבית המשפט על נושא ציבורי גם אם הנושא לא פוגע אישית בעותר‪.‬‬
‫זכות זו קיימת גם לנבחרי ציבור‪ ,‬ולמעשה ‪ -‬לכולם‪ .‬פעמים רבות נבחרי ציבור שלא‬
‫הצליחו לקדם מדיניות דרך הכנסת השתמשו בזכות העמידה כדי לקדם מדיניות שלא היה‬

‫לה רוב דרך הדלת האחורית של הדמוקרטיה ‪ -‬בג״צ‪.‬‬

‫ב‪ , 1992 -‬כנסת שכבר הצביעה על פיזורה חוקקה ברוב של ‪ 32‬מול ‪ 21‬את חוק יסוד‪:‬‬
‫כבוד האדם וחירותו ‪.‬‬

‫חוק זה כולל שורה של ערכים אשר על חוקי הכנסת לציית להם ונותן שורה של תנאים‬
‫אשר כל חוק חדש צריך לעמוד בהם על מנת לסתור חוק יסוד זה‪ .‬אלו התנאים‪:‬‬

‫● הלימה עם ערכי המדינה‪ ,‬תכלית ראויה ומידתיות‬

‫● או מכוח הסמכה מפורשת בחוק החדש‬

‫ב‪ 9 -‬בנובמבר ‪ , 1995‬ימים בודדים לאחר רצח רבין‪ ,‬כשהמדינה מוכה הלם וכאב והפוקוס‬
‫הציבורי מעומעם‪ ,‬שופטי העליון מעניקים לחוקי יסוד מעמד חוקתי בפסק דין בנק המזרחי‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬כיוון שחוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו הציב שורה של תנאים שכל חוק חדש צריך‬
‫לעמוד בהם ‪ -‬השופטים בעצם נתנו לעצמם את הסמכות לבטל חוקים שלדעתם אינם‬
‫הולמים את ערכי מדינת ישראל ‪ -‬ערכים שהם בעצמם קבעו‪ .‬השופטים מחליטים שהם‬
‫יכולים לבטל חוקים ‪ -‬ללא סמכות מפורשת מהריבון ‪ -‬הכנסת‪.‬‬

‫בפסק דין דרעי‪-‬פנחסי ( ‪ ,) 1993‬בית המשפט פסק ששר נגדו הוגש כתב אישום על ידי‬
‫היועץ המשפטי לממשלה חייב להתפטר ‪ -‬זאת בניגוד ללשון החוק המפורש‪.‬‬

‫השופטים גם מחליטים שדעתו של היועץ המשפטי מחייבת את הממשלה‪ .‬לדידם‪ ,‬היועמ"ש‬

‫הוא‬

‫"הפרשן המוסמך לחוק‪".‬‬

‫חשוב להזכיר שהיועץ המשפטי לממשלה אינו נבחר ציבור ואינו משרת אמון‪ .‬לפני פרשת‬

‫בראון‪-‬חברון‪ ,‬היה היועמ״ש נבחר על ידי הממשלה‪ ,‬אך לממשלה לא היתה סמכות לפטר‬

‫היועמ״ש נבחר על ידי "ועדה מקצועית"‬ ‫אותו(לפי החלטת השופטים‪ ).‬החל משנת ‪96‬‬
‫שהיא היחידהשיכולה לפטר אותו‪.‬‬

‫משמע‪ ,‬השופטים פסקו שדעתו של פקיד לא נבחר מחייבת את הממשלה‪ .‬אותו פקיד לא‬
‫נבחר יכול לפטר‪ ,‬על ידי כתב אישום‪ ,‬כל שר‪ .‬בהיסטוריה הקצרה של מדינת ישראל היו‬

‫כמה וכמה שרים שפוטרו ממשרתם בממשלה ע״י הגשת כתב אישום שלא העלה כלום‬

‫ושום דבר‪ ,‬כמו למשל שר המשפטים לשעבר יעקב נאמן ז״ל ואחרים‪.‬‬

‫בשנים האחרונות ובמיוחד סביב עתירות על חוק יסוד‪ :‬מדינת הלאום של העם היהודי‪,‬‬
‫השופטים קבעו תקדים לפיו מותר להם לבטל חוקי יסוד‪ .‬לדידם חקיקת חוק יסוד בכנסת‬
‫יכול להיות "תיקון חוקתי שאינו חוקתי‪".‬‬

‫השופטים החליטו שהם יכולים לבטל חוקי יסוד אשר לדעתם אינם הולמים את האופי‬
‫הדמוקרטי או‪/‬ו היהודי של המדינה או אשר מנוגדים ל‪"-‬עקרונות השיטה"‪ .‬ומי מחליט על‬
‫כך? ובכן‪ ,‬הם‪.‬‬

‫למה בכלל חשובה הדמוקרטיה?‬

‫‪ . 1‬משטרים דמוקרטיים יותר מוצלחים לטווח הארוך כי הם מעבירים את האחריות‬
‫לאזרחים שהופכים‪ ,‬בהתאם‪ ,‬להיות אחראיים יותר בכל תחומי החיים‪.‬‬

