‫פוליטיקה ישראלית השוואתית שיעור ‪1+2‬‬

‫קיימות מספר מתודות השוואתיות‬

‫ניתוח של מספר מקרים (גדול)‪-‬כאשר ישנם מקרים מספקים להשוואה שניתן לבצע מבחנים סטטיסטיים‪ ,‬סוג‬ ‫‪-‬‬
‫מחקר זה אמנם מצטייר כמדעי בכללותו ועל כן מהימן אך מידת איכותו תלויה באיכות הנתונים‬
‫ניתוח ממוקד של מספר מקרים‪(-‬קטן)‪-‬ניתוח מקרה קטן באמצעות מתודות אוניברסליות שניתן להחיל אותן‬ ‫‪-‬‬
‫בישראל ובמדינות נוספות כך שהניתוח הזה נחשב גם השוואתי למרות שהוא רק חקר מקרה אחד‬
‫יצירת מסגרת השוואתית (שוני ודמיון) דרך חקר מקרה אחד‬ ‫‪-‬‬
‫בקורס נבחן את התופעות ע"י בחינת השפעתן על הדמוקרטיה משמע האם הן מטיבות לדמוקרטיה או להיפך גורעות ממנה‪.‬‬
‫מהי דמוקרטיה לדעת המרצה‪-‬הכרעת רוב מערכת של איזונם ובלמים היעדר ריכוזיות יתר‪ .‬מדוע מקבלים החלטות ברוב‪,‬‬
‫מהו הרציונל בכך? מאחר ואין הסכמות גורפות‪ ,‬העם הוא יצור אבסטרקטי וכאשר עליו לקבל החלטה הוא מבצע זאת לפי‬
‫הרוב‬
‫הכנסת במבט השוואתי‬
‫בכל דמוקרטיה קיימים בתי מחוקקים נשאלת השאלה מהן ערוצי פעולתם של בתי המחוקקים בדמוקרטיות‪ ,‬ומה‬
‫הפונקציה שלהם‪ .‬בהקשר לכך נשאלת השאלה אודות מקומה של הכנסת במבט השוואתי אל מול תפקודי בתי המחוקקים‬
‫בדמוקרטיות‬
‫תפקודים‪ :‬מה עושים בתי מחוקקים בדמוקרטיות?‬
‫מחוקקים ‪ -legislatures‬תפקידה הייחודי של הכנסת כרשות המחוקקת הינה חקיקת חוקים‪ .‬חקיקה יכולה‬ ‫‪.1‬‬
‫להיות פרטית או ממשלתית‪ .‬חקיקה פרטית‪-‬חבר הכנסת חוקק את החוק‪ ,‬חקיקה ממשלתית‪-‬הממשלה חוקקה את‬
‫החוק‪ .‬בכנסת מחוקקים בחקיקה פרטית לרב‪ ,‬כמות הצעות החוק הפרטיות שחברי הכנסת מגישים היא מטורפת‬
‫ועומדת על ‪ 5000‬הצעות‪ ,‬מספר עצום היוצר אתגרים ביכולתה של הכנסת לבחון את כלל הצעות החוק הפרטיות‪,‬‬
‫כאשר חלק קטן מהצעות החוק הפרטיות הופכות להיות חוקים‪ .‬כמו כן נציין כי אחוז החקיקה הפרטית מכלל‬
‫החקיקה בישראל הוא גבוה באופן יחסי למדינות אחרות‪ .‬לאור זאת הכנסת נהייתה עצמאית מידיי‪ ,‬אולם לאחר‬
‫שנות התשעים הממשלה ביצעה רפורמות בסוגיה והחקיקה הפרטית עוברות תהליך של בחינה ממשלתית (וועדה‬
‫ממשלתית)‪ ,‬צעד המוביל להשגת איזון בכמות הצעות החוק הפרטיות אך יחד עם זאת עדיין ישנו רב של חקיקה‬
‫פרטית בישראל‪ .‬ברוב הדמוקרטיות הפלמנטריות (דמוקרטיות שאין להן הפרדת רשויות מוחלטת אלא מיזוג‬
‫רשויות‪-‬הרשות המחוקקת נבחרת בבחירות וממנה יוצאת הרשות המבצעת)‪ ,‬רב החקיקה נשענת על הצעות חוק‬
‫ממשלתיות שהופכות לחוקים‪.‬‬
‫מספר סוגיות בנושא החקיקה ‪ ) :‬חקיקה פיננסית ‪ -‬חקיקת חוקים שאינם שוויוניים ומעורבות בג"ץ‪2.‬ההסדרים‪ ) .‬חוקים‬
‫"בעייתיים" קים "אישיים" ‪ -‬חקיקה משיקולים זרים ואישיים של המחוקק‪ ( 3 .‬חוקים‪( 4‬חו טיביים ‪ -‬הצהרות‪5‬בעקבות‬
‫פסיקות בג"ץ ‪ -‬חקיקה עוקפת בג"ץ‪ ) .‬חוקים דקלר רו ב"מחטף"‪5‬מדיניות בדרך של חקיקה בנושאים השנויים במחלוקת‪) .‬‬
‫חוקים שעב ‪ -‬מרתון חקיקה בטרם בחירות‪ .‬חוק שנחקק בכנסת מחייב את כולם ‪ -‬את כל האזרחים וכן את כל רשויות‬
‫המדינה‪ .‬הכנסת היא מחוקקים‪ ,‬ואין מוסד שלטוני אחר שרשאי לחוקק חוקי מדינה‪ .‬אף שהדבר אינו מעוגן במפורש בחוק‪.‬‬
‫חוקי היסוד ‪ -‬הכנסת היא שמחוקקת אותם על פי "החלטת הררי" ובתוקף הירושה של תפקידה כרשות מכוננת‪ .‬מעמדם‬
‫פחות מחוקה ועליון על חוקים רגילים‪ .‬חלקם משוריינים ובחלקם רק סעיפים מהם משוריינים‪ ,‬ניתן לשנות אותם ברוב‬
‫מיוחד של כמה מחוקי היסוד יש פסקת יציבות שלפיה הם מוגנים מחקיקת‪ 61‬חברי כנסת‪ .‬ב חירום וניתן לפגוע בהם רק‬
‫לתכלית ראויה‪ - .‬חוקים המתקבלים בכנסת ברוב רגיל וניתנים לשינוי ברוב רגיל‪ -.‬חקיקה רגילה יקת משנה ‪ -‬תקנות‬
‫המותקנות במשרדי הממשלה‪ .‬שהם נועדו להוציא את‪ -‬חק החוק אל הפועל והן מחייבות את חתימתו של השר הממונה‪.‬‬
‫תקנות הקובעות ענישה פלילית טעונות אישור ועדת כנסת‪ .‬ות שעת חירום ‪ -‬כחלק ממצב חירום שנקבע על ידי הכנסת‪,‬‬
‫רשאית‪ -‬תקנ הממשלה להתקינן לצורך הגנה על המדינה‪ ,‬שמירה על ביטחון הציבור ולשם קיום אספקה ושירותים חיוניים‪.‬‬
‫תקנות לשעת חירום יכולות לשנות כל חוק (למעט חוקים מוגנים וסעיפים מוגנים באופן ייחודי מפניהן)‪ ,‬להפקיע זמנית את‬
‫תוקפו ולהטיל מיסים או תשלומי חובה‪ .‬התקנות פוקעות בתוך שלושה חודשים אלא אם הוארכו בחוק‪ .‬וק לכל דבר‪ ,‬אך‬
‫ייחודי בכך שהוא תקופתי (תוקפו היה לשנה‪ -‬חוק התקציב ‪ -‬ח כולל את פירוט הוצאות הממשלה ואומדן‪ 2011‬ולשנתיים ב‪-‬‬
‫‪ 2009‬ב‪ ,) -‬והוא הכנסותיה‪ .‬חוק התקציב עובר ברוב רגיל‪ ,‬ואי קבלתו בתוך שלושה חודשים מראשית שנת התקציב כמוה‬
‫כהצבעת אי אמון בממשלה‪.‬‬
‫מתדיינים ‪ – parliaments‬הפרלמנטים בדמוקרטיות דנים בסוגיות ציבוריות חשובות כאשר עיקרון הדיון הוא‬ ‫‪.2‬‬
‫חשוב מאוד‪ ,‬במסגרת הדיון מנסים להעמיק בסוגיות‪ ,‬להתפשר ולמצוא את עמק השווה‪ .‬זאת לעומת מדינות‬
‫אוטוריטריות שבהן לא קיים דיון ולכן לפרלמנט יש תפקיד מאוד חשוב ביציבות הדמוקרטית עצם ההתדיינות‪.‬‬
‫בכנסת ישראל נערכת התדיינות ממליאה שגובלת בהתנצחות בשנים האחרונות‪ ,‬אך בכלליות כנסת ישראל עורכת‬
‫וועדות ממוקדות וענייניות של התדיינות‬
‫מייצגים ‪– house of representatives‬בתי המחוקקים תפקידם לייצג‪ .‬כנסת ישראל היא בית מחוקקים מאוד‬ ‫‪.3‬‬
‫ייצוגי מבחינה אידיאולוגית וכוללת קשת רחבה של אוכלוסיות וזהויות שונות שמיוצגות בכנסת‪ .‬במבט השוואתי‬
‫בכנסת ישראל יש רמות ייצוגיות מאוד גבוהות בסוגיות שונות זאת למעט ייצוג מגדרי‬
 ‫מבקרים ‪-‬אחד מתפקידיה החשובים של הכנסת‪ ,‬אם כי הפחות זוהרים‪ ,‬הוא פיקוח ובקרה על הרשות המבצעת‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫היות והכנסת מביעה אמון או אי אמון בכל מעשה של הממשלה‪ ,‬המעקב הפרטני נעשה באמצעים מגוונים‪ .‬אחרים‬
‫‪ -‬דיונים בוועדות‪ ,‬דיונים במליאה‪ ,‬הצעות לסדר היום ושאילתות‪ .‬האפקטיביות של אמצעים אלה תלויה בחברי‬
‫הכנסת ובסיוע העומד לרשותם‪ ,‬הפרדתבעבודת הוועדות‪ ,‬בעוצמת האופוזיציה ובהד הציבורי למתרחש בפרלמנט‪.‬‬
‫הרשויות השלטון מתחלקת לשלוש זרועות שלטוניות‪ :‬הרשות המחוקקת‪ ,‬הרשות המבצעת והרשות השופטת‪ .‬כל‬
‫אחת מהם מגבילה את השנייה‪ .‬אם הרשויות לא מגבילות אחת את השנייה‪ ,‬אזי אין דמוקרטיה‪ .‬בנוסף תפקיד‬
‫הפיקוח והבקרה שומר על זכויות האדם ועקרון הגבלת השלטון‬
‫מבחינה היסטורית הפרלמנטים מטרתם לבקר ולהשגיח על נציגי הממשלה ושרי ממשל‪ ,‬בתקופות האצילות הפרלמנטים‬
‫הראשונים פיקחו והשגיחו על האצולה בדבר סוגיות המיסוי‪ .‬זהו תפקיד חשוב מאין כמוהו לפרלמנטים שעולה בחשיבותו‬
‫על החקיקה הפלמנטרית במסגרתה לעיתים עולות הצעות חוק שאינן מהותיות לסדר היום‪ .‬תפקיד הבקרה של הפרלמנטים‬
‫מוודא שהממשלה מיישמת את החקיקה אודות חלוקת התקציב לדוגמא (למשל מדוע נעשה שימוש רק בקומץ מהתקציב‬
‫שהוקצה לשר בממשלה למטרות רפורמיות ספציפיות)‪ .‬נציין שרק חברי פרלמנט חרוצים יכולים לבצע את התפקיד על‬
‫בורייו (כאשר הכוונה לחברי פרלמנט משני צדי המתרס‪-‬שיכולים להשתייך לקואליציה או לחלופין לאופוזיציה)‪ .‬בכנסת‬
‫ישראל במבט השוואתי לבתי הקונגרס האמריקאים או של גרמניה תפקוד זה הינו די חלש‪ ,‬איתן כבל ואחרים ניסו לקדם‬
‫את הסוגיה אך נדרשים מאמצים נוספים‪ .‬יחד עם זאת יש לציין כי המשטר באמריקה הינו נשיאותי הבדל המסביר את‬
‫הפערים בתפקוד החקיקה‪ .‬הממשלה לא ששה לקידום תפקיד זה מאחר ולא רוצה שתהיה עליה ביקורת‪ ,‬אך זהו תפקיד‬
‫מאוד חשוב שהכנסת צריכה לקדם‬
‫מקימים ומפרקים ממשלות‪-‬פרלמנטים תפקידים הקמת ופירוק ממשלות‪ ,‬בכנסת ישראל מבצעת זאת באופן תדיר‬ ‫‪.5‬‬
‫ואף מצביעה לפירוק (לפיזור) של עצמה‪ .‬במבט השוואתי רב הפרלמנטים לא יכולים לפזר את עצמם אלא זוהי‬
‫החלטה שמתקבלת ברוב מיוחד וככלל החלטה זו נתונה לראשי הממשלה‪ .‬נציין כי לרוב ראש ממשלה מחליט לפזר‬
‫את הפרלמנט במצב של היעדר רב פלמנטרי‬
‫כמה בתי פרלמנט יש? במדינות מערביות ומדינות עתיקות רבות קיימים שני בתי פרלמנט (שני שליש מהדמוקרטיות‬
‫הוותיקות מכילות בתים שניים‪ ,‬בעיקר במדינות בעלות משטר פדרלי‪-‬כמו בארה"ב)‪ ,‬אך במדינת ישראל קיים בית פרלמנט‬
‫אחד‪-‬הכנסת‪ .‬בהקשר לכך נשאלת השאלה מדוע יש שני בתי פרלמנט? התשובה טמונה בשני מקורות בסיסיים לקיומו של‬
‫פרלמנט שני הנוגעים לסוג המשטר‪ :‬פדרליזציה ואצולה‪.‬‬
‫פדרליזם‪-‬ארה"ב היא מדינה פדרלית במסגרתה קיים ייצוג יחסי לכל מדינה "בבית התחתון" וכן בסנט "בבית העליון" בו‬
‫לכל מדינה יש שני נציגים (כאשר לא קיים קשר בין גודלה של המדינה לבין מספר הנציגים המוקצים לה בפרלמנטים)‪ .‬שני‬
‫בתי הפרלמנט בארה"ב נועדו לייצג את האזרחים באופן יחסי וכן לייצג את המדינות באופן שווה (כל המדינות שוות‬
‫ומקבלות ייצוג שווה בפרלמנט מבחינת נציגים)‬
‫אי לכך נציין כי הרעיון העומד בבסיסו של בית פרלמנט נוסף במדינות פדרליות הינו מתן ייצוג לא לאזרחים אלא לחידות‬
‫הטריטוריאליות‬
‫אצולה‪-‬הדמוקרטיה התפתחה במקומות מסוימים ברחבי העולם באופן הדרגתי‪ .‬תחילה היה שלטון מלוכני הכלל בית‬
‫פרלמנט לעשירים ולמעמד האצולה "בית הלורדים"‪ ,‬עם צמיחת הרעיונות הדמוקרטיים הוקם בית פרלמנט נוסף שחלש על‬
‫שכבות אוכלוסייה רחבות יותר‪ .‬מכאן שבית הפרלמנט הנוסף (של הלורדים) הינו שריד לתקופה הפרה דמוקרטית‪ .‬לעיתים‬
‫בתי פלרמנט מסוג זה נחלשים במעמדם וסמכותם (כפי שהיה בבית הלורדים הבריטי) ו\או שהם מאמצים מאפיינים‬
‫דמוקרטיים יותר‪.‬‬
‫מכאן שנוכח היעדר קיום של שני התנאים לבית פרלמנט שני (בישראל לא היה מעמד של אצולה וגם לא פדרליזם)‪ ,‬בישראל‬
‫לא הייתה סיבה טבעית ומיידית להחיל בית מחוקקים שני ולכן ישנו בית מחוקקים אחד‪-‬הכנסת‪( .‬אך עדיין ניתן להחיל‬
‫את צורה זו בישראל)‬

‫אנקדוטה על ארה"ב‪-‬בתקופה זו מתקיימות בחירות ביניים בארה"ב במסגרתן בוחרים בתי הנבחרים‪ ,‬כשליש‬ ‫‪‬‬
‫מהסנט וחלק ניכר מהמושלים האם להביע התנגדות נגד המפלגה של הנשיא‪ .‬לנוכח פערים בין צפי ההצבעות נגד‬
‫מפלגת הנשיא לבין מספר הצבעות הנגד הלכה למעשה (הצביעו נגד המפלגה של הנשיא אך לא בסדר גודל שצפו)‪,‬‬
‫הוגבר המירוץ לבחירות בין טראמפ לבין המושל של פלורידה‬
‫בהתאם לעקרונות הפדלריזציה בארה"ב חוקי הבחירות הן ברמת המדינה‪-‬לכל מדינה יש את חוקי הבחירות שלה‬ ‫‪‬‬
‫וספירת הקולות שלה‪ ,‬צעד שיכול להביא גם "לתקיעות" המערכת‬
‫ישנם מספר סוגים של שני בתי מחוקקים (ביקמירליזם) המציינים את קומבינציות יחסי הכוחות בינהם‬
‫ביקמירליזם סימטרי‪-‬כאשר שני בתי המחוקקים שווים בכוחם לדוגמא בארה"ב לסנט ולבית הנבחרים יש כוח‬ ‫‪-‬‬
‫שווה בערך‪ .‬גם באיטליה שהיא מדינה פלמנטרית ולא נשיאותית יש שני בתי נבחרים בעלי כוח שווה (סנט ובית‬
‫נבחרים)‪ ,‬כאשר ממשלת איטליה צריכה את אמון שני הבתים‪ .‬נציין כי כל המדינות הפדרליות הן גם ביקרמליות‬
‫ביקמירליזם שאינו סימטרי‪-‬כאשר לבית נבחרים אחד יש כוח מוגבל ביחס לאחר לדוגמא בגרמניה כוחות של הסנט‬ ‫‪-‬‬
‫מוגבל‪ ,‬קנדה (כוחו של הסנט עוד יותר מוגבל)‪ ,‬צרפת ובריטניה‪ .‬נציין כי הכוח של בתי הנבחרים נגזר או מתבטל‬
‫מאופן בחירת ההרכב שלו‪-‬בתים ממונים או שנבחרים באופן עקיף הינם חלשים בעוד שבתים הנבחרים באופן ישיר‬
 ‫הינם חזקים הרבה יותר‪ .‬כמו כן ככל שהבית השני נבחר בצורה יותר דמוקרטית כך יותר סביר שהוא יהיה יותר‬
‫חזק‪.‬‬
‫נציין כי ישראל משתייכת לסוג משטר אוניקמרליזם‪-‬פרלמנט יחיד‬
‫האם כדאי להקים בית פרלמנט שני בישראל? אחד מהיתרונות הבולטים של הקמת בית פרלמנט שני הוא ביזור עוצמה‪,‬‬
‫סממן המחזק את יציבות המשטר הדמוקרטי‪ .‬לדוגמא בית מחוקקים שני שיעסוק בענייני העברת חוקים השונה בהרכב‬
‫שלו וכולל נציגים של אוכלוסיות רבות (לדוגמא של הפריפריה)‪ .‬בית מחוקקים מסוג זה מקבל הצעות חוק מהפרלמנט‬
‫ומבצע את תפקיד ההתדיינות (ללא לחץ אלקטורלי שיש על חברי כנסת שחפצים להיבחר)‪ ,‬כאשר הוא מציע החלטות‬
‫מפוקחות הנוגעות לשיפור הצעות החוק או הצעת אלטרנטיבה ראויה אליהן‪ .‬יחד עם זאת לבית מחוקקים שני קיימים גם‬
‫חסרונות מהותיים‪ ,‬בית מחוקקים הינו שחקן פוליטי נוסף המתערב בהחלטות המדיניות שיש לקבוע כיצד יורכב (ומי‬
‫יחליט על אופן ההרכב שלו) כמו כן התערבות של גורם נוסף עלולה להביא "לתקיעות" של המערכת‪ .‬על סמך אלו יש לשקלל‬
‫את מכלול היתרונות והחסרונות של הקמת בית מחוקקים נוסף‪.‬‬
‫גודל בית הנבחרים (מספר האנשים היושבים בבית הנבחרים)‪ -‬בישראל גודל בית הנבחרים הינו קבוע ועומד על ‪ 120‬חברי‬
‫כנסת‪ ,‬כך שכל חבר כנסת מייצג בממוצע ‪ 80‬אלף איש זאת עומד בניגוד אל מול גודל בית הנבחרים בעת הקמת המדינה שבו‬
‫כל חבר כנסת ייצג כ‪ 5000-‬אזרחים‪ .‬נכון ל‪ 2015-‬כל חבר כנסת ייצג ‪ 67000‬אזרחים‪ .‬בניגוד לישראל ישנן מדינות בהן גודל‬
‫הפרלמנט מותווה על ידי גודל האוכלוסייה (ככל שהאוכלוסייה גדלה כך גם מספר חברי הפרלמנט גדל‪-‬לדוגמא באיטליה)‪.‬‬
‫העיקרון כללי ההיגיון המנחה את גודל בית הנבחרים במדינות העולם הוא שגודל הפרלמנטים הינו השורש השלישי של‬
‫גודל האוכלוסייה‪( .‬עיקרון שלא מוחל בישראל)‬
‫על סמך אלו נשאלת השאלה מה אמור להיות היחס של מספר האזרחים המיוצגים פר חבר כנסת‪ .‬במבט השוואתי בישראל‬
‫באופן יחסי מספר המיוצגים פר חבר פרלמנט הוא גדול מה גם שבישראל יש רק בית מחוקקים אחד לעומת מדינות אירופה‬
‫והמערב בהן יש מספר בתי נבחרים וכך ייצוג האזרחים מתפצל לדוגמא בבלגיה‪.‬‬
‫בנוסף במבט השוואתי ישראל היא מדינה קטנה מבחינת אוכלוסייה וגם מבחינת גודל הפרלמנט (מספר חברי הפרלמנט)‪-‬‬
‫הגודל הרצוי של הכנסת בישראל ע"פ שנים‪-‬בשנת ‪ 2010‬גודל חברי הפרלמנט הרצוי היה ‪ 196‬ונכון לשנים האחרונות הגודל‬
‫הרצוי הוא מעל ‪ 215‬חברי פרלמנט‪.‬‬
‫כמו כן במבט השוואתי לא רק שהפרלמנט הישראלי קטן מה גם שהממשלה הינה גדולה ביחס למדינות העולם‪ .‬הממשלה‬
‫בישראל מונה סדר גודל של ‪ 90‬חברי כנסת וכוללת שרים וסגני שרים שאינם חברים פעילים בפרלמנט אלא רק משתתפים‬
‫בהצבעות הפרלמנט בעת הצורך‪ .‬בהקשר לכך נשאלת השאלה מדוע יש ממשלה גדולה בישראל? בפרלמנטים קטנים יש‬
‫ממשלות גדולות הכוללת שרי ממשלה רבים בהשוואה למספר השרים בפרלמנטים גדולים (‪ 400-700‬חברי פרלמנט)‪ .‬החוקר‬
‫גידי רהט מנסה להוכיח זאת ע"י בחינה אמפירית שמצאה שלאורך השנים מספר חברי הפרלמנט גדל בפרלמנטים קטנים‬
‫לעומת פרלמנטים גדולים בהם מספר חברי הפרלמנט נותר על כנו‪ .‬עולה השאלה מדוע מספר חברי הפרלמנט גדל עם השנים‬
‫בפרלמנטים קטנים? עקב פעילות הקואליציה‪ ,‬נסביר זאת על ידי סקירה היסטורית‬
‫ביבי נבחר ב‪ 1996-‬בבחירה ישירה ובאותו הזמן היה חוק שממשלת ישראל יכולה למנות עד ‪ 18‬שרים‪ .‬בחלוף הזמן‬
‫הקנדציה השלטונית הראשונה של ביבי התפוררה ולאחריה עלה ברק לשלטון ב‪ ,2009-‬וכיהן במשך שנה וחצי‪ .‬במהלך‬
‫שלטונו ברק ביטל את חוק זה והקים ממשלה שמנתה ‪ +30‬שרים‪ .‬לאחר שביבי חזר לשלטון הוא לא החיל את עיקרון‬
‫הגבלת הממשלה והחליט להקים ממשלה גדולה שמנתה שרים‪ ,‬סגני שרים וראשי וועדות מכובדים (כמו יו"ר הכנסת‬
‫וכדומה)‪ .‬צעד זה תרם לביסוס שלטונו של ביבי (בייחוד בעידן הפוליטיקה האישית של ימינו) לרכוש תמיכה של אנשי מפתח‬
‫משפיעים בראש הממשלה‪ .‬העובדה שהפרלמנט בישראל קטן (בשביל להקים קואליציה צריך רב של ‪ 61‬איש)‪ ,‬מהווה תמריץ‬
‫עבור ראשי הממשלות להרחיב את הקואליציה שלהן מאחר ויש ביכולתם לקנות את תמיכת הפוליטיקאים ע"י הצבתם‬
‫בעמדות מפתח ובד בבד ליצור השפעה במכלול תחומים פוליטיים (‪ +30‬בממשלה משמשים כשרי ממשלה‪-‬לכן גם יש המון‬
‫משרדי ממשלה‪ ,‬והאחרים משמשים כראשי וועדות הכנסת ותפקידים פלמנטרים מכובדים אחרים)‪ .‬נציין כי בפרלמנטים‬
‫גדולים לא ניתן לבצע את אסטרטגיה זו‪ .‬גם אם ראש הממשלה ייתן תפקידים מכובדים ל‪ +30‬חברי פרלמנט‪ ,‬עדיין הוא לא‬
‫הצליח להשיג תמיכה שלטונית מובהקת מאחר והפרלמנט מונה ‪ 600‬איש ולכן על מנת לבסס את הקואליציה נדרשת‬
‫אסטרטגיה אחרת‪ .‬לכן מגיעים למצב שככל שהפרלמנט קטן כך הממשלות גדלות‪.‬‬
‫בהתבסס על טענתו של רהט ככל שנגדיל את מספר חברי הכנסת כך תקטן הממשלה‪ .‬מהן היתרונות בהגדלת חברי הכנסת?‬
‫הגדלת חברי הכנסת שתוביל ככל הנראה להקטנת הממשלה תאפשר חיסכון כלכלי בהקמה וביסוס של משרדי‬ ‫‪.1‬‬
‫ממשלה לא מהותיים כמו משרדי ממשלה שהיו פעם משרד אחד ואז פיצלו אותם כמו משרד המים‪ ,‬משרד‬
‫האסטרטגיה‪ ,‬סייבר‪ ,‬השכלה גבוהה וכדומה‬
‫הכנסת מהווה כגוף המייצג את הציבור (במשטר הפלמנטרי הישראלי)‪-‬הפרלמנט הקטן בישראל יוצר בעיה מהותית‬ ‫‪.2‬‬
‫מנקודת מבט דמוקרטית שכן לא קיימים גורמים רבים המייצגים את הציבור (מספר חברי הכנסת הינו קטן)‪.‬‬
‫מכאן שכוחה של הכנסת בישראל הוא חלש וזה אספקט בעייתי כי מנקודת מבט דמוקרטית הפרלמנט הוא ליבה‬
‫של הדמוקרטיה מכאן שכוחה של הכנסת חשוב מכוחה של הרשות המבצעת‪-‬הממשלה (וכיום הממשלה היא חזקה‬
‫מאוד לאור חברי הממשלה הרבים שהיא כוללת) לכן ככל שמספר חברי הפרלמנט יגדל כך יהיה ניתן לייצג את‬
‫הציבור בצורה טובה יותר‪ :‬יהיו יותר חברי כנסת שייצגו סוגיות ציבוריות שונות בתחומי חיים נרחבים ושיבקרו‬
‫בצורה טובה את פעילות הממשלה‪.‬‬
 ‫הקטנת חברי הממשלה תמזער את בעיית תפקוד הכנסת ביחס לחברות בוועדות‪-‬כיום חברי כנסת בקואליציה‬ ‫‪.3‬‬
‫משתתפים בין ‪ 5-7‬וועדות ומאחר והוועדות מתכנסות באותו זמן אזי הן לא מונגשות‪ ,‬היבט הפוגע בתפקוד וועדות‬
‫הכנסת‪.‬‬
‫גודלה של הממשלה פוגע באספקט נוסף של תפקוד הכנסת‪-‬המועמדים לכנסת שואפים לכהן כשרים גרידא (מאחר‬ ‫‪.4‬‬
‫ויש המון שרים בממשלה זה בר ביצוע) ולא מוצאים עניין בעבודה פלמנטרית (עבודה של חברי כנסת)‪ ,‬היבט הפוגע‬
‫בתפקודה של הכנסת‬
‫אחד הפתרונות שהתרחשו בשנים האחרונות (לא מתוך רצון לשפר את הממשל) הינו החוק הנורבגי לפיו שרים יכהנו כשרים‬
‫בממשלה במשרה מלאה (ולא ייחשבו גם חברי כנסת)‪ ,‬בעוד שחברי הכנסת יהיו נציגים של אוכלוסיות פחות מיוצגות‪ .‬על‬
‫אף היתרונות שמציע החוק הנורבגי האפקטיביות שלו שנויה במחלוקת‪ ,‬ולדעת המרצה החוק הנוברגי מוחל בישראל בצורה‬
‫קלוקלת שכן מאפשר השפעה של מניפולציות‪ .‬לדעת המרצה צריך להרחיב את הכנסת ובנוסף לתקן את החלת החוק‬
‫הנורבגי‬
‫אורך כהונה של פרלמנטים ‪-‬הפרלמנטים בעולם נבדלים גם באורך הכהונה שלהם אך בכלליות אורך הכהונה של הכנסת‬
‫במרוצת השנים הוא סביר (אולי קצת קצר)‪ .‬כהונות לפרק זמן קצר ייטו לשרת את האינטרסים של הציבור ולשקף את‬
‫עמדותיו בצורה מירבית "נציג כציר" זאת לעומת כהונות ארוכות לטווח ארוך שהן יותר עצמאיות מהציבור‪ .‬לדוגמא‬
‫בארה"ב בית הנבחרים נבחר כל שנתיים ובסנט נבחרים כל שש שנים‪ .‬בכנסת ישראל אורך הכהונה הוא מקסימום ‪ 4‬שנים‬
‫ולפי חוק אפשר להאריך את הכהונה עד ‪ 5‬שנים‪ .‬לדעת המרצה אורך הכהונה התיאורטי של הכנסת הוא סביר לחלוטין אך‬
‫הלכה למעשה רוב מערכות הבחירות בישראל הוקדמו‬
‫מנגנונים לפיזור מוקדם של פרלמנטים במדינות שונות‪-‬במדינות בודדות הפרלמנט יכול לפזר את עצמו‪ ,‬אך באופן כללי‬
‫הפרלמנט לא יכול לפזר את עצמו במדינות העולם‪ .‬נציין כי יש יתרונות בעיקרון הפיזור העצמי שכן הוא מבטא פשרה יחד‬
‫עם זאת הקלות שבה הכנסת יכולה לפזר את עצמה היא מוגזמת והגיעה לשיאה ב‪ 2020-‬כאשר אי העברת התקציב הביא‬
‫לפיזור הכנסת‪ .‬הרעיון לפיו אי העברת תקציב מוביל לפיזור הפרלמנט אומץ בשנות התשעים יחד עם הבחירה הישירה‬
‫מתוך ההנחה שחברי כנסת ייטו לא לפזר את עצמם (מטעמים רציונליים)‪ ,‬עיקרון זה היה אמור ללחוץ על הממשלה להעביר‬
‫את התקיצב שכן אם לא תצליח‪ ,‬תפורק‪-‬איום שלא עובד במרוצת השנים‬
‫בהקשר לכך נשאלת השאלה האם יש לשמר את עיקרון הפיזור העצמי של הכנסת או לחלופין להקשות את החלתו לצד מתן‬
‫תמריצים מוסדיים למנוע את התפזרות הכנסת (כמו וויתור על אי העברת תקציב כאספקט המוביל לפיזור הכנסת)‪ .‬המכון‬
‫הישראלי לדמוקרטיה מציע להקשות על הכנסת לפזר את עצמה דרך מספר דרכי פעילות לדוגמא שלאחר הניסיון להקים‬
‫ממשלה ברוב תינתן האפשרות לנסות להקים ממשלה ע"י רוב פשוט‪ ,‬למרות שמודל זה עלול להביא לקיומה של ממשלת‬
‫מיעוט‪ ,‬עדיין במבט השוואתי ישנן ממשלות רבות שהן ממשלות מיעוט‬
‫חקיקה‪-‬הכנסת בישראל היא מחוקקת היפר אקטיבית‪-‬מוגשות בישראל המספר הגדול ביותר של הצעות חוק פרטיות ביחס‬
‫למדינות העולם מתוך הצעות החוק האלו רק כ‪ 2%-‬נעשות לחוקי מדינה‪ .‬מספר הצעות החוק הפרטיות הלך וגדל באופן‬
‫שמספר הצעות החוק הוגשו בשנות החמישים הינו שווה ערך למספר הצעות החוק הפרטיות שמוגשות כיום בשבוע‪ .‬חברי‬
‫הכנסת רואים כמנגנון הצעות חוק פרטיות כחשוב אך בפועל הצעת חוק פרטית עוברת רק לאחר בחינה ממשלתית‪ ,‬כך‬
‫הממשלה שולטת בסדר היום החקיקתי ובמקביל חברי הכנסת מגישים המון הצעות חוק פרטיות חסרות ערך שהסיכוי‬
‫שיהפכו לחוקים הוא קלוש מאחר ואי אפשר לדון בכל כך הרבה הצעות חוק וכן גם לחוקק כל כך הרבה הצעות‪ .‬זאת‬
‫במקום להציע הצעות חוק ממשלתיות ולעשות בהן את התיקונים הראויים‪.‬‬
‫כיצד ניתן להביא להקטנת מספר הצעות החוק? אפשר להגביל כמה הצעות חוק כל חבר כנסת יכול להגיש‪ ,‬ולהקשות‬
‫מבחינה בירוקרטית או מבחינת הדרישות בהן הצעות החוק צריכות לעמוד (פירוט מחירים וכדומה)‬
‫פיקוח‪-‬במבט השוואתי נמצא כי הכנסת משקיעה המון בקידום הצעות חוק פרטיות ביחס למדינות העולם‪ .‬ניתן להסיק‬
‫מכך שהזמן המרובה שהכנסת משקיעה בהצעות החוק הפרטיות יכול היה להיות מושקע בפיקוח‪-‬לראות שהרשות המבצעת‬
‫אכן מבצעת את הרפורמות שהתחייבה עליהן‪ ,‬כמו בחלוקת התקציב (שהתקציב משמש למטרות שאליהן הוקצה)‪ .‬רב‬
‫הפיקוח נעשה בוועדות הכנסת‪ .‬ישנן מספר אתגרים וחולשות של וועדות הכנסת‬
‫בעיות תמיכה‪-‬חולשת מידע‪-‬עד לשנת ‪ 2000‬לחברי כנסת היה רק עוזר פלמנטרי אחד‪ ,‬היבט שלא סיפק את מסגרת‬ ‫‪.1‬‬
‫המידע הנדרשת עבור חבר הכנסת בכל הנוגע לבחינת הצעות חוק פרטיות או ממשלתיות (שמוצעות על ידי שרים)‪.‬‬
‫לאור זאת הכנסת הקימה את מרכז המידע של הכנסת המשמש כמרכז מידע עצמאי הכולל עבודות מחקר‬
‫ומסמכים בתחומי חיים מגוונים ויושבים בו מומחי מחקר‪ .‬מרכז המידע הזה מאפשר לכנסת לבחון את הצעות‬
‫המחקר שהיא מציעה בנפרד מהרשות המבצעת‪ .‬היבט זה מחזק את יכולת הפיקוח של הכנסת בדבר המידע‬
‫שמונגש לוועדות‪ .‬אך נדרש לחזק את עיקרון זה‬
‫חברות בוועדות הכנסת‪-‬כאמור חברי הכנסת משתתפים בוועדות רבות שלעיתים מתקיימות בזמן וחופפות‪ ,‬צעד‬ ‫‪.2‬‬
‫המחליש את האפקטיביות של עיקרון ההתדיינות בוועדות הכנסת‪( .‬נציין כי חברי כנסת מהקואליציה משתתפים‬
‫ביותר וועדות)‪ .‬מצב זה דורש לקיים שינוי בסוגית חברות בוועדות‪ :‬להקטין את מספר החברים בוועדות‪ ,‬להגדיל‬
‫את הכנסת‪ ,‬להגדיל את מספר החברים בוועדות‬
‫אתגר הפיקוח‪-‬כאמור תפקידן של וועדות הכנסת הוא לבצע פיקוח על פעילות הממשלה (הרשות המבצעת)‪-‬ריבוי‬ ‫‪.3‬‬
‫וועדות הכנסת יוצר מצב של היעדר חפיפה בין הוועדות ובין משרדי הממשלה‪ ,‬היבט אשר מקשה על תפקוד‬
‫הוועדות בכל הנוגע לבקרה ופיקוח על הממשל‬
 ‫כלים יחסית חלשים (שאילתות‪ ,‬הצעות לסקר‪ ,‬תקציב‪ ,‬שימוע)‬ ‫‪.4‬‬
‫כמו כן יש לעמוד על אתגר נוסף של הכנסת‪-‬ייצוג מגדרי של נשים בכנסת‪ :‬הכנסת תפקידה לתת ביטוי לשלטון העם‪,‬‬
‫מייצגת את החברה הישראלית‪ .‬מאחר והיא נבחרת ע"י העם היא אמורה להיות מעל שתי רשויות השלטון האחרות‪,‬‬
‫בעקבות שיטת הבחירות היחסית‪ .‬מייצגת את כלל החברה הישראלית שהם ‪ -‬דתיים‪ ,‬יהודים‪ ,‬ערבים‪ ,‬עשירים‪ ,‬עניים‪,‬‬
‫מרכז‪ ,‬פריפריה‪ ,‬מזרחיים‪ ,‬אשכנזים‪ ,‬שמאל‪ ,‬ימין‪ ,‬סוציאליים‪ ,‬דמוקרטים‪ ,‬ועוד‪ ...‬הייצוג הינו סיבת קיומו של בית‬
‫הנבחרים‪ ,‬בלעדיו אין משמעות לשלטון העם ולדמוקרטיה‪ .‬הכנסת אינה העתק של החברה ולא יכולה להיות‪ .‬הפסיפס של‬
‫כל חברה לובש ופושט צורות מגוונות‪ .‬אולם המשמעות הפוליטית של הפסיפס החברתי באה לידי ביטוי בכנסת‪ .‬במובן‬
‫הבסיסי ייצוג השקפות עולם ואינטרסים שונים של הציבור‪ .‬בהנחה שיש שוויון פוליטי מלא‪ ,‬תפקידה של הכנסת למלא‬
‫רצונות פוליטיים של האזרחים והקבוצות‪ ,‬כפי שהם נקבעים מדי פעם בבחירות‪ .‬לא ניתן לטעון בוודאות שהיא מייצגת‬
‫בשלמות את האינטרסים הפוליטיים של החברה‪ ,‬החשיבות הדמוקרטית של הייצוג הוא חלק בלתי נפרד מהדמוקרטיה‬
‫הייצוגית‪ ,‬אשר היא תחליף מודרני לדמוקרטיה ישירה‪ .‬תפקיד הייצוג חשוב מאוד מבחינה דמוקרטית‪ ,‬כי הוא מייצג את‬
‫רצונות העם (פלורליזם ושלטון העם)‪ .‬אם הגוף הנבחר אינו מייצג את הפסיפס הפוליטי‪ ,‬אז המשטר אינו דמוקרטי‬
‫ב‪ 1949-‬הכנסת הייתה אחד הפרלמנטים בהם ייצוג הנשים היה הגבוה בעולם (מקום ‪ 4‬בעולם) אולם במרוצת השנים ייצוג‬
‫הנשים בכנסת נותר על כנו עד לשנת ‪( 1999‬בעוד במדינות העולם ייצוג הנשים בפרלמנטים גדל)‪ .‬רק מ‪ 1999-‬עד שנות‬
‫האלפיים הייתה עלייה בייצוג הנשים בכנסת‪ ,‬אך לא בצורה מספקת ובשנים האחרונות ייצוג הנשים נעצר‪ .‬על כן במציאות‬
‫חיינו העכשווית כנסת ישראל בולטת בתת ייצוג של נשים ביחס לעולם‪ .‬יחד עם זאת נציין שהכנסת היא דיי ייצוגית מבחינת‬
‫אוכלוסיות מיעוט במבט השוואתי (חרדים ערבים‪ )...‬וניתן לומר שזוהי גם הסיבה שייצוג הנשים בישראל נדחק הצידה‪.‬‬
‫בישראל ישנו ייצוג נרחב לחברות מסורתיות יותר היבט המוביל לירידה בייצוג הנשים‪ .‬נציין כי ייצוג בכנסת נחלק לשני‬
‫סוגים ייצוג מהותי (במסגרתו נציג מהאוכלוסייה מקדם את האינטרסים של האוכלוסייה שלו) וייצוג נוכחות (מבחינה‬
‫מספרית)‪ ,‬ישנה חשיבות רבה לשני סוגי הייצוג בכנסת בקידום אינטרסים של קבוצות שונות‪.‬‬
‫שאלות רלוונטיות למבחן‬
‫מהם היתרונות והחסרונות העיקריים של הקמת בית מחוקקים נוסף לצד הכנסת?‬

