Professional Documents
Culture Documents
ההגדרה של נוקשות או של כבילה מתייחסת למצב שבו הכנסת קובעת שנורמה מסויימת תהיהניתנת
לשינוי בתנאים מסויימים.
ברק :הכנסת יכולה לכבול את עצמה.
האם הכנסת כרשות מחוקקת יכולה לכבול את עצמה? ברק משאיר את השאלה הזאת בצריך עיון.
שמגר :שמגר מאמין בסמכות הבלתי מוגבלת של הכנסת .מתוך הרעיון הזה ,שמגר קובע שהכנס.
יכולה לכבול את עצמה ואין עם זה שוב בעיה .זה בעצם נגזרת של אותו עקרון שהכנסת היא סמכות
עליונה והיא יכולה לקבוע מה שהיא רוצה .אם היא רוצה לכבול את עצמה אין בעיה עם זה.
חשין :הכנסת יכולה לשנות את ההסדרים הפרלמנטריים שלה .לגבי הדרישה של 61חברי כנסת-
חשין אומר שזה אפשרי .הבעיה היא שברגע שאנחנו קובעים רוב שהוא למעלה מ ,61אנחנו נותנים
למיעוט כוח להחליט ,למיעוט שהעם לא בחר בו .לכן ,חשין קובע שהכנסת יכולה להגביל את עצמה עד
רוב של .61הדעה של חשין היא דעת מיעוט ,והדעה שנקבעה היא הדעה של ברק ושמגר.
הכנסת יכולה להעביר חוק סותר חוק יסוד ,אבל היא צריכה להגיד ״על אף האמור״ .כלומר ,במצב
שבו מחוקק רוצה להעביר חוק שפוגעת בחוק יסוד הוא צריך להגיד שלמרות שהוא יודע שהוא פוגע
בחוק יסוד הוא מחוקק את החוק הזה .הרעיון הזה הוא כדי למנוע מצבים שבהם המחוקק מחוקק
איזשהו חוק שיש לו איזושהי פגיעה צדדית בחוק יסוד .וככה בעצם המחוקק מצהיר בפני הציבור שהוא
יודע שהוא פוגע בחוק יסוד אבל מחוקק את החוק.
האם חוקי היסוד נהנים מעליונות נורמטיבית? כלומר ,האם בישראל הפירמידה באמת חלה ואת חוקי
היסוד ניתן לראות במעמד של חוקה?
במקרה הזה ברק אומר שכן ,הוא מאמין שהסמכות המכוננת קיימת לכנסת ולכן חוקי היסוד נהנים
ממעמד נורמטיבי גבוה.
שמגר אומר גם שכן והוא חוזר על ההיסטוריה החוקתית ,וחשים אומר שלא .חוק יסוד הוא כמו חוק
רגיל אבל אם הכנסת רוצה לפגוע בו ,היא צריכה להגיד על אף האמור.
פס״ד בראון:
הכנסת מעבירה חוק יסוד :תקציב המדינה(הוראת שעה) .החוק יסוד הזה קבע הסדר תקציב שסתר
את חוק יסוד :משק המדינה.
חוק יסוד תקציב המדינה קובע אחת לשנתיים ,וחוק יסוד משק המדינה קבע אחת לשנה .מגיעים
העותרים מהאופוזיציה תוקפים את ההסדר הזה ,עותרים לביהמ״ׁש העליון ואומרי:
החוק הזה סותר את חוק היסוד .דבר נוסף שהם טוענים זה שלא יכול להיות שהרעיון של חוק יסוד זה
להסדיר עניינים כלליים כמו זכויות אדם ורשויות המדינה ,דברים חשובים בעלי חשיבות ציבורית
גדולה.
לא יכול להיות שהכנסת תיקח הסדר של העברת תקציב ותסדיר את זה בתור חוקי היסוד .יהיה
שימוש לרעה ברעיון של חוקי היסוד.
ביהמ״ש מציין שלושה מבחנים לזיהוי נורמה:
מבחן צורני -צריך להסתכל על מה שכתוב .אם כתוב חוק יסוד ,:בלי תאריך ,ואת מה הוא מסדיר. .1
מדובר בחוק יסוד שבנוי כמו חוק יסוד ,מדובר בחוק יסוד.
מבחן מהותי- .2
המבחן המשולב -משלב את שני המבחנים. .3
חשוב לציין שלא נקבע מבחן סופי והשאלה נשארה בצריך עיון .במבחן ובסיסיים צריך להכיל וליישם
את כלל המבחנים האלו.
