‫אתיקה מקצועית חלק א'‬

‫שיעור ‪)12.3( 1‬‬

‫המוטו של הקורס‪ :‬להיות עורך דין משמעו להשתייך לפרופסיה המחייבת בהתנהגות אתית מעבר למה‬
‫שקבוע בחוק ולעסוק כל העת בדילמות אתיות‪.‬‬

‫עו"ד הוא אדם שיש לו סמכות משפטית לייצג אדם אחר בתהליך משפטי‪.‬‬

‫מדוע מתעסקים באתיקה?‬

‫‪ .1‬החוק זו רק מערכת אחת לניהול חברה‪.‬‬

‫‪ .2‬אתיקה היא מערכת נוספת לניהול חברה‪.‬‬

‫‪ ‬צריך להבין איך שתי המערכות עובדות יחד‪.‬‬

‫אתיקה חשובה בגלל המקצוע‪ ,‬אצל עורכי דין האתיקה היא כלי עבודה‪.‬‬

‫אתיקה‬ ‫משפט‬ ‫קטגוריה‬

‫מערכת כללים לא מחייבת‪-‬‬
‫משפטית (נקבעת ע"י החברה)‬
‫החברה‪/‬הקבוצה קובעת‬
‫(משפחה‪ ,‬בית ספר וכו')‬
‫כללים של ראוי ולא ראוי‬
‫מערכת כללים מחייבת (נקבעת‬ ‫מערכת כללי התנהגות‬
‫ע"י המדינה)‬
‫המדינה קובעת (הרשויות)‪-‬‬ ‫מי קובע?‬
‫חקיקה ראשית וחקיקת משנה‬
‫כללים של אסור ומותר‬ ‫סוג‬

‫‪-‬רף (החברה צריכה להיות ברף)‬ ‫‪-‬סף‬

‫סנקציות אתיות‪ :‬חרם‪ ,‬גינוי‬
‫חברתי‪ ,‬שיימינג‪ ,‬הגבלות‪.‬‬
‫אלו כללים שנמצאים "באוויר"‪,‬‬
‫הם לא כתובים‪.‬‬
‫כאשר הם כתובים הם נקראים‪-‬‬
‫קוד אתי‪.‬‬
‫בחינוך‬
‫סנקציות משפטיות‪ :‬מאסר‪ ,‬קנס‪,‬‬ ‫סנקציות‬
‫תשלום פיצויים‪ ,‬עבודות שירות‪.‬‬
‫ספר חוקים‪ ,‬פסקי דין‪ ,‬קובץ‬ ‫איפה נמצאים?‬
‫חקיקה‪ -‬פרסומים רשמיים‬
‫בחוקים‪ ,‬תמרורים‪ ,‬שלטים‬ ‫הטמעה‬

‫אתיקה ומשפט= מערכת של כללי התנהגות‪.‬‬ ‫‪‬‬

 ‫(אתיקה‪ -‬מערכת רחבה יותר מכללי המשפט)‬

‫האתיקה חשובה לתרבות החיים‪ -‬כדי שחברה תוכל להתקיים יש צורך במערכת משפט וגם באתיקה‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫על מנת שיהיה נעים ונסבל‪.‬‬

‫למה צריך אתיקה?‬

‫‪ .1‬המשפט פוגע בחירות‪/‬באוטונומיה‪ .‬המטרה היא לא להרבות בחוקים‪ ,‬לכן האתיקה חשובה‪ .‬חוק‬
‫עדיף למקרה מחייב‪ .‬המטרה שלנו כחברה הוא לצמצם את המשפט ולהרחיב את האתיקה‪.‬‬
‫‪ .2‬המשפט ברמה מסוימת הוא כבר לא אכיף‪ .‬כאשר יש חוק שלא אוכפים אותו זו פגיעה הרבה יותר‬
‫גרועה מהעדר חוק‪.‬‬
‫‪ .3‬האתיקה היא גמישה ומהירה‪ ,‬מנגד חוק צריך לעבור ‪ 3‬קריאות והליך יותר מסובך‪.‬‬
‫‪ .4‬כללי המשפט נקבעים ע"י המדינה ואתיקה נקבעת ע"י החברה‪ ,‬מתוך הקבוצה‪ -‬כך אין כפייה‪ ,‬זה‬
‫בא מתוך הסכמה של החברה על הכלל‪.‬‬

‫זמיר אומר במאמרו שהמשפט הוא הילד החזק שאין עליו עוררין‪ ,‬האתיקה הוא הילד החלש שצריך לחזק‬
‫ולפתח‪ .‬זמיר מאשים את הממשלה ובעיקר את החברה בכך שהאתיקה לא מפותחת בישראל‪.‬‬

‫למה כדאי אתיקה כתובה?‬

‫מעלה את המודעות לכללים האתיים‪ ,‬נותן וודאות לאנשים במקום בו הם נמצאים‪ .‬זה נותן תוקף חברתי ולא‬
‫משפטי‪ ,‬אלא רק משקל למעשה‪.‬‬

‫האבחנה של זמיר בין שחור‪ ,‬לבן ואפור‪:‬‬

‫שחור‪ -‬המשפט‪ ,‬הפרה של החוק‪.‬‬

‫אפור‪ -‬דברים חוקיים שאינם ראויים‪ ,‬שאינם אתים (מסיבת קריוקי בלילה בבניין שיש בו תינוק)‪.‬‬

‫לבן‪ -‬האתיקה‪ ,‬הראוי‪.‬‬

 ‫שיעור ‪)19.3( 2‬‬

‫דנ"א ‪ 7325/95‬ידיעות אחרונות בע"מ נ קראוס‪ ,‬פ"ד נב (‪ ,1 )3‬פסק דינו של השופט י‪ .‬זמיר‪:‬‬
‫העיתון פרסם תחקירים על ניצב במשטרה ולאחר ששמו נוקה מכל חשד‪ ,‬לא פורסם על כך דבר בעיתון‪.‬‬
‫הניצב תבע פיצויים בגין לפגיעה בשמו הטוב ולא על פי מה שפורסם אלא על פי מה שלא פורסם לאחר‬
‫זיכויו‪ .‬התביעה שלו נדחתה אך השופט זמיר מותח ביקורת על העיתון‪ .‬זמיר טוען שכרגע יש כלל אתי לפיו‬
‫אם העיתון החל לטפל בפרשה אז עליו גם לסיים את המלאכה ולא להשאיר את הקורא ללא ודאות‪ .‬זמיר‬
‫מתלבט האם לקחת את הקוד האתי של העיתונות ולהפוך אותו לכלל משפטי‪ .‬זמיר אומר שהעיתון התנהג‬
‫לא בסדר‪ ,‬אבל בסופו של דבר חופש העיתונות גובר‪ ,‬שכן אם הפסיקה תהפוך לכלל משפטי יתחיל מדרון‬
‫חלקלק שבסופו העיתונות תפסיק להיות חופשית‪ .‬אז למה לפסוק לטובת העיתון? על אף שהעיתון באמת‬
‫התנהג בצורה לא ראויה הוא לא מקבל את התביעה מכיוון שזה פוגע בחופש העיתונות‪ .‬אין חוק שעוסק‬
‫בעיתונות וזה מהסיבה שזה מה שמאפיין אותנו כמדינה דמוקרטית‪ .‬זמיר מפחד שהעיתונות תפסיק להיות‬
‫חופשית‪ ,‬ולכן הוא רק מזהיר את העיתון‪.‬‬
‫אם התביעה הייתה מתקבלת היה נוצר תקדים (משום שזה של בית המשפט העליון) שהיה גורם לכך‬
‫שבעתיד ההתנהגות הלא‪-‬אתית של העיתון הייתה הופכת גם ללא חוקית‪.‬‬

‫‪ ‬ישנה הבחנה של זמיר בין האתיקה לבין המשפט‪ .‬אם היה מדובר באתיקה קראוס היה מנצח במשפט‪.‬‬

‫דוגמא לשאלה מבחינה‪:‬‬

‫כתבו החלטה הפוכה מזו של השופט זמיר בדנ"א ‪ 7325/95‬ידיעות אחרונות בע"מ נ' קראוס‪ ,‬פ"ד נב‬
‫(‪ .1 )3‬שלבו בהחלטתכם את חומר הקריאה ומה שנלמד בקורס‪.‬‬

‫זמיר ייקח את הסעיף בקוד האתי של העיתונות ויהפוך אותו כהלכה לסעיף חובה‪ ,‬מדוע?‬ ‫‪-‬‬

‫‪ o‬כבוד האדם (שמו הטוב) חשוב יותר מחופש העיתונות‪.‬‬

‫‪ o‬סנקציות מתוקף החוק‪ ,‬כי ברגע שיש חובה‪ ,‬יש סל שלם של סנקציות ‪ -‬לפי אסא כשר‪.‬‬

‫‪ o‬לא קורה מתוקף הטבע‪ ,‬אז הדבר יקרה מתוקף החוק‪.‬‬

‫‪ o‬אחידות – כלל התנהגות אחיד לחברה‬

‫‪ o‬וודאות‪.‬‬
 ‫מדוע אנחנו זקוקים לאתיקה?‬

‫א‪ .‬לא להרבות בכללים משפטיים‪ -‬פגיעה באוטונומיה‪.‬‬

‫ב‪ .‬אין די משאבים לאכיפה‪.‬‬
‫ג‪ .‬המשפט אחיד והאתיקה מיוחדת לתחום‪/‬קבוצה‪/‬מקצוע ועל כן מאפשרת גמישות‬
‫ד‪ .‬הודאה בכישלון האתיקה‬
‫ה‪ .‬כשל חינוכי‬

‫הסיבות לכך שנרצה לחוקק אתיקה הן‪:‬‬

‫‪ )1‬יש נזק מאוד גדול והסכנה מאד גדולה (דוגמת רופא שמגיע שיכור לעבודה זהו סיכון חיי אדם)‬
‫‪ )2‬ברגע שיש זלזול בכלל האתי‪ ,‬כאשר האתיקה היא חלשה‪( .‬לדוגמא זקירת פסולת ברחוב)‬
‫‪ )3‬החוק הוא ברור ומגדיר במדויק‪ .‬יישור קו – במקרה שהכללים לא ברורים ונתונים לפרשנויות‪ ,‬צריך‬
‫את הפסיקה ברורה שתמתח את הקו האדום‪.‬‬
‫‪ )4‬לפעמים אין הסכמה על הכלל האתי‪ ,‬והחוק קובע משהו בין אם מסכימים או לא‪ .‬החוק נותן אחידות‬
‫במקום שאין הסכמה‪( .‬לדוגמת איסור ביגמיה)‪.‬‬

‫התנועה מאתיקה למשפט‬

‫כשאנחנו לוקחים נורמה אתית והופכים אותה לכלל משפטי‪.‬‬

‫מבחינה היסטורית החברה התחילה מכללי אתיקה ואותן נורמות של איך מתנהגים הפכו לחקיקה‪.‬‬
‫התהליך הזה של לקיחת נורמות אתיות והופכים אותן למשפטיות הוא תהליך מתמשך ולא נפסק‪.‬‬
‫התנועה המתמדת מאתיקה למשפט מתקדמת בשתי דרכים‪:‬‬

‫‪ )1‬חוקים של הכנסת‪ -‬כמו למשל‪ :‬חוק איסור לעישון במקומות ציבוריים; איסור לשון הרע; הטרדה‬
‫מינית‪.‬‬
‫‪ )2‬פסקי דין של בית המשפט‪ -‬פסק דין של ביהמ"ש העליון הוא תקדים מחייב‪ ,‬כלומר חייבים לציית לו‬
‫כמו לחוק (בניגוד לפסקי דין של השלום והמחוזי)‪ .‬למשל‪ :‬פס"ד דרעי הראשון בגניבת הכספים‪ -‬רבין‬
‫לא רצה לפטר אותו כי הוא עוד לא הורשע‪ ,‬אלא רק הוגש נגדו כתב אישום‪ .‬עתרו לבג"ץ ונקבע שלא‬
‫ראוי שאדם שקיבל כתב אישום כזה ימשיך לכהן כשר בממשלה‪ .‬מאותו רגע של הפסיקה‪ ,‬זה הפך‬
‫לתקדים= כלל מחייב (מחייב התפטרות כאשר מתנהל משפט נגד ח"כ)‪ .‬ביהמ"ש לקח כלל אתי‬
‫והפך אותו לכלל משפטי‪.‬‬
‫‪ )3‬קיימת דרך נוספת לתנועה מאתיקה למשפט‪ ,‬שהיא מעין הסתעפות מדרך המלך של החוק‪ ,‬היא‬
‫הדרך של הדין המשמעתי‪ -‬כללים מעורבים‪ -‬כללים משפטיים שנבנים על כללים אתים‪ .‬ניתן להפוך‬
 ‫כללים אתים לכללים משפטיים ברגע שנעמיד לדין ונרשיע‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬ס' ‪ 17‬לחוק שירות המדינה (משמעת)‪" )3( :‬עובד מדינה שעשה בישראל או בחו"ל אשם‬
‫בעבירת משמעת‪ :‬התנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד המדינה או התנהג התנהגות‬
‫העלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה"‪.‬‬
‫ס' ‪ 41‬לפקודת הרופאים‪" :‬נהג בדרך שאינה הולמת רופא מורשה"‪.‬‬

‫מתוך פס"ד ידיעות אחרונות נ' קראוס‪" :‬המשפט קובע בעיניים פקוחות אחר האתיקה‪ .‬יש מקרים שבהם‬
‫נראה לעין כי האתיקה חלשה ואין בכוחה להבטיח התנהגות ראויה‪ ,‬אם משום שאינה ברורה או מוסכמת‪,‬‬
‫אם משום שאין לה מנגנון יעיל של אכיפה ואם מטעם אחר‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬אם אינטרס ציבורי חשוב נתון‬
‫בסכנה ממשית‪ ,‬עשוי המשפט לעבור את הגדר המפרידה בינו לבין האתיקה‪ ,‬ולהפוך כלל אתי ולכלל‬
‫משפטי"‪.‬‬

‫בג"ץ ‪ 2533/97‬התנועה למען איכות השלטון נ' ממשלת ישראל‪ ,‬פ"ד נא(‪( 61-62 ,46-48 )3‬השופט‬
‫זמיר)‪:‬‬
‫התנועה למען איכות השלטון עתרה לבג"ץ בבקשה להעביר את שר המשפטים הנגבי מתפקידו לאחר‬
‫ששיקר והסתיר מידע מהותי בישיבת הממשלה ולא הביא את הדעה של נשיא בית המשפט העליון על מינוי‬
‫היועץ המשפטי לממשלה המיועד‪ .‬העתירה נדחתה מכיוון שזה לא מקומו של ביהמ"ש להתערב בנושא‪,‬‬
‫שהרי לאחר מכן היה נוצר כלל משפטי לפיו כל רה"מ מחויב לפטר כל שר ששיקר בנושא מהותי‪ .‬זמיר דוחה‬
‫את העתירה בטענה שצריך להיות מקרה מאוד חריג שביהמ"ש יתערב במקרה כזה‪.‬‬
‫ביהמ"ש נמנע מלהתערב בהחלטת ראש הממשלה שלא להעביר שר מתפקידו‪ ,‬הוא רק מציין שמדובר‬
‫בהחלטה כדין‪ ,‬אך החלטה זו לא ראויה וטובה‪.‬‬

‫סוגיית קללות וצעקות‬

‫ת"ק (ת"א) ‪ 17253-11-12‬קורל נ' לימור (‪:)30.5.2015‬‬
‫השופט ציין כי לא כל קללה או גידוף שפרסמו מהווים עילה לתביעת לשון הרע "אם נאמר אחרת לא יהיה‬
‫לזה סוף"‪.‬‬
‫ההלכה‪ -‬לא כל קללה או איום הם כלל משפטי‪ .‬יש קללות וגידופים שלא ניתן להעביר אותם בסדר היום‪.‬‬
 ‫ד"ר זר‪-‬גוטמן "החינוך לאתיקה אינו בשמיים"‪:‬‬
‫‪ )1‬לפי המאמר‪ ,‬מה מצב האתיקה בחברה בישראל? המאמר הוא אופטימי‪ ,‬מלבד החינוך לאתיקה שלגבי‬
‫התחום הזה המאמר הוא פסימי‪.‬‬

‫‪ )2‬מדוע חשוב לחנך לאתיקה? כדי לא להיות תלויים במשפט‪ ,‬כדי להטמיע את האתיקה ע"י החינוך‪.‬‬

‫‪ )3‬מדוע חשוב החינוך לאתיקה במודות להשכלה גבוהה?‬

‫התנגדויות לחינוך לאתיקה והתשובות להן‪:‬‬

‫‪ .1‬אי אפשר לחנך לאתיקה בגיל של הסטודנטים‪ -‬ישנם מחקרים רבים אשר לפיהם ניתן לחנך לאתיקה‬
‫את הסטודנטים דווקא בגיל זה קיימת הזדמנות מצוינת לעצב את התנהגות הסטודנטים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫ישנם מחקרים בהם נושא זה נבדק – רוב האנשים שהיו בקורסים של אתיקה‪ ,‬רמת האתיקה של‬
‫הסטודנטים השתפרה‪.‬‬
‫‪ .2‬אי אפשר לחנך לאתיקה כי היא תלוית ערכים‪ -‬אתיקה היא עניין של התנהגות ולא של ערכים‪ .‬עניין‬
‫של תפיסה‪ .‬אי אפשר שרק המשפט ינהל את חיינו‪.‬‬
‫‪ .3‬חינוך לאתיקה אינו מטרה של הפקולטה למשפטים‪ -‬יש קשר בין עו"ד לאתיקה‪ ,‬אתיקה היא חלק‬
‫מרכזי בדמותו של העו"ד‪ .‬להיות עו"ד מחייב להיות אתי‪ .‬עורכי‪-‬דין הם אליטה‪ ,‬המון אנשים בעלי‬
‫עמדות בחירות הם בעלי השכלה משפטית‪ ,‬עורכי דין מהווים דוגמא‪ ,‬לכן אם לעו"ד תהיה אתיקה‬
‫הם יהוו דוגמא לשאר החברה‪.‬‬

‫עו"ד חייב להיות מוכשר על אתיקה‪ .‬חלק מהחינוך‪ .‬מורכב טבעית בו‪ .‬מתוך ‪ 4‬דרישות שמציבים לבתי הספר‬
‫למשפטים בארה"ב‪ -‬עסקים באתיקה‪.‬‬
 ‫שיעור ‪)26.3( 3‬‬

‫פרופסור כשר מסביר מהי אתיקה באמצעות האבחנה בין הרף הסף‬

‫לפי פרופ' כשר‪ :‬הרף הוא הטווח העליון בו אנו כחברה שואפים להיות‪.‬‬
‫הסף‪ -‬הוא הרף התחתון (הפלילי)‪.‬‬
‫המתחם הבינוני מוגדר ע"י זמיר כאזור אפור‪ -‬התנהגות שאינה פלילית אך גם אינה אתית‪.‬‬
‫פרופ' כשר משתמש במושג "כשל העבריינות" לאלו שמתנהגים באזור שבין הרף לבין הסף והוא מייחס זאת‬
‫לעבריין במובן האתי‪ .‬כשל העבריינות נקרא כך‪ ,‬כי תגובת ביהמ"ש הלגיטימית אינה מתקיימת במקרים אלו‬
‫(חקירה‪ -‬אישום‪ -‬שפיטה‪ -‬ענישה)‪.‬‬

‫גם אם כל החברה הישראלית על הקו בין הסף לבינוני‪ ,‬אף אחד לא מפר את החוק‪ -‬אנחנו עדיין לא חברה‬
‫בריאה‪ .‬כי חברה בריאה צריכה להיות ברף‪ .‬ולכן המשפט נותן לנו את המינימום אבל כדי שחברה תוכל‬
‫להתקיים אנחנו צריכים את כולם באזור של הרף‪.‬‬

‫מזכיר את השחור אפור לבן של פרופ' זמיר‪.‬‬

‫האפור אצל זמיר זה הצהוב אצל אסא כשר‪ .‬הם מדברים על אותה חלוקה‪ .‬אבל פרופ' כשר מוסיף לנו שאם‬
‫התנהגות מסוימת היא בצהוב‪ -‬כשל עברייני‪ -‬המתחם הבינוני‪ ,‬הפתרון להם הוא לתת תגובה‪ ,‬לא ניתן‬
‫להתעלם מזה‪ .‬לא יכול להיות מצב שאין תגובה‪ ,‬אמנם לא מדובר על תגובה משפטית‪ ,‬אלא על תגובה‬
‫חינוכית‪ .‬לדוגמה‪ -‬רופא‪ ,‬אם יש לנו רופא שמצליח לעשות פעולה מסוימת ב‪ 20‬אחוז מהמקרים אבל אצל‬
‫שאר הרופאים הפעולה עוברת ב‪ 25‬אחוז‪ .‬מה נעשה עם הרופא? לא צריך להעניש אותו‪ ,‬יש להעלות אותו‬
‫ולדבר איתו למה זה קורה‪ .‬אולי לא לומד מספיק טוב‪ .‬יש להביא אותו לסטנדרט הרגיל‪.‬‬

‫תגובה ‪ +‬חינוך‪ .‬לא הוקע שלו‪ ,‬אלא תגובה שתגרום לרופא להשתפר‪ .‬ולכן‪ ,‬הרופא לא עבריין משפטי‪ -‬הוא‬
‫נכשל בהתנהגות שלו והמטרה שלו היא לשפר‪.‬‬

‫כללים מעורבים‪ -‬כלל משפטי‪ ,‬דין משמעתי אבל הוא כלל אתי‪ .‬פרופ' כשר מעביר ביקורת על כללים‬
‫מעורבים‪.‬‬

‫סף‪ -‬התחום השחור‪ -‬זה המינימום שקובעים כללי ההתנהגות‪ .‬כל חברה חייבת שיהיה לה סף‪.‬‬
‫רף‪ -‬התחום הלבן‪ -‬אלה הם כללי האתיקה‪.‬‬
‫המתחם הבינוני‪ -‬התחום האפור‪/‬צהוב‪ -‬אלה הם ההתנהגויות שהן חוקיות‪ ,‬מעל החוק אבל מתחת לכללי‬
‫האתיקה‪ .‬מי שנמצא במתחם הזה הוא נוהג בעבריינות אתית‪ ,‬כלומר הוא עבריין במובן האתי‪.‬‬
 ‫•רף‬
‫רף‬ ‫• חוקי האתיקה‬

‫• תחום בינוני‬
‫תחום בינוני‬ ‫• לא אתי אך כן חוקי‬

‫•סף‬
‫סף‬ ‫• חוקי המדינה‬

‫אתיקה מקצועית‬

‫יש הבחנה בין ‪ 3‬סוגים של כללי אתיקה‪:‬‬

‫‪ .1‬כללי אתיקה אוניברסליים‪.‬‬

‫‪ .2‬כללי אתיקה יחסיים‪ -‬עבור קבוצה מסוימת‪ .‬אנשים צריכים להתנהג בנימוס וכבוד אחד לשני‪ ,‬חברים‬
‫לא אמורים לחקור אחד את השני‪.‬‬
‫‪ .3‬כללי אתיקה מקצועיים‪ -‬כללים של מקצוע מסוים‪ .‬הם לא לקבוצה מסוימת‪ ,‬אלא למקצוע מסוים‪.‬‬
‫ברגע שמדובר במקצוע‪ ,‬מצופה מאנשי המקצוע לחקור את האנשים‪ .‬מיוחד לאותו מקצוע‪.‬‬

‫כללי אתיקה מקצועיים‬

‫ברגע שאתה במקצוע מסוים‪ ,‬יש כללי אתיקה אחרים‪ .‬למשל לעו"ד מותר לשקר במו"מ‪ .‬מותר להסתיר מידע‬
‫מסוים‪ .‬כללי האתיקה הם שונים בין מקצוע למקצוע‪.‬‬
‫מהי אתיקה מקצועית? ע"י פרופ' כשר‪ :‬תפיסה סדורה של האידיאל המעשי של התנהגות במסגרת‬
‫מקצועית שהיא מסגרת מוגדרת של פעילות אנושית מוגדרת‪.‬‬
‫הדבר המרכזי הוא אידיאל מעשי‪ -‬זו האתיקה‪ .‬זה אידיאל‪ ,‬אבל לא בשמיים‪ .‬ברק אומר שמצופה מעו"ד‬
‫בבימ"ש להגיד אמת כל הזמן‪ .‬ברק קבע אידיאליזציה למשהו שבחיים עו"ד לא יכול להיות‪ .‬הוא למעשה אמר‬
‫שעו"ד לא ישקר בביהמ"ש‪ .‬בהחלט טבעי שעו"ד לא ירצה להגיד את כל האמת‪.‬‬
‫הדרישה היא לאידיאל מעשי‪.‬‬
‫מהי מסגרת מקצועי? עובדים כעו"ד בביהמ"ש‪ .‬כאשר אתה שופט בבימ"ש‪ ,‬אנחנו דורשים ממך להתנהג‬
‫לפי האידיאל המעשי‪.‬‬
‫מסגרת מוגדרת‪ -‬רופא בבי"ח‪ ,‬עו"ד במשרד‪.‬‬
‫הפעילות שנעשית שם היא פעילות מיוחדת‪ .‬אנשי המקצוע עושים פעילויות מיוחדות‪ .‬כל איש בתחומו‪.‬‬
‫כאשר שאתם עושים את הפעילות הזאת‪ -‬יש אתיקה שחלה עליהם‪ .‬באשר המסגרות אתם מתנהגים‬
‫באתיקה יחסית‪.‬‬
 ‫האתיקה המקצועית חלה רק במסגרת המקצועית‪ .‬האתיקה דבקה גם באותו מקצוע בתוך המסגרת‬
‫המקצועית‪ .‬האתיקה של הרופאים היא שונה מהאתיקה של האחיות למרות שכולם בתוך אותה מסגרת‬
‫שהיא בי"ח‪ .‬לכל מקצוע יש מסגרת מיוחדת‪.‬‬