‫‪ . 2‬חכמת ההמונים לטווח ארוך היא שיטה שעובדת לקבלת החלטות בריאה‪ .‬כך למשל‬
‫קרסה קונספציית הכלכלה הסוציאליסטית‪ .‬היה ברור לכל כי מומחים שמנהלים כלכלה‬
‫ריכוזית יעשו עבודה טובה יותר מאשר ההמון‪ ,‬שכן כמובן שכלכלנים מומחים יוודאו‬
‫שלא יהיה בזבוז תקציבי‪ .‬אולם הסוציאליזם הוביל לעוני ולשחיתות‪ ,‬והוכיח כי חכמת‬
‫ההמונים מנצחת גם כאן‪.‬‬

‫‪ . 3‬האדם דואג ראשית כל לעצמו ולבני ביתו‪ .‬ולכן‪ ,‬הדאגה הראשונה של השליט היא‬
‫להישאר בשלטון‪ .‬לשם כך‪ ,‬לעומת כל משטר אחר‪ ,‬רק במשטר דמוקרטי השליט‬
‫יפעל לטובת האזרחים על מנת להבטיח את המשך אחיזתו בשלטון‪.‬‬

‫אוקיי‪ ,‬השתכנעתי‪ .‬מה חשוב שיהיה ברפורמה שתשיב לישראל את הדמוקרטיה?‬

‫ההפיכה השלטונית שבוצעה על ידי השופטים בהובלת אהרון ברק מקורה לא בחוק אלא‬
‫בפרשנות מרחיבה שלו‪ ,‬שלעיתים רבות מדי מנוגדת ללשונו המפורשת של החוק‪.‬‬

‫לכן הערכאה העליונה במוסדות השלטון והאמירה האחרונה בכל נושא מדיניות או מינויים‬

‫שייכתלשופטים ולשליחיהם היועמ״שים‪ .‬מאחר זהות השופטים נקבעת באמצעות אופי‬

‫בחירתם‪ ,‬מי שחפץ בדמוקרטיה צריך להתעקש על בחירת שופטים דמוקרטית‪.‬‬

‫השופטים בישראל עצמאיים ‪ -‬וטוב שכך‪ .‬הם עצמאיים היות שלאחר בחירתם‪ ,‬נבחרי‬
‫הציבור לא יכולים לפטר אותם‪ .‬אולם אנו עדיין רוצים שהעם יחזיק במילה האחרונה ולא‬
‫השופטים‪ .‬לכן‪ ,‬זהו עקרון היסוד השני ברפורמה‪ :‬העם אומר את המילה האחרונה‪.‬‬

‫מכאן שיש לנו שני מבחנים‪:‬‬

‫‪ . 1‬מבחן גביזון ‪ -‬על שם המשפטנית הידועה והמחוננת‪ ,‬אשת שמאל‪ ,‬שאהרון ברק סיכל‬

‫את מינויה לשפיטה מכיוון שיש לה ״אג׳נדה״‪.‬‬

‫‪ . 2‬מבחן המסתננים ‪ -‬על בסיס חוק שנחקק שלוש פעמים בשתי כנסות שונות‪ ,‬כל פעם‬
‫לפי הערות השופטים‪ ,‬ונפסל שלוש פעמים על ידי השופטים‪.‬‬

‫מה ההבדל בין בית המשפט בישראל לבין בית המשפט במדינות דמוקרטיות?‬

‫קיימים הבדלים רבים בפסיקה של בית המשפט בישראל לעומת מדינות אחרות בעולם ‪-‬‬
‫מבחני סבירות‪ ,‬זכות העמידה ועוד‪.‬‬

‫אך שלושת ההבדלים היסודיים והעיקריים הם‪:‬‬

‫● בכל מדינה דמוקרטית בעולם‪ ,‬הגוף הבוחר את חברי הגוף המחזיק ביכולת ביקורת‬
‫חוקתית מורכב מנבחרי ציבור בלבד ברוב המדינות‪ ,‬או מתמהיל של נבחרי ציבור‬
‫ואנשי מקצוע במיעוט המדינות ‪ -‬אולם עם רוב לנבחרי הציבור‪.‬‬

‫● ישראל היא המדינה היחידה עם מסורת של משפט בריטי ( ‪ ) common law‬בה‬

‫התובע הכללי אינו נבחר ציבור או משרת אמון‪ .‬נזכיר שהתובע הכללי מחליט מה‬
‫מהווה עניין לציבור ומה לא מהווה עניין לציבור‪.‬‬

‫● אנחנו המדינה היחידה בעולם‪ ,‬הנחשבת כדמוקרטית‪ ,‬ללא מוסד של חבר מושבעים‬
‫כלל‪ .‬מה מציעה הרפורמה?‬

‫במקור‪:‬‬

‫‪ . 1‬שינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים (בהצעות של לוין ורוטמן קיימים רוב‬
‫לקואליציה אך ייצוג הן לאופוזיציה והן לשופטים)‬

‫‪ . 2‬מניעת ביטול חוקי יסוד ע״י בית המשפט העליון‬

‫‪ . 3‬עיגון הביקורת השיפוטית בחוק והסדרת היחסים בין בית המשפט לכנסת‬
‫ולממשלה‪.‬‬

