‫משטר וממשל במדינת ישראל‬

‫המשטר הנהוג במדינת ישראל הוא דמוקרטיה מערבית ליברלית‪ .‬הממשל הנהוג בישראל הוא‬
‫פרלמנטרי‪.‬‬

‫עקרונות המשטר הדמוקרטי‪:‬‬

‫ריבונות ושלטון העם – הריבון העליון בדמו' הוא הציבור הרחב בכללותו ולכן השלטון הוא‬
‫שלטון העם‪ .‬מכאן המאפיין הבסיסי והמהותי של בחירות ואפשרות חוקית ומסכמת לחלופי‬
‫שלטון‪.‬‬

‫הסכמת העם ועיקרון הרוב‪ -‬הבחירות הן תהליך החוקי המוסכם שבאמצעותו מתבצעת התחרות‬
‫בין הקבוצות‪ ,‬המפלגות‪ .‬בכל תחרות ומאבק קיים פוטנציאל להידרדרות ‪ ,‬לאלימות וחוסר‬
‫הסכמה מצד המפסידים ‪ ,‬לכן בכל משטר דמוקרטי חייב להיות עקרון הרוב והסכמת העם לכללי‬
‫משחק ותחרות מוסכמים שגם המפסיד מקבל אותם‪ .‬עקרון הרוב בהסכמה כללית מונע את‬
‫הידרדרותו של מאבק הפוליטי לאלימות וחוסר יציבות פוליטית‪.‬‬

‫הגבלת כוח השלטון‪ -‬עיקרון הרוב אין פירושו השלטון רשאי לעשות ככל העולה על רוחו במסגרת‬
‫זכייתו בשלטון‪ .‬המשטר הדמוקרטי במהותו הוא שלטון מוגבל כיוון שדמוקרטיה משמעותה‬
‫חרות וחופש בתחומים מסוימים שגם הרוב אינו רשאי לגעת בהם‪.‬‬

‫תחומים שבלטון לא רשאי להתערב בהם‪:‬‬

‫שלטון החוק‪ -‬כולם כפופים לחוק‪ , .‬כולל השלטון עצמו שרשאי לפעול כשלטון רק במסגרת‬
‫החוקים הקבועים במדינה שהתקבלו בדרך המקובלת בה לקבלת חוק‪.‬‬

‫חרויות הפרט‪ -‬לאזרחים יש חופש וחרויות בתחומים שבהם השלטון לא רשאי להתערב כגון ‪:‬‬

‫חופש ביטוי‪ ,‬התארגנות‪ ,‬מצפון דת וכו'‪.‬‬

‫זכויות המיעוט‪ -‬דמוקרטיה מהותית נמדדת בשמירת הזכויות של המיעוט למרות היותו מיעוט‬
‫ודווקא בגלל עובדה זו‪.‬‬
‫הפרדת רשויות‪ -‬מטרת עיקרון זה לפזר את העוצמה השלטונית במספר מוקדים במכוון בכדי שכל‬
‫אחד מהם יאזן ויבקר את האחרים‪ .‬כך תימנע עריצות שלטונית‪ .‬במשטר דמוקרטי קיימות ‪3‬‬
‫פונקציות שלטוניות‪ :‬חקיקה‪ ,‬שפיטה וביצוע‪ 3 .‬פונקציות אלה מבטאות עוצמה וכוח ביחס‬
‫לאזרחים ולתושבי המדינה‪ .‬ריכוזן בידי רשות אחת משמעותו שכל העוצמה השלטונית נמצאת‬
‫מרוכזת בידי מעטים שעלולים להפעיל אות כראות רוחם‪ .‬עקרון הפרדת הרשויות נועד להגביל‬
‫את העוצמה השלטונית‪ .‬ההפרדה באה לידי ביטוי ב ‪ 3‬מישורים‪:‬‬

‫חוקתי‪-‬משפטי‪-‬מוסדי – כל אחת מרשויות מעוגנת באופן משפטי בחוק ומוכרת כרשות‬ ‫‪.1‬‬
‫נפרדת בעלת סמכויות מוגדרות ורשמיות בתחומי פעולתה‪.‬‬
‫תפקודי – כל רשות עוסקת אך ורק בתחומה ואינה מתערבת בתחומי הפעילות והתפקוד‬ ‫‪.2‬‬
‫של הרשויות האחרות‪.‬‬
‫אישי – אסור לבעל תפקיד להיות חבר בו זמנית ובמקביל בשתי רשויות דבר העלול‬ ‫‪.3‬‬
‫ליצור ניגודי אינטרסים‪ ,‬ניגודי תפקוד וריכוז העוצמה השלטונית בידיו‪.‬‬

