‫סיכום מושגים אזרחות‬

‫עקרון שלטון העם‪ -‬המדינה קמה על ידי העם ובעבורו‪ ,‬העקרון הזה הוא אחד מעקרונות המשטר‬
‫החשובים‪ ( .‬כלל האזרחים הם הריבון‪ ,‬העם הוא מקור הסמכות‪ .‬באמצעות בחירת נציגים שפועלים‬
‫בשם האזרחים ולמענם לקידום טובת האזרחים‪ .‬לאזרחים יכולת השפעה על השלטון במגוון דרכים‬
‫נוספות)‬
‫דמוקרטיה יצוגית‪ -‬העם מפעיל את ריבונותו בכך שיש לו נציגים בכנסת שמעבירים להם חוקים שהם‬
‫רוצים שהם יעבירו כלומר מה שהבוחרים שלך חושבים אתה מעביר את זה בכנסת אתה מתווך של‬
‫הבוחרים בכנסת (דמוקרטיה עקיפה‪ -‬כלל האזרחים בוחרים את הנציגים אשר מקבלים את‬
‫ההחלטות ומנהלים את המדינה ומקדמים מדיניות מסויימת(מה שקורה בישראל))‬
‫דמוקרטיה ישירה‪ -‬כלל האזרחים שולטים בקבלת החלטות ומנהלים את ענייני המדינה ללא מתווכים‬
‫או נציגים‪ .‬משאל עם כאמצעי מרכזי להכרעות חברתיות‬

‫משאל עם‪ -‬כלי השייך לדמוקרטיה ישירה ומיושם בדמוקרטיה העקיפה‪ .‬שאלה שהשלטון בוחר לנסח‬
‫ולהפנות להחלטת האזרחים בעלי זכות הצבעה בסוגיה מרכזית‪ ,‬עקרונית‪ ,‬משמעותית‪ ,‬וחשובה‪.‬‬
‫התשובה היא "בעד" או "נגד" וההכרעה בה היא חד משמעית‬
‫סוגי שלטון‬
‫ממשל פרלמנטרי‪ -‬כלל האזרחים בוחרים את נציגיהם לפרלמנט‪/‬הרשות המחוקקת‪ .‬הממשלה‬
‫מתמנה על ידי הפרלמנט‪ .‬הממשלה נשענת על אמון רוב הפרלמנט ותלויה בו‪ .‬הפרלמנט יכול להפיל‬
‫את הממשלה‬
‫ממשל נשיאותי‪ -‬כלל האזרחים בוחרים את העומד בראש המדינה ובראש הרשות המבצעת וגם את‬
‫נציגיו לפרלמנט‪ /‬הרשות המחוקקת‪ .‬הנשיא ממנה את הממשלה‪ .‬הפרלמנט מפקח על הנשיא ויכול‬
‫להגביל אותו אולם אינו יכול לפטרו אלא בנסיבות מיוחדות‬