‫‪ . 4‬מנגנון התגברות על ביטולי חוקים (כיום לא קיים בחוק סמכות לשופטים לבטל‬
‫חוקים אך בפועל השופטים לקחו לעצמם את הסמכות לבטל כל חוק ואין לכנסת‬
‫יכולת להתגבר על ביטול זה‪ .‬מנגנון ההתגברות בעצם מקבל בדיעבד את הסמכות‬
‫שהשופטים לקחו לעצמם לבטל חוקים‪ .‬זהו האיזון והבלם היחיד שיהיה לכנסת למול‬
‫בית המשפט העליון הכל יכול)‬

‫‪ . 5‬איסור חלקי או מלא על מבחני סבירות‬

‫‪ . 6‬הגבלת זכות העמידה‬

‫לאחר ריכוך המתווה‪:‬‬

‫ההצעה האחרונה של ח"כ רוטמן‪ ,‬זאת שהחקיקה שלה הוקפאה לטובת הידברות בבית‬
‫הנשיא‪ ,‬כללה אך ורק מתן יכולת לקואליציה לבחור שני שופטים בכל קדנציה‪ .‬השופטים‬
‫הבאים שימונו על ידי הקואליציה ימונו בהסכמה עם האופוזיציה ונציגי השופטים בוועדה‪.‬‬

‫מתווה הנשיא הרצוג‪:‬‬

‫מתווה הנשיא יוביל למצב גרוע מהיום‪ ,‬יחזק את עריצותם של פקידים לא נבחרים ויחליש‬
‫אף יותר את יכולת ההשפעה של נבחרי הציבור‪.‬‬

‫אבל מה אם העם יצביע לנציגים שיבטלו את הבחירות?‬

‫עניין הבחירות מוחרג בחוקי יסוד המחייב רוב של ‪ 80‬ח״כים‪ ,‬וכל הסעיפים שלו מוחרגים‬
‫מכל נוסחי השינויים‪.‬‬

‫מה זה בעצם דמוקרטיה ייצוגית?‬

‫בדמוקרטיה ייצוגית העם שהוא הריבון משאיל את ריבונותו לתקופה מסוימת מבחירות‬
‫לבחירות לנציגים שאצלם הריבונות נמצאת בנאמנות‪.‬‬
‫מקרה כזה יכול להתקיים בשתי דרכים‪ :‬או שהעם הצביע באופן מתכוון לנציגים שיבטלו‬
‫את הבחירות‪ ,‬ז"א שהעם בעצם מעביר את ריבונותו אליהם ומוותר על זכותו להחליף את‬
‫נבחרי הציבור בקלפי; או שאותם נציגים עושים זאת על דעת עצמם וגונבים את הריבונות‪.‬‬

‫המקרה הראשון הוא בעצם התאבדות‪ .‬דמוקרטיה מתאבדת‪ .‬אין בכל העולם הדמוקרטי‪,‬‬

‫מקום אחד בו דבר כזה אינו אפשרי‪ .‬על כך כתב לרנד הנד ‪ -‬״אם החירות מתה בלבבות‪,‬‬
‫אין שום בית משפט חוקתי שיוכל להציל אותה"‬

‫המקרה השני הוא בעצם פוטש ‪ -‬רצח הדמוקרטיה מבפנים‪ .‬גם פה‪ ,‬אין בכל העולם‬
‫הדמוקרטי מקום אחד בו מהלך שכזה אינו אפשרי‪.‬‬

‫במדינות דמוקרטיות ישנם מנגנונים שונים וזכויות מעוגנות בחוק המאטות ומסבכות את‬
‫תהליך קבלת החלטות על מנת למנוע החלטות פזיזיות ומסוכנות על בסיס רוב ארעי‪.‬‬

‫גם בישראל מנגנונים אלו קיימים (והראשון שבהם הוא מבנה שלטון של קואליציות‪ ).‬כמו‬
‫כן‪ ,‬הרפורמות יחזקו את מנגנון האחריות של העם בבחירותיו ושל הנבחרים בהחלטותיהם‪.‬‬

‫ומה אם העם ישלח נציגים שיהרגו את כל הג'ינג'ים?‬

‫ראה תגובה למעלה בעניין ביטול הבחירות‪ .‬תשובה זו תקפה גם כאן‪.‬‬

‫יתרה מכך ‪ -‬לצערנו‪ ,‬אף בית משפט לא ימנע ממשטר שרוצה להרוג את כל הג'ינג'ים‬
‫מלעשות כן‪.‬‬

‫במשטר שכזה‪ ,‬כל מי שיביע התנגדות יעמוד מול כיתת יורים‪ ,‬כולל השופטים‪ ,‬חס‬
‫וחלילה‪.‬‬

‫שנה לקונפליקט עקוב מדם עם הג'ינג'ים‪ .‬אין דבר שהם לא‬ ‫אנחנו תיכף חוגגים ‪200‬‬
‫עשו לנו‪ .‬אם לא הרגנו אותם עד עכשיו זה גם לא יקרה מחר‪.‬‬

