‫שירותי רווחה אישיים‪ :‬חוקים‪ ,‬תעסים ואמנות‬

‫אמנות‪:‬‬

‫אמנה בינלאומית בדבר זכויות כלכליות‪ ,‬חברתיות ותרבותיות (‪.)1966‬‬

‫המצב או הבעיה החברתית שהביאו ליצירת החוק‪ :‬ההכרה בכבודם העצמי ובזכויותיהם השוות והבלתי ניתנות לשלילה של כל בני משפחת האדם‬
‫היא יסודם של החירות‪ ,‬הצדק והשלום בעולם ‪ ,‬בהכירן כי זכויות אלו נובעות מכבודו העצמי של האדם ‪ ,‬להשיג את האידיאל של בני אנוש‬
‫חופשיים הנהנים מחופש מפחד וממחסור רק אם ייווצרו התנאים שבהם יוכל כל אדם ליהנות מזכויותיו הכלכליות‪ ,‬הסוציאליות והתרבותיות כמו‬
‫זכויותיו האזרחיות והמדיניות‪.‬‬
‫מטרת החוק‪ :‬לשמור על זכותם של כל העמים להגדרה עצמית‪ ,‬להחזיק באורח חופשי בעושרם ובמשאביהם הטבעיים‪,‬‬
‫מושגים הקשורים לחוק‪:‬‬
‫אוכלוסיית היעד‪ :‬בני האדם באשר הם‪ ,‬בהתחשב במדינות החתומות על האמנה‪.‬‬
‫דגשים מיוחדים‪ :‬המדינות הערבות לאמנה ערבות לכך כי השימוש בה יהיה ללא הפליה‪ .‬ארצות מתפתחות רשאיות להחליט באיזו מידה יהיו ערבות‬
‫כלכלית לאנשים שאינם אזרחיהם‪.‬האמנה מדברת על זכותו של אדם לעבודה הוגנת‪ ,‬לקיים איגודים מקצועיים‪ ,‬לביטחון וביטוח סוציאלי‪ ,‬ישנה‬
‫התייחסות למשפחה‪ ,‬לידה‪ ,‬נישואין‪ ,‬אחריות על ילדים‪ ,‬זכות כל אדם לרמת חיים נאותה לו ולמשפחתו‪ ,‬מבריאות גופנית ונפשית ברמה הגבוהה‬
‫ביותר שניתן (כמו הפחתת תמותת תינוקות‪ ,‬מניעת מחלות מדבקות‪ , )..‬הכרה בזכות כל אדם לחינוך (חינוך יסודי חינם)‪ ,‬הכרה בזכותו של אדם‬
‫להשתתף בחיי תרבות‪ ,‬ליהנות מיתרונות הקדמה המדעית ושיתוף פעולה בתחומים אלו‪ .‬המדינות יגישו דו"חות אודות מעשיהן לקידום תחומי‬
‫האמנה‪,‬‬
‫השלכות החוק על עו"ס‪ :‬סיוע ועזרה לאדם ברוח כל הנ"ל‪.‬‬

‫תקנות‪:‬‬

‫תקנות שירותי הסעד‪ :‬מבחני נזקקות‪1970 :‬‬

‫‪ .1‬נזקק מחמת גיל – מתחת ל‪ 14‬ואינו סמוך על שולחן הוריו או יתום מאב ואם; קטין לגביו נדרשה חקירה‪/‬תסקיר פקיד סעד‪ ,‬או קטין שפקיד סעד‬
‫החליט לערוך עליו חקירה לפי חוק הכשרות המשפטית; גבר מעל ‪ ;65‬אשה מעל ‪.60‬‬
‫‪ .2‬נזקק מחמת בריאות – לפי תעודת רופא‪ ,‬שבגין מצב בריאותו מוגבלת יכולתו‪.‬‬
‫‪ .3‬נזקק מחמת ליקוי רוחני או גופני – אם נתקיים בו (‪ )1‬תעודת רופא; (‪ )2‬פסול דין או זקוק לאפוטרופוס; (‪ )3‬נדרשה לגביו חקירה לפי סעיף ‪7‬‬
‫לחוק הסעד (סדרי דין‪ )...‬או חקירה לפי סעיף ‪ 70‬בחוק הכשרות המשפטית; מפגר או אחראי על מפגר‪.‬‬
‫‪ .4‬נזקק מחמת עיוורון ממציא תעודה מאת רופא עיניים מוסמך בה נאמר שהוא עיוור לחלוטין; בעל חדות ראייה מוגבלת בהגדרה ספציפית בחוק‪.‬‬
‫‪ .5‬נזקק מחמת אלמנות שהינו הורה לילד שלא מלאו לו ‪.16‬‬
‫‪ .6‬נזקק מחמת היותו חוסה כמשמעותו בסעיף ‪ 1‬לחוק ההגנה על חוסים שלגביו דרושה פעולה לפי החוק האמור‪.‬‬
‫‪ .7‬נזקק מחמת מחסור הוא אדם שאינו מסוגל‪ ,‬לדעת מנהל לשכת הסעד‪ ,‬להשתכר כדי מחייתו או מחיית התלויים בו‪.‬‬
‫‪ .8‬נזקק מחמת סיבה אחרת הוא אדם שלשכת הסעד מצאה אותו זקוק לטיפול סוציאלי או לסעד מסיבה כלשהי‪.‬‬
‫בנזקקות מחמת בריאות‪ ,‬ליקוי רוחני או גופני‪ ,‬עיוורון‪ ,‬מחסור או סיבה אחרת‪ ,‬מנהל לשכת הסעד צריך להפעיל שיקול דעת באשר לקבלת התעודות‬
‫הרפואיות (או אחרות) המעידות לטובת הגדרת נזקקות‪.‬‬

‫תקנות העובדים הסוציאליים‪( ,‬כללי אתיקה מקצועית)‬

‫העו"ס ישמור על כבוד הלקוח ויפעל ללא אפליה‪ ,‬ישמור על כבוד המקצוע ויתנהג בכבוד לחבריו למקצוע‪ ,‬יפעל במיומנות‪ ,‬לא יעסוק בתחום שאין‬
‫לו הכשרה בו‪ ,‬ויידע את הלקוח לגביי הכשרתו‪ .‬ישמור על אמינות המידע שהוא מוסר‪ ,‬לא יינצל לקוח לקשריו האישיים‪ .‬לא יקליט או יצותת ללקוח‬
‫ללא אישור‪ .‬לא יקבל טובות הנאה‪ ,‬וישמור על סודיות‬

‫תקנות למניעת אלימות במשפחה (יידוע בידי עובדי סוציאלי)‪ ,‬תשס"ג – ‪.2003‬‬
‫מטרת החוק‪ :‬תיעוד היידוע על שירותים אפשריים במקרים של אלימות במשפחה על ידי עובדים סוציאליים‪.‬‬
‫מושגים הקשורים לחוק‪" :‬גורמי טיפול ‪ " -‬תחנת משטרה‪ ,‬מחלקה לשירותים חברתיים‪ ,‬מרכז לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה מטעם המחלקה‬
‫לשירותים חברתיים;‬
‫אוכלוסיית היעד‪ :‬עו"סים‬
‫דגשים מיוחדים‪ :‬יש טופס דומה אך שונה לעו"ס במערכת הבריאות‪ ,‬איש חינוך‪ ,‬שוטר‬
‫השלכות החוק על עו"ס‪ :‬עובד סוציאלי שחלה עליו חובת יידוע של מטופל יידע את המטופל על כך שבאפשרותו לפנות לגורמי טיפול לקבלת סיוע;‬
‫ייתן למטופל כתובות ומספרי טלפון של גורמי הטיפול הקרובים למקום מגוריו‪ ,‬לפי רשימות שיפיץ משרד העבודה והרווחה מזמן לזמן‪ .‬על העו"ס‬
‫לתעד בכתב את הפעולות על גבי טופס מוגדר‪.‬‬
 ‫חוקים‪:‬‬

‫חוק שירותי הסעד‪ ,‬התשי"ח – ‪.1958‬‬

‫נזקק‪ :‬כל אדם שזקוק לסעד לפי התקנות‬
‫פקיד סעד‪ :‬עו"ס ששר העבודה והרווחה מינהו כפקיד סעד לצורך עניין זה‬
‫החוק מחייב את הרשויות המקומיות להקים לשכות סעד‪ ,‬וארגונן ייקבע על פי תקנות מיוחדות ששר הסעד יתקן לצורך העניין‪.‬‬
‫הנזקק צריך לפנות אל הלשכה‪ ,‬שם תיבחן תביעתו‪.‬‬
‫שר הסעד ימנה ועדות ערר שיורכבו מעובד סוציאלי ושני אנשי ציבור‪ .‬יו"ר הועדה יבחר על ידי חבריה‪ ,‬העו"ס לא יהיה זה שדן בבקשה מלכתחילה‪.‬‬

‫חוק יסוד כבוד האדם וחירותו‪:‬‬

‫חוק יסוד הוא בסיס של חוקה אך חוק יסוד לא מקנה למעשה זכויות‪ ,‬אלא מקנה תפיסת עולם‪ .‬לכל אדם זכות להגנה על חייו‪ ,‬גופו וכבודו‪ ,‬רכושו‬
‫ועצמאותו‪ .‬כל אדם רשאי לצאת מישראל‪ .‬כל אזרח רשאי להיכנס‪ .‬אסור לפגוע בזכויות אלו‪ .‬פגיעה תעשה רק בהתאם לחוק ההולם את ערכיה של‬
‫מדינת ישראל ובמידה הקטנה ביותר‪ .‬אין לו תאריך משום שהוא אמור לחול על כל החוקים שלאחריו אך גם על כל החוקים שלפניו‪.‬‬
‫המצב או הבעיה החברתית שהביאו ליצירת החוק‪ :‬הצורך החברתי והמוסרי בשמירה על כבוד האדם במדינת ישראל‪.‬‬
‫מטרת החוק‪ :‬להגן על כבוד האדם וחירותו במדינת ישראל‪ :‬גופו‪ ,‬כבודו‪ ,‬קניינו‪.‬‬
‫מושגים הקשורים לחוק‪ :‬כבוד האדם‬
‫אוכלוסיית היעד‪ :‬כל אזרחי מדינת ישראל‪ ,‬אך ישנם סעיפים שמתייחסים לבני אדם בכללי (אין פוגעים בחייו‪ ,‬בגופו ובכבודו של אדם)‬
‫דגשים מיוחדים‪ :‬לכל אדם מגיע לחיות בכבוד‪ .‬בשעת חרום‪ ,‬כאשר המדינה נמצאת בסכנה (למשל כפי שהיה באסון הכרמל)‪ ,‬מותר להתקין תקנות‬
‫שעת חרום שיהא בהן כדי לשלול או להגביל זכויות לפי חוק יסוד זה‪ ,‬ובלבד שהשלילה או ההגבלה יהיו לתכלית ראויה לתקופה הנדרשת‪.‬‬
‫השלכות החוק על עו"ס‪ :‬כל אדם זכאי לשמירה על כבודו וחירותו( גם פושעים)‪ ,‬ולחיים בכבוד‪ .‬אם זה מקום מגורים‪ ,‬ביגוד‪,‬יחס‪ ,‬בריאות‪ ,‬הגנה‬
‫ואכפתיות‪ .‬וכעו"סים עלינו לסייע בכך למטופלינו‪.‬‬

‫חוק חופש המידע‪ ,‬התשנ"ח ‪.1998 -‬‬

‫לכל אזרח זכות לקבל מידע מגוף ציבורי‪ .‬הוא צריך לבקש את המידע בכתב‪ ,‬והרשות חייבת להודיע על החלטתה תוך ‪ 30‬יום ולספק את המידע תוך‬
‫‪ 15‬יום‪ .‬אין מבקש המידע חייב לציין את סיבת הבקשה‪.‬‬
‫לא תמסור‪ :‬בטחון מדינה‪ ,‬ציבור‪ ,‬אדם‪ ,‬ביחסי החוץ של הרשות; שר הביטחון קבע בצו באישור הועדה; פגיעה בפרטיות (חוק הגנת הפרטיות)‪ ,‬אלא‬
‫אם כן הגילוי מותר ע"פ דין; מידע אשר אין לגלותו על פי כל דין‪.‬‬
‫לא חייבת לתת‪ :‬שיבוש התפקוד של הרשות; מדיניות בשלבי עיצוב; פרטי מו"מ עם גוף חיצוני לרשות; דיונים פנימיים וכד'; ניהול פנימי שאין לו‬
‫נגיעה לציבור; סוד מסחרי‪/‬מקצועי‪/‬בעל ערך כלכלי פרט לקשור לאיכות הסביבה; אי גילוי המידע היה תנאי למסירתו לרשות; שיטות ונהלי עבודה‬
‫שגילוים עשוי לפגוע בפעולות הרשות‪ ,‬הליכי חקירה וזכות אדם למשפט הוגן‪ ,‬יאפשר לגלות את מקור המידע החסוי; ענייני משמעת של עובד למעט‬
‫הליכים פומביים על פי החוק; צנעת הפרט של מת‪ .‬כששוקלים סירוב מתן מידע צריך לקחת בחשבון את עניין המבקש במידע‪ ,‬עניין הציבור בגילוי‬
‫המידע וכד'‪.‬‬
‫החוק חל גם לגבי מבקש מידע שאינו אזרח (רק לגבי מידע בדבר זכויותיו בישראל)‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫מידע הכולל פרטים על צד שלישי‪ ,‬הרשות צריכה להודיע על בקשת מסירת המידע לצד השלישי ולאפשר לו להתנגד למסירת המידע‬ ‫‪-‬‬
‫אודותיו (תוך ‪ 21‬יום)‪ .‬אם הרשות דוחה את התנגדותו‪ ,‬הוא יכול לערער‪.‬‬
‫החוק לא יחול על גופים בטחוניים במדינה‪ ,‬יחידות במשרד רוה"מ‪ ,‬רשות משפטית‪ ,‬הועדה לאנרגיה אטומית‪ ,‬גופים בעלי סמכות חקירה‪,‬‬ ‫‪-‬‬
‫שב"ס‪ ,‬נציבות תלונות הציבור על שופטים – לגבי פרטי מידע מסוימים בכל גוף כמפורט בחוק)‪.‬‬
‫אם אדם קיבל מידע על עצמו‪ ,‬ומצא טעות כלשהי‪ ,‬רשאי לפנות ולבקש לתקן אותה (לפי חוק הגנת הפרטיות)‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫יש אפשרות בחוק להגיש עתירה (ערעור נוסף) לבית משפט לעניינים מנהליים (הווה אומר גוף חיצוני בלתי תלוי) על דחיית הבקשה או‬ ‫‪-‬‬
‫דחיית ההתנגדות‪.‬‬
 ‫ארגונים יכולים להקשות על השגת מידע בהטלת אגרות על צילומו או העתקתו של המידע המבוקש (וכן על פעולות הכרוכות באיתור‬ ‫‪-‬‬
‫המידע)‪.‬‬
‫סל שירותי רווחה עשוי לשפר את זמינות המידע ע"י מניעה של שיקול דעת והערמת קשיים בירוקרטיים להשגתו‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות‪ ,‬התשכ"ב – ‪.1962‬‬