‫מאפייני בחירות דמוקרטית‬

‫‪ .1‬כלליות ‪ :‬כל אזרחי המדינה ללא הבדל דת‪ ,‬גזע ומין‪ ,‬החל מגיל הנקבע בחוק‪ ,‬זכאים להשתתף‬
‫בבחירות‪ :‬לבחור ולהיבחר‪( .‬מימוש של עקרון השוויון)‬
‫‪ .2‬שוות‪ :‬לכל בוחר יש קול אחד וערכם של כל הקולות שווה‪( .‬מימוש של עקרון השוויון)‬
‫‪ .3‬מחזוריות‪ :‬הבחירות נערכות אחת למספר שנים‪ ,‬בהתאם לחוק‪ .‬מחזוריות הבחירות קוצבת את‬
‫תקופת שלטונם של הנבחרים‪( .‬מימוש של עקרון הגבלת השלטון)‬
‫‪ .4‬חופשיות‪ :‬כל אזרח ואזרחית רשאים להתמודד בבחירות (בכפוף למגבלות הקבועות בחוק)‪.‬‬
‫הבחירות בין המועמדים מתקיימות באווירה של חופש לבוחרים ולנבחרים‪( .‬מימוש של עקרון‬
‫החירות)‬
‫‪ .5‬חשאיות‪ :‬הליך הבחירות הוא חשאי‪ ,‬והבוחרים אינם חייבים לתת דין וחשבון על בחירתם‪( .‬מימוש‬
‫של עקרון החירות ושל עקרון חופש הבחירה) ‪.‬‬
‫שיטות בחירות‬
 ‫רשימתית – בוחרים ברשימת מועמדים שנקבעה מראש‬
‫אישית – בוחרים במועמד בבחירה אישית‬
‫ארצית – כל הארץ מהווה אזור בחירה אחד‬
‫אזורית – המדינה מחולקת לאזורי בחירה ובכל אזור נבחרים נציגים לפרלמנט‬
‫יחסית – כל מפלגה מקבלת מספר מנדטים ביחס ישר למספר הקולות שקיבלה בבחירות‪ .‬אם מפלגה‬
‫זוכה ב‪ 10%-‬מהקולות הבוחרים היא תקבל ‪ 10%‬מהמושבים בפרלמנט‪ ,‬ולכן ‪ -‬יחסי‪.‬‬
‫רובית – מועמדי המפלגה שזכו ברוב באזורי הבחירה שלהם נבחרים כנציגי הפרלמנט‪ .‬כלומר‪ ,‬הייצוג‬
‫בפרלמנט נקבע על פי התוצאות בכל אזור ואזור בנפרד ולא על פי מספר סך הקולות שקיבלה‬
‫המפלגה בכל המדינה‪[ .‬עקרון הכרעת הרוב]‪.‬‬
‫עקרון הכרעת הרב‪ -‬עקרון דמוקרטי הקובע כיצד מתקבלות החלטות‪ .‬על פי עקרון זה מתוך כמה‬
‫אפשרויות נבחרת האפשרות שרוב המצביעים תומכים בה‪ .‬עם זאת קיימת חובת הגנה על זכויות‬
‫המיעוט ואיסור על עריצות רוב‬
‫עריצות הרוב‪ -‬שימוש לא דמוקרטי בעקרון הכרעת הרוב‪ .‬הרוב מנצל את כוחו לרעה ופוגע בזכויות‬
‫המיעוט כאשר הוא מקבל החלטות שלא יאפשרו למיעוט לצבור עוצמה ולהפוך לרוב‪.‬‬
‫עקרון הסובלנות ‪ -‬תנאי לקיומו של עקרון הפלורליזם‪ .‬קבלת השונה ויחס מכבד לשונים‪ ,‬לדעותיהם‪,‬‬
‫לאורח חייהם למרות אי הנוחות וחוסר ההסכמה תוך הימנעות מתגובות אלימות מילולית או פיזית‬
‫בעת מחלוקת והימנעות מהפעלת סמכות שלטונית כלפי עמדות ביקורתיות או מרגיזות‬
‫עקרון הפלורליזם‪ -‬הכרה של ריבוי דעות‪ ,‬צרכים‪ ,‬מפלגות‪ ,‬ארגונים‪ ,‬קבוצות אינטרסים‪ ,‬דתות‪,‬‬
‫תרבויות‪ ,‬רשויות השלטון ועוד‪ .‬עקרון זה קובע שיש להכיר בשוני שבין הפרטים וקבוצות במדינה‬
‫כשוני לגיטימי‪.‬‬
‫עקרון ההסכמיות‪ -‬על מנת שהמשטר הדמוקרטי יוכל להתקיים בלי לוותר על חילוקי דעות‪ ,‬תחרות‪,‬‬
‫ומאבק בין הקבוצות השונות‪ ,‬חייבים כל מרכיבים החברה להגיע לידי הסכמה רחבה בנושאים‬
‫מרכזיים‪.‬‬
‫הזכות לחיים ולבטחון‪ -‬לכל אדם זכות להיות מוגן מפגיעה בחייו‪ ,‬בגופו ולהיות מוגן מאיום בפגיעה‬
‫בחייו ובגופו‪ .‬חובת המדינה להגן על כל בני האדם החיים בה‬
‫הזכות לכבוד‪ -‬לכל אדם הזכות שלא להיות חשוף ונתון ליחס משפיל‪ ,‬מזלזל‪ ,‬מבזה‪ ,‬פוגעני או‬
‫לטיפול או יחס אכזרי ובלתי אנושי‪ .‬הכרה בהיותו של כל אדם בן אנוש‪.‬‬
‫הזכות לפרטיות‪ -‬היא זכותו של אדם למרחב פרטי פיזי או וירטואלי הנתון לשליטתו‪ ,‬מתוך ההכרה כי‬
‫ישנם תחומים בחיי אדם שאינם אמורים להיות ברשות הרבים ללא הסכמתו המפורשת‪.‬‬