‫תשובה א‪ :‬‬

‫‪ ‬יתרונות‪ -‬א‪ .‬בית שני מאפשר חשיבה לטווח ארוך מבלי לפעול למען בחירות‪   .‬ב‪ .‬לתת ייצוג נוסף לשכבות שונות במדינה‪.‬‬
‫לדוגמא יכול להביא לחלוקה לאזורים שיביאה לפעילות למען אזורים עם ייצוג חלש בכנסת כמו הפריפריה הקרובה‪,‬‬
‫הפריפריה‪ ,‬הצפון‪ ,‬הנגב וכו'‪ .‬ג‪ .‬יכול להוות איזון לבית התחתון (הכנסת)‪.‬‬
‫חסרונות‪ -‬א‪ .‬יכול להקשות על תפקוד והקמת קואליציה כמו במקרה של איטליה החל מסוף מלה"ע ‪2‬‬

‫תשובה ב‪:‬‬

‫‪  ‬הכנסת היא הרשות המחוקקת בישראל ומאז היווסדה הייתה בעלת בית מחוקקים אחד‪ .‬ברוב הדמוקרטיות היציבות יש ‪2‬‬
‫בתי פרלמנט‪ .‬יש כאלו עם בית אחד‪ ,‬ויש כאלו שהפכו לאונקרמליזם לאחר שביטלו ביקרמליזם‪ .‬רעיון של ‪ 2‬בתי מחוקקים‬
‫הגיע עוד מהתקופה הלא דמוקרטית אשר מטרתו הייתה בית אצילים שיאזן את הבית של האחרים‪ .‬כלומר הוא הוקם כדי‬
‫לתת ייצוג לשכבות העליונות‪.‬‬

‫יתרונות‪:‬‬

‫‪  .1‬בביקרמליזם ישנו ייצוג שוויוני לכל קבוצה‪/‬אזור ללא קשר לגודלו וזאת על מנת לחבר בין היחידות השונות‪ .‬לדוגמא‬
‫בארה''ב‪ -‬מספר החברים בבית התחתון הולם את גודל המדינות (מדינה גדולה‪-‬יותר נציגים) ואילו בסנאט (הבית‬
‫שוויוני‪.‬‬ ‫ייצוג‬ ‫כלומר‬ ‫מגינה‪,‬‬ ‫לכל‬ ‫נציגים‬ ‫‪2‬‬ ‫העליון)יש‬
‫בית מחוקקים נוסף מאפשר יציבות‪ ,‬חשיבה לטווח ארוך ויכולת לחשוב באופן מפוקח על הדברים ללא פחד או‬ ‫‪ .2‬‬
‫ובקרה)‪.‬‬ ‫(פיקוח‬ ‫פוליטי‬ ‫לחץ‬
‫בית עליון מתפקד יותר שנים מה שמעיד על יציבותו‪.‬‬ ‫‪ .3‬‬

‫חסרונות‪:‬‬

‫‪  .1‬במשטר פרלמנטרי כמו בישראל בית מחוקקים יהיה חלש מאחר ורק הבית העליון יכול להקים או לפרק ממשלה‪.‬‬
‫‪  .2‬בנוסף‪ ,‬בית עליון עלול להשרות קיבעון במערכת הפוליטית‪ -‬מעורבותו בחקיקה עלולה לגרום לעיכוב‪.‬‬
‫‪  .3‬יש שיטענו כי אין צורך בבית נוסף כי הרשות השופטת היא זו שדואגת לאיזונים ובלמים במערכת‬
‫הפוליטית‪ .‬כאמור‪  ,‬בישראל אין ‪ 2‬בתי מחוקקים ובנוסף גם מעולם לא חשבו להקים בית מחוקקים נוסף‪ .‬‬

‫‪ . 2‬״הכנסת היא בית מחוקקים קטן במיוחד‪ ,‬מה שמקשה על תפקודה‪.‬״ הסבירי והדגימי‪.‬‬

‫תשובה א‪ :‬‬
 ‫היחס הראוי הוא גודל האוכלוסייה בשורש ‪ .3‬הכי מאוזן היה בשנות ה‪ '50-‬כשגודל האוכלוסייה היה מיליון ומספר חברי‬
‫הפרלמנט הראוי היה ‪ .111‬כיום מספר חברי הפרלמנט הראוי הוא כ‪( 200‬על כ‪ 8‬מיליון) ובפועל הוא ‪ .120‬ככל שהיחס בין‬
‫מספר חברי הפרלמנט ובין מספר התושבים גדול כך יותר קשה לחבר הפרלמנט לייצג את הגיוון הגדול בדעות שבקרב‬
‫האוכלוסייה‪ .‬מעבר לרעיון הבסיסי שהקשב שלו לבוחר ולרצונותיו נהיה חלש יותר כשיש לו כמות גדולה יותר של אנשים‬
‫לרצות‪ .‬עוד קושי הוא המספר הגדול של שרים וסגני שרים שמתווסף להם עומס מטעם תפקידם השני‪ .‬עומס זה פוגם להם‬
‫בפעילות בבית הנבחרים‪.‬‬

‫תשובה ב‪ :‬‬

‫בישראל ישנם סה''כ ‪ 120‬חברי כנסת ומספרם הוא קבוע‪.‬‬

‫אפשר לבחון אם הכנסת קטנה מדי במספר דרכים‪:‬‬

‫●‪      ‬השוואה לעולם‪ -‬בישראל יש הכי פחות חברי כנסת יחסית לגודל האוכלוסייה‪ -‬רחוקים מהממוצע‪.‬‬

‫●‪      ‬מספר התושבים‪ -‬במקרה כזה צריכים היו להיות בישראל כ‪ 200-‬חברי כנסת‪( .‬מספר תושבים להוציא שורש שליש)‬

‫עם קום המדינה היה כאמור אותו מס' ח''כים שייצגו הרבה פחות אנשים מאשר היום‪ .‬יש להבין כי ממשלות עם פרלמנטים‬
‫קטנים יכולים להציע משרות ובכך קונה תמיכה ע"י מכירת תפקידים‪ .‬לעומת זאת כאשר הפרלמנט גדול אין אפשרות‬
‫לקנות תמיכה כי אי אפשר למנות את כולם לשרים ולרצות את כולם‪ .‬לכן הגדלת כמות הח"כים לא אומר הגדלת כמות‬
‫השרים ולפעמים גם להיפך‪ .‬ניתן לראות כי יש מדינות רבות עם בית נבחרים שמשתנה בהתאם לגודל האוכלוסייה‪ -‬לדוגמא‬
‫גרמניה בבית התחתון‪ .‬‬

‫נדמה שיש בישראל גופים שאינם רוצים להגדיל את מספר חברי הכנסת לדוגמא משרד האוצר שמזהיר תמיד מעלות‬
‫העניין‪ .‬יכול להיות שזה מובע מרצון לשלוט בתקציב ובכך שיהיו כמה שחות אנשים שפנויים לבחינת עובדות ולשאילת‬
‫שאלות קשות‪.‬‬

‫עצם היותה של הכנסת קטנה מדי מקשה על תפקודה בעיקר כמפקחת‪ .‬הדבר פוגע מהותית ביכולת הועדות לפקח על‬
‫הממשלה בשל הקושי של חברי הועדה (הח''כים עצמם) לבחון לעומק מס' רב של נושאים ולהתמקצע בהם‪ .‬חברי הועדה הם‬
‫חברי כנסת אך לא שרים או סגני שרים מה שמשאיר אותנו עם ‪ 90‬חברי כנסת שצריכים לאייש למעלה מפי ‪ 2‬תפקידים‬
‫פנויים‪ .‬מסיבה זו הועדות לא מתפקדות בצורה מיטבית ונוצר מצב שהועדות‪ ,‬שהן כלי פיקוח החשוב בכנסת משותקות ולא‬
‫מתפקדות כראוי‪ .‬‬

‫‪ . 3‬״הכנסת בישראל מפגינה היפר‪-‬אקטיביות בנושאי חקיקה וחולשה בתפקוד הביקורת על הרשות המבצעת‪.‬״ הסבירי‬
‫והדגימי‪ .‬‬

‫תשובה א‪. :‬‬

‫‪  ‬החל משנות התשעים יש עליה במספר הצעות החוק הפרטיות בכנסת בעוד שרק כ‪ 5%-‬עוברים ונהיים חוק ‪ .‬הממוצע‬
‫היומי להצעות חוק פרטיות בכנסת ה‪ 13-‬עמד על כ‪ 2.5-‬ובכנסת ה‪ 20-‬מעל ל‪ .4-‬מספר הצעות החוק הפרטיות בישראל מאז‬
‫תחילת המילניום עומד על מעל ל‪ 22-‬אלף לעומת דמוקרטיות אחרות שרובן לא עברו את סף העשרת‪-‬אלפים באותה‬
‫תקופה‪ .‬ניתן להסביר את התופעה ממספר סיבות‪.1 :‬הצורך של חברי הכנסת להוכיח את עצמם בכדי להצליח בפריימריז‪.2 .‬‬
‫חוסר במגבל‬

‫ירוט תקציבי‪. 3  .‬ניצול חברי הכנסת את המחסור במגבלות החקיקה בכדי להסב את תשומת לב הממשלה‪.4  .‬חדירת‬
‫קבוצות אינטרס לכנסת המנצלות את חברי הכנסת כערוצים להשפעה על מדיניות‪  .‬הבעיה בהיפר‪-‬אקטיביות בנושאי‬
‫חקיקה הוא עודף הזמן ובזבוז המשאבים (כספיים ואנושיים) בהתעסקות בנושאים אלה ובעיקר זילות החוק‪ .‬החולשה‬
‫בתפקוד הביקורת על הרשות המבצעת בא לידי ביטוי בחולשת שאילת שאילתות וביקורת על הרשות המבצעת‪ .‬רוב‬
‫השאלות הנשאלות מגיעות מהמדיה הציבורית וניתן לשרים פרק זמן ארוך מאוד של ‪ 22‬יום לענות‪  ‬על השאלות‪.‬‬

‫‪ ‬תשובה מוצעת ב‪ :‬‬

‫מספר הצעות החוק הפרטיות במדינת ישראל הולך וגדל עד שכבר לא ניתן לטפל בכולן‪ .‬בישראל אין הגבלה על כמות‬
‫החקיקה (לעומת שאר העולם שמגבילים ע"י צורך בנימוקים ועלויות‪ ,‬מכסות הצעות חוק או היכולת להציע רק הצעות חוק‬
‫קבוצתיות ולא פרטיות)‪ ,‬וגם לא על תכני החקיקה ( פרט לחוקים גזעניים)‪ .‬בדמוקרטיות פרלמנטריות ‪ 90%‬מהחוקים הם‬
‫ממשלתיים‪ ,‬אך בישראל המצב לא כך מאחר והחקיקה הפרטית היא מהגבוהות בעולם‪.‬‬

‫הממשלה שולטת בחקיקה הפרטית על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה‪ .‬בין השנים ‪ 2000-2016‬הוגשו על יד הח''כים‬
‫בישראל יותר מ‪ 20-‬אלף הצעות חוק‪ ,‬כאשר בשאר הדמוקרטיות המערביות הוגשו בי כמה מאות לאלפים לכל היותר‪ .‬היו‬
‫בעבר ניסיונות לצמצם את מספר הצעות החוק בישראל אך הם נכשלו‪ .‬ריבוי הצעות החוק גורם לעומס בוועדות הכנסת‬
‫ולבזבוז של כוח אדם מקצועי‪.‬‬
‫כחלק מתפקידיה‪ ,‬הכנסת מבקרת את הרשות המבצעת‪ ,‬אם כי נטען שתפקיד זה אינו יעיל וחלש‪ .‬פרלמנטים אחרים בעולם‬
‫מתחזקים מבחינת פיקוח אך לא ישראל‪ .‬מטרת הפיקוח היא לוודא שהממשלה מבצעת את החוקים‪ ,‬שמוקצים תקציבים‬
‫לצרכים הנכונים וכו'‪ ,‬וזאת באמצעות חקיקה‪ ,‬העלאת הצעות לסדר היום והצגת שאילתות‪ .‬חלק מהביקורת כלפי הרשות‬
‫המבצעת מתבצעת לפני ביצוע המדיניות וחלק אחרי‪ .‬דוגמא לחוסר יעילותם של שאילתות‪-‬הוא היעדר הסנקציות נגד השר‬
‫הרלוונטי שאליו הופנתה השאלה‪ .‬עליו לענות על השאלה שנשאל תוך מס' ימים מסוים‪ ,‬אך במידה והוא לא עונה לא ננקטת‬
‫נגדו שום פעולה ומכאן הטענה כי הכנסת חלשה בתפקידה לבקר את הרשות המבצעת‪ .‬‬