‫מהי האתיקה המקצועית?‬

‫יכול להיות שאתיקה מקצועית דומה לאתיקה יחסית‪ ,‬אבל יכול להיות שיש באתיקה המקצועית כדי להחמיר‬
‫יותר‪ .‬האתיקה המקצועית היא סטנדרט יותר גבוה‪ .‬ישנם מקרים שהופכים למשפט‪ .‬ואז יש את התנועה‬
‫מנורמה אתית לכלל משפטי‪.‬‬

‫חוק זכויות החולה‪ -‬נורמה משפטית‪ -‬מטופל זכאי לקבל טיפול רפואי נאות‪ ,‬הן מבחינת הרמה המקצועית‬ ‫‪‬‬
‫והאיכות הרפואית‪ ,‬והן מבחינת יחסי אנוש‪.‬‬

‫למשל‪ :‬מטופל כבד משקל מגיע לרופא עם בעיות בברכיים‪ .‬הרופא ידבר איתו על בעיית המשקל שלו‪.‬‬
‫התלונה שהוגשה על ידי תנועת זכויות האזרח שיש הרבה אנשים כדי משקל שנמנעים מלהגיע לרופא‪.‬‬
‫השאלה היא האם צריך להיות כלל לאסור על רופאים בסיטואציות האלו‪ ,‬לפנות למטופלים? הרופאים‬
‫אומרים שהם לא לועגים לו‪ ,‬הם באמת דואגים לו גם אם כרגע זו לא הבעיה שלו‪ .‬אותם רופאים מדברים על‬
‫כך כי מדובר על בעיה ממשית‪.‬‬

‫מקרה מבחן‪ :‬פסיכולוגים‪-‬‬

‫מאמר של רבקה רייכר‪-‬עתיר‪" :‬החלת ההתיישנות המשפטית בעבודת ועדת האתיקה של הפסיכולוגים‪:‬‬
‫האמנם מהלך ראוי?‬

‫על פסיכולוג חלות ‪ 3‬מערכות של כללי התנהגות‪:‬‬

‫‪ .1‬הוראות חוק ‪ -‬משפט‬

‫‪ .2‬כללי משמעת ‪ -‬משפט‬
‫‪ .3‬אתיקה‬

‫הקו שבין המשפט לבין האתיקה נמצא בין ‪ 2‬ל‪ .3‬כללי משמעת שייכים לעולם המשפט‪.‬‬
‫כבר בהתמחות להיות פסיכולוג יש ‪ 3‬מערכות דינים שאומרות איך להתנהג כפסיכולוג‪.‬‬

‫‪ .1‬הוראות חוק‪ :‬חוק הפסיכולוגים‪ ,‬חוק זכויות החולה (הגדרה רחבה)‪ ,‬חוק העונשין‪.‬‬
‫‪ .2‬כללי משמעת‪ :‬תקנות‪ .‬מי שקובע אותם הוא במשרד הבריאות‪.‬‬
‫‪ .3‬כללי האתיקה הוולונטריים הפ"י (=התאחדות הפסיכולוגים בישראל)‪ -‬כל פסיכולוג חייב להיות כפוף‬
‫לחוק ולכללי המשמעת‪ .‬רייכר אומר שגם אם אתה לא חבר בהפ"י‪ ,‬זו האתיקה ועדיין הכל חל עלייך‬
‫ולכן צריך ששלושת המערכות יפעלו על פסיכולוג‪.‬‬
 ‫גופים סטטוטוריים‪ -‬אכיפה משפטית‬

‫מועצת הפסיכולוגים וועדות התלונות והמשמעת הם גופים סטטוטוריים שאוכפים משפט‪ .‬הם מטפלים ב‪.1‬‬
‫וב‪ -.2‬כלומר גם בהוראות החוק וגם בכללי משמעת‪ .‬נניח פסיכולוג שהפר חסיון‪ ,‬תוגש עליו תלונה לוועדת‬
‫התלונות והמשמעת ושם יתנהל הליך משפטי‪ .‬בסוף ההליך הוועדה יכולה לשלול לו את הרישיון‪.‬‬

‫על המערכת השלישית אחראים הפסיכולוגים עצמם‪ -‬הם הקימו לעצמם גוף שנקרא "התאחדות‬
‫הפסיכולוגים" ובתוכו יש ועדת האתיקה וזה הגוף שמטפל במערכת השלישית שהיא כללי האתיקה‪.‬‬
‫המערכת הזו היא מערכת מאוד פעילה‪ .‬גם שמדובר באתיקה חייב שיהיה גוף מסודר שייתן תלונות וייעשה‬
‫החלטות בנושא‪.‬‬

‫אבחנה בין משפט לאתיקה (תקף לגבי כל המקצועות)‬

‫אתיקה‬ ‫משפט‬
‫נורמות אתיות‬ ‫נורמות משפטיות‬
‫קוד האתיקה‬ ‫חוק הפסיכולוגים‬
‫ניירות עמדה‬ ‫כללי הפסיכולוגים‬
‫הנחיות‬ ‫חוק זכויות החולה‬
‫חוק העונשין‬

‫גוף אכיפה‬ ‫גופים סטטוטוריים‬

‫וועדת האתיקה‬ ‫מועצת הפסיכולוגים‬
‫וועדת התלונות והמשמעת‬

‫למה צריך נורמות אתיות אם כבר יש נורמות משפטיות נרחבות ומפורטות?‬

‫המטרה של האתיקה היא ליצור גמישות ומהירות‪ -‬האתיקה יותר מהירה‪ ,‬יותר קבל לשנות כלל אתי או‬
‫לפסול אדם‪ .‬יש מצבים שבהם אנחנו לא רוצים להפעיל את החוק משום שהחוק לא מתאים‪.‬‬
‫הכללים ה אתים הם יותר מקצועיים‪ .‬וועדת האתיקה יושבים אנשי המקצוע ואילו בחוקי המשפט‪ -‬המחוקק‬
‫הוא זה שחוקק את החוק‪.‬‬

‫בוועדת האתיקה יושבים פסיכולוגיים מקצועיים והם יודעים מה ראוי ומה לא‪ .‬מי שחוקק את החוק לא חי את‬
‫התחום של פסיכולוגיה‪ .‬עוד דבר זה גמישות‪ ,‬זה שיותר קל לשנות כללי אתיקה מאשר לשנות חוקים‪.‬‬
 ‫הכללים האתים הם יותר מקצועיים‪ .‬וועדת האתיקה יושבים אנשי המקצוע ואילו בחוקי המשפט‪ -‬המחוקק‬
‫הוא זה שחוקק את החוק‪.‬‬

‫החוק אומר לנו סיסמה (פסיכולוג ישמור בסוד)‪ ,‬הקוד האתי מסביר על מה מדובר‪ .‬מה זה לשמור בסוד‪ .‬נותן‬
‫קונקרטיזציה‪ .‬חוק לא יכול להיות כה מפורט כמו קוד אתי כי אז ספר החוקים יהיה מאוד ארוך‪ ,‬מסורבל‪.‬‬

‫האתיקה מגנה עלינו מהפרה של החוק ולכן כאשר תשמור על הקוד האתי‪ ,‬כך לא תפר את החוק‪ .‬אם תקיים‬
‫את כל ההוראות המורכבות של הקוד האתי‪ -‬לעולם לא תעמוד על הפרה של החוק‪.‬‬

‫האתיקה לא יכולה להוסיף דברים על החוק‪ .‬היא לא יכולה לקבוע חריג שאין בחוק‪.‬‬

‫מטופל קיבל טיפול פסיכולוגי מפסיכולוג במשך ‪ 9‬חודשים‪ .‬כשנה וחצי לאחר תום הטיפול ניסה המטופל‬
‫להתקבל ועבודה ובמהלך שלליבי המיון גילה שהפסיכולוג הגיש חוות דעת‪.‬‬

‫למי כדאי המטופל לפנות? בית המשפט‪ ,‬וועדת האתיקה‪ ,‬ולוועדת התלונות והמשמעת‪.‬‬

‫יש לבדוק מה המטרה של אותו מטופל‪ .‬אם הוא רוצה פיצוי‪ -‬יש לגשת לביהמ"ש‪ .‬אם לא נגרם לו נזק אבל‬
‫עדיין כועס על הפסיכולוג‪ -‬וועדת האתיקה או וועדת התלונות והמשפט‪.‬‬

‫רייכר עתיר במאמר מוסיפה עוד מקרים שבהם נרצה ללכת לוועדת האתיקה‪:‬‬

‫התפקיד של וועדת האתיקה זה עניין של חינוך‪.‬‬

‫‪ .1‬בשנים האחרונות עו"ד גילו סיבה חדשה לפנות לוועדת האתיקה‪ -‬אם עו"ד מצליח להשיג החלטה של‬
‫וועדת האתיקה‪ ,‬הוא הולך עם ההחלטה לביהמ"ש‪ ,‬לוועדת התלונות‪ .‬כלומר‪ ,‬הוא משיג תמיכה של וועדת‬
‫האתיקה ועם התמיכה הולך לביהמ"ש‪.‬‬

‫‪ . 2‬ההתנהגות היא במתחם הבינוני ואין אירוע משפטי‪ ,‬אפשר לפנות רק לאתיקה‪ .‬ועדת האתיקה היא כלי‬
‫ועם ההחלטה שם‪ ,‬הולכים בית המשפט‪.‬‬

‫‪ . 3‬כאשר יש התיישנות על משתמשים בוועדת האתיקה ולא בבית משפט כאשר אין כלים או כאשר מדובר‬
‫על כשל עברייני‪ .‬בנוסף‪ ,‬במקרה של התיישנות‪ ,‬ביהמ"ש לא יקבל את התביעה‪ -‬היא תידחה‪ .‬ולכן אין ברירה‬
‫לגשת לוועדת האתיקה‪.‬‬
 ‫שיעור ‪)9.4( 4‬‬

‫אתיקה באינטרנט‬
‫דו"ח השנאה של קרן ברל כצנלסון (‪)2015‬‬

‫באינטרנט יש התנהגויות שהן לא איתות או לא חוקיות‬

‫למשל‪:‬‬

‫התלהמות‪ :‬דיבור בשפה קשה ובוטה‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬

‫ז‪ .‬הטרדה‪ :‬פניה חוזרת וטורדנית לאדם מסוים‪ ,‬למרות שביקש להפסיק‪.‬‬
‫ח‪ .‬השמצה‪ :‬או הוצאת לשון הרע‪.‬‬
‫ט‪ .‬התחזות‪ :‬נטילת זהות של אדם אחר והפצת תכנים או פעילות בשמו‪.‬‬
‫הולכת שולל‪ :‬גרימה לאדם להיחשף או למסור דבר מה מבלי לדעת למי‪.‬‬ ‫י‪.‬‬
‫יא‪ .‬הפצת תמונות‪ :‬הפצת תמונה פרטית ללא הסכמה במטרה לפגוע‪.‬‬
‫יב‪ .‬טוקבקים פוגעניים‪ :‬השארת תגובות בעלות תוכן פוגעני‪.‬‬
‫יג‪ .‬פגיעה בפרטיות‪ :‬פרסום פרטים אישיים על אדם‪.‬‬

‫המשפט מנסה להתמודד עם התופעות הללו‪.‬‬

‫האם הוא עושה זאת בהצלחה?‬
‫רשתות חברתיות זה דבר שקשה לעקוב אחריו‪ ,‬יש בעיה של היקף‪ ,‬אנונימיות‪ ,‬קצב הטכנולוגיה ועוד‪ .‬לכן‬
‫ההבנה היא שהמשפט ימשיך לנסות להתמודד עם התופעות‪ ,‬אבל העובדה שיש עלייה בתופעות חדשות‬
‫מראה שהמשפט לא מצליח‪ .‬למשל‪ ,‬נגד שיימינג אין חוק שמסביר כיצד להתמודד עם התופעה והטלת‬
‫סנקציות עליה‪ ,‬לעומת זאת על פרסום תצלומים או לשון הרע קבוע חוק‪ .‬התופעות ברשתות החברתיות כל‬
‫הזמן מתפתחות ולכן המשפט מתקשה לעקוב אחר אותן התפתחויות‪.‬‬

‫מתוך כל הסיבות האלו הגיע הצורך להתערב‪.‬‬

‫מדוע הגישה השתנתה? כיום לא ניתן להשאיר תחום זה ללא טיפול משום שתחום זה הוא כל כך יום יומי‬
‫וחלק בלתי נפרד מהחיים של כל אדם‪ .‬בנוסף‪ ,‬פוגע בזכויות אדם‪.‬‬

‫בשונה לתחילתה של התפתחות האינטרנט‪ ,‬היום יש ממש פיתוח ורצון לעשות רגולציה על גוגל‪ ,‬על‬
‫פייסבוק‪.‬‬

‫עולה השאלה כיצד יש להתערב? מדרך משפטית או דרך אתית?‬

‫וועדה שבה יושבים שופטים‪ ,‬יועצים‪ ,‬פסיכולוגים על מנת ליצור והיא אמורה להציע דרכי טיפול מכל מיני‬
‫בחינות‪.‬‬
 ‫‪ .1‬תיקון החוקים‪ .‬תיקון לחוק למניעת הטרדה מינית‪ .‬התיקון קבע שאם אתה מפיץ סרטונים בעלי אופי‬
‫מטריד‪ -‬זוהי עבירה פלילית‪.‬‬

‫‪ .2‬היקף התוצאה‪ -‬כאשר מדובר במחלה‪ -‬שהתופעה כל כך התפשטה‪ ,‬יש להתמודד עם הבעיה בצורה של‬
‫משפט‪.‬‬

‫דוגמא להתערבות משפטית במקרי אתיקה‪ :‬התכתבות פרטית עם קרובת משפחה והוא קורא לקרוב‬
‫משפחה גנב‪ .‬במקרה הזה‪ ,‬השופטת קבע שאותו אדם המכונה גנב יפוצה‪.‬‬

‫המשפט יש לו מגבלות מסוימות‪ ,‬רוצה להתערב אבל לא בטוח שיכול‪.‬‬

‫האתיקה יכולה לעזור בכך ‪ ‬שילוב של נט‪ -‬אתיקה ואינטרנט‪ .‬מדבר על פיתוח של כללי התנהגות של‬
‫אתיקה באינטרנט‪.‬‬

‫לאתרים של ‪ ,gov‬יש להם כללים מאוד ברורים‪ .‬אבל הכללים לא מונגשים‪.‬‬

‫קיימת עמותה שנקראת אשנב‪ -‬אזרחים למען שימוש נבון באינטרנט‪ ,‬אך היא לא מוכרת ולא מספיק‬
‫בשימוש‪.‬‬

‫מעבר לכללים‪ ,‬יש להטמיע אותם‪ -‬להעלות לנו תזכורות כך שזה יהיה חזק יותר בתודעתנו‪.‬‬

‫אתיקה מקצועית‪ -‬כללי אתיקה ספציפיים לאנשים ספציפיים ושונה מאתיקה רגילה כי היא מתאימה לכל‬
‫אדם בהתאם לעבודתו ותקפידו‪.‬‬

‫מה קורה שהאתיקה המקצועית נפגשת עם האינטרנט?‬

‫קל מאוד להתלונן על עו"ד‪.‬‬

‫שופט יכול לפתוח חשבון פייסבוק‪ .‬פנו לוועדת האתיקה של השופטים ושאלו למה להם מותר? ועדת‬
‫האתיקה מינתה ועדה מיוחדת ומטרתה להכריע בהחלטה‪ .‬הועדה מחליטה שמותר לשופטים לפתוח דפים‬
‫ברשתות החברתיות‪ .‬אם נאסור על השופטים יהיה כמו לאסור על שימוש במכשיר סלולרי‪ .‬זו דרך תקשורת‪,‬‬
‫אבל‪ ,‬קיימים שורה של מגבלות‪ :‬אסור שיהיו מוצגים כשופטים (שלא יהיה רשום בפרופיל)‪ ,‬החברים‬
‫בפייסבוק הם חברים אמיתיים ולא חברים מקצועיים‪ ,‬אסור להביע דעות פוליטיות‪ ,‬יש לו כבוד לכבדו‬
‫השפיטה‪ .‬שופט לא יכול בפייסבוק שלו להסביר את פס"ד‪.‬‬

‫מצד אחד האתיקה המקצועית של השופטים מתירה להם אבל יש להם מגבלות מאוד גדולות‪.‬‬
 ‫שיעור ‪)16.4( 5‬‬

‫אתיקה של שופטים‬

‫אליהו מצא "האחריות השיפוטית"‬

‫‪ o‬עצמאות שיפוטית‪ -‬כשאנחנו באים בפני שופט ואנחנו רוצים שהוא יגן על הזכויות שלנו‪ ,‬הוא חייב להיות‬
‫עצמאי‪ .‬הדבר היחיד שמכתיב לשופט זה הדין‪ .‬בלי העצמאות‪ -‬אין דמוקרטיה‪ .‬השופט חייב להיות‬
‫עצמאי להחליט כמובן בכפוף לחוק‪ .‬עצמאות שיפוטית מבוססת על עצמאותו האישית של השופט ועל‬
‫העצמאות של הרשות השופטת‪ .‬הדרך היחידה להפסקת כהונת שופט היא או בהחלטתו החופשית או‬
‫בשל בעיית משמעת (פוזננסקי‪-‬כץ)‪.‬‬
‫למה יש בעיה בישראל עם העצמאות המוסדית של הרשות השופטת? כי שרת המשפטים אחראית‬
‫עליהם‪ .‬בנוסף‪ ,‬היא יכולה להחליט כל מיני החלטות כלומר אין באמת עצמאות מוסדית‪ .‬מה שיש זו‬
‫איזשהי הסכמה‪ .‬החוק הופך את הרשות השופטת לכפופה לרשות המבצעת (דבר שהוא לא הגיוני)‪ -‬לכן‬
‫כל פעם הרשות השופטת תלויה ברצונו של שר המשפטים המכהן האם לכבד את העצמאות המוסדית‬
‫או לא‪ .‬המשמעות של זה היא שהכנסת מחר בבוקר יכולה לבטל את בתי המשפט בישראל‪.‬‬
‫‪ o‬חסינות שיפוטית‪ -‬כדי להבטיח את העצמאות האישית יש צורך להבטיח שלכל שופט ושופט תהיה‬
‫חסינות‪ .‬אם השופט יהיה חשוף לתביעות הוא לא היה מוגן‪ .‬ס'‪ 8‬לפקודת הנזיקין מגן על השופט‪ .‬מגן‬
‫עליו על עוולה שעשה בתיק משפטי‪ .‬החסינות היא כך שהשופט חסין מפני תביעות נזיקיות‪ .‬אם יש‬
‫רשלנות חמורה של שופט וגרמה לו נזק‪ .‬לדוגמה‪ :‬רשם בהוצאה לפועל‪ ,‬והרשם לא מסתכל בנתונים‬
‫והוא מעכל לאותו אדם את הבית‪ .‬אם הרשם היה מסתכל הוא היה יודע שאותו אדם שילם את הכל‪.‬‬
‫אותו אדם קיבל את כל פיצוייו מהמדינה ולא מהשופט‪.‬‬
‫גם בתחום הפלילי‪ ,‬השופט חסין‪.‬‬
‫מטרת החסינויות היא להבטיח את העצמאות האישית‪.‬‬
‫‪ o‬אחריות ציבורית‪ -‬משלבת ‪ 3‬חובות עיקריות של השופט‪:‬‬
‫‪ .1‬חובת השופט להכריע בדין‪.‬‬
‫‪.2‬חובתו לקיים הליך הוגן‪.‬‬
‫‪ .3‬חובתו להחיל על עצמו אמות מידה‪.‬‬
‫התנהגות נאותה מחייבת שופט הן בשבתו כשופט והן בחייו הפרטיים‪.‬‬
‫‪ o‬אתיקה שיפוטית‪ -‬לא יכולה להיות מערכת משפט בלי אתיקה של שופטים‪.‬‬
‫שתי החובות הבאות מבוססות על האתיקה השיפוטית‪:‬‬
‫‪ -‬החובה לקיים הליך הוגן‪.‬‬
‫‪ -‬החובה להחיל על עצמו אמות מידה התנהגותיות ומגבלות מיוחדות‪.‬‬
 ‫דין משמעתי= כלל מעורב‪ ,‬כי זה מנגנון שקבוע בחוק אך הוא מדבר על אתיקה‪.‬‬
‫כך למשל‪ ,‬בעניין פוזננסקי‪-‬כץ האשימו אותה בשפה של אתיקה‪.‬‬

‫שיעור ‪)23.4( 6‬‬

‫המשך אתיקה של שופטים‬

‫אתיקה שיפוטית‪/‬אתיקה של שופטים‪:‬‬

‫מדוע אתיקה של השופטים חשובה?‬

‫כפי שנאמר‪ ,‬קיימת על השופטים חובה לבצע הליך הוגן ולא להפלות למשל בין בעלי דין‪ .‬שופטים מהווים מעין‬
‫אליטה בכל הנוגע להתנהגות ועליהם להוות דוגמא ומופת לחברה ולציבור המתדיינים‪ .‬כמו כן אתיקה בונה‬
‫את אמון הציבור‪ .‬התנהגות ראויה של שופטים מחזקת את אמון הציבור שהיא כה חשובה למערכת המשפט‬
‫המהווה אחת משלושת הרשויות של המדינה‪ .‬האתיקה עוד חשובה משום שהרף מאוד מצומצם‪ .‬המתמנים‬
‫לשופטים נבחנים בקפדנות ועל כן אין עליהם הרבה חוקים ומשכך – יש צורך שהרף יהיה גבוה‪ .‬אין פסקי דין‬
‫העוסקים בהתנהגויות של שופטים‪ ,‬אין חוקים רבים וישנה חסינות ועל כן האתיקה כה חשובה‪.‬‬

‫דין משמעתי של שופטים – מאז קום המדינה היו פעמים בודדו בהם הועמדו שופטים לדין משמעתי משום‬
‫שכאמור השופטים נבחרים ביתר קפדנות ויש עליהם חובות מוסריות גבוהות וכן משום שפעמים רבות‬
‫כשרוצים להעמיד שופט לדין משמעתי‪ ,‬השופט מעדיף להתפטר‪ .‬דוגמא בודדת לדין משמעתי הוא המקרה‬
‫של השופטת הילה כהן הייתה מאחרת לדיונים ועל מנת להסוות זאת היא שינתה את שעת הפרוטוקול‪.‬‬
‫שופטת זו החליטה לא להתפטר ולגשת לדין משמעתי‪ .‬אצל שופטים אין בית דין משמעתי וכל כן היה צריך‬
‫להקימו במיוחד‪ .‬במותב של שלושה שופטים שהיא אכן ביצע את המעשה אך אין להדיח אותה אלא להעבירה‬
‫מבית משפט בחיפה לבית המשפט בבית שאן‪ .‬קמה על כך סערה ציבורית מאוד גדולה שכן היא הורשעה והיא‬
‫פגעה קשות באמון הציבור‪ .‬זוהי דוגמא בודדת משום שכאמור דין משמעתי מאוד נדיר‪.‬‬

‫איפה נוכל לאתר אותה?‬

‫‪ .1‬חוק כללי אתיקה לשופטים ‪.2007‬‬

‫‪ .2‬החלטות נציבות תלונות הציבור על שופטים‪.‬‬
‫‪ .3‬החלטות ועדת האתיקה של שופטים‪.‬‬
‫‪ .4‬קוד אתי להתנהגות שופטים‪.‬‬

‫נציבות תלונות הציבור על שופטים – הנציבות אינה משמשת כערכאת ערעור‪ .‬אין היא מוסמכת לבחון‬
‫החלטות שיפוטיות ופסקי דין לגופם ולהתערב בהם‪ .‬כמו כן‪ ,‬אין הנציבות מוסמכת לטפל בבקשות לפסילת‬
‫שופטים‪ .‬לא תבורר תלונה בהעדר סיבה מיוחדת המצדיקה את בירורה‪ ,‬אם חלפה למעלה משנה מיום‬
‫המעשה שעליו נסבה התלונה‪ ,‬או מהיום שעילת התלונה נודעה למתלונן או מיום מתם פסק הדין בעניינו‬
‫בהליך שאליו מתייחס התלונה‪ ,‬לפי המאוחר‪.‬‬

‫כשמוגשת תלונה נגד שופט‪ ,‬נציבות תלונות הציבור על שופטים בודקת את התלונה‪ .‬תחילה מתנהל תהליך‬
‫בירור וזהו תפקידה של הנציבות‪ .‬יש סמכות לזמן אנשים ואת השופט לבירור‪ .‬אם לאחר בירור התלונה מגיעים‬
‫למסקנה שהתלונה מוצדקת השופט ננזף‪ .‬שמו של השופט אינו מתפרסם אך הנזיפה בתיק הפנימי של‬
‫השופט תמנע מהשופט את האפשרות להתקדם בעתיד‪ .‬כמו כן‪ ,‬התלונה תתפרסם בקרב השופטים למטרת‬
‫חינוך – ששופטים אחרים ילמדו מהמקרה וידעו כיצד להתנהג במקרה דומה‪.‬‬

