‫‪ :‬תרבות פוליטית דמוקרטית‬

‫ערכים ‪ ,‬אמונות וצורות התנהגות המבטאים הזדהות עם עקרונות הדמוקרטיה‪ .‬ביניהן ניתן למנות רמה‬
‫גבוהה של השתתפות בבחירות והשתתפות אזרחית‪ ,‬קבלת הכרעת הרוב‪ ,‬הכרה בשלטון החוק והפנמת‬
‫‪.‬ערכים כמו פלורליזם ‪ ,‬סובלנות והסכמיות‬
‫‪.‬תרבות פוליטית דמוקרטית והחינוך אליה מחזקים את היציבות של המדינה הדמוקרטית‬
‫תרבות פוליטית לא קיימת במידה שווה בכל הדמוקרטיות‪.‬‬

‫‪:‬עקרון הפלורליזם‬

‫עקרון הפלורליזם הוא הבסיס לדמוקרטיה המהותית‪ .‬העיקרון מתקיים בשילוב שני עקרונות נוספים‪:‬‬
‫‪.‬עקרון הסובלנות ועקרון ההסכמיות‬

‫העקרון קובע הכרה בערך של ריבוי‪ ,‬מגוון של דעות‪ ,‬השקפות‪ ,‬צרכים ורצונות שונים של אנשים או‬
‫‪.‬קבוצות בחברה‬

‫עידוד ותמיכה בזכותן של אותן דעות להתקיים ולבטא את השונות שלהן‪ ,‬לאפשר להן להתארגן במסגרות‬
‫שונות כדי להשפיע ולהשתתף בתחרות‪ ,‬לשמור על זהותן הייחודית בכל התחומים‪ ,‬כלכלה‪ ,‬חברה‪ ,‬דת‪,‬‬
‫‪.‬פוליטיקה וגם דעות חריגות‪( .‬סובלנות)‬

‫קיום תחרות חופשית על בסיס משותף של כל הקבוצות שבא לידי ביטוי בכללי משחק‪ ,‬בנורמות מוסכמות‪,‬‬
‫‪.‬ברצון לשתף פעולה‪ ,‬למרות המחלוקות והשוני‪( .‬הסכמיות)‬

‫הפלורליזם אם כך אינו ערך מוחלט‪ ,‬הוא חייב להתקיים עם הרצון לקבל את כללי המשחק‪ ,‬הוא חייב‬
‫להתקיים עם הרצון להתפשר‪.‬‬

‫תחומים בהם בא לידי ביטוי עקרון הפלורליזם‪:‬‬

‫התחום החוקתי – מוסדי‪ :‬הפרדת רשויות‪ ,‬בחירות הכרעת הרוב (הסכמיות)‪.‬‬ ‫●‬
‫התחום הפוליטי‪ :‬מפלגות‪ ,‬אופוזיציה‪ ,‬מפלגות מיעוט אתני‪.‬‬ ‫●‬
‫התחום הכלכלי‪ :‬בנקים‪ ,‬הסתדרויות שונות‪.‬‬ ‫●‬
‫התחום החברתי‪ :‬ארגונים שונים‪ ,‬עמותות (עלם‪ ,‬בצלם‪ ,‬ויצ"ו‪ ,‬ווטש‪ ,‬נעמ"ת) תנועות נוער שונות‪ ,‬אגודות ספורט‬ ‫●‬
‫שונות‪.‬‬
‫בתחום הדת‪ :‬דתות שונות ‪ ,‬זרמים ביהדות‪ ,‬בתי כנסת שונים לפי עדות‪.‬‬ ‫●‬
‫בתחום החינוך‪ :‬מקצועות הוראה‪ ,‬תוכניות לימודים‪ ,‬בתי ספר מיוחדים‪ ,‬פנימיות‪.‬‬ ‫●‬
‫בתחום התקשורת‪ :‬ערוצי טלוויזיה שונים‪ ,‬זכייניות‪ ,‬סוגי תקשורת‪ ,‬עיתונים שונים‪.‬‬ ‫●‬
‫בתחום התרבות‪ :‬תיאטראות שונים‪ ,‬מקהלות‪ ,‬הוצאות ספרים‪.‬‬ ‫●‬
‫בתחום הצבאי‪ :‬חיילות בצה"ל‪ ,‬קורסים‪.‬‬ ‫●‬