‫פוליטיקה ישראלית במבט השוואתי‪ 3 -‬הרשות המבצעת בישראל במבט השוואתי‬

‫בראשית‪ ,‬המשטר הנפוץ ביותר היה המשטר הפלמנטרי לאחר מכן הנשיאותי כיום יש המון משטרים מעורבים שיש בהם‬
‫שני ראשי רשות מבצעת‪ -‬ראש ממשלה ונשיא‪.‬‬
‫המשטר הנשיאותי‪-‬המודל האמריקאי –המודל הנשיאותי האמריקאי נוצר בזמן שעוד לא היה משטר פלמנטרי בעולם‬
‫(משטר פלמנטרי נוצר לאט לאט באירופה כאשר המלכים הפסידו כוח לטובת הפלרמנט)‪ .‬האבות המייסדים בארהב רצו‬
‫ליצור מלך נבחר חלש משמע נשיא‪ .‬במודל זה האזרחים בוחרים את הנשיא ובית המחוקקים‪ ,‬שני גופים שהקיום שלהם‬
‫והבחירה שלהם נפרדת ואין לבית המחוקקים שום פגיעה בנשיא מלבד עקרון שהנשיא עשה עברה בניגוד לחוק ואז אפשר‬
‫להדיח אותו אך זו לא הצבעת אי אמון‪ .‬הנשיא הנבחר הוא הבוחר לעצמו את הקבינט (השרים)‪ .‬במשטר נשיאותי בוחרים‬
‫בנפרד את הרשות המבצעת והמחוקקת וברגע ששניהם נבחרים בנפרד אזי יש להם לגיטימציה נפרדת‪ .‬שני גופים אלו‬
‫מתחרים אחד בשני כל הזמן וזה חלק ממערכת האיזונים ובלמים בשיטה האמריקאית מודל זה יוצר ‪ 2‬אופציות‬
‫‪-‬שיתוק‪-‬עקב ניגוד האינטרסים המשטר לא עובד‪-‬בארה"ב לפעמים השיתוק מגיע למצב שאי אפשר לשלם משכורות‬
‫לעובדים הפרדרלים‬
‫‪-‬הנשיאים מוציאים צווים נשיאותיים ובכך עוקפים את סמכות בתי המחוקקים –פעולה לא דמוקרטית‬
‫כך שהמשטר\המודל הנשיאותי הוא מצד אחד יותר דמוקרטי כי בוחרים ‪ 2‬רשויות‪-‬בוחרים לא רק את הפרלמנט אלא גם‬
‫את הרשות המבצעת אולם מצד שני מאחר ובוחרים את שתי רשויות אלו בנפרד אזי מגיעים למצב של קונפליקט כי יש‬
‫מתח בעייתי בין הרשויות ולרב והן בולמות אחת את השנייה‪ .‬אבות החוקה האמריקאים תמכו בשיטה זו שכן הם דגלו‬
‫במערכת איזונים ובלמים המושתתת על ביזור עוצמה שאפשרה את המתח בין הרשויות‪.‬‬
‫המשטר הפלמנטרי‪-‬משטר שבו האזרח בוחר את הפרלמנט‪ ,‬והפרלמנט מוציא מתוכו ממשלה ויכול להחליף אותה כרצונו‬
‫(יש הבדלים בין מדינות בכל הנוגע לדרכי הפלת הממשלה והחלפתה)‪ .‬הרעיון של משטר פלמנטרי הוא המשטר הותיק‬
‫והנפוץ הוא רעיון של מיזוג רשויות כאשר הרשות המבצעת יוצאת מתוך הרשות המחוקקת ותלויה ברשות המחוקקת‪.‬‬
‫מבחינה משפטית פורמלית הרשות המחוקקת היא הרשות העליונה במדינות הפלמנטריות שיוצרת את הממשלה ובמקביל‬
‫יכולה להביא אותה לקיצה אולם מבחינה מעשית הרשות המבצעת יותר חזקה מהרשות המחוקקת ומתווה את המדיניות‪.‬‬
‫במשטר פלמנטרי הכוח זורם רק לפרלמנט ומהפרלמנט לכיוון הממשלה‪ .‬זה מה שמוביל לגמישות המשטר פלמנטרי –כאשר‬
‫מגיעים למבוי פוליטי תמיד אפשר להחליף ממשלה ולעשות בחירות חדשות זה מונע תקיעות‬
‫‪-‬נציין כי במבט השוואתי המדיניות בישראל לבצע בחירות באופן תדיר הוא לא מקובל‪.‬‬
‫דפוס המשטר המעורב‪-‬מודל צרפת‪ :‬יש בחירה ישירה של הנשיא ובחירה ישירה של הפרלמנט ומתוך הפרלמנט יוצאת‬
‫הממשלה‪ .‬בצרפת יש גם ראש ממשלה וגם נשיא שהגיעו להסדר "מגורים משותפים" במסגרתו ראש ממשלה ונשיא לא‬
‫משתייכים לאותה מפלגה‪ ,‬אם הם מאותה מפלגה אזי הנשיא הוא החזק וראש הממשלה כפוף לו‪ .‬אך כאשר הם לא‬
‫משתייכים לאותה מפלגה (לדוגמא כאשר הנשיא מהשמאל וראש הממשלה מהימין)‪ ,‬הם מחלקים את יחסי הכוחות‬
‫ביניהם‪-‬ראש הממשלה יחסי פנים נשיא אחראי על יחסי החוץ‪ .‬במסגרת מודל זה קיים מתח מבני בין שני ראשים של‬
‫רשויות מבצעות שנבחרות (נשיא ורהמ) וכדי שמודל זה יעבוד צריך לכונן הסכמים לא פורמליים‬
‫סיכומון‪ :‬ישנם שלושה דפוסים מרכזיים של משטרים‪-‬האחד‪ ,‬משטר פרלמנטרי הנהוג ברב העולם הדמוקרטי הותיק (רק‬
‫צרפת היא מדינה לא פלמנטרית ממדינות צפון אירופה הותיקות והיא מהווה מדינה סמי נשיאותית כמו כן יש מדינות‬
‫פלמנטריות גם בהודו שנשלטה ע"י בריטניה‪ ,‬דרום אפריקה‪ ,‬ניו זילנד‪ ,‬אוסטרליה וקנדה)‪ .‬השני‪ ,‬משטר נשיאותי (אין הרבה‬
‫דמוקרטיות נשיאותיות ותיקות) למעט ארהב שהיא דמוקרטית נשיאותית ותיקה‪ ,‬ועוד דמוקרטיות בדרום אמריקה‬
‫שמחזיקות מספר עשורים‪ .‬מכאן שמבחינה השוואתית נראה שהמודל הבולט בעולם הדמוקרטי הותיק הינו המודל‬
‫הדמוקרטי פלמנטרי‬
‫במדינת ישראל אימצו דמוקרטיה פלמנטרית כהמשך צורת השלטון ביישוב אך ישראל הושפעה גם מבריטניה שמהווה‬
‫מדינה פלמנטרית ותיקה‬
‫ניתן להבחין בין משטרים פלמנטרים ונשיאותיים על פי שני אמות מידה\ממדים ראשיים‪-‬מקור הסמכות והישרדות‬
‫המשטר‬
‫‪. 1‬במשטר פלמטרי‪-‬הסמכות הביצועית מואצלת מהרשות המחוקקת (מתוך המחוקקת צומחת ממשלה‪ ,‬הרשות המבצעת‬
‫צומחת מהרשות המחוקקת ותלויה באמון של בית המחוקקים)‬
‫‪. 2‬זאת לעומת מודל נשיאותי "טהור" במסגרתו הרשות המבצעת לא תלויה באמון בית המחוקקים אלא הסמכות הביצועית‬
‫מואצלת ישירות מהציבור כלומר הציבור בוחר באופן ישיר את הנשיא ולכן הנשיא (לאור זה שהציבור בחר בו) לא תלוי‬
‫בבתי הפרלמנט‪.‬‬
‫‪. 3‬מודלים היברידיים (מעורבבים)‪ -‬בשוויץ ישנו מודל היברידי (מעורבב) ‪-‬במשטר השווצרי שני בתי הפלמנט בוחרים יחדיו‬
‫את הרשות המבצעת והם לא יכולים להדיח אותה‪-‬הרשות המבצעת לא נבחרת ישירות על ידי הציבור אולם היא לא תלויה‬
‫בבתי הפרלמנט כי הם לא יכולים להדיח אותה‪ .‬בישראל בזמן חוק הבחירה הישירה‪ -‬ראש הממשלה נבחר ישירות על ידי‬
‫הציבור אבל הכנסת יכולה להדיח אותו זוהי "המצאה ישראלית"‬
‫נשאלת השאלה איזה משטר עדיף משטר נשיאותי או פלמנטרי?‪-‬חוקרים חושבים שמשטר נשיאותי עדיף ואחרים‬
‫פלרמנטרי נעמוד על כך על ידי השוואה‬
‫‪-‬קבינט נשיאותי לעומת קבינט במשטר פלמנטרי‪-‬בקבינט הנשיאותי הנשיא ממנה אנשים לפרלמנט שלו על בסיס מרכיב‬
‫אישי כך שהמינויים הם מאוד אישיים לעומת זאת במשטר פלמנטרי ראש הממשלה נדרש למנות אנשים רבי עוצמה ובעלי‬
‫כוח כדי לבסס את כוחו‪ ,‬לדוגמא נתניהו כעת מנסה לבנות קואליציה ונאלץ למנות ראשי מפלגה כשרים כדי לכונן משטר‬
‫קואליציוני‪ .‬הוא עושה זאת באמצעות נתינת התיקים הקריטיים כמו תיק הביטחון לאנשים שמחוץ למפלגה שלו כדי לבסס‬
‫את כוחו הבלעדי כשליט הליכוד‪ .‬מכאן שלראש הממשלה במשטר פלמנטרי יש הרבה אילוצים במינוי מאשר ראש ממשלה‬
‫במשטר נשיאותי ולכן אנשים ששואפים לתפוס את השלטון מצדדים במודל הנשיאותי‬
‫‪-‬יציבות המשטר (מי יותר יציב משטר פלמנטרי או נשיאותי)‪-‬מיזוג רשויות מול הפרדת רשויות‪-‬היתרון של המשפט‬
‫הפלמנטרי הוא שיש בו את הגמישות להפיל ממשלה ולהחליפה לעומת זאת במשטר הנשיאותי נוצרת תקיעות שיכולה‬
‫להביא לשיתוק של הממשלה ועקיפה שלה בצורה חצי דמוקרטית ע"י צווים נשיאותיים‪ .‬אולם ייתכן שלבסוף התקיעות הזו‬
‫יכולה להוביל להשתלטות של הרשות המבצעת‪ .‬הרשות המבצעת מהווה כמקור הסכנה למשטר דמוקרטי מאחר והמשטרה‬
‫והצבא כפופים לרשות המבצעת ולא לכנסת‪ .‬וכן בדרך כלל הפיכות פוליטיות נעשות ע"י הרשות המבצעת‪ .‬בהקשר לכך ניתן‬
‫לומר שהגמישות שבמשטר הפלמנטרי מספקת את היציבות שלו‪ .‬אולם יש לציין שלפעמים גם משטרים פלמנטרים לא‬
‫מתפקדים בצורה יציבות למשל הרפובליקה הרביעית בצרפת שלאחריה קם השלטון המעורב בצרפת במקום הפלמנטרי‬
‫וניתן לומר שגם בישראל המשטר הפלמנטרי די מקרטע עם הבחירות החוזרות‬
‫‪-‬אפקטיביות‪ :‬נראה כי המשטר הנשיאותי הוא אפקטיבי יותר לכאורה כי במשטר הנשיאותי יש ראש רשות מבצעת שמקבל‬
‫את ההחלטות ואת הגורמים שיבצעו אותם לעומת המשטר הפלמנטרי שבו כל שר דורש תיק בתחום מסוים ויש המון‬
‫אינטריגות בדרך להרכבת ממשלה‪ .‬אולם בפועל במשטר נשיאותי הקונגרס ‪-‬בתי הפרלמנט שנבחרו בנפרד‪ ,‬לא מבטיחים‬
‫תמיכה אוטומטית במדיניות הממשלה זאת לעומת המשטר הפלמנטרי בו מובטחת רוב הזמן תמיכה בממשלה לאור‬
‫העובדה שהממשלה צומחת מהפרלמנט כך שיש תמיכה קבועה (אך רופפת) בממשלה‪ ,‬צעד שמחזק את הממשלה ותורם‬
‫ליציבותה‪ .‬לכן ניתן לומר כי המשטר הפלמנטרי הוא הרבה יותר אפקיטיבי מהנשיאותי‪ .‬האבות המייסדים של המשטר‬
‫האמריקאי הנשיאותי שאפו לכונן מערכת של איזונים ובלמים ולבזר את סמכויות השלטון כדי להימנע מרדיפות של המלך‬
‫והשלטונות‪ .‬לכן לא במקרה שאפקטיביות לא מהווה עקרון המאפיין את המשטר הנשיאותי‪ ,‬אלא מה שמאפיין אותו זה‬
‫ביזור סמכויות השלטון כדי להגבילו‪ .‬בשביל שמשטר נשיאותי יהיה אפקטיבי צריך הפיכה או שהרשות המבצעת לא‬
‫תתעסק עם הרשות המחוקקת‪ .‬גם מבחינה היסטורית נראה כי המשטרים הנשיאותיים (בגלל הפוטנציאל המועט לגמישות‬
‫פוליטית‪-‬היעדר גמישות המשטר הפלמנטרי הנשיאותי) מועדים הרבה יותר לפורענות ולהתדרדרות‬
‫‪-‬המצב של המשטרים הנשיאותיים בדרום אמריקה בעייתי המשטרים הנשיאותיים הם מאוד אישיים ומייצרים‬
‫פוליטיקאים פופוליסטיים‬
‫‪-‬מבחינה היסטורית המשטר הפלמנטרית מוכיח את הישרדותו לפרקי זמן ארוכים יותר במדינות אירופה לעומת המשטר‬
‫הנשיאותי‬
‫‪-‬משטר נשיאותי אפקטיבי ודמוקרטיה (ארה"ב רוסיה)‪-‬‬
‫‪-‬שיתוק לעומת גמישות‪-‬הרחבה‪ -‬במשטר הנשיאותי הקונגרס לא יכול לבטל את המינוי של חבר בבית הנבחרים‪ ,‬מה שיוצר‬
‫את השיתוק הפוליטי‪ .‬גם ישנם פרלמנטים רבים במשטר נשיאותי שנבחרים כל שלוש שנים שלא ניתן לשנות את מהלך‬
‫כהונתם במהלך שלוש השנים האלו‪ .‬כמו כן במודלים נשיאותיים אחרים בית הנבחרים (הקונגרס) לא יכול לפזר את עצמו‪.‬‬
‫זאת לעומת משטר פלמנטרי בו ראש ממשלה (בישראל) למשל יכול לקרוא לבחירות חדשות וניתן להחליף ממשלה בעיון‬
‫קונסטרוקטיבי‬
‫‪-‬רוביות מול יחסיות‪-‬במשטר פלמנטרי יכולים להיות אלמנטים יחסיים ורוביים בבחירות זאת לעומת משטר נשיאותי בו‬
‫הבחירה של הרשות המבצעת חייבת להיות רובית כי רוביות מייצרת תחרות בין שני מועמדים ויכולה להיות יותר קיוטב‬
‫ופחות הסכמיות‪.‬‬
‫‪-‬מקור הסמכות‪ :‬לגיטימציה עממית כפולה או יחידה‪-‬שורש הבעיה במשטר נשיאותי הוא מקור הלגיטימציה‪ .‬בדמוקרטיה‬
‫מקור הלגיטימציה הוא העם –הבוחר את השלטון והשלטון שולט בשם הציבור‪ .‬במשטר נשיאותי הרשות המחוקקת‬
‫והנשיא נבחרים על ידי הציבור ושולטים בשם הציבור אלו בעצם שני מוקדי כוח דמוקרטיים לגיטימיים‪ .‬במידה יש עימות‬
‫בין כוחות אלו זה יכול להוביל למצב של שיתוק או שראש הרשות המבצעת ייצא למרוד ברשות המחוקקת ויוכל לבצע זאת‬
‫בקלות‪ .‬מנגד במשטר הפלמנטרי בוחרים את הפרלמנט ומהפרלמנט בין המשטרה כך שבמקום אלמנט של הכנת קרקע‬
 ‫פורייה לעימות בין הרשות המחוקקת למבצעת (כמו שיש בנשיאותי) במשטר הפלמנטרי יש אלמנט של מיזוג רשויות –‬
‫הרשות המבצעת יוצאת מתוך הרשות המחוקקת ואמונה להחלטותיה‬
‫לדעת המרצה אם היה משטר נשיאותי בישראל הוא לא היה שורד כי הפוליטיקה בשיראל מאוד אישית וריכוזית אין‬
‫לנתניהו איזונים אחרים מלבד למפלגות בקואליציה שלו שמקורו בריבוי המפלגות בממשלה‬
‫לכן המרצה מאמין במשטר הפלמנטרי‪:‬‬
‫‪-‬יש לדבוק במשטר הפלמנטרי אשר הביא אותנו ודמוקרטיות אחרות בעולם עד הלום –‬
‫‪-‬יש לחזק את אבני היסוד של המשטר הפלמנטרי‪-‬המפלגות‪-‬ישנה חולשה אדירה בארץ של המפלגות‪ ,‬שמהוות את אבני‬
‫הבניין של המשטר הפלמנטרי‬
‫‪-‬יש לכונן את המרכיבים הקיצוניים במבנה המשטר ושיטת הבחירות‪-‬יש דברים שצריך לתקן בישראל כמו למשל להקשות‬
‫על הכנסת לפזר את עצמה‪ ,‬לחזק את הכנסת‪ ,‬לשנות את שיטת הבחירות‪ ,‬חיזוק עוצמתה של הכנסת ושל המשטר‬
‫הפלמנטרי בישראל‪ .‬אחת הדאכים לחזק את הכנסת הן הרחבת מספר חברי הכנסת הפעילים‪.‬‬
‫‪-‬יש לחזק תפקודים מסוימים של הכנסת ואחרים של הממשלה –לעגל את אחוז החסימה‬
‫‪-‬יש לזכור כי לא כל החלופות למצב הקיים טובות ממנו‪-‬ריבוי המפלגות בישראל לא בטוח שזה דבר בעייתי במבט השוואתי‬
‫יש המון דמוקרטיות עם ריבוי מפלגות אולם אם רוצים ליצור קואליציה לפני הבחירות יש כל מיני אמצעים אחרים‬
‫לדוגמא רפורמה שבמסגרתה ראש המפלגה הגדולה יהיה ראש הממשלה המהכן ואז הייתה הצבעה למפלגות הגדולות אולם‬
‫הבעיה היא שבהקשר של הפוליטיקה האישית בישראל כיום זה יכול להוביל לריכוז עוצמה וסכנה לדמוקרטיה‪.‬‬
‫כמו כן ביחס למשטר נשיאותי בישראל ניתן לומר שהוא עשוי להוביל ליציבות כי כך לא יהיה אפשר לקיים בחירות תדירות‬
‫לממשלה והבחירות היו מתקיימות כחוק כל ארבע שנים‪ .‬אולם השאלה היחידה היא אם הדמוקרטיה הנשיאותית תשרדו‬
‫בישראל בה יש קיטוב פוליטי ומאבק פוליטי‪-‬לכן בישראל לא תוכל לשרור הרמוניה לעולם ובהקשר לכך אם המשטר‬
‫הנשיאותי יכרייע לטובת צד אחד אז יהיה התנגדות וכדומה לכן לדעת המרצה צריך להימנע מרוביות‬
‫הרכבת ממשלה בישראל‪-‬לאחר הבחירות נציגי הסיעות עולים לנשיא והנשיא מטיל על חבר כנסת מסוים שיש לו סיכוי‬
‫להרכיב ממשלה את הליך הרכבת הממשלה‪ .‬לאחר המלצת הנשיא מרכיבים ממשלה ואז מגישים אותה להצבעת‬
‫אמון‪-‬במדינות רבות בעולם אין הצבעת אמון ובהקשר לכך אחד ההצעות זה לוותר על הצבעת אמון‪.‬‬
‫בישראל פעם הייתה הצבעת אי אמון רגילה בה כל רב יכל להפיל את הממשלה ולאחר הפלת הממשלה נוצר צורך להרכיב‬
‫ממשלה חדשה או ללכת לבחירות אם תהליך הרכבת הממשלה החדשה נכשל‪ .‬אולם בישראל כיום יש אי אמון‬
‫קונסטרוקטיבי במסגרתו אי האמון מתקבל רק אם יש ממשלה חלופית‪ .‬אי אמון קונסטרוקטיבי אומץ בגרמניה לאחר‬
‫מלחמת העולם השנייה‪ ,‬בבלגיה ובפולין‪ .‬הרעיון של אי אמון קונסטרוקטיבי הוא שכדי להקים ממשלה חדשה המפלגות‬
‫צריכות לתמוך בממשלה חליפית‬
‫המנגנון של קיצור חיי הממשלה והרכבת ממשלה חדשה‬

