‫חוק יסודות המשפט‪ ,‬התש"ם‪ ,1980-‬הוא חוק ישראלי‪ ,‬הבא לקבוע את הדרך בה מחויב בית משפט‬

‫ישראלי לפסוק בשאלה העומדת בפניו‪ ,‬ואינה ניתנת להכרעה ברורה לפי לשון החוק הקיים או לפי תקדימים‬
‫משפטיים ‪ .‬חוק יסודות המשפט מעניק מעמד מיוחד ל"עקרונות החירות‪ ,‬הצדק‪ ,‬היושר והשלום של המשפט העברי‬
‫‪.‬ומורשת ישראל" כמקור לפסיקה במקרים אלו‬

‫במערכת המשפט הישראלית ישנה מחלוקת רבת שנים בשאלת מעמדו של המשפט העברי כמקור למשפט‬
‫‪.‬הישראלי‪ ,‬מחלוקת המוצאת את ביטויה גם במחלוקת בפרשנות חוק זה‬

‫לחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]‬ ‫המצב שקדם‬

‫לאחר כיבוש ארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה‪ ,‬ועם כינון השלטון הבריטי האזרחי פורסם דבר המלך במועצה‬
‫על ארץ ישראל‪ ,‬דבר חקיקה מנדטורי שהיה בעל תוקף חוקתי‪ ,‬וכלל את סעיף ‪ 46‬המותיר את המשפט העות'מאני‬
‫(המג'לה ) בתוקפו‪ ,‬בהסתייגות של "התאמה לתנאי הארץ ולתושביה"‪ .‬עם זאת קבע 'דבר המלך' כי במקרים שאינם‬
‫‪.‬מוסדרים בחקיקה העות'מאנית יפסקו בתי המשפט בהתאם למשפט המקובל ודיני היושר האנגליים‬

‫עם הקמת מדינת ישראל‪ ,‬פורסם במעמד הכרזתה "מנשר"‪ ,‬שהיווה את הבסיס עליו ניסתה המדינה החדשה לבסס‬
‫את מערכת המשפט שלה‪ ,‬ואשר קבע כי מועצת העם היא הרשות המחוקקת‪ ,‬וכי המשפט שהיה קיים ערב הקמת‬
‫המדינה יוותר על כנו‪ ,‬בכפוף לחריגים מסוימים‪ .‬בכך אימץ המנשר את המשפט הבריטי הקיים‪ ,‬אך גם קבע את‬
‫‪.‬הדרך לשינויו ‪ -‬בדבר חקיקה של הרשות המחוקקת‪ ,‬אשר לימים תיקרא הכנסת‬

‫ב‪ 19-‬במאי ‪ 1948‬הוחלף המנשר בפקודת סדרי השלטון והמשפט‪ ,‬שחוקקה מועצת המדינה הזמנית‪ .‬פקודה זו‬
‫קבעה בסעיף ‪ 11‬כי‪" :‬המשפט שהיה קיים בארץ ישראל ביום ה' באייר תש"ח (‪ 14‬במאי ‪ )1948‬יעמוד בתקפו‪ ,‬עד‬
‫כמה שאין בו משום סתירה לפקודה זו או לחוקים האחרים שיינתנו על ידי מועצת המדינה הזמנית או על פיה‪,‬‬
‫ובשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה"‪ .‬קביעה זו הותירה בתוקף את סימן ‪ ,46‬ששימש כ"צינור יבוא"‬
‫‪.‬דרכו המשיכה מערכת המשפט של המדינה החדשה לשאוב את המשפט האנגלי גם לאחר הכרזת העצמאות‬

‫מקום המדינה ועד שנת ‪ ,1980‬חוקקה הכנסת שורה של חוקים ישראליים ייחודיים בסוגיות עיקריות המתאימות‬
‫למשפט הארץ ‪ -‬כגון חוק המכר‪ ,‬תשכ"ח‪ ,1968-‬חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה)‪ ,‬תשל"א‪ ,1970-‬חוק‬
‫החוזים (חלק כללי)‪ ,‬תשל"ג‪ ,1973-‬חוק חוזה קבלנות‪ ,‬תשל"ד‪ 1974-‬וחוקים נוספים‪ .‬חוקים אלו היוו‪ ,‬בעיקרם‪,‬‬
‫חקיקה ישראלית מקורית‪ ,‬אשר שאבה עקרונותיה הן מהפסיקה שהתפתחה בארץ‪ ,‬הן משיטות משפט זרות‪,‬‬
‫‪.‬ובמיוחד מן המשפט הגרמני‬

‫לאור מלאכת החקיקה הרבה שנעשתה במהלך השנים מקום המדינה‪ ,‬ההתרחקות הרבה מהמשפט הבריטי‪ ,‬פנייה‬
‫לפרשנות דברי חקיקה שמקורם אם במשפט הקונטיננטלי ואם במשפט העברי או בעקרון עצמאי שהתפתח‬
‫בפסיקה‪ ,‬הפניה לחוק הבריטי נראתה מלאכותית‪ .‬לאחר המהפך השלטוני של שנת ‪ ,1977‬הוחל בחקיקת 'חוק‬
‫‪'.‬יסודות המשפט‬