‫מהו "משפט בינלאומי"?

‪ -‬מערכת של כללים שמסדירים יחסים בין מדינות וקובעות מהן הזכויות והחובות של מדינות ביחסיהן זו עם זו‪ .‬הכללים‬
‫נקבעים בעיקר ע"י המדינות עצמן‪ ,‬באמצעות כריתת הסכמים בינלאומיים ועוד‪ ...‬המשפט הבינלאומי מתאפיין בהיעדר ריבון אחד אליו כפופות כל‬
‫המדינות‪ .‬האם המשפט הבינלאומי הוא באמת משפט? שונה ממערת משפט רגילה אבל מתפקדת כמערכת משפט לכל דבר ולכן זו מערכת משפטית לכל‬
‫דבר‪ .‬בית הדין הבינלאומי לצדק‪ -ICJ -‬מוסד שיפוטי של האו"ם‪ .‬סמכויותיו‪ .1 -‬הכרעה בסכסוכים בין מדינות ( מחייבת את המדינות המתדיינות)‬
‫‪ .2‬מתן חוות דעת מייעצת (לא מחייבת את המדינות אבל יש לה השפעה)‪ .‬מקורות המשפט הבינלאומי ( ס' ‪ 38‬לחוקת בית הדין הבינלאומי לצדק)‪.1 -‬‬
‫אמנות בינלאומיות ‪ .2‬מנהג בינלאומי ‪ .3‬עקרונות המשפט הכללים ‪ .4‬החלטת בתי הדין ומשנתם של גדולי סופרים בבחינת אמצעי עזר‪ .‬עקרון ההסכמה‪-‬‬
‫כלל של הדין הבינלאומי לא מחייב מדינה אלא אם כן הסכימה לו‪ .‬אמנה ‪()1(38‬א) ‪ -‬הסכם בינלאומי שמשקף מפגש רצונות של הצדדים‪ .‬הצדדים‬
‫נוטלים על עצמם התחייבות משפטית‪ ,‬קונים לעצמם זכויות ויוצרים מנגנונים לשת"פ ביניהם‪ .‬נוצרת וודאות גדולה לגבי נורמות המחייבות את הצדדים‬
‫ומהוות כלי חקיקה מרכזי של המשפט הבינלאומי המודרני‪ 2 .‬סוגי אמנות‪" .1 -‬אמנה רב צדדית"‪ -‬לרוב בעלת אופי "נורמטיבי כללי"‪ ,‬יותר מ‪ 2 -‬מדינות‪,‬‬
‫מספר מינימלי של חברות‪" .2 .‬אמנה דו‪-‬צדדית"‪ -‬לרוב בעלות "אופי חוזי"‪ ,‬אמנה בינלאומית לכל דבר‪ 2 ,‬מדינות‪ .‬רישום אמנות‪( -‬ס' ‪ 102‬למגילת‬
‫האו"ם)‪ -‬במזכירות האו"ם‪ .‬אמנת וינה‪ -‬קובעת איך נוצרות אמנות בינלאומיות‪ 116 ,‬מדינות חברות בה‪ .‬בבסיס מחייב רק מדינות חברות בה אבל ישהם‬
‫מקרים בהם הוראת אמנה משקפת מנהג קיים‪ /‬הוראותיהן הופכות למשפט מנהגי עקב הסכמה רחבה על קיום אמנה ולכן מחייב גם מדינות שלא‬
‫חברות‪ .‬תחולה (‪ -)1-3‬האמנה חלה רק על אמנות שנעשו בכתב אך לא גורעת מאמנות שנעשו בעל‪-‬פה‪ .‬מי מוסמך לחתום (‪ -)7‬ראש המדינה‪ ,‬שר החוץ או‬
‫אדם אחר שהוסמך לכך‪ .‬הצטרפות (‪ -)11-15‬לאמנה הופכת את המדינה המצטרפת לבעת חובות וזכויות‪ ,‬הצטרפות בתהליך דו‪-‬שלבי חתימה‪ +‬אשרור‬
‫(כדי להראות ג"מ)‪ )19-23( .‬הסתייגות עקרון ההדדיות ( ‪ - )21‬ההסתייגות משחררת את המדינה המסתייגת מהחובה הקבועה בהוראה שממנה מסתייגת‬