‫הנציבות פועלת מכוח חוק נציבות תלונות הציבור על שופטים‪ .‬הנציבות פועלת גם בדין המשמעתי וגם‬
‫באתיקה‪ .‬בפועל הקביעה האם מדובר באם מדובר בדין משמעתי או לא היא של הנציבות‪ .‬הנציבות אינה דנה‬
‫בפועל בדין המשמעתי אך היא מעבירה את זה הלאה ולא ניתן להעמיד שופט לדין משמעתי ללא מעבר דרך‬
‫הנציבות‪ .‬זהו מצב ייחודי שבו גוף סטטוטורי שהוקם מכוח חוק יוצר ומטמיע אתיקה‪ .‬הפסקת כהונה של‬
‫שופטת יכולה להתבצע רק על ידי בית הדין המשמעתי או הועדת לבחירת שופטים אך הנציבות יכולה למליץ‪.‬‬
‫בסופו של דבר עיקר תפקיד הנציבות זה לטפל בתלונות על התנהגות של שופטים הן במילוי תפקידם והן‬
‫בחייהם האישיים‪.‬‬

‫מקור ראשון למציאת אתיקה של שופטים ניתן למצוא בספר החוקים‪ .‬עולה השאלה כיצד אתיקה העוסקת‬
‫ברף מגיעה לספר החוקים‪ .‬לכללים האלו קראו בעבר כללי שמגר וזה היה קוד אתי‪ .‬התנועה מאתיקה למשפט‬
‫מבוצעת בדרך כלל שהאתיקה חלשה ויש הפרות‪ .‬במקרה שלנו המעבר לא בוצע בשל אתיקה חלשה של‬
‫שופטים ועל כן זהו מהווה ח ריג למצבים בהם האתיקה עוברת למשפט‪ .‬אחת הסיבות היא בשל המאבק‬
‫המתמשך בין הרשות המחוקקת והרשות השופטת‪ .‬הרשות המחוקקת ראתה הזדמנות לקבוע לשופטים כיצד‬
‫עליהם להתנהג‪ .‬ישנן ‪ 4‬סיבות לכך שיש כללי אתיקה חקוקים‪:‬‬

‫‪ .1‬כללי האתיקה יהיו ברורים ואחידים לכולם דבר המונע מצבים של אי בהירות‪.‬‬
‫‪ .2‬שינוי הזמנים ושינוי הסטנדרטים להתנהלות שופטים‪.‬‬
‫‪ .3‬עוינות של הרשות המחוקקת כלפי הרשות השופטת‪.‬‬
‫‪ .4‬חיזוק אמון הציבור במערכת המשפט והגדלת האמון המוסדי‪.‬‬

‫בדרך כלל נאמר שהמעבר מאתיקה למשפט אינה בריאה ויש לשמור על אתיקה חזקה אך במקרה זה כן ראוי‬
‫היה לחוקק את כללי האתיקה וזאת על מנת לשמור על אמון הציבור‪ .‬סקרים עקביים מראים שיש ירידה מאוד‬
‫גדולה באמון הציבור במערכת המשפט‪ .‬על כן‪ ,‬חיקוק הכללים יגרום לכך שהשופטים יהיו מחויבים אליהם‬
‫והאזרחים שנחשפים אליהם מגדילים את אמונם‪ .‬זה מחזק את האתיקה ואת אמון הציבור‪ .‬משנת ‪ 2007‬בה‬
‫חוקקו כללי האתיקה ניתן לראות פריחה של האתיקה וזהו מצב נדיר בו חקיקת האתיקה היא דבר טוב המחזק‬
‫את הרשות‪.‬‬

‫קוד אתי כתוב ‪ -‬הועדה לשיפור ההתנהלות בבית המשפט היא ועדה המשותפת למשרד המשפטים וללשכת‬
‫עורכי הדין‪ .‬הועדה כתבה שלושה קודים אתיים – קוד אתי לעורכי דין‪ ,‬קוד אתי לציבור המתדיינים וקוד אתי‬
‫לשופטים שאמור להנחות את השופטים כיצד להתנהל באולם עצמו‪ .‬הבעייתיות בקוד זה היא שהוא לא‬
‫פורסם‪ .‬אין מספיק בקוד כתוב יש צורך בתוכנית אתיקה להטמעה‪ .‬משכך שלושת הקודים נכשלו‪.‬‬

‫ועדת אתיקה של שופטים ‪ -‬בוועדת האתיקה של שופטים יושבים שלושה שופטים‪ .‬זוהי ועדה מאוד מצומצמת‬
‫משום שהיא לא עמוסה בשל ההתנהגות הראויה של השופטים ובשל מספר השופטים הקטן‪ .‬המותב יהיה‬
‫שופט אחד מכל ערכאה‪ .‬ועדת האתיקה אינה עוסקת בתלונות אלא עונה על שאלות בלבד‪ .‬השאלות נשלחות‬
‫על ידי שופטי ם בעיקר אך גם על ידי הציבור‪ .‬פעמים רבות אין לשופטים דרך לדעת האם השתתפות במצב‬
‫מסוים היא בסדר או אסור ולכן הועדה נותנת מענה למצב זה‪ .‬אין היא יכולה לחייב שופטים או להעמידם לדין‬
‫משמעתי אלא רק להכריע לטעמם האם ההתנהגות נשואת השאלה היא ראויה או לא‪ .‬הועדה היא מאוד‬
‫מהירה ויעילה‪ .‬החלטות ועדת האתיקה של הרשות השופטת מתפרסמות על מנת להגביר את השקיפות‪.‬‬

‫שאלה מבחינה‪ -‬בקטע נפלו מספר טעויות‪ ,‬יש לתקן את הטעויות ולהסביר‪.‬‬

‫לפי פרופ' זמיר האתיקה משלימה‪ -‬מרחיבה את החוק ומכסה את החורים שנותרו בדברי החקיקה לפיכך‬
‫האתיקה מצומצמת יותר‪ .‬האתיקה היא יותר רחבה ולא משלימה את החוק‪ .‬החוק משלים את האתיקה‪.‬‬

‫פרופ' זמיר מסביר שהמשפט קובע את התחום השחור‪ -‬מה אסור לעשות ואילו האתיקה קובעת את התחום‬
‫האפור‪-‬הלבן‪ -‬מה ראוי לעשות‪ .‬התחום האפור לפי פרופסור אשא כשר כולל את הדברים שמותרים על פי‬
‫החוק אבל לא ראויים‪.‬‬

‫ד"ר זר‪-‬גוטמן הסבירה בשיעור כי בשנת ‪ 2007‬נחקקו כללי האתיקה לשופטים בשל הצורך ליצור הרתעה‬
‫כלפי שופטים שהפרו את כללי האתיקה של שמגר ובגלל הצורך לחזק את אמון הציבור ברשות השופטת‪.‬‬
‫החלק האחרון במשפט הוא נכון‪ ,‬השאר לא‪ -‬יש ‪ 4‬סיבות (יש צורך לפרט את כל הסיבות)‪.‬‬

‫לפי אליהו מצא‪ ,‬החסינות המוענקת לשופטים מאד מצומצמת‪ -‬רחבה (כוללת גם חסינות בנזיקין וגם‬
‫פלילית)‪ .‬מצא מסביר כי האחריות הציבורית של השופטים כוללת שלוש חובות אשר שתיים מתוכן מבוססות‬
‫על האתיקה השיפוטית‪.‬‬

‫נציבות תלונות הציבור על שופטים עוסקת רק באכיפת הדין המשמעתי על שופטים בדרך של ברור תלונות‬
‫וניהול דיוני משמעת‪ .‬הנציבות עוסקת גם באתיקה וגם במשמעתי‪ .‬ההחלטות שהיא נותנת מבוססות על‬
‫אתיקה‪ .‬הנציבות לא מנהלת דיוני משפט‪ ,‬הנציב ממליץ לבית הדין המשמעתי והם מנהלים את הדיון‬
‫המשפטי‪.‬‬
 ‫אתיקה ודין משמעתי אצל עורכי דין‬

‫אלו מערכות דינים חלות על עורכי דין?‬

‫הסף שחל על עורכי דין רחב יותר מהסך החל על יתר הציבור‪.‬‬
‫מערכות הדינים החלות על עורכי דין הן‪:‬‬
‫מערכות פליליות (הסתה לעדות שקר)‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מערכות אזרחיות (חוזים או נזיקין במקרה של רשלנות)‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫סדרי דין (תקנות פרוצדורליות)‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הדין המשמעתי (יש לעורכי דין תחום שלם שהוא תחום משפטי והוא הדין המשמעתי)‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫יש לעורכי דין סף מאוד רחב על כן האם יש צורך באתיקה? בשל מערכות הדינים הרבות החלות על עורכי דין‬
‫עולה השאלה האם גם האתיקה נחוצה?‬
‫‪ .1‬רכיב בסיסי בזהותו של עורך הדין‪ -‬כאשר מדברים על עורך דין לא מדברים רק על אדם שמכיר את‬
‫רזי החוק אלא באדם העוסק בדילמות אתיות‪.‬‬
‫‪ .2‬פרופסיה‪ ,‬אמון הציבור‪ -‬הציבור מגיע לעורכי דין בשעות הקשות ועל כן הציבור חייב לבטוח בעורך‬
‫הדין‪ .‬את האמון בין עורך הדין ללקוח בונה האתיקה‪ .‬האמון הוא לא רק בעורכי הדין אלא גם‬
‫בשופטים ובמערכת המשפט כולה‪ .‬שמירה על כבוד המקצוע תביא להגדלה של אמון הציבור‬
‫בעורכי הדין‪.‬‬
‫אמון הציבור קשור בקשר ישיר עם תדמית המקצוע‪ .‬החשיבות של תמיד המקצוע היא שביום שבו התדמית‬
‫של המקצוע ואמון הציבור בעורכי דין יפגעו‪ ,‬תהיינה פגיעה כלכלית בציבור המשפטי‪ .‬האמון הוא לא רק על‬
‫עורכי הדין אלא גם על השופטים‪ ,‬במערכת המשפט ובשלטון החוק‪.‬‬
‫תנועה ערה מאתיקה למשפט היא מאפיין מאוד מרכזי באתיקה של עורכי הדין‪ .‬החוקים והפסיקה לוקחים‬
‫נורמה אתית ומספחים אותה למערכת המשפט‪ .‬כל החוקים מקורם באתיקה אך בישראל המעבר הוא מאוד‬
‫ער‪ .‬איך נורמה אתית הופכת לכלל משפטי? המעבר נעשה באמצעות ועדות האתיקה ובית הדין המשמעתי‪.‬‬
‫הסעיפים דרכם לוקחים כלל אתי הולם וראוי ומספחים אותו לכלל משפטי הם סעיפים ‪ 53‬ו‪ 61-‬לחוק לשכת‬
‫עורכי הדין‪ ,‬המהווים סעיפים מעורבים משום שהם כללים משפטים אך לשונם מחילה לשון של אתיקה‬
‫במילים ראוי והולם המאפיינים את האתיקה ולא את המשפט‪.‬‬
‫ועדות האתיקה ובתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין מהווים מעיו "יצור כלאיים"‪ .‬זאת משום‪,‬‬
‫שאותו הגוף האמור להיות אחראי על הסף כלומר אכיפת הדין‪ ,‬בעצם מעצב את הרף‪ .‬בבתי הדין‬
‫המשמעתיים ישנן ועדות המחליטות האם להעמיד עורכי דין או לא לדין משמעתי אך אותה ועדה גם‬
‫מתעסקת באתיקה‪ ,‬כלומר ברף‪ .‬פעמים רבות שיש עיסוק בהתנהגות שאינה הולמת הפנייה היא לא‬
‫לאתיקה כפי שנהוג לחשוב אלא באותם הכללים המעורבים בתקנון לשכת עורכי הדין‪ .‬אצל עורכי דין אותו‬
‫גוף עוסק הן במשמעת והן באתיקה‪ .‬זאת בניגוד לרופאים למשל אצלם דין משמעתי נידון במשרד הבריאות‬
‫לעומת האתיקה שנידונה באמצעות ההסתדרות הרפואית‪.‬‬
‫ישנן יתרונות להפרדה בין הגופים האמונים על המשמעת לבין הגופים האמונים על אתיקה‪ .‬אותה ועדה של‬
‫עורכי הדין העוסקת במשמעת ואתיקה נתונה בעומס גדול בשל עיסוקה בשני העניינים ומטבע הדברים‬
‫הועדה עוסקת יותר במשמעת ועל כן אין לה זמן לחזק את האתיקה‪ .‬מצב זה גורם לכך שדווקא אצל עורכי‬
‫הדין שהאתיקה כה נחוצה להם‪ ,‬היא נזנחת‪.‬‬
‫כיום לא נשאר אתיקה טהורה אצל עורכי דין בגלל הערבוב הזה שנוצר‪.‬‬
 ‫דוגמא‪:‬‬
‫יחס חברי והתנהגות שאינה הולמת‪ -‬עובדות‪ -‬שכירת חוקר פרטי לבלוש אחר עורך הדין שכנגד ‪ -‬עורך הדין‬
‫הנילון המייצג צד בתיק‪ ,‬שוכר פרטי כדי לחקור אם בא כוח הצד שכנגד שהגיש בקשת דחייה מפאת מחלה‪,‬‬
‫אכן היה חולה באותו המועד‪ .‬הנילון מאשר ששכר חוקר פרטי שעקב אחר עורך הדין שכנגד ברשות הרבים‬
‫וזאת מתוקף חובתו לבדוק האם בקשת הדחייה נכונה‪ .‬ההחלטה – בנסיבות כאלה לא ראוי שעור דין ישכור‬
‫חוקר פרטי כדי לבלוש אחר חברו למקצוע‪ ,‬והדבר מהווה התנהגות שאינה הולמת‪ .‬לא נמצא שנושא זה נידון‬
‫קודם בוועדת האתיקה‪ ,‬לכו הגענו למסקנה שאין מקום במקרה דינן להעמיד לדין ושניתן להסתפק בהערה‬
‫לנילון‪.‬‬
‫דו"ח הועדה לקידום התנהלות דיונית תרבותית בבתי משפט‪:‬‬
‫זוהי כוונה שכוונה לעסוק בעניינים אתים בלבד וניתן לראות זאת מכותרתה‪ .‬לוועדה ישנם פרקים העוסקים‬
‫בעורכי דין‪ ,‬שופטים והציבור‪ .‬זוהי וועדה משותפת לעורכי דין ולשופטים והיא עוסקת בשאלה מדוע אין‬
‫התנהלות דיונית תרבותית בבתי המשפט‪( .‬פרקים ‪ 6‬ו‪ )7‬הסיבות להתנהגות הירודה של עורכי הדין על פי‬
‫הוועדה הם‪ :‬תרבות הדיון הירודה בחברה הישראלית‪ ,‬השופטים לא מספיק אוכפים‪ ,‬הצפת המקצוע בשל‬
‫קבלת אנשים לבתי ספר למשפטים בתנאי קבלה ירודים‪ ,‬בתי הספר למשפטים מלמדים למשפטנות ולא‬
‫לעריכת דין וכו'‪ .‬הועדה גם הציעה פתרונות‪ .‬אחד הפתרונות שהיא מציע בוועדה קשור לחינוך המשפטי‪.‬‬
‫הוועדה אומרת שבתי הספר למשפטים צריכים להשקיע בחינוך לאתיקה‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬אם בתי הספר‬
‫למשפטים היו משקיעים יותר בחינוך לאתיקה ניתן היה לראות כיום שיפור בהתנהלות הדיונית בבתי‬
‫המשפט של עורכי הדין‪.‬‬
‫נספח ג' בדוח הוא קוד אתי שהועדה קבעה לעורכי דין‪ ,‬לשופטים ולציבור הרחב של כללי התנהגות בבית‬
‫המשפט‪ .‬הקוד האתי – כללי תרבות דיון של עורכי דין בבתי המשפט מהווה קוד אתי טהור ולא מעורב‬
‫במשמעת כמו הקוד האתי של לשכת עורכי הדין‪ .‬הבעייתיות היא שהדוח יצא ב‪ 2014-‬אך בבירור אין שינוי‬
‫והקוד האתי של הועדה לא חולל שיפור‪ .‬זמיר אמר שקוד אתי כתוב הוא חשוב משום שהוא יוצא אחידות‬
‫וגמישות‪ .‬לפנינו קוד כתוב ואנחנו רואים שההשפעה שלו לא גדולה וזאת משום שחסר משהו בקוד האתי‬
‫הזה שזה גם אחד המאפיינים בהם לא נגע זמיר – הקוד האתי כתוב אך הוא לא מוטמע‪ .‬במקרה זה עשו קוד‬
‫אך לא עשו תוכנית אתיקה להטמיע את הקוד‪ .‬לשכת עורכי הדין היא בעלת תקציב שנתי של ‪ 65‬מיליון כל‬
‫שנה אך לו הושקע אפילו שקל אחד להטעמת הקוד באמצעות לומדות או השתלמויות ועל כן האתיקה היא‬
‫חלשה‪ .‬אין זה מספיק לכתוב קוד אתי אם זה לא כולל גם הטמעה‪ .‬בפועל כשלוש שנים לאחר כתיבת הדוח‪,‬‬
‫הדוח לא חולל שינוי והוא אף לא העלה את המודעות‪.‬‬
‫דרור ארד אילון היה ראש ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין‪ .‬לטענתו אתיקה של עורכי דין היא חשובה לא‬
‫בשל הפחד מהדין המשמעתי אלא בשל אמון הציבור‪ .‬לטענת ארד אילון עורכי דין צריכים להתנהג באופן אתי‬
‫בשל תרבות הדיון‪ .‬כפי שאדם רוצה שישמעו אותו עליו לשמוע גם אחרים‪ .‬מה שמאפשר לבית המשפט‬
‫להתנהל זה ההתנהגות האתית של עורכי הדין‪ .‬זה הכבוד המעצב את דמותם של עורכי דין ומערכת המשפט‬
‫בכללותה‪ .‬התנהגות עורכי הדין משליכה מאוד על איך הציבור תופס את מערכת המשפט‪ .‬לא יכול להתנהל‬
‫משפט ללא דיון משום שהרי בסופו של דבר הכרעה אינה מתקבלת על פי פרוצדורות אלא על פי הדיונים‬
‫בהליכים השונים‪ .‬ההתנהלות הדיונית חייבת להות מבוססת ומושתת על אתיקה‪ .‬במוסף יש לצפות מבחינה‬
‫אתית מעורך דין שלא יקטע את דברי חברו‪ -‬כבוד הדדי‪ .‬לעורכי הדין יש השפעה על מעמד המשפט בחברה‬
‫ולכן חשוב שינהגו בצורה אתית‪ -‬אחרת אנשים לא יפנו למשפט‪ .‬בעיני האזרח הפשוט עורכי הדין הם נציגי‬
‫המשפט ואם הם יתנהגו בצורה לא אתית‪ ,‬זה יפגע במעמד המשפט ולא רק במעמד עורכי הדין‪.‬‬
 ‫שיעור ‪)30.4( 7‬‬
‫‪ ‬עורך דין שגנב ‪ 10‬מיליון ‪ ₪‬מלקוחותיו ונשלח ל‪ 7-‬שנות מאסר‪ :‬מדובר על דין פלילי‪ ,‬אך גם על מערכת‬
‫הדין המשמעתי שבה עו"ד יהיה מושהה‪ .‬בנוסף פועלת פה המערכת האזרחית לפיצויי נזיקין‪.‬‬
‫מופעלות פה ‪ 3‬מערכות דינים שונו‪ :‬פלילי‪ ,‬משמעתי ואזרחי ‪ ‬לכל מערכת תרופה שלה‪ .‬כל מערכת פועלת‬
‫באופן עצמאי‪ .‬כאשר אדם הולך להיות עו"ד זהו "אמון מוסדי"‪ -‬אמון במוסד‪ ,‬במערכת ולכן המערכת צריכה‬
‫לדאוג שרק אנשים ראויים יהיו עו"ד‪.‬‬
‫מטרות הדין המשמעתי‬
‫‪ )1‬הגנה על הציבור‪ -‬הגנה על הציבור מפני עורך הדין‪ .‬אנשים פונים לעו"ד במצבים קשים ולא רוצים‬
‫שהוא ינצל זאת לרעתם‪.‬‬
‫‪ )2‬שמירה על כבוד המקצוע‪ -‬כדי שיינתן כבוד למקצוע יש צורך באנשים אתיים‪ ,‬אמינים שיכהנו‬
‫בתפקיד עו"ד‪.‬‬
‫התפקיד של הדין המשמעתי זה להיות מסננת‪ -‬להוציא את האנשים הלא טובים החוצה‪ .‬אחרת זה יפגע‬
‫באמון הציבור בעורכי הדין‪.‬‬

‫מאפייני הדין המשמעתי של עורכי הדין בישראל‬

‫‪ )1‬אוטונומי‪ -‬מנוהל עצמאית בידי לשכת עו"ד‪.‬‬
‫על רופא למשל אנו נתלונן בפני משרד הבריאות והוא יעמידו לדין‪ .‬לעומת זאת כלפי עורכי דין מגישים תלונה‬
‫רק בלשכת עורכי הדין ולא במשרד המשפטים ‪ .‬לשכת עורכי הדין היא זאת שמעמידה לדין משמעתי‪.‬‬
‫הפוליטיקאים של הלשכה נבחרים בבחירות דמוקרטיות והם מנהלים אותה ולכן אם יהיו אחוזי הרשעה‬
‫גבוהים של עורכי דין‪ ,‬הפוליטיקאים לא ייבחרו בבחירות הבאות מכיוון שעורכי הדין לא יבחרו בהם‪ ,‬ולכן יש‬
‫ניגוד אינטרסים‪ .‬יש ללשכה כוח גדול מאד בניגוד לפרופסיות אחרות‪ .‬אוטונומיה‪ .‬הלשכה מרכזת את כל‬
‫תהליך ההעמדה לדין‪ ,‬קיים פה אלמנט של ריכוזיות אין הפרדת רשויות‪ ,‬אותו גוף מחזיק בכוח מאד גדול‪ ,‬דבר‬
‫זה הוא דבר בעייתי‪ .‬הבעיות הן‪ :‬שקיפות‪-‬שהדיונים יהיו פתוחים לציבור ולפרסם את פרוטוקול הדיון‪,‬‬
‫פוליטיזציה וניגוד אינטרסים‪.‬‬

‫‪ )2‬הדין המשמעתי מורכב משני שלבים‪ :‬שלב התלונה ושלב הקובלנה‪.‬‬

‫שלב התלונה‪ :‬למי מגישים תלונה? לוועדת האתיקה‪ .‬יש ועדת אתיקה ארצית ועוד ‪ 5‬מחוזיות‪-‬‬
‫סה"כ ‪ .6‬התלונה תוגש לוועדה הארצית או לוועדה המחוזית המתאימה מבחינה גיאוגרפית‪ .‬הגשת‬
‫התלונה על עו"ד נעשית לאחד מ‪ 4-‬הגופים הבאים‪ :‬וועדת האתיקה הארצי‪ ,‬וועדת האתיקה‬
‫המחוזית‪ ,‬היועמ"ש ופרקליט המדינה‪ .‬כל אדם יכול להגיש תלונה‪ .‬שלב התלונה הוא שלב חסוי‬
‫שאינו חשוף לציבור הרחב‪ .‬החלטות וועדת האתיקה מתפרסמות באופן חלקי‪ .‬בעיקר מתפרסמות‬
‫החלטות הועדה הארצית‪ .‬בוועדה יושבים חברי לשכת עורכי הדין שאותם מינו הפוליטיקאים של‬
‫הלשכה ולעיתים גם הם עצמם יושבים שם‪ .‬צריך להגיש מועמדות ומי שבוחר הם הפוליטיקאים של‬
‫הלשכה שהם אנשים מתוך הלשכה שיש להם תפקידים בכירים כמו‪ :‬יו"ר הלשכה‪ .‬לראש הלשכה‬
‫יש מעמד וכוח‪ .‬לוועדת האתיקה ‪ 2‬תפקידים‪ :‬בדיקת התלונה ומתן חו"ד מקדימה‪ .‬לוועדה זו יש‬
‫הרבה כוח כי היא מחליטה אם לגנוז את התלונה או להעבירה לשלב השני הקובלנה‪ .‬בשלב הראשון‬
‫אין שקיפות‪ .‬גם במדינות אחרות בעולם‪ .‬בכל וועדה חייב להיות נציג ציבור שהוא לא עו"ד פעיל‪.‬‬
‫הבעיות שבשלב הזה הן שיש אינטרסים פוליטיים‪ ,‬הם הממנים והם יכולים גם למנות את עצמם‬
‫(עד ‪.)2010‬‬
 ‫כעקרון ניתן להגיש ל‪ 4-‬גופים‪ .‬בפועל רק שניים מהם פעילים‪-‬‬ ‫למי ניתן להגיש תלונה?‬
‫ועדת האתיקה הארצית או ועדת האתיקה המחוזית‪.‬‬
‫הפוליטיקאים בלשכה ממנים והמינוי טעון אישור של ועדת‬ ‫הליך מינוי חברי וועדת‬
‫המינויים‪.‬‬ ‫האתיקה‬
‫עד שנת ‪ -2010‬כל חברי הוועדה היו פוליטיקאים והם מינו את‬
‫עצמם לוועדה‪.‬‬
‫עו"ד פעילים שהגישו מועמדות ונבחרו ע"י ועד המחוז ומינויים‬ ‫מיהם חברי וועדת האתיקה‬
‫אושר ע"י וועדת המינויים‪.‬‬ ‫המחוזית?‬
‫לפי החוק חצי מהוועדה ועד ‪ ,75%‬יכולים להיות פוליטיקאים‬
‫המכהנים בגופים הנבחרים בלשכה‪.‬‬
‫בכל וועדה חייב להיות נציג ציבור אחד שהוא משפטן בהגבלת‬
‫חברות‪ /‬עו"ד לא פעיל‪.‬‬
‫עו"ד פעילים שהגישו מועמדות ונבחרו ע"י הוועד המרכזי‬ ‫מיהם חברי וועדת האתיקה‬
‫ומינויים אושר ע"י וועדת המינויים‪.‬‬ ‫הארצית?‬
‫הנוהג הוא שאין בוועדה הזו פוליטיקאים‪.‬‬
‫אין‪ .‬הדיון בדלתיים סגורות‪ ,‬אין פרסום פרוטוקולים‪ ,‬אין פרסום‬ ‫שקיפות‬
‫מלא וסדיר של ההחלטות‪.‬‬