‫במציאות המודרנית המורכבת של תפקוד הרשויות קשה ליישם את עקרון הפרדת ברשויות באופן‬
‫מוחלט בכל המישורים‪ .‬בגלל אופייה של המדינה המודרנית נוצר הצורך בחפיפה ושילוב של‬
‫הרשויות במישורים ובתחומים שונים‪ ,‬ולכן הפרדת הרשויות לא נבחנת כיום במישור‬
‫הטכני‪-‬פורמלי אלא באיזו מידה אכן מתקיימת ההפרדה מבחינה מהותית‪ .‬לדוגמא בישראל חבר‬
‫כנסת משמש כשר‪ .‬זו הפרה של עיקרון הפרדת הרשויות‪ .‬דוגמא נוספת התערבות בית המשפט‬
‫בפעילותן של הרשויות האחרות‪ ,‬כפי שזה מוגדר כאקטיב יזם שיפוטי ‪.‬דוגמא נוספת בארה"ב סגן‬
‫הנשיא ‪ ,‬הרשות המבצעת‪ ,‬הוא יו"ר הסנט‪ ,‬הרשות המחוקקת‪.‬‬

‫העיקרון המהותי של הפרדת הרשויות הוא פיזור הכוח והגבלת העוצמה ולכן מערכת שלטונית‬
‫דמוקרטית נמדדת עלפי המהות והנחת היסוד שעומדת מאחורי העיקרון‪ .‬לכן יש לבדוק באיזו‬
‫מידה מתקיים בממשל העיקרון הממשי של ובלמים‪ .‬מה שחשוב עקרונית ומעשית הוא לא עצם‬
‫ההפרדה אלא המנגנונים וההסדרים החוקיים המאפשרים לכל רשות שלטונית לאזן את עוצמת‬
‫הרשויות האחרות לבלום את עוצמתן ביחס לחברה ולרשויות האחרות‪ .‬מה שחשוב הוא לבחון את‬
‫שיווי המשקל והאיזון בין עוצמת הרשויות ולאו דווקא את עצם ההפרדה מבחינה‬
‫טכנית‪-‬פורמלית‪.‬‬

‫ב מהלך ההרצאות הבאות תהיה התייחסות עקרונות הדמוקרטיה כפי שהוצגו כאן‪ .‬בחלקים‬
‫הבאים נעסוק ברשויות השלטון בישראל ולכן יושם דגש על עיקרון של הפרדת הרשויות‪.‬‬
 ‫הממשל בישראל פרלמנטרי‬

‫בקרב המשטרים הדמוקרטים קיימים שני מודלים עיקריים של סוגי הממשל והם‪ :‬הפרלמנטרי‬
‫והנשיאותי‪.‬‬

‫נשיאות‬ ‫קונגרס‬ ‫ממשלה‬

‫קבינט‬

‫פרלמנט‬

‫הציבור‬

‫הציבור‬

‫ממשל נשיאותי‬

‫ממשל פרלמנטרי‬

‫בממשל נשיאותי הציבור בוחר בנפרד את הרשות המבצעת ‪ .‬כלומר הצבעה אישית במועמד‬
‫לנשיאות שהוא ראש הרשות המבצעת‪ .‬כמו‪-‬כן הציבור בוחר גם בחברי הרשות המחוקקת ‪,‬‬
‫הקונגרס שמכיל ‪ 2‬בתים‪ .‬הבית התחתון בית הנבחרים והבית העליון הסנט‪ .‬בממשל הפרלמנטרי‬
‫הציבור בוחר בחברי הפרלמנט והם נותנים את אמונם בהצבעה לממשלה שתיבחר על ידם‪.‬‬

‫הממשל בישראל הוא פרלמנטרי‪ .‬האוכלוסייה בוחרת את נציגיה לגוף המחוקק‪ ,‬הכנסת‪ .‬הכנסת‬
‫היא הריבון במדינת ישראל ‪,‬והיא נותנת את אמונה בממשלה שהיא בוחרת מקרב חברי הפרלמנט‪,‬‬
‫הכנסת‪.‬‬