‫ממשלת ישראל‬

‫לפי חוק יסוד הממשלה ‪ ,‬סעיף ‪ : 1‬הממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה‪ .‬הממשלה קיימת‬
‫מכוח אמונה של הכנסת המייצגת את העם‪ ,‬אך ממשלת ישראל היא הרשות המבצעת של מדינת‬
‫ישראל‪ .‬במשטר דמוקרטי המושלים אחראים בפני העם בממשל פרלמנטרי הם אחראים בפני‬
‫הפרלמנט‪ ,‬ובמשטר נשיאותי המושלים אחראים בפני העם‪ .‬הממשלה מבצעת את הכרעות‬
‫החברתיות והפוליטיות של הכנסת‪ .‬כלומר‪ ,‬מיישמת את חוקי המדינה‪.‬‬

‫מעשה מדינה‪ :‬לממשלה יש שיקול דעת נרחב בעיצוב המדיניות ובקביעת אופן הפעלת הסמכויות‬
‫השלטוניות‪ .‬חלק גדול מהסמכויות אינו ממוסד ככל בחקיקה אלא נובע מן ההכרה בקיומן של‬
‫סמכויות ממשל כלליות‪ .‬לדוגמא על הממשלה לדאוג להכנסות המדינה‪ .‬היישום איך זה יתבצע‬
‫הממשלה קובעת‪ ,‬כמו כן גם ביישום מדינית הביטחון‪.‬‬

‫אחריות משותפת‪:‬‬

‫סעיף ‪ 4‬לחוק יסוד הממשלה קובע‪ :‬הממשלה אחראית בפני הכנסת אחריות משותפת‪ .‬על פי‬
‫עקרון שלטון העם בדמוקרטיה חייב השלטון להיות אחראי כלפי רצון העם הבוחר אותו‪ .‬במשטר‬
‫פרלמנטרי עקרון זה בא לידי ביטוי באחריות הממשלה כלפי בית הנבחרים שמייצג את רצון העם‪.‬‬
‫הממשלה נושאת באחריות כל ההחלטות שקיבלה וביצעה כגוף אחד וכן לפעולותיו של כל אחד‬
‫מהשרים החברים בה‪ .‬השרים מקבלים עליהם את החלטות הממשלה ר ואינם יכולים לחלוק על‬
‫פעולותיו של ראש הממשלה או של אחד השרים האחרים במידה ופעולות אלו אושרו על ידי‬
‫הממשלה בהצבעה‪ .‬כאשר שר אינו מסכים עם דרכה של הממשלה הוא יכול להתנגד להחלטה‬
‫בתוך הישיבות אך לא בפומבי‪ ,‬או לחילופין השר יכול יחד עם סיעתו לפרוש מהממשלה או להיות‬
‫מסולק ממנה בשל התנגדות שלו לפעולותיה שכן ראש הממשלה יכול לפטר שרים על פי עקרון‬
‫האחריות המשותפת‪.‬‬

‫תפקידי הממשלה‪:‬‬

‫קביעת מדיניות וקבלת החלטות‬

‫הממשלה היא המחליטה בנושאים המרכזיים של המדינה והיא מגבשת מדיניות ובזכות הרוב‬
‫שיש לה בכנסת היא מעבירה החלטות אלה בהצבעות בכנסת‪ .‬מכוח תפקידה כרשות מבצעת של‬
‫המדינה ‪ ,‬הממשלה היא הגוף שקובע את המדיניות במדינה ומקבל החלטות‪ ,‬בנושאים החשובים‬
‫במיוחד‪ ,‬שרי הממשלה מקבלים את ההחלטות במשותף ומטילים את הביצוע על שר המופקד על‬
‫משרד ממשלתי הנוגע בדבר‪ .‬בנושאים אחרים ‪ ,‬השר בהתייעצות עם ראשי משרדו‪ ,‬מחליט ומגבש‬
‫את מדיניות משרדו‪.‬‬
 ‫סמכות שיורית (שיורית‬