‫יעלו פה חוקים הכופים עריצות דתית! יבטלו חוקים ליברליים!‬

 ‫כמעט ואין סיכוי שזה מה שיקרה‪.‬‬

‫אולם נדגיש ‪ -‬ערכים ליברליים ויישומם אינם בהכרח דמוקרטיה‪.‬‬

‫הערכים הליברלים אינם היחידים הקיימים ואינם הערכים היחידים שהאזרחים רוצים‬
‫שילקחו בחשבון בתהליכי קבלת ההחלטות של המדינה‪ .‬אפשר לדוגמא לדבר על ערכים‬
‫לאומיים (שפה‪ ,‬גדל‪ ,‬המנון‪ ,‬דת המדינה וכד') בעלי משקל בחוקים של כלל מדינות העולם‪.‬‬

‫ערכים הם ה‪"-‬מה" של החוקים‪ .‬דמוקרטיה היא ה‪"-‬איך" שלהם‪.‬‬

‫הרגלנו אותנו לדבר על המתח הקיים בישראל בין דמוקרטיה ליהדות אך לא כך הדבר‪.‬‬
‫המתח אינו בין דמוקרטיה ליהדות אלא לפעמים בין הערכים הליברלים לערכים יהודיים‪.‬‬
‫וזה מתח טוב וחשוב שבו אנו חיים ומתפתחים‪ .‬אך זהו אינו מתח הקשור לאופי המשטר‬
‫של המדינה‪.‬‬

‫אם התוצאות "הליברליות" מעניינות אתכם יותר מהדרך בה הם התקבלו‪ ,‬לא דמוקרטיה‬

‫אתם מחפשים אלא עריצות ״נאורה״‪.‬‬

‫דמוקרטיה אינה משטר של תוצאות אלא משטר של תהליך‪.‬‬

‫כמו כן‪ ,‬כינון משטר דמוקרטי שנגרם מאימוץ תפיסות ליברליות‪ ,‬באופן אמפירי ולוגי‪,‬‬
‫מביא ליישומם בחוקים שלו‪.‬‬

‫בישראל קיים רוב ליברלי עצום‪ .‬רוב זה קרוע בין התפיסה הליברלית של תוצאות (רוצים‬
‫תוצאות ליברליות ולא משנה איך התהליך מתקבל גם אם החלטות נלקחות בניגוד לרצון‬
‫העם) לבין הצד התומך בדמוקרטיה‪ ,‬משמע בהליך קבלת החלטות המבוסס על התפיסה‬
‫הליברלית של שוויון בין כל האזרחים במנגנון בחירה של מקבלי ההחלטות‪.‬‬

‫מרגע שהאחריות תחזור לנציגי העם‪ ,‬אין ספק שרוב העם הזה יחבור יחדיו‪ .‬כך נוכל‬
‫להפוך אתהמדינה הזאת למקום לא רק יותר יהודי (בפאן הלאומי) אלא גם יותר ליברלי‬
‫מכל הבחינות‪.‬‬

‫יהיה פה רוב חרדי ולכן אסור לתת לרוב להחליט!‬

‫קודם כל ולפני הכל‪ ,‬ברוכים הבאים לדמוקרטיה בה לכל אזרח בדיוק אותו משקל‬
‫בבחירת הנציגים אליהם משאילים את הריבונות‪ .‬לערבי‪ ,‬לחרדי ולעובד הייטק יש אותו‬
‫משקל‪.‬‬

‫וכן‪ ,‬אם יהיה כאן רוב חרדי שייקח החלטות שגם בעיניי ובעיניך אינן רצויות ‪ -‬זה עדיין‬
‫יהיה דמוקרטי‪.‬‬

‫אם נכפה על הרוב של היום או על הרוב החרדי שאולי יהיה מחר מניעה של מקום‬
‫בתהליך קבלת ההחלטות ‪ -‬זו תהיה עריצות‪.‬‬

‫ברם גם פה‪ ,‬חייבים להסתכל על הפוליטיקה ולראות שהרוב הליברלי העצום יכול מראש‬
‫למנוע את הבעיות האלו‪ .‬גם ביצירת רוב עכשווי וגם בקבלת החלטות שימנעו מרוב חרדי‬
‫להיווצר או‪/‬ו להפוך למשקל כלכלי שלא נוכל לשאת‪ .‬ואולי אפילו לדבר עם העולם‬
‫החרדי (תתפלאו לגלות שלא מדובר באנשים רעים או נושכים) ולהגיע להבנות לעתיד‪.‬‬

‫דמוקרטיה היא זכויות אדם‬

‫יש קשר בין דמוקרטיה לזכויות אדם בכך ששניהם נובעים מאותו מקור של תפיסות‬
‫ליברליות של שוויון וחירות בני האדם‪.‬‬

‫אך דמוקרטיה איננה זכויות אדם‪ ,‬אלא זכויות אזרח‪.‬‬

‫אך גם אם נניח שדמוקרטיה = זכויות אדם‪ ,‬נשים לב שישראל אינה דמוקרטית‪:‬‬

‫זכויות אדם מורכבות ממספר לא מבוטל של זכויות וערכים‪ .‬כל חוק‪ ,‬כל החלטה‪ ,‬ללא‬
‫יוצא מן הכלל‪ ,‬יוצרת סדר עדיפות בין זכויות וערכים‪( .‬רמזור ברחוב‪ :‬העדפהה של זכות‬
‫על החיים‪ ,‬מה שנקרא בטיחות‪ ,‬על חופש התנועה וזכות הקניין‪).‬‬