‫תהליך הדרגתי של זרימת העוצמה במערכת הפוליטית בישראל‪ .1 :‬ראש הממשלה והממשלה ‪ .2‬הקואליציה שתומכת‬
‫בראש הממשלה והממשלה ‪ .3‬המפלגות בפרלמנט שאמורות לייצג את הבוחרים שבחרו בהן ‪ .4‬בוחרים‬
 ‫סוגי קואליציות‬
‫קואליציות מינימלית זןענ‪-‬קואליציה שמורכבת מהרב הקטן ביותר שניתן לבנות בפרלמנט מבחינת מפלגות במסגרתה שכל‬
‫רכיב‪-‬מפלגה‪ ,‬בקואליציה הוא חיוני ואם מוצאת מפלגה אחת מהקואליציה אובד הרב של הקואליציה בפלרמנט‪ .‬הספרות‬
‫התיאורטית חוזה שסוג הקואליציות הנפוצות יהיה קואליות מינימליות‪ ,‬למה קואליציות רוב צריכה להיות הכי קטנה‬
‫שאפשר? כשיש פחות מפלגות בקואליציה כך החלק שהן מקבלות מבחינת תיקי ממשלה הוא יותר גדול (זה יכול לגרום‬
‫לפחות חילוקי דעות בממשלה שמערערים את עוצמתה ויציבותה)‪ .‬במבט השוואתי יש שליש קואליציות מיעוט ובשאר‬
‫המדינות יש קואליציות רחבות‪-‬קואליציות שיש בהן יותר מםלגות ממה שדרוש וגם אם מפלגה אחת תצא עדיין יהיה רב‬
‫בקואליציה‪ .‬לדוגמא ב‪ 2015‬נתניהו הקים קואליציה מינימלית ב‪ 2016‬ליברמן הצטרף לקואליציה כך שקואליצית נתניהו‬
‫הפכה להיות קואליציה רחבה וב‪ 2018‬ליברמן נטש את הקואליציה וכך קואליצית נתניהו חזרה להיות מינימלית‬
‫למרות זאת יש המון קואליציות רחבות בעולם‪ .‬למה להקים קואליציה רחבה? רזרבה ליציבות הקואליציות‪.‬‬
‫מבחינה אמפירית הקואליציות המינימליות הצרות הן יציבות יותר מהקואליציות הרחבות לאור הדינמיקות בקואליציות‬
‫רחבות שבה יש הרבה אינטריגות על תיקי ממשלה‪ ,‬בהקשר לכך קואליציות צרות שורדות יותר זמן מהרחבות ישראל היא‬
‫מדינה שחורגת מזה‬
‫קואליציות מיעוט‪-‬אין בישראל‪-‬מפלגות הנשענות על תומכים חיצוניים שאין להם תיקים בממשלה והם לא לוקחים חלק‬
‫בהתנהלות השלטונית‪ .‬קואליציות מסוג זה נפוצות במדינות נחשלות בסקנדינביה משני צידי המתרס ימין ושמאל‪.‬‬
‫קואליציות מיעוט הן לא מאוד יציבות‬
‫סוגי קואליציות בישראל‪-‬רב הממשלות בישראל כללו קואליציות רחבות עם מפלגות שהיה אפשר בלעדיהן‪ .‬מבחינה‬
‫רציונלית נראה לא רציונלי לכלול מפלגות רבות בקואליציה כי כך לכל מפלגה יש פחות עוצמה אבל מבחינת הפוליטיקה‬
‫הישראלית ייתכן ומצב זה תורם ליצירת הסכמיות יותר רחבה‪.‬‬
‫מספר השרים במדינת ישראל‪-‬הגידול במספר השרים מאפיין המון מדינות‪ .‬יש דינמיקה של גידול שרים בממשלות‬
‫וממשלות רבות מתבססת על תמיכה של שרים‪ .‬עם השנים היחס בין מספר חברי הקואליציה לבין מספר חברי השרים הולך‬
‫וקטן והממשלות הולכות וגדלות (מצב זה פוגע בכנסת ובתפקוד הממשלה) במבט השוואתי מספר השרים ומספר משרדי‬
‫הממשלה בישראל גדול בהרבה לעומת מדינות עם גודל דומה כמו שוודיה‪ .‬כיצד ניתן להסביר זאת? הפוליטיקה בישראל‬
‫הפכה להיות הרבה יותר אישית ולכן מתעורר צורך לקנות תמיכה של פוליטיקאים כדי שיצטרפו לממשלה ולא מה שהיה‬
‫פעם שהתבסס על התמיכת מפלגות וקניית תמיכה זו יוצרת יותר שרים ובכך יותר תפקידים –משרדי ממשלה עבורם‬
‫לדעת המרצה אם הכנסת תגדל ל‪ 200‬חברי כנסת הממשלה תקטן‬
‫ייצוג נשים בישראל‪-‬יש בכנסת ישראל ייצוג של רבע מהכנסת שהן נשים‪ ,‬מבבט השוואתי אחוז הנשים בישראל הוא נמוך‬
‫ובעולם יש ייצוג נשים הרבה יותר גבוה בממשלה קנדה ארהב דנמרק שוויץ נוברגיה ובמדינות סקנדינביה זה חמישים אחוז‬
‫נשים‪.‬‬
‫אם ייצוג הנשים בכנסת הוא נמוך אזי ייצוג הנשים בממשלה הוא נמוך עוד יותר‪-‬סממן להיעדר של ייצוגיות ברשות‬
‫המבצעת‪ .‬מה שבולם ייצוג נשים בכנסת בין היתר זה הצורך במתן ייצוג למגזרים אחרים כמו כן במפלגות רבות הנשים‬
‫נמצאות במקומות נמוכים‪ .‬ככלל ייצוג הנשים בישראל נמוך ביחס למדינות ה‪oecd‬‬
‫ממשלת החילופים לידה בחטא אבל תכונותיה נאות?‬
‫ממשלת החילופים‪-‬בישראל יש ממשלה מסוג חדש בשם ממשלת חילופים‪ .‬בישראל אמנם הייתה ממשלת אחדות עם‬
‫אותם העקרונות (בין ‪ )1984-1988‬שכללה רוטציה בין המערך לליכוד ועם חלוקה שווה של משרדי ממשלה בין גוש הליכוד‬
‫לגוש המערך‪ .‬אולם בניגוד לממשלה ב‪ ,1984‬ממשלת החילופים ב‪ 2019‬נחקקה בחוק יסוד הממשלה שמהווה חלק מהחוקה‬
‫הישראלית (הכניסו הסדרים לתוך החוקה הישראלית‪-‬היבט המבטא חוסר אמון מוחלט)‬
‫הנחות יסוד ממשלת חילופים‬
‫‪-‬חלוקת עוצמה –יש ראש ממשלה וראש ממשלה חליפי שאמורים לבצע רוטציה ביניהם ולהתחלף כל כמה זמן‪ .‬הם‬
‫מושבעים ביחד באותו זמן‬
‫‪-‬חלוקת עוצמה שווה בין גושים לא שווים‪ -‬יש חלוקה שווה של עוצמה בתוך הממשלה בין כל גוש גם אם הגושים לא שווים‬
‫בגודלם למשל בימי ממשלת נתניהו גנץ כוחו של גוש השמאל היה קטן יותר אבל בתוך הממשלה היה שווה‪ .‬וגם בימי‬
‫ממשלת לפיד בנט הגוש של ימינה היה קטן יותר אבל בתוך הממשלה שווה‬
‫‪-‬לדעת המרצה בהתחשב בחלופות (בחירות נוספות או גוש אחד ששולט שלא מייצג את כלל האוכלוסיה)‪ ,‬פתרון זה עשוי‬
‫להיות אידיאלי לגשר על הפערים הבין גושיים‬
‫הרשות המבצעת בישראל במבט השוואתי‪-‬שאלות‬
‫‪ .4‬״למעט בתקופת ‪ ,1996-2003‬שיטת הממשל בישראל הייתה פרלמנטרית‪.‬״ הסבירי והדגימי‪.‬‬
 ‫תשובה א‪ :‬במדינת ישראל הציבור מצביע למפלגות לכנסת (פרלמנט)‪ ,‬והנשיא בוחר מתוך הכנסת מועמד שינסה להרכיב‬
‫ממשלה‪ .‬במידה והמועמד יצליח לבנות קואליציה להצבעת אמון בכנסת – הוא יהיה ראש הממשלה‪ .‬כלומר הרשות‬
‫המחוקקת היא הנבחרת ישירות בידי העם ומתוך נבחרת הממשלה וראש הממשלה‪ .‬כך פועל משטר פרלמנטרי‪ .‬בשנת ‪1992‬‬
‫חוקק "חוק יסוד‪ :‬הממשלה" (נקרא גם חוק הבחירה הישירה) ששינה את שיטת הבחירות‪ .‬כתוצאה מחוק זה‪ ,‬החל משנת‬
‫‪ 1996‬ועד ‪ , 2003‬ראש הממשלה נבחר באופן ישיר ע"י העם בנוסף לבחירת המפלגות לכנסת‪ .‬כלומר לנשיא לא היה עוד‬
‫תפקיד בתהליך וראש הממשלה היה צריך לרכוש את אמון הכנסת ולהיפך‪ .‬שיטה זו היא למעשה דפוס המשטר המעורב‬
‫המשלב אלמנטים של השיטה הפרלמנטרית (בחירת הפרלמנט) ואלמנטים של השיטה הנשיאותית השלם‬
‫תשובה ב‪ :‬שיטת הממשל הפרלמנטרית היא השיטה הדמוקרטית העתיקה ביותר והיא היתה השיטה הנפוצה ביותר‪ ,‬אם כי‬
‫עם השנים ניתן לראות התחזקות של השיטה הנשיאותית (בעיקר בגלל עליית הדמוקרטיזציה של אמריקה הלטינית שבהם‬
‫יש משטרים נשיאותיים)‪.‬‬
‫בישראל שיטת הממשל היא דמוקרטיה פרלמנטרית‪ .‬בשיטה זו אין הפרדת רשויות (יש עם השופטת אבל לא בין המחוקקת‬
‫למבצעת)‪ -‬הרשות המחוקקת נבחרת ומתוכה יוצאת הרשות המבצעת‪ -‬הכוח זורם באותו נתיב‪ .‬הפרלמנט יכול לפזר את‬
‫עצמו‪ ,‬רה''מ יכול לפזר את הפרלמנט‪ ,‬ולראש המדינה‪ ,‬הנשיא‪ ,‬יש תפקיד סמלי בלבד ללא סמכויות‪ .‬בשיטה זו לרשות‬
‫המבצעת יש יתרון ועליונות כיוון שהם הרוב ולכן הם יכולים לשלוט בחקיקה ובביצוע החקיקה‪.‬‬
‫תהליך זה היה שונה בין השנים ‪ 1996-2003‬בו ישראל ניסתה לשלב משטר נשיאותי יחד עם פרלמנטרי‪ .‬בשנים אלה היו‬
‫בחירות ישירות לרה''מ על ידי הבוחרים‪ -‬כאשר רה''מ הנבחר מתחיל לכהן מיד ולהרכיב ממשלה ללא התערבות של הנשיא‬
‫בתהליך‪ .‬עם זאת רה''מ עדין צריך לזכות באמון הפרלמנט‪ .‬הדבר יצר איזון בין הכנסת לרה''מ אך בוטל מאחר והמטרה לא‬
‫הושגה‪ -‬לא התקיימה יציבות שהייתה אמורה לקרות על ידי צמצום המפלגות הקטנות וחיזוק הגדולות אלא נוצר פיצול‬
‫קולות וכנסת מקוטעת‪.‬‬
‫‪ . 5‬מי מבין סוגי הקואליציות (מיעוט‪ ,‬מינימלית‪-‬זוכה‪ ,‬רחבה) הוא הנפוץ ביותר בישראל? האם זהו הסוג היציב ביותר?‬
‫הסבירי והדגימי‪.‬‬
‫תשובה א‪ :‬הרוב הדרוש לקואליציה בישראל הוא רוב מוחלט של ‪ 61‬ח"כים בהצבעת אי אמון‪ .‬שלושה סוגי קואליציה‬
‫‪.2‬‬ ‫נהוגים בישראל‪ . 1 :‬קואליציה רחבה‪ -‬כשיש מספר מפלגות יותר מהדרוש בכדי להקים קואליציה‪.‬‬
‫קואליציית מיעוט‪ -‬מיעוט בקואליציה שנשען על תמיכה של מפלגה מהאופוזיציה‪ .3 .‬קואליציית מינימום‪ -‬מספר מדויק של‬
‫מפלגות בכדי להגיע למינימום ההכרחי לבניית קואליציה‪ .‬סוג הקואליציה הנפוץ ביותר בישראל הוא קואליציה רחבה (‬
‫‪ 73%‬בהתבסס על גלנור ובלנדר ‪ .)2018‬ההנהגה הפוליטית מעדיפה להישען על תמיכה רחבה שתאפשר פעולות חופשיות‬
‫יחסית גם אם אחת המפלגות תפרוש בהמשך מהקואליציה‪ .‬בפועל סוג הקואליציה הזה נתון לסחטנות פוליטית רחבה ולא‬
‫נחשב יציב יחסית‪ .‬כמות גדולה של מפלגות שדורשות הבטחות פוליטיות ואחת מהן יכולה להיות לא נחוצה מלכתחילה‪.‬‬
‫סוג הקואליציה היציב ביותר יהיה קואליציית המיעוט שתהיה מרוסנת בכדי לא להכעיס את התומכים מהאופוזיציה‪.‬‬
‫תשובה ב‪:‬‬
‫סוגי קואליציות‪:‬‬
‫● קואליציית מיעוט‪ -‬ממשלה של מפלגה אחת בלי רוב‪ .‬במצב זה הממשלה מתקיימת ע"י תמיכה מחברי פרלמנט שאינם‬
‫בקואליציה אך תומכות בה‪.‬‬
‫● קואליציה מינימלית זוכה‪ -‬ברוב המדינות רוב הזמן יש קואליציה מינימלית זוכה‪ .‬במצב זה אין מפלגה מיותרת וכל‬
‫יציאה של מפלגה מובילה להתפרקות הממשלה‪ .‬הסיבה לכך שזה נפוץ‪ -‬צריך לחלק את העוגה לפחות אנשים‪.‬‬
‫● קואליציה רחבה‪ -‬בקואליציה יש רוב גדול בפרלמנט‪ .‬המשמעות היא שאין למפלגה אחת את היכולת לעזוב את‬
‫הקואליציה ולהפיל את ההמשלה כי עדיין יש להם רוב בלעדיה‪.‬‬
‫מאז ‪ 2008‬הקואליציה הנפוצה ביותר בישראל היא הקואליציה הרחבה‪ .‬מדובר ברוב של צד אחד במפה הפוליטית עם‬
‫מפלגות עודפות‪ .‬ניתן לראות כי ההנהגה הפוליטית בישראל שואפת לכלול מפלגות רבות‪ .‬קואליציה רחבה מפחיתה את‬
‫הפוטנציאל לסחיטה של שותפות קואליציוניות קטנות יותר ומאפשרות מרחב פעולה גדול יותר לרה''מ‪.‬‬
‫בישראל מקובל לחשוב שקואליציה רחבה היא יציבה יותר‪ ,‬אך זה לא בהכרח נכון‪ .‬המחקר מראה שקואליציות רחבות‬
‫מתפרקות מהר יותר מקואליציות מיעוט‪ ,‬וזאת מאחר ויש יותר מתח וחוסר הסכמיות ולכל מפלגה יש יכולת ללכת יותר‬
‫רחוק עם הדרישות שלה‪ -‬לא מרגישה אחריות גדולה על החזקת הקואליציה חזקה‪ -‬מוביל לדינמיקה של התרסקות‪ .‬יש‬
‫טענה שקואליציות רחבות מתקיימות במדינות משוסעות ולכן השיסוע הוא זה שגורם לחוסר היציבות‪.‬‬
‫‪ . 6‬״מספר השרים בממשלות ישראל בעשורים האחרונים גדול בהשוואה לעבר ובהשוואה למדינות אחרות‪.‬״ הסבירי‬
‫והדגימי‪.‬‬
‫תשובה א‪ :‬מספר השרים בישראל עלה בהדרגה מ‪ 12-‬בכנסת הראשונה עד ל‪ 26-‬שרים בכנסת השתים‪-‬עשרה‪ .‬בכנסת‬
‫השלוש‪-‬עשרה הייתה ירידה ל‪ 17-‬שרים ומשם עוד עליה עד לשיא של ‪ 30‬שרים בכנסת השמונה‪-‬עשרה ואז עוד ירידה קלה‪.‬‬
‫אפשר להבין את המספר הגבוהה בהשוואה למדינות דמוקרטיות אחרות כשהשרים בישראל ב‪ 2012‬היוו כ‪ 24%-‬ממספר‬
‫חברי הכנסת‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬במדינות אחרות המספרים מגיעים עד לכ‪ .15%-‬אפשר להסביר את התופעה בגודלה הקטן של‬
 ‫הכנסת‪ .‬ככל שגודל הפרלמנט קטן גודל הממשלה צפוי לגדול‪ .‬פרלמנט קטן מאפשר לקנות תמיכה תמורת תפקיד שר‪ .‬ככל‬
‫הנראה התופעה גדלה עם היחלשות המפלגות והתחזקות הפרסונליזציה‪ .‬המחיר שמפלגה צריכה לשלם תמורת תמיכה הוא‬
‫כביכול זול בהשוואה למחיר שהייתה צריכה לשלם לתמיכת מפלגה שלמה – עסקאות ותקציבים‪.‬‬
‫תשובה ב‪ :‬מס' השרים בישראל עלה מאוד בעשורים האחרונים‪ .‬בממשלה הראשונה שהייתה (עם כלל האתגרים‬
‫שלה‪-‬הקמת מדינה‪ ,‬הכפלת אוכלוסייה ‪ ,‬מלחמה וכו') היו בסך הכל ‪ 12‬שרים‪ .‬ניתן לראות מגמה של ממשלה שגדלה‪ ,‬הבאה‬
‫לידי ביטוי ביחס הקטן בין מספר חברי הקואליציה לבין מס' השרים‪ .‬בממשלה הראשונה השר היה שווה ‪ 6‬חברי כנסת‪,‬‬
‫היום זה אחד ל‪ 2‬חברי כנסת‪ .‬כאמור‪ ,‬מספר השרים בשנות ה‪ 50-‬היה די קטן (‪ ,)6-12‬ב‪ 1988‬המספר עלה ל‪ 26-‬שרים‪ ,‬וב‪-‬‬
‫‪ 2009‬כבר היו ‪ 30‬שרים ואפילו נעשה פיצול משרדים כדי שלא יהיו שרים ללא תיק‪ .‬חלק מההסבר למצב הזה הוא‬
‫היחשלותן של המפלגות‪ -‬פעם היה צורך לרצות את המפלגות כיישות אך כיום צריך לרצות אנשים ספציפית אחד אחד‪.‬‬
‫יחסית לעולם‪ ,‬בישראל יש את מספר השרים הגבוה ביותר ביחס לגודל הפרלמנט (‪ ,)24.2%‬לעומת איטליה או גרמניה שם‬
‫יש את מספר השרים הנמוך ביותר ביחס לגודל הפרלמנט (‪.)2.7‬‬
‫הסבר נוסף מתייחס לגודל של הפרלמנט‪ .‬בפרלמנטים קטנים יש גדילה של כמות השרים כיוון שניתן לקנות תמיכה של‬
‫פוליטיקאי ע"י מינויו לשר‪ .‬לעומת זאת בפרלמנטים גדולים אין אפקטיביות לקניית תמיכה כי יש יותר מידי ח"כים כדי‬
‫שזה יהיה אפקטיבי‪.‬‬
‫פוליטיקה ישראלית שיעור ‪-4‬יציבות ממשלות בישראל‪ :‬מבט השוואתי‬
‫למדוד יציבות של ממשלות היא משימה מאתגרת לדוגמא באיטליה עד שנת ‪ 1992‬שלטה מפלגה אחת דמוקרטית עם‬
‫שותפים רבים שבה נבחר ראש ממשלה אחר פעם בשנה וסך הכל נבחרו בין ארבעים לחמישים ראשי ממשלה‪ .‬זה מעלה את‬
‫השאלה האם הפוליטיקה באיטליה הייתה יציבה או לא‬
‫מדוע חשוב לדון ביציבות ממשלות‬
‫‪. 1‬מדיניות‪-‬ככל שהממשלה יציבה ומכהנת לאורך זמן כך יש המשכיות של המדינוית הממשלתית שללא קשר מתקדמת‬
‫בצורה הדרגתית‬
‫‪. 2‬הענות –במשטר דמוקרטי המצביעים בוחרים בראשי מפלגות\מפלגות ומצפים שאלו יממשו את ההבטחות שהם הציגו‬
‫בפני הבוחרים‪ .‬אם המערכת הפוליטית לא תהה יציבה אזי נבחרי הציבור יתקשו לממש את הבטחותיהם לציבור‬
‫‪. 3‬עוצמה‪-‬עוצמה ממשלתית נמדדת גם ביחס לזמן כהונת הממשלה ככל שהיא יותר יציבה כך היא יותר עוצמתית‬
‫‪. 4‬סיבה או תירוץ לשינוי או שימור מבנה מוסדי‪ -‬חוסר יציבות פוליטי מהווה הצדקה לכינון רפורמה בשיטת הממשל\‬
‫הבחירות אולם אם מסתמנת יציבות פוליטית הרי שקיימת פחות הצדקה להחלת רפורמות‬
‫‪. 5‬לגיטימציה‪-‬האזרחים יתנו יותר לגיטימציה למשטר דמוקרטי ולשלטון בכלל אם הוא יצליח לכהן יותר זמן‬
‫לכן חשוב לדעת מהי יציבות וכיצד למדוד אותה‬
‫ניתן למדוד יציבות לא רק על סמך מדדים המרמזים על יציבות אלא גם על סמך תפיסה סובייקטיבית של יציבות (האם‬
‫הציבור תופס את המערכת הפוליטית כיציבה)‪ .‬הערכת יציבות המערכת הפוליטית בשראל בהשוואה לדמוקרטיות אחרות‪:‬‬
‫תוצאות של סקר ששאל את הציבור בישראל האם לטענתו המערכת הפוליטית בישראל היא יציבה לעומת דמוקרטיות‬
‫בעולם מצא כי התחושה של רוב האזרחים בישראל היא שישראל פחות יציבה מדמוקרטיות בעולם‪ ,‬מכאן שישנה תחושה‬
‫של חוסר יציבות לצד זה גם מבחינה אובייקטיבית נראה כי המערכת הפוליטית בישראל לא יציבה בהכרח לאור תכיפות‬
‫של קיום מערכות בחירות‬
‫‪-‬ייתכן שממשלות יהיו יציבות מבחינה מסוימת ולא יציבות מבחינה אחרת‬
‫‪-‬אחת הסיבות ליציבות של ראש הממשלה בישראל היא דווקא חוסר היציבות מבחינת השרים‪ :‬נתניהו מחליף באופן תדיר‬
‫את השרים שלו ומעדיף למנות שרים חדשים כדי לבסס את כוחו הבלעדי ובכך לא מאפשר לאף חלופה לצמוח (הכוונה‬
‫לחלופה של שר שיכול לאיים על נתניהו בחלוף הימים)‪-‬זה נאמר מצד יועץ פוליטי לנתניהו‬
‫איך מודדים יציבות‪ :‬הפוליטיקאי אוריאל לין הציע בפרוטוקל מספר ‪ 232‬של ישיבת ועדת החוקה‪ ,‬חוק ומשפט ‪12.12.2000‬‬
‫לא למדוד יציבות של ממשלה במדד כרונולוגי אלא למדוד אותה במדד פסיכולוגי‪ .‬עולה השאלה כיצד ניתן למדוד את‬
‫יציבות הממשלה? על סמך שני דברים אחד ללכת לעשות סקרים כדי להבין את התחושה הסובייקטיבית של הציבור ביחס‬
‫ליציבות פוליטית והשני למצוא מדדים יותר אובייקטיבים ליציבות של ממשלה‬
‫הציפיות בישראל הן לחוסר יציבות פוליטית כי בישראל כאמור רב הקואליציות הן קואליות עודפות רחבות שבמבט‬
‫השוואתי מתקיימות בעיקר במדינות שיש הרבה מאוד תחלופה של ממשלות לכן לאור זה שיש בה קואליציות רחבות‪,‬‬
‫הציפיה מישראל זה שתשרור בה חוסר יציבות פוליטית‬
‫בבואנו למדוד את היציבות הפוליטית נסתמך על ‪ 6‬מדדים שונים שלעיתים סותרים זה את זה כפי שנציג‪:‬‬
‫‪. 1‬ראש הראשות המבצעת ‪-‬ניתן למדוד ממשלה יציבה לפי רצף הכהונה של ראש ממשלה‪ -‬לדוגמא הממשלה של בן גוריון‬
‫הייתה יציבה ‪ 1949-1953‬ולאחר מכן בן גוריון חזר לכהן כראש ממשלה‪ ,‬גם ממשלתו של נתניהו יציבה ‪ 11‬שנים‪ .‬לעומת‬
 ‫זאת על בסיס ממד זה ניתן להיווכח לחוסר יציבות פוליטית בשנות התשעים עם ממשלתו של שמיר ששלט ‪ 6‬שנים ברצף מ‬
‫‪ ,1985-1992‬לאחריו רבין מ‪ , 1992-2995‬פרס שכיהן מספר חודשים ספורים‪ ,‬נתניהו שכיהן שלוש שנים וברק שכיהן שנתיים‪,‬‬
‫שרון ‪ 5‬שנים‪ ,‬אולמרט ‪ 3‬שנים‬
‫היתרון של מדד זה הוא פשטות ובהירות משמע המדד משתמש באלמנטים מוסכמים‪ .‬כמו כן נוכח פשטות המדד ייתכן‬
‫ויותר קל לחוקר לאסוף את החומר אודותיו (יותר קל לאסוף חומר על ראש הממשלה במדינות לעומת איסוף הרכב סיעתי‬
‫או שרי ממשלה)‪ .‬כמו כן זהו מדד מאוד מרכזי אך יחד עם זאת כאמור הוא לא יכול לבטא לבדו את היציבות‪-‬ייתכן וראש‬
‫הממשלה יכהן לאורך זמן אך היבטים אחרים בממשלה יהיו פחות יציבים‬
‫אם נבחן את היציבות הפוליטית בישראל מ‪ 1945-2020‬במדד משך כהונת ראש הרשות המבצעת נראה כי היא נמצאת‬
‫(מבחינת הממוצע) במקום טוב באמצע במבט השוואתי (בין נורבגיה לדנמרק) כך שלא היה חוסר יציבות ממשי במדד ראש‬
‫הרשות המבצעת והוא יחסית יציב‬
‫‪-‬בדמוקרטיה שואפים "לשביל הזהב"‪-‬ראש ממשלה שיהיה לחוץ לקבלת לגיטימציה ציבורית שכן יודע שאם לא ישיג‬
‫תמיכה‪ ,‬לא ימשיך לכהן כראש ממשלה אבל נדרש לתת לראש הממשלה מספיק זמן להוכיח את עצמו‬
‫‪. 2‬הממשלה‪-‬נמדוד על סמך משך רציפות כהונה של ממשלות‪-‬ישנם כללים כתובים בחוק מהי ההגדרה של ממשלה חדשה‪.‬‬
‫בישראל למשל אם יש בחירות אז הממשלה שתקום היא בהכרח ממשלה חדשה‪ ,‬אם ראש ממשלה מתפטר וחוזר זו ממשלה‬
‫חדשה כמו בן גוריון שהתפטר מאחר וגורם בממשלה הדליף שיש לישראל עסקאות נשק עם גרמניה ולאחר מכן הוא חזר‬
‫לכהן כראש ממשלה והקים את אותו הרכב ממשלתי בדיוק‪ .‬כך שבן גוריון כיהן בהמון ממשלות חדשות‪ ,‬מכאן שיכול‬
‫להיות ראש ממשלה חזק מאוד שישלוט ברציפות אולם במהלך הרבה ממשלות חדשות כדי לבסס את כוחו –בן גוריון פירק‬
‫את הממשלה כי הוא לא היה מרוצה מאופן התנהלותה ולכן קיצר את החיים של הממשלה‬
‫מדד זה הוא פשוט ובהיר –ישנם כללים ברורים בכל מדינה מהי הגדרתה של ממשלה חדשה‪ .‬בסך הכל נראה מהמדידה כי‬
‫ממשלות בעבר החזיקו הרבה יותר זמן מאשר בימינו‪ .‬אולם אורך הכהונה של ממשלות עלה (מבחינת שנים)‪ .‬מה גרם‬
‫לעלייה זו? המדד התייחס לממשלות מעבר כממשלות יציבות לנוכח מגבלות המדידה ואיסוף חומר לכן המדד מבטא‬
‫שהייתה עלייה ביציבות‪ .‬ישראל נמצאת במקום טוב עם נטייה למספר ממשלות יחסית קטן במדידה ככל הנראה לאור‬
‫הממשלה היציבה מאוד של ‪2015-2019‬‬
‫‪. 3‬מפלגות השלטון –נמדוד על סמך משך רציפות כהונה של מפלגת השלטון‪-‬בישראל מפלגות שלטון ממשיכה לכהן אולם‬
‫ההרכב שלה מתחלף לדוגמא הליכוד ניצח ב‪ 1977‬בגין הוחלף ב‪ 1983‬על ידי שמיר שהוחלף גם ב‪ .1984‬גם במבט השוואתי‬
‫ניתן למצוא מדד זה‪ :‬בבריטניה מאז ‪ 2010‬המפלגה השמרנית נותרה בשלטון אך ברשות גורמים שונים‪ :‬קמרון‪ ,‬תרזה מיי‪,‬‬
‫גונסון ועוד‪ .‬גם ביפן ניתן למצוא את ממד זה אך בעל אופי אחר‪ :‬כאשר חברי הממשלה מגלים שמנהיג הממשלה הוא‬
‫מושחת‪ ,‬הם מדיחים אותו ובאופן אוטומטי המועמד לממשלה הבא עולה אחריו‬
‫לאור זאת נציין כי יציבות של מפלגת השלטון היא גם מדד שבוחן יציבות פוליטית אך הוא לא חייב להיות חופף ליציבות‬
‫של ראש הרשות המבצעת (כאמור מפלגות השלטון לעיתים נשמרות כך שהן יציבות אך הן נשלטות בידי גורמים רבים כך‬
‫שאין יציבות של ראשי הרשות המבצעת‪-‬הממשלה אך יש יציבות של מפלגות השלטון)‬
‫מדד יציבות מפלגות השלטון‪-‬בישראל בשנים האחרונות אין כמעט הבדל בין אורך כהונת ראשי ממשלות לבין אורך כהונת‬
‫מפלגות שלטון מאחר והמפלגות הפכו פרסונליות‪ .‬בראי הפרסונליזם הקשר בין ראש ממשלה למפלגת שלטון הוא כה חזק‬
‫עד שמדדים אלו הופכים חופפים‪ .‬אולם במבט השוואתי לא מסתמן קשר הדוק זה‪-‬לדוגמא בבריטניה מפלגת השלטון‬
‫השמרנית נשמרת בעוד מתחלפים ראשי ממשלה באופן תדיר‪ .‬לכן תוצאה זו מציגה לנו את תופעת הפרסונליזיצה של‬
‫הפוליטיקה בישראל‬
‫מבחינת משך כהונה של מפלגות שלטון בישראל נראה שיש במפלגות השלטון הראשונות שיא של כהונה שכן מפאי ששלטה‬
‫‪ 28‬שנים עם ‪ 5‬ראשי ממשלה שונים מכאן שהתקופה הראשונה של ישראל היא תקופה יותר יציבה פוליטית במדד מפלגת‬
‫השלטון‪ .‬ניתן להסביר תופעה זו גם בראי הפרסונליצזיה‪-‬מאחר והפוליטיקה הפכה אישית‪ ,‬ראשי ממשלות שמתחלפים‬
‫קשורים עם מפלגות השלטון ולכן כאשר הם מתחלפים כך בהתאמה מתחלפות גם מפלגות השלטון‪.‬‬
‫בהקשר לכך עולה השאלה האם יציבות יתר על המידה (ראש ממשלה מכהן שנים על גבי שנים\מפלגת שלטון) מובילה‬
‫להתדרדרות דמוקרטית? השלטון של מפאי עד ‪ 1977‬יצר בעיות רבות בישראל שרלוונטיות עד ימינו (דינמיקה של "אנשי‬
‫שלומנו" ומרמור)‪ .‬וכן ניתן לומר שגם מבחינת מדד ראש ממשלה‪-‬שנים ארוכות של כהונת נתניהו ייתכן והובילו אותו לאמץ‬
‫השחתה‪ .‬מכאן לדעת המרצה במשטרים דמוקרטיים שלטון הרב גם של מפלגה וגם של איש הם בעייתים‪ .‬לכן יש צורך‬
‫(מבחינה מערכתית גסה) בשביל זהב‪-‬תחלופה של מפלגות שלטון וראשי ממשלות כל תקופת כהונה סבירה של ‪ 6-8‬שנים‬
‫שהם מספיקים לקדם רפורמות בניגוד לשליטה רק של (‪ 2-3‬שנים) ולא נעשים מושחתים ונתונים ללחץ של הציבור‪ .‬אולם‬
‫נציין כי תפיסה זו היא לא מדע מדויק ויש חוקרים אחרים שטוענים שרבין היה מוכשר יותר בתקופת כהונתו השנייה‬
‫מאשר הראשונה לכן יש צורך לאזן בין האישיות הפרסןנית של המפלגה והמנהיג לבין ההנדסה של השיטה‬
‫‪. 4‬מדד יציבות ההרכב הסיעתי של ממשלות‪-‬נמדוד על סמך שינוי\היעדר שינוי בהרכב הסיעתי של ממשלות‪ :‬אם נמדוד‬
‫יציבות של ממשלות לפי הרכב סיעתי של החברים בממשלה ניווכח כי אין יציבות פוליטית גבוהה מאחר וההרכב הסיעתי‬
‫משתנה גם בזמן שיש ממשלה יציבה למשל ליברמן נכנס להרכב הסיעתי של ממשלת נתניהו ב‪ 2016‬ועזב ב‪ 2018‬מכאן שאין‬
 ‫יציבות בממשלת נתניהו (שהוכחה כיציבה כבר ‪ 20‬שנה) נוכח השינויים הסיעתיים בהרכב הממשלה אך עדיין מבחינת‬
‫מפלגת השלטון יש יציבות‬
‫הרכב סיעתי של ממשלות מהווה מדד שחולש על מדינות רבות בעולם לדוגמא בבריטניה השינוי בהרכב הסיעתי מקביל‬
‫לשינוי במפלגות השלטון אולם בניגוד לכך בישראל ובמדינות אחרות זה לא כך ופוליטיקאים נכנסים ועוזבים את הסיעה‬
‫(לדוגמא ליברמן שנכנס לממשלת נתניהו ב‪ 2016‬ועזב אותה ב‪ .)2018‬מדד זה הוא לא הכי חשוב והכי מרכזי‬
‫בישראל יש עלייה גדולה במספר כניסות ויציאות של סיעות לממשלה שמלמדות על חוסר יציבות פוליטית וכן מבטאות את‬
‫הפרסונליזיצה ביזורית ברמת הפוליטיקאים (פוליטיקאים נכנסים ויוצאים מסיעות ומקימים גם סיעות יחיד)‪.‬‬
‫מכאן שהיציבות קטנה מבחינת אורך כהונת מפלגת השלטון‪ ,‬גדלה מבחינת אורך כהונת רה"מ וירדה מבחינת יציבות הרכב‬
‫הממשלה (הרכב סיעתי)‬
‫‪. 5‬יציבות שרים‪-‬תחלופת שרים בין ממשלות‪-‬נמדוד על סמך רציפות הכהובנה של שרים בממשלות שונות‪ :‬האם בכל‬
‫ממשלה מתחלפים השרים? פעם בישראל השרים כיהנו באופן קבוע והיו פחות חילופי שרים אולם היום יש המון חילופי‬
‫שרים –היבט המרמז על אי יציבות פוליטית‬
‫במדד זה בודקים כמה שרים התחלפו בכל ממשלה‪ .‬נראה כי חילופי השרים הולכים וגדלים עם השנים‪ .‬מצב זה יכול לנבוע‬
‫מתחלופה תדירה של מפלגות השלטון בשנים האחרונות או תחלופה של ראשי ממשלה (אם כי לעיתים תחלופה של שרים‬
‫יכולה להתקיים גם תחת אותו ראש ממשלה כי הוא מעונין להחליף את השרים שלו כדי שלא יווצרו מוקדי כוח)‬
‫‪. 6‬מדד יציבות השרים הביצעויים‪-‬שרים לפי משרדים ביצועיים‪-‬נמדוד על סמך משך הכהונה של שרים ךפי משרדים‬
‫ביצועיים‪-‬ניתן למדוד את מידת התחלופה של שרים במשרדים חשובים כדרך לבחינת היציבות כמו שר האוצר שר הביטחון‬
‫שר הפנים שר החוץ‬
‫ניתן לומר שייתכן ויתקיים יחס הפוך בין תחלופה של שרים לבין תחלופה של ראש רשות מבצעת כי לעיתים ראשי הרשות‬
‫המבצעת משנים את הרכב השרים כדרך לביסוס שלטונם לדוגמא בישראל נתניהו כאמור מחליף את השרים וממנה שרים‬
‫חדשים באופן תדיר כדרך לשמור על שלטונו וגם בבריטניה בה יש מפלגה אחת בעלת רב בממשלה‪ ,‬היא מחליפה את‬
‫השרים כדי ליצור תמיכה ציבורית בשלטונה‬
‫ייתכן שמבחינה אפקטיבית‪ ,‬יותר קל להתמקד במדד זה שמתמקד במספר קטן של שרי ממשלה ביצועיים חשובים בכל‬
‫המדינות‪ .‬יציבות של משרדים ביצעויים בישראל היא יחסית נמוכה ויש תחלופה גבוהה במשרדים (הרבה יותר גדולה‬
‫מאשר תחלופה של ראשי ממשלה)‪ .‬כמו כן במבט השוואתי עם השנים נראה כי בישראל יש ירידה של יציבות השרים ייתכן‬
‫ותופעה זו קשורה לפרסונליזיציה במסגרתה ראשי ממשלת מבססים את מעמדם על ידי תחלופה של השרים שלהם נציין כי‬
‫ישראל היא לא יוצאת דופן מבחינה זו והיציבות של השרים במדינות אחרות הלכה וירדה אולם בישראל השינויים הם‬
‫דרסטיים יותר‬
‫לאור סקירת המדדים נראה כי ישנם שישה מדדים שונים לבחינת מידת היציבות הפוליטית במדינות כאשר כל אחד מהם‬
‫כשלעצמו הוא מדד של יציבות אבל לא בטוח שהם יכולים להתקיים ביחד‬
‫‪-‬המדדים שנבחנו מותאמים יותר לדמוקרטיות פלמנטריות ואולי גם למשטרים מעורבים בעלי אלמנט פלמנטרי כך שהם‬
‫פחות רלוונטים לבחינת היציבות במשטרים נשיאותיים לדוגמא מאחר ובמשטרים נשיאותיים יש הגבלה על כהונות בעייתי‬
‫לבחון את היציבות של הממשלות בראי מדינות אלו‬
‫‪-‬באופן סטטיסטי החוקר מעריך שממשלות יציבות הן גם יותר אפקטיביות אבל זה לא בהכרח ויכול להתקיים קשר הפוך‬
‫בין יציבות לאפקטיביות ממשלתית‪ .‬מאחר וייתכן ויציבות מהווה רק תנאי הכרחי לקיום ממשלות אך לא מספיק לקיום‬
‫אפקטיביות‬
‫‪-‬השכר החציוני נמוך באלפי שקלים מהשכר הממוצע‪ .‬מצב זה יכול להיות גם באורך חייהן של ממשלות‬
‫‪-‬הממוצע של יציבות ממשלות בישראל הוא יציב‪ .‬לפני ‪ 2010‬הוא היה לא יציב ומ‪ 2010‬עד ‪ 2020‬הוא היה נעשה יציב‪ .‬זאת‬
‫לעומת החציון (הערך האמצעי) שהוא‬
‫הרבה יותר נמוך לכן הרבה פעמים‬
‫החציון משקף את המציאות יותר‬
‫טוב מהממוצע‬
‫סיכומון‬
 ‫‪-‬לאור הסקירה נראה כי יש שלל מדדי יציבות כאשר כל מדד בודק אספקט אחר‬
‫‪-‬מדדים מסוימים עשויים בשנים מסוימות ובהקשרים מסוימים לחפוף זה לזה‬
‫‪-‬באמצעות המדדים הללו ניתן להשוות בין מדינות שממלאות באופן חלקי את המדדים השונים של היציבות כדרך להבין‬
‫מדוע קיימת יציבות במדינה אחת ולא באחרת‬
‫‪-‬רוב הזמן ישראל היא לא בלתי יציבה‬
‫‪-‬ייתכן שעם השנים בצל הפרסונליזציה של הפוליטיקה מתהווה חוסר יציבות בתוך ממשלות כאשר המשחק הפוליטי הופך‬
‫פחות מפלגתי ויותר אישי בין ראש הממשלה ולא המפלגה לגורמים הפוליטיים‬