‫המצב או הבעיה החברתית שהביאו ליצירת החוק‪ :‬אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין‪ ,‬לרבות חינוכו‪ ,‬לימודיו‪,‬‬
‫הכשרתו לעבודה ולמשלח‪-‬יד ועבודתו‪ ,‬וכן שמירת נכסיו‪ ,‬ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום‪-‬מגוריו‪ ,‬והסמכות‬
‫לייצגו‬
‫מטרת החוק‪ :‬קבוע מי הוא פסול דין‪ ,‬מי זקוק לאופוטרופסות ולהסדיר את ההליכים במקרים כאלו‪ .‬החוק מגדיר פעולות בהן אין ההורים רשאים‬
‫לייצג את הקטין ללא אישור ביהמ"ש ומגביל את סמכויות ההורה במקומות שהן הוא מהווה סכנה לקטין או רכושו‪ .‬בית המשפט יכול להכריז על‬
‫אדם שמחמת ליקוי שכלי‪ ,‬או אינו מסוגל לדאוג לעניינו כפסול דין‪.‬‬
‫מושגים הקשורים לחוק‪ :‬קטין‪ -‬מתחת לגיל ‪ .18‬הורים‪ -‬האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם‪.‬‬
‫אוכלוסיית היעד‪ :‬ילדים‪ ,‬הורים‪ ,‬אפוטרופסים‪.‬‬
‫דגשים מיוחדים‪ :‬בחלק הראשון מודגש מהם תנאי הכשרות המשפטית‪ :‬כל אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר‪-‬לידתו ועד מותו‪ .‬בחלק השני מפורט‬
‫אודות הורים וילדיהם הקטנים‪ -‬אחריותם‪ ,‬אחריות בית המשפט במידה ויש בעיה עם אחד ההורים‪ .‬בית המשפט ימנה אפוט' לקטין שני הוריו מתו או‬
‫נמצאו פסולי דין או אינם מסוגלים למלא חובותיו כלפי הקטין או נמנעים מכך; לפסול דין; לאדם שלא יכול לדאוג לענייניו ואין מי שהוסמך לכך;‬
‫לאדם שלא ניתן לזהותו; לעובר‪ .‬חלק ‪ -3‬אפוטרופסים על פי מינוי‪ .‬באילו מקרים ימנה ביהמ"ש אפוט'‪ :‬קטין‪ ,‬פסולי דין‪ ,‬אדם שאינו יכול לדאוג‬
‫לענייניו‪ ,‬בשל בקשה‪ ,‬קטין יתום או שיש בעייתיות עם אחד ההורים או שחובותיהם אינן ממולאות‪ .‬בית‪-‬המשפט ימנה לאפוטרופוס מי שנראה לו‬
‫בנסיבות העניין מתאים ביותר לטובת החסוי (יכול להיות אדם פרטי‪ ,‬תאגיד‪ .)..‬האם ניתן לשמוע את דעת החסוי‪ -‬עדיף‪ .‬האפוט' חייב להסכים‬
‫למינויו‪ .‬אפוט' חייב לנהוג כדרך אדם מסור וכן אין באחריותו לדאגו למזונות‪ ,‬כן לכל צרכי החוסה‪ .‬אפוט' יכול להתפטר או להיות מפוטר‪.‬‬
‫אפוטרופסות פוקעת עם הגעת הקטין לבגרות‪ ,‬או כפסול הדין הוכרז ככשיר לדין‪ ,‬או עד שהושגה המטרה‪.‬‬
‫השלכות החוק על עו"ס‪ :‬פקיד הסעד שמטפל במקרים אלו הוא פקיד הסעד לעניין חוק הסעד (חוק הסעד בענייני קטינים‪ ,‬חולי נפש ונעדרים) והוא‬
‫רשאי לחקור בעניין אם זה להגנת החסוי‪ .‬חייב הנחקר לענות לפקיד הסעד תשובות כנות ומלאות‪ ,‬זולת אם התשובה עלולה להפלילו; ורשאי פקיד‬
‫הסעד‪ ,‬אם הורשה לכך על ידי בית המשפט‪ ,‬להיכנס לכל מקום בו נמצא או עשוי להימצא אדם‬