‫ומשחררת מדינות אחרות ממילוי אותה חובה‪ ,‬כלפי המדינה המסתייגת‪ .‬התנגדות להסתייגות (‪ - )20‬מדינה יכולה להתנגד להסתייגות של מדינה אחרת‬
‫ועל כן לא יחולו ביחסים בין ‪ 2‬המדינות‪ .‬המדינה המתנגדת יכולה להצהיר שאם ההסתייגות לא תוסר האמנה בכללותה לא תחול בין ‪ 2‬המדינות‪* .‬‬
‫הסתייגות והתנגדות לה נרשמות במזכירות האו"ם ומתפרסמות על ידיהן‪ .‬ההגבלות על הסתייגות (‪ -)19‬לא ניתן להסתייג מאמנה אם‪ .1 :‬נקבע שלא‬
‫ניתן להסתייג ‪ .2‬נקבע שלא ניתן להסתייג מהוראות מסוימות וההסתייגות נוגעת בהם ‪ .3‬ההסתייגות מנוגדות לנושא‪/‬מטרת האמנה‪ .‬החובה לכבד‬
‫אמנות (‪ -)26-27‬אמנה תקפה מחייבת את המדינות שחברות בה ויש לקיים אותה בתום לב‪ )27( .‬מדינה אינה רשאית להסתמך על הדין הפנימי שלה כדי‬
‫להצדיק אי קיום אמנה‪ .‬פרשנות אמנה (‪ -)31-32‬יש לפרש אמנה בתום לב לפי המשמעות הרגילה של המונחים בהקשר בה מופיעים ולאור נושא האמנה‬
‫ומטרתה‪ .‬תיקון ושינוי אמנות (‪ -)39-41‬מחייב הסכמה של כל המדינות החברות בה אלא אם נקבע בה אחרת‪ .‬נורמות קוגנטיות (‪ -)53‬אמנה בטילה‬
‫מעיקרה אם היא עומדת בסתירה לכלל בל יעבור על המשפט הבינלאומי הכללי שהוא כלל המקובל ומוכר על הקהילה הבינלאומית (לדוגמא‪ :‬רצח עם‪,‬‬
‫הפליה גזענית‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪ ,‬עבדות‪ )..‬פרישה מאמנה וסיומה (‪ -)54-64‬אפשרית רק בהסכמת כל המדינות החברות אלא אם נקבע בה אחרת‪.‬‬
‫בהתהוות נרומה קוגנטית חדשה כל אמנה הסותרת נורמה זו בטלה ובאה לכלל סיום‪ .‬מנהג ‪(38‬ב)‪ -‬מנהג בינלאומי הינו "נוהג כללי שנקבל מבחינת דין"‪.‬‬
‫מדינות פועלות בדרך מסוימת לאורך זמן בצורה עקבית מתוך מחויבות משפטית‪ .‬יסוד עובדתי‪ -‬מבחן אובייקטיבי‪ ,‬פרקטיקה שמדינות דבקות בה‬
‫לאורך זמן‪ 3 .‬אלמנטים מצטברים‪ .1 :‬כלליות‪ -‬רוב המדינות נוהג כך‪ .2 .‬ממושכות‪ -‬מדינות נוהגות בזה לאורך זמן‪ .3 .‬עקביות‪ -‬לא רק פעולה אחת אלא‬
‫עקביות של המדינה‪ .‬יסוד נפשי‪ -‬הכרה של המדינה שהיא מחויבת מבחינה משפטית לנהוג בדרך שבה היא נוהגת‪ .‬מרגע שנוצר מנהג הוא מחייב את כל‬
‫המדינות לרבות מתנגדות עקביות‪ .‬חסרונותיו של המנהג‪ .1 -‬הסכמה פאסיבית‪ /‬משתמעת ‪ .2‬כשלים לוגים בתהליך היווצרות המנהג ושינויו ‪ .3‬עמימות‪.‬‬
‫פתרון חלקי‪ -‬הליכי קודיפיקציה (עיגון כללים מנהגיים באמנות)‪ .‬אמנה קונסטיטובית‪ -‬יוצרת כללים חדשים (מחייבת רק את אלו שהצטרפו אליה)‪.‬‬