‫השאלה אם כן היא לא איזה ערך‪/‬זכות להעדיף מתי‪ ,‬אלא מי הגורם המחליט‪ .‬במילים‬
‫אחרות זהנחמד מאוד להיות בעד הטוב ונגד הרע אבל מי מחליט מה טוב ומה רע?‬
‫מקור של רעיון זכויות אדם נמצא בקבלת שוויון הערך של כל אדם‪ .‬ולכן אם כל בני‬
‫האדם שווים‪ ,‬כל אזרח שווה וכל אזרח צריך לקבל משקל שווה במנגנון קבלת החלטות‬
‫הערכיות אלו‪.‬‬

‫איך עושים את זה?‬

‫אופציה אחת היא דמוקרטיה ישירה אבל מכיוון שלאנשים אין זמן והם רוצים למנוע‬
‫החלטות פזיזות התלויות ברוב ארעי‪ ,‬דמוקרטיה ייצוגית בה נותנים לתקופה מוגבלת‬
‫לנבחרים את כוח ההחלטה היא אופציה טובה יותר‪.‬‬

‫מה שאי אפשר לעשות אם רוצים להישאר בלוגיקה של דמוקרטיה=זכויות אדם‪ ,‬זה לתת‬
‫לקבוצה של אנשים לא נבחרים את הסמכות לקבוע אלו ערכים לתעדף מתי‪ .‬גם אם‬
‫קוראים להם שופטים‪.‬‬

‫השופטים אובייקטיבים והם מחליטים לפי אמות מידה אובייקטיביות‬

‫אם השופטים היו פועלים כולם באופן מתמטי‪ ,‬כל השופטים היו מגיעים תמיד לאותן תוצאות‬
‫שאינן תלויות בתפיסות האישיות שלהם‪.‬‬

‫ואם כך‪ ,‬אז לא היינו צריכים שופטים‪.‬‬

‫ולראיה ‪ -‬מצב זה לא מתקיים‪ .‬אנו רואים בהחלטות בית המשפט הבדל משמעותי בין‬
‫שופט לשופט כתלות בנטיותיהם הפוליטיות‪.‬‬

‫שנית‪ ,‬באופן טבעי‪ ,‬כל מחנה פוליטי מחשיב את דעתו כדעה האובייקטיבית‪ .‬כך שאם רוב‬
‫מחנה שלם (בישראל ‪ -‬השמאל) חושב שהחלטות השופטים הן אובייקטיביות ורוב המחנה‬
‫השני חושב שאלו לא החלטות אובייקטיביות אלא עם נטייה פוליטית‪ ,‬ההגיון הבריא אומר‬
‫לנו שגם החלטות השופטים הן החלטות עם נטייה פוליטית‪.‬‬
‫יתרה מזאת; מכיוון שהחלטות השופטים הן החלטות עם נטייה פוליטית‪ ,‬אם תשאלו כל‬
‫עו"דבמדינה הוא יסביר לכם שבחירת השופט‪/‬בית המשפט הוא חלק חשוב מהעבודה שלו‪.‬‬

‫מה לעשות‪ ,‬שופטים הם בני אדם‪ ,‬וגם המזג השיפוטי הידוע שלהם (שטרם הבנו היכן ניתן‬
‫לקבל אותו) לא משנה את הדבר‪ ,‬ובשאלות ערכיות אין לשופט שום יתרון על כל אזרח‬
‫אחר במדינה‪.‬‬

‫דמוקרטיה זה קודם כל הפרדת רשויות‬

‫לא‪ .‬זה לא‪.‬‬

‫הפרדת רשויות הוא עוד מנגנון שמטרתו למנוע מרוב ארעי לקחת החלטות פזיזות‪.‬‬

‫הרשויות יכול ‪ -‬אם אותו גוף נבחר באופן‬ ‫באופן עקרוני‪ ,‬משטר בו גוף אחד מגלם ‪3‬‬
‫דמוקרטי‪ ,‬להיחשב כדמוקרטיה‪.‬‬

‫בשתיים מן הדמוקרטיות החשובות בעולם‪ ,‬צרפת וארה"ב‪ ,‬בתיקים פוליטיים מעבירים את‬

‫השרביט המשפטי לפרלמנט‪ .‬בארה"ב זהו תהליך האימפיצ'מנט ( ‪ ) Impechement‬נגד‬

‫קיים בית דין‬ ‫הפרלמנט עצמו היה שופט שרים ומ‪1993 -‬‬ ‫הנשיא ובצרפת עד ‪1993‬‬

‫המורכב ב ‪ 2/3‬מחברי פרלמנט השופט אותם‪.‬‬

‫שנית‪ ,‬הפרדת רשויות לא קיימת במשטרים פרלמנטרים בהם הפרלמנט עומד מעל שאר‬
‫הרשויות‪ .‬נזכיר כי ישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית ‪ -‬כלומר שהכנסת אמורה להיות‬
‫עליונה לממשלה ולבית המשפט‪.‬‬