‫חוק הנוער (טיפול והשגחה)‪ ,‬התש"ך – ‪.1960‬‬

‫המצב או הבעיה החברתית שהביאו ליצירת החוק‪ :‬קיומם של קטינים נזקקים ממגוון סיבות‪.‬‬
‫מטרת החוק‪ :‬הגנה על ילדים ובני נוער‪ .‬לתת מענה שהוא דרכים לטיפול והשגחה ‪ ,‬בקטינים שהוגדרו כנזקקים‪.‬‬
‫מושגים הקשורים לחוק‪ :‬אחראי על קטין – הורה כולל חורג‪ ,‬מאמץ‪ ,‬אפוטרופוס או מי שהקטין נמצא באחריותו‪.‬‬
‫רשות סעד ‪ -‬לשכת סעד של רשות מקומית או מי שנתמנה לכך לחוק זה על ידי שר הסעד‪.‬‬
‫בימ"ש – בימ"ש השלום שהוא בית משפט לנוער כמשמעותו בחוק הנוער(שפיטה ענישה ודרכי טיפול)‬
‫קטין – מי שלא מלאו לו ‪.18‬‬
‫ידיד‪ -‬נוכח הבית המשפט כי הקטין הוא נזקק‪ ,‬ראשי הוא‪ ,‬בין היתר‪ ,‬להעמיד ידיד לקטין שישמש גם כיועץ לאחראי עליו ולקבוע סמכויותיו‬
‫ותפקידיו‪ .‬הידיד יהיה אדם שמכיר היטב את הקטין אך חיצוני למשפחה ושבית המשפט יכול לסמוך עליו בענייניו‪ .‬ביהמ"ש לא יעמיד ידיד אלא‬
‫בהסכמתו‬
‫אוכלוסיית היעד‪ :‬קטינים נזקקים‪ ,‬כלומר עונים על אחד מאלה‪:‬‬
‫‪ .1‬לא נמצא אחראי עליהם‪,‬‬
‫‪ .2‬יש אחראי אך הוא לא מסוגל לטפל בהם או שהוא מזניח את הטיפול או ההשגחה‬
‫‪ .3‬הקטין עבר עבירה פלילית ולא הובא בפלילים (ילד מגיל ‪ 12‬הוא בעל אחריות פלילית‪ .‬ילד קטן יותר מזה‪ -‬כל עבירה שלא עשה‪ ,‬אין לו‬
‫אחריות פלילית‪ .‬עבריינים יודעים את זה‪ ...‬הילד לא יהיה עבריין כי אין עליו אחריות פלילית אבל הוא יהיה קטין נזקק )‬
‫‪ .4‬הקטין נמצא משוטט או רוכל‪ ,‬בניגוד לחוק עבודת נוער‬
 ‫‪ .5‬הוא נתון להשפעה רע או שהוא חי במקום המשמש כדרך קבע מקום עבירה‬
‫‪ .6‬שלומו הגופני או הנפשי נפגע או עלול להיפגע‬
‫‪ .7‬הוא נולד שהוא סובל מסינדרום גמילה (חסר בסם)‬
‫דגשים מיוחדים‪)1( :‬כל ההחלטות לפי חוק זה יפקעו כשהקטין מגיע לגיל ‪( 18‬פרט לסעיף של השתתפות בהוצאות אם ביהמ"ש מחליט) ביצוע החוק‬
‫על ידי פקיד סעד‪ ,‬והוא יפקח על שלום הקטין כל עוד ההחלטה לפי חוק זה תקפה‪ )2( .‬יש פה דגש על סודיות‪ -‬אסור לפקיד סעד לספר על חקירה‬
‫של קטין אלא אם כן אין לו ברירה כדי למלא חוק זה ואשפוז של קטין לא יתועד במאגרי מערכת הבריאות רק בתיקו האישי והרפואי בביה"ח‪ ,‬אלא‬
‫אם אובחן במחלת נפש המסכנת אותו או את זולתו‪ )3( .‬מצוינת בחוק הגנה על הקטין מפני פרסומים מזיקים ותחת זאת מפורטים שורה של מעשים‬
‫שדינם שנת מאסר‪ -‬למשל‪ ,‬פרסום זה שהקטין הובא בפני ביהמ"ש‪ ,‬פרסום תמונות עירום שלו כשהוא מעל ‪ 5‬שנים ואפשר לזהות אותו בהן‪.‬‬
‫החוק מבקש קודם כל את שיתוף הפעולה של ההורים‪ .‬למשל‪ -‬לדאוג שהקטין לא ישוטט‪ ,‬שהוא לא יגור במקום שמשמש למטרות לא ראויות‪.‬‬
‫הסכימו ההורים‪ -‬מה טוב‪ .‬לא הסכימו או שהקטין לא מציית‪ -‬ניתן לפנות לביה"מש‪ .‬המון מהנושא של הגנת הילד הוא תלוי תרבות‪.‬‬
‫השלכות החוק על עו"ס‪ :‬החוק הזה מבוצע ע"י פקיד סעד‪ ,‬אם פקיד סעד החליט שקטין הוא נזקק‪ ,‬ושלמען הטיפול בו יש צורך בהחלטת בימ"ש‬
‫משום שאין הסכמה של האחראי או שיש הסכמה אבל הקטין מסרב‪ ,‬רשאי פקיד הסעד לפנות אל ביהמ"ש בבקשה לנקוט אחת או יותר מן הדרכים‬
‫לטיפול והשגחה המצוינות בחוק (הוצאת הקטין ממשמורתו‪ ,‬העמדת הקטין תחת השגחת פק"ס‪ ,‬העמדת ידיד‪ ,‬לקבוע לו מקום חסות אחר‪ ,‬לקבוע כי‬
‫הקטין ייבדק‪ ,‬יאושפז (בריאותית או נפשית‪-‬עד ‪ 7‬ימים)‪ .‬אשפוז פסיכיאטרי מבחין בין קטינים שמלאו להם ‪ 15‬שנים לאלו שלא‪.‬‬
‫העו"ס מגדיר את הקטין כנזקק אבל שיקול הדעת הסופי הוא של פקיד הסעד‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫יש פה גם חובת סודיות על פקיד הסעד‪ -‬פקיד‪-‬סעד שהגיעה אליו ידיעה אגב חקירה ישמרנה בסוד ולא יגלנה אלא במידה שיש צורך בכך‬ ‫‪-‬‬
‫לשם ביצוע חוק זה או חוק אחר והתקנות לפיהם‪.‬‬
‫החוק מגדיר באלו מקרים על העו"ס להתערב‪ ,‬כלומר כיצד לזהות שקטין הוא נזקק‪ .‬בחוק הזה סביר להניח שהקטין והאחראי עליו בדר"כ‬ ‫‪-‬‬
‫לא יפנו ויש פה צורת עבודה של יישוג ולא פנייה עצמאית‪ .‬החוק נותן כלים לעו"ס‪.‬‬
‫הפעלת אמצעי חירום‪ :‬היה פקיד סעד סבור כי קטין הוא נזקק ונשקפת לו סכנה תכופה או שהוא זקוק לטיפול רפואי או אחר שאינו סובל‬ ‫‪-‬‬
‫דיחוי‪ ,‬רשאי הוא לנקוט בכל האמצעים הדרושים לדעתו למניעת אותה סכנה או למתן אותו טיפול אף ללא הסכמת האחראי על הקטין‪,‬‬
‫ובלבד שלא יוחזק קטין יותר משבוע ימים מחוץ לרשותו של האחראי עליו אלא באישור בית המשפט ‪ .‬החלטה לפי חוק זה תוצא לפועל‬
‫על ידי פקיד סעד אם לא הורה בית המשפט על הוצאה לפועל בדרך אחרת ‪.‬הפק"ס יכול להיעזר במשטרה‪ .‬פקיד סעד יפקח על שלומו של‬
‫הקטין כל עוד החלטה לפי חוק זה עומדת בתקפה‪ .‬סעיף זה מראה על כוח עצום שנמצא בידיו של הפק"ס‪.‬‬
‫יש פה המון שיקול דעת במגוון סעיפים‪ .‬יש פה שיקול דעת אדיר שהחוק מעניק לפקיד סעד שיכול לבוא לבית משפט ולבקש להכיר בקטין‬ ‫‪-‬‬
‫כקטין נזקק‪.‬‬
‫חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים‪ ,‬חולי‪-‬נפש ונעדרים)‪ ,‬תשט"ו – ‪.1955‬‬
‫המצב או הבעיה החברתית שהביאו ליצירת החוק‪ :‬מעמדם החלש של אלו שאינם יכולים להביע את עמדתם בסדרי דין‪ ,‬הליכים משפטיים‬
‫בעניינם‪-‬קטינים‪ ,‬חולי נפש ונעדרים‪.‬‬
‫מטרת החוק‪ :‬להגן על חולי נפש‪ ,‬קטינים ונעדרים שעניינם נדון בביהמ"ש‪ ,‬אך אינם צד במשפט (תובע או נתבע)‪ .‬בחוק זה משתמשים בעיקר‬
‫כשמביאים עניין לבית דין לענייני משפחה כאשר בני הזוג רוצים להתגרש ‪ /‬כאשר אין ביניהם הסכמה‪ .‬ביהמ"ש מבקש לראות הסכם גירושין‪ .‬אם‬
‫ביהמ"ש חושב שטובת הילדים לא ברורה לו‪ ,‬הוא יבקש תסקיר מקצועי של פקיד סעד‪ ,‬תסקיר אובייקטיבי לגבי אנשים שלא מסוגלים לדאוג‬
‫לעצמם‪.‬‬
‫מושגים הקשורים לחוק‪ :‬חולה נפש – לרבות לקוי בשכלו‪ .‬קטין‪ -‬מי שלא מלאו לו ‪.18‬‬
‫אוכלוסיית היעד‪ :‬נידן קטין‪ -‬עניין העומד להכרעה בביהמ"ש ושבהכרעתו חייב או רשאי ביהמ"ש להחשיב את קטינותו של הקטין אף אם הוא אינו‬
‫בעל דין ( לפי מה שאני מבינה‪-‬אינו צד במשפט)‬
‫נידן חולה נפש‪ -‬עניין העומד להכרעה בביהמ"ש ושבהכרעתו חייב או רשאי ביהמ"ש להחשיב את מחלתו של חולה הנפש אף אם אינו בעל דין‪.‬‬
‫נידן נעדר‪ -‬עניין העומד להכרעה בביהמ"ש ושבהכרעתו חייב או רשאי ביהמ"ש להחשיב את העובדה שאדם פלוני נעדר מהארץ או שמקום מגוריו‬
‫אינו ידוע‪.‬‬
‫דגשים מיוחדים‪ :‬למרות שהחוק מוגדר לקטינים‪ ,‬חולי נפש ונעדרים‪ .‬יש הבחנה בין קטין וחולה נפש לבין נעדר‪ .‬ההתייחסות לנעדר מופיעה רק‬
‫בסמכויות היועץ המשפטי לממשלה‪ -‬היועץ או בא כוחו רשאי לפתוח בכל הליך משפטי ולהתייצב ולטעון בהליך הזה אם הוא סבור שטובת נעדר‪,‬‬
‫קטין או חולה נפש דורשת זו‪.‬‬
 ‫השלכות החוק על עו"ס‪ :‬התערבויות אפשריות‪:‬‬
‫ביהמ"ש רשאי לצוות על פקיד סעד לחקור בנידון קטין ולחוות דעתו בתסקיר בכתב‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫סמכויות חקירה‪ :‬לצורך הכנת התסקיר הפקיד רשאי להכנס לכל מקום שנמצא בו הקטין או חולה הנפש‪ .‬בנוסף‪ ,‬הפקיד רשאי לחקור כל‬ ‫‪-‬‬
‫אדם שקשור לעניין והוא חייב לשתף פעולה עם הפקיד‪ ,‬אלא אם כן כך הוא יפליל את עצמו‪ .‬התסקיר יוגש לבעלי הדין ובית המשפט‬
‫ישמע את תגובותיהם לתסקיר‪.‬‬
‫ביהמ"ש יכול לזמן את הפקיד לחקירה‪ ,‬גם אם לא הצטווה להכין תסקיר‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫אין ערעור על התסקיר‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫מינוי פקיד סעד‪ -‬ע"י שר הרווחה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫כל סכסוך משפחה עובר בחוק הזה את תסקיר פקיד הסעד‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫חוק העונשין‪ ,‬התשל"ז – ‪ ( 1977‬תיקון לחוק ‪ -‬סעיפים ‪347 ,347‬א‪:)368 ,364 ,350 ,348 ,‬‬
‫מפרט מהי עבירה על החוק ומהו העונש עבור כל עבירה‪ ,‬בכל התחומים‪ -‬מבגידה דרך שוד‪ ,‬כייסות‪ ,‬עבירות מין‪ ..‬מי שעובר עבירה על חוק‬
‫העונשין‪ -‬המדינה מענישה אותו‪ .‬למשל גנב‪ -‬לכאורה גנב ממני‪ ,‬אני צריך להיות התובע‪ .‬אז המדינה אומרת‪ -‬תגיד לי‪ ,‬אני אתבע‪.‬‬
‫המצב או הבעיה החברתית שהביאו ליצירת החוק‪ :‬צורך בהבנה מהי עבירה ומהו החוק עליה‪.‬‬
‫מטרת החוק‪ :‬הגדרת הפגיעה בחסר ישע והענישה על כך‪ .‬קביעת חובת דיווח כדי למנוע הידרדרות המצב במקרה של פגיעה‪.‬‬
‫מושגים הקשורים לחוק‪ :‬אחראי על קטין חסר ישע‪ ,‬חסר ישע‪ ,‬פקיד סעד‪ ,‬חבלה‪ .‬מחדל‪ -‬לא לטפל במישהו‪ ,‬לא לתת לו אוכל‪ ,‬לא לקחת אותו‬
‫לרופא‪ ...‬מעשה מגונה נחשב מעשה לשם גירוי‪ ,‬סיפוק או ביזוי מיניים‪ .‬ישנם עושני מאסר עליו‪ .‬טיפול נפשי ‪ -‬כל סוג של טיפול‪ ,‬ייעוץ‪ ,‬שיקום‪,‬‬
‫הדרכה על רקע נפשי וכו'‪ ,‬שיש להם אופי מתמשך‪ .‬מטפל נפשי נחשב פסיכיאטר‪ ,‬פסיכולוג או עו"ס‪ ,‬או מתחזה לאחד מאלה‪ .‬תקיפות‪ -‬משלושה‬
‫סוגים‪ :‬מינית‪ ,‬גופנית ונפשית‪ .‬יש פה שיקול דעת מתי ההתעללות היא נפשית‪ .‬התעללות נפשית יכולה להיות קשה עד כדי כך שילד כבר יעדיף‬
‫אלימות פיזית‪ .‬לחשוב תרבותית‪ -‬למשל אנשים משכילים יכולים לתת הרצאות לילד עד סחיטה רגשית‪.‬‬
‫אוכלוסיית היעד‪ :‬אנשי מקצוע הקשורים לקטינים ולחסרי ישע‪.‬‬
‫דגשים מיוחדים‪ :‬ענישה על פגיעה בקטינים ובחסרי ישע‪ .‬חובת דיווח‪.‬הבדל בין תוקף או תוקף שאחראי על הקטין‪ -‬האחראי בגד באחריותו ולכן‬
‫ייענש יותר‪.‬‬
‫השלכות החוק על עו"ס‪ :‬חובת דיווח חלה גם על עו"סים כשיש חשד סביר‪ .‬אי דיווח הינה עבירה פלילית‪ .‬טיפול מניעתי‪.‬‬
‫סעיף ‪ -347‬אדם העושה מעשה סדום באדם בין גיל ‪ ,14-16‬או ‪ ,16-18‬תוך ניצול יחסי תלות‪ ,‬מרות‪ ,‬חינוך או השגחה‪ ,‬דינו מאסר ‪ 5‬שנים‪ .‬באם‬
‫מטפל המטפל באדם בגיל ‪ 16-18‬ביצע בו מעשה סדום‪ ,‬נחשב כאילו עשה את המעשה תוך ניצול יחסי תלות‪ .‬חזקה זו לא תתקיים באם המעשים‬
‫החלו לפני תחילתו של הטיפול הנפשי במסגרת קשר זוגי‪ .‬העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו שמונה עשרה שנים תוך ניצול מרות ביחסי עבודה‬
‫או בשירות‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר שלוש שנים‪ .‬העושה מעשה סדום בלא רצון האישה‪ ,‬היותה צעירה מגיל ‪ -14‬אף בהסכמתה‪ ,‬ללא בהירות של המעשה‪,‬‬
‫חוסר הכרה‪ ,‬מחלה נפשית‪ .‬מעשה זה נחשב אונס ודינו ‪ 16‬שנות מאסר‪ .‬במקרים הבאים מדובר ב‪ 20-‬מאסר‪ :‬קטינה מתחת לגיל ‪ ,16‬באיום בנשק‪,‬‬
‫תוך גרימת חבלה גופנית‪ ,‬נפשית או הריון‪ ,‬תוך התעללות או נוכחות אחרים שחברו יחדיו למעשה‪ .‬מעשה הסדום בעניין זה הינו החדרת איבר מין‬
‫לפי הטבעת או פיו של אדם‪.‬‬
‫סעיף ‪.347‬א‪ -‬מפרט על טיפול נפשי‪ -‬כל מה שאנו מניחים שקשור בו (אבחון‪ ,‬שיקום‪ ,‬שיחות‪ .)..‬מטפל נפשי‪ -‬פסיכיאטר‪ ,‬פסיכולוג‪ ,‬עו"ס או‬
‫מתחזה‪ .‬מטפל הבועל אישה או עושה מעשה סדום באדם במהלך טיפול או עד ‪ 3‬שנים לאחריו‪ ,‬בהסכמה שהושגה תוך ניצול תלות נפשית ממשית‬
‫בו‪ -‬שינו ‪ 4‬שנות מאסר‪.‬‬
‫סעיף ‪ -348‬משנה חלק משנות הענישה על סעיפי האונס‪.‬‬
‫העושה מעשה מגונה באדם שהוא קטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים תוך ניצול יחסי תלות‪ ,‬מרות‪ ,‬חינוך‪ ,‬השגחה‪ ,‬עבודה‬ ‫‪-‬‬
‫או שירות‪ ,‬דינו ‪ -‬מאסר ארבע שנים‪.‬‬
‫מטפל נפשי העושה באדם שמלאו לו שמונה עשרה שנים מעשה מגונה בנסיבות המפורטות בסעיף ‪347‬א‪ ,‬דינו – מאסר‬ ‫‪-‬‬
‫העושה מעשה מגונה באדם שמלאו לו שמונה עשרה שנים‪ ,‬תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות‪ ,‬דינו‬ ‫שלוש שנים‪.‬‬
‫‪ -‬מאסר שנתיים‪.‬‬
‫בסימן זה‪" ,‬מעשה מגונה" ‪ -‬מעשה לשם גירוי‪ ,‬סיפוק או ביזוי מיניים‪.‬‬ ‫‪-‬‬
 ‫סעיף ‪ -350‬אין הבדל אם אדם ביצע את המעשה או גרם שהמעשה יעשה בו או באדם אחר‪.‬‬
‫סעיף ‪ -364‬המציע או נותן תמורה בעד הרשות להחזיק בקטין שלא מלאו לו ‪ ,14‬והמבקש או מקבל תמורה בעד מתן רשות להחזיק בקטין כאמור‪,‬‬
‫דינו מאסר ‪ 3‬שנים‪.‬‬
‫סעיף ‪ -368‬העורך טקס המרת דתו של קטין או עושה פעולה אחרת המביאה לידי המרת דתו של קטין‪ ,‬בניגוד להוראות סעיף ‪ 13‬לחוק הכשרות‬
‫המשפטית והאפוט'‪ ,‬דינו מאסר של ‪ 6‬חודשים‪ .‬המשדל קטין‪ ,‬בפניה ישירה אליו להמיר את דתו‪ -‬גם כן ‪ 6‬חודשים‪.‬‬

‫חוק לתיקון דיני ראיות (הגנת ילדים)‪ ,‬התשט"ו – ‪.1955‬‬

‫מטרת החוק‪ :‬הסדרת מתן עדות של ילד‪/‬קטין‬
‫מושגים הקשורים לחוק‪ :‬אח‪ ,‬בן משפחה‪ ,‬הורה‪ ,‬ילד עד גיל ‪ ,14‬קטין עד גיל‪ ,18‬חוקר ילדים‬
‫אוכלוסיית היעד‪ :‬ילדים המזומנים לחקירה‬
‫דגשים מיוחדים‪ :‬ילד מעיד רק ברשות חוקר ילדים‪ ,‬בנוכחות התובע‪ ,‬הנאשם ועורך דינו‪ .‬אם חוקר הילדים חושב שהעדות תפגע בילד נפשית הוא‬
‫רשאי להפסיקה‪ .‬חוקר הילדים יכול להתנות את מתן עדות הילד בכך שהיא תינתן לאחר תקופת זמן‪ ,‬לא על דוכן העדים‪ ,‬שלא בנוכחות הנתבע אלא‬
‫רק עורך דינו‪ ,‬בלשכת השופט או במקום אחר שיקבע השופט‪ ,‬כשהשופט ועורכי הדין לא לובשים מדי בית משפט‪ ,‬או בלויית אחר‪ .‬ניתן לעשות‬
‫שינויים גם במהלך העדות‪ .‬תימסר הודעה להורה הילד על חקירת ילדו‪ ,‬אלא אם כן הילד ביקש שלא תימסר (פקיד הסעד רשאי להתעלם מכך);‬
‫הודעה להורה תעכב את החקירה בצורה שתפגע בה; בן משפחה שקשור לביצוע העבירה; מטעמים של שלמות ובריאות הילד‪ .‬מותר להוציא ילד‬
‫ממקום שהותו (לא בית חולים) בית ספר‪ ,‬קייטנה וכו' לצורכי חקירה‪ ,‬אם זה מתחייב מאופי החקירה‪ ,‬ובהתאם לרצונו של הילד‪ .‬הילד ילווה על ידי‬
‫בוגר מהמקום שהוצא ממנו‪ .‬החקירה תוקלט ותימסר לידי הנאשם שיוכל לצפות בה‪ .‬דיון שילד מעיד בו יעשה בדלתיים סגורות‪ .‬עדות ילד בהקלטה‬
‫לא מספיקה להרשאה וצריכה להיות מגובה בעדות נוספת‪ .‬חוק רגיש ומקצועי (אורי)‪.‬‬
‫השלכות החוק על עו"ס‪ :‬חוקר נוער‪ -‬עו"ס שהוכשר לדבר‪ ,‬צריך להקפיד על כל הנאמר בחוק בעת מתן עדות של קטין‪ .‬עליו לשמור על זכויות‬
‫הקטין ותקנות בית המשפט‪.‬‬