‫אמנה דקלרטיבית‪ -‬מעגנת כללים ומנהגים ולכן מחייבת מכוח הדין גם מדינות שלא הצטרפו לאמנה‪ ,‬למעט מתנגדים עקביים‪ .‬עקרונות משפט כלליים (‬
‫‪(38‬ג))‪ -‬הכוונה לעקרונות "משלימים" ואשר רלוונטיות למשפט הבינלאומי‪( .‬לדוגמא זכות טיעון בדין‪ ,‬בללי הכרעת בין דינים סותרים‪ ,‬חובת המזיק‬
‫לפצות פיצויים)‪ .‬פסקת ביהמ"ש ומשנתם של מלומדים (‪(38‬ד))‪ -‬אינן מקורות מחייבים אלא מקורות מנחים שבעזרתם מפרשים אמנות‪ ,‬מנהגים‬
‫ועקרונות כללים‪ .‬היחס בין המקורות הנזכרים בס'‪ -38‬במקרה של התנגשות בין אמנה למנהג ניתן לצפות שהאמנה תגבר (אלא אם מדובר על כלל‬
‫במנהג קוגנטי)‪ .‬נורמה מאוחרת גוברת על נורמה מוקדמת‪ .‬נורמה ספציפית גוברת על נורמה כללית‪ .‬קליטתו של המשפט הבינלאומי במשפט הישראלי‪-‬‬
‫מנהג‪ -‬ברגע שהתגבש מנהג בינלאומי‪ ,‬הופך אוטומטי לחלק מהדין הפנימי של מדינית ישראל‪ ,‬בתנאי שאינו עומד בסתירה לחוק של הכנסת‪ .‬אמנה‪-‬‬
‫בשונה ממנהג‪ ,‬הוראות של אמנה בינלאומית שישראל הצטרפה אליה הופכות לחלק מהדין הפנימי רק אם נקלטו באמצעות חקיקה של הכנסת‪ .‬חזקת‬
‫התאמה פרשנית‪ -‬עקרון שנקבע מהפסיקה‪ ,‬שלפיו יש לפרש את הדין‪ ,‬ככל שניתן‪ ,‬כך שיעלה בקנה אחד עם הדין הבינלאומי‪ -‬רלוונטי למנהג‪ +‬אמנה‪.‬‬
‫דוגמאות מהפסיקה להחלת חזקת התאמה פרשנית‪ -‬בג"ץ קו לעובד נ' ממשלת ישראל‪ ,‬בג"ץ יתד נ' משרד החינוך ‪ .‬היווצרות מדינה‪ -‬תנאים‬
‫להיווצרות מדינה‪ .1 :‬אוכלוסייה קבועה ‪ .2‬שטח מוגדר ‪ .3‬ממשל אפקטיבי ‪ .4‬עצמאות בניהול יחסי חוץ‪ .‬מדובר בתנאים פיזיים‪/‬עובדתיים‪ .‬מתי מדינה‬
‫מפסיקה להתקיים? גם אם אחד מהתנאים מפסיק להתקיים לא אומר שהמדינה מפסיקה להתקיים‪ .‬מדינה מפסיקה להתקיים כאשר המדינה מכריזה‬
‫על עצמה שהיא מתפרקת או כאשר ‪ 2‬מדינות מתמזגות למדינה אחת‪ .‬הכרה במדינות‪ -‬הכרה ע"י מדינות אחרות אינה מהווה תנאי לקיום מדינה (ס'‪3‬‬
‫לאמנת מנטווידאו)‪ ,‬אבל יש לה חשיבות מעשית רבה‪ .‬הכרה יכולה להיות מפורשת (למשל הצהרה ממשלתית) או משתמעת (למשל כינון יחסים‬
‫דיפלומטיים)‪ .‬היא אינה ניתנת לביטול‪ .‬ההחלטה אם להכיר או לא במדינה לרוב מתקבלת על בסיס‪ .1 :‬שיקולים עובדתיים‪ -‬האם מתקיימים התנאים‬
‫הפיזיים באמנת מנטווידאו ‪ .2‬שיקולים נורמטיביים‪ -‬האם ראוי להכיר בה כמדינה בהנחה שהיא מקיימת את התנאים? לפי ‪ 2‬שיקולים מרכזיים אלה‪:‬‬
‫א‪ .‬הזכות להגדרה עצמית ‪-‬הזכות של כל עם למשול בעצמו ולבחור בעצמו את דרכו הפוליטית‪ ,‬כלכלית‪ ,‬חברתית ותרבותית‪ .‬זכות זו מעוגנת בשורה של‬