‫הזכות לשם טוב‪  -‬עוסק בהגנת כבודו של אדם ושמו הטוב באמצעות הטלת איסור על פרסום ביטויים‬
‫העלולים להשפילו ולבזותו‪.‬‬

‫זכות הקניין‪  -‬היא‪ ‬זכותו‪ ‬של אדם להשתמש בנכס או למנוע מאנשים אחרים לעשות שימוש בנכס פיזי או‬
‫רוחני קניין או לפגוע בו‪.‬‬

‫חופש הביטוי וההבעה‪  -‬חופש הביטוי וההבעה הוא זכותו של כל אדם להביע את דעתו ולומר את‬
‫שברצונו לומר מבלי שיוטלו הגבלות שרירותיות על כך‪ ,‬בכל הדרכים המשמשות לכך‪ :‬דיבור‪ ,‬כתיבה‪,‬‬
‫צילום‪ ,‬הסרטה‪ ,‬וכל דרך תקשורת אחרת‪" .‬כל אדם זכאי לחירות הדעה והביטוי" (מתוך ההכרזה לכל באי‬
‫עולם בדבר זכויות האדם) עקרון חופש הביטוי הוא הרחבה של עקרון חופש הדיבור‪ .‬חופש הביטוי נחשב‬
‫למימוש של חופש הדעה והמצפון‪ ,‬שטעמם ניטל אם נשללת האפשרות לבטא אותם‪.‬‬

‫חופש הביטוי נחשב לאחת מזכויות האדם הבסיסיות‪ ,‬אך לעיתים הוא מוגבל באמצעות חקיקה‪ .‬גבולותיו‬
‫של חופש הביטוי נתונים בוויכוח מתמיד‪ .‬דוגמה לכך היא הטענה כי חוקים האוסרים ביטויי גזענות או‬
‫תאוריות היסטוריות כמו הכחשת השואה מגבילים את חופש הביטוי‪ .‬דיני לשון הרע מגבילים את חופש‬
‫הביטוי וזכות הציבור לדעת‪ ,‬כדי לאפשר לנשוא הפרסום לשמור על שמו הטוב‪ .‬גם פגיעה בזכות לפרטיות‬
‫מגבילה את חופש הביטוי בחוק‪.‬‬
 ‫הזכות לשוויון‪  -‬כל בני האדם נולדו שווים בערכם מעצם טבעם כבני אנוש ולכל אדם הזכות לקבל יחס‬
‫זהה לכל אדם אחר‪ .‬אין להפלות אדם בשל זהותו‪ ,‬שיוכו או סממן חיצוני כלשהו (דת‪ ,‬גזע‪ ,‬מין‪ ,‬העדפה‬
‫מינית‪ ,‬צבע עור‪ ,‬מוצא‪ ,‬מראה חיצוני‪ ,‬מוגבלות מסוימת)‪ .‬חובה שלא להתחשב באופן פוגעני בהשתייכותו‬
‫של אדם לקבוצה מכוננת זהות‬