‫חוק למניעת אלימות במשפחה‪ ,‬התשנ"א – ‪.1991‬‬

‫המצב או הבעיה החברתית שהביאו ליצירת החוק‪ :‬אלימות הינה תופעה חברתית ‪ ,‬תופעת האלימות במשפחה הינה בעיה ציבורית חברתית‬
‫אשר לה השפעות ברמה האישית המשפחתית והחברתית והשלכות לטווח הקצר והארוך החוק למניעת אלימות במשפחה נחקק בשנת ‪ 1991‬על‬
‫רקע של אלימות במשפחה גוברת והולכת‪ .‬מטרת החוק היא הגנת בן המשפחה שמהווה קורבן לאלימות ולתקיפות של בן משפחה אחר‪ .‬הדרך שבה‬
‫בחר המחוקק ללכת בחקיקת החוק למניעת אלימות במשפחה היא מתן אפשרות להוצאת צו הגנה על בן המשפחה הקורבן‪ .‬צו ההגנה נועד למנוע‬
‫אלימות נוספת במשפחה‬
‫מטרת החוק‪:‬א‪ .‬צו הגנה (הרחקה)‪ :‬החוק מאפשר לקרבן למעשי פגיעה ואלימות במשפחה‪ ,‬לפנות לביתהמשפט לענייני משפחה ובהליך מהיר‪ ,‬לקבל‬
‫צו הגנה‪ ,‬המאפשר מניעת הפעולות הבאות‪:‬‬
‫כניסת התוקף לביתו של הקרבן‪,‬גם אם יש לו זכויות בבית‬ ‫‪.1‬‬
‫‪ .2‬להטריד בן משפחה בצורה כלשהי‬
‫‪ .3‬למנוע או להקשות שימוש בנכס משפחתי גם אם יש לו זכות בנכס‬
‫לתת צו הגנה שידרוש ערובה או דרישה להתנהגות טובה או כל הוראה אחרת הדרושה על מנת להבטיח את שלומו של בן‬ ‫‪.4‬‬
‫המשפחה (*בית המשפט רשאי מנימוקים מיוחדים בהחלטתו להאריך את תקופת תוקפה של ערובה להתנהגות טובה לתקופה שלא‬
‫תעלה על שנה מיום שיפוג תוקפו של צו ההגנה)‬
‫‪ .5‬כאשר הצו ניתן להגנתו של קטין וכלפי האחראי עליו (כלומר‪ ,‬כאשר הצו ניתן נגד ההורה במטרה להגן על ילדו)‪ ,‬יש לבצע תסקיר‬
‫על ידי פקיד סעד‪ .‬לאחר קבלת התסקיר‪ ,‬בית המשפט יוכל להורות על שמירת קשר ביניהם‬
‫*תוקף צו ההגנה‪ :‬תקופת הצו הראשונית שמכוח החוק למניעת אלימות במשפחה היא שלושה חודשים‪ .‬אך ניתן להאריכו עד שישה‬
‫חודשים‪ ,‬ומנימוקים מיוחדים‪ ,‬עד שנה אחת‪ .‬לפני שתקופת הצו חולפת‪ ,‬יש להשיג צו קבוע יותר‪.‬‬
‫בית המשפט רשאי לתת צו הגנה במעמד צד אחד‪ .‬במידה וכך‪ ,‬עד ‪ 7‬ימים לאחריו יש לקיים דיון עם שני הצדדים‪ .‬בשל הדחיפות‪ ,‬ניתן לערוך את‬
‫המשפט עם צד אחד‪.‬‬
‫צו הגנה ניתן אם מתקיים אחד מהתנאים הבאים‪:‬בסמוך להגשת הבקשה נהג באלימות בבן משפחתו‪ ,‬ביצע בו עבירת מין או כלא אותו‪ .‬התנהגותו‬
‫מהווה בסיס סביר להניח כי הוא מסכן קרוב משפחתו‪ .‬התעלל בבן משפחתו באופן מתמשך או לא אפשר לו לנהל א חייו באופן סביר ותקין‪.‬‬
‫ב‪ .‬התחייבות לקבלת טיפול ‪ :‬החוק מאפשר לבית משפט להורות למקבל הצו לעבור טיפול כאמצעי לפתרון יסודי יותר של הבעיה‪ .‬במידה‬
‫שהתסקיר קובע שהטיפול יכול להיות אפקטיבי‪ .‬במידה ואדם מתחיל טיפול בית המשפט יבקש על מסירת דיווח לבית המשפט על התקדמות‬
‫הטיפול במועדים ובדרכים שיקבע‬
‫ג‪ .‬איסור החזקת ונשיאת נשק ‪ :‬בית המשפט רשאי לאסור על המחויב בצו להחזיק או לשאת נשק ‪ .‬רשאי בית המשפט לבקשת המחויב‬
‫או לשאת את הנשק אם סבר כי אין בכך להוות סיכון לשלומו של בן משפחה‪.‬‬ ‫לצו הנושא או מחזיק נשק להתיר לו להחזיק‬
‫בנוסף‪ ,‬אם האדם צריך לשאת נשק לשם הגנה עצמית או לשם עבודתו‪ ,‬אז בית המשפט יכול להחליט על סידורים מתאימים שבמסגרתם כן יותר‬
‫לאדם לשאת את הנשק‪ .‬אם הנשק דרוש לעבודתו‪ ,‬אז הממונה עליו בעבודתו (יש הגדרות בחוק מיהו) צריך להגיש בקשה לבית המשפט כדי שיותר‬
‫לאדם לשאת את הנשק‬
‫ד‪.‬חובת יידוע ‪ :‬רופא‪ ,‬אחות עובד חינוך‪.,‬עובד סוציאלי‪ ,‬שוטר‪ ,‬פסיכולוג‪ ,‬עוסק במקצוע פרה רפואי‪ ,‬עורך דין‪ ,‬איש דת‪ ,‬שעקב טיפול או ייעוץ שנתן‬
‫לאדם במסגרת עיסוקו במקצועו או בתפקידו‪ ,‬היה לו יסוד סביר כי זה מקרוב נעברה עבירה באותו אדם (מטופל)‪ ,‬על ידי בן משפחה ‪ ,‬יידע את‬
‫המטופל על כך שבאפשרותו לפנות לתחנת המשטרה‪ ,‬למחלקה לשירותים חברתיים או למרכז לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה וייתן לו כתובת‬
‫ומספר טלפון של המקומות האמורים‪ .‬זו חובה!!‬
‫מושגים הקשורים לחוק‪ :‬בית המשפט‪ :‬בית המשפט השלום בית המשפט לענייני משפחה וכן בית דין דתי לגבי צדדים שבעניינם הוא מוסמך‬
‫לדון‪ .‬בית דין דתי‪ ,‬חסר ישע ‪ :‬מי שמחמת גילו מחלתו או מוגבלותו הגופנית או הנפשית ליקוייו השכליים או מכל סיבה אחרת אינו יכול‬
‫לדאוג לצרכי מחייתו בריאותו או שלומו ע"פ חוק העונשין ‪ ,‬קטין‪ :‬אדם שלא מלאו ‪ 18‬נחשב לקטין ע" חוק הכשרות האפוטרופסית‪ .‬רשת‬
‫ביטחון‪ :‬משטרת ישראל משמר הכנסת וכו‪.‬‬
‫חובת יידוע‪ -‬חובה בחוק! אתה חייב ליידע את האדם שזכותו לפנות עכשיו לבית המשפט ולבקש צו הגנה‪ .‬לא על פי שמועה אלא על פי חוק‪ .‬אתה‬
‫חייב ליידע אותו‪ ,‬אין פה שיקול דעת! לרשום‪ :‬היום‪ ,‬בשעה ___ היה אצלי מר___ ואמר שסובל מאלימות קשה‪ .‬אני אמרתי לו שהוא יכול עכשיו‬
‫לגשת לבית משפט‪...‬‬
‫אוכלוסיית היעד‪ :‬אלימות במשפחה מתרחשת לאורך כל מעגל החיים וכוללת את מגוון האוכלוסיות‪ .‬אוכלוסיית היעד הינם בני משפחה‬
‫המרגישים מאוימים ומתוקפים מבן משפחה אחר שמפגין כלפי בני משפחתו אלימות פיזית או מילולית‪ .‬זה יכול להיות בני זוג אלימות‬
‫כלפי ההורים או כלפי הילדים אלימות בין אחים וכו‪..‬‬
‫דגשים מיוחדים‪* :‬הפרת הצו ‪ :‬במידה והוגשה תלונה על הפרט צו ההגנה הלול איסור רשאי השוטר לעצור את המפר‬
‫*בית המשפט הדן בבקשה למתן צו הגנה לפי הוראות חוק זה רשאי לתת גם צו מניעת הטרדה מאיימת לאדם לעניין בית משפחתו בהתאם‬
‫להוראות חוק מניעת הטרדה מאיימת‬
‫העברת החלטות בית המשפט ‪ :‬בית המשפט ימסור לגורמים האלה הודעה על צו הגנה לפקיד הרישוי‪ ,‬משטרת ישראל ‪ ,‬צבא הגנה לישראל ‪,‬‬
‫רשות הביטחון‪.‬‬
‫ישנו מצב של הגשת בקשה קנטרנית ובמקרה זה על המגיש לפצות את מי שנפגע מבקשתו ואת המדינה‪.‬‬
‫השלכות החוק על עו"ס‪:‬עו"ס שחלה עליו חובת היידוע יפנה את המטופל לגרומים הרלוונטיים (תחנת משטרה מחלקה לשירותים חברתיים‬
‫המרכז למניעת אלימות במשפחה ) ויתעד יידוע זה בכתב‬
‫גרסה מצומצמת (הוא פשוט דיבר על החוק הרבה בכיתה)‪:‬‬
‫בית המשפט (שלום‪ ,‬משפחה או דתי) רשאי לתת צו האוסר על אדם‪ .1 ...‬להיכנס לדירה או להתקרב לדירה שבה נמצא בן משפחתו גם אם‬ ‫‪-‬‬
‫יש לו זכויות בדירה זו‪ .2 .‬להטריד את בן משפחתו בכל דרך או צורה‪ .3 .‬למנוע או להקשות שימוש בנכס משפחתי‪ ,‬גם אם יש לו זכות‬
‫בנכס זה‪ ,4 ,‬לתת צו הגנה שידרוש ערובה או דרישה להתנהגות טובה או כל הוראה אחרת הדרושה להבטיח את שלומו של בן המשפחה‪.‬‬
‫יכול בית המשפט לדרוש הכנת‬ ‫אם ניתן צו הגנה להגנת קטין‪ ,‬יידע ביה"מ את פקיד הסעד לענייני חוק הנוער‪ ,‬טיפול והשגחה‪ ,‬ו‬ ‫‪-‬‬
‫תסקיר שבו ייבחן קשר אפשרי בין המורחק לקטין‪.‬‬
‫בית המשפט יכול לחייב את המרחק לקבל טיפול‪ ,‬במידה שהתסקיר קובע שטיפול יכול להיות אפקטיבי‪ .‬ביה"מ רשאי להורות שהמורחק‬ ‫‪-‬‬
‫לא יהיה זכאי להחזיק נשק‪ .‬אם ביה"מ מאשר החזקת נשק‪ ,‬הוא יקבע תקנות להבטיח את שלום המוגן‪.‬‬
 ‫ביה"מ יוציא צו הגנה לפי בקשת בן משפחה‪ ,‬היועץ הממשלתי לממשלה‪ ,‬תובע משטרתי או פקיד סעד לחוק הנוער טיפול והשגחה אם‬ ‫‪-‬‬
‫מתקיימים התנאים הבאים‪ .1 :‬בסמוך לבקשה הנאשם ביצע עבירה של אלימות או מין כלפי התובע או כלא אותו‪ .2 .‬התנהגותו מרמזת‬
‫שישי סיכוי סביר שיבצע עבירת אלימות או מין‪ .3 .‬התעלל בבן המשפחה התעללות נפשית ממושכת בצורה שאינו מאפשרת לו לנהל‬
‫אורח חיים תקין‪.‬‬
‫תוקף הצו יהיה לשלושה חודשים‪ ,‬עם אפשרות להארכה‪ ,‬אבל לתקופה שלא תעלה על שנה אחת‪ .‬שוטר רשאי לעצור מפר של צו הרחקה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫רופא‪ ,‬אחות‪ ,‬עובד חינוך‪ ,‬עו"ס‪ ,‬שוטר‪ ,‬פסיכולוג‪ ,‬קרימינולוג קליני‪ ,‬עוסק במקצוע פרה רפואי‪ ,‬עורך דין‪ ,‬איש דת או טוען רבני‪ ,‬שגילה‬ ‫‪-‬‬
‫חשש שנעברה עבירה על מטופל שלו חייב ליידע אותו באפשרות להגיש צו הגנה כנגד הפוגע‪ ,‬ולתדרך אותו איך עושים זאת‪.‬‬

‫חוק מניעת הטרדה מאיימת‪ ,‬תשס"ב – ‪.2001‬‬

‫המצב או הבעיה החברתית שהביאו ליצירת החוק‪ :‬מצב של הטרדה מאיימת דרך המחשב‪ ,‬במקומות עבודה וביחסי מרות‪.‬‬
‫מטרת החוק‪ :‬הגנה על האדם‪ ,‬על שלוות חייו‪ ,‬פרטיותו‪ ,‬בחירותו או בגופו בידי אדם אחר שנקט נגדו הטרדה מאיימת או שפגע בגופו על האדם‪ ,‬על‬
‫שלוות חייו‪ ,‬פרטיותו‪ ,‬בחירותו או בגופו בידי אדם אחר שנקט נגדו הטרדה מאיימת או שפגע בגופו‬
‫מושגים הקשורים לחוק‪ :‬הטרדה מאיימת‪ -‬הטרדה בכל דרך שהיא או בנקיטת איומים‪ ,‬בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח שהמטריד יחזור על‬
‫מעשיו‪ ,‬ובכך יפגעבאחר‪.‬‬
‫אוכלוסיית היעד‪ :‬אנשים החשים הטרדה מאיימת‬
‫דגשים מיוחדים‪ :‬החוק מתייחס גם לבני משפחה (בהקשר לחוק הנוער טיפול והשגחה ומניעת אלימות במשפחה)‪ .‬ביה"מ רשאי להוציא צו למניעת‬
‫ההטרדה שיצווה על הנתבע להפסיק את פעילותו‪ .‬רשאי להגיש בקשה זו הנפגע או מישהו מטעמו‪ ,‬היועץ הממשלתי או נציגו‪ ,‬תובע משטרתי‪ ,‬או‬
‫פקיד סעד לחוק הנוער טיפול והשגחה צו המניעה יכול לכלול לאסור על הפוגע‪ .1 ...‬להטריד את הנפגע בכל דרך ובכל מקום‪ .2 .‬לאיים על הנפגע‪.‬‬
‫‪ .3‬לבלוש אחרי הנפגע‪ .4 .‬ליצור עם הנפגע קשר בכל צורה‪ .5 .‬להימצא במרחק מסוים בדירתו‪ ,‬מקום עבודתו‪ ,‬מקום לימודיו‪ ,‬או כל מקום שהוא‬
‫נמצא בו בקביעות‪ .6 .‬לשאת נשק‪ .‬הצו יכול גם לכלול ערובה לביטחון להתנהגות טובה‪ .‬תוקפו של צו עד ‪ 6‬חודשים‪ .‬ניתן להאריך עד שנה‪ .‬בית‬
‫משפט רשאי לתת צו מניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד‪ ,‬אם הוא סבור כי הדבר דרוש לשם הגנה מיידית על שלומו של הנפגע‪ ,‬או כשהמשיב‬
‫הוזמן כדין ולא התייצב לדיון‪ .‬ניתן צו מניעת הטרדה מאיימת במעמד צו אחד‪ ,‬יתקיים הדיון בנוכחות שני הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר‬
‫משבעה ימים מיום מתן הצו‪ .‬גם כן‪ -‬אם הגיש אדם בקשת צו קנטרנית‪ -‬עליו לפצות‪.‬‬
‫השלכות החוק על עו"ס‪ :‬פקיד סעד רשאי להגיש בקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת‪.‬‬

