‫המפכה החוקתית‬

‫ב – ‪ 1992‬קיבלה כנסת ישראל שני חוקי יסוד כבוד האדם וחרותו וחופש העיסוק‪ .‬השופט אהרון‬
‫התייחס לשני חוקים אלה כחוקים בעלי מעמד על‪ .‬על פי חוקים אלה של חוק העומד בסתירה‬
‫לבתי המשפט הסמכות להכריז על בטלותו לחוקים אלה‪ .‬חוקים אלה חיזקו מעמדן של זכויות‬
‫האדם בישראל‪ .‬תחילתה של מגמה זו החלה כבר בתחילת שנות השישים כאשר חבר הכנסת הנס‬
‫קלינגהופר הגיש לכנסת הצעת חוק ‪-‬יסוד‪ :‬מגילת זכויות היסוד של האדם‪ .‬אך הצעתו נדחתה‬
‫בגלל התנגדות הממשלה כדברי שר המשפטים דב יוסף ‪ " :‬אינני סבור שיש חוק אשר עומד‬
‫"מעל למחוקק הרגיל"‪ ,‬אין לנו שני מחוקקים"‪ .‬כוונת השר שאסור ליצור מצב בו הכנסת תחוקק‬
‫חוק שיגביל את יכולת החקיקה שלה‪ .‬יוזמתו של ח"כ אמנון רובינשטיין בכנסת העשירית‪,‬‬
‫בהגשת הצעת החוק בעניין זכויות האדם נדחתה על ידי הכנסת משום שגם היא דרשה לבלום את‬
‫יכולת הכנסת בתחום החקיקה‪.‬‬

‫יוזמתו של שר המשפטים דן מרידור ב – ‪ 1992‬בהגשת שתי הצעות החוק‪ ,‬חוק יסוד חופש‬
‫העיסוק וחוק יסוד כבוד האדם וחרותו‪ ,‬התקבלה על ידי הכנסת‪ .‬למרות שבחוקים אלה קיימת‬
‫הגבלה חוקתית המונעת מהכנסת לחוקק חוקים שעלולים לפגוע בזכויות האדם‪ .‬חוקים אלה נתנו‬
‫לבית המשפט את הסמכות לקבוע את בטלותם של חוקים שפוגעים בזכויות האדם‪.‬‬

‫בשני חוקי יסוד אלה נקבעו עקרונות היסוד של זכויות האדם בישראל‪ .‬זכויות אלה מוקמו בסעיף‬
‫הראשון בשני חוקי היסוד הללו‪" .‬זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך‬
‫האדם‪ ,‬בקדושת חייו ובהיותו בן חורין‪ ,‬והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת‬
‫ישראל‪",‬‬

‫בסעיף ‪ 4‬בחוק יסוד ‪ :‬חופש העיסוק‪ ,‬נקבעו תנאי ההגבלה לחקיקת חוק שיותאם לערכיה של‬
‫המדינה‪ .‬חוק שלא יעמוד בתנאים אלה יתבטל‪( .‬לשון דומה קיימת גם סעיף ‪ 8‬בחוק יסוד ‪ :‬כבוד‬
‫האדם וחרותו) "אין פוגעים בחופש העיסוק אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל‪,‬‬
‫שנועד לתכלית ראויה‪ ,‬ובמידה שאינה עולה על הנדרש‪ ,‬או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת‬
‫בו‪".‬‬

‫בסעיף זה קיימים שלושה תנאים חשובים ‪ .‬על הכנסת לפעול לפי כללים אלה בתהליך חקיקת‬
‫החוקים במדינה‪ .‬שלושת הסעיפים‪:‬‬

‫‪.1‬ערכיה של מדינת ישראל‬

‫‪ .2‬תכלית ראויה‬

‫‪ .3‬מידתיות‬

‫ערכיה של מדינת ישראל‪ -:‬ערכים אלה נקבעו בסעיף הראשון שעוסק בעקרונות היסוד של זכויות‬
‫האדם ‪.‬‬
‫תכלית ראויה‪ -:‬ניתן לפגוע בעקרון השוויון בין בני אדם רק כאשר החוק נקבע לתכלית מסוימת‬
‫לדוגמא קבלת רישיון לעסוק ברפואה‪ .‬רישיון זה לא יינתן לכל אדם ‪ .‬משום שיש בכך סכנת חיים‪,‬‬
‫לכן החוק מגביל את מתן הרישיונות רק למי שעמד בתנאים של הרישיון‪ ,‬לימודי רפואה‪ .‬פגיעה‬
‫נוספת בזכויות האדם קיימת כאשר הממשלה מטילה מיסים‪ .‬יש בכך פגיעה בקניינו של האדם‪,‬‬
‫אך פגיעה זו נעשית לתכלית ראויה ‪ ,‬תקצוב משרדי הממשלה‪ .‬דוגמא נוספת הפקעת קרקעות למן‬
‫צרכים ציבוריים‪.‬‬