‫הפרדת רשויות קיימת אך ורק במשטרים נשיאותיים‪ ,‬בהם ישנן שלוש שנבחרות באופן‬
‫דמוקרטי ומקיימות מערכת של איזונים ובלמים כל רשות על חברותיה‪.‬‬
‫זה לא המצב הישראלי בו בית המשפט גם לא נבחר באופן דמוקרטי וגם לא מאוזן ולא‬
‫נבלם בשום דרך על ידי הרשויות האחרות‪.‬‬

‫אם כבר‪ ,‬הבעיה של הפרדת רשויות בישראל הנה שהרשות השופטת לקחה לעצמה לא‬
‫רק אתהזכות לשפוט אלא גם לחוקק‪ ,‬לכונן חוקה ולהורות מה לבצע‪.‬‬

‫השופטים פועלים לפי החוק‬

‫ראשית חייבים להבדיל בין שלטון החוק לבין דמוקרטיה‪.‬‬

‫במדינה בה יש שלטון חוק ‪ -‬החוק הוא השולט והוא הקובע‪ .‬במדינות דמוקרטיות שלטון‬
‫החוק מצביע על התהליך בו החוק נוצר והתקבע‪.‬‬

‫חכי"ם לבית‬ ‫נניח שללא שינוי בהרכב ועדת השופטים‪ ,‬הכנסת תאשר ברוב של ‪120‬‬
‫המשפט לבטל חוקים וחוקי יסוד‪ .‬הדבר יהיה חוקי אבל ממש לא דמוקרטי‪.‬‬

‫מה שמעניין אותנו זה דמוקרטיה‪.‬‬

‫שנית‪ ,‬שלטון החוק לא שווה לשלטון השופטים‪ .‬כשהשופטים פוסקים בניגוד לחוק ‪ -‬לא‬
‫מתקיים שלטון החוק‪.‬‬

‫מתי שופטי בג״צ פסקו בניגוד לחוק?‬

‫הנה כמה דוגמאות‪:‬‬

‫‪ . 1‬בנק מזרחי‪ :‬השופטים כוננו חוקה ללא סמכות והעניקו לעצמם את היכולת לבטל‬
‫חוקים לאור החוקה שהם עצמם כוננו‪.‬‬

‫‪ . 2‬פנחסי‪-‬דרעי‪ :‬מחייבים בניגוד לחוק שרים עם כתב אישום להתפטר והופכים את‬
‫היועץ המשפטי למקבל ההחלטות האמיתי והבלעדי בממשלה ‪ -‬אותו אחד שיכול‬
‫להחליט אם להגיש כתבי אישום נגד שרי הממשלה ובכך לפטרם‪.‬‬
‫‪ . 3‬חוק יסוד‪ :‬הלאום‪ :‬השופטים דנים ללא כל סמכות על חוק לאום‪ .‬בכך הם קבעו‬
‫תקדים שיעניק להם את הסמכות לבטל את מה שהם עצמם החליטו שהוא במעמד‬
‫חוקתי ‪ -‬כלומר את חוקי היסוד‪.‬‬

‫‪ . 4‬בג"צ בחירות ‪ : 2019‬שופטי בג״צ דנים בתוצאות הבחירות וכותבים מפורשות שיש‬
‫להם סמכות לא לקבל את בחירת העם (בשאלה האם נתניהו יכול לכהן כראש ממשלה‬
‫כשעומד נגדו כתב אישום‪).‬‬

‫‪ . 5‬בג"צ פונדקאות‪ :‬השופטים לא יכולים לבטל את הסעיף בחוק (כי אז לא יהיה‬

‫פונדקאות לאף אחד) ולכן הם פשוט משנים את החוק‪.‬‬

‫‪ . 6‬בג"צ אדלשטיין‪ :‬בג״צ מורה ליו״ר הכנסת יולי אדלשטיין לכנס את מליאת הכנסת‬

‫על מנת לבחור יו״ר קבוע‪ ,‬בניגוד לסעיף ‪( 2‬ב) לתקנון הכנסת‪ ,‬בו נקבע כי יש לקיים‬

‫את בחירת יו"ר הכנסת עד ”המועד שבו כונסה הכנסת לצורך כינון הממשלה‪ ”.‬החלטה‬

‫זו של בג״צ סייעה לטרפד מהלכים פוליטיים שהתרחשו מאחורי הקלעים כדי להקים‬
‫ממשלה בראשות בנימין נתניהו‪ .‬בפסק דין זה השופטים לקחו את תקנון הכנסת‪ ,‬שיש‬
‫לו מעמד של חוק‪ ,‬זרקו אותו לפח‪ ,‬שפכו עליו בזנין והציתו אותו‪ .‬בכך הם ביטלו את‬
‫המנגנון שנועד למנוע החלטות פזיזות ברוב ארעי‪.‬‬