‫הצבעת אי אמון –משנת ‪ 1949‬עד ‪ 1996‬הייתה בישראל הצבעת אי אמון פשוט כאשר אם לממשלה היה רב בהצבעה היא‬
‫נצחה ואם לא אז היא הפסידה‪ .‬רק במרץ ‪ 1990‬הממשלה הפסידה והתפרקה כאשר ממשלת האחדות של המערך והליכוד‬
‫הופלה בידי "התרגיל המסריח" של פרס וחיים רמון‪.‬‬
‫עד הבחירה הישירה נקבע ב‪ 1996‬שניתן להדיח ראש ממשלה רק באי אמון של ‪ 61‬חכים ולא ברוב פשוט‪ .‬ב‪ 2001‬ביטלו את‬
‫הבחירה הישירה ומאז ‪ 2003‬יש אי אמון סמי קונסטרוקטיבי (חצי קונסטרוקטיבי) –כדי להחליף ממשלה צריך להציע‬
‫מרכיב ממשלה אלטרנטיבי ומשנת ‪ 2014‬כחלק מחוקי המשילות ישראל אימצה את הגישה הכי רדיקלית של אי אמון‬
‫קונסטרוקטיבי‪-‬אי אמון קונסטרוקטיבי מלא‪-‬כדי להפיל ממשלה חדשה צריך ישר להרכיב ממשלה חדשה‪-‬אי אפשר רק‬
‫להפיל ממשלה ללא בחירות צריך להרכיב ממשלה חליפית‪ .‬אי אמון מסוג זה מונהג גם בגרמניה לאו לקחי השואה (לפני‬
‫השואה ממשלות נפלו באופן תדיר עד שמפלגת הנאצים צברה כוח וניצחו)‬
‫המרצה תומך באי אמון קונסטרוקטיבי מלא לדעתו לא הייתה מוקמת ממשלה ב‪ 2019‬לולא חוק זה‬
‫‪-‬אי אמון קונסטרוקטיבי נותן ממד של יציבות לממשלה (שבטוח מוקמת ממשלה) אך הוא מסבך את הפוליטיקה‬
‫הישראלית ביצירת קשיים הרכבת הממשלה כי צריך להציע חלופה לממשלה‪.‬‬
‫‪-‬אי אמון קונסטרוקטיבי מקטין את יכולת הסחיטה של מפלגות קיצוניות‪ :‬יש גבול ליכולת הלחץ של הממשלה הרדיקלית‬
‫הנוכחית כי אין לה אלטרנטיבה (לבן גביר וסטמוטריץ אין אלטרנטיבה) ולכן זהו היתרון של אי אמון קונסטרוקטיבי שהוא‬
‫מטה את הפוליטיקה לכיוון המרכז‬
‫פוליטיקה ישראלית השוואתית ‪– 5‬ישראל‪ :‬מדינה ריכוזית או מבוזרת‬
‫הריכוזיות בישראל מתקשרת לוויכוח אודות פסקת ההתגברות כי הטענות בעד פסקת ההתגברות מציגות שבקנדה יש פסקת התגברות‬
‫אולם הטענת נגד זה שקנדה היא מדינה מאוד מבוזרת ולא ריכוזית כמו ישראל‬
 ‫מדינות מבוזרות‪ :‬שוויץ‪-‬מחולקת ל‪ 26‬קנטונים וחצאי קנטונים‪ ,‬גרמניה‪-‬מדינה גדולה המחולקת ל‪ 16‬יחידות ו‪ 3‬ערים גדולות גם‬
‫בריטניה היום מאוד מבוזרת בין המחוזות צפון אירלנד‪ ,‬שיש לה ‪ 16‬מחוזות צפוניים וסקוטלנד שיש לה אסיפה לאומית עצמאית‪,‬‬
‫וולס שיש לה גם מידת עצמאות מסוימת‬
‫נציין כי ש מדיניות שונה של המחוזות השונים במדינות לדוגמא בשוויץ יש ‪ 26‬קנטונים שבחלקם יש איסור על וודקה לילדים בני ‪16‬‬
‫ובקנטון אחר התרת בירה אך איסור לשתות וודקה מכאן שיש הבדלים עצומים בין החלקים השונים של המדינה‬
‫לעומת זאת בישראל אין ביזור סמכויות אם כי יש ערים מסוימות שיש להם מדיניות שונה לדוגמא לעיריית תל אביב יש מדיניות שונה‬
‫כלפי הזרים ‪-‬יותר מקבלת לעומת משרד הפנים הרבה יותר מחמיר עם המהגרים אולם באופן כללי ניתן לציין שישראל היא מדינה‬
‫מאוד ריכוזית‬
‫ממד אחר שישראל נבדלת ממנו זה מבחינת מודל הממשל הרב שכבתי‪-‬המגולל מתח מתמיד בין הרמה הפדרלית לרמה הלאומית‬
‫מבחינת מי קובע מה‬
‫ממשל על לאומי‬ ‫‪.1‬‬
‫ממשל לאומי‬ ‫‪.2‬‬
‫ממשל אזורי‬ ‫‪.3‬‬
‫ממשל מחוזי‬ ‫‪.4‬‬
‫ממשל מקומי‬ ‫‪.5‬‬
‫בארה"ב לדוגמא יש מקומות שניתן לעשות הפלה ויש מדינות אחרות שהפלה הינה אסורה‪ .‬המתח התמידי בין הרמה הלאומית‬
‫לפדרלית מצריך את מעורבותם של בתי המשפט שלבסוף מכריעים בין הרמות השלטוניות וסמכותן על בסיס הסכמים ואמנות‬
‫שנחתמו בין הרמות‬
‫מודל שכבות הממשל האלו לא מתבטא בישראל כי בישראל יש רק שכבה מקומית לא חזקה ושכבה לאומית שלטת זאת לעומת מדינות‬
‫אחרות בהן יש ממשל מקומי‪ ,‬מחוזי‪ ,‬אזורי‪ ,‬לאומי‪ ,‬על לאומי‪ .‬בארה"ב יש ‪ 4‬שכבות ממשל‪.‬‬
‫הפדרליזם האמריקאי‪-‬ארה"ב היא מדינה שמבחינה לאומית יש לה רשות מחוקקת מבצעת ושופטת כאשר הפרדת הרשויות היא‬
‫יחסית חזקה אמנם לכל מדינה בארה"ב יש את שלושת הרשויות באופן נפרד כך שיש בית מחוקקים של קליפורניה‪ ,‬בית נבחרים של‬
‫קליפורניה‪ ,‬סנט‪-‬הרשות המחוקקת של קליפורניה‪ ,‬בית משפט פדרלי של קליפורניה‪ ,‬רשות מבצעת‪-‬מושל קליפורניה ומעל מושל‬
‫קליפורניה יש את הנשיא כך שיש מורכבות ממשלתית משמעותית הכוללת רמות רבות של ייצוגיות רק במדינת נברסקה בארהב אין ‪2‬‬
‫בתי מחוקקים אלא רק בית מחוקקים אחד אולם כעקרון בכל מדינה בארה"ב יש ‪ 2‬בתי מחוקקים –זה יוצר דינמיקה מורכבת של‬
‫רמות ייצוג רבות ושונות של ייצוגיות ‪ .‬לדוגמא בעניין ההפלות בית המשפט העליון האמריקאי קבע שהמשטר הפדרלי לא יחליט אולם‬
‫יש מדינות שההפלה מותרת או מותרת באופן מוגבל (‪ 15-20‬עד שבועות וכדומה) וזו דינמיקה פוליטית בעייתית שבסופו של דבר בתי‬
‫המשפט צריכים להחליט מהן סמכויות השלטון של המדינה ושל המחוזות‪ .‬בהקשר לכך עולה שאלה נוספת איך נשמרת האפליה‬
‫האמריקאית במשך ‪ 100‬שנה? המחוזות יכלו להתוות את רמת האפליה נגד שחורים עד לעליית השלטון הפדרלי בשנות ה‪ 40-50‬בגין‬
‫פסיקות של בית משפט העליון האמריקאי ובתי משפט אחרים שכפו שוויון במדינת המקומיות‬

‫כיום בארהב הרפובליקנים מקדמים את זכויות המדינות המקומיות והדמוקרטים תומכים בשלטון פדרלי (פעם זה היה‬ ‫‪-‬‬
‫הפוך)‬
‫חלוקת העוצמה במדינה פדרלית‪-‬סוגים שונים של פדרליזם‪:‬‬
‫‪.1‬המודל הקנדי‪-‬קנדה היא מדינה פדרלית המונה ‪ 11‬פרובינציות מאוד‬
‫חזקות המוטלות עליהן אחרויות רבות‪ .‬קנדה היא מדינה יותר מתערבת‬
‫כן‬ ‫מאשר ארה"ב כך שביטוחים שונים לאזרחים ניתנים ברמת המדינה‪ .‬כמו‬
‫נציין כי קנדה הכי מבוזרת המאצילה סמכויות כלפי מטה‪,‬‬
‫‪.2‬ארה"ב מדינה פדרלית בינונית קצת פחות מבוזרת‬
‫‪ .3‬מערב גרמניה היא מדינה פדרלית חלשה המספקת יותר סמכויות‬
‫לשלטון המרכזי לדוגמא הכוח של השלטון המרכזי בגרמניה מבוסס על‬
‫בית נבחרים נפרד וכן גם הולכות ומתחזקות הזכויות למדינות ע"י בתי‬
‫המשפט שמספקים עוצמה‪ .‬כיצד נהפכה גרמניה לפדרלית? לאחר מלחמת‬
‫העולם השנייה שהונהגה ע"י שלטון ריכוזיהגרמנים הגיעו למסקנה שצריך‬
‫לבזר עוצמה והפדרליזם זו אחת הדרכים לפזר עוצמה‬
‫לעומת זאת ישנן גם מדינות אוניטריות בהן אין פדרציות (יחידות‬
‫שנמצאות בהסכם מול השלטון המרכזי) אלא יש שלטון מרכזי‬
‫שמאציל\ולא מאציל סמכויות כרצונו‬
‫‪.1‬בבריטניה‪-‬יש מגמה ברורה של האצלת סמכויות כלפי מטה לדוגמא‬
‫כאשר היא הקימה שלטון עצמי בצפון אירלנד כדרך להתמודד עם‬
‫הסכסוך בין הפרוטסטנטים לקתולים באירלנד או למשל בפרלמנט‬
‫המקומי של סקוטלנד והאסיפה הלאומית בוולש כך שיש בבריטניה‬
‫ביזור עוצמה‬
‫‪ .2‬צרפת‪-‬מדינה מאוד ריכוזית אך כרגע היא עוברת תהליך של ביזור‬
‫וחיזוק האזורים (יש בחירות ייעודיות לאזורים בצרפת והוקמו אספות‬
 ‫נבחרות של אזורים שזוכות לחשיבות)‪ .‬אך יחד עם זאת צרפת עדיין ריכוזית ובעבר שמשה כמודל לריכוזיות‪( .‬אולם היא נחשבת יותר‬
‫מבוזרת מישראל סממן המשקף את מידת הריכוזיות הקיצונית של ישראל)‬

‫האיחוד האירופי שואף לחזק אזורים שונים מלבד לאידיאולוגיה הדמוקרטית שלו אלא מאינטרסים פוליטיים המאפשר‬ ‫‪-‬‬
‫לאום לשתף פעולה ברמות עוצמה שונות (לאומיות ופדרציות)‪ ,‬מה שמוביל למשחקי עוצמה ברמות שונות של שליטה‪ .‬עבודה‬
‫מול האזורים תוך החלשת השלטון הלאומי‪ .‬כמו כן נציין כי מדיניות זו משרתת גם את האידיאולוגיה הדמוקרטית של האום‬
‫מאחר ויש ביזור עוצמה בין הרמות השונות‬
‫בכל אירופה יש מגמות של ביזור כלפי מטה הן בעידוד האיחוד האירופי והן מאינטרסים של אידיאולוגיים דמוקרטיים‬ ‫‪-‬‬
‫והנוגעים לאפקטיביות‬
‫‪ 3‬ישראל היא המדינה הכי ריכוזית מבין המדינות האוניטריות‪.‬‬

‫המדינה האוניטרית הכי מבוזרת יכולה להגיע לרמות של המדינה הפדרלית הכי ריכוזית‬ ‫‪-‬‬
‫הדמוקרטיה ההסכמית‪-‬לייפרט‪ :‬מציג שני מודלים של דמוקרטיה‪ :‬האחד ביזור עוצמה והשני ריכוז עוצמה הוא בחן את הדמוקרטיות‬
‫וזיהה ‪ 2‬אשכולות במסגרתן ניתן לבזר ולרכז עוצמה‬

‫ביזור עוצמה בין הרשות המחוקקת למבצעת ברמה הלאומית (לא נעסוק בזה) הרשות המחוקקת למבצעת ושחקנים ראשיים‬ ‫‪-‬‬
‫ברמות הלאומיות‬
‫נוגעת למקרה הישראלי‪-‬הרמה של ביזור העוצמה בין השלטון המרכזי לרמות שלטון נמוכות יותר (ביזור עוצמה כלפי מטה)‬ ‫‪-‬‬
‫לייפרט זיהה בממד זה את ההבדל בין מדינות פדרליות לאוניטריות‬
‫הוא בדק כל מיני דפוסים של ריכוז וביזור נבחן את מאמרו רק בממד הפדרלי‪-‬אוניטרי של ביזור העוצמה כלפי מטה (ביזור העוצמה‬
‫האנכי)‬
‫המודל שמציע לייפרט הוא מודל המושתת על היגיון תיאורטי –ריכוז עוצמה מול ביזור עוצמה‪ ,‬אמפירי‪-‬הממדים מופיעים ביחד‬
‫ונורמטיבי‪-‬הממדים הפדרליים מציגים את הדמוקרטיה העדיפה‪ .‬בדמוקרטיה מבזרים עוצמה אולם מי שרוצה את שלטון הרב לא‬
‫יבזר עוצמה כי במצב של ביזור ניתנות זכויות וטו למיעוט שעלולות לערער את השלטון לדוגמא בארה"ב בגלל שלכל מדינה יש ‪2‬‬
‫נציגים בסנט אז המדינות יכולות ללכת כנגד רצון הרב אז ביזור העוצמה לא בהכרח עובד טוב עם שלטון הרוב בהקשר לכך זה משקף‬
‫את הוויכוח על פסקת ההתגברות‪ -‬מי יבלום את הממשלה‪ ,‬האם צריך להחליש את בית המשפט‬
‫המשתנה הראשון של לייפארט מבחין בין המדינה הפדרלית לאוניטרית הממד הפדרלי אוניטרי משווה בין השלטון המקומי (ברמה‬
‫אזורית) לבין השלטון המרכזי‪ ,‬ועומד על מגוון חלוקות עוצמה‪ .‬ב‪ 1984-‬הוא בדק איזה אחוז מהמיסים נגבית על ידי הרמה הלאומית‬
‫וכך בדק איזו מדינה ריכוזית ואיזו ביזורית למשל יש מקומות בהם השלטון האזורי חזק מהמרכזי לדוגמא בשוויץ בכל הנוגע‬
‫למיסוי‪-‬השלטון האזורי בשוויץ מקבל ‪ 50‬אחוז מהתקציב באופן ישיר מהאזרחים‪ .‬זאת בהשוואה לישראל ש‪ 90‬אחוז מהמס נקבע ע"י‬
‫השלטון המרכזי‪ .‬לייפרט נטש מדד זה בהמשך ואימץ מדד אורדינלי‪-‬סולם סדר בין ‪ 5‬קטגוריות כאשר בקצה אחת מדינה פדרלית‬
‫מבוזרת ובקצה השני מדינה אוניטרית ריכוזית‬
‫התפעל‬ ‫המשתנה‬
‫אורדינלי‬ ‫פדרלי אוניטרי‬
‫אורדינלי‬ ‫ביקמרליזם –אוניקמרליזם (הבחנה בין פרלמנט אחד או מדינות שיש בהם שני בתי פרלמנט)‬
‫במספר‬ ‫ביקמירליזם‪-‬שני בתים בהם הסנט מייצג את האזורים ויש ‪ 2‬נציגים לכל אזור מה שמאפשר ייצוגיות אזורית‪.‬‬
‫רמות‪.‬‬ ‫לדוגמא ארהב‪ .‬ביקמרילזם נחשב לא קיצוני כאשר הבתים לא שווים בכוחם כמו בבריטניה מבחינת צורות‬
‫העוצמה‪ ,‬גרמניה‪ ,‬אוסטרליה‪ ,‬סנט‬

‫אוניקמרליזם‪-‬בית אחד לדוגמא ישראל‪ ,‬דנמרק אחרי ‪ ,1953‬נרבגיה שוודיה ניו זילנד‪-‬כל אלו למעט ישראל הם‬
‫מקרים של בתים שניים שנבנו לאצילים ובוטלו ואז המדינות נשארו עם בית פרלמנט יחיד שמבטא את ריכוז‬
‫העוצמה ברשות המחוקקת‬

‫ביקמרליזם סימטר‪-‬מתקיים כאשר שני הבתים שווים בכוחם (נחשב קיצוני) לדוגמא איטליה שהממשלה צריכה‬
‫את אמון שני הבתים‪ .‬גם אוסטרליה‬

‫ביקמרליזם הינו ביזורי מאחר ושני בתי המחוקקים מחלקים את העוצמה ביניהם‪-‬המודל של המדינה‬
‫ההסכמית האולטימטיבית שמציע לייפרט היא ששני בתי פרלמנט יהיו שווים כאשר בית אחד ייצג את השלטון‬
‫האזורי והשני את המרכזי מבחינה שוויונית (בכל הנוגע לחברי פרלמנט וכוח הבתים‪ ,‬כפי שנעשה בארה"ב)‪.‬‬
‫כאמור ישראל מתקשרת לממד אולטימטיבי אוניקמרלי‬
‫אורדינלי‬ ‫חוקות‪ -‬אין מדינה דמוקרטית שאין בה חוקה שכן חוקה היא מנגנון שמרני של ביזור עוצמה‬
‫‪-‬סולם‬ ‫ומהווה חלק חשוב מהחוזה שהגורמים הקימו במסגרתו את המדינה יחד (המדינות נוצרו‬
‫נוקשות‬ ‫מהפרובינציות‪-‬מלמטה)‬
‫השאלה היא האם החוקה מקודדת או כתובה וכן עד כמה קשה לתקן את החוקה בקצה אחד יש חוקה שאפשר‬
‫לתקן ברוב פשוט כפי שיש בישראל (שאפשר לתקן את רב חוקי היסוד ברב פשוט)‪ ,‬אורגוואי‪ ,‬ניו זינלד בריטניה‬
‫ואיסלנד (שאפשר לתקן בהן את החוקות ברב רגיל) ובקצה השני קשה יותר לשנות את החוקה לדוגמא ארהב בה‬
‫צריך שני שליש רוב של חברי פרלמנט בשני בתי המחוקקים ועוד פרוצדורות כדי לתקן את החוקה כך שקשה‬
‫לתקן את החוקה‪.‬‬
‫קיום של חוקה נוקשה (לדוגמא שצריך רוב מוחלט כדי לשנות אותה) מהווה סימן להסכמיות מאחר וככל‬
‫שהחוקה יותר נוקשה כך היא יותר מגבילה את השלטון ואת הרשות המבצעת ובכך מהווה סימן לביזור עוצמה‬
‫שכן החוקה מתווה את יחסי העוצמה בין השלטון המרכזי לאזורי‬
 ‫מכאן שככל שקשה יותר לשנות חוקה כך העוצמה יותר מבוזרת כי החוקה (שמהווה את מוקד העוצמה)נותנות‬
‫כוח למי שמפרש אותן בתי המשפט וכן ליחסי הכוחות בין הציבור לשלטון המרכזי‪.‬‬
‫בנוסף נציין כי לא ניתן לקיים שלטון פדרלי ללא חוקה כי יש צורך בחוקה שתקבע את הכללים בדבר חלוקת‬
‫העוצמה בין השכבות‬

‫ישנו פולמוס עיקרי בעניין שיטות פירוש החוקה אולם כעקרון החוקה מפורשת על ידי בתי המשפט (בישראל‬
‫מועלות טענות לפיהם בית המשפט לא אמור להיות אמון על פירוש החוק)‬
‫בישראל לייפרק הציג כי החוקה שהוקמה בישארל הינה מאוד גמישה ונתונה לשינוי החל משנות התשעים אולם‬
‫לא נקבע אילו חוקים עולים בחשיבותם על אחרים במפורש וכן לא נקבע שבית המשפט הוא המפרש את‬
‫החוקים‬
‫בית המשפט בישראל אמון על חוקה לא כשירה ולא מקודדת‬
‫הפולמוס בעניין החוקה בישראל כולל משחק פוליטי מובהק ויש להפריד בין החוקה לאינטרסים‬
‫אורדינלי‬ ‫ביקורת שיפוטית‪ -‬מאפיין מרכזי במדינות מבוזרות זהו מוסד מקצועי שאינו נבחר בבחירות אלא באופן‬
‫‪-‬מידת‬ ‫מריטוקרטי ושיכול לבטל חקיקה שעוברת בבית הנבחרים בהיותה בלתי חוקתית‬
‫בקרה‬ ‫ככל שהביקורת השיפוטית יותר חזקה כך יש יותר ביזור עוצמה במסגרתה אפשר לבטל הצעות חוק שלא‬
‫חוקתיות ומנוגדות לחוקה‪( .‬בעצם מבזרים עוצמה למוסד המשפטי שמבטל את החוקים)‪.‬‬
‫בישראל מעניין לראות שאופן בחירת השופטים הינו לא דמוקרטי –השופטים נבחרים לפי עקרונות‬
‫מריטוקרטים‪ ,‬אולם זה חלק מהדמוקרטיה הליברלית המודרנית‬
‫בית משפט שיכול לבצע ביקורת שיפוטית מהווה מנגנון של ביזור עוצמה בעוד בית משפט שאין ביכולתו לבצע‬
‫ביקורת שיפוטית זהו סימן של מדינה ריכוזית‪ .‬והמדינות נעות על רצף כוחם של בתי המשפט לבלום חקיקה‬
‫שעומדת בניגוד לחוקה‪ .‬כל הפילוסופיה של ההסכמיות זה לבזר עוצמה‪ ,‬העוצמה המבוזרת בביקורת שיפוטית‬
‫היא לבית המשפט‬
‫ישנו וויכוח בישראל עד כמה בית המשפט הוא חזק‪-‬יש הטוענים שבית המשפט לא חזק מאחר ולא התערב‬
‫בהרבה החלטות והפך את החקיקה אולם אחרים טוענים שהכנסת נמנעת מלחוקק חוקים לאור חששה מבית‬
‫המשפט שיבטל את החוקים שלה (טענת הנגד הזו מתבססת על התפיסה שלבית המשפט יש גם עוצמה כמוסה‬
‫ולא רק גלויה)‪ .‬אולם ככלל ניתן לציין כי בבית המשפט העליון בישראל יש יכולת תמרון ופרשנות רחבה מאוד‬
‫נוכח היעדר חוקה בישראל שיוצרת "לאקונות" וככל שאין חוקה כך לבית המשפט יש יותר מרחב חקיקה מכך‬
‫נובע מצב אבסורדי בישראל במסגרתו אנשים שלא רוצים לכונן חוקה גם לא מרוצים מהתנהלות בית המשפט‬
‫בעוד אלו שרוצים כינון חוקה‪ ,‬מרוצים מבית המשפט כך שבית המשפט נמצא במצב אבסורדי כי האנשים‬
‫יכולים להאשים אותו שהפרשנות שלו לחוקים רחבה מידי למרות שהפרשנות שלו לא יכולה להיות צרה כי‬
‫בישראל אין חוקה אלא רק חוקי יסוד‬
‫בארהב יש בית משפט פעיל‪ .‬נציין כי הסיפור סביב התנהלות בית המשפט מסתמנת כפוליטית ביותר‪-‬בארהב‬
‫המתנגדים לבית המשפט העליון הם השמאלים הליברלים (המפלגה הדמוקרטית של ביידן) וגם בישראל‬
‫המתנגדים לבית המשפט הם הימין ששולט בישראל‬
‫אורדינלי‬ ‫עצמאות הבנק המרכזי‪-‬לבנק המרכזי יש עצמאות שכן בדומה לשופטים גם החברים בו נבחרים לפי עקרון‬
‫‪-‬מידת‬ ‫מריטוקרטי‪-‬הבחירות הן מריטוקרטיות ולא כלליות‬
‫עצמאות‬ ‫ככל שהבנק המרכזי יותר עצמאי כך יש יותר ביזור עוצמה בכל הנוגע למדיניות כלכלית‬
‫לייפרט מציג שביזור עוצמה לבנק המרכזי ולבתי המשפט הינו ביטוי של הסכמיות במשטר הפדרלי אוניטרי‬
‫בנקים מרכזיים הם יותר חזקים במדינות פדרליות מאחר ולוקחים את הסמכות מהמדינות מבחינה כלכלית‬
‫בנו מדד שבוחן את מידת עצמאות הבנק המרכזי על סמך שאלו כמו מי ממנה את חברי הבנק המרכזי‪ ,‬לכמה‬
‫זמן נבחרים‪ ,‬ויכולת הדחת חברי פרלמנט‪ ,‬מידת עצמאות בקבלת החלטות‪ .‬מהמדד נראה כי הבנקים הכי‬
‫עצמאיים משתייכים למדינות פדרליות בראשן גרמניה‪ ,‬שוויץ‪ ,‬ארהב אוסטריה וקנדה‬

‫באמצעות מדדים אלו (כשכל מדד נע על רצף של נקודות קצה)‪ ,‬הוא מחשב ערך כללי של ביזור וריכוז עוצמה תחת הרעיון של פדרליזם‬
‫ואוניטריזם‬
‫במדינה פדרלית יש שלטון מרכזי ויחידות טריטוריאליות נפרדות בעלות סמכויות ממשיות‪ .‬נמחיש את הקשר בין הממדים השונים‬
‫שכן המודל שמציע לייפרט הוא מודל המושתת על היגיון תיאורטי –ריכוז עוצמה מול ביזור עוצמה‪ ,‬אמפירי‪-‬הממדים מופיעים ביחד‬
‫ונורמטיבי‪-‬הממדים הפדרליים מציגים את הדמוקרטיה העדיפה‪.‬‬
‫במשטר פדרלי‪:‬‬

‫ביקמרליזם סימטרי יותר חזק במדינות פדרליות כדי לייצג את המדינות המקומיות‬ ‫‪-‬‬
‫החוקות יותר חזקות כי הן מהוות כחוזה בין היחידות לשלטון המרכזי ולכן יש חוקה נוקשה מה שמצריך בית משפט חזק‬ ‫‪-‬‬
‫שיש ביכולתו ביקורת שיפוטית שיחליט האם רפורמות וחוקים עומדים בניגוד לחוקה‬
‫במדינות פדרליות צריך גם בנק מרכזי חזק כי יהיה כאוס אם כל מדינה מקומית תחליט על המדיניות הכלכלית שלה ויש‬ ‫‪-‬‬
‫צורך במטבע אחיד שיופק ברמה הלאומית ובמדיניות כלכלית אחידה‪ ,‬שמאגדת את הצורך בבנק מרכזי חזק‬
‫לכן כל הממדים שהצגנו קשורים זה לזה ומופיעים יחד כאשר בוחנים מדינה פדרלית‪.‬‬

‫המודל הפדרלי הוא האידיאלי אך המדינות נעות על ציר הפדרליות למשל שוויץ למרות שהיא מדינה מאוד פדרלית בית‬ ‫‪-‬‬
‫המשפט בה הוא יחסית חלש‪ .‬באותו האופן המדינות נעות גם על ציר המודל הריכוזי לדוגמא ישראל כמדינה מאוד ריכוזית‪,‬‬
‫מאז ‪ 1984‬במשבר הכלכלי‪ ,‬הבנק המרכזי הלך והתחזק (כיום יש שיח ציבורי למתן את כוחו)‬
‫לייפרט טוען במאמרו שישראל היא סמי פדרלית מאחר ויש בישראל ביזור של סמכויות על רקע חברתי דתי (יש בתי ספר נפרדים‬
‫ומערכות נפרדות שונות) לכן הוא כינה את ישראל כמדינה המשתייכת לסקטור "סמי פדרליזם חברתי"‪ .‬המרצה לא מסכים עם טענה‬
‫זו הוא טוען שעדיין ישראל היא מדינה בעלת שלטון ריכוזי מובהק‬
 ‫האם יש פדרליזם בישראל?‬
‫המקרה הישראל‬ ‫המשתנה‬
‫אין רמת ביניים‪-‬מבחינה טריטוריאלית אין‬ ‫פדרליזם‬
‫מחוזות וגם המחוזות שיש בישראל נשלטות על‬
‫ידי השלטון המרכזי‪.‬‬
‫הסימנים היחידים לביזור עוצמה הן הרשויות‬
‫המקומיות שיש להן סמכויות מוגבלות אולם רב‬
‫הרשיות המקומיות נשענות על הממשלה‬
‫שמחזיקה במשאבים ובכח‬
‫אין בית שני‪ ,‬אפילו לא בית סמלי‬ ‫ביקמרליזם‬
‫היעדר חוקה? (מהווה סממן שנוטה לכיוון‬ ‫חוקה‬
‫הריכוזי)‪-‬בישראל יש מעין מסמך של חוקי היסוד‬
‫שנעשה בשנות התשעים המהווה כחוקה‪ ,‬מכאן‬
‫שבישראל יש חוקה אך יחד עם זאת ניתן לשנותה‬
‫לרב ברב פשוט ולעיתים ברב מיוחד של ‪ 61‬כך שקל‬
‫לתקן את החוקה‬
‫היעדר ביקורת שיפוטית? בישראל אין הרבה‬ ‫ביקורת שיפוטית‬
‫ביקורת שיפוטית ויש צורך בחוקה כדי להגביר את‬
‫הביקורת החוקתית‪ .‬אולם יחד עם זאת לבית‬
‫המשפט בישראל כאמור יש יכולת תמרון‬
‫מקום טוב באמצע כתוצאה מהמשבר הכלכלי של‬ ‫עצמאות הבנק המרכזי‬
‫שנות השמונים‬

‫מכאן שישראל אמנם מדינה מאוד מבוזרת מבחינת ריבוי מפלגות אולם היא מהווה גם מדינה מאוד אוניטרית ריכוזית יחד עם ניו‬
‫זילנד איטליה איסלנד ושוודיה‬
‫בהקשר לכך נשאלת השאלה האם לא ראוי לבזר את השלטון בישראל? יש לבזר את השלטון בישראל לשם‪:‬‬
‫השגת דמוקרטיה‪ -‬בעת ביזור עוצמה הדמוקרטיה מרוויחה (לא משנה למי) כדי לרסן בין הגורמים אלא אם כן דמוקריטה‬ ‫‪.1‬‬
‫היא שלטון הרב ואז צריך לרכז‬
‫יעילות –יש גורמים שיש לבזר כדי להשיג יעילות לדוגמא בסוגיית השבת עדיף לבזר‪-‬רשויות מקומיות מסוימות רק יהיו‬ ‫‪.2‬‬
‫סגורות בשבת‪ .‬מנגד את הצבא והמשטרה יש לרכז כי ניהול צבאות באזורים שונים יוביל למדיניות לחימה טובה וכאשר כל‬
‫הצבא יתאגד להילחם יחד הוא לא יפעל טוב‬
‫שחיתות‪-‬מה יותר מושחת שלטון פדרלי או אוניטרי? עדיף לבזר‬ ‫‪.3‬‬
‫פוליטיקה ישראלית ‪-6‬המפלגות בישראל במבט השוואתי‬
‫ירידת או הסתגלות מפלגות‪-‬היה וויכוח מהותי בארץ במשך שנים בסוגיה האם המפלגות יורדות מעוצמתן או מסתגלות למציאות‬
‫הקיימות‬