‫מידתיות‪ - :‬יש לבחון אם הפגיעה מינימאלית והכרחית להשגת התכלית הראויה או שהפגיעה‬
‫נעשתה באופן מופרז ולכן אסור להתירה כלומר על בית המשפט להביא לבטלותו של החוק‪.‬‬
‫לדוגמא שיעורי מס מופרזים המוטלים על האזרחים‪ .‬דוגמא נוספת מותר למדינה להחזיק אדם‬
‫במעצר מבחינה ביטחונית אך היא מוגבלת ל ‪ 24‬שעות‪ .‬מעצר זה יכול להיות מומר למעצר בית או‬
‫מניעת יציאה לחו"ל ‪.‬‬

‫פסק דין בנק המזרחי‬

‫פסק דין זה הוא דוגמא לבטלות של חוק שנגד את תנאי ההגבלה שנקבעו בשני חוקי היסוד‪ .‬ב –‬
‫‪ 1992‬נקבע חוק שבא לפתור המשבר הקשה של המגזר ה חקלאי ולשקמו‪ .‬אחת הדרכים לכך‬
‫הייתה הגבלת גביית חובות על ידי הבנקים‪ .‬בנק המזרחי שמושבים וקיבוצים שהיו חייבים לו‬
‫כספים פנה לבית המשפט המחוזי ותבע את חובו‪ .‬בית המשפט המחוזי דחה את עתירתו וטען‬
‫שהחוק שהוביל גדליה גל יו"ר וועדת הכספים בעניין שמיטת חובות הקיבוצים והמושבים לבנקים‬
‫הוא הקובע‪ .‬בנק המזרחי ערער בעקבות זאת לבית המשפט העליון‪ .‬בית המשפט קיבל את‬
‫עתירתו בטענה שיש בחוק זה פגיעה בקניינו של הבנק כפי שמורים על כך חוקי היסוד כבוד האדם‬
‫וחרותו וחופש העיסוק ‪,‬ולכן החוק בטל ולא מחייב את בנק המזרחי לוותר על חובו‪ .‬המשמעות‬
‫היא שחקיקה רגילה של הכנסת נמצאת במדרג נמוך יותר מחוקי היסוד ואין הם יכולים לסתור‬
‫את חוקי היסוד‪.‬‬

‫פסקת ההתגברות‬

‫קיימת אפשרות לחוקק חוקים שאינם עומדים בתנאי ההגבלה‪ ,‬אך אפשרות זו קיימת רק בחוק‬
‫יסוד ‪ :‬חופש העיסוק ולא בחוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחרותו ולכך יש משמעות פוליטית אקטואלית‪.‬‬
‫בסעיף ‪ 8‬א' בחוק יסוד ‪ :‬חופש העיסוק נקבע ‪ " :‬הוראת חוק הפוגעת בחופש העיסוק תהיה‬
‫תקפה אף כשאינה בהתאם לסעיף ‪( 4‬סעיף תנאי ההגבלה)‪ ,‬אם נכללה בחוק שנתקבל ברוב של‬
‫חברי הבית ונאמר בו במפורש‪ ,‬שהוא תקף על אף האמור בחוק יסוד זה‪ :‬תוקפו של החוק כאמור‬
‫יפקע בתום ארבע שנים מיום תחילתו‪ ,‬זולת אם נקבע בו מועד מוקדם יותר‪".‬‬

‫בהתאם לסעיף זה יש ‪ 2‬תנאים שמאפשרים לכנסת לקבוע חוקים שלא עומדים בתנאי ההגבלה‪.‬‬
‫שני התנאים הם שהחוק יתקבל ברוב חברי הכנסת ‪ .‬כלומר‪ 61 ,‬חברי כנסת ורק ל‪ 4‬שנים‪ .‬בתום ‪4‬‬
‫השנים יפוג תוקפו של החוק‪.‬‬
‫בימים אלה קיימת הצעה שגם בחוק יסוד ‪ :‬כבוד האדם וחרותו תתווסף פסקת ההתגברות כפי‬
‫שהיא מופיעה בחוק יסוד ‪ :‬חופש העיסוק‪ .‬המתנגדים לכך טוענים שהרוב הקיים בכנסת יכול על‬
‫בסיס התיקון לקבל חוקים שיכולים לפגוע בעקרון השוויון כמו חוקים שיכולים לסייע לראש‬
‫הממשלה לקראת משפטו‪ .‬יש אחרים שטוענים שיש כן לערוך את התיקון כדי לקבוע חוקים שיגנו‬
‫על האוכלוסייה והמדינה‪ .‬לדוגמא הוצאת המסתננים ומהגרי העבודה שהגיעו לישראל מסודן‬
‫ואריתריאה‪.‬‬