‫‪ . 7‬בכל פעם שבג"צ מנע הריסת בתי מחבלים בניגוד ללשון המפורש של החוק‬

‫קצרה היריעה מלהכיל את שלל הדוגמאות האחרות לעריצות בג״צ‪.‬‬

‫מותר לשופטים לפרשן את החוק‬

‫בהחלט ‪ -‬אם החוק לא ברור ויש בו קושי‪ .‬במקרה זה תפקידם הוא לחפש את כוונת‬
‫המחוקק בפרקטיקה של היקש ובירור אמיתי‪ .‬אולם כשבחוק כתוב מפורשות "אסור" או‬
‫"מותר" ‪ -‬אין לשופטים מרחב פרשנות‪ .‬זה כמובן לא מרגש אותם‪ ,‬והם בפועל פוסקים‬
‫לפי ראות עיניהם מה שהופך את פסיקותיהם לחקיקה ולא לפסיקת דין לפי החוק‪.‬‬
 ‫כשהשופטים "מפרשנים" בניגוד ללשון החוק הם לא מפרשים את החוק ‪ -‬הם עוברים‬
‫על החוק‪.‬‬

‫זה הכל בגלל ביבי‪ ,‬הוא רוצה לבחור את השופטים שישפטו אותו ולחמוק ממשפט‬

‫בית המשפט העליון מורכב מחמישה עשר שופטים‪ .‬לא ניתן להדיח שופטים אלא במקרים‬
‫חריגים ביותר‪ ,‬כך שהדרך היחידה לשופט לעזוב את בית המשפט העליון היא עם פרישתו‬

‫בגיל ‪ , 70‬פרישה מוקדמת יותר מרצון או חס ושלום ‪ -‬אם השופט נאסף אל אבותיו טרם‬
‫זמנו‪.‬‬

‫כנסת שממלאה את ימיה מכהנת כארבע שנים (ובמחוזותינו ‪ -‬הרבה פחות‪ ).‬כך שהחישוב‬
‫הפשוט מראה שאף כנסת לא יכולה להחליף את כל שופטי העליון באבחה אחת‪.‬‬

‫גם בקדנציה של הכנסת הנוכחית ימונו לכל היותר ארבעה שופטי עליון‪.‬‬

‫לכל הדעות‪ ,‬הערעור במשפט נתניהו יגיע לעליון בעוד שלוש שנים לפחות‪.‬‬

‫מי שיבחר את הרכב שופטיו בעליון יהיה נשיא בית המשפט‪ .‬הסיכוי שהוא יבחר דווקא את‬

‫השופטים שימונו אחרי הרפורמה שואף ל‪ . 0 -‬כמו כן‪ ,‬נתניהו התחייב כי ימנע מצב בו‬

‫שופטים שמונו ע״י הקואליציה הנוכחית ידונו במשפטו לכשהתיק יגיע לערעור בבית המשפט‬
‫העליון‪.‬‬

‫שנית נזכיר לכולם שהבוס שלכם הוא לא מי שממנה אתכם אלא מי שיכול לפטר אתכם‪.‬‬
‫אחרי הרפורמה נתניהו לא רק שלא ימנה את השופטים ‪ ,‬אלא הוא גם לא יוכל לפטר‬
‫אותם‪ .‬אותם שופטים כמו בכל העולם יהיו עצמאים לחלוטין‪.‬‬

‫שלישית‪ ,‬כל מי שמביא את הטיעון הזה לא יכול יותר לטעון "ביבי הוא זה שמינה את‬
‫מנדלבליט" כדי לטהר את שמו של מנדלבליט מתפירת תיקים לכאורה‪.‬‬

‫אסור לביבי להעביר רפורמה כשהוא בניגוד עניינים‬

‫כמו שכבר ראינו אין פה באמת ניגוד עניינים מכיוון שהרפורמה לא תשפיע על משפטו‬
‫של נתניהו‪.‬‬

‫כמו כן‪ ,‬הרפורמה אינה נוגעת לדין הפלילי כלל ועיקר‪.‬‬

‫אך מעבר לכך‪ ,‬ראש הממשלה נבחר על ידי הריבון למרות הכל ולמרות שלפי היועצת‬
‫המשפטית הוא מצוי בניגוד עניינים‪ ,‬בדמוקרטיה הריבון קובע מתי מתקיים ניגוד עניינים‬
‫המונע מפלוני להתעסק בנושאי זה או אחר ‪ -‬שהרי העניין הוא שלו‪ .‬הכנסת הריבונית‬
‫החליטה למנות את בנימין נתניהו לראשות הממשלה ולכן הוא אחראי לכל דבר ועניין‬
‫בישראל‪ ,‬כולל עניין קידום הרפורמה המשפטית‪.‬‬

‫שלישית‪ ,‬כידוע לכל‪ ,‬האנשים המשפיעים ביותר בהעברת החקיקה המשפטית הם שר‬

‫המשפטים יריב לוין ויו״ר ועדת חוק‪ ,‬חוקה ומשפט ח"כ רוטמן‪.‬‬

‫כמו כן‪ ,‬אין ניגוד עניינים גדול יותר מניגוד עניינים של אלו שקבעו לנתניהו ניגוד עניינים‪.‬‬
‫גם השופטים וגם היועצת המשפטית ועובדיה נמצאים בניגוד עניינים החמור ביותר בנושא‬
‫הרפורמה ועוברים על החוק בצורה מפורשת בכך שהם מביעים‪ ,‬בעוד שהם עובדי מדינה‬
‫שאינם נבחרי ציבור‪ ,‬את עמדתם המתנגדת לרפורמה שתפגע בכוח הבלתי מוגבל שלהם‪.‬‬