‫שלב הקובלנה‪ :‬זהו שלב פומבי‪ .‬בשלב זה יש שקיפות‪ ,‬בשנת ‪ 2010‬קרה השינוי הגדול‪ -‬תיקון ‪.32‬‬
‫הדיינים הם עו"ד פעילים בלבד‪ 4 .‬הגופים רשאים להגיש קובלנה אך הפעילים הם רק וועדת‬
‫האתיקה הארצית וועדות האתיקה המחוזיות‪ .‬תפקיד הדיין הוא תפקיד מאוד מבוקש ויוקרתי‪ ,‬דורש‬
‫ותק מסוים ופה לפוליטיקאים אין שליטה‪ ,‬וועדת המינויים מטפלת בזה‪.‬‬
‫בתוך השלב הזה יש ‪ 3‬ערכאות‪:‬‬
‫‪ o‬ערכאה ראשונה‪ :‬בית דין משמעתי מחוזי‪ .‬קיימים ‪ 5‬כאלה‪ .‬כל הקובלנות ללא קשר לחומרתן‪,‬‬
‫נידונות בהרכב של ‪ 3‬עו"ד (דיינים)‪.‬‬
‫‪ o‬ערכאת ערעור ראשונה בזכות‪ :‬בית הדין המשמעתי הארצי‪ .‬קיים אחד כזה‪ .‬הדיון נעשה בהרכב‬
‫של ‪ 3‬עו"ד (דיינים)‪.‬‬
‫עד שלב זה‪ ,‬הכל מתנהל בתוך הלשכה‪.‬‬
‫‪ o‬ערכאת ערעור שנייה בזכות‪ :‬בית משפט מחוזי בירושלים‪ .‬שופט‪ .‬שלב זה הוא חיצוני ללשכה‪.‬‬
‫‪ o‬ערכאת ערעור שלישית ברשות‪ :‬ביהמ"ש העליון‪.‬‬

‫ועדת האתיקה הארצית‪ ,‬ועדת האתיקה המחוזית‪ ,‬היועמ"ש‬ ‫מי רשאי להגיש קובלנה?‬
‫ופרקליט המדינה‪ .‬בפועל‪ ,‬רק שני הגופים הראשונים פעילים‪.‬‬
‫רק עורכי דין פעילים‪ .‬הלשכה מתנגדת לדיינים נציגי ציבור‬ ‫מי הם הדיינים בבית הדין?‬
‫מינוי הדיינים נעשה ע"י ועדת המינויים בראשות שופט בדימוס‬ ‫הליך מינוי דייני בית המשפט‬
‫משנת ‪ 2010‬הדיון נערך בדלתיים פתוחות‪ .‬החוק קובע עילות‬ ‫אופי הדיון‬
‫בהם ביה"ד רשאי להורות על סגירת הדלתות‪ .‬בכללם עילת סל‬
‫רחבה‪.‬‬
‫משנת ‪ 2010‬יש חובה על הלשכה לפרסם את כל פסקי הדין‪.‬‬ ‫פרסום פסקי הדין‬
‫נעשה במסגרת מאגר פדאור‪-‬אתיקה הפתוח לציבור בחינם‪.‬‬
‫יש‪ -‬הדיון בדלתיים פתוחות‪ ,‬הקובלנה פתוחה לעיון הציבור‪,‬‬ ‫שקיפות‬
‫פסקי הדין חייבים בפרסום‪.‬‬
‫קיימות ‪ 5‬מחוזיות בערכאה הראשונה‪ .‬ובית הדין הארצי הוא‬ ‫כמות בתי דין משמעתיים‬
‫בערכאה שנייה‪.‬‬

‫‪ )3‬המעמד המיוחד של היועמ"ש בשני שלבי ההליך המשמעתי‪.‬‬

 ‫בשלב התלונה חייבים להעביר ליועמ"ש העתקים‪ ,‬ולו יש הסמכות להפוך את זה לקובלנה‪ .‬בשלב‬
‫השני של בתי הדין‪ ,‬הוא יכול להגיע‪ ,‬להקשיב ולהתערב בכל שלב בדיון‪ .‬זאת אומרת שהחוק כן קבע‬
‫מנגנונים של ביקורת חיצונית ללשכה‪ ,‬אך בפועל היועמ"ש אומר כל הזמן שהוא סומך על הלשכה‬
‫ולא מתערב‪ ,‬לא עושה שימוש בסמכות שניתנה לו‪.‬‬

‫מאפיינים דומים של מערכות משפט זרות‪:‬‬

‫א) חלוקה לשני שלבים‪ :‬הגשת תלונה והגשת קובלנה‪.‬‬
‫ב) דיון בדלתיים סגורות בשלב של בדיקת התלונה‪ ,‬במטרה להכריע האם להגיש קובלנה לטריבונל‬
‫משמעתי‪.‬‬
‫ג) תלונות שנגנזו בשלב בירור התלונה אינן נשמרות‪.‬‬
‫ד) דיוני הטריבונאלים המשמעתיים בדלתיים פתוחות אך בידי הטריבונאלים הסמכות להורות על‬
‫סגירת הדלתיים‪.‬‬
‫ה) פרסום שוטף פתוח לציבור של פס"ד המשמעתיים‪.‬‬

‫מאפיינים שונים על מערכות משפט זרות‪:‬‬

‫א) דחיית עיקרון האוטונומיה המקצועית‪.‬‬
‫ב) מערכת הדין המשמעתי מחוץ ללשכה אך נתמכת בדמי החבר שמשלמים עו"ד ללשכה‪ .‬הנציב‬
‫הוא משפטן מחוץ ללשכת עורכי הדין‪.‬‬
‫ג) מינוי החברים בארגונים של הדין המשמעתי לא נעשה ע"י הלשכה‪.‬‬
‫ד) אנגליה‪ -‬בכל הארגונים של הדין המשמעתי ובכל שלבי ההליך יושבים נציגי ציבור‪.‬‬
‫ה) נציב תלונות הציבור על מרכת הדין המשמעתי עצמאי ללשכה‪.‬‬
‫ו) אין עובדות מתנדבים‪ ,‬המערכת מופעלת על ידי מקבלי שכר‪.‬‬

‫‪ )4‬תחולה רחבה של הדין המשמעתי‪.‬‬

‫דבר זה הוא חשוב כי הדין המשמעתי הוא דבר רחב וצריך פיקוח‪ .‬הדין המשמעתי חל גם על חייו‬
‫הפרטיים של עורך דין וגם על עבירה שנעשתה בחו"ל (ס' ‪ 62‬לחוק לשכת עורכי הדין)‪ .‬לדוגמה‪:‬‬
‫עורכת דין שייצגה גבר בהליך גירושים והיה לה רומן איתו‪ -‬על זה הוגשה נגדה תלונה ללשכה‪.‬‬
‫מדובר בניגוד עניינים ומעמידים על זה לדין משמעתי‪ .‬דוגמה נוספת היא של עורכת דין שהתבטאה‬
‫בצורה לא יפה כלפי חבר למקצוע בפייסבוק הפרטי שלה "הוא התקפל כמו ילדה קטנה"‪.‬‬

‫‪ )5‬העדר תקופת התיישנות‪.‬‬

‫בדין הפלילי קיימת תקופת התיישנות‪ ,‬אך בדין המשמעתי אין התיישנות מחמת כבוד המקצוע‪.‬‬
‫ברוב המקרים הלשכה לא מתעסקת בהתיישנות כי אין לה מספיק ראיות‪.‬‬
 ‫שיעור ‪)7.5( 8‬‬

‫הפרופסיה של עורכי הדין מהות ומאפיינים‬

‫עו"ד‪ ,‬כומר ורופא הם הפרופסיות הקדומות שעליהם הסתמכו‪ ,‬כאשר טבעו את המושג פרופסיה‪ .‬סוציולוגים‬
‫קבעו שיש מקצועות שהם רמי מעלה והם נקראים‪ -‬פרופסיה‪.‬‬
‫עם השנים‪ ,‬מקצועות נוספים הפכו לפרופסיות (מהנדס‪ ,‬פסיכולוג‪ ,‬רואה חשבון)‪ .‬כמורה לעומת זאת‬
‫התחילה כפרופסיה ואיבדה את זה‪.‬‬
‫מה לא נחשב כפרופסיה? מורה‪ ,‬עובד סוציאלי‪ ,‬שמאי‪ ,‬שיננית‪ ,‬מיילדת‪ ,‬חוקר פרטי ‪ ‬אלה נחשבים‬
‫מקצועות ‪.Occupation‬‬
‫מה ההבדל בין פרופסיה לבין מקצוע? פרופסיה זה יותר יוקרתי ממקצוע‪.‬‬

‫השלבים ביצירת פרופסיה מקצועית‪:‬‬

‫הגדרת בעיה אנושית‪ -‬זיהוי השוק עבור השירות שהקבוצה מעניקה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫רכישת אמון הציבור ושכנועו כי השירות אכן חיוני (שלא ניתן לבצע אותו עצמאית)‪ -‬כמו למשל‪" :‬לא‬ ‫ב‪.‬‬
‫פותחים עסק בלי עו"ד"‪ ,‬משכנעים את הציבור שיש צורך בעורך דין‪.‬‬
‫הגדרת תחום ידע ייחודי לבעלי המקצוע (זכות בלעדית)‪ -‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬אדם שמתחזה לרופא מבלי‬ ‫ג‪.‬‬
‫שיש לו הכשרה זו עבירה פלילית‪ .‬החוק קובע שרק רופא או רק עו"ד או רק פסיכולוג יכול לעשות‬
‫דברים מסוימים‪ .‬לא רק שצריך להגדיר‪ ,‬אחרי שנקבע הגבול יש לשמור כעליו שלא ייחצה‪.‬‬
‫קביעת מסלול ההכשרה לרכישת הידע הייחודי‪ -‬הפרופסיה קובעת את המסלול‪ -‬מי יהיה עו"ד‪ ,‬מי‬ ‫ד‪.‬‬
‫יהיה רופא לפי קביעת מסלול ההכשרה‪ ,‬עם סינון ראשוני (ראיונות‪ ,‬בדיקת עבר פלילי וכו)‪.‬‬
‫כוח מיקוח לשם השגת מונופול‪ -‬ניהול עצמאי (=אוטונומיה)‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫גידור חברתי‪ -‬היכולת לשלוט על הכניסה למקצוע (קשור גם למסלול ההכשרה‪ ,‬אבל לא רק)‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬
‫הגנה על הגידור החברתי וגם הגנה על איחוד המקצוע‪ -‬יש צורך במאבק תמידי על הגנה על השניים‬ ‫ז‪.‬‬
‫(על הגידור החברתי ועל איחוד המקצוע)‪.‬‬

‫מאפייני הפרופסיה‪:‬‬
‫המאפיינים צריכים להיות מצטברים על מנת שמקצוע ייחשב כפרופסיה‪.‬‬
‫(צריך לענות על כולם לא רק על חלק)‬
‫‪ )1‬תקופת לימודים משמעותית ורישיון‪ -‬מחייב תקופת לימודים ורישיון על מנת לעסוק במקצוע‪.‬‬
‫‪ )2‬דורש ידע מיוחד ויכולת אינטלקטואלית‪ -‬קשור לשלב הראשון‪ ,‬עבודה בעזרת המוח האנושי (לא‬
‫פעולה טכנית)‪.‬‬
‫‪ )3‬בעלת מונופול ואוטונומיה‪ -‬מונופול= בלעדיות של שוק שירותים משפטיים שרק עו"ד יכול‪ ,‬לפי‬
‫החוק‪ ,‬להעניק ייצוג וטיפול משפטי‪ .‬הרצון הוא שהשוק יישאר בשליטת הפרופסיה‪ .‬מי שאינו עו"ד‬
‫ייחשב למסיג גבול המקצוע אם ייתן שירות משפטי ללקוח (=עבירה פלילית)‪.‬‬
‫אוטונומיה= ניהול עצמי‪ .‬הפרופסיה מנהלת דרך מוסדותיה העצמאיים את ענייניה ללא התערבות‬
 ‫המדינה‪ .‬יש כאלה עם אוטונומיה רחבה יותר ויש כאלה עם אוטונומיה צרה יותר‪ .‬למשל‪ :‬עו"ד‪-‬‬
‫שליטה על ההתמחות‪ ,‬בחינות ההסמכה (הניהול העצמאי מתבצע באמצעות לשכת עורכי הדין)‪.‬‬
‫‪ )4‬יוקרה חברתית ומעמד כלכלי גבוה‪ -‬בממוצע‪ ,‬בעלי פרופסיות מדורגים במעמד כלכלי גבוה במשק‪.‬‬
‫‪ )5‬קשר אישי בין איש פרופסיה למקבל שירות‪ -‬בשונה ממקצוע (שהנגר יכול להכין ‪ 200‬ארונות אותו‬
‫דבר)‪ ,‬עו"ד לא יכול להכין ‪ 200‬צוואות אותו דבר‪ .‬עו"ד צריך להקשיב לאדם שמולו‪ ,‬להתאים את‬
‫עצמו‪.‬‬
‫‪ )6‬מחויבות כלפי החברה‪" -‬עסקת חליפין"‪ -‬ביסוד הפרופסיה עומד הנושא של לתרום לחברה‪ .‬זה מה‬
‫שמבדיל פרופסיה ממקצועות אחרים‪ .‬למעשה יש להם שליחות חברתית‪ -‬רופא= להציל חיים‪,‬‬
‫למנוע מחלות‪ .‬עו"ד= חיזוק שלטון החוק‪ ,‬הגנה על זכויות אדם‪ ,‬הגנה על אינטרסים חברתיים‪.‬‬
‫למעשה מדובר בתחומים שהמדינה מעבירה את האחריות המלאה לפרופסיות‪ .‬בתמורה לכך‬
‫הפרופסיות מתחייבות לפעול למען החברה‪ .‬עסקת החליפין היא הדבר המרכזי שמחזיק את‬
‫הפרופסיה‪.‬‬
‫‪ o‬מחויבות כלפיי החברה אצל עורכי דין‪ ,‬על מנת להוכיח שעו"ד עוזרים למימוש זכויות (=תרומה‬
‫לחברה)‪.‬‬
‫פרויקטים חברתיים של לשכת עו"ד‪:‬‬
‫‪ -‬פרו‪-‬בונו‪ -‬מתן שירות משפטי ללא תמורה‪.‬‬
‫‪ -‬תכנית "שכר מצווה" של לשכת עו"ד‪.‬‬
‫‪ -‬שמירה על הסדר החברתי‪-‬משפטי‪.‬‬
‫‪ -‬הגנה על הדמוקרטיה‪ ,‬שלטון החוק וזכויות אדם‪ -‬סעיף ‪ 1‬לחוק לשכת עורכי הדין‪.‬‬
‫אבחנה בין פרופסיה למקצוע‪:‬‬

‫מקצוע‬ ‫פרופסיה‬
‫מורים‬ ‫‪-‬‬ ‫עו"ד‬ ‫‪-‬‬
‫סוכני ביטוח‬ ‫‪-‬‬ ‫רופאים‬ ‫‪-‬‬
‫חוקרים פרטיים‬ ‫‪-‬‬ ‫רואי חשבון‬ ‫‪-‬‬
‫יועצי מס‬ ‫‪-‬‬ ‫פסיכולוגים‬ ‫‪-‬‬
‫אנשי תקשורת‬ ‫‪-‬‬ ‫אדריכלים‬ ‫‪-‬‬
‫שמאי מקרקעין‬ ‫‪-‬‬

‫מאבקים בין פרופסיה למקצוע‪:‬‬

‫רופאים נ' רפואה משלימה‪ -‬הרופאים הרגישו שהרפואה המשלימה מאיימת להם על המונופול הם‬ ‫‪‬‬
‫הכניסו אל הרפואה עצמה את הרפואה המשלימה (כיום ניתן למצוא רפואה משלימה בקופות חולים)‪.‬‬
‫רופאי שיניים נ' שינניות‪ -‬במאבק ביניהם הוא מאד גדול‪ .‬השינניות צריכות לפעול רק על מתוך משרד‬ ‫‪‬‬
‫של רופאי שיניים בזמן שנוכח במרפאה רופאי שיניים‪.‬‬
‫עורכי דין נ' מגשרים שאינם עורכי דין‪ -‬כאשר עורכי הדין הרגישו איום מהמגשרים עורכי הדין בעצמם‬ ‫‪‬‬
‫הפכו למגשרים‪ ,‬כחלק מהכשרתם‪.‬‬
‫פסיכולוג נ' פסיכיאטר‪ -‬הפסיכולוגים רוצים לתת תרופות פסיכיאטריות‪ .‬הפסיכולוגים טוענים אם רופא‬ ‫‪‬‬
‫משפחה יכול לתת כדורי נגד דיכאון‪ ,‬למה הם לא יכולים‪ .‬מי שמונע את זה זה הפסיכיאטרים‪.‬‬
 ‫עו"ד נ' רואה חשבון‪ -‬במס בהכנסה רואה חשבון יכול לייצג אותו‪ ,‬אבל להגשת ערעור הוא צריך‬ ‫‪‬‬
‫להשתמש בעו"ד‪ .‬מונופול עו"ד שלא יתנו לרואה חשבון להיכנס לתפקיד העו"ד‪.‬‬
‫‪ ‬מאבק הוא מאבק על כסף‪ ,‬אם פסיכולוג יוכל לתת כדורים פסיכיאטריים‪ ,‬הפסיכיאטריים יפגעו כלכלית‪.‬‬
‫‪ ‬מי שמונע מהצד של המקצוע להפוך לפרופסיה‪ ,‬היא אנשי הפרופסיה בעצמם‪.‬‬

‫לשכת עורכי הדין היא מונופול רב זרועות ‪ -‬היא מפקחת על עבודת המתמחים‪ ,‬עורכת את מבחני ההסמכה‬
‫למקצוע‪ ,‬אחראית על הקבלה והרישוי של עורכי הדין‪ ,‬דנה בבעיות אתיות שלהם ואף מעמידה אותם לדין‬
‫משמעתי‪.‬‬
‫זאת בעוד שבמקצועות אחרים כמו רפואה‪ ,‬ראיית חשבון‪ ,‬אדריכלות והוראת נהיגה‪ ,‬מי שמפעיל רבות‬
‫מסמכויות אלה הוא המשרד הממשלתי הרלוונטי ‪ -‬משרד הבריאות‪ ,‬משרד המשפטים‪ ,‬משרד התמ"ת‪,‬‬
‫משרד התחבורה‪ ,‬או זרוע ממשלתית השייכת לאחד מהם‪.‬‬

‫שיעור ‪)14.5( 9‬‬

‫גישות להתנהלות של פרופסיה‪:‬‬

‫יש ‪ 2‬גישות שמסבירות את התנהגות הפרופסיה‪:‬‬
‫‪ )1‬הגישה הציבורית‪-‬פונקציונלית (אמיל דורקהיים) – הגישה הראשונה אומרת שהפרופסיה ממלאת‬
‫תפקיד ציבורי‪ .‬המדינה לא יכולה לדאוג להכל ולכן היא נעזרת בבעלי תפקידים מסוימים‪ .‬הפרופסיה‬
‫היא משהו שהמדינה זקוקה לו‪ -.‬בלי הפרופסיה המדינה לא יכולה לספק את השירות הזה‪ .‬למשל‪,‬‬
‫אצל עורכי דין‪ ,‬התפקיד הציבורי הוא ייצוג האנשים‪ ,‬נגישות למשפט והגנה על זכויות‪ .‬אמיל‬
‫דורקהיים אומר שהחברה מעוניינת בפרופסיה שלה יש תפקיד מאוד חשוב‪ .‬הפרופסיה צריכה‬
‫לדאוג ולזכור שיש לה תפקיד חברתי‪ ,‬לכן המדינה לא יכולה להסתדר בלעדיה והפרופסיה צריכה‬
‫לזכור את עסקת החליפין שתפעל תמיד לטובת הציבור‪ .‬איך למשל לשכת עורכי הדין מקיימת את‬
‫הפונקציה הזאת? לעזור לאנשים לייצג אותם גם למי שאין לו את היכולת לשכור עו"ד‪ .‬בעצם‪,‬‬
‫המדינה מעבירה סמכויות לפרופסיה‪ .‬המדינה לא יכולה לבדוק לבריאות של כל אדם ואדם לכן‬
‫לרופאים יש פרופסיה‪ .‬התפקיד הציבורי של עורכי הדין‪ -‬הבטחת זכויות ונגישות למשפט‪ .‬המדינה‬
‫לא יכולה לדאוג לזכויות‪ .‬הפונקציה של הפרופסיה היא ציבורית‪ ,‬גם המדינה הרוויחה‪ -‬קבוצה‬
‫מלומדת עם רישיון והתמחות והם פועלים לאינטרס ציבורי‪ .‬סוציולוגים רבים חשבו שזו נאיביות וראו‬
‫שהרבה רופאים מונעים בגלל הכסף‪ ,‬המוניטין שלו והאינטרס העצמי שלהם‪ .‬כתוצאה מכך‪,‬‬
‫התפתחה גישה אחרת הגישה הביקורתית תועלתנית‪.‬‬
‫‪ )2‬הגישה הביקורתית‪-‬תועלתנית (מקס וובר) – הגישה מבקרת את הגישה הציבורית‪ .‬מה שבאמת‬
‫מניע את הפרופסיה זה המוניטין‪ ,‬השם‪ ,‬הכסף‪ .‬וובר אומר שכל ההתארגנות הזאת היא תועלתנית‬
‫לקידום אינטרסים אישיים ולא ציבוריים‪ .‬בעוד שהגישה הציבורית אומרת שהפרופסיה רוצה לדאוג‬
‫לחברה‪ ,‬הגישה הביקורתית אומרת שהפרופסיה רוצה לדאוג לחבר'ה (למי שנמצא בתוך הפרופסיה‬
‫ולדאוג גם שהוא לא יתרחב וכל אחד יתקבל לתוכו)‪.‬האינטרס העצמי של הפרופסיה היא לשלוט על‬
‫נתח שוק שכל מי שרוצה טיפול רפואי ילך לרופא‪ .‬הגישה של וובר ועוד כותבים נבעה מהסתכלות‪,‬‬
‫האם בעלי הפרופסיה הם באמת בעלי אינטרס ציבורי בלבד? מעבר לכך‪ ,‬נאמר שיש להם תפקיד‬
‫ציבורי‪ ,‬אז האם הם באמת מגשימים זאת? האם הם דואגים להגנת זכויות אדם ושלטון החוק? אם‬
‫היא ממלאה את זה‪ ,‬למה המחויבות של רופא‪ ,‬למשל‪ ,‬היא יותר מאחות? הרופאים ידעו להשיג‬
‫לעצמם סמכויות‪ ,‬לקבוע לעצמם תחומים‪.‬‬
‫כשמסתכלים על פרופסיה שהולכת להעריך את ההתמחות בשנה וחצי‪ .‬לפי דורקהיים הסיבה היא שהציבור‬
‫יקבל עו"ד טוב יותר‪ ,‬שירות משפטי ברמה גבוהה כי זה התפקיד הציבורי‪ .‬על פי וובר הפרופסיה עושה זאת‬
‫כדי שלא יכנסו עוד אנשים‪ .‬המטרה היא תועלתנית‪ .‬הפרופסיה אלה שכבר עו"ד דואגים לעצמם‪ .‬הביקורת‬
‫של וובר‪ -‬בשביל לפעול למען הציבור לא צריכים לתת מונופול ואוטונומיה‪ .‬עסקת החליפין הייתה טעות‪ ,‬יש‬
‫להם תפקיד ציבורי כמו אחיות שהן לא פרופסיה‪.‬‬
‫לא דורקהיים ולא וובר צדקו‪ -‬פרופסיות פועלות בשתי הגישות‪ -‬כל ראש לשכה עומד בפני הציבור ומביע את‬
‫התמיכה ואת הרצון לעזור לציבור‪ .‬אבל‪ ,‬ברור שהוא גם עושה זאת מתוך אינטרס עצמי‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬לדוגמא כשלשכת עורכי הדין נאבקת בלבנת פורן‪ ,‬הם עושים זאת גם מתוך אינטרס של מאבק ציבורי‬
‫וגם מתוך אינטרס עצמי שהוא המונופול‪.‬‬
‫איזו תאוריה משתקפת בסעיפים הבאים?‬
‫סעיף ‪ 1‬הקמת הלשכה‪ -‬מוקמת בזה לשכת עורכי הדין שתאגד את עורכי הדין בישראל ותשקוד על‬ ‫‪‬‬
‫רמתו וטהרו של מקצוע עריכת הדין‪ .‬למרות שאין כאן מילה על הציבור‪ ,‬כל הסעיף מבטא את הגישה‬
‫הציבורית‪ .‬המטרה בהתאגדות על הפרופסיה הוא למען הציבור שיקבלו עורכי דין ברמה גבוהה‪ ,‬עורכי‬
‫דין ישרים והגונים‪ .‬זהו הסעיף המכונן של הלשכה‪ ,‬כל המטרות הן למען הציבור‪.‬‬
‫סעיף ‪ 2‬תפקיד הלשכה‪ )1( -‬תרשום מתמחים‪ ,‬תפקח על התמחותם ותבחנם‪ -‬הסעיף כאן משולב‪ ,‬יש‬ ‫‪‬‬
‫כאן מנגנון סינון לפי הגישה הציבורית ולהבטיח רמה גבוהה של עורכי דין ויעזור ללקוחותיו‪ .‬מצד שני‪,‬‬
‫אפשר להסביר זאת גם לפי הגישה התועלתנית‪ ,‬מנגנון סינון למנוע מכל אחד להיות עורך דין‪ .‬זוהי‬
‫הנקודה שהלשכה מפעילה את סמכויותיה לפי שתי הגישות‪ ,‬השאלה היא המינון‪ .‬נראה שבשנים‬
‫האחרונות‪ ,‬אומנם‪ ,‬התועלתנות גברה‪ – .‬ביטוי לשתי התאוריות‪.‬‬
‫סעיף ‪ 53‬שמירת כבוד המקצוע‪-‬עורך דין ישמור על כבוד המקצוע של עריכת דין ויימנע מכל דבר העלול‬ ‫‪‬‬
‫לפגוע בכבוד המקצוע‪ -‬הם מפעילים רמה גבוהה של פיקוח שאם עורך דין פוגע בכבוד המקצוע‪ ,‬יעמידו‬
‫אותו לדין‪ .‬התפיסה הציבורית שבאה להבטיח את ההגנה המשפטית ברמה הטובה ביותר‪ .‬אך גם‬
‫תועלתנית‪ -‬עו"ד שעומד בדין משמעתי פוגע באמון הציבור והפרנסה תפגע‪ ,‬לכן כל פעם שהלשכה‬
‫אומרת לחזק את אימון הציבור‪-‬זה סימן לאינטרס האישי‪.‬‬
‫‪ ‬גם דורקהיים וגם וובר צדקו‪ ,‬אנו צריכים להיות מפוקחים ולחפש את האינטרס העצמי‪.‬‬
‫תרגול בכיתה‪-‬‬
‫הודעות ראש לשכת עורכי הדין‪" -‬צומצמה הפגיעה בשכר טרחה עו"ד בעד טיפול בתביעה למוסד ביטוח‬
‫לאומי"‪.‬‬
‫הצעת חוק למטרה ציבורית‪ -‬שאנשים ישלמו פחות שכר טרחה לעו"ד‪.‬‬
‫איך הצליחו עו"ד להשיג אוטונומיה כה רחבה?‬
‫מה הסיבה האמתית למונופול והאוטונומיה?‬
‫עורכי הדין היא הפרופסיה החזקה ביותר‪ .‬צריכים להיות הסברים לכך‪ .‬לובי חזק בכנסת ובנוסף בתי‬
‫המשפט‪ -‬בעלי בריתה (על פי זלצברגר במאמרו)‪ .‬מערכת בתי המשפט היא בעלת בריתה של הלשכה כי‬
‫בתי המשפט חיזקו את המונופול של הלשכה‪ .‬הם המגן של הלשכה‪.‬‬
 ‫דוגמה‪:‬‬
‫פס"ד בג"צ ‪ 2334/02‬שטנגר נ' יו"ר הכנסת פ"ד נח (‪( 768 )1‬ניתן ב‪)26/11/2003-‬‬
‫פעם ראשונה שעורך דין עתר כנגד הלשכה‪ .‬פסק דין זה הוא חוקתי‪ -‬טענות העותר היו שדמי החבר פוגעים‬
‫לו בחופש העיסוק‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוא אמר שלא הוגן שיש לשכה אחת אשר מאגדת את הכל ולא מס' לשכות ולכן‬
‫יש לפצל‪.‬‬
‫השאלה בעתירה‪ :‬האם הוראות שונות בחוק הלשכה המתנות את העיסוק במקצוע בחברות בלשכה‬
‫ותבשלום דמי חבר‪ ,‬פוגעות בחופש העיסוק באופן הסותר את חוק יסוד‪ :‬חופש העיסוק‪ ,‬ולפיכך דינן‬
‫להתבטל‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוא גם טוען שיש לפצל את הלשכה‪ -‬שהיו כמה לשכות‪ ,‬שיהיה לנו את האפשרות לבחור‬
‫בין הלשכות‪.‬‬
‫קודם כל בודקים האם יש פגיעה בחוק‪ ,‬לאחר מכן בודקים את פסקת ההגבלה‪.‬‬
‫בית המשפט בוחן את השאלה בדרך הביקורת החוקתית‪ :‬נקבע ע"י השופט ברק כי הפגיעה כדין כי היא‬
‫עומד בתנאי פסקת ההגבלה‪ .‬האם חוק הלשכה פוגע בחופש העיסוק?‬
‫שלב ראשון‪ :‬האם נפגעה זכות יסוד? בית המשפט קובע כי ההסדר פוגע בחופש העיסוק‪.‬‬
‫שלב שני‪ :‬בחינת "פסקת ההגבלה"‪:‬‬

