‫סוגיית החוקה בישראל (ע"מ ‪)249-248‬‬

‫הצורך בכינון חוקה לישראל עלה משתי סיבות‪ :‬עפ"י תוכנית החלוקה (‪ ,)29.11.1947‬המדינות הערבית‬
‫והיהודית היו מחויבות לכונן חוקה‪ .‬בנוסף‪ ,‬גם בהכרזת העצמאות נאמר‪  ‬במפורש שבמדינה תהיה חוקה‪ .‬לפני‬
‫הקמת המדינה הוקמה וועדה שתפקידה היה להכין חוקה‪ .‬בפועל היו ויכוחים בתוך הוועדה שמנעו את כינון‬
‫החוקה‪:‬‬

‫‪ ‬התומכים בכינון חוקה טענו כי‪:‬‬

‫‪      ‬א‪   .‬החלטת האו"ם והכרזת העצמאות מחייבים כינון חוקה‪.‬‬
‫‪      ‬ב‪   .‬לחוקה יש יתרונות רבים שבגללם כדאי לכונן חוקה‪:‬‬
‫‪            ‬חוקה מבטיחה יציבות של המשטר משום שקשה לשנותה ‪+‬‬
‫‪            ‬היא מגינה על זכויות האדם במדינה ‪ +‬מגבילה את השלטון ‪+‬‬
‫‪            ‬מבטאת את הערכים המשותפים למדינה‪.‬‬

‫‪  ‬מאידך‪ ,‬המתנגדים לכינון החוקה טענו כי‪:‬‬

‫‪      ‬א‪   .‬במשטר דמוקרטי אין הכרח בחוקה‪.‬‬
‫‪      ‬ב‪   .‬להכרזת העצמאות אין תוקף משפטי מחייב‪.‬‬
‫‪      ‬ג‪    .‬החלטת האו"ם לא מחייבת מאחר שהמדינה קמה בזכות ההקרבה של בניה‪.‬‬
‫‪      ‬ד‪    .‬הוויכוח על תוכן החוקה עלול לגרום להחרפת הקרע בעם על אופי המדינה‪.‬‬
‫‪      ‬ה‪    .‬זה לא הזמן המתאים לכינון חוקה (יש כרגע מלחמה ‪ +‬לא כל היהודים נמצאים בא"י)‪.‬‬
‫‪       ‬ו‪   .‬השלטון לא רצה להגביל את עצמו‪.‬‬

‫לכנסת הראשונה הוגדרו שני "כובעים"‪' :‬רשות מחוקקת' אשר תחוקק את חוקי המדינה ו‪'-‬רשות מכוננת' אשר‬
‫תכונן את החוקה‪ .‬הכנסת הראשונה לא הצליחה לכונן את החוקה ותפקיד זה‪ ,‬שהיה צריך להיות רק של הכנסת‬
‫הראשונה‪ ,‬ממשיך להיות אחד מתפקידי הכנסת‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1950‬התקבלה הצעה של חבר כנסת יזהר הררי שהיא פשרה בין החילונים לבין הדתיים‪" .‬ועדת החוקה‬
‫תכין הצעת חוקה שתהיה בנויה פרקים פרקים באופן שכל אחד מהם יהווה חוק יסוד בפני עצמו‪ ,‬הפרקים יובאו‬
‫בפני הכנסת‪ ,‬וכשהועדה תסיים את עבודתה‪ ,‬יאוגדו הפרקים לחוקת המדינה"‪ .‬הצעה זו ידועה בשם פשרת‬
‫הררי‪ .‬משמעותה היא מחויבות הכנסת לכונן חוקה בדרך של הכנתה פרקים פרקים כשכל אחד מהם הוא חוק‬
‫יסוד העומד בפני עצמו‪.‬‬

‫ההבדלים בין חוקי יסוד לבין חוקים רגילים‪:‬‬

‫חוק רגיל‬
‫קובע מה מותר ואסור במדינה בתחומים שונים‪.‬‬
‫מפורט לפי סעיפים‪ .‬מצוינת שנת החקיקה כי‬
‫חקיקה מאוחרת מבטלת חקיקה קודמת באותו‬
‫נושא‪.‬‬
‫בדרך כלל‪ ,‬חוקים רגילים אינם משוריינים‪ .‬כל‬
‫חוק חדש יכול לבטל את החוק הקודם‪ .‬ישנם‬
‫כמה חוקים שאין לשנותם אלא ברוב מוחלט‬
‫(של ‪ 61‬ח"כים)‪ .‬לדוגמה‪ :‬חוק להגנה על‬
‫השקעות הציבור‪.‬‬
‫‪ -‬פוגע בחוק יסוד במידה שאינה עולה‬
‫קריטריון חוק יסוד‬
‫מבטאים ערכי יסוד של המדינה‪ -‬יהודית‬ ‫תוכן‬
‫ודמוקרטית‪ .‬קובעים את מבנה המשטר‪,‬‬
‫סמכויות רשויות השלטון ומערכת הגומלין בין‬
‫רשויות וכמו כן מבטיחות את זכויות האדם‬
‫והאזרח בהתאם לערכי יסוד של המדינה‪.‬‬
‫בכותרת מופיע חוק יסוד‪ .‬החוק תמיד מנוסח‬ ‫צורה‬
‫בכלליות ומשאיר את הפרטים לחקיקה רגילה‪.‬‬
‫לא מצוינת שנת החקיקה‪.‬‬
‫לחוקי יסוד מעמד על‪ .‬חלק מחוקי יסוד הם‬ ‫מעמד‬
‫משוריינים (כדי לשנות סעיף נדרש רוב מוחלט)‪.‬‬
‫או שיש להם פסקת הגבלה (המחוקק לא יכול‬
‫לחוקק חוק שסותר את הערכים והעקרונות‬
‫הבאים לידי ביטוי בחוקי יסוד)‪.‬‬
‫ניתן לחוקק חוק סותר רק אם‪:‬‬
‫‪ -‬החוק הולם את ערכי המדינה‪.‬‬
‫‪ -‬נחקק לתכלית ראויה‪.‬‬
 ‫על הנדרש‪.‬‬