‫‪:‬חשיבות הפלורליזם במשטר דמוקרטי‬

 ‫‪ .1‬הכרה והגנה על הזכויות השונות של בני אדם‪ ,‬ובין הקבוצות השונות ‪ -‬בדרכיהן‪ ,‬בהשקפות העולם‬
‫והאינטרסים שלהם‪ .‬הפלורליזם יאפשר לקבוצות שונות ולעמותות שונות לפעול למען הגנה על זכויות האנשים‬
‫שחברים בקבוצותיהם ‪ .‬בדרך זו השלטון ישתדל להימנע מלפגוע בזכויות האדם‪"( .‬ארגון זכויות האדם‬
‫והאזרח"‪" ,‬בצלם"‪ ,‬ארגון "עדאללה"‪" ,‬ויצ'ו"‪" ,‬נעמ"ת"‪.....‬אגונים אלו חושפים את מחדלי השלטון ומביאים‬
‫לפרסום באמצעי התקשורת ‪ ,‬ובמקרים מסוימים עותרים לבג"ץ)‪.‬‬

‫פיזור הכוח בחברה‪ ,‬ויצירת איזון בין רשויות השלטון ובין ארגונים בעלי אינטרסים שונים ומנוגדים‪2. .‬‬
‫הפלורליזם מאפשר לקבוצות שונות לפעול למען שיפור התנאים שמגיעים לקבוצות שונות בחברה‪ ,‬במיוחד‬
‫כאשר הסיוע שהמדינה מעניקה אינו מספיק לאותם קבוצות‪( .‬ארגונים כמו "לתת"‪" ,‬אקי"ם" משלימים את‬
‫פעולות הממשלה במתן סיוע לקצבאות לאוכלוסיות החלשות יותר בחברה‪ .‬ה"עמותה למלחמה בסרטן"‪ ,‬אשר‬
‫מסייעת במימון תרופות יקרות לחולי הסרטן ומממנת מחקרים )‬

‫‪ .3‬השתתפות האזרחים בפוליטיקה ותרומה להגבלת השלטון וריסונו‪ .‬הפלורליזם מאפשר את קיומן של‬
‫ארגונים שונים בחברה ומפלגות פוליטיות שונות וגורם לכך שהשלטון יהיה חשוף לביקורת ולפיקוח‪ .‬השלטון‬
‫מנוע מלפעול בצורה שרירותית‪ ,‬ולא יחרוג מהסמכויות המנוסחות במסגרת החוק‪"( .‬התנועה לאיכות השלטון")‬

‫עקרון הסובלנות‪:‬‬

‫‪.‬עקרון הסובלנות מהווה תנאי לקיומו של עקרון הפלורליזם והוא עקרון דמוקרטי בפני עצמו‬

‫העקרון קובע את קבלת השונה‪ .‬הכרה בכבודו של האדם ובחירותו להיות שונה מהאחר‪ ,‬להאמין‪,‬‬
‫לחשוב ולפעול על פי דרכו‪ .‬פירושו של העקרון הוא לא לקבל את הנורמלי‪ ,‬אלא לסבול את‬
‫החריג‪ .‬המילה סובלנות נובעת מהשורש ס‪.‬ב‪.‬ל‪ .‬שמשמעותו להתקשות אבל לקבל אורח‬
‫‪.‬חיים‪ ,‬אמונות‪ ,‬דעות‪ ,‬גם כשהן לא נוחות ושונות‬

‫הימנעות מתגובות אלימות מילוליות או פיזיות בעת מחלוקת‪ .‬הימנעות מהפעלת סמכות שלטונית כלפי‬
‫‪.‬עמדות ביקורתיות או מרגיזות‬