‫ומה יהיה על הכלכלה?‬

‫הטיעון של מוחים רבים הינו שפגיעה בדמוקרטיה גורמת לפגיעה בכלכלה‪ .‬התשובה לכך‬
‫פשוטה‪:‬‬

‫הרפורמות באות לחזק את הדמוקרטיה בישראל ולכן אם הייתה הלימה בין דמוקרטיה‬
‫לכלכלה‪ ,‬מי שרוצה שיפור כלכלי תומך בהן‪.‬‬

‫אבל האמת שונה‪ :‬כלכלה חזקה קשורה ליציבות שלטונית ולא לדמוקרטיה‪.‬‬
‫בעקבות פסק דין אפרופים שבו בית המשפט העליון החליט שהשופט משוחרר מלשון‬
‫החוזה‪ ,‬ישראל הפכה לאחת המדינות המדורגות הכי נמוך בעולם בעניין אכיפת חוזים‬
‫וזוהי אחת הפגיעות החמורות בכלכלת ישראל‪.‬‬

‫דווקא עוצמת המחאות‪ ,‬הסרבנות‪ ,‬השביתות הפתאומיות במשק וקמפיין ההפחדה העולמי‬
‫שמובילים מנהיגי המחאה בדבר פגיעה כלכלית אפשרית הוא‪-‬הוא הדבר אשר גורם‬
‫לפגיעה כלכלית‪ .‬מדובר בגול עצמי מפואר‪.‬‬

‫אבל מה עם הסכנה לביטחון?‬

‫טיעון זה מגיע משני כיוונים ‪ -‬החשש מאיבוד התמיכה של בעלות בריתנו ובראשן ארה"ב‬
‫והשני מקורו בתופעת הסרבנות בשירות המילואים‪.‬‬

‫הטיעון הראשון גורס שהברית שלנו עם ארה"ב בפרט והמערב בכלל מבוסס על הערכים‬
‫הדמוקרטיים המשותפים‪ .‬יש אמת בדבר ‪ -‬אך הרפורמה דווקא תחזק את האופי הדמוקרטי‬
‫של מדינת ישראל‪ .‬כמו כן‪ ,‬במערכי בריתות בינלאומיים הקשרים הפוליטיים בין מדינות‬
‫מבוססים על אינטרסים לא על ערכים‪.‬‬

‫מעבר לכך יש אינטרס פוליטי ברור של המערב להמשיך לתמוך בצד השמאלי של המפה‬
‫הפוליטית בישראל‪ .‬תמיכה זו מתבצעת גם על ידי העברת כספים רבים לארגונים השונים‬
‫אשר מהווים את עמוד השדרה של המחאה נגד הרפורמה‪.‬‬

‫בהקשר הסרבנות‪ ,‬העובדה שטייסים ומילואימניקים מוכנים לסכן את ביטחון ישראל על‬
‫מנת לשמר את המצב הקיים במערכת המשפט היא הוכחה נחרצת לעריצות בישראל‪.‬‬
‫במשטר דמוקרטי הכוחות המזוינים מצייתים אך ורק לנבחרי הציבור‪ .‬בישראל לפי החוק‬
‫הם סרים למרות ממשלת ישראל‪.‬‬
‫יתרה מזאת‪ ,‬בית המשפט העליון היה אחד הפוגעים הגדולים בביטחון ישראל על ידי‬
‫פסקי דין רבים אשר התערבו באופן חסר תקדים בהחלטות אופרטביות‪ ,‬לרוב בניגוד לחוק‪.‬‬
‫לדוגמא ובן היתר על ידי‪:‬‬

‫מגבלות קשות על שימוש בסיכולים ממוקדים של ראשי מחבלים ( ‪) 2006‬‬ ‫●‬

‫איסור ביצוע "נוהל שכן" שנועד לשמור על חיילי צה"ל ( ‪) 2005‬‬ ‫●‬

‫‪ 2020 , 2020 , 2018,‬ועוד)‬ ‫צמצום שימוש בהריסת בתי מחבלים ( ‪2016‬‬ ‫●‬

‫נכונות לדיון בתביעות מחבלים נתיני מדינת אויב (דיראני‪) 2011 ,‬‬ ‫●‬

‫הגבלות על צה"ל תוך כדי לחימה ותדרוך קצינים (כנסיית המולד ‪, 2002‬רפיח‬ ‫●‬
‫‪) 2004‬‬

‫ביטול החלטת שר הפנים של שלילת תושבות מחברי הפרלמנט הפלסטיני מטעם‬ ‫●‬
‫חמאס‬

‫) ‪( 2017‬‬

‫חיוב תשלומי ביטוח לאומי למחבלים שנשללה אזרחותם ( ‪) 2022‬‬ ‫●‬

‫איסור החזקת גופות מחבלים לצורך מו"מ לחילוץ גופות חיילי צה"ל (עליאן‪,‬‬ ‫●‬
‫‪) 2017‬‬

‫פסילת חוק השולל קצבאות ילדים מהורים למחבלים קטינים ( ‪) 2021‬‬ ‫●‬
‫התערבות בשיקולי ביטחון בקביעת תוואי גדר ההפרדה ( ‪) 2004‬‬ ‫●‬

‫לכן הרפורמה במערכת המשפט תתרום לחיזוק הביטחון בישראל‪.‬‬