‫פירושה הסמכות שנשארה‪ .‬לאחר שנמסרו סמכויות לשאר הרשויות‪ .‬על פי סעיף ‪ 32‬לחוק יסוד ‪:‬‬
‫הממשלה נקבע ש"הממשלה מוסמכת לעשות בשם המדינה‪ ,‬בכפוף לכל דין‪ ,‬פעולה שעשייתה אינה‬
‫מוטלת בדין של רשות אחרת‪ ".‬כלומר‪ ,‬לממשלה יש סמכות לפעול בשם המדינה ולנהל את ענייניה‬
‫אלא אם כן סמכות זאת ניתנה בחוק לרשות אחרת‪ .‬סמכויות אלה כוללות את תחום יחסי החוץ‬
‫(חתימה על אמנות והסכמים בינלאומיים‪ ,‬הכרה בממשלות זרות ועוד?) ובתחום הכלכלי (מתן‬
‫תמיכה ממשלתית למוסדות ציבור ולענפי משק שונים)‪.‬‬

‫חקיקה משנית‬

‫הממשלה‬ ‫הכנסת ‪--------------------------------------‬‬

‫חקיקה משנית‬ ‫חקיקה ראשית‬

‫תקנות‪ ,‬צווים‬ ‫חוק‪ ,‬חוקי יסוד‬

‫וחוקי עזר מקומיים‬

‫זו חקיקה המשלימה את החקיקה הראשית‪ .‬היא נעשית בדרך כלל על ידי השר שהוסמך לכך‬
‫בחקיקה הראשית‪ .‬בחקיקה הראשית יש התייחסות כללית לחוק‪ .‬המחוקק מסמיך את אחד‬
‫ממשרדי הממשלה לקבוע תקנות כדי שיהי ניתן לבצע באופן מעשי את החוק‪ .‬בחקיקה המשנית‬
‫יש ירידה לפרטים מקצועיים וטכניים שאנשי המקצוע במשרדי הממשלה המומחים לכך‪ .‬לאחר‬
‫שנוסחו התקנות הן נשלחות לאישור הוועדה הרלוונטית בכנסת‪ .‬היא אמורה לאשר אותן תוך ‪45‬‬
‫יום‪ .‬לאחר אישורן הן מפורסמות בקובץ התקנות ובכך הן נכנסות לתוקף‪.‬‬

‫תקנו שעת חרום‬

‫יש לערוך הבחנה בין תקנות שעת חרום לתקנות הגנה לשעת חרום‪.‬‬

‫תקנות שעת חרום‬

‫היכולת להתקין תקנות שעת חרום מתבססת על תקנות ההגנה לשעת חרום המנדטוריות ועל סעיף‬
‫‪ 9‬לפקודת סדרי השלטון והמשפט ‪ .1948‬על פי סעיף זה רשאית הייתה הממשלה הזמנית להסמיך‬
‫את ראש הממשלה או כל שר אחר להתקין תקנות שעת חרום בגלל המצב בו הייתה נתונה‬
‫המדינה‪ .‬היום סמכות זו נתונה לשרי הממשלה על פי חוק יסוד ‪ :‬הממשלה‪ ,‬רשאית ממשלת‬
‫ישראל להתקין במצב חירום כדי להגן על המדינה ‪ ,‬על ביטחון הציבור ועל קיום האספקה‬
‫והשירותים החיוניים‪ .‬תוקפן של תקנות שעת חירום פוקע אוטומטית בתום שלטושה חודשים‬
‫מהתקנתן‪ .‬אם הכנסת חשבה שיש להאריך את תוקפן של התקנות רק היא רשאית להאריכן‬
‫לתקופה שלא תעלה על שנה‪ .‬אסור לתקנות לפגוע בכבוד האדם ובזכויותיו‪ .‬הן לא יכולות לפגוע‬
‫בעבודת הכנסת או הממשלה‪ .‬אין בכוחן לפגוע בחוקי יסוד אם נקבעו סעיפים מוגנים ב בחוקי‬
‫היסוד ‪.‬‬