‫יש לזכור שהאמת לא מצוייה בידי אף אדם ולכן צריכים להיות ספקנים ופתוחים לשמוע את‬
‫כל הדעות‪" .‬אני שולל את מה שאתה אומר‪ ,‬אבל אגן עד מוות על זכותך לומר את זה" –‬
‫‪.‬וולטר‬

‫חשיבות הסובלנות במשטר דמוקרטי‬

‫‪.‬הסובלנות מבטיחה את מימוש זכויות הפרט‪ ,‬ואת זכויות הקבוצה ‪1.‬‬

‫הסובלנות מאפשרת תחרות חופשית בין רעיונות שונים גם אם הם לא מקובלים‪ ,‬ובדרך זו נמנעת הקצנה ‪2.‬‬
‫‪.‬בחברה ועימותים אלימים‬
‫הסובלנות תורמת ליציבות המשטר והחברה‪ ,‬מכיוון שהיא מאפשרת קיום ויכוח בין דעות שונות ע"פ כללי ‪3.‬‬
‫המשחק הדמוקרטים‪ .‬סובלנות פוליטית מאפשרת לקבוצות מיעוט להתאגד ולפעול‪ .‬קבוצות שונות יכולות לומר‬
‫‪.‬את דבריהן והן אינן צריכות לפעול בצורה מחתרתית‪ ,‬דבר שעלול לפגוע ביציבות המשטר הדמוקרטי‬

‫עקרון ההסכמיות‪:‬‬

‫‪.‬עקרון ההסכמיות הוא עקרון המסגרת של עקרון הפלורליזם‬

‫‪.‬הסכמה רחבה בין הקבוצות בחברה על כללי משחק בסיסיים או על אופייה הבסיסי של החברה והמדינה‬
‫כדי שחברה תוכל להתקיים מבלי לוותר על חילוקי הדעות‪ ,‬על התחרות ועל המאבק בין הקבוצות השונות‬
‫חייבים כל המרכיבים בחברה להגיע לידי הסכמה רחבה‪ ,‬מכנה משותף‪ ,‬בנושאים שונים‪ .‬חברה‬
‫‪.‬פלורליסטית חייבת לקבל על עצמה את "כללי המשחק" שיאפשרו לה לחיות יחד‬
‫ההסכמיות מחזקת את היציבות ומאפשרות קיום בצוותא על אף חילוקי הדעות בתחומים אחרים‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪:‬מבחינים ברמות שונות של הסכמיות‬
‫הסכמה לגבי שטח וגבולות המדינה‪.‬‬ ‫●‬
‫הסכמה על צורת המשטר כמשטר דמוקרטי (פרלמנטרי נשיאותי)‪.‬‬ ‫●‬
‫הסכמה על צורת הבחירות (יחסיות‪ ,‬רוביות)‪.‬‬ ‫●‬
‫הסכמה על אופי המדינה‪(.‬מדינה יהודית ודמוקרטית )‪.‬‬ ‫●‬
‫הסכמה על כללי משחק‪ ,‬על נורמות חברתיות‪ ,‬על הסכמים קטנים שמאפשרים לחברה לחיות יחד‪( .‬הסכם ה"סטטוס‬ ‫●‬
‫קוו")‪.‬‬

‫חשיבות ההסכמיות במשטר דמוקרטי‬

‫ככל שרמת ההסכמה עולה‪ ,‬בעיקר בנושאים מרכזיים‪ ,‬גדלה רמת היציבות‪ .‬אצלנו בנושאים מרכזיים יש‬
‫‪.‬מחלוקות ואי הסכמה‪(.‬חוקה‪ ,‬גבולות המדינה ‪,‬תפישות שונות את המושג יהדות‪ ,‬הפרדת דת מהמדינה)‬