‫ירידת מפלגות‪-‬המפלגות מאבדות מכוחן הן לא מה שהיו פעם‬ ‫‪-‬‬

‫הסתגלות‪-‬המפלגות מסתגלות כי הן עדיין שורדות וכל ארגון שמצליח לשרוד הוא מסתגל שכן‪ ,‬יש מפלגות ששרדו במשך‬ ‫‪-‬‬
‫דורות לאורך שיפורים טכנולוגיים והתחלפות פוליטיקאים‪.‬‬
‫שני האנשים המזוהים בסוגיה‪-‬פיטר מאייר חוקר אירי שהחזיק בדעה שמפלגות מסתגלות למציאות החדשה במשך רוב חייו אך בסוף‬
‫חייו‪ ,‬הוא טען בגין ירידת המפלגות שהן הפכו להיות חלולות ולא מייצגות את הציבור‬
‫החוקר השני רס דלתון הוא חוקר חשוב שחקר התנהגות פוליטית ומפלגות‪ ,‬הוציא ספר ארוך "פרטי עם פרטיזנס"‪-‬משמעות שלמפלגות‬
‫אין אנשים שמזדהים איתם‪ .‬בשנת ‪ 2013‬הוא מוציא ספר שמראה שלמרות הכל עדיין המפלגות משרתות את שרשרת הייצוג כלומר‬
‫ומסגרת שלטון המפלגות עדיין הדעות של האזרחים מתורגמות למדיניות‪ .‬זהו דיון מתמשך שניתן להציג אותו בצורה‬
‫דיכוטומית‪-‬מפלגות מסתגלות או יורדות אולם לדעת המרצה זה לא דיכוטומי יש מפלגות שהתרסקו ויש שהמפלגות הסתגלו‬
‫בספר של המרצה ועופר קנינג "מפוליטיקה מפלגתית לפוליטיקה אישית" נבחנו ‪ 26‬מדינות שונות‪ .‬יש פערים מבחינת המידע של‬
‫הנתונים על ייון שאין מידע לעומת מדינות סקנדינביה שבהם יש מידע‪ .‬נבחנו דמוקרטיות מהותיות‪ .‬החוקרים בחנו בספר בעיקר‬
‫דמוקרטיות אירופאיות וותיקות‪ ,‬דמוקרטיות ותיקות מחוץ לאירופה‪-‬אוסטרליה קנדה ישראל יפן ניו זילנד וגם נבחנו ‪ 3‬מדינות‬
‫אירופאיות מגל הדמוקרטיה השלישי יוון ספרד ופורטוגל ומגל הדמוקרטיה השלישי המאוחר ‪-‬צכיה הונגריה (שהייתה פעם‬
‫דמוקרטיה) ופולין שנמצאת בנסיגה דמוקרטית וכרגע נמצאת על הגבול‪.‬‬
‫כיצד ניתן למדוד את הקשר בין מפלגות לבין ציבור? תשובות רחבות ומגוונות אך חלקן לא ישימות‪-‬לדוגמא כיצד נדע על סמך אילו‬
‫שאלות התבססו הסקרים הציבוריים בשנות השישים ולבסוף נבנו ‪ 12‬מדדים שהיו נתונים עליהם ברוב המדיונת והם נוגעים לשלושה‬
‫ממדים‬
‫עד כמה לנבחרים יש רקע מפלגתי‪-‬בודקים את הרקע המפלגתי בתקופה מוקדמת שנות השישים שבעים ובתקופה מאוחרת‬ ‫‪.1‬‬
‫ואז להשוות איזה אחוז מהשרים וחברי הפרלמנט היו בעלי רקע מפלגתי לדוגמא תפקיד קודם במפלגה‪ ,‬תפקיד במפלגה או‬
‫ייצוג המפלגה ברמה המקומית וזאת בהשוואה בין שנות השישים לימינו‬
‫המתווכים‪-‬מתמקדים במתווכים בין המפלגה לחברה‪ :‬חברי המפלגה ‪-‬איזה אחוז מהאוכלוסייה הוא חבר במפלגות‪ ,‬אלו‬ ‫‪.2‬‬
‫נתנוים יותר קלים לכימות ומדוייקים יותר מאשר בדיקת מדד יחסים בין מפלגות לקבוצות אינטרס‬
 ‫יחסים בין מפלגות לקבוצות אינטרס על בסיס קידוד מאוד גס של מהלך היחסים בשנות השישים והיום על סמך עבודות‬ ‫‪.3‬‬
‫שחוקרות בעיקרן על היחסים בין מפלגות לאיגודים מקצועיים‪ .‬קבוצות אינטרס מהוות כמתווכות בין האוכלוסייה לשלטון‪.‬‬
‫לדוגמא בישראל עד שנת ‪ 88‬כל המושבים בוועידת ההסתדרות שבחרה את יור ההסתדרות היו בידי מפלגות לאומיות כמו‬
‫מפלגת הליכוד והעבודה זאת לעומת מציאות חיינו שכב אין חפיפה ולא ניתן למצוא מפלגות אלו בוועידות היבט המעיד על‬
‫התרחקות הקשר בין מפלגות לאיגודים מקצועיים‪ .‬מדד זה נבדק במבט משווה בעיקר על סמך מאמרים מקומיים של כל‬
‫מדינה‬
‫ממשל מקומי וממשל אזורי‪-‬האם הממשל המקומי והממשל האזורי הוא ממשל של אותן מפלגות ברמה הלאומית‪ .‬אם‬ ‫‪.4‬‬
‫המפלגות ברמת העיר או המועצה האזורית הן מפלגות לאומיות אזי הן מהוות מתווכות הין האזרחים לבין המפלגות‬
‫הלאומיות ברמה טריטוריאלית‪ .‬ברב מדינות העולם המפלגות שמתמודדות במועצות הערים הגדולות הן המפלגות הלאומיות‬
‫כמו אנגליה זאת לעומת ישראל בהן רב המפלגות שרצות לרשות העיר הן מפלגות מקומיות (למרות שלעיתים חברים‬
‫במפלגות אלו אנשים מהמפלגות הלאומיות)בקנדה כך גם‪ ,‬כאשר בקנדה אסור למפלגות המקומיות להיות קשורות למפלגות‬
‫הלאומיות‪ .‬אולם ברב מדינות העולם עדיין (ובעיקר הערים הגדולות) המפלגות הלאומיות הן אלו שמתמודדות על מועצת‬
‫העיר לדוגמא ראש עיריית לונדון הוא חבר מהלייבור‪.‬‬
‫ראש העיר עושה מאמצים לא להזדהות מפלגתית כדי להבטיח את המשך שלטונו‬ ‫‪-‬‬
‫המפלגות בקרב ציבור הבוחרים‪-‬שואלים אנשים האם הם מזדהים עם מפלגה ובצורה חזק או חלשה (נבדק ע"י השוואה בין‬ ‫‪.5‬‬
‫נתונים מפעם לנתונים עדכניים)‪ ,‬כמה מצביעים בכל בחירות משנים את הצבעתם (השוואת שיעור הקולות של כל מפלגה‬
‫בבחירות מסוימות ובבחירות אחריהן‪ ,‬מקבלים את ההפרש ומחלקים ואז מוצאים כמה אזרחים נטו שינו את הצבעתם‬
‫מבחינות לבחירות)‪ ,‬השתתפות פוליטית‪-‬עלייה בשיעור ההצבעה משמע המפלגות מתחזקות וירידה משמע שהמפלגות‬
‫נחלשות‬
‫כיצד העוצמה מחולקת בין המפלגות‪-‬אם העוצמה מבוזרת המפלגות נחלשות ויורדות‪ ,‬בדיקה של עד כמה המפלגות הקיימות‬ ‫‪.6‬‬
‫שורדות או כמה מפלגות חדשות נכנסות למערכת הפוליטית ומה הייתה מידת כוחן כאשר השוואה זו מבוצעת על פני זמן‬
‫(נקודות הזמן להשוואה במאמר הן ‪ 2015‬ו‪)1960-‬‬
‫ההיגיון התיאורטי של המחקר‪ :‬יש קשר בין מפלגה לחברה לכן המדדים בוחנים תחילה את הקשר הזה ע"י הבנת הרקע המפלגתי של‬
‫הפוליטיקאים לאחר מכן תיווך בין הפוליטיקאים לחברה ולבסוף נסקר התיווך בין הבוחרים למפלגה (ע"י חברי המפלגה)כל אלו הם‬
‫‪ 12‬המדדים שבודקים האם המפלגות נחלשו או התחזקו בחלוף נקודות הזמן מאז המדידה הראשונה ב‪1960‬‬
‫מתודולוגיה‪-‬‬

‫היו נתונים שהחוקרים קודדו מקריאת מאמרים כמו האיגודים המקצועיים‬ ‫‪-‬‬
‫היו נתונים מספריים שהסתמכו עליהם כמו למשל אחוזים באוכלוסייה של חברי מפלגה‬ ‫‪-‬‬
‫כל הקידודים נכללו בסולם מאוד גס מאחר וייתכן והנתונים לא מדויקים‪ ,‬ייתכן והגדרות של נתונים פעם והיום לא חופפות (לדוגמא‬
‫מי שנחשב חבר מפלגה פעם לא בטוח נחשב חבר מפלגה היום) ולכן סולם המדידה כלל ‪ 5‬ערכים כאשר לכל מדינה החוקרים נתנו ערך‬
‫בכל אחד מהמדדים‬

‫עלייה גדולה במפלגתיות ‪=2‬‬ ‫‪-‬‬

‫עלייה מתונה במפלגתיות= ‪1‬‬ ‫‪-‬‬
‫אין שינוי =‪0‬‬ ‫‪-‬‬
‫ירידה מתונה =מינוס ‪1‬‬ ‫‪-‬‬
‫ירידה גבוהה= מינוס ‪2‬‬ ‫‪-‬‬
‫בחינת האינדיקטורים‪:‬‬
‫האם לשרים יש יותר או פחות רקע מפלגתי‪-‬לא הסתמנה מגמה ברורה ותמונה חד משמעית בכל ‪ 26‬המדינות לכיוון של עלייה‬ ‫‪.1‬‬
‫וירידה‪ ,‬בישראל הייתה עלייה קלה ברקע המפלגתי של השרים‪ .‬ובעולם מבחינת רקע מפלגתי של חברי כנסת הייתה אולי‬
‫עלייה קצת ביחס לישראל אבל ככלל לא ניתן לומר שיש מגמה של ירידה ברקע המפלגתי של שרים\חברי כנסת‬
‫יחד עם זאת ברב רובם של המדינות אחוז חברי המפלגה ירד בצורה חדה\מתונה מלבד ספרד ויוון בהן אחוז חברי המפלגה עלה (נכון‬
‫‪ ) 2015‬אלו מדינות דמוקרטיות יחסית חדשות ולאחריהן הירידה השנייה בחוזקה בחלקם של חברי המפלגות מכלל האוכלוסייה היא‬
‫ישראל‬
‫היחסים בין מפלגות לקבוצות אינטרס\איגדים מקצועיים‪-‬על סמך קריאת מאמרים וקידודם‪ ,‬נמצא שהקשרים בין מפלגות‬ ‫‪.2‬‬
‫לבין קבוצות אינטרס נחלשו במרבית המדינות‪ .‬למשל בדמוקרטיות באירופה היחסים של מפלגות השמאל עם איגודים‬
‫מקצועיים ושל הימין עם הכנסייה נחלשו‪ ,‬נציין כי גם האיגודים עצמם נחלשו‪ ,‬הכנסייה נחלשה והארגונים האחרים הפכו‬
‫להיות יותר עצמאיים‬
‫הזדהות מפלגתית ציבורית‪-‬הייתה ברב המדינות ירידה באחוז הזדהות המפלגתית מלבד ספרד שבה התחזקה הזהות‬ ‫‪.3‬‬
‫המפלגתית‪ .‬כאשר ישראל נמצאת קרוב לחבורת הצמרת ומעליה אירלנד הונגריה וצכיה‬
‫שינוים בהצבעה בין בחירות לבחירות‪-‬בימים עברו ברב המקרים אנשים היו יותר נאמנים למפלגה וחזרו על הצבעם שוב ושוב‬ ‫‪.4‬‬
‫לעומת מציאות ימינו בה האנשים משנים את עמדתם באופן תדיר מבחירות לבחירות אקט המעיד על היחלשות הקשר בין‬
‫המפלגות לציבור‪ .‬ישראל נמצאת בצמרת‬
‫שינויים בהשתתפות בבחירות‪-‬ברב המדינות ירידה בהשתתפות בבחירות וגם בישראל‬ ‫‪.5‬‬
‫פיצול מפלגתי‪-‬על סמך מדד המפלגות האפקטיבי שמשקלל את מספר המפלגות עם גודלן‪ .‬ישראל נמצאת למעלה במדד כלומר‬ ‫‪.6‬‬
‫מערכת המפלגות הישראלית התפצלה עם השנים מכאן שמערכת המפלגות לא הצליחה להחזיק והתפצלה לכדי יותר מפלגות‪.‬‬
‫כך שיש עלייה בכניסה של מפלגות חדשות מאשר יציבות או ירידה בשיעור המפלגות החדשות‬
 ‫ירדת המפלגות במישור המקומי‪-‬ישראל בצמרת המדד‪-‬ירידת המפלגות הלאומיות במישור המקומי הסתמנה כתופעה‬ ‫‪.7‬‬
‫שמתרחשת במדינות רבות‪ ,‬ורק במדינות בודדות יש מקרים של התחזקות של המפלגות הלאומיות במישור המקומי‬
‫אחוז מושבים‪-‬בוחנים את ההרכבים של מועצות העיר משנת ‪ 1985‬עד ‪ 2015‬תוך השוואה האם הן כללו חברי מפלגות‬ ‫‪.8‬‬
‫לאומיות או מקומיות‪ .‬ברב המדינות המפלגתיות של המועצות בערים הגדולות (שנמצאים בהם רב הבוחרים ולכן מצפים שהן‬
‫יהיו הכי מפלגתיות) יש ירידה בחברי המפלגות הלאומיות‬
‫הבדלים בין הצבעה בבחירות אזוריות לבחירות מקומיות כאשר ככל שהדמיון גדול בהצבעה בין בחירות אזוריות ללאומיות‬ ‫‪.9‬‬
‫סימן שהמפלגות יותר חזקות בחברה ומתחזקות את ההצבעה להן בכל הרמות‪ ,‬וככל שההפרש יותר גדול כך המפלגות‬
‫הלאומיות פחות חזקות‬
‫ברוב האינדיקטורים מלבד לרקע המפלגתי של הנבחרים הייתה ירידה של המפלגות כך שהקשר של המפלגות היום עם החברה הוא‬
‫יותר חלש מאשר בעבר ברב המדינות ‪ .‬ברוב האינדיקטורים יש ירידה ובמיעוטם יש ירידה וכך המגמה הכללית המסכמת את ‪26‬‬
‫המדינות היא תמונה כללית מגמה כללית של ירידת המפלגות‬
‫בחינת המדדים ברמה הארצית‪-‬החוקרים עשו ממוצע פשוט של ‪ 12‬המדדים לכל מדינה והשוו בין המדינות‪ .‬נמצא כי ‪:‬‬
‫יש ירידה של המפלגות‬ ‫‪.1‬‬
‫ישראל מקום שלישי ברמה של ירידת המפלגות‬ ‫‪.2‬‬
‫ברמה הארצית יש שונות בירידה של המדינות יש מדינות עם ירידה קטנה וגדולה ובינוינית ואף מדינות בודדות שהסתמנה‬ ‫‪.3‬‬
‫עלייה בכוחן של המפלגות‪ .‬השונות מציגה שלמרות שהמגמה הכללית היא ירידה‪ ,‬את הירידות הקטנות ניתן לתפוס‬
‫כהסתגלות של מדינות לעומת אלו שירדו משמעתיות שבה המפלגות ירדו‪.‬‬
‫התוצאות מציגות רק תמונה של איפה חלה עלייה\ירידה אך לא ביחס למצב הקודם לדוגמא ייתכן ובאוסטריה המפלגות היו‬ ‫‪.4‬‬
‫חזקות מאוד ולכן כאשר חלה ירידה במפלגות זה עשוי לשקף מצב של הסתגלות‪ .‬לכן כל התוצאות נלקחות בצורה יחסית‬
‫מבחינת ישראל יש מקרה של ירידה (לא ניתן לומר שהייתה הסתגלות מפלגות בישראל)‪ ,‬ככל שעוברים ממערכת בחירות למערכת‬
‫בחירות היבט זה מתחזק‪– .‬מפלגת העבודה הייתה מפלגת שלטון בשנים הראשונות להקמת ישראל וכיום היא ירדה משמעותית וגבר‬
‫לא מפלגה דומיננטית‪ ,‬גם הליכוד אמנם עדיין המפלגה הכי גדולה בישראל אך אך הוא משיג תמיכ אלקטורלית מועטה ביחס לפעם‪.‬‬
‫פעם הוא השיג ‪ 39‬מנדטים והיום רק ‪ 32‬מכאן שיש בישראל ירידה של המפלגות הגדולות ועלייה של המפלגות הזמניות‬
‫מסקנות‬

‫יש ירידה ברורה במספרי האינדיקטורים ובמספרי המדינות‬ ‫‪-‬‬

‫יש שונות בכמה מדינות יש ירידה\הסתגלות‬ ‫‪-‬‬
‫המחקר ניסה למצוא קשר בין המדדים השונים של ירידה ומפלגות‬ ‫‪-‬‬
‫לא ניתן לומר שיש קשרים מאוד חזקים ולא צפויים בין מדד למדד‬ ‫‪-‬‬
‫בסוציאליזציה ברקע המפלגתי של הנבחרים לא חל שינוי ואין מגמה ברורה כך שלחבריכנסת ולשרים יש לא פחות‬ ‫‪-‬‬
‫מהיום רקע מפלגתי במדינות מסוימות מדד זה ירד ובאחרות עלה‬
‫המחקר ניסה למצוא הסברים לשונות בין המדינות אך ללא הצלחה‪-‬יכול להיות שאפשר לפרש זאת כעניין שהוא לא תלוי‬ ‫‪-‬‬
‫מדינה אלא תלוי מפלגה‪-‬יש דברים שקשורים יותר לרמת הארגון והמפלגה שמשנים את השונות ומובילים לירידת‬
‫המפלגות ולא לתרבות הפוליטית הכללית‬
‫פוליטיקה ישראלית שיעור ‪-7‬מערכת המפלגות בישראל‪ :‬מבט השוואתי‬
‫מערכת המפלגות בישראל שונה מהמפלגות עצמן‪ ,‬כפי שהמערכת הבינלאומית שונה מהמדינות עצמן‪ .‬בבואנו לבחון את מערכת‬
‫המפלגות נדון במכלול יחסי הגומלין בין המפלגות‪.‬‬
‫מהי מערכת מפלגות? בדומה למערכת השמש‪ ,‬מערכת בין מפלגות שיש ביניהן יחסי גומלין וכוחות שמחזיקים אותם‬
‫מדוע חשוב להבין את מערכת המפלגות? מושג מערכת המפלגות נותן מענה על שאלות פוליטיות חשובות כגון מי ניצח בבחירות ‪2009‬‬
‫שכן זה קשור לאופן סידור מערכת המפלגות‪ .‬לאחר בחירות ‪ 2009‬ציפי לבני זכתה ב‪ 28‬מנדטים וביבי ב‪ 27‬מנדטים‪ ,‬כך שעיתונים‬
‫מחו"ל שדנו במערכת הבחירות בישראל טענו תחילה שלבני ניצחה בבחירות‪ ,‬למרות שלא כך היה‪ -‬מאחר ובמבט על מערכת המפלגות‪,‬‬
‫מציבים את המפלגות על הרצף הבין גושי כך שגם במידה והליכוד לא הייתה המפלגה הגדולה‪ ,‬עדיין הגוף של נתניהו היה מנצח‬
‫בבחירות ‪ 2009‬מכאן שראיית המפלגות ברצף מערכתי היא חשובה מאוד להבנת הפוליטיקה‬
‫כיצד ניתן למפות את מערכת המפלגות? מתמקדים ביחידות שמרכיבות את המערכת‪ ,‬המפלגות ובוחנים ‪ 2‬אלמנטים כדי להבין את‬
‫מידת העוצמה וההשפעה של מפלגות במערכת המפלגות‬
‫גודל המפלגות‪ -‬אלמנט חשוב‪ ,‬נקבע על ידי אחוז המושבים בפרלמנט‬ ‫‪.1‬‬
‫המיקום קובע‪-‬המיקום האידיאלי למפלגה זו מפלגה גדולה שנמצאת במרכז למשל מפלגה עם ‪ 40‬מנדטים‪ ,‬היא מפלגה גדולה‬ ‫‪.2‬‬
‫וחיונית שלא ניתן ליצור ממשלה בלעדיה‪ .‬יחד עם זאת נציין כי גם המפלגות הגדולות תלויות בחסדים של המפלגות הקטנות‬
‫מהצד השני זו הסיבה שבנט נהיה ראש ממשלה עם ‪ 7‬מנדטים‪ ,‬כי הוא היווה מפלגת אמצע שהשלימה לקואליציה ושלימים‬
‫תפסה את אמצע המפה הפוליטית‪ .‬לעיתים נראה כי המפלגות מנסות לשנות את מיקומן כדי להגדיל את עוצמתן ואת כוח‬
‫המיקוח בהינתן הרכבת קואליציה שכוללות גם את המפלגות הסקטוריאליות‬
‫המפלגות בישראל‪ -‬לאורך השנים ‪ - 1949-2020‬ישנם שלושה מאפיינים של מערכת המפלגות בישראל מבחינה כמותית‬
‫מספר המפלגות שמיוצגות לכנסת (מספר נומינלי רגיל)‪-‬ירידה במספר המפלגות ולאחריה עלייה‬ ‫‪.1‬‬
‫מספר הרשימות שנכנסו לכנסת (רשימות כוללות מספר מפלגות)‪-‬ישנה ירידה במספר הרשימות שנכנסו לכנסת‬ ‫‪.2‬‬
 ‫כיצד ניתן להסביר את העלייה במספר המפלגות והירידה במספר הרשימות בישראל? לאור אחוז החסימה בישראל‪ ,‬מהירות התגובה‬
‫של הפוליטיקאים אפשרה לעבור את אחוז החסימה על ידי יצירת רשימות שכוללת מספר מפלגות‪ ,‬ואחרי מעבר אחוז החסימה‬
‫המפלגות מתפצלות‪ .‬בדרך זו המפלגות הקטנות מצליחות לעבור את אחוז החסימה‬
‫מספר רשימות אפקטיבי‪-‬מדד שמשקל את גודלן של המפלגות ומספרן באופן שמשקף את מידת הריכוז\הביזור של עוצמה‪– .‬‬ ‫‪.3‬‬
‫בשנים הראשונות להקמתה של ישראל מספר המפלגות האפקטיבי היה ‪ 4-6‬ולאחר מכן הוא יורד בשנות השישים לנוכח‬
‫כניסתם של גוש החירות הליברלי והמערך הקטן‪ ,‬צעד שהוביל לכך שמספר הרשימות האפקטיבי מצטמצם כי יש ‪ 2‬מפלגות‬
‫גדולות‪ ,‬ושיא הקיטון מגיע בשנת ‪ 1981‬כאשר מפלגת העבודה זוכה ב‪ 47-‬מנדטים והליכוד ב‪ 48-‬ולאחר מכן ישנן עליות (בימי‬
‫הבחירה הישירה‪ ,‬בחירות ‪ )2020‬ומורדות במדד זה‪ .‬מכאן נראה כי אם המערכת הפוליטית הישראלית בעשורים הראשונים‬
‫למדינה התגבשה לכיוון של ‪ 2‬מפלגות גדולות ומפלגות לוויין‪ ,‬בהמשך היא מתפצלת בצורה משמעותית כך שכיום יש פיצול‬
‫מאוד גדול במערכת המפלגתית‪ .‬מבחינת המדד במדינות נורמליות שמקיימות שיטות בחירה יחסיות‪ ,‬מקרה קיצוני של מספר‬
‫רשימות אפקטיבי הוא בסדר גודל של ‪ 6‬רשימות אפקטיביות אולם ישראל לעיתים עוברת את המספר הזה‪ ,‬היבט המשקף את‬
‫הפיצול הנרחב במערכת הפוליטית בישראל שמתבטא במספר המפלגות האפקטיבי‪.‬‬
‫מספר המפלגות האפקטיבי מתקשר לתופעות פוליטיות שונות ובין היתר ליציבות קואליציונית‪ -‬מחקרים מצאו כי ככל‬ ‫‪-‬‬
‫שהמספר האפקטיבי יותר נמוך כך יש יותר הישרדות לממשלות ונוצרות קואליציות גדולות‪ .‬לעומת זאת מספר אפקטיבי‬
‫גבוה עשוי להעלות את מידת ההשתתפות בבחירות‬
‫משתנה מספר המפלגות האפקטיבי הוא מאוד יעיל ואפשר להחיל אותו על כל פרלמנט בעולם ולהשוות דרכו בין מדינות‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫עם זאת הוא לא קולט ניואנסים ייחודיים של המדינות לדוגמא הוא לא מתייחס לכך שבישראל כל רשימה כוללת מספר‬
‫מפלגות לפני שהן מתפזרות‪ .‬באותו האופן גם בנורווגיה כל מפלגה אמורה לרוץ לבד בבחירות (כך שכל מפלגה זה‬
‫רשימה)‪ ,‬היבט זה לא מאפשר למפלגות נורווגיה לחבור ברשימות‬
‫ככל שמספר המפלגות הוא יותר אפקטיבי כך התפקוד של הפרלמנט הוא יותר מסובך כי צריך לתאם בין חלקים רבים‬ ‫‪-‬‬
‫לכל מפלגה יש כוח שהוא די מאוזן ביחס לאחרים לכן ככל שמספר המפלגות האפקטיבי הוא יותר גדול כך התיאום‬
‫בפרלמנט מסובך‬
‫כמו כן ניתן לבחון את המערכת הפוליטית בישראל גם על ידי סקירת מספר מושבי הרשימות הגדולות המובילות‪ :‬על ידי סקירת מספר‬
‫המושבים של הרשימה הגדולה לאחר כל בחירות בישראל‪ ,‬מספר המושבים של הרשימה השנייה הגדולה וסך מושבי שתי הרשימות‬
‫הגדולות‪.‬‬
‫בבחירות הראשונות בישראל מפאי קיבלה ‪ 46‬מנדטים‪ ,‬מפ"ם קיבלה ‪ 19‬מנדטים וביחד הם השיגו ‪ 65‬מנדטים‪ .‬מאז נראית מגמת‬
‫עלייה במספר המנדטים של שתי הרשימות הגדולות יחד ולאחר מכן ירידה מכאן שהמערכת הפוליטית הישראלית התמקדמה ב‪2‬‬
‫רשימות גרידא (הליכוד העבודה\המערך) אך מצב זה הלך והתרסק‪ .‬כמו כן נציין כי אם פעם היה הפרש מאוד גדול בין מספר המושבים‬
‫של הרשימה הגדולה הראשונה‪ ,‬לשנייה עם השנים מספר זה הלך והצטמצם‪ .‬בנוסף נראה כי היה מירוץ די צמוד בבחירות בין‬
‫הרשימות הגדולות‬