‫‪:‬חוקי יסוד‬

‫‪ .1‬חוק יסוד‪ :‬הכנסת – מגדיר את הרשות המחוקקת‪.‬‬

‫‪ .2‬חוק יסוד‪ :‬מקרקעי ישראל‪ -‬בעלות המדינה על הקרקעות‪.‬‬
‫‪ .3‬חוק יסוד‪ :‬נשיא המדינה ‪ -‬קובע את מעמדו ואת תפקידו של הנשיא‪.‬‬
‫‪ .4‬חוק יסוד‪ :‬משק המדינה ‪ -‬קובע כללים לביצוע עסקאות בנכסי המדינה‪ ,‬להדפסת שטרות‬
‫כסף וטביעת מטבעות וכללים וקביעת תקציב המדינה‪.‬‬
‫‪ .5‬חוק יסוד‪ :‬הצבא ‪ -‬קובע שצה"ל הוא צבא המדינה ואין להקים כוח מזוין אחר‪.‬‬
‫‪ .6‬חוק יסוד‪ :‬ירושלים בירת ישראל‪ -‬קובע שירושלים היא בירת ישראל‪.‬‬
‫‪ .7‬חוק יסוד‪ :‬השפיטה‪ -‬מגדיר את הרשות השופטת‪.‬‬
‫‪ .8‬חוק יסוד‪ :‬מבקר המדינה ‪ -‬מגדיר את תפקידו ואת סמכויותיו של מבקר המדינה‪.‬‬
‫‪ .9‬חוק יסוד‪ :‬הממשלה‪ -‬מגדיר את הרשות המבצעת‪.‬‬
‫‪ .10‬חוק יסוד‪ :‬חופש העיסוק ‪ -‬קובע את זכותו של כל אזרח או תושב במדינה לעסוק בכל‬
‫עיסוק‪ ,‬מקצוע או משלח יד‪ .‬כל החוק משוריין ובנוסף יש בו גם פסקת הגבלה שמגבילה את‬
‫המחוקק לחוקק חוק אחר הפוגע בזכות לחופש העיסוק‪.‬‬
‫‪ .11‬חוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו ‪ -‬נועד להגן על כבוד האדם וחירותו‪ ,‬החוק מגן על זכויות‬
‫האדם‪ :‬חיים‪ ,‬קניין‪ ,‬חירות אישית‪ ,‬תנועה‪ ,‬פרטיות וצנעת הפרט‪ .‬בחוק יש פסקת הגבלה‬
‫שמגבילה את המחוקק לחוקק חוק סותר‪.‬‬
‫‪ .12‬חוק יסוד‪ :‬משאל עם – (נחקק רק במרץ ‪ )2014‬מחייב את הממשלה לקיים משאל עם לפני‬
‫קבלת החלטה על החזרת שטחים הנמצאים בריבונות המדינה במסגרת תהליך השלום‪.‬‬

‫סיכום‪:‬‬

‫‪ 2 ‬חוקי היסוד משנת ‪( 1992‬שתוקנו בשנת ‪ :)94‬חוק יסוד חופש העיסוק ‪ +‬חוק יסוד כבוד האדם‬
‫וחירותו‪ ,‬עיגנו לראשונה את‪ :‬הערכים של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ‪ +‬ההכרה‬
‫בחשיבות שמירת זכויות האדם ‪ +‬חיזקו את מעמדה המשפטי המחייב של הכרזת העצמאות‪.‬‬

‫בשני חוקי היסוד הנ"ל יש פסקת הגבלה (בסעיף ‪ 8‬בחוק יסוד כבוד האדם ‪ +‬בסעיף ‪ 4‬של חוק‬
‫יסוד חופש העיסוק)‪  .‬רק בחוק יסוד חופש העיסוק יש פסקת שריון (בסעיף ‪ ,)7‬על כל החוק (רק‬
‫‪ 61‬ח"כ ומעלה יכולים לשנותו ע"י חקיקת חוק אחר)‪ .‬במידה והכנסת תנסה לחוקק חוק אשר‬
‫יחרוג מהתנאים הנ"ל (הקבועים בפסקת ההגבלה ו‪/‬או מפסקת השריון)‪ ,‬בג"צ יכול לפסול את‬
‫החוק‪.‬‬