‫חוק שיקום נכי נפש בקהילה‪ ,‬תש"ס – ‪.2000‬‬

‫שייך לקורס מכיוון שיש בו דוגמא אלגנטית לסל שיקום‪ .‬יש בו סל ממשי שכולל‪ :‬זכות לתעסוקה‪ ,‬דיור‪ ,‬השכלה והכשרה‪ ,‬חברה ופנאי‪ ,‬טיפול‬
‫שיניים‪..‬בדרך כלל יש לאדם אופציה לבחור איזה קצבה הוא מבקש מביטוח לאומי‪ .‬למשל‪ ,‬אם אדם נפגע בפעולת איבה הוא זכאי לקבל על כך גמלה‬
‫צבאית‪ ,‬אם זה קורה לו בדרך לעבודה הוא יכול להיות זכאי לגימלה מתוקף נפגע עבודה‪ .‬השאלה היא מה יותר גבוה‪ ,‬הבחירה בידיו‪.‬‬
‫מטרת החוק‪ :‬שקידה על שיקומם ושילובם של נכי נפש בקהילה כדי לאפשר להם להשיג רמה מירבית של עצמאות תפקודית ואיכות חיים תוך‬
‫שמירה על כבודם לאור חוק יסוד כבוד האדם‪.‬‬
‫מושגים הקשורים לחוק‪" :‬נכה נפש ‪ "-‬תושב ישראל הסובל מהפרעה נפשית‪" .‬שיקום ‪ " -‬תהליך המכוון במסגרת הקהילה לפיתוח היכולות‬
‫והמיומנויות של נכה הנפש‪ ,‬כדי להבטיח לו דרגה מרבית אפשרית של עצמאות תפקודית ואיכות חיים‪ ,‬והמלווה במעקב רפואי‪ .‬מימוש זכויותיו של‬
‫נכה הנפש בתחום הדיור‪ ,‬התעסוקה‪ ,‬הלימודים וההכשרה המקצועית ; הכשרה לפיתוח מיומנויות חברתיות וניצול שעות הפנאי של נכה הנפש‪.‬‬
‫זכאות לשיקום‪ -‬נכה נפש‪ ,‬שמלאו לו ‪ 18‬שנה‪ ,‬והסובל מנכות רפואית בשל הפרעה נפשית‪ ,‬או מי מטעמו‪ ,‬רשאי לפנות‬
‫לועדת שיקום אזורית לקביעת זכאותו של הנכה לתכנית שיקום לפי חוק זה; הפניה תלווה בחוות דעת‬
‫מקצועית של פסיכיאטר הקובעת כי מבקש השיקום זקוק‪ ,‬עקב נכות זו‪ ,‬לשירותי שיקום ‪.‬‬
‫אוכלוסיית היעד‪ :‬נכי נפש‬
‫דגשים מיוחדים‪ :‬מועצת שיקום ארצית שמטרתה לייעץ לשר הבריאות‪ ,‬התווית מדיניות שיקומית‪ ,‬תכנון שירותי שיקום‪ ,‬פיתוח תוכניות ועוד‪ .‬תמנה‬
‫‪ 23‬חברים‪ .‬יוקמו גם מועצת שיקום אזורית‪ .‬ועדת ערר מחוזית‪ .‬סל שיקום לנכי נפש‪.‬השר ימנה מועצה ארצית לשיקום נכי נפש בקהילה‪ .‬בין‬
‫תפקידיה‪ :‬לייעץ לשר‪ ,‬להתוות מדיניות‪ ,‬לקבוע אמות מידה לנותני סל שיקום‪ ...‬יוקמו גם ועדות שיקום אזוריות שבין היתר יקבעו את אחוזי הנכות‪.‬‬
 ‫וכן יוקמו גם ועדות ערר‪ .‬סל השיקום מתעסק בתחומי האבחון‪ ,‬המגורים (הוסטל‪ ,‬דיור מוגן‪ ,‬דירת מעבר‪ ,‬חונכי מגורים וכו') שילוב בתעסוקה‪,‬‬
‫השלמת השכלה‪ ,‬תחום החברה והפנאי‪ ,‬ייעוץ ותמיכה למשפחות‪ ,‬תחום טיפול השיניים ותחום תיאום הטיפול‪.‬‬
‫השלכות החוק על עו"ס‪ :‬הקמת מועצה ארצית לשיקום שבה חבר גם עו"ס‪.‬‬

‫חוק הנוער (שפיטה ענישה ודרכי טיפול)‪ ,‬תשל"א – ‪.1971‬‬

‫מטרת החוק‪ :‬שפיטה‪ ,‬ענישה ודרכי טיפול בקטינים שביצעו עבירה‪.‬שמירה על זכויות הקטין גם כשזה עבר עבירה פלילית‪ .‬הגדרת דרכי השפיטה‪,‬‬
‫הענישה ודרכי הטיפול לנער שעבר עבירה פלילית‪.‬‬
‫מושגים הקשורים לחוק‪" :‬קטין" — מי שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים‪ ,‬ולענין חשוד ונאשם לרבות בגיר שביום הגשת כתב האישום נגדו לא‬
‫מלאו לו שמונה עשרה שנה‪" .‬מעון" — מקום המשמש למגורים או למשמורת של קטינים מחוץ למשפחתם‪ ,‬שהממונה על המעונות הפנה אליו‬
‫קטין לאחר שבית‪ -‬משפט לנוער ציווה לפי חוק זה על החזקתו במעון ; "מעון נעול" — מקום המשמש למגורים או למשמורת של קטינים מחוץ‬
‫למשפחתם וחופש המוחזקים בו מוגבל‪ ,‬ושר הסעד הכריז כי הוא מעון נעול לענין חוק זה‪.‬‬
‫אוכלוסיית היעד‪ :‬נוער שעבר עבירה פלילית וכל הגורמים הקשורים בכך‪.‬‬
‫דגשים מיוחדים‪ :‬אין להעמיד לדין קטין יחד עם אדם שאינו קטין אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה ‪ .‬קטין שהוזמן לחקירה‪ ,‬יש לידע את‬
‫האחראי עליו‪ ,‬אלא אם‪ :‬הקטין ביקש לא (ואז יש התייעצות עם פק"סית)‪ ,‬הודעה להורה תעכב את החקירה ותפגע בה‪ ,‬תמנע סיכול של פשע (כן יש‬
‫להודיע לבגיר שקשור לקטין)‪ ,‬מטעמים של טובת הקטין או החקירה (בשל פגיעה ע"י קרוב משפחה של הקטין)‪ .‬התקיים תנאי המצדיק חקירת קטין‬
‫בעבירה‪ ,‬שחוק הגנת ילדים לא חל על חקירתה ושאין הוא חשוד בביצועה‪ ,‬בלא ידיעת הורהו‪ ,‬רשאי חוקר נוער‪ ,‬להוציא את הקטין ממקום שהותו‪,‬‬
‫אך‬
‫בלא ידיעת ההורה‪ ,‬לצורך החקירה‪ ,‬ובלבד שהקטין לא יוצא ממקום שהותו בניגוד לרצונו ‪.‬חוקר נוער לא יוציא קטין ממקום שהותו‪ ,‬אלא אם כן‬
‫סבר כי חקירת הקטין מחוץ למקום שהותו עדיפה בנסיבות הענין על חקירתו במקום שהותו ולאחר שעשה את כל אלה ‪:‬הזדהה לפני אחראי המקום‪,‬‬
‫הודיע לו כי הוא עומד להוציא את הקטין מהמקום ומסר לו את פרטיו ; התייעץ עם עובדי חינוך או טיפול במקום שהותו של הקטין המכירים את‬
‫הקטין ; הסביר לקטין‪ ,‬בלשון המובנת לו בהתאם לגילו וליכולותיו‪ ,‬את מטרת הוצאתו ממקום שהותו והצורך בביצועה ‪.‬הוציא חוקר נוער קטין‬
‫ממקום שהותו כאמור בסעיף זה‪ ,‬ילווה הקטין‪ ,‬ככל שהדבר אפשרי גם בידי עובד חינוך או אדם אחר המוכר לו מאותו מקום ‪.‬חוקר נוער שהוציא‬
‫קטין ממקום שהותו יחזיר את הקטין בתום החקירה לביתו‪ ,‬לאחר שהתייעץ עם הממונה על חקירת העבירה‪ ,‬או למקום שממנו הוצא הקטין‪ ,‬או יוודא‬
‫כי המלווה יחזיר את הקטין אל אותו המקום‪ .‬קטין שמלאו לו ארבע עשרה שנה לא יוחזק במעצר ללא צו של שופט לתקופה העולה על עשרים‬
‫וארבע שעות; אולם אם אי אפשר להביא את הקטין לפני שופט תוך התקופה האמורה מחמת סיבה מיוחדת‪ ,‬רשאי קצין משטרה הממונה על תחנת‬
‫משטרה להורות על המשך מעצרו לתקופה נוספת שלא תעלה על עשרים וארבע שעות‪ ,‬ובמקרה זה ירשום את הנימוק להארכת המעצר והנימוק‬
‫יובא לתשומת לב השופט אשר לפניו יובא הקטין ; עם קטין מתחת לגיל ‪ -14‬אותו דבר אך עם ‪ 12‬שעות‪ .‬ובלבד שהדבר דרוש לשם בטחון הציבור‬
‫או בטחונו האישי של הקטין או לשם הרחקתו מחברת אדם בלתי רצוי‪ ,‬או שקיים חשש שהקטין ביצע פשע שענשו מאסר שבע שנים או יותר‬
‫ושחרורו עלול להביא להעלמת ראיות; נתגלה בחקירה פלילית כי קיים יסוד להעמיד לדין קטין‪ ,‬תודיע על כך המשטרה לקצין מבחן והוא יהיה‬
‫רשאי להשתמש בסמכויותיו של פקיד סעד לפי חוק הסעד‪ .‬אין להעמיד לדין קטין שטרם מלאו לו שלוש עשרה שנים‪ ,‬אלא לאחר התייעצות עם‬
‫קצין מבחן ‪ .‬לא יוחזק קטין במעצר אלא בבית מעצר נפרד לקטינים או באגף בבית מעצר כללי‪ ,‬ובלבד שאותו אגף יהיה מופרד לחלוטין‪ ,‬ייועד‬
‫לקטינים בלבד ולא יהיו גישה או קשר ראיה בינו לבין אגפיו האחרים של בית המעצר או שוכניו‪ .‬אין להעמיד קטין לדין בשל עבירה אם עברה שנה‬
‫מיום ביצועה אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה‪ .‬בית משפט לנוער רשאי למנות לקטין סניגור אם הוא סבור כי טובת הקטין דורשת זאת‪.‬‬
‫לאחר הגשת כתב אישום נגד קטין רשאי בית משפט לנוער‪ ,‬אם הוא סבור שטובת הקטין דורשת זאת‪ ,‬לצוות —שהקטין יוחזק לצרכי הסתכלות‬
‫במעון או במעון נעול לתקופה שלא תעלה על תשעים יום ;שהקטין יימסר להשגחה זמנית של קצין מבחן עד למתן החלטת בית המשפט‪ .‬קבע בית‬
‫משפט לנוער שהקטין ביצע את העבירה‪ ,‬יורה על הגשת תסקיר קצין מבחן‪ .‬קטין שהורשע‪ ,‬רשאי בית משפט לנוער‪ ,‬במקום להטיל עליו מאסר‬
‫לצוות על החזקתו במעון נעול לתקופה שיקבע ובלבד שלא תעלה על תקופת המאסר שנקבעה לעבירה שבה הורשע הקטין ‪.‬אדם שהיה קטין ביום‬
‫ביצוע העבירה‪ ,‬לא יוטל עליו עונש מוות‪ ,‬ועל אף האמור בכל דין אין חובה להטיל עליו מאסר עולם‪ ,‬מאסר חובה או עונש מינימום‪.‬‬
‫ואלה דרכי הטיפול שעליהן רשאי בית משפט לנוער לצוות‪ :‬מסירת הקטין לטיפולו והשגחתו של אדם הראוי לכך שאינו הורה הקטין‪ ,‬לתקופה‬
‫שיקבע בית המשפט‪,‬והגבלת זכויותיהם של הורי הקטין כאפוטרופסיו במשך התקופה האמורה ; העמדת הקטין במבחן ;קבלת התחייבות‪ ,‬בערובה או‬
‫בלי ערובה‪ ,‬מאת הקטין או הורהו בדבר התנהגותו של הקטין בעתיד ;התייצבות הקטין במעון יומי במשך תקופה שיקבע בית המשפט ;החזקת הקטין‬
‫במעון או במעון נעול לתקופה שיקבע בית המשפט ; מתן כל הוראה אחרת בדבר התנהגותו של הקטין אם הדבר דרוש‪ ,‬לדעת בית המשפט‪ ,‬לטיפול‬
‫בו ;חיוב הקטין או הורהו בתשלום קנס או הוצאות המשפט ;חיוב הקטין או הורהו בתשלום פיצוי לאדם שניזוק באותה עבירה‪.‬‬