‫תקנות הגנה לשעת חרום‬

‫מקורן כאמור תקנות המנדטוריות שנקבעו ב ‪ .1945‬הן לא בוטלו עד היום‪ .‬מצב החירום הביטחוני‬
‫במדינת ישראל לא בוטל‪ .‬הוא מוארך על ידי הכנסת מידי שנה‪ .‬המטרה לבחון אם הצב החירום‬
‫עדין רלוונטי‪ .‬מטרת התקנות להבטיח את ביטחון הציבור להשליט סדר ציבורי ולמנוע‬
‫התקוממות או מרד‪ ,‬וכדי לקיים האספקה והשירותים החיוניים ההכרחיים לציבור‪ .‬התקנות‬
‫מתירות לשלטונות לנקוט צעדים שונים מטעמי ביטחון‪ :‬מעצר מנהלי‪ ,‬הגבלת תנועה‪ ,‬החרמת‬
‫רכוש‪ ,‬הוצאת ארגון מחוץ לחוק‪ ,‬סגירת עיתון‪ ,‬עוצר‪ ,‬גירוש מהארץ‪ ,‬איסור כינוסים‪ .‬הסמכות‬
‫לביצוע היא בידי הרמטכ"ל ומפקדי הצבא‪.‬‬

‫וועדת חקירה ממלכתית‬

‫יש להבחין בין וועדת חקירה פרלמנטרית (כלי ביקורת בידי הכנסת על הממשלה)‪ ,‬וועדת חקירה‬
‫ממשלתית (גוף בדיקה שהממשלה מקימה לבדוק את עצמה‪ ,‬לדוגמא וועדת וינוגרד) וועדת חקירה‬
‫ממלכתית‬

‫סוג זה של וועדות הוקם בסוף שנות השישים בחקיקה של הכנסת כאשר הייתה תחושה בקרב‬
‫הפוליטיקאים של חוסר אימון בשני סוגי הוועדות הפרלמנטרית והממשלתית‪ .‬ב ‪ 1968‬נחקק חוק‬
‫ועדת חקירה ממלכתית ‪ ,‬ורק לאחר מלחמת יום כיפור היה לראשונה שימוש בכלי זה בוועדת‬
‫אגרנט לבחינת כשלי מלחמה זו‪.‬‬

‫מטרת הקמת וועדת חקירה ממלכתית היא בירור העובדות וקביעת מסקנות שיש להן השלכות‬
‫משפטיות‪ .‬זהו אמצעי חשוב לבדיקת אופן הפעולה של רשויות השלטון ושל נושאי המשרות‬
‫הציבוריות בדבר אחריותם האישית‪ .‬כמו כן מתן המלצות לשינויים מבניים במערכות השלטון‪ .‬על‬
‫פי חוק זה הממשלה רשאית על הקמת הוועדה והיא אמורה לקבל מהוועדה דין וחשבון‪ .‬על‬
‫הממשלה לפנות לנשיא בית המשפט העליון להרכיב את הוועדה בראשות שופט מבית המשפט‬
‫העליון או שופט מחוזי‪ .‬לוועדה יש סמכויות חקירה נרחבות היא מוסמכת להזמין כל אדם לבוא‬
‫ולהעיד ולהציג בפניה את כל המסמכים והמוצגים‪ .‬מי שמסרב יוטלו עליו עונשים כמי שסרב‬
‫להופיע בפני בית המשפט‪ .‬למסקנות הוועדה יש השפעה על אופן המדיניות ועל מעמדם של אנשים‬
‫ספציפיים הן ביחס לכשירותם להמשיך ולכהן בשרות הציבורי והן על העמדתם לדין פלילי או‬
‫משמעתי‪ .‬על הוועדה חובה להגיש את מסקנותיה השיפוטיות ועל הממשלה מוטלת אחריות לבצע‬
‫את מה שהומלץ ונקבע במסקנות‪.‬‬

‫תקציב המדינה‬

‫כבר דנו בנושא זה בתחום הביקורת של הכנסת על הממשלה‪ .‬יש לציין שהממשלה עורכת ומכינה‬
‫את התקציב ‪,‬אך זה לא מתפקידה לקבוע אותו‪ .‬רק הכנסת קובעת מדיניות כמי שמייצגת את‬
‫העם‪.‬‬