‫‪ ‬האם הפגיעה נעשתה על ידי חוק? כן‪.‬‬

‫‪ ‬האם נעשתה לתכלית ראויה? כן התכלית הולמת את דרכיה של ישראל רבים במדינה נזקקים‬
‫לשירותי משפט‪ .‬ברק מתייחס רק לתכלית הציבורית‪ .‬הנשיא ברק קיבל את הנמקת הלשכה‪.‬‬
‫הלשכה בעתירה אמרה שיש להבטיח רמה נאותה של שרותי עורכי הדין לציבור ושמירה על טוהר‬
‫המקצוע‪.‬‬
‫‪ ‬מידתיות‪ -‬מבחני משנה‪:‬‬
‫א‪ -‬מבחן ההתאמה (התאמת האמצעי להשגת התכלית)‪ -‬הלשכה עוברת בקלות את מבחן‬
‫ההתאמה" אין ספק לדברי ברק‪ .‬אם התכלית היא פיקוח על עורכי הדין‪ ,‬להבטיח את הרמה‬
‫הגבוהה‪ ,‬האמצעי שהלשכה היא מונופול זהו אמצעי מתאים‪ .‬השופט ברק מקדיש לכך פסקה‬
‫אחת‪ ,‬זהו לא דיון מעמיק בייחוד לא אופייני לשופט ברק‪.‬‬
‫ב‪ -‬מבחן הפגיעה הפחותה (בחירת האמצעי שפגיעתו בזכות היסוד היא פחותה ביותר)‪ -‬יש‬
‫אמצעים אחרים לשמור על רמה גבוה בלי לשכה חזקה ומונופוליסטית‪ -‬בארה"ב כדי להיות עו"ד‬
‫לא חייבים להיות חבר בלשכה‪ .‬יש אלטרנטיבות אחרות ניתן להקים גוף סטטוטורי עצמאי‪,‬‬
‫הפנה זלצברג שבדק ‪ 15‬מדינות אך לנו טוב עם מה שיש לנו‪ .‬עוברים את המבחן בקלות‪ .‬בית‬
‫המשפט קיבל את טענות הלשכה שזה המודל הראוי‪ .‬למבחן זה הוא מקדיש שתי פסקאות‪ -‬פס'‬
‫‪ .13-14‬אין הנמקה‪ ,‬אין ראיות‪ ,‬אין ביסוס‪ .‬הוא אומר שיש כל מיני מודלים ונראה כי דרישת‬
‫החברות שכשלעצמה אינה פוגעת בחופש העיסוק יותר מאשר פעולות אחרות שעומדות‬
‫לרשות המחוקק‪.‬‬
‫ג‪ -‬מבחן היחסיות (האם קיים יחס סביר בין התועלת הצומחת מן ההסדר הפוגע ובין הפגיעה‬
‫שהוא גורם)‪ -‬המבחן מתקיים‪ .‬גם לכך מקדיש פסקה אחת‪ .‬אין תימוכין וראיות‪" -‬להסדרה זו‬
‫תועלת חברתית וחשובה"‪ .‬אף אחד לא ציפה שהעתירה תתקבל‪ ,‬אך לפחות להביע ביקורת‬
‫ואולי לגרום לשינוי‪ .‬יש הגבלות אך הן למטרה חשובה‪.‬‬
‫תשובת הלשכה ‪" :‬קיים אינטרס ציבורי בהטלת חובת רישוי ופיקוח על מקצוע עריכת הדין‪ .‬לשם כך יש צורך‬
‫בקיומו של גוף מפקח עצמאי‪ ,‬שאינו תלוי ברשויות השלטון‪ .‬דרישת החברות נועדה להבטיח כי הלשכה‬
‫תרכוש סמכות ביחס לעוסקים בעריכת דין ותוכל לבצע תפקידיה‪ .‬לשם כך חיוני לאפשר ללשכה לגבות דמי‬
‫חבר‪ .‬לבסוף‪ ,‬רק לשכה אחת‪ ,‬המייצגת את כלל עורכי הדין‪ ,‬והמציגה עמדה אחידה תוכל לבצע את תפקידי‬
 ‫הפיקוח והסדרת העיסוק המקצועי"‪ -‬זוהי גישה פונקציונאלית ציבורית שדואגת לציבור‪ .‬אך‪ ,‬מה שהיא לא‬
‫אמרה שדמי החבר הם גם למען אינטרסים אישיים‪ -‬מסיבות‪ ,‬קמפיינים של הצפת מקצוע‪ ,‬קמפיינים נגד‬
‫לבנת פורן‪.‬‬
‫עמדת המדינה‪ :‬אין הכרח להסדיר את מעמד המקצוע דווקא באמצעות גוף בעל עצמאות‪ ,‬וניתן לעשות זאת‬
‫גם באמצעות הסדר מדינתי‪ ,‬אולם שתי הדרכים הן לגיטימיות‪ .‬ביהמ"ש בפסקה ‪ 10‬מאמץ עמדה ציבורית‪.‬‬
‫העתירה נדחתה‪.‬‬
‫(בערך ‪ 12‬פעמים בית המשפט פסל חקיקה)‪ .‬היה ברור שהעתירה תדחה‪ ,‬אך המפתיע הוא הרטוריקה של‬
‫פסק הדין‪ .‬ברק יכול היה לכתוב שהגיעה השעה אחרי ‪ 50‬שנה שזה ההסדר ובעולם יש שינויים כי הבינו‬
‫שזה לא עובד‪ .‬הגיעה השעה לחוקק‪ .‬אך הוא לא נתן ביקורת‪ .‬לכן זלצברגר קורא לבית המשפט בעלי בריתה‬
‫של הלשכה‪ ,‬בספק הדין אין ביקורת או חלופות‪ .‬יש קבלה מלאה שללשכה יש תפקיד ציבורי‪ .‬אין מי‬
‫שמאתגר את המעמד המונופוליסטי של הלשכה‪ .‬השופטים ועורכי הדין באופן מסורתי הם קבוצות קרובות‬
‫ומקורבות‪ .‬בית המשפט והלשכה מגנים אחד על השני‪ .‬לכן המאמר של זלצברג נקרא‪" -‬לשכת עורכי הדין‬
‫ובעלי בריתם"‪ .‬בנוסף לקשר ההיסטורי לבית המשפט נוח שיש לשכה אחת (גוף אחד)‪ .‬אם רוצים לפנות‬
‫לעורכי הדין פונים לגוף אחד‪ .‬כשקמה המדינה הייתה תפיסה סוציאליסטית‪ ,‬היחידים שהחזיקו בערכים‬
‫ליברלים הם עורכי הדין והשופטים‪ -‬כך נוצר קשר היסטורי‪.‬‬

‫דו"ח וועדת פרוקצ'יה‪ ,‬דעת המיעוט של ד"ר זר‪-‬גוטמן‬

‫וועדת פרוקצ'יה‪ -‬בשנת ‪ 2013‬היה כאוס בלשכת עורכי הדין‪ .‬לא הייתה קואליציה מי ששלט היא האופוזיציה‬
‫ולכן הלשכה לא תפקדה‪ .‬היה משבר תפקודי‪.‬‬
‫"סבורני שהסיבה העמוקה והאמתית למשבר המתמשך בתפקוד הלשכה ומוסדותיה היא האוטונומיה‬
‫הרחבה שניתנה בחוק ללשכה הכוללת גם ייצוג וגם רגולציה של הפרופסיה‪ .‬ז אוטונומיה שאין לה אח ורע‬
‫בעולם‪.‬‬
‫לדעתי‪ ,‬הלשכה צריכה להישאר עצמאית ומנדטורית בכל הקשור להמשך ייצוג כלל עורכי הדין‪ ,‬אולם אינה‬
‫יכולה להמשיך לאחוז בשתיים מסמכויות הרגולציה הנתונות לה‪ :‬הסמכות הראשונה שיש להפקיע מכל‬
‫קשר ללשכה היא עריכת בחינות ההסכמה לערכית דין; הסמכות השנייה היא הפעלת מערך הדין‬
‫המשמעתי"‪.‬‬
‫שר המשפטים מקים וועדה ציבורית שמטרתה לקבוע מה הסיבה למשבר בלשכה ואיך אפשר למנוע זאת‪.‬‬
‫דעת הרוב בוועדה‪ ,‬הסיבה למשבר מקורה בבעיות בחוק‪ .‬המסגרת תישאר אותו הדבר‪ ,‬תישאר אוטונומיה‬
‫אך נזיז ונשנה ס מכויות‪ .‬דעת המיעוט מראה כי יש כאן ניגוד מאוד בסיסי ואת ניגוד זה הבינו במדינות אחרות‬
‫(אוסטרליה‪ ,‬אנגליה)‪ .‬עד שלא יפתרו את הניגוד‪ ,‬הלשכה לא תתפקד‪ .‬איך יכול להיות שמי שאמור לשרת את‬
‫האינטרסים של עורכי הדין הוא גם זה שיפקח על עורכי הדין?‬
‫הוועדה והלשכה אומרת שאין ניגוד עניינים‪ .‬זה טוב שאותו גוף גם מייצג וגם מפקח את עורכי הדין‪.‬‬

‫דוגמא לניגוד העניינים בו נמצאת לשכת עוה"ד‪:‬‬

‫(‪ )1‬מאבק הלשכה בהצפת המקצוע ע"י קריאה להעסקת עורכי דין צעירים ולא מתמחים‪.‬‬
‫סעיף ‪ 2‬לחוק לשכת עורכי הדין המונה את תפקידי החובה של הלשכה‪-‬‬
‫א‪ -‬תרשום מתמחים‪ ,‬תפקח על התמחותם ותבחנם‪.‬‬
 ‫ב‪ -‬תסמיך עורכי דין על ידי קבלתם כחברי הלשכה‪.‬‬
‫האינטרס של עוה"ד הוא שלא יהיו הרבה עו"ד ומי ששולט בשערי הלשכה הוא עוה"ד‪ .‬לשכה שאומרת‬
‫שיש הצפה היא אחראית על שערי הכניסה שלה‪ -‬וזה ניגוד עניינים‪.‬‬
‫(‪ )2‬בחינות ההסמכה של הלשכה‪ -‬המתמחים טענו שהלשכה מכשילה אותם בכוונה‪ .‬איך גוף שמייצג את‬
‫האינטרסים של עורכי הדין יכול לטפל בבחינות? זה עוד סוג של ניגוד עניינים שאין לו פתרון אלא להוציא‬
‫זאת מידי הלשכה‪.‬‬
‫לאחר התיקון האחרון‪ ,‬כיום יישבו שני נציגי אקדמיה בוועדה שעושה את הבחינה‪.‬‬

‫שיעור ‪)21.5( 10‬‬

‫שער הכניסה לפרופסיה‬

‫מדוע צריך שערי כניסה להתמחות?‬

‫התאוריה הציבורית‪-‬פונקציונאלית‪ :‬דואגים שמי שייכנס לפרופסיה יהיה מספיק מנוסה‪ .‬עורכי הדין‬ ‫‪‬‬
‫אחראים על המשאב הציבורי‪ ,‬ורוצים לדאוג שמי שאחראי על המשאב הציבורי יהיה מספיק מנוסה‪.‬‬
‫המשאב שעורכי הדין אחראי הוא הנגישות למשפט‪ .‬המטרה היא להבטיח שירות לציבור‪.‬‬
‫התיאוריה הביקורתית‪-‬תועלתנית‪ :‬יש שערי כניסה על מנת למנוע כניסה לפרופסיה‪ .‬שמים את שערי‬ ‫‪‬‬
‫הכניסה על מנת שיהיו פחות עורכי דין‪ .‬הגישה מסתכלת על שערי הכניסה כאינטרס כלכלי‪.‬‬
‫סעיף ‪ 1‬לחוק‪ :‬מוקמת בזה לשכת עורכי הדין (להלן – הלשכה)‪ ,‬שתאגד את עורכי הדין בישראל ותשקוד על‬
‫רמתו וטהרו של מקצוע עריכת הדין וכן תפעל למען הגנה על שלטון החוק‪ ,‬זכויות האדם וערכי היסוד של‬
‫מדינת ישראל‬
‫סעיף ‪ 2‬לחוק‪ :‬קובע את תפקידי החובה של הלשכה‪:‬‬
‫הלשכה –‬
‫(‪ )1‬תרשום מתמחים‪ ,‬תפקח על התמחותם ותבחנם;‬
‫(‪ )2‬תסמיך עורכי דין על ידי קבלתם כחברי הלשכה;‬
‫(‪ )3‬תקבל שיפוט משמעתי לחבריה‪.‬‬
‫שערי כניסה ויציאה יש בכל פרופסיה‪ ,‬על מנת שהלשכה תוכל לקבל את הסמכויות להתעסק בשערי‬
‫הכניסה והיציאה‪ ,‬זה צריך להיות כתוב בחוק‪ -‬צריכה להיות הסמכה והיא מופיעה למשל בס' ‪ :1‬לא כל אחד‬
‫שסיים תואר במשפטים או יעבור את הבחינה יקבל את הרישיון– "תשקוד על רמתו וטהרו שהל המקצוע"‪.‬‬
‫השער הראשון הוא ס' ‪ -27‬הוא התחנה הראשונה‪.‬‬
‫השער השני – הוא ס' ‪.44‬‬

‫תחנה ראשונה‪ -‬רישום מתמחה‬

‫סעיף ‪ 26‬לחוק ‪ :‬קובע תנאים פורמאליים לרישום מתמחה‪ .‬ם נתגלו עובדות שלאורן סבורה הלשכה‬
‫שהמועמד אינו ראוי לשמש עורך דין; סירבה הלשכה לרשום מתמחה‪ ,‬תודיע למועמד את נימוקיה בכתב"‪-‬‬
 ‫הסעיף משאיר את שיקול הדעת ללשכה‪ -‬העבר הפלילי נבחן‪ ,‬העמדות לדין משמעתי מתקופת הלימודים‬
‫וכו'‪.‬‬
‫הלשכ ה רשאית לבדוק את העבר של המועמד‪ ,‬מי שעברו הוא בעייתי כנראה מועד יותר להמשיך כך בעתיד‪.‬‬
‫הלשכה מחוברת למרשם הפלילי של כל מועמד‪ ,‬ומהתצהיר שכל מועמד ממלא‪.‬‬
‫סעיף ‪ 27‬לחוק‪ :‬קובע תנאי מהותי‪ .‬סירוב הלשכה לרישום מתמחה‪" -‬הלשכה רשאית‪ ,‬לאחר שנתנה‬
‫למועמד הזדמנות לטעון טענותיו לפניה‪ ,‬שלא לרשמו כמתמחה על אף כשירותו לפי סעיף ‪ ,26‬אם נתגלו‬
‫עובדות שלאורן סבורה הלשכה שהמועמד אינו ראוי לשמש עורך דין‪ .‬סירבה הלשכה לרשום מתמחה‪ ,‬תודיע‬
‫למועמד את נימוקיה בכתב"‪.‬‬

‫מי לא ראוי לשמש כעורך דין?‬

‫הלשכה מקבלת מידע מהמשטרה בגין עבר פלילי‪ .‬לגבי עבירות משמעת‪ -‬יש לחתום על תצהיר אמת‬
‫בשבועה‪ .‬ההנחה היא שגם אם יש עבר‪ ,‬יש להתמודד איתו‪ .‬תצהיר שחובה לצרף לבקשה להתמחות‪:‬‬