‫י שנו מתח בין ערך הפלורליזם המעודד ריבוי דעות לערך ההסכמיות המחזק את האחידות‪/‬הערכים‬
‫המשותפים‪ .‬פלורליזם מוחלט‪ ,‬ללא הסכמה בין הקבוצות פירושו אנרכיה‪ .‬על מנת לקיים פלורליזם אמיתי‬
‫יש צורך בבסיס מוסכם ובמכנה משותף ובהסכמיות‪.‬‬

‫יש להבדיל בין אי הסכמה לגיטימית – פירושה של אי הסכמה כזאת שמשקפת את הפלורליזם היא‬
‫שלכל אדם קיימת הזכות לומר דברי ביקורת‪ ,‬כל עוד הדברים נאמרים במסגרת כללי המשחק‬
‫הדמוקרטי‪ .‬לבין אי הסכמה שאינה לגיטימית‪ -‬ביטויים או מעשים של הפרט וקבוצות שונות בחברה‪,‬‬
‫אשר פוגעים בצורה חד משמעית בכללי המשחק הדמוקרטי ובמוסכמות החברה ועלולים להרוס את‬
‫יציבות החברה ‪( .‬יציאה נגד בית המשפט העליון‪ ,‬קריאות כמו‪" :‬ראש הממשלה הנבחר הוא לא ראש‬
‫הממשלה שלנו"‪" ,‬רבין מחכה לך"‪.‬‬
 ‫‪:‬עקרון הכרעת הרוב‬

‫עקרון הקובע שמתוך כמה אפשרויות נבחרת‪/‬מתקבלת זו שרוב האוכלוסייה‪/‬רוב הנציגים‪/‬רוב המצביעים‬
‫‪.‬תומכים בה‬
‫על פי התפיסה הדמוקרטית העם (הפרטים‪ ,‬הקבוצות שמהווים את כלל החברה) הוא זה שאחראי על תהליך‬
‫קבלת ההחלטות‪ .‬בתוך התהליך הזה הוא מביע את דעתו‪ ,‬החברה היא פלורליסטית‪ ,‬כל אדם‪ /‬קבוצה מנסה‬
‫לשכנע להשתתף בתחרות ובסופו של תהליך חייבים להגיע להחלטה‪ .‬קבלת ההחלטה היא על ידי הכרעת‬
‫הרוב‪ ,‬על פי כללי משחק דמוקרטים‪.‬‬

‫אסור לרוב להפוך להיות עריץ ולקבל החלטות שפוגעות באופן לא סביר או בלתי מוצדק בזכויות יסוד‬
‫ובמיוחד בזכויות המיעוט‪( .‬עריצות הרוב)‬

‫נימוקים שמוכיחים את חשיבות עקרון הכרעת הרוב והופכים אותו לעקרון הכרחי בדמוקרטיה‪:‬‬
‫הכרעת הרוב היא הדרך ההוגנת וההגיונית ביותר לסיים ויכוח שתביא כנראה להחלטה הטובה ביותר‪.‬‬ ‫●‬
‫הכרעת הרוב נובעת מתוך עקרון של שוויון חשיבה שדעתו של כל אדם חשובה בדמוקרטיה ומכאן ברור שמספר‬ ‫●‬
‫גדול יותר של שווים (לעומת המספר הקטן יותר) הוא זה שיכריע‪.‬‬
‫הכרעת הרוב היא הדרך הטובה ביותר לאפשר את יציבות החברה‪ .‬היא מאפשרת בתהליך של שלום ולפי הכללים‬ ‫●‬
‫למיעוט להביע את דעתו‪ ,‬להשתתף בהכרעה ולנסות להשפיע על פי דרכו‪.‬היא מונעת ממנו את תחושת הקיפוח‬
‫וההפלייה וגורמת לו לקבל את התהליך כולו כלגיטימי‪ .‬המיעוט יודע שתמיד קיים הסיכוי שיהפוך להיות רוב ולכן‬
‫האינטרס של כולם הוא לשמור על הכללים ולשחק את המשחק הדמוקרטי כראוי וזה יוצר יציבות חברתית‪.‬‬