‫אפליה פסולה‪ -‬פגיעה בזכות לשוויון‪ .‬הענקת יחס שונה לבני אדם שווים‪ .‬ללא סיבה מוצדקת אלא בשל‬
‫זהותם‪ ,‬שיוכם או סממן חיצוני כלשהו‪ .‬דת‪ ,‬גזע‪ ,‬מין‪ ,‬העדפה מינית‪ ,‬צבע עור‪ ,‬מוצא‪ ,‬מראה חיצוני‪,‬‬
‫מוגבלות מסוימת‪.‬‬

‫הבחנה‪ -‬הענקת יחס שונה לבני אדם בשל סיבה מוצדקת‪ ,‬נסיבות מסוימות או צרכים מיוחדים‬
‫העדפה מתקנת‪ -‬הענקת הטבה‪/‬העדפה לקבוצה‪ /‬לאוכלוסייה מקופחת‪ /‬מופלית‪ /‬מוחלשת למשך זמן‬
‫מסוים במטרה לצמצום פערים ואי שוויון‬

‫הזכות להליך הוגן‪ -‬אדם חף מפשע עד שלא הוכחה אשמתו‪ /‬אדם זכאי כל עוד לא הורשע בדין‪ .‬לכל‬
‫אדם הזכות שבעת העמדה לדין הפגיעה בזכויותיו תהיה מינימאלית‪ ,‬צודקת ומידתית‪ .‬אין לפגוע בזכויות‬
‫הטבעיות של אדם בעת העמדה לדין מסיבה שאינה מוצדקת או באופן בלתי מידתי‬

‫‪-‬ההליך צריך להתנהל על פי כללים ידועים מראש‬

‫זכאי למשפט הוגן ופומבי של בית דין בלתי תלוי וללא משוא פנים‬ ‫·‬

‫זכאי להישפט ע"י שופטים בלתי תלויים וללא ניגוד אינטרסים‬ ‫·‬

‫זכאי לייצוג ע"י עורך‪/‬עורכת דין‬ ‫·‬

‫עליו לדעת במה הוא נאשם‪ ,‬מראשית החקירה כדי שיוכל להגן על עצמו‬ ‫·‬

‫חיפוש בבית החשוד ניתן לעשות רק לאחר צו חתום ע"י שופט‬ ‫·‬

‫אסור לעצור אדם ליותר מ‪ 24-‬שעות מבלי להביאו אל מול שופט‪ ,‬שיאריך את מעצרו או יורה‬ ‫·‬
‫לשחרר אותו‬