‫‪ ‬לא הורשעתי בעבירה פלילית כלשהי בארץ או בחו"ל‪ ,‬לרבות בעבירות ע"פ חוק השיפוט הצבאי‪,‬‬
‫למעט עבירות שלא ירשמו במרשם או שנמחקו הימנו בהגיע מועד המחיקה‪ ,‬על פי התקנות לחוק‬
‫המרשם‪.‬‬
‫‪ ‬לא הורשעתי בעבירת משמעת בפני בית דין משמעתי כלשהו‪ ,‬או פורום כלשהו בארץ או בחו"ל‪,‬‬
‫לרבות במקום עיסוק‪ ,‬מקום עבודה או מקום לימודים‪.‬‬
‫‪ ‬לא תלויים ועומדים נגדי כתב אישום או הליך חקירה אחר כלשהו‪ ,‬הליכי ערעור פלילי בגין זיכוי‬
‫מאישום כלשהו בארץ או בחו"ל‪ ,‬או הליכי ערעור בגין זיכוי בדין המשמעתי‪ ,‬ולא הופסקו או בוטלו‬
‫הליכים כלשהם נגדי בהליך כלשהו‪ ,‬על פי כל דין‪.‬‬
‫איך העובדות מתגלות ללשכה?‬
‫דרך ראשונה‪ -‬כל מועמד להתמחות ממלא תצהיר אמת‪ .‬ברוב המקרים העובדות מתגלות מהתצהיר‪.‬‬
‫דרך שניה‪ -‬הלשכה מקבלתך מידע‪ .‬למשל‪ :‬שכן שאתה בסכסוך איתו ישלח ללשכה מכתב‪.‬‬
‫מדוע חשוב ללשכה לדעת נושאים אלו?‬
‫אלו עובדות שלא ראוי שמועמד יהיה עורך דין אם למשל הוא הורשע בעבירה פלילית‪ ,‬או בעבירת משמעת‪.‬‬
‫הוועד המרכזי הוא הגוף הכי פוליטי בלשכה‪ ,‬הם מי שמחליטים בגין קבלת מתמחה לשורות הלשכה או לא‪.‬‬
‫אם את תהליכים אלו עושים משרד הבריאות‪/‬מועצת רואי החשבון‪ ,‬אצלנו זה הגוף הפוליטי של הלשכה‬
‫בעזרת הוועד המרכזי‪ .‬אין נתונים כמה מתמחים מוזמנים לוועדה‪ ,‬כמה מסורבים ולא מקבלים את‬
‫ההתמחות‪ ,‬אין שקיפות בכך ולכן אנו לא יודעים האם הוועד המרכזי מקבל את דעת הלשכה או לא‪.‬‬
‫פרשת איתמר בן‪-‬גביר‪( :‬ביטוי לכך שהוועד המרכזי הוא גוף פוליטי) מגיע לחתום על תצהיר להתמחות‪ .‬הוא‬
‫ממלא שיש לו הרשעות פליליות‪ ,‬הוועדה ממליצה שלא לקבל אותו‪ .‬היא מעבירה זאת לוועד המרכזי‪ ,‬לגוף‬
‫הפוליטי‪ -‬מחליטים כן לקבל אותו‪ .‬חברי הוועדה עצמו כתבו בעיתון שהתקשרו אליהם חברי כנסת והפעילו‬
‫עליהם לחצים‪ .‬יש כאן סימני שאלה‪.‬‬
‫מתי עבר פלילי יימנע ממישהו להתחיל התמחות או לקבל רישיון?‬
‫חובה למלא תצהיר אמת‪-‬‬
 ‫סעיף ‪ 47‬לחוק אומר מדוע חשוב למלא תצהיר אמת‪ " :‬בית דין משמעתי מחוזי רשאי לבטל רישומו של חבר‬
‫הלשכה בפנקס החברים ולבטל חברותו בלשכה‪ ,‬אם הוכח בפניו שהרישום הושג במרמה; על החלטת בית‬
‫הדין המשמעתי לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף ‪ ."70‬אם יתגלה שהתצהיר מולא לא נכון‪ ,‬בכל זמן‪ ,‬הלשכה‬
‫יכולה לשלול את רישיון‪ -‬תמיד יש לדווח אם הוא היה מדווח ככל הנראה הוא היה מקבל דחייה של רישיונו‪.‬‬
‫(כמו בפס"ד של מיטל עזרא)‪.‬‬
‫דוגמה להפעלת סעיף ‪" -47‬לא בבית ספרנו‪ :‬עו"ד העתיק בלימודי התואר הראשון ועלול לאבד את רישיונו"‬
‫(כתבה מתוך כלכליסט)‪ -‬יש כאן אדם שרימה פעמיים ולא דיווח על כך‪ .‬ההעתקה הייתה בדרך של גניבת‬
‫עבודה אחרת והגשה בשמו האישי‪ .‬אדם כזה אינו ראוי להיות עורך דין‪ ,‬יש כאן תכנון של מעשה פלילי ושיקר‬
‫ללשכה‪ .‬לאחר כמה שנים שהוא עורך דין‪ ,‬מדווחים ללשכה‪ .‬השעו אותה לתקופה מסוימת‪.‬‬
‫החלטה של הלשכה היא מנהלית‪ .‬מערערים עליה לביהמ"ש לעניינים מנהליים [פרשת אבו‪-‬סאלם]‪ .‬הבעיה‬
‫היא שזהו לא מנגנון פיקוח יעיל‪ ,‬לא פותר את הבעיות של הפוליטיזציה וחוסר השקיפות‪ .‬רק מעט מאוד‬
‫מערערים גם מהסיבה שהם חושבים שלא יהיה להם סיכוי ובנוסף בגלל החשש מפרסום שמם‪ .‬כאשר‬
‫הלשכה מחליטה לא לאשר התמחות‪ ,‬רק הלשכה והמועמד עצמו יודעים על כך‪ .‬ברגע שמערערים‪ ,‬יש סיכוי‬
‫שזה יתפרסם‪ ,‬לכן מי שמערער זה אותם אנשים שאין להם סיכוי ושמם מופיע במאגרים‪.‬‬
‫אם אדם משקר בתצהיר‪ ,‬גם אם הוא עורך דין כמה שנים ניתן לבטל את החברות שלו ולשלול ממנו את‬
‫הרישיון לצמיתות‪.‬‬
‫פס"ד דאלשה‪ -‬לא פוסלים אותו‪ ,‬אבל צריך לחזור אחרי שיעבור הזמן‪.‬‬
‫הלשכה טוענת שהיא תבחן שוב את העבר‪ .‬הרגע שהרשעה נמחקה‪ -‬אסור ללשכה להתייחס אליה‪.‬‬
‫ביהמ"ש המליץ ללשכה להגיע שנתיים לפני ולא ‪ 4‬נשים‪.‬‬
‫השאלה היא האם ראוי או לא ראוי?‬
‫‪ 1098/10‬מדלן אונגיל נ' לשכת עוה"ד‪ -‬במקרה זה הייתה עובדת פתח תקווה והיה חשד שלקחה שוחד‪.‬‬
‫בעניין זה‪ ,‬עדיין עומדת לראשותה חזקת החפות‪ .‬אם הייתה מואשמת‪ ,‬היה ברור שלא ראויה להיות עו"ד‪.‬‬
‫הועדה אמרה לה שההליך הפלילי יסתיים‪ .‬הבעיה היא שההליך לוקח הרבה זמן והיא עלולה לשכוח הכל‪.‬‬
‫ועדת האתיקה אומרת שלמרות שיש לה את חזקת החפות‪ ,‬היא מואשמת בעבירות חמורות‪ ,‬חשוב לשמור‬
‫על אינטרס הציבור ולכן יש לחכות עד לסוף ההליך הפלילי‪.‬‬
‫ההליך לקח ‪ 4‬שנים ובסופו של דבר היא זוכתה והלשכה אישרה אותה‪.‬‬
‫‪ ‬אם תלונה נסגרת מחוסר עניין לציבור ולא מחוסר אשמה‪ ,‬הלשכה תסתכל על כך אחרת‪.‬‬
‫תחנה שניה‪ -‬הגשת בקשה להיות עו"ד (הלשכה צריכה לאשר)‬
‫ס' ‪ -44‬תנאי הכשירות המהותית‪.‬‬
‫תנאי קבלה ללשכה ‪ ‬לצורך כך הועדה בוחנת שוב באותו הליך‪ -‬תזומן לוועדה‪ ,‬שימוע‪ ,‬ערעור וכו'‪.‬‬
‫למה זה קורה?‬
‫‪ .1‬למרות שכבר בדקו אותי‪ ,‬עברה שנה בין לבין ויכול להיות שבשנה הזאת קרה משהו‪.‬‬
‫‪ .2‬עבירת עבירות של מתמחים‪ :‬התחזות לעו"ד‪.‬‬
‫בדיוק אותה תחנה‪.‬‬
 ‫יש תנאים פורמליים‪ -‬עשית התמחות ועברת את הבחינה‪ ,‬מפרסמים את השמות‪ .‬יש חודש בין הבחינה‬
‫לטקס‪ -‬בגלל ההתנגדויות‪ .‬בחודש הזה‪ ,‬עברנו את הלשכה‪ ,‬מועמדים להיות אנשים להיות עו"ד‪ ,‬זה מפורסם‬
‫ברשומות‪ ,‬אנשים יכולים להגיד התנגדויות ואני צריכה להגיש תצהיר מה קרה בשנה וחצי הללו?‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫א‪ 66099-66-16 .‬דאלשה נ' לשכת עוה"ד בישראל‪ :‬לא הצהיר בשתי התחנות במידע שהוא מסתיר‪ .‬נתנו‬
‫לו להיבחן אבל לא יכול להתקבל כחבר בלשכה עד שההרשעה תימחק‪.‬‬
‫ב‪ .‬פרשת מיטל עזרא‪ :‬במהלך ההתמחות‪ ,‬כאשר נבדקה עבודת הסמינר שהגישה עזרא כחלק מלימודי‬
‫התואר הראשון במשפטים‪ -‬עלה כי העבודה מועתקת‪.‬‬
‫החלטת ועדת הבדיקות אין בעובדה שהעותרת עברה את הבחינות בכתב ובע"פ ולפי סמכות הלשכה‪ ,‬אין‬
‫העותרת ראויה לשרת כעו"ד בהתחשב בהרשעה המשמעתית של העותרת‪ .‬עליה לחזור אחרי שישה‬
‫חודשים‪ .‬טענתה הייתה שזה היה חד פעמי כי היא ילדה בדיוק‪.‬‬
‫מה תפקידם של ששת החודשים?‬
‫ביהמ"ש לא משנה את עמדת הלשכה‪ .‬אומר שהאיזון בין עבירת העותרת לבין שמירה על האינטרס הציבורי‬
‫(היא טענה שהייתה לה פגיעה בחופש העיסוק) הוא הגיוני כי המתנה של חצי שנה הוא המתנה של תקופת‬
‫התמחות אחת והיא סבירה‪.‬‬
‫שאלה לדוגמה ממבחן‪:‬‬
‫כיום ועדת ההתמחות בלשכת עוה"ד היא הגוף המחליט לפי ס' ‪ 27‬לחוק הלשכה אם לאשר מועמד‬ ‫‪.1‬‬
‫את ההתמחות‪ -‬משפט נכון‪.‬‬
‫כל מועמד נדרש למלא תצהיר שנמסר ללשכה‪ -‬משפט נכון‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫במקרים בהם עולה מהתצהיר כי יש למועמד הרשעה פלילית המופיעה במרשם או הרשעה‬ ‫‪.3‬‬
‫שנמחקה מהמרשם לא תאפשר הוועדה למועמד להתחיל את התמחותו אלא בחלוף מספר שנים‪-‬‬
‫הרשעה שנמחקה לא נמצאת לפני הלשכה‪ ,‬ולא עניין קבוע השנים‪ .‬כלומר‪ ,‬יכול להיות שהיא‬
‫תעשה זאת רק אחרי שנה‪ ,‬או לא תאשר בכלל‪.‬‬
‫מועמד שיש לו הרשעה משמעותית ממוסד הלימודים בו למד‪ ,‬צפוי לעבור שימוע בפני הוועדה‬ ‫‪.4‬‬
‫ולקבל את אישור הוועדה להתמחות במועד‪ -‬לא וודאי שיקבל את האישור‪ ,‬פרשת מיטל עזרא‪ .‬לא‬
‫בטוח שיקבל את האישור לקבל ההתמחות והדחייה היא בערך חצי שנה‪.‬‬
‫כל מי שמסיים את תקופת ההתמחות ועומד בבחינות ההסמכה מקבל את הרישיון ומצטרף‬ ‫‪.5‬‬
‫ללשכה‪ -‬יש את התחנה השנייה‪ ,‬ס' ‪ 44‬הוא זה שקובע את התחנה הזו‪ .‬וגם פרשת דאלשה ומיטל‬
‫עזרא‪ .‬לא אוטומטי‪ .‬יש חודש ימים עד לקבלת הרישיון‪.‬‬
‫שער הכניסה השני לפרופסיה קבוע בס' ‪ 53‬לחוק הדורש התנהגות ההולמת את כבוד המקצוע‪ -‬ס'‬ ‫‪.6‬‬
‫‪ 53‬מדבר על שער היציאה‪ ,‬ואילו שעה הכניסה השני הוא מעוגן בס' ‪.44‬‬
 ‫שיעור ‪)28.5( 11‬‬

‫שלבים ביצירת פרופסיה מקצועית‬

‫הגדרת בעיה אנושית‪ -‬זיהוי השוק עבור השירות שהקבוצה מעניקה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫רכישת אמון הציבור ושכנועו כי השירות אכן חיוני (לא ניתן לבצעו עצמאית)‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫הגדרת תחום ידע ייחודי לבעלי המקצוע (זכות בלעדית)‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫קביעת מסלול ההכשרה לרכישת הידע הייחודי‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫כוח מיקוח לשם השגת מונופול‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫גידור חברתי‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬
‫הגנה על הגידור החברתי‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬

‫הסגת גבול המקצוע‬

‫נטע זיו "מי ישמור על שומרי המשפט?"‪ -‬פרק ‪5‬‬
‫בשנות ה‪ 30-‬היה כינוס חירום של איגוד עורכי הדין היהודים שהיו אז ‪ 80‬במספר‪ .‬זאת בשל התרבותם של‬
‫כותבי בקשות‪ .‬עורכי הדין חשו שאותם כותבי בקשות לוקחים להם את הלקוחות ופוגעים להם בפרנסה‪.‬‬
‫פרופ' זיו אומרת שבעצם דבר לא השתנה‪ .‬מה דומה בין כותבי הבקשות ללבנת פורן? לבנת פורן שולטת‬
‫בשוק הביטוח הלאומי‪ .‬כיום‪ ,‬לבנת פורן היא גוף שמגלגל מיליונים‪ ,‬גופים כלכליים שמאיימים להחליף את‬
‫עורכי הדין‪ .‬קרנות השקעות משקיעים בהם‪ -‬הם מהווים איום ממשי‪.‬‬
‫אחת הוועדות הפעילות כיום בלשכת עורכי הדין היא ועדת הסגת גבול המקצוע‪.‬‬

‫‪ ‬אם דורקהיים יסתכל על המאבק שהלשכה ניהלה מול כותבי הבקשות‪ ,‬הוא יסביר את מאבק‬
‫הפרופסיה מתוך רצון להגן על האינטרס הציבורי‪ -‬להבטיח נגישות ברמה גבוהה למשפט‪.‬‬
‫‪ ‬וובר יגיד על המאבק שהלשכה ניהלה מול כותבי הבקשות‪ ,‬שהוא נעשה בשל שיקולים כלכליים‪.‬‬
‫וובר יגיד שעו"ד משקיעים הרבה משאבים לשמירה על ייחוד המקצוע כי לוקחים להם את הכסף‪.‬‬
‫יש הערכה ש‪ 3‬מיליארד ‪ ₪‬בורח מעו"ד לגופי אלטרנטיבות לעו"ד‪.‬‬
‫אפשר לומר שרק עו"ד יכול לתת שירות נאות ואילו גופים לא מוסמכים או אלגוריתמים יכולים לגרום לטעויות‬
‫ואפשר לומר שמדובר במאבק כוחני‪ -‬מי ישלוט בשוק השירותים המשפטיים‪.‬‬
‫המאבק החיצוני‬
‫מאבק לשכת עו"ד במי שמבצע הסגת גבול המקצוע‪ .‬המאבק החיצוני הוא קודם כל לאתר את הגופים האלה‬
‫ולהגיש נגדם תביעה אזרחית‪.‬‬
‫סעיף ‪ 20‬לחוק לשכת עורכי הדין‪ :‬סעיף ‪ 20‬לחוק לשכת עורכי הדין מגדיר את ייחוד מקצוע עריכת הדין‪.‬‬
‫הפעולות המנויות להלן‪ ,‬לא יעשה אותן דרך עיסוק‪ ,‬או בתמורה אך שלא דרך עיסוק אלא עורך דין‪.‬‬
‫אלו הפעולות‪:‬‬
‫ייצוג אדם אחד וכל טיעון ופעולה משפטית אחרת בשמו – בפני גופים משפטיים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫ייצוג אדם אחר וכל פעולה אחרת בשמו בפני הוצאה לפועל‪ ,‬רישום עורכי הדין‪ ,‬חוק הבתים המשותפים‪,‬‬ ‫‪.2‬‬
‫רשם החברות וכגו'‪.‬‬
‫עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי בשביל אדם אחר‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫ייעוץ וחיווי דעת משפטיים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
 ‫אם מדובר בפעולה חד פעמית‪ ,‬ללא תמורה‪ ,‬מותר לאדם לעזור לאחר אך אם מדובר באופן מדובר בעיסוק‪.‬‬
‫כך כביכול מדובר במעשה ללא תמורה אך הוא כבר הפך לעיסוק ועיסוק זה הוא לעורכי דין בלבד‪.‬‬
‫סעיף ‪ 20‬פוגע בחופש העיסוק‪ .‬לכן יש לפרש את הסעיף בצמצום‪ ,‬כך שיפגע כמה שפחות‪.‬‬
‫תביעה אזרחית בבקשה לקבל צו מניעה שיאסור על האדם‪/‬החברה לבצע פעולות מסוימות שמהוות הפרה‬
‫של סעיף ‪.20‬‬
‫פס"ד בעניין המרכז למימוש זכויות רפואיות (לבנת פורן)‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫פס"ד בעניין דטהפקס‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫פס"ד בעניין תשומה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫פס"ד בעניין חשבים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫ע"א ‪ 4223/12‬המרכז למימוש זכויות רפואיות בע"מ נגד לשכת עורכי הדין (‪ –)2014‬בפסק דין זה בית‬
‫המשפט נתן לראשונה הגדרה למהו מסמך משפטי ומהו יעוץ משפטי‪ .‬במקרים הקודמים בית המשפט‬
‫החליט פר מקרה ולא נתן הגדרה כוללת‪ .‬בעבר‪ ,‬בית המשפט היה קובע שאם עורך דין עושה דבר מסוים‪ ,‬זה‬
‫משפטי אך ברור שאין זוהי הגדרה נכונה‪ .‬לפני מתן פסק הדין‪ ,‬לבנת פורן הייתה נותנת ייעוץ ללקוחות‪,‬‬
‫שירות מילוי טפסים וחוות דעת משפטיות‪ .‬היא הייתה מסבירה על המסלולים הקיימים בביטוח לאומי‪,‬‬
‫המליצה על איזה מסלול ללכת ומילאה את הטפסים‪ .‬נגד מילוי הטפסים כביכול אין בעיה אך הלשכה טענה‬
‫שגם מילוי הטפסים אסור‪ .‬בית המשפט קבע שמילוי טפסים הוא טכני‪ ,‬הייעוץ הוא זה שאסור‪ .‬לביטוח‬
‫הלאומי מה שחשוב זה מילוי הטפסים‪ .‬הייעוץ פחות חשוב משום שלביטוח לאומי ניתן להגיש את כל‬
‫הטפסים והביטוח לאומי עצמו מחליט איזה מסלול לבחור‪ .‬משכך‪ ,‬קביעת פסק הדין לא פגע באמת בלבנת‬
‫פורן‪ .‬לאחר פסק הדין הלשכה שלחה חוקרים פרטיים למשרדיה של לבנת פורן שתפסו אותם כן מייעצים‪.‬‬
‫בפעם הראשונה בית המשפט מונה שלושה מבחנים ברורים לפיהם ניתן לדעת מהן הפעולות שמהוות‬
‫הסגת גבול המקצוע ומשכך נאסרות‪:‬‬
‫‪ .1‬שיקול דעת‪.‬‬
‫‪ .2‬מידת הנזק העלולה להיגרם אם מי שלא עורך דין יבצע את הפעולה‪.‬‬
‫‪ .3‬האם יש חלופה ראויה‪.‬‬
‫בית המשפט צמצם את פעילותה של לבנת פורן‪ ,‬אך בסופו של יום המרכז למימוש זכויות רפואיות עדיין‬
‫פועל‪ .‬בית המשפט המחוזי אמר שמילוי הטפסים הוא אסור והוא מהווה שיקול דעת בעוד בית המשפט‬
‫העליון קבע שמה שמצריך שיקול דעת הוא משפטי‪ .‬מילוי טפסים אינו מצריך שיקול דעת משום שהוא טכני‪.‬‬
‫מה שהשתנה זה התפיסה של בית המשפט‪ .‬בית המשפט העליון עושה שימוש לראשונה במילה מונופול‪.‬‬
‫סעיף ‪ 20‬בא להגן על הציבור‪ ,‬אבל אסור לשכוח שהוא גם בא כדי לקדם את האינטרסים של עורכי הדין‪.‬‬
‫משכך‪ ,‬יש לפרש את סעיף ‪ 20‬בצמצום‪ .‬בפעם ראשונה יש רטוריקה של וובר בבית המשפט העליון‪ .‬אם‬
‫בוחנים באמת את טובת הציבור‪ ,‬לבנת פורן תורמת לנגישות המשפט‪ .‬העובדה שהציבור מחליט לפנות‬
‫אליה ולחזור אליה מקבל את הנגישות למשפט‪.‬‬
‫לפני לבנת פורן היה גוף שנקרא פיצוי נמרץ‪ .‬אותו גוף נמחק ולאחריו קמה לבנת פורן שלמדה מטעויותיו‪.‬‬
‫פיצוי נמרץ הייתה חברה מאוד גדולה שעסקה באותו התחום והיא העסיקה עורכי דין רבים מתוך מחשבה‬
‫שעורכי הדין ימלאו את התפקיד באופן הטוב ביותר‪ .‬נגד כך יש ללשכה כלי מאוד יעיל והוא כלל ‪11‬ב‪ .‬כל‬
‫עורך דין שעבד בפיצוי נמרץ קיבל זימון לדין משמעתי‪ .‬פיצוי נמרץ ראתה שעורכי דין לא רוצים לעבוד אצלה‬
‫ולכן היא הגישה תביעה לבג"ץ נגד כלל ‪ 11‬ב בשל חוקיותו‪ .‬פסק דין זה ניתן בשנת ‪ .2004‬בית המשפט‬
‫העליון מקבל לחלוטין את עמדת הלשכה בפסק דין שכולו דורקהיים‪ .‬מדובר במטרה טובה ולתכלית ראויה‪.‬‬
‫זהו מידתי וטובת הציבור היא שרק עורכי דין יעשו את הפעולות הללו‪ ,‬משום שהם יעשו זאת באופן הטוב‬
‫ביותר‪ .‬בית המשפט פוסק על פי הגישה הציבורית‪.‬‬
 ‫לבנת פורן שהיא בעלת שני תארים במנהל עסקים הבינה‪ ,‬שעל מנת שהיא לא תיפול אסור לה להעסיק‬
‫עורכי דין‪ .‬כשהיא פותחת את המרכז למימוש זכויות היא לא מעסיקה אף עורך דין‪ .‬משכך‪ ,‬הדרך היחידה של‬
‫לשכת עורכי הדין לפעול נגד המרכז הוא באמצעות בית המשפט‪.‬‬
‫ההלכה‪ -‬המבחנים לקבוע מהו "שירות משפטי" שיוחד רק לעו"ד (‪ 3‬השיקולים המפורטים לעיל)‪.‬‬
‫ע"א ‪ 5502/16‬לשכת עורכי הדין נ' תומה שיקום ושחזור חובות בע"מ‪ -‬ביהמ"ש ממשיך לצמצמם‪.‬‬
‫תשומה טוענת – לא כל פעולה משפטית שנעשית ע״י אדם אחר אסורה ע״פ הפרשנות – סעיף ‪.20‬‬
‫הפסיקה מפרשת את סעיף ‪ 20‬בצמצום‪ ,‬כך שהאיסור הקבוע בו לא יגרום לפגיעה באינטרס הציבורי‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫יכולה להיות פעולה משפטית שתהא מותרת‪.‬‬
‫השופטת ברון בלבנת פורן קובעת כי ברגע שזה פעולה משפטית אז אסור‪ .‬אולי היא מכינה את הקרקע‬
‫לאלגוריתמים?‬
‫‪ ‬מי שהוא לא עו״ד יוכל לבצע פעולה משפטית אלא אם הדבר לא פוגע באינטרס הציבורי‪.‬‬
‫‪ ‬פסקה ‪( 18‬וילנר דעת הרוב) בפסק דין תשומה – משתקפת גישתו של דורקהיים‪ .‬תפיסת הבסיס של‬
‫הלשכה וגם של בימ״ש היא גישתו של דורקהיים‪.‬‬
‫בפס"ד זה ביהמ"ש מצמצם עוד יותר את ס' ‪ 20‬לחוק לשכת עוה"ד‪ .‬השופטת וילנר אומרת שלא כל פעולה‬
‫משפטית שנעשית עבור אדם אחר אסורה לפי ס' ‪ .20‬הפסיקה צמצמה את ס' ‪ 20‬כך שהאיסור הקבוע בו‬
‫יחול רק במקום בו קיימת פגיעה באינטרס הציבורי‪ .‬כלומר יכול להיות שתהיה פעולה משפטית שתהיה‬
‫מותרת‪ .‬אמנם‪ ,‬השופטת ברון אומרת שאם זו פעולה משפטית‪ ,‬אז אסור לעשות את הפעולה (כך הבינה את‬
‫ההלכה של לבנת פורן)‪ .‬מבחן שלושת הקריטריונים מסביר מתי פעולה היא אסורה‪ -‬כלומר‪ ,‬הפעולה תהיה‬
‫משפטית‪ ,‬אבל הפעולה המשפטית לא פוגעת באינטרס הציבור‪ ,‬היא אפשרית‪ ,‬כלומר שלא עו"ד יעשה את‬
‫הפעולה‪.‬‬
‫ניתן לראות את גישתו של דורקהיים‪ .‬למרות צמצום הסעיף‪ ,‬נקודת המוצא היא גישתו של דורקהיים‪ .‬אין אף‬
‫אמירה שמרמזת על וובר‪ .‬ולכן התוצאה לא מפתיעה‪ .‬התוצאה היא הגנה על אינטרס הציבור‪ .‬מצד אחד‬
‫ביהמ"ש מפרש בצמצום לסעיף ‪ -20‬כלומר להביא לצמצום המונופול‪ .‬אולם מצד שני‪ ,‬הוא לא מצמצם‬
‫באמת‪ ,‬חברת תשומה נסגרה‪.‬‬
‫בפס"ד לבנת פורן ביהמ"ש הזכיר את וובר בהקשר של המאבק התועלתני‪ -‬כאן לא הוזכר וובר כי אין טיעון‬
‫כלכלי‪.‬‬
‫יש פה פער בין הרטוריקה לתוצאה‪ .‬מבחינת הלשכה‪ ,‬פס"ד תשומה הוא ניצחון מאוד גדול כי הוא עצר את‬
‫מגמת צמצום המונופול‪ .‬בגלל שהשופטים מסתכלים במשקפיים של דורקהיים הוא פס"ד שמגן על הלשכה‪.‬‬
‫האם הפרה של ‪)4(+)3(20‬‬
‫יש לפרש בצמצום‬
‫פגיעה בחופש העיסוק ובחופש הבחירה של הלקוח לבחור עו"ד כרצונו‬
‫כל עוד שהתפיסה של ביהמ"ש היא תפיסה ציבורית פונקציונלית‪ ,‬תמיד ההגנה תהיה על אינטרס הציבור‪.‬‬
‫בפרשה זו ביהמ"ש לא הזכיר את התחום של התועלתנות ושל הפגיעה בפרנסת עו"ד‪.‬‬
‫יש פער בין הרטוריקה לתוצאה‪ .‬בפועל הוא מחזק את ס' ‪ .20‬מבחינת הלשכה פס"ד תשומה הוא ניצחון‬
‫גדול כי הוא מגן ומבסס את המונופול‪.‬‬
‫שביהמ"ש מסתכל על שלושת השוקלים הוא אומר‪ :‬למעשה בפסיקה אחת (‪)20‬‬
 ‫‪ .1‬מידת שיקול הדעת‪ -‬ביהמ"ש אומר שצריך הרבה שיקול דעת‪.‬‬
‫‪ .2‬הנזק שעלול להיגרם עקב שירות בלתי נאות‪ -‬לפעמים עו"ד עושים פעולות רשלניות גדולות יותר‪ .‬אין‬
‫הסבר על הנזק שיגרם‪ .‬המחוזי אמר שאין נזק‪.‬‬
‫‪ .3‬מידת הנגישות של מקבל השירות‪ -‬הכי מצומצם‪ .‬בתחום של הוצאה לפועל יש הרבה עו"ד‪ .‬בגלל שיש‬
‫נגישות רבה לעו"ד‪ .‬אם העלויות של עו"ד הן גדולות‪ ,‬אין טעם לגשת לעו"ד‪ .‬נגישות היא עניין של עלות‪.‬‬
‫סעיף ‪ :21‬הוראות סעיף ‪ 20‬לא פוגעות באלה‪( :‬יש חריגים לס' ‪.)20‬‬
‫סמכויותיהם של היועץ המשפטי לממשלה ונציגיו (מתמחים)‬ ‫‪)1‬‬
‫ייצוג לפני בתי דין דתיים ולפני בתי דין צבאיים (טוענים רבניים)‬ ‫‪)2‬‬
‫ייצוג לפני בתי משפט‪ ,‬גוף או אדם אחר שהייצוג לפניהם מוסדר בחיקוק‪ .‬לרבות הוראת סעיף ‪236‬‬ ‫‪)3‬‬
‫לפקודת מס‪-‬הכנסה‪.‬‬
‫סמכויות של סוכן פטנטים לפי פקודת הפטנטים והמדגמים לפי פקודת סימני המסחר‪.‬‬ ‫‪)4‬‬
‫זכותם של רואי חשבון למלא תפקידים שהורו להם עפ"י דין‪.‬‬ ‫‪)5‬‬
‫ייצוג של ארגון עובדים או מעבידים שלחבר בהם ע"י נציגו של ארגון כזה‪ ,‬בבוררות לענייני עבודה או‬ ‫‪)6‬‬
‫בקשר להסכם עבודה‪.‬‬
‫חיווי דעת משפטי ע"י אדם שנתבקש לכך ע"י עו"ד או ע"י רשות מרשויות המדינה (רופא‪ ,‬שמאי‪)...‬‬ ‫‪)7‬‬
‫ייצוג לפני בוררים כשאחד מבעלי הדין בבוררות הוא תושב חוץ או תאגיד ברשום בחוץ לארץ‪ .‬ע"י תושב‬ ‫‪)8‬‬
‫חוץ המוסמך לעריכת דין במדינה שהוא תושב בה‪.‬‬