‫פעם הליכוד הייתה הרשימה השנייה בגודלה ולא הראשונה‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫לליכוד היום יש ‪ 32‬מנדטים ובפעם שהיא הפסידה בבחירות בשנת ‪ 1992‬היו לה גם ‪ 32‬מנדטים מכאן שהעוצמה הלכה‬ ‫‪-‬‬
‫והתפזרה במערכת המפלגות הישראלית‬
‫היו שנים ששתי הרשימות הגדולות לא הגיעו ביחד ל‪ 60‬מנדטים (זה המצב הנוכחי‪ ,‬הגיעו רק ל‪ 47‬מנדטים)‬ ‫‪-‬‬
‫מערכת המפלגות בישראל במבט השוואתי ‪-‬מבחינת מספר המפלגות האפקטיבי ישראל הוא הגבוה ביותר מבין קבוצת המדינות‬
‫האירופאיות והמגמה הכללית בכל המדינות היא לכיוון גידול מספר המפלגות האפקטיבי שמוביל לפיצול‪ .‬מגמה זו נובעת בין היתר‬
‫מכניסה של נושאים חדשים לפוליטיקה‪ :‬המפלגות הירוקות תופסות לשמאל הסוציאליסטי קולות‪ ,‬מפלגות הימין הרדיקלי תופסת‬
‫לשמרנים קולות ולכן מסתמנת עלייה במספר המפלגות האפקטיבי (כמו כן יש להתייחס גם לגורמים פנים מדינתיים שהובילו לעלייה)‬
‫מערכת המפלגות בישראל במבט היסטורי‪ -‬ניתן לסווג את ההיסטוריה של מערכת המפלגות בישראל ל‪ 3-‬תקופות‬
‫‪ - 1949-1977‬מערכת עם מפלגה דומיננטית (מפאי) –מערכת עם מפלגה דומיננטית שתופסת את מרכז המפה הפוליטית והכי‬ ‫‪.1‬‬
‫גדולה מכל המפלגות האחרות בהפרש גדול‪ .‬מפלגה דומיננטית הייתה מקובלת בעבר בהמון מדינות אולם כיום פחות מאחר‬
‫ויש פיצול מפלגתי וכן כדי שתתקיים מפלגה דומיננטית היא צריכה לכהן זמן רב בימינו הבוחרים משנים את הצבעתם‬
‫מבחירות לבחירות‪ .‬היו בעבר מפלגות דומיננטיות באיטליה עד ‪ ,1992‬בשוודיה‪-‬המפלגה הסוציאל דמוקרטית‪ ,‬בדרום‬
‫אפריקה‪-‬הקונגרס הלאומי האפריקאי וביפן עד היום מפלגת ה‪ ntp‬היא המפלגה הדומיננטית‪ .‬אם נסקור את תמונת המצב‬
‫של מערכת המפלגות בישראל לאחר בחירות ‪ 1955‬נראה כי מפאי היא ענקית בגודלה עם ‪ 40‬מנדטים ובאמצע היא מהווה‬
‫מפלגה הכרחית להקמת ממשלה בעלת כוח רב‪-‬היא הרב בממשלה‪ ,‬ועל כן היא זו שקובעת את המדיניות (היא החזיקה בכל‬
‫תיקי הממשלה החשובים‪-‬ענייני חוץ ביטחון פנים חינוך) כאשר השותפות של מפאי היו זוטרות הן מבחינת יכולת השפעה‬
‫זניחה על מדיניות והן מבחינת התפקידים הזוטרים בתיקי הממשלה‪ .‬מכאן שמפאי מחזיקה בתיקים הכי חשובים‪ ,‬ברב‬
‫בממשלה‪ ,‬ברב בתוך הקואליציה ויש לה עוצמה בלתי רגילה שחותמה ניכר לכן היא מנצחת בחירות אחרי בחירות עד שנת‬
‫‪ 1977‬וכל בחירות היא יכלה לתמרן וחברה למפלגות אחרות מהקצה השמאלי או הימני כאשר שותפתה הקבועה הייתה‬
‫המפדל‪ .‬ניתן אף לציין כי כוחה של מפאי באותה העת היה גדול יותר מאשר מפלגה במערכת דו מפלגתית‪ .‬חשוב לציין כי‬
‫המתנגדים למפאי (חירות מפם והעבודה) הקימו קואליציית פנים בשנת ‪ 1959‬ולבחור יו"ר כנסת שהיה ממפם ולא ממפאי‬
‫אולם בגדול מפאי שלטה בגלל המיקום והגודל שלה לכן היא הכתיבה את מהלכי הפוליטיקה הישראלית ובשלל תחומים‪.‬‬
‫מדוע אין יותר מפלגות דומיננטיות? הפרסונליזציה‪ ,‬אין יותר מפלגות שיש בהן אנשים אלא יש אנשים שיש להם מפלגות‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫השלכות הפרסונליזיצה זה שהיציבות של המפה הפוליטית נמוכה יותר ולכן לא מתקיימת מפלגה דומיננטית שמהווה מערכה‬
‫יציבה‬
‫למפלגה דומיננטית מפאי יש יתרונות‪-‬מודל יציב במסגרתו השלטון הצליח להקים מדינה אולם יש לה גם חסרונות כי היא לא‬ ‫‪-‬‬
‫פנתה לקהלים חדשים ורק עשתה להם קואופיטציה (כמו המזרחים)‪ ,‬היא ביצעה מעשי שחיתות‬
 ‫‪-1981-2001‬מערכת ביפולרית דו קוטבית‪ 2-‬נבחרים ברורים‪ :‬שתי מפלגות גדולות ששוררת דינמיקה תחרותית ביניהן‬ ‫‪.2‬‬
‫ומפלגות לוון (לא מערכת דו מפלגתית כמו בבריטניה)‪ .‬נציג את תמונת המצב של בחירות ‪ 1988‬היה ניצחון לליכוד ולשלושת‬
‫מפלגות הלווין שלו מולדת התחיה וצומת והגוש הדתי ומנגד גוש המערך והמפלגות הערביות‪ .‬מתמונת מצב זו עולה שמערכת‬
‫המפלגות השתנתה ומסתן מבנה מאוד תחרותי בין המפלגות‪ ,‬המבנה היה עד כדי כך תחרותי (תיקו בין הגושים) ולכן הוקמו‬
‫ממשלות אחדות גם ב‪ 1984‬וגם ‪ 1988‬עד שנת ‪ 1990‬שפרס וחיים רמון פירקו את הקואליציה "בתרגיל המסריח"‬
‫מכאן שבישראל בתקופתה הראשונה אם כמעט תחרות (התחרות הייתה בעיקרה על מקום ‪ 2‬ושותפים בצורה זוטרה) לעומת התקופה‬
‫השנייה בה היה ‪:‬מירוץ סוסים" בין המערך לליכוד ומערכת הרבה יותר תחרותית‬
‫‪-2019-2001‬מערכת? מאז ‪ 2001‬האינטראקציה במערכת הופכת דינמית ומשתנה כך שאין מערכת פוליטית קבועה משמע‬ ‫‪.1‬‬
‫מצטיירת מערכת לא מערכתית‪ .‬השחקנים היחידים שנשארו הם ביבי‪-‬השחקן היציב ביותר טיבי‪-‬אך השפעתו לא דומיננטית‪,‬‬
‫ליברמן‪ -‬בעל שרידות גדולה שאף שבר שיאים פוליטיים וגייס ‪ 11‬מנדטים ב‪2009‬‬
‫תמונת מצב של מערכת המפלגות בחירות ‪ :2003‬הליכוד זכה ב‪ 38-‬מנדטים וחוברות אליו מפלגות נוספות והמפלגה העבודה היא‬
‫המפלגה השנייה בגודלה עם ‪ 19‬מנדטים‪ .‬לאור זאת ניתן לומר כי מערכת המפלגות מצטיירת שוב כמערכת מפלגות דומיננטית כאשר‬
‫הליכוד הוא ההמשך של מפאי‬
‫בבחירות ‪ 2006‬ישנה מערכת שנראית מפלגה דומיננטית כאשר גוש הימין ממשיך לשלוט עם ‪ 29‬מנדטים אך הליכוד זכתה רק ב‪12‬‬
‫מנדטים‬
‫בבחירות ‪– 2009‬יש תיקו בין הגושים‪ ,‬מה שמסמל את חזרת המערכת הדו קוטבית‬
‫בבחירות ‪ -20013‬הליכוד נראה כמפלגה דומיננטית‬
‫בבחירות ‪ -2015‬ניסיון לחזור למערכת דו קוטבית (המחנה הציוני מול הליכוד)‬
‫בבחירות ‪( 2019‬אפריל‪ ,‬ספטמבר) ‪ -‬הליכוד מול כחול לבן‪ ,‬בדומה לשנות השמונים נראה כי יש חזרתיות למערכת דו קוטבית כאשר‬
‫הליכוד שאופיו משתנה והופך ממפלגה לאומית ליברלית למפלגה לאומית פופוליסטית וכחול לבן שמחליפה בגדול את המערך‬
‫בבחירות ‪- 2020‬היערכותה מחדש של המערכת הפוליטית‪ :‬המערכת הדו קוטבית מתפרקת אחרי הבחירות לאור ממשלת חילופים של‬
‫גנץ וביבי‪ ,‬ויש עתיד חוברת לחלק מתלם‬
‫בחירות ספטמבר ‪ -2021‬הליכוד נראה כמפלגה דומיננטית אם כי עם ‪ 30‬מנדטים קשה לראות בליכוד כמפלגה דומיננטית‬
‫בחירות ‪-2022‬הבחירות האחרונות מרמזות על חזרה לדו קוטביות‬
‫מכאן שבכל מערכת בחירות יש שינוי ולכן אין מערכת מפלגות מוגדרת שכן מערכת היא ממד קבוע עם כללים ברורים‪ .‬בעבר הייתה‬
‫מערכת עם מפלגה דומיננטית שמנהלת את המשחק הפוליטי‪ ,‬מערכת דו קוטבית של תחרות בין גושית שלעיתים הגושים רצים ביחד‬
‫כדי להרכיב ממשלה‪ ,‬וכעת מערכת לא מערכתית ולא יציבה שלא מתנהלת כמערכת עם שינויים תכופים‬
‫כיצד ניתן להסביר את חוסר היציבות במערכת המפלגתית הנוכחית‬
‫הסבר מוסדי‪-‬הבחירה הישירה הזיקה למערכת המפלגות הישראלית‪ .‬במסגרת ‪ 1996-1999‬האזרחים יכולים לבחור גם מפלגה‬ ‫‪.1‬‬
‫וגם מועמד לראשות ממשלה‪ ,‬צעד שהגביר את החשיבות של הזהות המפלגתית והחליש את המערכת הדו קוטבית‪-‬אם הבוחר‬
‫היה דתי הוא הצביע נגיד לשס במפלגה ולביבי כמועמד לראש הממשלה‪ ,‬באופן דומה אם הבוחר היה ערבי הוא הצביע‬
‫למפלגה ערבית ולא למפלגת העבודה‪ ,‬כך ‪ 2‬המפלגות הגדולות נחלשו‪ .‬לאחר התרסוקת המערכת היא שיקמה את עצמה‪ ,‬אך‬
‫לא באופן מוחלט‬
‫הסברים ארוכי טווח‪ :‬ירידת המפלגות‪-‬המפלגות היו מחזיקות במשך שנים כי הבוחרים היו עקביים בבחירותיהם‪ ,‬אולם‬ ‫‪.2‬‬
‫בראשית שנות האלפיים הנאמנות האזרחית למפלגה נחלשה והבוחרים עוברים בין מפלגות ומשנים את הצבעתם באופן תדיר‬
‫לכן עוצמת המפלגות נחלשה מה שהוביל להיחלשות המערכת הדו קוטבית‬
‫פרסונליזיצה של הפוליטיקה‪-‬הנאמנות המפלגתית נחלשת והנאמנות היא לאנשים שלעיתים נמצאים באותה מפלגה‪ ,‬לעיתים‬ ‫‪.3‬‬
‫הם המפלגה עצמה ולעיתים הם נעים בין מפלגות ‪-‬בנט‬
‫כל אלו תרמו לתמהיל של חוסר יציבות במערכת‪ .‬נציין כי גם בעולם המערכת נעשתה פחות יציבה לאור כניסתן של מפלגות רבות אולם‬
‫עדיין מערכת המפלגות בגרמניה מקיימות אופי מערכתי (לא כמו בישראל)‬
‫כיצד ניתן להסביר את העובדה שהמפלגות לא מייצגות עד הסוף את ציבור הבוחרים? זו שאלה אמפירית שקשה לבדוק אותה‪ ,‬וייתכן‬
‫ותופעה זו הייתה קיימת גם בשנות השישים‪ .‬ניתן להסביר את חוסר ייצוג המפלגות את האזרחים לאור היחלשות המפלגות כמסגרת‬
‫שיוצרת נאמנות ותמיכה‬
‫פוליטיקה ישראלית שיעור ‪-8‬שיטת הבחירות בישראל במבט השוואתי‬
‫ישנן שיטות בחירה רבות בעולם ושלל דרכים להגדיר שיטות בחירות‪ .‬אין אף שיטת בחירות שזהה לשיטה אחרת שיטות הבחירות‬
‫נבדלת מבחינת אחוז החסימה‪ ,‬גודל מחוזות הבחירות‪ ,‬מתודות חלוקת העודפים מכאן שאף שיטה היא לא זהה לחלוטין לשיטה אחרת‬
‫אך עדיין במחקר האקדמי ממפים את שיטות הבחירה השונות למשפחות‪.‬‬
‫שיטת בחירות הינה הדרך בה ממירים את העדפות הבוחרים למשרות נבחרות‪ .‬כאשר כל שיטה מתרגמת את העדפות הבוחרים בצורה‬
‫שונה (גם אם יינתנו אותן העדפות בוחרים)‪ .‬בישראל למשל ‪ 30%‬תמיכה מהווה ‪ 30%‬מושבים בפרלמנט בעוד בשיטות בחירה אחרות‬
‫‪ 30%‬העדפות הבוחרים מומרים מעל ל‪ 50%‬בפרלמנט או לחלופין רק ל‪ .3%‬מאחר ושיטות שונות מתרגמות באופן שונה את העדפות‬
‫הבוחרים‪ ,‬השיטות משפיעות על אופן ההצבעה של הבוחרים ועל התנהגות הפוליטיקאים‬
 ‫בשיטות שונות‪:‬‬
‫דרכי הצבעה שונות –פתקים שונים מבקשים מהבוחרים להביע העדפות בצורה שונה לדוגמא בישראל בוחרים רק מפלגה‪,‬‬ ‫א‪.‬‬
‫לעומת מדינות אחרות בהן בוחרים לא רק מפלגה אלא גם בוחרים את המועמדים העדיפים מתוך המפלגה‪ ,‬לדרג את‬
‫המועמדים שעומדים לבחירה וכודמה‬
‫דרכי ספירת קולות שונים‬ ‫ב‪.‬‬
‫כל אלו מובילים לתוצאות שונות‬
‫מכאן ששיטת בחירות היא אלמנט מאוד חשוב בדמוקרטיה מאחר ואם בדמוקרטיה היא אלמנט של שלטון הציבור‪ ,‬אז שואלים את‬
‫הציבור על העדפותיו ומתרגמים זאת בשיטות שונות‬
‫לפי פרדוקס ארו ‪-‬אין שיטת בחירה מובהקת אידיאלית מוחלטת וצודקת לתרגום קולות של בוחרים למושבים‪ ,‬בכל שיטת בחירות‬
‫קיימות פגמים‪ .‬המדען בחן את הנושא ומצא שאין שיטת בחירות אידיאלית מושלמת לתרגום העדפות הבוחרים למשרות ציבוריות‪.‬‬
‫לצד זה ייתכן וישנה שיטת בחירות אופטימלית שמקיימת יותר תנאים ונרית יותר הוגנת‬
‫שלושת התכונות העיקריות של שיטת הבחירות בישראל‬

‫יחסית –אלמנט זה מצויין ב‪ 1958-‬בחוק יסוד הכנסת‪ .‬זהו הסעיף היחיד ששוריין כחוק יסוד הכנסת מפני שינוי ברב פשוט‬ ‫‪-‬‬
‫מאחר ובן גוריון ניסה לשנות את שיטת הבחירות בישראל ושאף לכינון שיטה בריטית רובית חד נציגית‪ .‬הפוליטיקאים‬
‫והמפלגות שהתנגדו לרפורמה של בן גוריון‪ ,‬הצליחו לשריין את אי שינוי שיטת הבחירות בישראל ליחסית –כאלמנט חוקתי‬
‫עליון‪.‬‬
‫ארצית –ככל הנראה היבט זה מציין שהבחירות צריכות להתפרס בכל הארץ‪ .‬עולה השאלה האם שיטת בחירות ארצית‬ ‫‪-‬‬
‫הכוונה לכך שלא ניתן לבצע חלוקה למחוזות בחירה בארץ או לא‪-‬שאלה זו מופנת לבית המשפט שחלוק בדעתו בסוגיה לגבי‬
‫שלל הפרשנויות כלומר האם לא ניתן לחלק למחוזות או להתייחס לישראל כמחוז בחירה ארצי אחד‬
‫רשימתית –סגורה –אלמנט לא משוריין נגד רב פשוט במסגרתו הבוחרים מצביעים לרשימת מועמדים מוכנה מראש‬ ‫‪-‬‬
‫יחסיות משמעה שישנה הלימה בין אחוז הקולות לבין אחוז המשובים כך במסגרת היחסיות מפלגה שקיבלה ‪ 30%‬מהקולות תקבל‬
‫‪ 30%‬מהמושבים בכנסת‪ .‬אין אף שיטה מדויקת שכן כדי לספק תוצאות מדויקות של ייצוג בין אחוז הקולות לאחוז המושבים גודל‬
‫הפרלמנט צריך להיות כגודל האוכלוסייה (מצב לא ריאלי)‪ ,‬לכן תמיד יש אי דיוקים וסטיות היות ולא ניתן לצמצם הצבעה של‬
‫אוכלוסייה גדולה כל כך באופו מדויק לפרלמנט מצומצם‪ .‬השיעור של הסטייה מסמל את מידת היחסיות של שיטת הבחירות‪ :‬הסטייה‬
‫הרדיקלית בישראל מגיעה ל‪ 8-9‬אחוזים אולם בבריטניה בה שיטת הבחירות איננה יחסית הסטייה הנורמלית היא ‪30%‬‬
‫כללי דיברגה‪-‬מדען מדינה צרפתי משנות החמישים קבע מספר כללים חשובים לגי שיטות בחירות‬

‫שיטת בחירות רובית תעודד לחץ ליצירת מערכת דו מפלגתית –שהמפלגה הגדולה זוכה בקולות ויתר המפלגות לא זוכות‬ ‫‪-‬‬
‫בכלום קרי בחירות רוביות שנעשות באיזורם חד נציגיים אזי קיים לחץ להצביע למפלגות הגדולות‪ .‬כלומר האזרח ישאף‬
‫להצביע למפלגה גדולה ולא קטנה כדי להשפיע על הפוליטיקה לנוכח שיטת הבחירות הרובנית בריטניה‪ .‬השפעת השיטה‬
‫הרובית על הבוחרים‪-‬הצבעה אסטרטגית‪ :‬אם בוחר בבריטניה גר במחוז בחירה בתחרות בין הלייבור לשמרנים הוא לא יצביע‬
‫למפלגה קטנה כמו המפלגה הירוקה אלא יצביע למפלגת הלייבור כדי למנוע את עלייתם של השמרנים מכאן שההצבעה‬
‫נעשית בצורה אסטרטגית בה הבוחר לא מצביע לעדיפות הראשונה שלו שיכולה להיות מפלגה קטנה (המפלגה הירוקה) אלא‬
‫מצביע לעדיפות השנייה שלו שהיא לרב מפלגה גדולה במטרה למנוע את עליית המפלגה הגדולה האחרת‪ .‬בנוסף שיטת‬
‫הבחירות הרובית גורמת לניסיונות הצטרפות של פוליטיקאים למפלגות הגדולות לדוגמא הפוליטיקאים ישאפו להתחבר‬
‫למפלגת הלייבור בבריטניה ולא למפלגה הירוקה שרב הסיכויים שלא תגיע לפרלמנט‬
‫בשיטת בחירות יחסית צפויה להיווצר מערכת רב מפלגתית‪ -‬לעומת השיטה הרובית‪ ,‬בשיטה היחסית יותר מפלגות יכולות‬ ‫‪-‬‬
‫להתמודד ואנשים יכולים להרשות לעצמם להצביע למגוון רחב יותר של מפלגות (גם המפלגות הקטנות ולא רק הגדולות)‬
‫מאחר ובשיטה היחסית גם למפלגות קטנות יש סיכוי להיבחר לפרלמנט‬
‫השפעת שיטת הבחירות‬

‫מכנית‪-‬המכניזם קשור לתהליך תרגום ההעדפות הבוחרים (שמתבטאות מספר הקולות שקבלה כל מפלגה) למושבים‬ ‫‪-‬‬
‫בפרלמנט‪ .‬המכניזם הוא אלמנט כללי שמבוצע בכל מדינה דמוקרטית בצורה שונה (הכוונה לחלוקת עודפי הקולות‪ ,‬ספירת‬
‫הקולות כשלעצמה בוועדת הבחירות)‪ .‬מאחר והמכניזם הינו אלמנט שמוגדר מראש‪ ,‬השחקנים‪ ,‬הבוחרים והמפלגות‬
‫(הפוליטיקאים) מתווים את התנהגותם בהתאם‪ .‬הם יודעים מהי ההשפעה המכנית ולכן משנים את התנהגותם בהתאם‪.‬‬
‫פוליטיקאים ואזרחים במדינה עם שיטת בחירות יחסית יתפרסו על יותר מפלגות ופוליטיקאים ואזרחים במדינה עם שיטת‬
‫בחירות רובית יצמצמו את ההיקף ויתפרסו על פחות מפלגות‬
‫אפקט התנהגותי פסיכולוגי‪-‬מתייחס לתקופת בחירות לפני הבחירות ואחרי הבחירות ‪-‬ישנו תהליך של למידה בין תקופת‬ ‫‪-‬‬
‫בחירות לתקופת בחירות בה הבוחרים לומדים לאיזה פוליטיקאי להצביע ולאיזה לא והפוליטיקאים לומדים כיצד עליהם‬
‫להתנהג בזירה לדוגמא בישראל היא ‪ 4‬מערכות בחירות רצופות מ‪ 2019‬במסגרתן מספר הקולות למפלגות שלא עברו את אחוז‬
‫החסימה בכל אחת מ‪ 4-‬הבחירות הרצופות כי הבוחרים למדו למי להצביע ולמי לא (בחרו במפלגות יותר משמעותיות כדי לא‬
‫לבזבז קולות) וגם הפוליטיקאים למדו שהם צריכים לחבור בבריתות למפלגות אחרות כדי לעבור את אחוז החסימה‪ .‬תהליך‬
‫הלמידה הוא משמעותי יותר ככל שהבחירות צמודות זו לזו‬
‫ישנן הוכחות אמפיריות לכללי דיברזה‪-‬גרפים שמציגים ככל שהיחסיות גדלה כך מספר המפלגות האפקטיביות גדל וככל שהיחסיות‬
‫קטנה כך מספר המפלגות האפקטיביות קטן וככל שהשיטה היא פחות יחסית כך יש פחות מפלגות מכאן שיש קשר מובהק בין מספר‬
‫המפלגות למידת היחסיות‬
 ‫מספר המפלגות האפקטיבי מדגים את התפלגות הקולות במערכת פוליטית מבוזרת או ריכוזית כלומר הוא מציג את מידת פיזור‬
‫העוצמה ביחס למספר המפלגות וזאת לצד הקשר בין מספר המפלגות האפקיטיבי ליחסיות‬
‫מה שנובע מהאפקט המכני ומכללי דיברזה –ככל שהבחירות יותר יחסיות מספר המפלגות האפקטיביות גבוה יותר זאת מאחר‬
‫והאפקט המכני מציג את התרגום המדויק של הקולות למושבים והפוליטיקיאם והבוחרים מזהים אותו מתנהגים בהתאם‬
‫הצבעה כנה מול אסטרטגית –ככל ששיטת הבחירות יותר יחסית כך ההצבעה היא כנה יורת הבוחר יכול להרשות לעצמו להצביע‬
‫למפלגה שהיא העדיפות הראשונה שלו לעומת זאת ככל ששיטת הבחירות רובית כך זה מצמצם את אפשרויות ההצבעה של‬
‫הבוחרים למפלגות הקטנות ובכך ומאלצים את הבוחרים לעשות שיקולים אסטרטגיים בהצבעה שלהם כך שהצבעתם נוטה להיות‬
‫יותר אסטרטגית‪ .‬בישראל השיקולים האסטרטגיים בהצבעת הבוחרים הן האם מפלגה תעבור את אחוז החסימה‪ ,‬בארה"ב יש‬
‫הרבה יותר הצבעה אסטרטגית לעומת ישראל בגלל שבארה"ב השיטה הרבה יותר רובית‬

‫בכל שיטות הבחירה יש נטייה קטנה לטובת המפלגות הגדולות‬ ‫‪-‬‬

‫בבחירות ‪ 2015 ,2013‬יש יחסיות גבוהה‪-‬הלימה די גבוהה בין אחוז הקולות למפלגות לבין אחוז המושבים שהמפלגות זוכות‬ ‫‪-‬‬
‫בישראל אין כמעט סטייה והיא בין המקומות הנמוכים ביותר בסטייה מאחר והשיטה בישראל היא יחסית‬ ‫‪-‬‬
‫השיטה היחסית משקפת את חלוקת ההעדפות של הציבור והציבור מבין‬ ‫‪-‬‬
‫לעומת זאת תוצאות בחירות ‪ 2005‬מעלות שערורייה‪ :‬בשנת ‪ 2005‬ראש ממשלת בריטניה היה טוני גלר ממפלגת הלייבור‪ ,‬ב‪2005‬‬
‫הלייבור נמצא בירידה הוא זוכה ב‪ % 35‬מהקולות בכל בריטניה אך זוכה ב‪ 55.2%‬מהמושבים משמע יש ייצוג יתר של ‪ 20%‬של מפלגות‬
‫הלייבור במושבים בפרלמנט‪ .‬השמרנים זוכים ב‪ 3%‬פחות מהקולות של הלייבור אך מקבלים רק ‪ 30%‬כך שיש להם תת ייצוג בפרלמנט‬
‫וכך גם מבחינת הדמוקרטים‪ .‬מדוע מצב זה קורה? משום ששיטת הבחירות באנגליה היא רובית ולא יחסית אין בה שיקוף של‬
‫התפלגות הקולות בכלל האוכלוסייה אלא ההרכב של הפרלמנט נקבע בכל מחוז ומחוז מכאן שכנראה בממוצע מפלגת הלייבור עם ‪35‬‬
‫אחוזים נצחה וזכהתה בהרבה יותר מחוזות‪-‬הפרש קטן מבחינת הניצחון של הלייבור לשמרנים ברמה הארצית מתורגם להפרש עצום‬
‫בייצוג בפרלמנט מכאן שבמצב זה יש היעדר יחסיות אדיר‪ .‬יחד עם זאת נציין ששיטה רובית אין כוונה להיות יחסית‬
‫בישראל בקום המדינה היו ‪ 3‬אנשים חשובים שתמכו בשיטת בחירות רובית וויצמן בן גוריון וזבוטינסקי אולם בסוף כידוע שיטת‬
‫הבחירות שאומצה בישראל היא שיטת בחירות יחסית אם כי נעשתה פגיעה קלה ביחסיות לנוכח העלאת אחוז החסימה‬
‫היסטורית העלאת אחוז החסימה‪-‬בבחירות הראשונות בישראל אחוז החסימה נקבע כגודל של מושב ‪ 0.82‬בבחירות ‪ 1951‬אחוז‬
‫החסימה עלה מ‪ 0.82%‬לאחוז במסגרת ניסיון לשנות את שיטת הבחירות‪ .‬לאחר מכן ב‪ 1992‬העלו שוב את אחוז החסמיה ל‪ . 1.5‬מפלגת‬
‫הימין הקלאסית דוחפת להעלאת אחוז החסימה כי רצתה לבלום את המפלגה ערבית‪ .‬העלאת אחוז החסימה הובילה להעברת הסכמי‬
‫אוסלו גם ב‪ 2004‬העלו את אחוז החסימה וב‪ 2013-‬כדי לבלום מפלגות ערביות אולם נראה שהמפלגות הערביות מתגברות על הקושי‬
‫שכן הן חוברות יחד‪ ,‬זאת לעומת מפלגות הימין שסובלות ממצב העלאת אחוז החסימה‪ .‬ההיסטוריה של אחוז החסימה מבטאת שהוא‬
‫בעל תכונה שרירותית ואובייקיטבי לדעת המרצה אחוז החסימה הוא הוגן ומתווה את כללי המשחק ומי שרוצה לנצח בבחירות צריך‬
‫להיערך בהתאם לאחוז החסימה הוא אלמנט ניטרלי שלא נגד אחת הקבוצות‪ .‬מבחינת גודל הפרלמנט בימינו‪ ,‬המרצה טוען שהוא הוגן‬
‫מאחר ולא ניתן לייצג את כלל האוכלוסייה ולכן חייב אחוז חסימה‪ .‬גם במבט השוואתי אחוז החסימה נע עד ‪ % 5‬בערך כך שאחוז‬
‫החסימה בישראל הוא הוגן‪ .‬בישראל הוא‪ % 3.25‬שנקבע כתוצאה של פשרה בין ציפי לבני לליברמן‬

‫אם אחוז החסימה בישראל הינו יותר גדול מגודל מיעוט מסוים משמע שאחוז החסימה מכוון כנגד מיעוט מסוים‬ ‫‪-‬‬
‫כמו כן בכל מקרה לא צריך להעלות את אחוז החסימה מעל ל‪ 5%‬כי זה עלול לפגוע‪ ..‬להוסיף‬ ‫‪-‬‬
‫שיטות יחסיות מטרתן הפיכה של הפוליטיקה ללאומית יותר‬ ‫‪-‬‬
‫היום רוב המדינות בעולם הדמוקרטי משתמשות בשיטות בחירות יחסיות כאלה ואחרות אולם בריטניה שואפת לשמר ברמה‬ ‫‪-‬‬
‫לאומית את שיטת הבחירה הרובית זאת לעומת צפון אירלנד בה השיטה נחשבת כיחסית יותר‬
‫ההבחנה המרכזית בין שיטות בחירות אינה רק יחסי מול רובי או ליתר דיוק מידת היחסיות אלא גם מידת הממד האישי בשיטות‬
‫הבחירה‬
‫מרכיבים להבעת הממד האישי בשיטות הבחירה‬

‫פתק ההצבעה –פתק ההצבעה מבקש מהבוחרים להביע העדפות שונות‪ ,‬בין מפלגות‪ ,‬מועמדים במפלגה‪ -‬האם נותנים לבחור‬ ‫‪-‬‬
‫אנשים פוליטיקאים ולא מפלגות‬
‫גודל מחוז‪-‬ככל שהמחוז גדול יותר שיטת הבחירה מפלגתית אולם ככל שהמחוז קטן יותר כך הוא נוטה יותר לכיוון מחוז חד‬ ‫‪-‬‬
‫נציגי ולכן שיטת הבחירות תהה יותר אישית‪-‬כי במחוז חד נציגי יור קל לזהות את הנציגים בכנסת‬
‫ספירת הקולות‪-‬עד כמה הבוחרים משפיעים על הרכב הפרלמנט מבחינת שיטת ספירת הקולות‬ ‫‪-‬‬
‫השיטה הישראלית היא השיטה המפלגתית ביותר שיכולה להיות זה מהווה אבסורד כי מידת הפרסונליזציה בישראל היא מאוד גדלה‪.‬‬
‫הפוליטיקה בישראל היא מאוד אישית אולם מבחינת שיטת הבחירות בישראל היא מאוד מפלגתית היות והבוחרים מצביעים לפי פתק‬
‫הצבעה שרשימת המועמדים בה הוכנה מראש כך שאין לבוחרים דרך להשפיע על הרכב האישי של הכנסת‬
‫במכון הישראלי לדמוקרטיה ניסו להפוך את שיטת הבחירות אישית יותר כאשר הבוחרים יוכלו להצביע לפי הרשימה הקבועה של‬
‫המועמדים (כפי שיש היום) או לדרג מספר מועמדים כאשר המועמדים שידורגו במקומות הגבוהים יזכו בקולות בסדר גודל השווה‬
‫לחצי מנדט הם יוקפצו במקומם ברשימה‪ .‬שיטה זו של המכון הישראלי לדמוקרטיה כונתה שיטת בחירות רשימתית חצי פתוחה‬
‫מאחר והבוחרים לא חייבים לבחור מספר מועמדים אך יש להם את היכולת לעשות זאת‪.‬‬
‫יש מדינות עם שיטות בחירה סגורות כמו ישראל בה בוחרים רק מפלגה כמו ישראל ופורטוגל אולם בספרד פתק ההצבעה אמנם סגור‬
‫אך לצד זה כולל את כל החברים במפלגות –הפולטיקאים מתנגדים לכך כי הם רוצים לטשטש היעדר ייצוג נשים לדוגמא מהקהל‪.‬‬
 ‫ישנם מחקרים שמצאו שכאשר הפתק הוא בעל ממד אישי יותר‪ ,‬זה מעלה את אחוז ההצבעה בבחירות‬ ‫‪-‬‬
‫פתק הצבעה פתוח למחצה‪-‬הבוחרים יכולים לסמן ‪ 3‬מועמדים–כפי שנראה בשוודיה‬
‫בבלגיה מצביעים גם למפלגה וגם למועמדים בתוך המפלגה‪-‬אפשר לאשר את הסדר של המועמדים כפי שנקבע מראש או לסמן ‪3‬‬
‫מועמדים מועדפים‬
‫שיטת ההצבעה האישית יכולה ליצור תחרות פוליטית בין המפלגות המתמודדות וגם בין המתמודדים בתוך המפלגות אולם בסך הכל‬
‫האלמנט האישי והמפלגתי משתלבים זה עם זה‪ -‬התחרות הפנים מפלגתית קיימות אולם היא לא גורמת לכך שאנשים יצביעו למפלגות‬
‫אחרות‬
‫שיטות רשימתיות פתוחות‪-‬פילנד‪ ,‬הולנד –הבוחרים מצביעים גם לרשימה וגם למספר אחד של מועמד מתוכה כאשר אופן ספירת‬
‫הקולות הוא תחילה לספור את הקולות למפלגה ומתוך המפלגות המנצחות עולים המועמדים שלהן שזכו במספר הקולות הגבוה‬
‫ביותר מצד האזרחים‪ .‬שיטה זו לכאורה נותנת לאנשים יכולת השפעה אך לרב האנשים לא מנצלים זאת ומצביעים למועמדים‬
‫הראשונים בכל מפלגה‬
‫שיטות אישיות‪ :‬אירלנד לוקסמבורג –באירלנד הבוחרים מדרגים את כל המועמדים לפי העדפות הבוחר ובלוקסמבורג הבוחרים אף‬
‫יכולים לכתוב העדפות של מועמדים ממפלגות שונות – כל בוחר בונה רשימת העדפות ממועמדים ממפלגות שונות‬