דוקטרינת התיקון החוקתי הלא חוקתי -הרעיון שבו הכנסת מעבירה את התקציב אחת לשנה יש בזה
עקרונות דמוקרטיים בצורה הרצויה .ברגע שאנחנו משנים את ההסדר הזה יש פגיעה בעקרונות היסוד
תרגול :4
פס״ד חירות
מפלגת חירות מבקשת מיו״ר הכנסת שיאשר לה ג׳ינגל ותשדיר בחירות .במסגרת הג׳ינגל הזה יש
דגל ישראל מעל הכנסת שהופך לדגל פלסטין ,הם קורים לגירוש של יהודים מיפו ורמלה .יו״ר ועדת
הבחירות המרכזית פוסל את התשדירים האלה וקובע שמדובר בתשדירים שפוגעים.
מפלגת חירות הגישה עתירה .מחלקת בג״צ ישר מרימה את דגל חוק הבחירות וטוענת שבסעיף 137
לחוק הבחירות קיימת הוראה שמונעת כל גישה לערכאות על ההחלטה של יו״ר ועדת הבחירות.
ביהמ״ש ,אהרון ברק לא מקבל את הטענה הזאת והוא מפנה את מחלקת בג״צים לסעיף 15בחוק
יסוד :השפיטה ,שלפיו מוסמך ביהמ״ש העליון בשבתו כבג״צ לתת צווים לרשויות המדינה ,לרשויות
ציבוריות ,ולגופים אחרים שממלאים תפקיד על פי דין.
בעצם יש לנו התנגשות בין חוק הבחירות לחוק יסוד :השפיטה .ברק אומר שמאחר וחוק יסוד נמצא
במעמד נורמטיבי יותר גבוה ,בגלל זה ההוראה בחוק הבחירות -ס׳ 137בטל .ההלכה של פסה״ד:
חוק רגיל לא יכול לפגוע בחוק יסוד.
לשים לב :חוק יסוד :השפיטה ,זהו חוק יסוד שלא משוריין .אין לו הוראות שיריון .ביהמ״ש אומר שחוק
רגיל לא יכול לפגוע בחוק יסוד :השפיטה בכלל .אבל ,מצד שני כשמסתכלים על הלכות העבר ,ועל
פס״ד בעניין מזרחי אנחנו רואים שיש לו הוראות שיריון (חוק יסוד :כבוד האדם וחרותו משוריין
בפסקת ההגבלה) .במצב שיהיה לנו חוק שיפגע בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ,אם נעמוד בדרישה
של השיריון נוכל לפגוע בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו .פס״ד חירות יוצר לנו בעייתיות -יש לנו חוק
יסוד משוריין שאנחנו אומרים שניתן לפגוע בו אם הוא עומד בתנאי השריון.
פס״ חירות קובע הלכה אחרת -לא ניתן בכלל יהיה לפגוע בחוק יסוד שהוא לא משוריין .למה?
כי חוק יסוד לא קובע איך ניתן לפגוע בו.
יש לנו מצב שנקרא אי התאמה .לא יכול להיות שניתן יהיה לפגוע בחוק יסוד משוריין ומצד שני
לא ניתן יהיה לפגוע בכלל בחוק יסוד שהוא לא משוריין.
פס״ד מופז:
שאול מופז רמטכ״ל בדימוס השתחרר 5וחצי חודשים לפני שהוא נרשם כמועמד ברשימה של הליכוד.
ויו״ר ועדת הבחירות קובע שהוא לא יכול להתמודדות בגלל שלא עברה תקופת צינון.
תקופת הצינון זוהי תקופה שנקבעה בחוק הצינון ,ומופז בעצם מגיש עתירה לביהמ״ׁש העליון ומעלה
שם שתי טענות עיקריות -טענה ראשונה ,טענה פרוצדורלית .הטענה הזאת תקפה את הצורה שבה
העבירו את חוק הצינון .הוא אומר שהייתה דרישה ל 61בכל שלושת הקריאות לחוק בכנסת וזה עבר
ברוב יותר נמוך .הוא אומר שבחוק יסוד הכנסת ,שזה החוק שמסדיר את הבחירות ,אין לכנסת סמכות
לקבוע שאדם מסויים לא יוכל להתמודד בשום דרך כזו או אחרת.