‫המאבק הפנימי‬
‫מאבק לשכת עו"ד בעו"ד המסייעים להסגת גבול המקצוע‪.‬‬
‫מאמצע שנות ה‪ 90‬מספר עו"ד מכפיל את עצמו‪ .‬ב‪ 1995‬היו ‪ 20‬ומשהו אלף עו"ד ב‪ 2005‬הוא ‪33,000‬‬
‫וב‪ .78,000 2015‬כל עשור המספר מכפיל את עצמו‪ .‬הדבור מוביל למחסור בפרנסה‪.‬‬
‫היו עו"ד שאמרו שאולי הם יצליחו להתפרנס טוב יותר עם יעבדו עם הגופים המסיגים את גבול המקצוע‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬פיצוי נמרץ הציע לעו"ד לעבוד אצלה כעו"ד‪.‬‬
‫ואז הלשכה מגיעה למציאות שבה עו"ד עובדים עם הגופים או מקימים בעצמם את הגופים שמסיגים את‬
‫גבול המקצוע‪ .‬למה? כי הוא כעו"ד לא יכול אבל החברה יכולה לפרסם (בשם אשתו או משהו כזה)‪.‬‬
‫בשנות ה‪ 90‬הלשכה מתעוררת למציאות חדשה‪ ,‬בה היא צריכה להיאבק גם עם עו"ד‪.‬‬
‫סעיף ‪ 58‬לחוק לשכת עו"ד‪ :‬זהו הכלי שהיה ללשכה להתמודד עם התופעה‪ .‬לפי סעיף זה אסור לעורך דין‬
‫לעסוק בשותפות עם אדם שאינו עורך דין‪ ,‬היה מאוד קשה ללשכה להוכיח את זה‪ .‬איך מוכיחים שותפות?‬
‫לרוב עבדו עו"ד כשכירים‪.‬‬
‫מתי הסעיף הזה עובד? כאשר השותפות היא גלויה‪.‬‬
‫מקרה‪ :‬שותפות אסורה עם מי שאינו עו"ד‪ -‬מדובר בעבירה חמורה שלך קונס נכסים‪ .‬העו"ד מקבלת שכר‬
‫טרחה והיא מעבירה חלק מהכסף לאחרים כדי שיחפשו לה לקוחות‪ .‬כלומר היא שותפה להם עם הכסף‪.‬‬
‫היא ממש קבילה את שכרה והעבירה להם‪.‬‬
‫היו מקרים יותר קשים ולכן הלשכה מוסיפה את ס' ‪11‬ב(א)‪ -‬החלטת "המרכז לעובד"‪.‬‬
 ‫כלל ‪11‬ב נוסף בשנות ה‪ 90‬כחלק מהמאבק הפנימי בעו"ד‪ .‬לפי סעיף זה עו"ד לא ייתן שירות משפטי ללקוח‬
‫שהפנה אליו גוף‪ .‬מדובר בסעיף מאוד ברור‪.‬‬
‫הכלי הנוסף של הלשכה הוא העמדה לדין משמעתי‪ .‬בעקבות כך עו"ד הפסיקו לעבוד‪.‬‬

‫שיעור ‪)4.6( 12‬‬

‫המאבק בעו"ד מבחינת הלשכה האו מאבק קל יותר‪.‬‬
‫למה? בגלל הדין המשמעתי (=הסף)‪ .‬מעמידים את עורכי הדין בעיקר על סעיף ‪ 58‬לחוק הלשכה‪.‬‬
‫כלל ‪11‬ב מאוד מקל‪ -‬לפיו לא צריך להוכיח שותפות‪ ,‬אלא רק להוכיח שאתה מועסק אצל מי שהוא אינו עו"ד‬
‫שהוא נותן שירות משפטי ללקוחות‪ .‬מותר לעו"ד לעבוד בגופים שהם לא משרדי עו"ד‪ ,‬אבל במקומות האלה‬
‫העו"ד נותן שירות לחברה עצמה‪ .‬איפה הבעיה? למשל אם לבנת פורן הייתה מעסיקה עו"ד‪ .‬העו"ד היו‬
‫נותנים שירות ללקוחות של לבנת פורן וזה אסור‪.‬‬
‫ההבדל בין ‪11‬ב(א) ל‪11‬ב(ב)‬
‫הסעיף אוסר על שתי צורות העסקה‪:‬‬
‫סעיף ‪11‬ב(א) מדבר על מצב שבו עורך דין הוא חיצוני‪ .‬מפנים אליו תיקים‪ .‬כלומר‪ ,‬לעורך דין אסור לטפל‬
‫בתיקים שאינו עורך דין או משרד עורך דין‪ ,‬כל עוד הגוף פעול למטרות רווח‪ .‬מכאן שאסור לעורך דין לטפל‬
‫בתיקים של לבנת פורן‪ .‬אם כן‪ ,‬מדוע פורן לא מעסיקה עורכי דין? בגלל סעיף ‪11‬ב(ב)‪ .‬סעיף זה מדבר על מי‬
‫שמועסק על ידי מי שאינו עורך דין‪ .‬כלומר‪ ,‬עורך דין יכול לעסוק רק במשרד של עורכי דין‪ .‬על כלל זה‬
‫"נופלים" הרבה עורכי דין‪.‬‬
‫‪ ‬ס' ‪ 58‬וסעיף ‪11‬ב מבטאים את המאבק הפנימי‪ .‬כאשר ס' ‪ 58‬מטפל ביחידים ו‪11‬ב בגופים גדולים‪ ,‬קיימת‬
‫גם אפשרות לתבוע על שניהם‪.‬‬
‫בג"צ ‪ 9596/02‬פיצוי נמרץ נ' שר המשפטים‪ ,‬פ"ד נח(‪( 792 )3‬ניתן ב‪)17/6/2004-‬‬
‫פסק דין זה כולו שייך לגישה הציבורית הפונקציונלית‪ .‬רק משרדי עורכי דין יכולים להביא את השירות הטוב‬
‫ביותר‪ ,‬פיצוי נמרץ פוגעת בציבור‪ .‬לשכת עורכי הדין זכתה כאן‪ .‬ביהמ"ש העליון לא אמר מילה אחת מהגישה‬
‫של וובר‪ ,‬מכיוון שזה היה ב‪ .2004-‬העתירה נדחתה ופיצוי נמרץ נסגרה‪ .‬לבנת פורן לקחה אנשים שהם לא‬
‫עורכי דין‪ ,‬על מנת להכשיר אותם‪.‬‬
‫עד לבנת פורן היה גוף שנקרא "פיצוי נמרץ"‪ .‬הגוף העסיק עורכי דין‪ ,‬ובכל פעם עורכי דין היו מקבלים זימונים‬
‫מהלשכה לעמוד לדין משמעתי‪ .‬בגלל זה‪ ,‬לבנת פורן לא מעסיקה עורכי דין ופנתה לאנשים אחרים‪" .‬פיצוי‬
‫נמרץ"‪ ,‬ראתה שלא יכולים להעסיק עורכי דין בגלל ‪11‬ב ולכן עתרו לביהמ"ש העליון‪ .‬הם טענו שכלל זה הוא‬
‫לא חוקתי‪ :‬לא לתכלית ראויה ולא מידתי‪ .‬אמרו שכלל ‪11‬ב‪ ,‬האומר שעורכי דין לא יכולים לעבוד אצלם‪,‬‬
‫משרת את הגישה התועלתית‪ .‬ביהמ"ש דחה את העתירה‪ .‬ביהמ"ש קבע שהתכלית הראויה של הכלל ‪11‬ב‬
‫היא הגנה על הציבור‪ .‬לא לתכלית ראויה כי זה פוגע בחופש העיסוק של עו"ד צעירים וגם של החברה עצמה‪.‬‬
‫פס"ד "פיצו נמרץ"‪ ,‬מפי השופט אור‪ ,‬ניתן בשנת ‪ ,2004‬מדבר כל כולו על הגישה הציבורית הפונקציונאלית‪-‬‬
‫פס"ד שונה לגמרי מפס"ד של השופטת ארבל על לבנת פורן בשנת ‪ ,2012‬שבה הוזכרה הגישה‬
‫התועלתנית‪.‬‬
‫פיצוי נמרץ נסגרה בסופו של דבר כי אף עו"ד לא רצה לסכן את רישיונו‪ .‬מה שלבנת פורן הבינה זה‪ ,‬שהיא‬
‫צריכה לקחת אנשים שאינם עו"ד ולהם לעשות הכשרה‪ ,‬זהו הרעיון העסקי הגאוני שלה‪.‬‬
 ‫"פיצוי נמרץ"‪ -‬העסקת עורכי דין‪ .‬עשה מה שלבנת פורן עושה‪ .‬עורכי דין שלא מצאו עבודה בשל הצפה‬
‫שמחו לעבוד בפיצוי נמרץ‪ .‬הלשכה נלחמה בפיצוי נמרץ‪ .‬חוקקה את ‪14‬ב‪ .‬כל עורך דין שעבד בגוף כזה עמד‬
‫לדין משמעתי‪ -‬סעיף שאוסר על עורכי דין לעבוד בשותפות בלי עורכי דין ס' ‪ .58‬לא תמיד היה קל להוכיח את‬
‫סעיף ‪ 58‬כי הסעיף עסק בשותפות‪ .‬אסור לעשות שותפות עם מי שלא עורך דין (משרד נפרד לעורך דין‬
‫ומשרד נפרד לרואה חשבון)‪ .‬התווסף סעיף ‪11‬ב לכללי האתיקה איסור מתן שירותים משפטיים במקרים‬
‫מיוחדים‪ .‬לבנת פורן הבינה את הכישלון של פיצוי נמרץ‪ ,‬בוגרי תואר ראשון‪ ,‬מעבירה אותם הכשרה חוק‬
‫ביטוח הלאומי ולא פונה לעורכי דין שלא יסכימו לשנות את הרישיון‪ .‬סעיף ‪ 20‬פסיקה אזרחית‪ .‬בסעיף ‪11‬ב‬
‫הלשכה עושה שימוש כל הזמן‪ .‬קובץ החלטות שמכיל שימוש בסעיף זה‪.‬‬
‫זה המאבק הפנימי‪ -‬יש חשש בעבודה עם הגופים וזה המאבק הפנימי שהגופים יעשו שידול‪ .‬עו"ד עמד לדין‬
‫משמעתי גם בשל שידול‪ .‬הגוף משדל אנשים לפנות לעורך דין מסוים‪ .‬יכול להתווסף גם סעיף ‪ -58‬שותפות‬
‫אסורה‪.‬‬
‫מאבק הלשכה בקליניקות ובארגונים חברתיים‬
‫ארגונים חברתיים מפנים לקוחות לעו"ד‪ .‬העו"ד הזה מפר את כלל ‪11‬ב כי הוא נותן שירות משפטי ללקוחות‬
‫של הארגון החברתי ולא לארגון עצמו‪.‬‬
‫השינוי בעמדת הלשכה בשנת ‪ :2017‬כלל ‪11‬ב לא חל על ארגונים חברתיים וקליניקות משפטיות אם‬
‫מתקיימים תנאים מצטברים‪.‬‬
‫מותר לארגונים ולקליניקות לגבות מהלקוח דמי טיפול ראשונים‪ ,‬חד פעמיים‪ ,‬בסכום סביר לתרום להם את‬
‫ההוצאות המשפטיות שיפסקו בתיק (אם יפסקו) או התחייבות בכתב של הלקוח‪.‬‬
‫למה הלשכה התייחסה בעוינות במשך ‪ 10‬שנים? הסיבה המרכזית היא האיום‪ -‬עו"ד מאמינים שהקליניקות‬
‫והארגונים החברתיים לוקחים להם לקוחות ופרנסה‪ .‬זו טענה של הגישה התועלתנית‪-‬ביקורתית‪.‬‬
‫בסופו של דבר העוינות הזו פעלה לרעת הלשכה‪ .‬כאשר לבנת פורן ערערה לביהמ"ש העליון הצטרפו אליה‬
‫כל הארגונים החברתיים‪.‬‬
‫הדבר המרכזי שמקשה על הלשכה הן החברות האינטרנטיות ‪ ‬לגלטק‪.‬‬
‫אין בעיה עם טכנולוגיה בשירות עו"ד‪.‬‬
‫הבעיה היא החברות שנותנות שירות ללקוחות‪.‬‬
‫למשל‪ :‬חברה שפיתחה אלגוריתם מאוד מפותח שבוחן לך את תנאי העבודה‪ .‬לשכת עו"ד טענה שיש מאבק‬
‫חיצוני כי החברה משיגה את גבול המקצוע‪ .‬המחוזי אמר שיש בדיקה של התלוש שכר בעלות די זולה‪ ,‬ואת‬
‫הבדיקה הזאת יכול לעשות גם רואה חשבון או פקיד ביטוח‪ ,‬יועצי מס אבל בעלות הרבה יותר גבוהה‪ ,‬אבל‬
‫החברה לא מייעצת לך מה לעשות עם המעביד‪ .‬אמנם החברה גם הייתה רוצה לעשות את זה משום ששם‬
‫יש את הכסף הגדול‪ .‬הוכח שהחברה לא מייצגת את החברה אחר כך‪ ,‬והאדם הוא זה שיחליט לבד מה‬
‫לעשות עם זה‪ .‬השופטת בחנה לפי מבחני לבנת פורן‪:‬‬
‫‪ .1‬האם בחינת שיקול דעת דורש שיקול דעת? לא‪.‬‬
‫‪ .2‬מהי מידת הנזק ללקוח?‪ -‬אין בכלל נזק‪ .‬כי אין השלכות‪ .‬להפך‪ ,‬רק יכול לעזור להם‪.‬‬
‫‪ .3‬האם ללקוח יש ללכת לעו"ד קודם?‪ -‬אין עו"ד שעושים את הפעולה הזו (אמנם יש עו"ד לענייני עבודה‪,‬‬
‫אבל גם הם שולחים את זה ליועצי מס וכו‬
‫הפחד הגדול הוא שיבוא אלגוריתם שיחליף את העבודה של עו"ד‪.‬‬
 ‫ת"א (מחוזי‪ ,‬י"ם) ‪ 50926-10-15‬לשכת עוה"ד נ' חשבים בע"מ (ביתן ב‪)26.1.2017-‬‬
‫כרגע תלוי ועומד ערעור בביהמ"ש שהגישה לשכת עורכי הדין‪.‬‬
‫טענת הלשכה נגד חברת חשבים‪ -‬האלגוריתם של חבשים יוצר מסמך משפטי וזה מסיג את גבול המקצוע‬
‫עו"ד‪ .‬הלקוח עושה מנוי שנתי ובתמורה הוא מקבל חוזה מוכן עבור דרישתו (חוזה להכנסת עובד‪ ,‬חוזה‬
‫לפיטורים וכו')‪ .‬האלגוריתם שואל שאלות על מנת לנסח את המסמך המשפטי לפי הנתונים המדויקים פר‬
‫סיטואציה‪.‬‬
‫הבעיה מתעוררת כבר בקריטריון הראשון‪ -‬שיקול דעת ‪ ‬אלגוריתם לא יכול לבצע שיקול דעת‪ .‬חברת‬
‫חשבים אמרה שהאלגוריתם מבצע שיקול דעת‪.‬‬
‫עולה השאלה‪ -‬האם מי שכתב את האלגוריתם הוא זה שמסיג את גבול המקצוע? גם אם הוא עו"ד הוא לא‬
‫יכול לעבוד בחברה כזו לפי כלל ‪11‬ב‪.‬‬
‫אם הטכנולוגיה היא בשירות עורכי דין אז השימוש הוא חוקי‪ .‬היעדר החוקיות היא שהטכנולוגיה היא לא‬
‫בשירות עו"ד‪ .‬הבעיה היא שיש הצעות טכנולוגיות שונות לציבור הרחב בתצורות שונות‪.‬‬
‫בישראל יש את ס' ‪ 20‬לחוק הלשכה‪ -‬ייחוד המקצוע הרחב ביותר‪ .‬הסעיף שעליו מתבסס המאבק החיצוני‬
‫הוא סעיף ‪ 20‬לחוק לשכת עוה"ד המגדיר ‪ 4‬פעולות שמותרות לביצוע רק ע"י עו"ד‪ :‬ייצוג בפני גופים‬
‫שיפוטיים או מעין שיפוטיים‪ ,‬ייצוג ופעולה בשם אדם אחר בפני שורה של גופים מנהליים המנויים בו‪ ,‬עריכת‬
‫מסמכים בעלי אופי משפטי ומתן ייעוץ וחוות דעת משפטית‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬במדינות אחרות בעולם התחולל שינוי‪ -‬נשבר המונופול‪ -‬אנגליה‪ ,‬ארה"ב‪ .‬האם זה סוף עידן המונופול?‬
‫נטע זיו הביאה דוגמא‪-‬אם יש מקום להרשות גופים של אלגוריתמים משפטים בתחומים של חוזים ניתן‬
‫להרחיב גם לצוואות‪ .‬האם יש תחומים מסוימים שאפשר לפתוח אותם? מיש רוצה לשלם על הסכתם‬
‫גירושין לעורך דין שיפנה אליו ומי שלא יוכל למצוא מקור אחר‪ .‬זכות הציבור לבחור‪ .‬אם רוצים מישהו עם‬
‫אחריות וכללי אתיקה יש ללכת לעורך דין‪ .‬אם רוצים לוותר על הגנות ללכת לגופים אלה‪ .‬הפרופסיה מתנגדת‬
‫לגופים אלה‪ .‬באנגליה בלחץ של הציבור בשנת ‪ 2007‬חוק השירותים המשפטיים‪ -‬פרקה את המונופול של‬
‫עורכי הדין‪ .‬החוק באופן הדרגתי פתח את שוק הפעולות המשפטיות‪ .‬נקבע בשנת ‪ 2012‬שבתי משפט יוכלו‬
‫להופיע גם אנשים שהם לא עורכי דין‪ .‬הקימו גוף לשל רגולציה‪ -‬כל מי שרוצה לתת שירותים משפטים יעבור‬
‫רגולציה ופיקוח על כל נותני השירותים‪ .‬כל הגופים קיבלו רישיון מהמדינה‪ ,‬למדו וכולם בפיקוח‪ .‬זה הוריד את‬
‫המחירים ונתן לציבור לבחור‪.‬‬
‫ב‪ 2007-‬כתוצאה מלחץ ציבורי‪ ,‬פירקו את המונופול באנגליה‪ .‬יש עוד בעלי מקצוע שיכולים לעשות פעולות‬
‫משפטיות בתנאי שהם עברו הכשרה לכך‪ .‬אפילו הופעות בבית משפט‪ -‬עד ‪ 2012‬רק באריסטרס יכלו‬
‫להופיע בביהמ"ש‪ .‬מה נגרם מכך? נסגרו הרבה משרדי עורכי דין אבל מנגד‪ ,‬הרבה עורכי דין שסגרו את‬
‫משרדיהם פתחו שותפות‪.‬‬
‫הפתרון לפי פרופ' נטע זיו לעורכי הדין‪ -‬שינוי לפי החוק‪ .‬שחלק מהפעולות הטכניות שעושים עורכי הדין‪,‬‬
‫ניתן לעוד מקצועות‪ ,‬פרופסיות‪ ,‬אלגוריתמים לעשות אותם ולהסדיר את זה בחוק‪.‬‬
‫נטע זיו "מי ישמור על שומרי במשפט"‬
‫האם זהו סוף עידן הבלעדיות הפרופסיונאלית? האם זהו סוף המונופול? מה קורה בשירותים משפטיים‬
‫מקוונים? במקרה הזה מדובר במסמך משפטי של ממש‪ ,‬צוואות למשל‪ .‬נטע זיו‪ ,‬במאמרה מעלה את‬
‫השאלה‪ :‬האם יש תחומים מסוימים שאפשר לפתוח אותם‪ ,‬מי שירצה שילך לעו"ד‪ .‬הפרופסיה מתנגדת לכך‪.‬‬
 ‫מה קרה בארצות הברית? בארה"ב בימ"ש הרשו זאת‪ ,‬אך לא ביטלו לחלוטין את המונופול‪ -‬הם‬ ‫‪‬‬
‫מרשים שותפויות‪ ,‬מרשים אתרי אינטרנט שנותנים חוזים‪ ,‬קיימת התלבטות גדולה שם בעניין‪.‬‬
‫מה קרה באנגליה? חוק השירותים המשפטיים‪ .2007 ,‬בשל לחץ של הציבור נוצרה חקיקה‪ -‬נוצר‬ ‫‪‬‬
‫פירוק של המונופול של עוה"ד‪ ,‬כיום בבימ"ש באנגליה יכולים להופיע לא רק עו"ד‪ .‬השוק פתוח‬
‫לחלוטין‪ .‬הדבר הוריד את המחירים ונתן בחירה לציבור‪ .‬אכן כתוצאה מהחוק נסגרו אך עו"ד‪ ,‬אך הם‬
‫לא נשארו מובטלים הם פשוט השתנו‪ ,‬פחו משרד יחד עם יועץ גירושין למשל‪.‬‬
‫מה קורה בעידן הדיגיטלי‪ -‬למשל ‪.ROCKETLAWYER‬‬ ‫‪‬‬
‫מה קרה אצל הרופאים? עד לפני כמה עשרות שנים‪ ,‬בדיקות דם וחבישות היה מותר רק לרופאים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כיום‪ ,‬עושות זאת האחיות‪ .‬בגלל העלויות הגבוהות‪ ,‬המחוקק הוציא פעולות מסוימות ורופאים לא‬
‫עושים פעולות טכניות‪.‬‬
‫בדומה לרופאים‪ ,‬גם אצל עוה"ד ניתן לעשות זאת‪ ,‬הרי הם רק הרוויחו מכך‪ .‬מה שנטע זיו מציעה במאמרה‪,‬‬
‫זה את האפשרות לקבוע תחומים מסוימים שנתיר גם למי שלא עו"ד‪ ,‬אך עדיין זה יהיה מפוקח לחלוטין‪.‬‬
‫הספר ‪ THE END OF LAWYERS‬תומך בכך‪ .‬לפיו‪ ,‬עורכי הדין המצוינים שמסוגלים לנתח ולחשוב‪ -‬להם‬
‫תהיה עבודה‪ .‬כשיש צורך לנהל מו"מ צריך עו"ד‪ ,‬לא ניתן להסתפק באלגוריתם‪.‬‬
 ‫שיעור ‪)11.6.18( 13‬‬

‫את מי לייצג?‬
‫עולה השאלה‪ -‬מי מהלקוחות הבאים תהיה מוכן לייצג בעו"ד?‬

‫איש הייטק שנעצר בחשד לפדופיליה כלפי ילדות בנות שש‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ראש משפחת פשע הנאשם בעבירת רצח וממתין למשפטו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫גבר המבקש להתגרש מאשתו ואם ילדיו שכבר ריצה תקופת מאסר ממושכת בגין הכאת אשתו‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חברה המבקשת להקים מפעל לזיקוק גז על רצועת החוף בנתניה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חברה הנסחרת בבורסה הנתבעת ע"י משקיעים בטענה שהסתירה מידע מהותי‪ ,‬דבר שגרם למשקיעים‬ ‫‪‬‬
‫לאבד את כספי ההשקעה שלהם‪.‬‬
‫אדם הנאשם בישראל כפושע נאצי (כמו דמאניוק)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מחבל מורשע שיושב בכלא בגין הטמנת מטען חבלה המבקש להגיש עתירה מנהלית נגד שירות בתי‬ ‫‪‬‬
‫הסוהר המונעים ממנו להיפגש עם ילדיו‪.‬‬
‫ערבי ישראלי החשוד בהצתת שריפה בחיפה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫אותם אנשים כמו המוזכרים לעיל הם בעלי זכויות‪ ,‬יש להם זכות לקבל ייצוג ועל עורכי הדין לייצג אותם‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬הציבור מאוד מגנה את עורכי הדין המייצגים את אותם אנשים‪ .‬מדוע זה כך? הגינוי של הציבור‪ ,‬לפי‬
‫מאמרה של תחייה שחר‪ ,‬יש לו מספר תוצאות‪ -‬התלהמות מילולית ואף פיזית‪ -‬עו"ד שפטל שייצג את‬
‫דמאניוק‪ :‬שפכו עליו חומצה וכתוצאה מכך הוא לא רואה בעין אחת‪ .‬מצד הציבור יש גינוי ואנו רואים זאת כל‬
‫הזמן‪.‬‬