‫השלכות החוק על עו"ס‪ :‬פקיד סעד צריך להגיש לשופט תסקיר אודות הנער החשוד‪ .‬תפקיד מרכזי לעו"סים במעונות ובכלל בדרכי הטיפול של‬
‫נוער‪.‬נתגלה בחקירה פלילית כי קיים יסוד להעמיד לדין קטין‪ ,‬תודיע על כך המשטרה לקצין מבחן והוא יהיה ראשי להשתמש בסמכויותיו של פקיד‬
‫סעד לפי חוק הסעד‪ ,‬אף שלא לפי צו בית משפט‪ .‬לאחר הגשת כתב אישום נגד הקטין רשאי בית המשפט אם סבור שזו טובת הקטין‪ -‬להורות‬
‫שהקטין יימסר להשגחה זמנית של קצין מבחן עד להחלטת בית המשפט‬

‫בקצרה‪:‬זכות השתתפות של הקטין בנעשה לגביו‪ ,‬שפיטת קטינים בבית משפט לנוער‪ ,‬שפיטת קטינים בדלתיים סגורות בנפרד מחשודים אחרים‪,‬‬
‫מסגרת וכללי חקירת קטינים‪ ,‬יידוע המשפחה‪ ,‬מעצר קטינים כאמצעי אחרון‪ ,‬עונשים ודרכי טיפול שהחוק מציע‪ ,‬מעצר קטיניםף מעקב אחר קטין‬
‫שהשתחרר ממאסר‪ ,‬אמצעי ריסון‪ .‬מעונות לנוער‪.‬‬

‫חוק העובדים הסוציאליים‪ ,‬התשנ"ו ‪.1996 -‬‬

‫עיסוק כעובד סוציאלי – עיסוק מקצועי כמשלח יד לשיפור תפקודם האישי והחברתי של הפרט‪ ,‬המשפחה והקהילה‪ ,‬בדרך של טיפול‪ ,‬שיקום ייעוץ‬
‫והדרכה הנעשים בדרך כלל בידי עובד סוציאלי‪ ,‬ובשיטות טיפול הנהוגות בעבודה סוציאלית‪.‬‬
‫הסיבות לחוק‪ :‬חוסר עיגון משפטי של תקפידי העובד הסוציאלי‪ ,‬מי רשאי למלאם ומה עושים במקרים של עבירה משמעתית‪.‬המקצוע לא היה רשמי‪.‬‬
‫לא היה צורך ברישוי לשם עיסוק בו‪ ,‬היה מדובר בהכשרה מינימלית ביותר‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫המקצוע לא היה ברמה פרופסיונלית‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫אנשים שלא כשירים לכך יכלו לעסוק במקצוע‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫מטרת החוק‪ :‬הסדרת העיסוק במקצוע העבודה הסוציאלית לשם קידום רווחת הפרט ושמירה על רמה מקצועית הולמת בקרב עובדים סוציאליים‪.‬‬
‫מושגים הקשורים לחוק‪ :‬עובד סוציאלי‪ ,‬ועדת הרישום‪ ,‬פנקס‪ ,‬עיסוק בעבודה סוציאלית‪ ,‬מחלה מסכנת‪ .‬פנקס העו"סים‪ -‬הוא הצהרה שכל מי‬
‫שרשום הוא עו"ס כשיר‪ .‬תעודת כשירות‪.‬‬
‫סוד מקצועי (סודיות)‪ -‬החובה לשמור על המידע שברשות העו"ס‪ ,‬מלבד המקרים‪:‬‬
‫‪ .1‬האדם שעליו המידע הסכים בכתב לגילוי לאחר שהוסברה לו משמעות ההסכמה‪ ,‬זולת אם העובד הסוציאלי שוכנע שהגילוי עלול לפגוע באותו‬
‫אדם או בבן משפחתו;‬
‫‪ .2‬הגילוי הוא של מידע שנמסר לעובד סוציאלי שלא על ידי האדם שעליו המידע‪ ,‬ובלבד שהעובד הסוציאלי שוכנע שהמידע דרוש לשם טיפול‬
‫באותו אדם או בבן משפחתו;‬
‫‪ .3‬הגילוי הוא של מידע שנמסר לעובד סוציאלי בידי האדם שעליו המידע‪ ,‬ובלבד שהעובד הסוציאלי שוכנע שהמידע דרוש לשם טיפול בילדיו‬
‫הקטינים של אותו אדם;‬
‫‪ .4‬הגילוי דרוש לשם מניעת פגיעה באדם שעליו המידע או באדם אחר;‬
‫‪ .5‬קיימת בחוק חובה או רשות לגילוי המידע או לאיסוף המידע;‬
‫‪.6‬הגילוי נדרש על ידי ועדת המשמעת כמשמעותה בחוק זה;‬
‫‪ .7‬הגילוי דרוש למטרת פיקוח מקצועי על עבודת עובדים סוציאליים או הדרכתם ובלבד שהמידע יימסר רק לבעלי תפקידים ועל פי כללים שקבע‬
‫השר לאחר התייעצות עם המועצה;‬
‫‪ .8‬בית משפט שבפניו התעורר הצורך בגילוי המידע התיר את גילוי המידע‪ ,‬אם נוכח שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת‪.‬‬
‫רשם העו"סים‪ -‬מי שאחראי לרשום עו"סים בפנקס העו"סים (וכן להתלות‪ ,‬למחוק)‪.‬ישנה גם ועדת רישום‪ ,‬ובה חברים נוספים‪.‬‬
‫ועדה רפואית‪ -‬צריך לעמוד בפניה כדי להרשם בפנקס‪ .‬היא יכולה לקבוע שאדם אינו כשיר מבחינה רפואית לעסוק במקצוע‪.‬‬
‫ועדת משמעת‪ -‬לועדת המשמעת יש מעמד חוקי והוא חל על כל העובדים הסוציאליים‪ ,‬גם כאלו שאינם עובדים במגזר הציבורי‪ .‬במידת הצורך‪,‬‬
‫הועדה דנה בדלתיים סגורות על מנת לא לחשוף את פרטי הלקוחות של עו"ס מסוים‪ .‬ועדת המשמעת יכולה לתת נזיפה‪ ,‬עונשים ועונשים על תנאי‪.‬‬
‫ועדת המשמעת רשאית למחוק עובדים סוציאליים מהפנקס‪ .‬לאותו עו"ס אסור לתפקד כעו"ס מאותו רגע שהתקבלה ההחלטה בועדת המשמעת אלא‬
‫אם כן ביקש דחיה מבית המשפט‪.‬‬
‫המועצה לעו"ס‪ -‬מועצת העובדים הסוציאליים‪ ,‬מונה ‪ 31‬חברים‪ ,‬וכוללת נציגים ממשרד העבודה והרווחה‪ ,‬מביטוח לאומי‪ ,‬ממשרד הבריאות‬
‫והביטחון‪ ,‬מהצבא ומנציבות שירות המדינה‪ ,‬מבתי הספר לעו"ס‪ ,‬מארגונים וולונטרים‪ ,‬עוסי"ם שייצגו את הרשות המקומית‪ ,‬את הארגון המקצועי‪,‬‬
‫נציגי ציבור‪ ,‬עו"ס שעובד באופן פרטי‪ ,‬ונציגים של ארגונים שמייצגים את האוכלוסייה הנזקקת לשירותי רווחה‪ .‬המועצה מייעצת לשר‪ ,‬והוא יכול‬
‫לקבל או לא לקבל‪.‬‬
‫אוכלוסיית היעד‪ :‬עובדים סוציאליים והציבור שזכאי לדעת עליהם ועל החובות שלהם‪ .‬עו"סים‪ -‬זה הופך את המקצוע לממוסד‪ ,‬פרופסיה‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫החוק מחייב את העו"סים‪ -‬ברישום בפנקס‪ ,‬בסודיות‪ ,‬כללי התנהגות‪ ,‬במתן מידע מהתיק לפונה ועוד‪ .‬גם לסטודנטים מותר לעסוק בעו"ס‪ .‬החוק‬
‫רלונטי גם לפונים ולמעסיקים‪ -‬במידה והעו"ס מתנהג בצורה שאינה הולמת ע"פ המוגדר בחוק זה‪ ,‬ניתן לטעון כנגדו מתוקף החוק‪.‬‬
‫דגשים מיוחדים‪ :‬איסור העסקה והתחזות של מי שאינו עו"ס‪ ,‬מקרים מסוימים בהם מותר להפר את הסודיות‪ ,‬קריטריונים לרישום בפנקס העו"סים‪,‬‬
‫הרכב ועדת משמעת‪ ,‬פירוט ענישה שיכולה להיות מוטלת על עו"סים‪.‬‬
‫השלכות החוק על עו"ס‪ :‬ייחוד העיסוק‪ ,‬זכאות לקבלת מידע מעו"סים‪ ,‬חובת סודיות‪ ,‬הגדרת כשירות לעבודה סוציאלית‪ ,‬חובת רישום בפנקס‬
‫העו"סים‪ ,‬עבירות משמעתיות וענישה של עו"סים‪ ,‬מועצת העו"סים שמייעצת לשר הרווחה‪.‬החוק שידרג את מעמד העו"סים‪.‬‬
‫‪ .2‬החוק מחייב את העו"ס לפעול לפי הכללים הנקוטים בו‪:‬‬
‫‪ -‬להרשם בפנקס‬
‫‪ -‬לעבוד רק במתן כשירות‬
‫‪ -‬לשמור על סודיות‪ -‬יש רשימה של מקרים בהם מותר למסור מידע‪.‬‬
‫לתת לפונה כל מידע שבתיק (נתון לשיקול דעת‪ -‬מלבד מה שעלול להזיק לו‪ .‬וכמחליטים לא לתת מידע‪ ,‬צריך אישור של ממונה)‪ .‬נקבע‬ ‫‪-‬‬
‫בחוק שהמידע בתיק הוא בבעלות הפונה‪.‬‬
‫ישנם עונשים במידת הצורך‪ ,‬ועמידה מול ועדת משמעת‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫הענישה חמורה כשזו עבירה שיש עמה קלון‪.‬‬
‫מבין העונשים‪ :‬התראה‪ ,‬נזיפה‪ ,‬קנס‪ ,‬התלייה (איסור עיסוק באופן זמני‪ ,‬עד להחלטה סופית‪ -‬גג ‪ 9‬חודשים)‪ ,‬מחיקה מהפנקס (אי אפשר לעסוק בכל‬
‫תחומי העו"ס‪ .‬לא לנצח‪ ,‬אלא עד שמגישים בקשה לרישום מחדש‪ .‬מחיקה‪ -‬עד ‪ 5‬שנים‪ ,‬לאחר מכן מבררים את האפשרות להרשם מחדש) ועוד‪.‬‬

‫פקודת הראיות [נוסח חדש]‪ ,‬תשל"א‪ -1971-‬עדות עובד סוציאלי‬

‫עובד סוציאלי אינו חייב למסור ראייה לבית המשפט בנוגע לעניין שהגיע אליו מלקוח בסוד‪ ,‬אלא אם כן הלקוח ויתר על זכות החיסיון‪ ,‬או שבית‬
‫המשפט החליט שחשיפת העניין לעשיית צדק גוברת על העניין להסתירו‪ .‬במקרה זה החשיפה תהייה בדלתיים סגורות‪.‬‬

‫חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות)‪ ,‬התשי"ט – ‪1959‬‬

‫החוק קובע את חובתו של אדם לתת מזונות לכל בני משפחתו‪ ,‬ילדים‪ ,‬אחים‪ ,‬הורים‪ ,‬בני זוג‪ ,‬משפחת בני זוג‪.‬‬
‫מזונות לבן הזוג ולילדים הקטינים נקבעים על‪-‬פי בית הדין הדתי‪ ,‬אלא אם לא חל עליו אף אחד מדינים אלה‪.‬‬
‫בית המשפט רשאי להסתמך על הכנסותיו של האדם בקביעת מידת המזונות שחייב לבן זוגו וילד הקטין‪.‬‬
‫לגבי כל מי שאינו בין זוג וילד קטין אך בן משפחה חייב לספק מזונות אלא אם לא נותרו בידו הכנסות לאחר שסיפק את עצמו‪ ,‬את בן זוגו ואת‬
‫ילדיו‪ ,‬אם יכול בן המשפחה לקבל מזונות מבן המשפחה (הורה או בן זוג) לפי הסעיפים הקודמים‪.‬‬
‫הזכות למזונות אינה ניתנת להעברה‪.‬‬