‫הענישה היא בהתאם לאשמה‪ ,‬וכפי שנקבע בחוק‬ ‫·‬

‫אסור לשפוט אדם פעמיים על אותה עבירה‬

‫סוביודיצה‪ :‬אסור לפרסם דעה על עניין שנמצא בהליך משפטי כדי לא להשפיע על החלטת השופט‬
‫עקרון הגבלת השלטון‪ -‬עקרון דמוקרטי על פיו השלטון מחזיק באמצעים (כלכליים‪ ,‬אנושיים‪ ,‬מקורות‬
‫מידע‪ ,‬מנגנוני אכיפה) המעניקים לו עצמה רבה וקיימת סכנה בניצול לרעה של כוחו של השלטון‬
‫ופגיעה בזכויות אדם או בזכויות קבוצה‪ .‬מלבד הפרדת רשויות ישנם אמצעים נוספים מוסדיים ולא‬
‫מוסדיים למניעת עריצות השלטון‪ ,‬אמצעים אלו קבועים בחוק או בחוקת המדינה‬
‫אמצעים להגבלת השלטון‪-‬‬
‫הפרדה בין הרשויות השונות‬
‫בחירות והחלפת שלטון‬
‫ביקורת ופיקוח‬
‫חוקה וחקיקה מונעת שנותנת סמכויות‬
‫הפרדת הרשויות ‪ -‬אמצעי דמוקרטי שבא לידי ביטוי בפיצול הכח השלטוני לשלוש רשויות‪ :‬מחוקקת‪,‬‬
‫מבצעת ושופטת‪ .‬זאת במטרה להגביל את השלטון (למנוע את ריכוז הכוח‪ ,‬לקדם יעילות‪ ,‬לקדם הגנה‬
‫על זכויות האדם)‪ .‬לכל רשות סמכויות ייחודיות בתחומה אך לא מוחלטות ומתקיימים בין הרשויות‬
‫יחסי איזון‪ ,‬ריסון‪ ,‬פיקוח ובקרה מערכת של איזונים ובלמים‬
‫רשות מחוקקת ‪ -‬הפרלמנט – בארץ ‪ -‬הכנסת‪ .‬מחוקקת חוקים‪ .‬החוקים הנ"ל משמשים בסיס עבור‬
‫שלוש הרשויות‬
‫רשות מבצעת ‪ -‬הממשלה וזרועותיה‪ .‬מבצעת את מדיניותה על סמך החוקים שהפרלמנט מחוקק‬
‫רשות שופטת ‪ -‬מערכת בתי המשפט כולל בג"ץ‪ .‬שופטת על פי החוקים שהפרלמנט מחוקק ובוחן‬
‫תקינות החוק‬
‫במדע המדינה‪ -‬הרשות המבצעת היא זרוע הממשל אשר לה הסמכות והאחראיות הבלעדית על‬
‫הניהול האדמיניסטרטיבי היומיומי של הבירוקרטיה במדינה‪ .‬על פי עקרון הפרדת הרשויות‪ ,‬כוחה של‬
‫המדינה מתחלק לזרועות נפרדות כשתפקידה של הרשות המבצעת הוא ליישם‪ ,‬לתמוך ולאכוף את‬
‫החוקים אשר נחקקו על ידי הרשות המחוקקת על פי פירושה של הרשות השופטת‪.‬‬
‫במדינות רבות הרשות המבצעת היא הממשלה‪ ,‬אך הדבר נכון במדינות דמוקרטיות‪ ,‬ואילו‬
‫בדיקטטורות ובמונרכיות אבסולוטיות‪ ,‬גם כשיש ממשלה‪ ,‬כוח כל הרשויות נתון בידי העריץ‪ .‬במדינות‬
‫בהן יש דמוקרטיה נשיאותית תפקיד ראש המדינה ממולא על ידי ראש הרשות המבצעת‪ ,‬בעוד‬
‫במדינות בהן יש דמוקרטיה פרלמנטרית‪ ,‬כמו בישראל‪ ,‬נשיא המדינה אינו חלק מהרשות המבצעת‪.‬‬

‫אקטיביזם אזרחי‪ -‬הוא שיטה של לך ותעשה כלומר אל תשב אם יש בעיה של כלכלה מדע מדיני לך‬
‫ותעשה צריך לקום ולעשות‬
‫ארבעת המגרזים‪-‬‬
‫המגזר הציבורי הוא המגזר עם ההשפעה הרבה ביותר הגוף הזה מספק שירותים לאזרחים‬ ‫‪.1‬‬
‫על ידי המדינה כמו חינוך‪ ,‬בריאות‪ ,‬בטחון‪ ,‬תרופות וכו'‬
‫המגזר העסקי הוא המגזר למטרות רווח לא בשליטה ממשלתית‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫המגזר השלישי הם עמותות ללא כוונת רווח הן מנסות לגשר פערים בין מה שהמדינה‬ ‫‪.3‬‬
‫מספקת לבין הצרכים שלה‪.‬‬
‫המגזר הרביעי הם ח"לצ (חברה לתועלת הציבור) הוא שילוב של שני המגזרית הראשון‬ ‫‪.4‬‬
‫והשלישי זהו מגזר חדש בישראל הם משלבים מטרות חברתיות עם הפן העסקי‪.‬‬

‫שקיפות שלטונית‪ -‬מתארת התנהלות של‪ ‬ארגון‪ ‬בצורה כזו המאפשרת גישה למאגרי מידע‪ ‬של‬
‫הארגון‪ ,‬כגון‪ :‬התנהלות פיננסית‪ ,‬פרוטוקולים‪ ,‬סטטיסטיקות תקנות וחוקים‪ ,‬מזכרים‪ ,‬ישיבות פתוחות‬
‫ודרכי פעולה‪ .‬השקיפות יכולה להתבטא בעוצמות שונות‪ ,‬למשל ייתכן שרק לחברי‪/‬עובדי הארגון‬
‫תהיה גישה לכל או לחלק ממאגרי המידע‪ ,‬וייתכן שגם לאנשים מחוץ לארגון תהיה גישה לכל או לחלק‬
‫מהמידע‪.‬‬