‫אמנות ומסמכים בינלאומיים‪ ,‬וביניהם ס'‪ 1‬לאמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ופוליטיות‪ ,‬וס'‪ 1‬לאמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות‪,‬‬
‫חברתיות ותרבותיות‪" :‬לכל העמים הזכות להגדרה עצמית‪ .‬בתוקף זכות זו חופשיים הם לקבוע את מעמדם הפוליטי ולשקוד בחופשיות על פיתוחם‬
‫הכלכלי‪ ,‬החברתי‪ ,‬והתרבותי"‪ .‬מגילת האו"ם ס' ‪ ,) 2(1‬הקובע כי אחת ממטרות האו"ם היא "לטפח יחסי ידידות בין האומות‪ ,‬יחסים שיסודם בכיבוד‬
‫העקרון של שוויון זכויות והגדרה עצמית לעמים"‪ .‬שאלות בנוגע לזכות להגדרה עצמית לאומית‪ .1 :‬מהו עם‪ ,‬איזו צורת התארגנות מדינית מממשת את‬
‫הזכות להגדרה עצמית? תשובה‪ - 1‬מגילת האו"ם ס' ‪ ,) 2(1‬הקובע כי אחת ממטרות האו"ם היא "לטפח יחסי ידידות בין האומות‪ ,‬יחסים שיסודם בכיבוד‬
‫העקרון של שוויון זכויות והגדרה עצמית לעמים"‪ .2 .‬כיצד יש לאזן בין השאיפה לממש את זכות ההגדרה העצמית בדרך של הקמת מדינה עצמאית לבין‬
‫עקרון הריבונות והזכות לשלמות טריטוריאלית? תשובה ‪ -2‬דוגמאות להגדרה עצמית לאומית כשיקול לעניין הכרה במדינות‪ :‬פלסטין ‪ :‬ככלל‪ ,‬ישנה‬
‫הסכמה בינלאומית רחבה לגבי זכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית לאומית‪ ,‬אך קיימת מחלוקת לגבי השאלה איך ומתי תמומש הזכות‪:1988 .‬‬
‫ארגון אש"ף מכריז על הקמת מדינת פלסטין‪ .‬המדינה זוכה להכרה מצד כ‪ 70-‬מדינות למרות שלא מתקיימים התנאים העובדתיים לקיום מדינה‪:1994 .‬‬
‫הקמת הרשות הפלסטינית בהתאם להסכמי אוסלו‪ .‬בהתאם להסכמי אוסלו השטחים הפלסטינים מחולקים לשלושה אזורים‪ :A,B,C. 2011 :‬הרשות‬
‫הפלסטינית מגישה בקשה להתקבל כחברה באו"ם‪ .‬הבקשה טרם הוכרעה (נדרשת תמיכה של מועצת הבטחון)‪ :2012 .‬העצרת הכללית מעניקה לפלסטין‬
‫מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה"‪ .‬בעקבות החלטת העצרת הכללית‪ ,‬כ‪ 60 -‬מדינות מכירות במדינת פלסטין‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬פלסטין מתקבלת כחברה‬
‫בכמה אמנות וארגונים בינ"ל‪ ,‬לרבות בית הדין הבינ"ל הפלילי‪ .‬דרום סודן‪ :‬הוקמה ב ‪ 2011‬בהתאם לתנאים שנקבעו בהסכם שלום עם סודן (משאל עם)‬
‫והתקבלה מיד כחברה באו"ם‪ .‬קוסובו‪ :‬רוב האוכלוסייה ממוצא אלבני‪ ,‬מיעוט ממוצא סרבי‪ :1998-1999 .‬מלחמה בין קוסובו לסרביה‪ :2008 .‬קוסובו‬