‫תע"סים‬
 ‫תע"ס ‪ 3.16‬צרכים מיוחדים‬
‫משרד הרווחה‪ ,‬במטרה לסייע למשפחות במצוקה קשה‪ ,‬שואף לתת מענים במכלול שירותים שמטרתם לחזק משפחות אלו ולאפשר להן לתפקוד‬
‫תפקוד תקין ומלא ככל האפשר‪ .‬מפורטים כאן מכלול השירותים לפי מצב המשפחה כולל הסיוע למשפחות עם ילדים במצוקה‪" .‬שירות בעין"‪-‬‬
‫מדיניות המשרד היא שיש לספק שירותים אלו בעין ולא בכסף‪ .‬רק במקרים מיוחדים הסיוע יהיה בכסף‪ ,‬כאשר מובטח ללא ספק שהכסף ישמש‬
‫למטרה לה נועד‪ .‬יש לקבוע עדיפויות במתן השירות בשל תקציב מוגבל וכן כל מקבל שירות יחויב בהשתתפות כספית לפי הכנסותיו‪.‬‬
‫יחידה משפחתית‪ :‬משפחה הכוללת את ההורים וילדיהם עד גיל ‪ ,18‬גם אלו שבמסגרת חוץ ביתית‪ ,‬וכן ילדים מעל גיל ‪ 18‬המשרתים בשירות חובה‬
‫בצבא‪ ,‬בנות בשירות לאומי‪ .‬בגיר יחיד הוא יחדיה בפני עצמה‪.‬‬
‫אוכלוסיית היעד‪ :‬משפחות ויחידים‪ -‬גברים עד ‪ ,65‬נשים עד ‪ ,60‬הנמצאים בטיפול המחלקה לשירותים חברתיים‪.‬‬
‫השלמת ציוד ביתי בסיסי‪ :‬המחלקה רשאית להשתתף ברכישתו למשפחות הנמצאות בטיפולה‪ ,‬כאשר הציוד חסר וחיוני לשיפור תפקוד המשפחה‪.‬‬
‫הנזקקות נקבעת ע"י העו"ס המטפל ולאחר ביקור בית‪ .‬ציוד ביתי בסיסי הוא ציוד המאפשר למשפחות לתפקד במשק הבית‪ :‬ציוד שינה וריהוט‪,‬‬
‫מטבח וחימום‪ ,‬דוד לחימום מים‪ ,‬ספרי קריאה וצעצועים לילדים‪ .‬ביגוד והנעלה במקרים מיוחדים‪ -‬היחידה תסייע בהקמת מפעלים לשירות‬
‫אוכלוסיית היעד‪ ,‬כמו חנות להספקת ביגוד וציוד ביתי במחיר סמלי‪.‬‬
‫עוד סיועים בתע"ס‪ :‬הבראה לחולים לאחר ניתוח או אשפוז במטרה לאפשר לחולה לחזור לתפקודו‪ .‬סיוע בתזונה מיוחדת לחולים בסוגי מחלות‬
‫מוגדרים‪ .‬עזרה בהוצאות נסיעה לביקורי משפחה במוסדות‪ -‬לפי שיקול דעת של העו"ס‪ .‬עזרה בכביסה‪ .‬שירותים אחרים שלא הוגדרו בחוק‪ -‬לפי‬
‫שיקול דעת של העו"ס‪.‬‬
‫מהשיעור‪ :‬בסעיף זה פונים אנשים ללשכת הרווחה ומבקשים סיוע כספי‪ .‬כל הנושא הכספי עזב את שירותי הרווחה ועבר לביטוח הלאומי מאז‬
‫‪ -1982‬חוק הבטחת הכנסה‪ .‬עד אז היו שירותי הרווחה (הסעד) מעניקים לפונים גם קצבאות סעד למחייה‪ .‬אנשים לא אהבו את זה בגלל שלשירותי‬
‫הרווחה היתה סמכות ושיקול דעת להחליט כמה ומה מגיע לאדם‪ .‬היו עו"סים שהתנו קבלת סעד בשינוי התנהגות למשל (אם לא תפסיק להרביץ‬
‫תופסק קצבת הסעד)‪ .‬ברגע שהנושא עבר לביטוח לאומי‪ ,‬הוא לא מתעסק במקרים קונקרטיים אלא בסעיפים מובהקים לצורך העניין‪ .‬זה הביא את‬
‫שירותי הרווחה ליכולת להתעסק בהרבה תחומים אחרים‪.‬‬
‫מה שנכלל הוא ציוד בסיסי על פי העדיפויות שרשומות בסעיפים‪ .‬למשל ספרי קריאה וצעצועים לילדים‪ .‬יש מקרים בהם עו"סים באמת צריכים‬
‫בפועל ללמד את ההורים ולהתנסות איתם במשחק עם הילדים‪ .‬התנסות הרבה פעמים תביא אותם לפעול בדרך מסוימת בחיי היום יום‪ .‬את כל זה‬
‫אמורה לספק הרשות המקומית אם יש לה את התקציב או לפחות את ה‪ .25% -‬נזקקות גם היא תקבע על פי שיקול דעת‪ .‬יש מקרים בהם תינתן‬
‫הבראה לחולים אחרי ניתוח או אשפוז‪ ,‬לאימהות למשל‪ .‬במקרים כאלו לרב העו"ס יפנה למטופל ולא יחכה שהוא יפנה אליו‪ .‬העו"ס בבי"ח לפעמים‬
‫יפנה לרווחה וימליץ לאפשר הבראה זו‪.‬‬
‫כל מקרה ניתן לשיקול דעת‪ .‬התע"ס הזה כוללני ופונה לאוכלוסיות שונות ואין סוף פניות בנושא‪ ,‬לכן זהו תע"ס שהרבה פועלים על פיו בדרך כזו‬ ‫‪o‬‬
‫או אחרת‪.‬‬
‫וועדת ערר בנושאים שנוגעים לתע"ס יכולה להיות כלי לגיוס כסף‪ .‬כאשר פונים אנשים ואומרים שמגיע להם על פי התע"ס דבר מסוים ומפנים‬ ‫‪o‬‬
‫אותם לערער‪ ,‬הוועדה תגיד חזרה לרשות שתשלם את ה‪ .25% -‬כאשר לא יהיה את הכסף לרשות היות והיא הוגבלה בתקציבים הרשות יכולה‬
‫לבקש מוועדת הערער להמליץ על שינוי התקצוב והגדלתו‪ .‬ההמלצה לרב היא מול הרשות המקומית שבעצם מחלקת את התקציבים‪ .‬הוועדה יכולה‬
‫להגיד את דעתה לגבי המקרה הספציפי דרך ההמלצה‪ ,‬לא מחייב אך ממליץ לשנות את התקצוב לשנה הבאה למשל‪ .‬וועד הערר היא הראשונה‬
‫והאחרונה בנושא ואין אפשרות ללכת לבית המשפט היות ולא מדובר בחוקים‪.‬‬

‫תע"ס ‪ 3.20‬פקידי סעד לחוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים‪ ,‬חולי נפש ונעדרים) התשט"ו – ‪ :1955‬תפקידים ודרכי עבודתם‬
‫כללי‪ :‬פק"ס נקרא לחוות דעת ולהמליץ בסוגיית ההורות בטובתם של קטינים ובדילמות הקשורות בהגנה על קורבנות אלימות במשפחה וחסויים‬
‫לרבות חולי נפש וחסרי ישע הזקוקים להגנה ואפוטרופסות‪ .‬למרות הדגש המוצהר על טובת הקטין‪ ,‬החסוי וחסר הישע‪ ,‬הראייה שתנחה את הפק"ס‬
‫מושפעת מראיית המערכת המשפחתית‪ ,‬צריכה וחשיבותה להתפתחותם של כל חבריה‪ .‬ההתערבות של הפק"ס הינה מצו בית משפט‪ .‬יש לראות את‬
‫ההתערבות כתהליך טיפולי ומשמעותי בחיי המשפחה כולה‪ .‬עקרון טובת הילד הינו תמיד עקרון על‪ .‬יש לקיימו תוך ברור ומתן עזרה להורים‪ ,‬כדי‬
‫לסייע בחיזוק המערכת המשפחתית‪.‬‬
‫פועל לאור החוקים‪ :‬חוק הסעד סדרי דין (בענייני קטינים‪ ,‬חולי נפש ונעדרים)‪ ,‬חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות‪ ,‬חוק ההוצאה לפועל‪ ,‬חוק‬
‫גיל הנישואין‪ ,‬חוק למניעת אלימות במשפחה‪ ,‬חוק אמנת האג‪ ,‬חוק בתי המשפט לענייני משפחה‪.‬‬
‫מטרות ותפקידים של פק"סים‪ :‬הבטחת שלומם ובטחונם של ילדים שהוריהם בהליך גירושין‪ ,‬הגנה על זכויות קטינים בשעה שאין להוריהם היכולת‬
‫לדאוג לצרכיהם וזכויותיהם‪ ,‬הגנה על זכויות חסויים ע"י מינוי אפוטרופוס‪ ,‬הבטחת טובתן של קטינות בסכנת נישואין מוקדמים‪ ,‬יעשה כל ביכולתו‬
‫לספק טיפול זוגי‪/‬משפחתי במקרה בו ישנו סיכוי לקיום שלמות המשפחה‪ ,‬מניעת אלימות במשפחה‪ ,‬המלצה על הסדרי ראיה בין הקטין להוריו‪,‬‬
‫והבטחת שלומו של הקטין שחזר מחטיפה‪ ,‬ייזום הליכים בבית המשפט לענייני משפחה‪.‬‬
‫דרכי עבודתו של פק"ס מקומי‪ :‬הגשת תסקיר הנוגע למשמורת והסדרי ראיה‪ .‬עד ‪ 60‬יום מיום הבקשה‪ ,‬לאחר ביקור בית אחד לפחות‪ ,‬חקירת כל‬
‫הגורמים הרלוונטיים‪ .‬פק"ס יכול לבקש את הופעתו של העו"ס המטפל בביהמ"ש‪ .‬הדבר ייעשה בהסכמת המשפחה ורק אם אין בכך פגיעה באמון‬
‫ובחוזה הטיפולי ביניהם‪ .‬בכל מקרה בו הפניה המשפטית בוטלה ע"י המשפחה‪ ,‬יש להציע ולאפשר טיפול למשפחה ע"י מטפל מוסמך‪ .‬גם אם במהלך‬
‫החקירה הובן שיש צורך בטיפול‪ ,‬יציע זאת הפק"ס למשפחה‪ .‬פק"ס מסייע בעת פנייה מההוצאה לפועל‪ .‬פק"ס יבדוק את התאמתם של המבקשים‬
‫לשמש כאפוטרופוסים‪ .‬במקרים בהם יש צורך להגן על קטין או חסוי‪ ,‬רשאי הפק"ס לבצע חקירה בעניינו גם אם לא התבקש ע"י ערכאה משפטית‪.‬‬
‫ישנה התייחסות מיוחדת אודות כתיבת תסקיר לנשים וילדים השוהים במקלט לנשים מוכות‪ .‬בכל‬

‫תע"ס ‪ 3.33‬הטיפול באוכלוסיית דרי הרחוב‬

‫בפעילות למען דרי רחוב יש לשאוף בנוסף לפעילות הממשלתית והערונית לגייס מתנדבים ו‪/‬או ארגונים וולונטריים‪.‬‬
‫אוכלוסיית היעד – דר רחוב הינו אדם מעל גיל ‪ 18‬הגר ברחוב‪ ,‬בבתים נטושים‪ ,‬גנים ושטחיים ציבוריים ואתרי בניה‪ .‬שרוי בהזנחה גופנית ו‪/‬או‬
‫נפשית‪ .‬בד"כ נמצא בניתוק או ניכור ממשפחה תומת‪ ,‬אינו נאבק לשנות מצבו‪.‬‬
‫יש להבחין בין אוכלוסייה של דרי רחוב לבין חסרי דיור – פגועים מבעיית הדיור אך בד"כ פעילים ונאבקים לשינוי ושיפור מצבם‪ ,‬והינם באחריות‬
‫משרד הבינוי והשיכון‪.‬‬
‫מטרת הטיפול בדרי הרחוב – הצלת חיים‪ ,‬מתן תנאי חיים הומניים‪ ,‬עזרה במיצוי זכויות‪ ,‬שיקום אישי‪-‬משפחתי‪-‬חברתי‪ ,‬כולל היבטי תעסוקה‪,‬‬
‫במטרה להחזיר לחיים נורמטיביים בתוך הקהילה בה הם חיים‪.‬‬
‫בסיס חוקי להתערבות טיפול‪.‬‬
‫שלבי ההתערבות –‬
‫איתור – הצעת סיוע ראשונה לצורך הגנה פיזית ו‪/‬או נפשית כדי למנוע מוות ברחות‪ ,‬או התדרדרות‪ ,‬ולאפשר "פסק זמן" להתאוששות‪ .‬איתור‬
‫מתבצע באמצעות מוקד ו‪/‬או קווי חירום עירוני‪ ,‬פניות עצמאיות ליחידת דרי הרחוב שברשויות המקומיות ופניות ממסגרות רפואיות‪ ,‬סיורים לאיתור‬
‫דרי רחוב‪ .‬שלב האיתור מאופיין בעבודה מאומצת של העו"ס לרכישת אמונו של דר הרחוב‪ .‬התערבות זו יכולה להמשך מס' ימים‪ .‬אם התרשם‬
‫העו"ס שדר הרחוב במצב ירוד במיוחד או במצב חולי‪ ,‬יש להעבירו מיידית לחדר המיון הקוב לשם ייצוב ושלילת קיומן של מחלות מדברות‪ .‬אם‬
‫קיימת התנגדות לפינוי‪ ,‬יש להזמין רופא לבדיקה ראשונית במקום הימצאו‪.‬‬
‫חילוץ והגנה – להוציא את דר הרחוב ממצב של סיכון למצב של המנעות משהייה ברחוב וסיכוי להתערבות טיפולית ממושכת ותווך לחזרה לחיים‬
‫נורמטיביים‪.‬‬

‫תע"ס ‪ 1.17‬חובת סודיות‬

‫חלה על כל עובדי המחלקות לשרותים חברתיים באשר למידע המגיע בתוקף תפקידם‪ ,‬ושימוש בו רק במטרה שלשמה נועד המידע‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש חובה‬
‫כזו לגבי עובדים ע"פ חוק העונשין‪ ,‬וחוק הגנה על הפרטיות‪ .‬על עו"סים נוספת חובת הסודיות על פי חוק העו"סים‪.‬‬
‫‪ .5‬על כלל העובדים חלה חובת הסודיות‪ .‬מתוקף סעיף ‪8‬ב' בחוק העו"סים‪ ,‬נאמר כי הוראות סעיף קטן (א) חלות גם על כל אדם שקיבל מידע לפי‬
‫הסעיף האמור‪ .‬לפיכך חובת העו"ס ליידע את העובדים המסייעים לו והעובדים מטעמו ובהדרכתו בטיפול בענייניו של הפונה‪ ,‬כי ישמרו על המידע‬
‫שהגיע אליהם תוך כדי מילוי תפקידם‪ ,‬ולא יגיע המידה אלא לשם מילוי הוראות הדין‪.‬‬
‫‪ .6‬כל זמן שלא עוסקים בתיק או פלט מחשב בו יש נתונים אישיים‪ ,‬המידע צריך להיות נעול בארון או מגירה נעולה (במשך היום לגבי מידע שלא‬
‫בטיפול‪ ,‬ובסוף יום העבודה גם לגבי זה שבטיפול)‪.‬‬
‫‪ .7‬יש מקרים שבהם אפשר להעביר מידע הנוגע לפונה בטיפול – לעובד אחר הזקוק למידע; כאשר המידע לא יפגע בזכויות אדם אחר‪ ,‬או הפונה‬
‫עצמו; רק מידע רלוונטי ולא כל המידע המצוי; עו"ס שלא יכול להמשיך לטפל בפונה‪ ,‬יודיע על כך לפונה ללא דיחוי וידאג ככל האפשר להעביר‬
‫הטיפול בפונה לעו"ס אחר באופן שלא יפגע בעניינו של הפונה‪ .‬דו"ח סוציאלי שעובר ממחלקה אחת למחלקה אחרת יועבר במעטפה חתומה‪.‬‬
 ‫‪ .10‬משרד העו"ר יפעיל בקרה שוטפת‪.‬‬
‫נספחים – פרטי חובת הסודיות לפי חוק העונשין‪ ,‬חוק ההגנה על הפרטיות‪ ,‬חוק העו"סים‪.‬‬