‫הכרעת הרוב מחייבת את המיעוט לכבד את כללי המשחק הדמוקרטי‪ ,‬אולם אין המיעוט חייב לקבל את הכרעת‬
‫הרוב באופן אידיאולוגי‪ ,‬ומותר לו לבקר את החלטת הרוב בעזרת דיונים בפרלמנט‪ ,‬ביקורת בעזרת אמצעי‬
‫‪.‬תקשורת‪ ,‬או בכל אמצעי או מוסד לגיטימי במדינה‬
‫המיעוט חייב לזכור שרוב במדינה הוא אינו דבר קבוע‪ ,‬אלא דבר זמני ‪ ,‬נזיל‪ ,‬ודינאמי‪ .‬הרוב משתנה מנושא‬
‫לנושא‪ ,‬מתקופה לתקופה‪.‬עובדה זו מאפשרת את חילופי השלטון בצורה יציבה‪ ,‬ודבר זה מאפשר למיעוט‬
‫‪.‬האידיאולוגי את הסיכוי לעלות לשלטון בעתיד‬

‫עריצות הרוב‪:‬‬

‫‪.‬שימוש לרעה בעקרון הכרעת הרוב ‪ ,‬הרוב מנצל את כוחו לרעה‬

‫מהנימוקים עולה כי עקרון הכרעת הרוב אכן חשוב והכרחי בדמוקרטיה אבל הכרעת הרוב עלולה להפוך‬
‫לעריצות הרוב‪ :‬הרוב עלול להפוך להיות לא דמוקרטי‪ ,‬לעשות שימוש לרעה בכוחו ולפגוע באופן לא סביר‬
‫‪:‬ב‬
‫זכויות המיעוט‪ :‬מיעוט אתני‪ ,‬ילדים‪ ,‬נשים‪ ,‬זקנים‪ ,‬נכים מיעוט פוליטי וכולי‪.‬‬ ‫●‬
‫זכויות אדם ואזרח‪ :‬זכות לבחור‪ ,‬חופש ביטוי‪ ,‬חופש התאגדות‪.‬‬ ‫●‬
‫שלטון החוק‪ :‬שחיתות‪ ,‬קבלת שוחד‪ ,‬אפליה‪ ,‬החלטות שרירותיות‪.‬‬ ‫●‬

‫בגלל האפשרות של הרוב להפוך להיות עריץ‪ ,‬חובה לשים תנאים לעיקרון הזה ולקיים לצידו עקרונות‬
‫‪.‬דמוקרטיים נוספים‪ ,‬כמו‪ :‬פלורליזם‪ ,‬זכויות אדם‪ ,‬זכויות מיעוט ושלטון החוק‬
‫בדמוקרטיה מהותית הכרעת הרוב תתקיים בתנאי שכל זמן שהיא לא פוגעת במיעוט‪ ,‬בזכויות האדם‬
‫ובשלטון החוק‪ .‬בדמוקרטיה המהותית הרוב חייב לאפשר למיעוט להגן על זכויותיו‪ ,‬לשפר את חייו בהתאם‬
‫‪.‬לאינטרסים שלו ואסור לו בשום מקרה לקחת מהמיעוט את האפשרות להפוך להיות רוב‬