‫תקשורת המונים‪ -‬היא כינוי לאמצעי התקשורת המגיעים לקהל יעד נרחב במיוחד‪ ,‬בניגוד‬
‫לתקשורת בין‪-‬אישית‪ ,‬הפונה לאדם יחיד‪ .‬קטגוריה זו כוללת עיתונים‪ ,‬רדיו‪ ,‬טלוויזיה‪ ,‬אינטרנט‪,‬‬
‫קולנוע וספרות ועוד‪ .‬לתקשורת המונים תפקיד חשוב בעיצוב דעת הקהל ובתפיסת הציבור הרחב‬
‫את המציאות‪.‬‬
‫חוק חופש המידע קובע את זכותו של כל אזרח לקבל מידע מרשות ציבורית באופן שיאזן בין‬
‫החופש למידע ובין שמירה על ביטחון המדינה‪ ,‬הפרטיות וכו'‪ .‬החוק קובע מי רשאי לקבל מידע‪,‬‬
‫אילו סוגי מידע מותר למסור‪ ,‬וכן החוק מפרט את הנוהל להגשת הבקשה והטיפול בה‪.‬‬
‫התקשורת‪ -‬כלב השמירה של הדמוקרטיה היא תכתוב על כל דבר קטן לא טוב שהממשלה‬
‫עשתה‬
‫משבר קואליציוני‪ -‬החלטה שיכולה להפיל את הממשלה‪ ,‬לדוגמא גיוס חרדים‪ ,‬אם חרדי בכנסת‬
‫יגיד שהוא בעד הגיוס אז הוא יעבד ככל הנראה את המצביעים שלו ויהיה משבר‬
‫בגץ‪ -‬תפקידו של בגץ להעניק לתושבים ולאזרחים "סעד למען הצדק" בכל נושא מול פעולות של‬
‫כל גורם ובעיקר מול פעולות של השלטון – הכנסת‪ ,‬הרשות המבצעת‪ ,‬רשויות מקומיות וכל גורם‬
‫שלטוני אחר‪ .‬כמו כן לבג"ץ יש את הסמכות כוללת לטיפול בכל נושא שאינו מצוי בסמכותו של‬
‫בית משפט אחר‪ .‬בגץ מורכב מאותם שופטים של בית המשפט העליון‪.‬‬
‫חוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו‪ -‬חוק‪-‬יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו הוא חוק יסוד שנועד להגן על‬
‫זכויות האדם העיקריות במדינת ישראל‪ .‬כפי שכותרתו מבהירה‪ ,‬החוק קובע את כבוד האדם ואת‬
‫חירותו כערכי היסוד מהן נגזרות זכויות האדם המוגנות בחוק היסוד‪ ,‬שהתקבל כ"מגילת זכויות‬
‫האדם" של המשפט הישראלי‪ .‬אין בחוק היסוד סעיפים משוריינים‪ ,‬והכנסת יכולה לשנותו ברוב‬
‫רגיל‪ .‬החוק נחקק בשלהי ימי הכנסת השתים עשרה‪ ,‬ב‪ 17-‬במרץ ‪.1992‬‬

‫ניתוח תקשורתי מורכב‪-‬‬

‫השוואה והבדל זה על אותו כתבה‬
‫אדום= סכנה‪ ,‬כחול= הזדהות‬
‫כותרת גדולה‪ ,‬כותרת משנית‬
‫גודל הכתב‪ ,‬גודל התמונה‬
‫מיקום הכתבה‪ ,‬תוכן התמונה‬
‫ישראל היום = ימין תומך ביבי‬
‫ידיעות אחרונות = שמאל נגד ביבי‬