‫תע"ס מרכז קשר הורים‪-‬ילדים‬

‫מרכז הקשר נועד להיות מסגרת תומכת לקיום מפגשים בין הורים לילדיהם במצבים של קונפליקטים במשפחה על רקע של פרידה‪ ,‬גירושין‪,‬‬
‫אלימות או סיכון‪ ,‬זאת בין היתר‪ ,‬לאור עלייה בתדירות סכסוכי הגירושין בשנים האחרונות המשפיעים על ענייני המשמורת‪ .‬המרכז נועד להבנייה‬
‫מחדש של הקשר בין ההורים לילדיהם ואמור להוביל לאפשרות לקיים מפגשים בין ההורים לילדים ללא פיקוח‪.‬‬
‫אוכ' היעד היא משפחות שבית המשפט הורה עפ"י צו בצורך של פיקוח על הסדרי הראייה‪ ,‬במשפחות עם קשיים בהסדרי הראייה ו‪/‬או מסכנות את‬
‫הילדים‪ ,‬והורים הזקוקים לסיוע במניעת עימותים במעבר של הילדים מהורה להורה‪.‬‬
‫התע"ס קובע כיצד אמור להיראות מרכז הקשר וכיצד אמורים להיות בו הסדרי האבטחה‪.‬‬
‫התחלת השימוש במרכז תעשה לאחר בניית תוכנית טיפולית וחתימת חוזה בשותפות ההורים ועו"ס המרכז‪.‬‬
‫יש שלושה דרגות של פיקוח של עו"ס או מישהו מטעמו‪ :‬פיקוח מלא‪ ,‬חלקי‪ ,‬נוכחות פיזית או באמצעות מראה‪/‬וידיאו ואו נוכחות בעת העברות‬
‫בלבד‪.‬‬

‫תע"ס ועדת תכנון‪ ,‬טיפול והערכה (בעבר ועדת החלטה)‬

‫הועדה מורכבת מצוות רב מקצועי ומטרתו לתכנן תוכניות התערבות לילדים ובני נוער בסיכון‪ .‬זהו לא תהליך משפטי אלא טיפולי‪ .‬המשפחה תהיה‬
‫שותפי בתהליך‪ .‬פועלת על סמך אמנת האום לזכויות הילד ותוך כיבוד פרטיותה של המשפחה‪.‬‬
‫הועדה פועלת בהתאם לתקנות הפיקוח על מעונות וחוק פעוטות בסיכון‪.‬‬
‫יו"ר הועדה יהיה מנהל ממחלקת הרווחה ושירותים החברתיים או עו"ס עם ניסיון בטיפול במשפחות בסיכון‪.‬‬
‫אוכ' היעד הם ילדים אשר נמצאים בסיכון וההתערבות של עו"ס המשפחה לא מנעה מצב סיכון זה‪ ,‬וכן ילדים עם מוגבלויות או הסובלים מאלימות‬
‫או הזנחה מתמשכת‪ ,‬ילדים השוהים במסגרת חוץ ביתית ואשר מועמדים לחזור לביתם‪ ,‬קטינים אשר הופעל לגביהם אמצעי חירום או צו השגחה או‬
‫משמורת לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) ‪.1960‬‬
‫השילוב בהשמה חוץ ביתית ייעשה רק לאחר קבלת המלצה בוועדה‪.‬‬

‫מטרות‬
‫הערכת מצב הסיכון‪ ,‬הכוחות‬
‫בחינת הצרכים במשפחה‬
‫גיבוש תוכנית טיפולית כולל לוח זמנים‬
‫איגום משאבים של שירותים על מנת לקדם את הטיפול הכוללני במשפחה‬
‫מעקב אחר יישום מטרות התוכנית והערכת התוצאות שלה‬

‫הרכב הוועדה‬
‫הורי הילד ו‪/‬או האפוטרופוס עליו אם יש‪ ,‬והילדים‪.‬‬
‫מדר"ע‬
‫נציגים של מערכת החינוך‪ :‬פסיכולוג חינוכי‪ ,‬קצין ביקור סדיור‬
‫בדיונים על ילדים בגיל הרך גם אחות מטיפת חלב‬
‫עו"ס משפחה או עו"ס יעודי‬

‫בהרכבים מורחבים יהיו גם אם יש צורך בעו"ס לחוק נוער או לחוק אימוץ או לסדרי דין‪ .‬הוועדה יכולה להמליץ על פניה לבית המשפט בעקבות‬
‫חוק הנוער‪ ,‬חוק הכשרות המשפטית‪ ,‬חוק אימוץ ילדים או חוק בית המשפט לענייני משפחה‪.‬‬

‫ניתן לערער על ההחלטה בפני בועדת ערר או בפני וועדה מחוזית לתכנון טיפול והערכה‪.‬‬

‫תע"ס מרכז חירום לטיפול בקטינים ובהוריהם‬

 ‫מרכזי החירום מטרתם להפסיק את ההתנהגות הפוגעת בקטין אך תוך דגש על מסוגלות לשינוי אצל ההורים ומתוך הכרה בחשיבות הקשר עימם‪,‬‬
‫ולכן עובד עימם בשיתוף פעולה‪.‬‬
‫אלו מסגרות קצרות טווח לקטינים הנמצאים במצבי סכנה כתוצאה מהתעללות או הזנחה קשה במשפחה‪ .‬במסגרת יחידה אינטרנית המשמשת‬
‫כמסגרת להגנה‪ ,‬אבחון וקביעת תוכנית להמשך טיפול בקטינים ויחידה אקסטרנית טיפולית ייעוצית שמיועדת לאבחון וטיפול בקטינים ובני‬
‫משפחותיהם כאשר הם נמצאים בקהילה‪.‬‬
‫אוכ'‪ :‬קטינים בגילאי ‪ 2-15‬בסיכון‪.‬‬
‫המרכזים מתבססים על חוק הנוער טיפול והשגחה וחוק הפיקוח על מעונות‪.‬‬
‫הקטינים המטופלים ביחידה האינטרנית הופנו לשם ע"י צו חירום שהוצא ע"י עו"ס לחוק נוער או ע"י צו בית משפט‪.‬‬
‫רצף ההתערבות במרכז‪ :‬קליטה ומתן הגנה מיידית‪ .‬אבחון הקטין והקשר שלו עם הוריו‪ .‬הערכת יכולתם לחולל שינוי במסגרת ליווי טיפולי‪ .‬טיפול‬
‫קצר מועד במשפחה ובקטין‪ .‬לבסוף גיבוש המלצה להמשך תוכנית טיפול במשפחה‪ ,‬בין אם בקהילה או בסידור חוץ ביתי‪.‬‬
‫במסגרת השהות במרכז (עד שלושה חודשים ובאישור בין שלושה לשישה ובאישור חריג עד תשעה חודשים) יערכו ועדות לתכנון טיפול והערכה‬
‫בענייני הקטין‪.‬‬

‫תע"ס מדיניות הטיפול בנפגעי התמכרויות‬

‫התע"ס מפרט כי התמכרות לסמים‪/‬אלכוהול‪/‬הימורים פוגעת במצב הרגשי והגופני של הפרט‪ ,‬במשפחתו‪ ,‬ופוגעת בתפקוד הכלכלי והבריאותי‪ .‬כדי‬
‫להיאבק בהתמכרויות יש ליצור שיתופי פעולה בינמשרדיים‪.‬‬
‫משרד הרווחה אמור לתת מענה טיפוליים למתמכרים ולבני משפחותיהם‪.‬‬
‫התע"ס מגדיר התמכרות כתהליך הדרדרות המוביל לתלות בחומר משנה מצב רוח או התנהגות עד לפגיעה באופן ניכר בתפקוד האדם‪ ,‬ויש צורך‬
‫בסיוע כדי להיגמל‪.‬‬
‫אוכ' היעד מכורים ומשפחותיהם‪.‬‬
‫מטרת הטיפול היא שילוב המכור באורח חיים נורמטיבי תוך הימנעות משימוש בחומרים ע"י טיפול ושיקום‪.‬‬
‫פירוט השירותים‬
‫בקהילה – יחידות לטיפול בנוער מכור לפי תע"ס ‪ ;11.2‬טיפול בנפגעי התמכרויות בקהילה לפי תע"ס ‪ ;11.3‬יחידות לטיפול בהתמכרויות במחלקות‬
‫של שירותי הרווחה הכוללות מרכז יום בקהילה ומרכז טיפול אזורי‪.‬‬
‫חוץ ביתיים – קהילות טיפוליות והוסטלים‬

‫תע"ס הנחיות לטיפול בנוער נפגעי התמכרויות ‪11.2‬‬

‫התע"ס מגדיר נוער נפגע התמכרויות‪/‬נוער מכור כנוער שתפקודו השוטף נפגע כתוצאה משימוש בסמים‪/‬אלכוהול‪/‬הימורים ומגלה התנהגויות‬
‫כפייתיות ומתקיימים בו מאפיינים של תלות פיזית או נפשית‪.‬‬
‫אוכ' היעד – נוער מכור גיל ‪ .12-24‬כאשר יש ברשות המקומות טיפול במבוגרים יישקל הטיפול במסגרת תע"ס זה לגילאי ‪ 18-24‬לפי אפיוני‬
‫המטופל‪.‬‬
‫מטרות הטיפול‪ :‬הפסקת השימוש בסמים‪/‬אלכוהול‪/‬הימורים וההתנהגויות הכפייתיות והשתלבות במסלול חיים הנורמטיבי‪.‬‬

‫ייעשה יישוג כדי לאתר ולגייס בני נוער נפגעי התמכרויות‪ .‬הטיפול ייעשה בהסכמת ההורים‪ .‬אם לא ניתנת הסכימה אז רק לאחר עירוב עו"ס לחוק‬
‫נוער‪.‬‬
‫הטיפול יכלול אבחון מקיף על ידי ועדת איבחון שתכלול את מנהל המחלקה של שירותים חברתיים‪ ,‬מנהל היחידה להתמכרויות‪ ,‬עו"ס אחראי על‬
‫טיפול בנוער נפגע התמכרויות‪ ,‬הורי הנער והנער (האחרון בהתאם לשיקול הוועדה)‪ .‬בוועדה זו תיקבע תוכנית טיפול מותאמת לכל נער עפ"י צרכיו‪.‬‬
‫הטיפול יכול להיות בקהילה או במסגרת חוץ ביתית‪.‬‬
‫תוכנית הטיפול יכולות לכלול‬
‫בדיקות שתן‪/‬נשיפה‬
‫גמילה פיזית‬
‫טיפול פרטני‬
‫טיפול קבוצתי‬
‫התערבות משפחתית‬
 ‫התערבות קהילתית (קשר עם שירות מבחן‪ ,‬בתי ספר וכו')‬
‫מרכז יום הפועל עפ"י סדר יום קבוע בתוכו יהיו פעילויות‪ ,‬חוגים‪ ,‬קבוצות טיפוליות וכו'‪.‬‬
‫מסגרת חוץ ביתית – גמילה במסגרת אשפוזית בין שבועיים ל‪ 3‬חודשים‪.‬‬
‫קהילה טיפולית – מסגרת פנימייתית של בין שנה וחצי לשנתיים וחצי‬

‫תע"ס ‪ – 11.3‬הנחיות לטיפול בנפגעי התמכרויות בקהילה‬

‫התע"ס מגדיר את ההתמכרות כפוגעת בפרט‪ ,‬במשפחתו ובסביבתו‪ ,‬ועל כן יש צורך בשיתופה כדי לטפל בבעיה‪ .‬הטיפול הוא מערכתי משפחתי‬
‫וההימנעות משימוש מרכיב הכרחי‪.‬‬
‫אוכ' היעד – נפגעי התמכרויות ‪ 18‬ומעלה‬
‫תהליך הטיפול‬
‫פנייה עצמית או ע"י גורם אחר‪.‬‬
‫אבחון ע"י ועדת אבחון שתיערך במסגרת היחידה לטיפול בהתמכרויות במחלקה לש"ח‪ .‬הועדה תכלול את מנהל היחידה‪ ,‬עו"ס מטפל בהתמכרויות‪,‬‬
‫עו"סים משפחה‪ ,‬המטופל ובני משפחתו במידת הצורך‬
‫הועדה יכולה להמליץ על הבאים‪:‬‬
‫טיפול ביחידה‬
‫מרכז יום – בין ‪ 6‬ל‪ 9-‬חודשים‪ .‬תכלול פעילויות קבוצתיות לרכישת מיומנויות לתכנון סדר יום‪ ,‬תקשורת ביניאישית והשתלבות במסגרת‬
‫נורמטיבית‪.‬‬
‫הפנייה למסגרות חוץ לקהילה – קהילה טיפולית‪ ,‬בית לחיים‪ ,‬הוסטל‬
‫הפנייה לגורמים טיפוליים אחרים בקהילה או חוץ לה‬
‫הפניית מטופל לביטוח לאומי לקבלת גבלת הבטחת הכנסה בעילת שיקום‬

‫תהליך הטיפול יכלול בדיקות שתן‪/‬נשיפה‬

‫הטיפול במסגרת היחידה לא יעלה על שנתיים ויכול לכלול‪:‬‬

‫טיפול פרטני‬
‫טיפול קבוצתי – כולל קבוצת נקיים או קבוצות לבני משפחה למכורים‬
‫אבחון מקצועי ושילוב במסגרת שיקומית תעסוקתית‪ ,‬הכשרה מקצועית‪ ,‬השלמת השכלה באמצעות ביטוח לאומי‬

‫העו"ס יכול לפתח תוכנית טיפולית גם ילדי מכורים שבסיכון ולפי הצורך לערב עו"ס לחוק נוער‬