‫מכריזה על עצמאותה‪ :2010 .‬ה‪ ICJ-‬קובע בחוות דעת מייעצת בעניין הכרזת העצמאות של קוסובו שההכרזה כשלעצמה אינה בלתי חוקית‪ .‬לא חברה‬
‫באו"ם אך מוכרת על ידי כ‪ 120 -‬מדינות‪ .‬ב‪ .‬כיבוד נורמות בסיסיות ששל המשפט הבינלאומי‪ -‬כאשר מדינה מראה מחויבות לקיום כללים בסיסיים של‬
‫המשפט הבינ"ל‪ ,‬כמו האיסור על שימוש בכוח או הגנה על זכויות אדם‪ ,‬הדבר עשוי להוות שיקול נורמטיבי בעד הכרה‪ .‬דוגמה על איסור השימוש בכוח‪:‬‬
‫הרפובליקה התורכית של צפון קפריסין‪ :‬הכריזה על עצמאותה ב‪ .1983-‬אף מדינה לא מכירה בה (מלבד תורכיה)‪ ,‬משום שהשטח של צפון קפריסין נכבש‬
‫על ידי תורכיה תוך שימוש בלתי חוקי בכוח‪ .‬דוגמה על מחויבות לכבד זכויות אדם‪ :‬רודזיה‪ :‬מושבה בריטית לשעבר‪ .‬בשנת ‪ 1965‬הכריזה על עצמאותה‪.‬‬
‫רוב מדינות העולם לא הכירו בה בגלל שהתקיים בה משטר אפרטהייד גזעני‪ .‬ב‪ 1979-‬רודזיה חדלה להתקיים ובמקומה הוקמה זימבבואה‪ .‬ריבונות‪:‬‬
‫עקרון הריבונות‪ :‬קובע שכל מדינה זכאית לקבוע את גורלה ולנהל את ענייניה בעצמה‪ .‬הגדרה עצמית מוקנית לעם ועיקרון הריבונות מוקנה למדינה‬
‫(מדינה ולא עם)‪ .‬מעיקרון הריבונות נובעים עקרונות יסוד‪ :‬עקרון השוויון הפורמלי בין מדינות ‪ :‬כל המדינות שוות מבחינת המשפט הבינלאומי‪ .‬ס' ‪)1(2‬‬
‫למגילת האו"ם‪ :‬הארגון מושתת על עקרון השוויון הריבוני של כל חבריו‪ .‬ס' ‪ )1(6‬להצהרה בדבר יחסי ידידות‪" :‬כל המדינות זכאיות ליהנות משווין‬
‫ריבוני‪ .‬הן בעלות זכויות וחובות שוות והינן חברות שוות בקהילה הבינלאומית חרף הבדלים כלכליים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬פוליטיים‪ ,‬או אחרים ביניהן"‪ .‬עקרון אי‬
‫ההתערבות‪ :‬האו"ם אינו יכול להתערב בעניינים שבתוך היחסים הפנימיים של המדינה‪ ,‬אין לאף מדינה זכות להתערב בעניינים של מדינה אחרת‪.‬‬
‫התערבות‪ /‬איום מהווה הפרה של עקרון זה והפרה של המשפט הבינלאומי‪ .‬ס' ‪ ) 7(2‬למגילת האו"ם‪ :‬שום דבר באמנה זו אין בו כדי להסמיך את האו"ם‬
‫להתערב בעניינים המצויים בתחום הסמכות הפנימית של מדינה ס' ‪ ) 1(3‬להצהרה בדבר יחסי ידידות‪" :‬לאף מדינה או קבוצת מדינות אין זכות להתערב‪,‬‬
‫בעקיפין או במישרין‪ ,‬מכל סיבה שהיא‪ ,‬בענייניה הפנימיים או החיצוניים של מדינה אחרת‪ .‬אשר על כן‪ ,‬התערבות או איום בהתערבות צבאית או אחרת‬
‫במאפייניה הפוליטיים‪ ,‬הכלכליים והתרבותיים של מדינה מהווה הפרה של המשפט הבינלאומי"‪.‬‬