ביהמ״ש אומר שבגלל שהכניסו את התיקון לחוק יסוד הכנסת כשבוע לאחר חוק הצינון ,ביהמ״ש
מסתכל על זה כתיקון בדיעבד .טענה שנייה ומהותית מופז אומר שלא יכול להיות שהוא נפגע בצורה
כזו ,לא יכול להיות שקצינים בדרגה נמוכה ממנו יצטרכו להמתין רק שלושה חודשים .אין הבדל
ביניהם ,תקופה של שישה חודשים זה תקופה ארוכה .החוק הזה מפלה אותי לרעה .ולמעשה הוא
מעלה פה טענות חוקתיות שגם נלקחו מחוק יסוד :הכנסת .ברק יושב עוד פעם על הטענה הזאת ,והוא
צריך להתמודד עם טענה שתוקפת חוק יסוד ,וסעיף השוויון בחוק יסוד הכנסת זה סעיף שהוא לא
משוריין .ברק אומר שכדי לבחון האם ניתן לפגוע בהוראה חוקתית נשתמש בפסקת ההגבלה.
פסקת ההגבלה לא קבועה בחוק יסוד :הכנסת .הוא שולף את פסקת ההגבלה מחוקי היסוד
ומצמיד אותה לחוק יסוד:הכנסת ,להוראה הלא משוריינת .ואומר שהוא מצמיד את פסקת
ההגבלה השיפוטית ובוחן האם החוק הזה ,חוק הצינון ,עומד בתנאי פסקת ההגבלה .בסופו
2
של יום העתירה לא התקבלה .הוא הגיע למסקנה שהחוק הזה תקף .זה לא אקטיביזם שיפוטי
כי הייתה לו עתירה לפסול את חוק הצינון ,והוא לא פסל אותו.
פסקת ההגבלה קובעת 3וחצי תנאים .החצי תנאי הראשון -מדובר בחוק .כי אם יש לנו עכשיו מצב של
התנגשות בין תקנה לבין חוק יסוד פסקת ההגבלה לא חלה .אי אפשר שתקנה תפגע בחוק יסוד.
התנאי
השני – הולם את ערכיה של מדינת ישראל ,נועד לתכלית ראויה ,שאינה עולה על הנדרש (מבחן
המידתיות).
לכל חוקי היסוד יש פסקת הגבלה .בין אם פסקת ההגבלה כתובה לבין אם זוהי פסקת הגבלה
שיפוטית
שבימ״ש מוסיף לחוק יסוד כדי לא לפסול חוק יסוד שאינו משוריין .ככה נפתרה הבעיה בפס״ד חירות.
סיכום ההתנגשויות:
חוק רגיל אינו יכול לשנות חוק יסוד .תיקון חוקתי הוא תמיד יהיה מסוג שינוי .1
חוק רגיל יכול לפגוע בחוק יסוד רק אם הוא עומד בפסקת ההגבלה .פה ההבחנה היא בין פגיעה .2
לבין שינוי .לגבי פסקת ההגבלה -פסקת ההגבלה יכולה להיות פסקת הגבלה כתובה או פסקת
הגבלה שיפוטית שאותה אנחנו מחילים על כל חוקי היסוד שאין להם פסקת הגבלה.
חוק רגיל יכול לפגוע וגם לשנות חוק רגיל אחר ,וזה לפי כללי ברירת הדין. .3
3
יהיה תקף לארבע שנים (התנאי הזה זה תנאי שבמהלך השנים בפסיקה המאוחרת הורידו אותו .4
ולכן נתייחס רק לשלושת התנאים הראשונים).
יום לאחר התיקון של חוק יסוד :חופש העיסוק ,מתקנים גם את חוק הבשר .התיקון עבר ברוב של
61חברי כנסת .וגם כותבים בו ״על אף האמור בחוק יסוד :חופש העיסוק״ ,ובהמשך חוק הבשר
שבעצם רצה ייבוא של בשר כשר.
החוק הזה מקבל תוקף .העותרים מגיעים בפעם השנייה (מיטראל) מגיעים לביהמ״ׁש העליון ואומרים
נכון שלכאורה החוק הזה לא פוגע בחוק יסוד :חופש העיסוק .נכון שהחוק הזה עומד בתנאים שנקבעו
בחוק יסוד :חופש העיסוק .אם במסגרת העתירה הראשונה תקפו את חופש העיסוק ,הם הגישו עוד
עתירה והפעם טענו שמה שמגיע להם זה זכות יסוד:כבוד האדם וחירותו .שבו יש חופש מדת ,את
החירות של האדם לצרוך איזה סוג של בשר שהוא רוצה .ביהמ״ש נדרש לסוגייה הזאת,
4