‫מיהו לקוח לא פופולארי?‬

‫‪ )1‬חוסר פופולאריות הנוסעת ממעשי הלקוח (= פדופיל‪ ,‬אנס)‪.‬‬
‫‪ )2‬חוסר פופולאריות מאידיאולוגיות הלקוח (= דמאניוק‪ ,‬מחבל)‪.‬‬
‫‪ )3‬אדם לא פופולארי שכעת יש לו עניין משפטי שכלל לא נוגע למקרה בגינו הפך ללא פופולארי‪.‬‬

‫יחסי הציבור אל עו"ד המייצגים לקוחות לא פופולאריים‪:‬‬

‫הפרשה של דניאל מעוז‪ -‬הבן שרצח את הוריו בגלל חובות כלכליים והאשים את אחיו התאום‪ -‬הציבור תקף‬
‫מאוד את הסנגורים‪ .‬הסנגור של ירושלם היה צריך לכתוב תגובה לאור הביקורת הרבה על אותם סנגורים‪-‬‬
‫דיבר על אווירה מאוד קשה‪.‬‬
‫פרשת נתן זהבי‪ -‬תקף את איש העסקים שאנס את התינוק של חברתו‪ .‬דבריו בתוכנית הרדיו‪" :‬השאלה שלי‬
‫תמיד הייתה עד לאן עורכי דין יכולים להגיע‪ .‬שלא כמו רופא שחובתו לטפל בכל אדם‪ ,‬אין בדיוק כך הדברים‬
‫כשמדובר בעורך דין‪ .‬הטיעון הידוע שכל אדם זכאי להגנה תופס‪ ,‬אך לא כל אדם צריך לתת את ההגנה הזו‪.‬‬
‫קשה להגיד על חלק מעורכי הדין שהם בני אדם‪".‬‬
‫חלק מההתקפות מגיעות גם מהצד שכנגד (קורבן‪ ,‬תיקי גירושין הצד שכנגד וכו')‪.‬‬
‫פרשת רצח הילדה שקד שלחוב‪ -‬האם אמרה שהיא מאחלת לאותו סנגור שבתו תרצח ושירגיש את‬
‫ההרגשה כתוצאה ממקרה נוראי שכזה‪.‬‬
 ‫מה גורם לאותם אנשים לדבר כך ולהביע ביקורת שכזו? עורך דין בעיני הציבור נתפס כמי שמייצג את‬
‫הלקוחות שלו ומייצג את דעותיו שלו‪ .‬שלא כמו רופא‪ ,‬שאין לו קשר למטופל וצריך לדאוג לכולם‪ .‬עורך הדין‬
‫נתפס כמי שנכנס בעיני הלקוח‪ .‬הלקוח במעצר ולכן מראיינים את עורך הדין שמייצג אותו‪ .‬סוג התפקיד של‬
‫עורך הדין הופך אותו לאחראי למעשים‪ ,‬לאידיאולוגיה או ללקוח עצמו‪ .‬רק בהקשר של עורכי הדין נמצא את‬
‫השאלה‪ -‬האם יש לעורך דין אחריות מוסריות לזהות לקוחותיו?‬
‫מדוע החברה מגלה הבנה לרופא המעניק סיוע רפואי למטופל לא פופולרי‪ ,‬אך בה בעת דנה לכף חובה‬
‫עורך דין המעניק סיוע משפטי לאותו אדם?‬
‫הסיבה לכך נעוצה‪ ,‬בתפיסת הציבור את תפקידם המקצועי של הנמנים עם כל אחת מן הפרופסיות‪ .‬כאשר‬
‫עורך הדין נותן הסכמתו לייצג אדם‪ ,‬לכאורה נכנס הוא בנעליו‪ .‬בעצם‪ ,‬בעיותיו המשפטיות של המיוצג‬
‫הופכות לבעיותיו המשפטיות שלו עצמו‪ ,‬ומנקודת מבט פנימית‪-‬קרובה זו מתמודד הוא עמן במטרה להביאן‬
‫לידי פתרון אופטימלי ללקוח – הכול במסגרת מגבלות החוק וכללי האתיקה שבמסגרתם הוא פועל‪ .‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬רופא אינו נכנס בנעלי מטופליו בשום שלב של הטיפול‪ ,‬אין הוא נוטל על עצמו את בעיותיהם הרפואיות‬
‫כאילו היו ליקוייו שלו‪ ,‬ומפרספקטיבה חיצונית‪-‬מרוחקת זו‪ ,‬הוא מיישם את מיומנויותיו הרפואיות כדי לסייע‬
‫למטופליו להחלים‪.‬‬
‫עורך הדין הוא אשר "מתאחד" עם לקוחו כפועל יוצא של פעולת הייצוג‪ ,‬ועל כן רק עורך הדין‪ ,‬ולא הרופא‪,‬‬
‫הוא שצפוי להיות נתון לגינוי חברתי בגין בחירת לקוחותיו‪.‬‬

‫הנושא עורך הדין באחריות מוסרית לזהות לקוחותיו?‬

‫תחייה שחר "בחירה "טובה" בלקוח "רע"‪ -‬על אחריותו המקצועית של עורך הדין לייצג לקוחות לא‬
‫פופולאריים" הפרקליט‪/‬ספר וינר‪.‬‬
‫הגישה המוסרית‪ -‬אתה בוחר וברגע שאתה בוחר לייצג לקוח מסוים‪ ,‬העובדה שבחרת זו החלטה מוסרית‬
‫שלקחת‪ .‬ההחלטה שלך את מי לייצג ולא איך לייצג‪ ,‬זוהי החלטה שמבוססת על ערכים‪ ,‬מצפון‪ .‬הגישה‬
‫המוסרית אומרת שבחירת הלקוחות היא בהכרח מוסרית‪ .‬אם אדם מחליט לא לייצג את דמאניוק זה בגלל‬
‫ערכיו‪ ,‬ההיסטוריה המשפחתית וכו'‪ .‬לכן לציבור יש זכות לבקש מעורך הדין שיסביר למה הוא מייצג את אותו‬
‫הלקוח‪ .‬הגישה המוסרית בנויה על התאוריה הקהילתנית‪ -‬שמה את הדגש על הקהילה‪ ,‬האדם צריך במעשיו‬
‫לחזק את הקהילה מכיוון שהוא חי בה‪ .‬אנו חיים בתוך קהילה מסוימת ולכן יש לתת דין וחשבון לקהילה זו‪.‬‬
‫בשונה מהתאוריה הליברלית‪ ,‬ששמה את המיקוד על הפרט והזכויות שלו‪ ,‬הגישה הקהילתנית אומרת שיש‬
‫להסתכל על הקהילה‪ ,‬איך אדם תורם לקהילה‪ .‬לכן הם דורשים מעורכי הדין שמשתייך לחבר בקהילה‪ ,‬אם‬
‫הקהילה מוקיעה פדופילים‪ ,‬גם עורך הדין לא צריך לייצג אותו‪ .‬הגישה המוסרית מבקשת הסבר מעורכי הדין‬
‫מדוע הוא מייצג את אותו הלקוח‪.‬‬
‫הגישה הא‪-‬מוסרית‪ -‬אין עניין של מוסר כיוון שכל אדם זכאי לייצוג וזה תפקיד עוה"ד‪ .‬יש אוטונומיה של‬
‫הפרט‪ ,‬כל אחד ראוי לייצוג‪ .‬ההחלטה איזו לקוח לייצג היא לא שאלה מוסרית‪ ,‬לפי גישה זו‪ ,‬אנחנו צריכים‬
‫לייצג הכל והנימוקים לכך הם זכות הייצוג של כל פרט‪ .‬המוקד של גישה זו היא הסתכלות על זכויות האדם‪-‬‬
‫משפט הוגן‪ ,‬ביהמ"ש ירשיע אותו ולא הציבור‪ ,‬הבאת הוכחות מספקות להרשעתו‪ .‬עו"ד מגן על הזכויות של‬
‫האדם ולא על האדם עצמו ולכן אנו צריכים לתמוך בכך‪ .‬גישה זו מבוססת על התאוריה הליברלית‪-‬האדם‬
‫וזכויותיו נמצאים במרכז‪ .‬לכן‪ ,‬אנו צריכים עורכי דין שיגנו על הזכויות של האדם וידאגו לכך‪ .‬מהגישה‬
‫הליברלית יצא זרם קיצוני יותר‪ ,‬ליברטיאני‪ -‬מדברים במוקד איך המדינה צריכה לשרת ולקדם את הזכויות של‬
‫האדם‪ .‬לפי גישה זו‪ ,‬אם מה שחשוב לנו כחברה היא הפרט במרכז והזכויות שלו‪ ,‬אין לעורכי דין אם כך‬
‫אחריות מוסרית‪ ,‬הם צריכים לייצג את כולם כמו רופא שמטפל בכולם‪ .‬אם עורך דין מייצג פדופיל זה לא כי‬
‫הוא תומך במעשיו‪ .‬הגישה הא‪-‬מוסרית נותנת פטור מעורכי הדין להסביר‪.‬‬
 ‫בתפיסה של הציבור‪ ,‬הוא רואה הבדל בין רופא לעורך דין‪ -‬מובאות במאמר עשרות דוגמאות לגינויים של‬
‫הציבור שהביאו לחרם‪ ,‬אלימות מילולית ופיזית‪ .‬אם נסתכל על הכותרת‪ -‬הגישה הא‪-‬מוסרית תגיד שאין‬
‫אחריות מ וסרית לעורך הדין בזהות לקוחותיו‪ .‬הגישה המוסרית תגיד שיש אחריות ואף תדרוש הסבר‪.‬‬
‫הציבור מחזיק בגישה המוסרית‪ ,‬הציבור מחזיק בגישה הקהילתנית‪.‬‬
‫הפרופסיה מחזיקה בגישה הא‪-‬מוסרית‪ -‬אם נסתכל על כללי האתיקה בארה"ב‪ ,‬אומרים שהבחירה של‬
‫לקוח או החלטה לייצג לקוח מסוים זה לא אומר שעורך הדין מזדהה או מסכים עם האידיאולוגיה או המעשים‬
‫של הלקוח‪ -‬גישה א‪-‬מוסרית‪ .‬באנגליה יש איסור על לסרב לייצג לקוח‪ .‬מדוע הפרופסיה מחזיקה בתפיסה‬
‫הא‪-‬מוסרית? ישבור את המונופול של הפרופסיה‪ -‬הגישה התועלתנית‪ -‬רק הפרופסיה יכולה לייצג ואם אנו‬
‫נגיד שאנחנו לא מסכימים לייצג אנשים מסוימים‪ -‬יהיה חשש לקחת את המונופול‪( .‬יכולים להגיד נלך ללבנת‬
‫פורן שתייצג אותנו) בנוסף‪ ,‬זה לא ייראה טוב בעיני הציבור שהם מייצגים רק לקוחות "טובים"‪ -‬יותר תיקים‬
‫ויותר עבודה והיא טובה לעבודה‪ .‬סיבה נוספת‪ ,‬הם לא צריכים לתת דין וחשבון‪ .‬עורך דין יכול לייצג כל אדם‬
‫כי מה שחשוב הן הזכויות‪ .‬לעורך דין מאוד קל‪ ,‬אפשר לייצג את כולם והוא לא צריך לברור בין לקוחות‪ ,‬זה‬
‫חוסך את ההתלבטות של עורכי הדין‪ .‬נימוק נוסף‪ -‬כבוד המקצוע‪ -‬למה הגישה הא‪-‬מוסרית מחזקת את כבוד‬
‫המקצוע? זה התפקיד של הפרופסיה‪ ,‬לכבד את כל האנשים ללא התחשבות במעשיהם‪ .‬הדבר מונע את‬
‫הוויכוחים‪ ,‬המקצוע בא ואומר שזה התפקיד של עורכי הדין‪ .‬לפי הפרופסיה אין לשקול שיקולים מוסריים‪,‬‬
‫המטרה היא הגנה על האדם וזכויותיו‪.‬‬
‫כפרופסיה‪ -‬הגישה היא הגישה הא‪-‬מוסרית‪ .‬היתרונות של הגישה הא‪-‬מוסרית‪:‬‬
‫יותר קלה להפעלה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫מבחינה כלכלית‪ :‬מטילה פחות מגבלות על בחירת הלקוחות‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫מונופול‪ :‬אם לעורכי דין יש מונופול על ייצוג אז הם צריכים לייצג את כולם‪ .‬אם לא יכולה‬ ‫‪-‬‬
‫לבוא חברה כמו לבנת פורן ותיקח לקוחות‪.‬‬

‫באיזה גישה מחזיקים עורכי הדין בפועל? בגישה המוסרית‪ ,‬זהו הפרדוקס‪ .‬הדבר בא לידין ביטוי בלקט‬
‫הכתבות‪ ,‬אם עורכי הדין היו מחזיקים בגישה המוסרית הם היו אומרים חד משמעית שהיו מייצגים את כל‬
‫הלקוחות‪ ,‬אך לא‪.‬‬
‫תחת איזו גישה ימצאו את עצמם האנשים הלא מיוצגים? המוסרית‪ .‬מי שמחזיק בגישה המוסרית חייב‬
‫שתהיה סנגוריה ציבורית ‪ ,‬ייצוג מהמדינה‪ .‬התאוריה הקהילתנית אומרת שחייב להיות ייצוג מהמדינה‪.‬‬
‫תחת הגישה הא מוסרית אין את הבעיה תמיד יהיה מי שייצג‪.‬‬

‫בג"ץ ‪ 344/65‬חג 'אזי נ' שר המשפטים‪ ,‬פ"ד יט(‪)1965( 203 )4‬‬

‫שר המשפטים לא נתן לעותר‪ ,‬תושב ירדן שהסתנן לישראל‪ ,‬היתר לקבל ייצוג מעורך דין זר‪ .‬העותר טען שאף‬
‫עו"ד ישראלי לא יוכל לייצג אותו בנאמנות ובמסירות מבלי להיחשב כבוגד בארצו ומצפונו‪.‬‬
‫בג"ץ דחה את העתירה‪.‬‬
‫יש סעיף בחוק לשכת עורכי הדין שמאפשר לשר המשפטים לתת היתר לעורך דין זר‪ .‬מי שלא ישראלי‪ ,‬לא‬
‫יוכל להופיע בביהמ"ש בישראל‪ .‬ישנו חריג לכך‪ ,‬במקרה של אייכמן‪ -‬הגיע עורך דין זר מפני ששר המשפטים‬
‫נתן היתר לכך‪.‬‬
 ‫ביהמ"ש העליון דוחה את העתירה בהנמקה שכל כולה מהגישה הא‪-‬מוסרית‪" .‬ש אמון מוחלט ביכולתו של‬
‫כל עורך דין ישראלי לייצג כל אדם תהא עבירתו אשר תהא"‪ .‬השופטים מדגישים שעורך הדין לא צריך להיות‬
‫מסוגל להזדהות עם הלקוח שלו כדי לייצג בנאמנות ובמסירות‪ .‬זה מזכיר את הכלל האמריקאי‪ -‬לא אומר‬
‫שאתה מזדהה עם מעשיו של הלקוח‪ .‬אם אתה סולד ממעשי הלקוח‪ ,‬האם אפשר לייצג אותו (כמו בדוגמא‬
‫של אדם שאנס תינוק בן שנתיים)? במקרים כאלה‪ ,‬חייבים לייצר מחסום בשביל לייצג את אותם אנשים‪,‬‬
‫לתת נאמנות מלאה ללקוח גם אם ישנה סלידה מהמעשים‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש אנשים שלא יצליחו לעשות זאת‬
‫ולא יוכלו לייצג אנשים שמתנגדים וסולדים ממעשיהם‪.‬‬
‫למה הציבור מחזיק בגישה המוסרית? הציבור פועל ממקום אמוציונלי‪ -‬קשה להזדהות עם עורכי דין‬
‫שמייצגים פדופילים‪ ,‬רוצחים וכו'‪ .‬הם לא בעמדה של עורכי הדין‪ ,‬לכן קל להיות מוסרי‪ .‬הציבור מנקודת‬
‫המבט שלו‪ ,‬זהו גם ההסבר של התאוריה הקהילתנית‪ ,‬מסתכלים על הקהילה‪ ,‬הערכים שלה‪ .‬כהורה‪ ,‬אתה‬
‫יכול להיות נגד פדופיל אבל כעורך דין‪ ,‬שזה המקצוע שלך אתה חייב לעשות הפרדה‪.‬‬

‫רשות שלא לקבל עניין לטיפול‬

‫הכלל היחיד שכללי האתיקה המשפטית שעוסק בנושא זה‪ -‬כלל ‪ 12‬לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה‬
‫מקצועית)‪:‬‬
‫"עורך דין רשאי‪ ,‬לפי שיקול דעתו‪ ,‬שלא לקבל עניין לטיפולו; החליט עורך דין שלא לקבל עניין לטיפולו‪ ,‬יודיע‬
‫על כך לפונה תוך זמן סביר"‪.‬‬
‫זהו כלל טכני שסה"כ אומר שעריכת‪-‬דין היא מקצוע חופשי‪ ,‬זכותך לא לקבל לקוח‪ ,‬החובה היחידה שיש לך‬
‫זה להודיע לו תוך זמן סביר‪( .‬בעיקר בגלל התיישנות)‪ .‬הכלל לא מדבר על הגישה המוסרית או הא‪-‬מוסרית‪.‬‬
‫הזכות של עורך דין להגיד ללקוח שהוא לא מייצג אותו משיקולי תדמית‪ ,‬כסף‪ ,‬סיבות אישיות‪ ,‬סיכויי הצלחה‪.‬‬
‫הדבר הראשון שיש לבדוק‪ -‬ניגוד אינטרסים‪ -‬אי אפשר לקחת תיק אם אתה צריך לתבוע את אמא שלך‪ .‬יש‬
‫כללים של ניגוד עניינים שבאים להגן על הלקוח‪ .‬שיקול נוסף שיש לבדוק‪ ,‬האם זה קשור לתחום שלי‪ .‬לאחר‬
‫מכן‪ ,‬סיכויי הצלחה‪ -‬יש בתיק הרבה כסף‪ ,‬שכר טרחה מעולה אבל הסיכויים הם נמוכים‪ .‬לא ניקח את התיק‬
‫הנ"ל שמא יפגע במוניטין שלו‪ .‬עורך דין טוב יודע לבחור את התיקים שבהם הוא יצליח ולקחת אותם ולא מי‬
‫שחסר סיכוי‪ .‬שיקול אחר‪ ,‬מיהו הלקוח‪ .‬אם זה ראש משפחת פשע שרוצה לקנות דירה‪ ,‬יש פחד להתעסק‬
‫איתו‪ .‬פרופיל תקשורתי של תיק הוא מאוד חשוב לעורך הדין‪ -‬במיוחד בשוק רווי של עורכי דין‪ ,‬זהו שיקול‬
‫מאוד לגיטימי‪ .‬הכל לפי השיקול דעת של עורך דין בפני עצמו‪ -‬יש מי שיתחשב יותר בפרופיל התקשורתי ויש‬
‫מי שיסתכל על הכסף‪.‬‬
‫למרות שהפרופסיה היא בגישה הא‪-‬מוסרית‪ ,‬ישנו גם שיקול מוסרי‪ -‬יבוא לקוח שיש לו כסף‪ ,‬סיכויי הצלחה‬
‫גבוהים‪ ,‬אבל הוא בגד במדינה‪ ,‬לא תמיד יסכימו לייצג אותו‪ .‬למרות הגישה הא‪-‬מוסרית‪ ,‬זה בהחלט שיקול‬
‫שגם עורכי דין לוקחים‪ .‬כלל ‪ 12‬מחייב את עורכי הדין בדבר אחד‪ -‬הודעה תוך זמן סביר‪ .‬בעניינים משפטיים‬
‫יש התיישנות‪ ,‬הלקוח צריך לעיתים למהר להגיש תביעה‪/‬כתב הגנה ואין לו זמן לחכות עד שנשקול את כל‬
‫הפרמטרים‪.‬‬
‫מה חסר בכלל ‪ ?12‬אין לנו כלל כמו שיש בארה"ב שנותן ביטוי לגישה הא‪-‬מוסרית‪ .‬הציבור מבין את הכלל‬
‫הזה בצורה שגויה‪ .‬אם הוא יכול לבחור ולתת את שיקול הדעת שלו‪ ,‬מדוע הוא בחר בלקוח כזה ולא אחר‪.‬‬
‫הרבה פעמים הכלל הזה משמש חיזוק לגישה המוסרית ולמי שמגנה את עורכי הדין‪ .‬לכן‪ ,‬חסר הביטוי שיעיד‬
‫על הגישה הא‪-‬מוסרית‪ ,‬שעורך הדין לא מזדהה עם הלקוח או מעשיו‪ .‬הכלל נכתב ב‪ 1986-‬ולכן לא חשבו על‬
‫זה באותן שנים‪ .‬זהו כלל אינטרסנטי לעורך הדין‪.‬‬
 ‫מה השיקולים שעלינו לבדוק?‬

‫האם התיק בתחום המומחיות שלי?‬ ‫‪‬‬

‫בודקים אם יש עילה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫כדאיות כלכלית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אישיות הלקוח‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫האידיאולוגיה שלי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫פרסום‪ ,‬עד כמה התיק יפרסם אותי?‬ ‫‪‬‬
‫ניגוד עניינים‪( .‬תיק שאני אצטרך לתבוע בן זוג‪ /‬קרוב משפחה וכו')‬ ‫‪‬‬
‫מדוע לעורכי דין פליליים יש קווים אדומים?‬
‫עו"ד ששי גז‪ -‬שאלו אותו את השאלה יש לקוח שלא הייתה מייצג? הוא אומר הרבה לא ייצגתי‪ ,‬והוא מונה‬
‫תיקים שהוא לא לקח כדוגמת יגאל עמיר‪ ,‬האבא שהרג את הילדה שלו בת ה‪.4-‬‬
‫לפי הגישה הא‪ -‬מוסרית לא צריך קווים אדומים‪ ,‬אפשר לייצג את כולם‪ .‬אז מדוע כן יש את קווים אלו? הדבר‬
‫מצטייר בעיני הציבור שיש בכל זאת קו אדום לעורך דין‪ ,‬עוזר לשמור לו על המוניטין‪ ,‬אומנם הוא לוקח הרבה‬
‫תיקים אבל ביניהם יש גם כאלה שהוא לא מסכים ולכן הציבור יסתכל על זה בעין יותר טובה‪ .‬עוה"ד בעצם‬
‫הולך לפי הגישה המוסרית כיוון שהוא בוחר לפי מה שמתאים לו‪.‬‬
‫אז למרות שהפרופסיה מחזיקה בגישה הא‪-‬מוסרית ומפריע לה הגינויים של הציבור‪ ,‬אך זה בא מעורכי הדין‬
‫עצמם שמחזיקים בגישה של הציבור‪ -‬הם בעצמם מבינים שזו בחירה מוסרית‪ ,‬שהם חיים בקהילה מסוימת‬
‫ולכן ששי גז לא ייצג את כל מי שבא אליו‪ .‬כאן הדיסוננס המעניין שהעמדה של הפרופסיה ושל עורכי‪-‬הדין‬
‫אינה אותו דבר‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬כאשר בוחרים לא לייצג לקוח מסוים‪ ,‬אפשר לדעת שאתה לא עושה הכל בשביל שהחברה תמשיך‬
‫להיות בסביבה כה מסוכנת‪ .‬עורכי הדין בהצבת קווים אדומים‪ ,‬כן מרגישים לעיתים "תחושת הקלה"‪ .‬הדבר‬
‫המעניין הוא‪ ,‬שלמרות לכאורה עורכי דין לא צריכים קווים אדומים בגלל הגישה הא‪-‬מוסרית‪ ,‬בפועל‪ ,‬עורכי‬
‫הדין מרקדים על שתי הגישות‪ .‬יש סוג מסוים של תיקים שפתאום הם שולפים שיקולים מוסריים‪ .‬קשה‬
‫להראות שאפשר לפעול תמיד רק לפי גישה מסוימת‪ .‬הביקורת הציבורית מחלחלת ומשפיעה על עורכי דין‬
‫ברמה שלעיתים לא לוקחים תיק מסוים מהחשש שזה יפגע בתדמית הציבורית של אותו עורך דין‪ ,‬או‬
‫מהחשש של פגיעה בפרנסה‪.‬‬
‫עוד סיבה למצב הזה היא יכול להיות שזה מראה שאי אפשר לבחור גישה אחת מבין שתי הגישות‪,‬‬
‫שהתיאוריה לא עובדת‪ ,‬יש מצבים שעו"ד יהיה בגישה המוסרית ויש מצבים שיהיה בא‪-‬מוסרית‪ ,‬אין תיחום‬
‫ברור‪.‬‬

‫לפרופסיה יש גישה א‪ -‬מוסרית אבל לעוה"ד עצמם יש בעיה עם הגישה הזו ולכן הם בונים לעצמם‬ ‫‪‬‬
‫קווים אדומים כי הם למעשה מאמינים בגישה המוסרית‪.‬‬
‫המצפון והאתיקה מהווים רף שהם לא מרגישים איתם בנוח‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫עוה"ד מנסים לרצות את הציבור‪ .‬עוה"ד יודעים את דעת הציבור ולכן חשוב להם להגיד לציבור מה‬ ‫‪‬‬
‫הם כן מקדמים ואת אותם לקוחות הם למעשה לא ייצגו‪ .‬כלומר‪ ,‬הלחץ של הציבור כן משפיע‪.‬‬
‫הרבה פעמים קשה ליישם את התאוריה לפרקטיקה‪ .‬כלומר‪ ,‬קשה מאוד לעוה"ד להחזיק רק בגישה‬ ‫‪‬‬
‫המוסרית או הא‪-‬מוסרית‪ .‬אנחנו למדים מכך שלא ניתן לברוח מהמוסר‪.‬‬