‫העדפה אישית בפתק מגדילה את ההשתתפות הבחירות‬ ‫‪-‬‬

‫ניתן לעשות שיטות בחירות אישיות ברמה ארצית למרות שיותר הגיוני לעשות שיטת בחירות אישית במחוזות כי המחוזות‬ ‫‪-‬‬
‫הם קטנים‪ ,‬היבט שיוצר דינמיקה יותר אישית בין הבוחר לנבחר‪ .‬יחד עם זאת חשוב לציין ששיטת בחירות במחוזות היא גם‬
‫מאוד מפלגתית במובנים שונים למשל הבוחר יכול לבחור רק מפלגה אחת שמורכבת מרשימה קבועה ואין אפשרות בחירה‬
‫בין מועמדים‬
‫שיטת בחירות יחסית עם רשימות פתוחות מספקת בחירה אישית יותר רחבה מאשר מחוז חד נציגי מכאן שיש שני ממדים‬ ‫‪-‬‬
‫נפרדים לסיווג שיטות בחירות האחד‪-‬רובי יחסי והשני אישי מול מפלגתי שאין חפיפה ביניהם‪ .‬כך שיכולה להיות שיטה‬
‫יחסית אך מאוד אישית כמו בשוויץ‪ ,‬אירלנד לוקסמברג‬
‫בשיטה הרובית יש אלמנט אישי אך הוא לא מאוד חזק כי אין תחרות בין המועמדים בתוך המפלגה‬ ‫‪-‬‬
‫איזורים חד נציגים‪-‬דירוג מול בחירה מפלגתית אישית –בבריטניה שמהווה אזור חד נציגי אחד הבוחרים מצביעים רק למפלגה אחת‬
‫ומועמד אחד (בדומה לישראל) או שניתן יהיה לדרג את המועמדים כפי שנעשה באוסטרליה במסגרת הדירוג השיטה כוללת אלמנט‬
‫אישי כי היא מאפשרת לבוחרים להביע העדפות למספר מועמדים‬
‫שיטה מעורבת גם וגם –גרמניה‪-‬משלבת אלמנטים יחסיים‪ ,‬רוביים‪ ,‬אישיים ומפלגתיים בהצבעה‪ .‬גרמניה מחולקת ל‪ 611‬מחוזות חד‬
‫נציגים בהם ההצבעה היא אישית ורובית ובמקביל ההצבעה נעשית למפלגה ברשימה סגורה של מועמדים‬
‫ספירת הקולות –יש חשיבות לדרך ספירת הקולות‪-‬כיצד מתרגמים את העדפות הבוחרים לידי מושבים בפלרמנט‬

‫רשמיתית סגורה וגם רובית חד נציגית‪-‬אין השפעה‬ ‫‪-‬‬

‫רשימתית חצי פתוחה‪-‬השפעה ישירה מועטה‪ ,‬השפעה עקיפה‬ ‫‪-‬‬
‫מעורבת‪ ,‬אפשר לפצל‬ ‫‪-‬‬
‫רשימתית פתוחה‪-‬השפעה גבוהה כשאין רשימה מדורגת (הולנד לעומת פינלנד)‬ ‫‪-‬‬
‫אישית ופנשאז‪ ,‬השפעה מקסימלית אל מעבר לגבולות המפלגה‬ ‫‪-‬‬
‫ישראל נמצאת בקצה בעקב היותה שיטה מאוד מפלגתית וארצית‪-‬מדינה שלמה שמהווה מחוז בחירה היא מקרה נדיר במבט‬
‫השוואתי‪ .‬גם ברוסיה ובסלובקיה\סלובניה יש מחוז בחירה אחד ארצי‬
‫ברב מדינות העולם יש שיטות בחירה יש מחוזות בחירה שכן הפוליטיקה הדמוקרטית צמחה מלמטה‪-‬מהמחוזות לדוגמא פינלנד שיש‬
‫בה הרבה מחוזות בחירה (ככל שמחוזות הבחירה גדולים יותר בצפון כך יש שם פחות אנשים כי יותר קר)‪ ,‬גרמניה עם ‪ 16‬מחוזות‬
‫בחירה‪ ,‬לוקסמברג ‪ 4‬מחוזות בחירה קטנים‪ ,‬איסלנד עם ‪ 7‬מחוזות בחירה‬
‫הגודל של ישראל בשטח לא מסביר מדוע לא קיימים מחוזות בחירה בישראל‪ .‬בשנותיה הראשונות של ישראל להקמתה נעשו ניסיונות‬
‫אימוץ שיטת בחירות עם אלמנטים של מחוזות בחירה אולם מפאת המלחמות ניידו אנשים באופן תדיר ולכן היה מורכב לשייך אנשים‬
‫למחוזות בחירה כך שדחו את שיטת המחוזות לאחרי המלחמה‪ .‬כמו כן קיימת הטענה שבגלל שרב הבעיות בישראל הן לאומיות ניתן‬
‫לפתור אותן ביעילות יותר ברמה הארצית בהינתן מחוז בחירה אחד לדעת המרצה נימוק זה לא תקף מאחר וניתן לפתור את הבעיות‬
‫הלאומיות ביעילות יתר ברמה המקומית בכל הנוגע לסוגיות דת ומדינה‪ ,‬בבעיות ביטחון שכן יש בעיות בטחוניות שונות באיזורים‬
‫שונים שבן לדעת המרצה רוב הבעיות הביטחוניות הפכו להיות נקודתיות ויש מצב א סימטרי בבעיות ביטחוניות‪ ,‬כלכליות (בין מרכז‬
‫לפריפריה) ולאומיות נוספות‬

‫פינלנד ספרד ואירלנד הן מדינות יחסיות‬ ‫‪-‬‬

‫הספר של ניר נותן סקירה של מדינות העולם נראה כי ברב הדמוקרטיות העתיקות וגם בכללי יש מחוזות בחירה השונים‬ ‫‪-‬‬
‫בגודלם זאת נגזר מגודל המחוז‬
‫לסיכום ישראל היא יחסית ארצית ורשימתית סגורה ללא יכולת להשפיע על הרכב הפרלמנט (שיטה מפלגתית)‬

‫יחסיות זה אלמנט שמשותף לישראל ולכלל הדמוקרטיות הותיקות‬ ‫‪-‬‬

‫הארציות של השיטה בישראל יוצאת דופן ולדעת המרצה לא נכונה כי מחוז הבחירה גדול מדי‬ ‫‪-‬‬
 ‫השיטה היא רשימתית סגורה אך רצוי להחיל שיטה רשימתית פתוחה או לפחות חצי פתוחה‬ ‫‪-‬‬
‫לסיכום נוסף‬

‫שיטת בחירה הא הדרך בה ממירים העדפות של בוחרים למשרות נבחרות)‬ ‫‪-‬‬

‫שיטות בחירה שונות ממירות העדפות של בוחרים בדרל שונה (רובי או יחסי) וברמות שוונות (ארצית או מחוזות גדולים או‬ ‫‪-‬‬
‫קטני)‬
‫שיטות שנות מאפשרות לבוחרים להביע סוגים שונים של העדפו (מפלגתית ו\או אישית‬ ‫‪-‬‬
‫אם כן שיטות שונות מפיקות תוצאות שונות‬ ‫‪-‬‬
‫בגלל שהבוחרים והפוליטיקאים יודעים מהו האלמנט המכני זה משפיע על דרך ההצבעה שלהם ודרך ההתארגנות‬ ‫‪-‬‬
‫שלהם‪-‬הצבעה כנה או אסטרטגית‬
‫האם יש שיטת בחירות עדיפה? בראי מדעי מדינה השיטה העדיפה היא המעורבת הגרמנית שמערבת אלמנטים הצבעה אישית‬ ‫‪-‬‬
‫מפלגתית רובית ויחסית‪ ,‬לאחריה השיטה האירית הצבעה אישית יחסית ובמקום השלישי שיטת בחירות רשימתית פתוחה‪.‬‬
‫שיטת הבחירות בישראל הגיעה למקום החמישי‬

‫להוסיף שיעור פרסונליזציה‬

‫פוליטיקה ישראלית שיעור ‪ 9‬התנהגות בוחרים בישראל במבט השוואתי‬

‫חקר של התנהגות בוחרים מתייחס לשני נושאים עיקריים‪ :‬מידת ההשתתפות בבחירות‪ ,‬וההצבעה עצמה‪-‬במי הבוחרים בוחרים‪.‬‬
‫כמו כן יש שתי דרכים ראשיות לנתח התנהגות בוחרים ולנתח את מידת השתתפותם והצבעתם‪.‬‬
‫מחקר אקולוגי‪-‬מנסים להפיק תובנות מתוצאות האמת אך שיטה זו לוקה בחסר מאחר וההצבעה היא חשאית ניתן לפענח‬ ‫‪.1‬‬
‫דפוסי הצבעה של מגזרים מבחינה טריטוריאליים‪-‬עיירות פיתוח לעומת התנחלויות לעומת תל אביב לעומת ירושלים‪,‬‬
‫ערבים‪-‬מערים ערביות‪ ,‬חרדים‪-‬מערים חרדיות‪ ,‬עולים‪,‬ערבים נוצרים‪ .‬יחד עם זאת לא ניתן לפענח שונות מגדרית בהצבעה‬
‫דרך מחקר אקולוגי‬
‫מחקר לפי סקרים‪-‬מאפשר לבדוק את דפוסי ההצבעה ברמת הפרט ולהבין כיצד אנשים מצביעים ביחס לעמדות\תפיסות‪,‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הצבעה לפי מגדר‪ ,‬אולם סקרים הם בעייתיםכי עליהם להישען על מדגם מייצג של האוכלוסייה כדי שאחוזי הסטייה יהיו‬
‫נמוכים וכן שלעיתים אנשים לא עוקבים אחר הדעות שהציגו במילוי הסקר או מסיבה שהם לא זוכרים\משקרים\מתקנים\‬
‫משנים את עמדם‪ ,‬כך שיש פער לעיתים בין הסקר לתוצאות האמת‪.‬‬
‫שני מכשירים אלו מאפשרים לפענח את השאלה מדוע אנשים טורחים להגיע לקלפיות ולהשתתף בהצבעה ואם הם הגיעו‪ ,‬להבין כיצד‬
‫הם הצביעו‬
‫גורמים המשפיעים על מידת ההשתתפות בבחירות‬
‫נגישות (קלות ההצבעה)‪-‬בישראל מאוד קל להבציע האנשים לא צריכים להרישם לפני הבחירות וכולם מצוותים ישירות‬ ‫‪.1‬‬
‫בקלפי‪ .‬כמו כן בעשורים האחרונים הנגישות עולה מהבחינה שאדם שמצהיר שהוא לא מרגיש טוב יכול להצביע יכול להצביע‬
‫בקלפי אחר אולם יש גם בעיות נגישות בישראל לדוגמא אם האדם נמצא בחול בזמן הבחירות הוא לא יכול להצביע (למעט‬
‫עובדים במשרד החוץ ובמוסדות הציוניים) זאת בניגוד לנעשה במדינות העולם‪ .‬לכן אם האדם נמצא בארץ מידת הנגישות‬
‫להשתתפות גבוהה ואם לא‪ ,‬מידת הנגישות בינונית‬
‫שיטות הבחירות (משפיעה על השתתפות)–שיטת הבחירות היחסית מושכת בוחרים היות ובמסגרת היחסיות ישנו סיכוי גבוה‬ ‫‪.2‬‬
‫יותר שהכל ישפיע על הרכב הפרלמנט‬
‫תכיפות הבחירות –אם יש המון בחירות‪ ,‬השתתפות הבוחרים מצמטצמת‪ .‬כך ניתן להסביר את אחוזי ההשתתפות הנמוכים‬ ‫‪.3‬‬
‫בבחירות הכלליות בשוויץ ובארהב אולם בישראל שיעורי ההצבעה סבירים למרות תכיפות הבחירות‬
‫קבוצות באוכלוסייה (מהגרים‪ ,‬צעירים‪ ,‬מיעוטים‪ ,‬מעמד נמוך)‪-‬יש הבדלים בדפוסי ההצבעה בין קבוצות באוכלוסייה‪:‬‬ ‫‪.4‬‬
‫מבוגרים מצביעים יותר מצעירים‪ ,‬מהגרים מצביעים פחות מילידים‪ ,‬מיעוטים מצביעים פחות מקבוצות הרב‪ ,‬המעמד הגבוה‬
‫והמשכיל מצביע יותר מהמעד הנמוך והפחות משכיל‪ ,‬ככל שהאשכול בערים יותר גבוה כך מצביעים יותר למעט החרדים‬
‫שמצביעים גם באשכול הנמוך‬
‫תחרותיות‪-‬בחירות שהתחרות בהן צמודה יעלו את אחוז ההשתתפות לעומת בחירות שהתוצאה ברורה מראש ‪-‬בישראל‬ ‫‪.5‬‬
‫התחרות הפוליטית לא נגמרת ולכן האזרחים משתתפים בהצבעה‬
‫נציין כי ישנם גורמים נוספים שמשפיעים על אחוז ההשתתפות לדוגמא חובת ההצבעה וסנקציות על מי שלא מצביע תעלה את‬ ‫‪.6‬‬
‫רמה ההצבעה כפי שנראה בבלגיה אוסטרליה‬
‫הטענה הרווחת היא שאחוז ההשתתפות של אזרחי בישראל בבחירות הוא גבוה אולם במבט השוואתי לא נראה כך ישראל נמצאת‬
‫באמצע למטה ומעליה יש את מדינות סקנדינביה לכן במבט השוואתי עולה כי אחוזי ההצבעה בישראל לא כאלה גבוהים מדמוקרטיות‬
‫ותיקות (אולם עדיין יותר גבוהים מארהב משוויץ ומקנדה)‬
‫שיעורי ההצבעה בבחירות לכנסת לאורך שנים‪-‬בבחירות הראשונות שיעורי ההצבעה היו גובהים לאחר מכן ירידה בשנת ‪ 1951‬מאחר‬
‫והאנשים חיו במעברות וזה הקשה על מערך ההצבעה למרות שהייתה מוביליזציה יחסית גבוהה באותה העת‪ .‬לאחר מכן בשנת ‪1999‬‬
‫ישנה יציבות בשיעורי ההצבעה של ‪ 82%‬בשיעורי ההצבעה‪ .‬בהמשך אנו עדים להתרסקות משמעותית באחוזי ההצבעה בראשית שנות‬
‫ה‪ 200‬עם בחירות ‪ 2003‬ו‪ 2006‬אלו היו בחירות מאוד לא תחרותיות (היה ברור שהליכוד וקדימה ינצחו‪ ,‬וכן הירידה הושפעה גם‬
‫מהאינתיפאדה השנייה ההתנתקות וכדומה) לאחר מכן חלה התאוששות ובהמשך מ‪ 2015‬כיותר תחרותיות כך שיש חזרה מסוימת‬
‫לאחוזי הצבעה קצת יותר גבוהים סביב ‪ .70%‬ניתן להסביר את התנודות באחוזי ההצבעה על סמך בחינת דפוסי ההצבעה של האזרחים‬
 ‫הערבים‪ .‬בשנים הראשונות הם הצביעו המון בזמן הממשל הצבאי עד ‪ ,1966‬הקימו להם מוביליזציה לקלפי והערבים אף הצביעו בעד‬
‫השלטון הצבאי (אחוזי ההצבעה היו דומים לאלו של האוכלוסייה היהודית)‪ .‬בשנות ה‪ 70-80‬שיעורי ההצבעה הערבית ירדו עם‬
‫היחלשות הפטרוניזיצה וההבצעה הערבית הופכת ליותר אותנטית ותמכה במפלגות ערביות בעיקר‪ .‬בהמשך אנו עדים להתרסקות‬
‫הגדולה של ‪ 2001‬בימי הבחירה הישירה‪ ,‬הערבים החרימו את הבחירות בטענה שמשטרת ישראל הרגה אזרחים ערבים בזמן מהומות‬
‫אוקטובר‪ .‬מאז אחוזי ההצבעה היו נמוכים‪ ,‬ב‪ 2020-‬אחוזי ההצבעה עלו כתוצאה מהריצה של הרשימה המשותפת וב‪ 2021‬ירדו ב‪45%‬‬
‫וב‪ 2022‬עלו שוב כתוצאה מהחזרה של בלד למשחק הפוליטי לצד התפתחויות נוספות–ניתן ללמוד מכך ההצבעה הערבית הפכה להרבה‬
‫יותר נמוכה מהיהודית למרות שיש אחוז גבוה יותר של ערבים שנמצאים בארץ בזמן הבחירות מאשר יהודים (בזמן הבחירות הערבים‬
‫פחות נוסעים לחול בזמן הבחירות כי לרב הם משתייכים למעמד הנמוך דל האמצעים)‪ .‬יחד עם זא נציין כי מבחינת הרשויות‬
‫המקומיות אחוזי ההצבעה הערבית עולה על אחוזי ההצבעה היהודים מכאן שפוטנציאל ההשתתפות הערבית בבחירות הוא גדול אך‬
‫קשה לגייס אותםי להצבעה בבחירות הארציות‪.‬‬
‫נציין כי ירידת אחוז ההצבעה הערבית קשורה באופן ישיר לירידת המפלגות הערביות‬
‫סיכומון השתתפות‪ :‬ההשתפות בישראל לא גבוהה כל כך כפי שנטען‪ ,‬ההשתתפות בקרב היהודים גבוהה יותר מאשר ההשתתפות בקרב‬
‫הערבים לעיתים הערבים לא מצביעים מטעמים אידיאולוגים ומחרימים את המדינה (מועט יחסית) או מטעמי אדישות וניכור‬

‫כאמור ההשתתפות הפוליטית מושפעת מעניין דורי –לפי דורות‬ ‫‪-‬‬

‫מחקרים מראים שהטלויזיות פגעו באחוזי ההשתתפות הפוליטית‬ ‫‪-‬‬
‫ככלל עם הגיל –מידת ההשתתפות יורדת‬ ‫‪-‬‬
‫גורמים המשפיעים על מידת ההצבעה בבחירות‪:‬‬
‫דתיות (וחברות באיגוד מקצועי)‪-‬ככל שאנשים דתיים יותר כך הסיכויים שיצביע למפלגות הדתיות גדלים (רלוונטי מאוד‬ ‫‪.1‬‬
‫בקרב החרדים) לעומת זאת ככל שאדם יותר חילוני כך רב הסיכויים שיצביע למפלגות החילוניות‪ .‬כיום הדתיות הופכת‬
‫למרכיב חשוב יותר להצבעה מאשר פעם כמו כן דאז האיגודים המקצועיים היו גורם חשוב למוביליזציה של מצביעי שמאל‪,‬‬
‫בעבר חברות באיגוד מקצועי העלתה את ההצבעה‬
‫מוצא לאומי ואתני –רב היהודים מצביעים למפלגות הציוניות ממרצ והלאה בעוד רב הערבים מצביעים למפלגות הערביות‬ ‫‪.2‬‬
‫ולחדש –מפלגה יהודית ערבית‪ .‬כמו כן האשכנזים נוטים להצביע למפלגות השמאל ומזרחים נוטים להצביע למפלגות הימין‪.‬‬
‫מחקרים מצאו כי במעמד הבינוני דפוסי הצבעה של אשכנזים ומזרחים הופכים דומים‪ .‬נציין כי כיום בעידן שבו האשכנזים‬
‫והמזרחים חוברים ביחד במפלגות קשה לקבוע את דפוסי ההצבעה שלהם לכן הטענה היא שהממד הדתי חשוב יותר מהממד‬
‫העדתי בהשפעה על הצבעה‪ .‬במעמד הבינוני מזרחים מצביעים יותר באופן יחסי (נובע מהשכלה)‬
‫מעמד כלכלי חברתי‪ -‬לרב אנשים משכילים יותר מצביעים לשמאל מאנשים פחות משכילים (רלוונטי מכל העולם וגם‬ ‫‪.3‬‬
‫בישראל)‪ .‬מבחינת מעמד כלכלי חברתי קשה לקבוע את דפוסי הצבעת הבוחרים‪ :‬בישראל המעמד הנמוך נחלק בעיקרו‬
‫לחרדים וערבים שכל אחד מהם מצביע למפלגה חרדית או ערבית קשה להסביר את הסיבה להצבעה זו האם נוכח אלמנטים‬
‫מסורתיים\עדתיים\מעמדיים‪ ,‬מכאן שהעניין של מעמד כלכלי חברתי נטמע עם הזהויות החברתיות השונות של האזרחים‬
‫וקשה להבין אותו כשלעצמו‪.‬‬
‫גיל‬ ‫‪.4‬‬
‫מגדר‪-‬בשנים הראשונות להקמתה של ישראל נשים נטו להצביע למפלגות הימין והגברים למפלגות הפועלים עם השנים הפער‬ ‫‪.5‬‬
‫המגדרי המודרני התהפך ונשים מצביעות יותר לשמאל מאשר הגברים שמצביעים לימין (להוסיף מסיכום משטר)‪ .‬במרכז‬
‫הארץ יש פער מגדרי מודרני במסגרתו נשים במרכז הארץ נוטות יותר לשמאל מאשר גברים במרכז לעומת הפריפרייה בה‬
‫נשים נוטות להצביע יותר לימין מאשר גברים בפריפרייה‬
‫עיר מול כפר‪ ,‬מרכז מול פריפרייה‪-.‬הקיבוצים יותר נוטים לכיוון השמאל (למרות שיש הבדלים בתוך התנועה הקיבוצית)‬ ‫‪.6‬‬
‫ולמושבים אין דפוס מוגדר והם מושפעים מזהויות חברתיות שונות‪-‬עדה‪ ,‬מסורת וכדומה‪ .‬אולם יש הבדלים משמעותיים‬
‫בהצבעה בין מרכז לפריפרייה‪ .‬המרכז נוטה יותר שמאל והפריפרייה יותר ימין‬
‫הסברים אלו לדפוסי הצבעה נשענים על נתונים סטטיסטיים‪ ,‬ויהיה יוצאי דופן אך בתמונה הרחבה יש השפעות לדתיות‬ ‫‪-‬‬
‫וא‪-‬עדתיות‪ ,‬השכלה‪ ,‬גיל‪..‬‬
‫יש משתנים (הסברים) שחוזים דפוסי הצבעה ברמות שונות‪ :‬בראש‪-‬מוצא לאומי‪ ,‬מידת הדתיות‪ ,‬מעמדף מגדר‪ ,‬גיל‪ ,‬פריפרייה‬ ‫‪-‬‬
‫מכאן שיש משתנים בעלי השפעה מובהקת ובעלי השפעה לא מובהקת על דפוסי ההצבעה‬
‫ניידות קולות‪-‬עד כמה אנשים משנים את הצבעתם מבחירות לבחירות‪ .‬מדד פטרסן בודק כמה מנדטים כל מפלגה קיבלה במערכות‬
‫בחירות עוקבות על ידי חישוב כל ההפרשים במנטים של כל מפלגה במערכות הבחירות‪ ,‬ומחלקים ב‪ 2-‬וזה יוביל למדידה של ניידות‬
‫קולות נטו‪ -‬שמשקף כמה קולות עברו בין מפלגות‬
‫מדד זה מבטא תופעות מעניינות‪ .‬בראשית המדינה הייתה ניידות קולות בינונית והולכת וקטנה כאשר בשנות השישים ההצבעה מאוד‬
‫יציבה בהינתן מערכת דו קוטבית בין חירות ליברלית (לימים הליכוד) לבין המערך לאחר מכן ב‪ 1977‬ישנה ניידות קולות משמעותית‬
‫ורב הקולות מועברים למפלגה הדמוקרטית לשינוי שזכתה לתמיכה של אשכנזים משכילים‪ ,‬לאחר מכן אשכנזים אלו חזרו להצביע‬
‫למפלגת העבודה‪ .‬ב‪ 1999‬בימי הבחירה הישירה לראשות הממשלה‪ ,‬ומצביעים הרבה פחות למפלגות הגדולות העבודה והליכוד ויותר‬
‫למפלגות הקטנות מכאן ששינוי שיטת הבחירות מוביל לעלייה חזקה בניידות הקולות של הבוחרים בבחירות לכנסת‪ .‬ניידות זו‬
‫התמתנה לאחר ביטול הבחירה הישירה‪ .‬בהמשך אנו עדים לעלייה נוספת בניידות הקולות ב‪ 2013-‬עם כניסתו של יאיר לפיד‬
‫לפוליטיקה‪ ,‬והתרסקות מפלגת קדימה‪ .‬ומאז ישנה ירידה מסוימת בניידות הקולות‬

‫כיום האזרחים משנים את ההצבעה שלהם באופן יחסי בצורה די תכופה‬ ‫‪-‬‬
‫ניידות קולות בישראל במבט השוואתי‪-‬ניידות הקולות בישראל הינה גבוה ביחס למדינות אחרות (אזרחי ישראל משנים את הצבעתם‬
‫בין בחירות לבחירות באופן יחסי לעולם)‪.‬‬
 ‫ניידות קולות בישראל מבחינת התפלגות דמוגרפית‪-‬גם ברמת היישוב ניתן לראות את דפוסי ההצבעה הברורים שקשורים לזהות‬
‫חברתית‪-‬ישנם יישובים שונים בארץ שקיימת בהם ניידות קולות גבוהה יותר מאשר בערים אחרות‪ .‬לרוב נראה כי ניידות הקולות הינה‬
‫גבוהה יותר בערים המזדהות עם גוש המרכז שמאל שבדרך כלל הן ערים חילוניות של משכילים כגון תל אביב‪ ,‬קיבוץ דגניה א בה‬
‫ניידות קולות גבוהה והם לא מצביעים לאותה מפלגה בין בחירות לבחירות מאשר בערים דתיות ימניות כדוגמת ירושלים שבה ניידות‬
‫הקולות מועטה שכן ירושלים היא עיר דתית וימנית חרדית‪ ,‬בני ברק‪ ,‬וגם ביישובי הערבים אין ניידות קולות משמעותית‬
‫מספר מפלגות ומספר רשימות נומינלי ואפקטיבי בכנסת ‪-1949-2021‬מדד מספר המפלגות האפקטיבי משקף לא רק את מספר‬
‫המפלגות אלא גם את גודלן‪ .‬עד שנת ‪ 1996‬ישראל הייתה בטווחים נורמטיביים לשיטת בחירות יחסית של ‪ 3-6‬במדד אולם מאז ישראל‬
‫נמצאת בטווחים קיצוניים נמוכים יותר שמבטאים שהמערכת המפלגתית משוסעת יותר כתוצאה מהתנהגות הבוחרים המפזרים את‬
‫הצבעתם בצורה בולטת כמו כן מהמדד עולה כי לאורך השנים יש ירידה במספר הרשימות שנבחרות לכנסת אך לא במספר המפלגות‬
‫לנוכח עליית אחוז החסימה‪-‬המפלגות מתגברות על אחוז החסימה על ידי חבירה למפלגות אחרות ברשימה (במטרה לעבור את אחוז‬
‫החסימה) ולאחר מכן הן מתפצלות‪ .‬כיום ישראל היא ‪ 8.19‬במדד מהמובילים בעולם‬
‫מספר מושבי שתי הרשימות הגדולות בישראל‪-‬בראשית מפאי הייתה המפלגה הדומינטטית לאחר מכן ישראל הפכה להיות מערכת עם‬
‫שתי מפלגות גדולות שצוברות תאוצה שמגיעה לשיאה ב‪ 1981-‬כאשר ‪ 2‬המפלגות הגדולות ביחד מחזיקות ב‪ 95-‬מנדטים (ליכוד ‪48‬‬
‫מנדטים והעבודה ‪ )47‬שזהו הישג מנדטים מטורף‪ .‬בהמשך אנו עדים לירידה בכוחן של ‪ 2‬הרשימות הגדולות‪ ,‬שמגיעה להתרסקות עם‬
‫אימוץ הבחירות הישירה ב‪ ,1999‬לאחר מכן התאוששות קלה והתאוששות נוספת בבחירות ‪ 2019‬אולם ב‪ 2021‬ישנה ירידה נוספת בכוחן‬
‫של הרשימות‪ :‬לאור סקירה זו ניתן לטעון כי מערכת המפלגות שהתגבשה בגושים בשנות השישים שבעים שמונים‪ ,‬מתחילה להיפרם‪.‬‬
‫ניתן לראות זאת לפי מספר המנדטים של המפלגה‪ .‬כיום המפלגה הגדולה בישראל הליכוד מחזיקה ב‪ 32‬מנדטים בעוד שבעבר היא‬
‫זכתה גם ב‪ 32-‬מנדטים בימי הבחירה הישירה‬
‫מאמר של החוקר שמיר מ‪ 1999‬שבוחן את דפוסי ההצבעה בישראל טוען כי זהות‪ ,‬עמדות והצבעה הינם היבטים שמשתלבים היטב‬
‫לדוגמא החוקר מצא שיש נטייה ברורה למי שמגדיר את עצמו כישראלי לאומי (יותר שמאל) לבחור ביונה מאשר מי שמגדיר את עצמו‬
‫כיהודי שבוחר בעמדות ניציות יותר‬
‫השוואה בין ארבע מערכות הבחירות הרצופות ‪ -2019-2021‬נראה כי יש ירידה של בוחרים‪ .‬ככל שמערכות הבחירות התמשכו כך הלך‬
‫וקטן אחוזי ההצבעה למפלגות שלא עוברות את אחוז החסימה כתוצאה מכך ניתן לראות בפירוש ירידה של פוליטיקאים‬
‫בנוסף ניתן להבחין בניידות קולות גדולה בבחירות מ‪ 2019‬שמושוות ל‪ 2015‬ובהמשך ניידות הקולות בינוניות בין בחירות תכופות‬
‫ירידה מסוימת בין המפלגות שמתמודדות ולאחריה עלייה נוספת‬
‫מספר המפלגות האפקטיבי הוא יחסית נמוך בישראל כי יש ‪ 2‬רשימות גדולות הליכוד וכחול לבן‪.‬‬
‫לסיכום‬

‫השפעה בולטת בדפוסי השתתפות והצבעה לשסע הלאומי‬ ‫‪-‬‬

‫השפעה בולטת למידת הדתיות‬ ‫‪-‬‬
‫התלכדות של זהות ועמדות‬ ‫‪-‬‬