‫‪":‬דרכים של המיעוט להגן על עצמו ולהגביל את "עריצות הרוב‬

 ‫‪.‬חוקה פורמאלית‪ ,‬נוקשה‪ ,‬שיש בה פרק מיוחד לזכויות האדם ‪1.‬‬
‫‪.‬פנייה לרשות השופטת‪ .‬עתירות לבג"ץ‪(.‬בסמכותו להוציא צווים ולחייב את השלטון לבצע את החלטותיו) ‪2.‬‬
‫‪.‬הפגנות מחאות ‪.‬שביתות רעב ‪3.‬‬
‫תקשורת חזקה‪ ,‬עצמאית‪ ,‬חוקרת‪ ,‬כתבות‪ ,‬מאמרים‪(.‬חשיפת העוול ולחץ על השלטון לשנות מדיניות) ‪4.‬‬
‫‪.‬ארגונים‪ ,‬עמותות שתפקידם להגן על זכויות ‪5.‬‬
‫‪'.‬אופוזיציה חזקה בכנסת שחוקרת‪ ,‬מביעה אי אמון וכו ‪6.‬‬
‫‪.‬בחירות‪(.‬המיעוט יכול להפוך לרוב‪.‬השלטון יודע שאם לא יקיים את האמנה החברתית לא ייבחר שוב) ‪7.‬‬

‫סוגים שונים של רוב‬

‫הכרעת רוב באה לידי ביטוי בבחירות לכנסת‪ ,‬בהצבעות בתוך הכנסת‪ ,‬בהצבעות בתוך הממשלה‪ ,‬בהצבעות בין שופטים ובכל קבוצה חברתית‪.‬‬
‫‪:‬קיימים ‪ 3‬סוגים של רוב‬
‫‪:‬רוב רגיל‬
‫‪.‬החלטה המתקבלת על פי מספר הקולות הגדול ביותר מבין המשתתפים בהצבעה‬
‫‪:‬רוב מוחלט‬
‫החלטה המתקבלת על פי מספר הגדול לפחות באחד ממחצית (‪ )50%‬בעלי זכות ההצבעה או מן המשתתפים בהצבעה‪ .‬לדוגמא‪ :‬רק רוב מוחלט‬
‫‪.‬של חברי הכנסת( ‪ 61‬חברי כנסת) יוכל להפיל את הממשלה בהצעת אי‪-‬אימון‬
‫‪:‬רוב מיוחד‪ /‬מיוחס‬
‫‪.‬החלטה המתקבלת על פי אחוז ‪ /‬מספר מוגדר מראש מכלל בעלי זכות ההצבעה או מן המשתתפים בהצבעה‬
‫רוב שמחייב הכרעה בלמעלה משני שליש של הקולות‪ ,‬של המשתתפים בקבוצה‪ .‬רוב כזה למשל נדרש לשינוי סעיף משוריין בחוק יסוד‬
‫הכנסת ( ‪ 80‬חברי כנסת)‪.‬‬
 ‫עקרון שלטון החוק‬

‫העקרון קובע את עליונות החוק במדינה דמוקרטית‪ ,‬את כללי ההתנהגות באמצעות חוקים המחייבים הן את‬
‫‪.‬האזרחים והן את רשויות השלטון‪ .‬החוק הוא כללי ‪ -‬כולם כפופים לחוק‪/‬חובת הציות לחוק חלה על כולם‬

‫החוק נחקק בהליך דמוקרטי על ידי הרשות המחוקקת בתהליך קבוע בחוק ובכך מבטא את ריבונות העם‪.‬‬
‫‪.‬מתבצע ונאכף ע"י הרשות המבצעת (באמצעות חקיקת משנה)‪ .‬על פי החוק פועלת הרשות השופטת‬
‫החוק מבהיר וקובע לאזרחים ולשלטון את גבולות המותר והאסור‪ ,‬את הזכויות והחובות של האזרחים‬
‫‪.‬והשלטון‬
‫‪.‬החוק חייב להיות בהיר ופומבי ‪ -‬מנוסח‪ ,‬ברור‪ ,‬מפורסם וגלוי לציבור‬
‫‪.‬החוקים צריכים להיות שוויוניים באכיפתם ובתוכנם‬

‫במובן הרחב יותר ‪ -‬תוכן החוק חייב להתאים לערכים דמוקרטיים כלומר‪" ,‬חוק ראוי" = חוק שמתייחס‬
‫‪.‬לכבודו של האדם‪ ,‬לזכויותיו‪ ,‬לזכויות המיעוט‪ ,‬לצדק ולמוסר‪ .‬חוק שמאזן בין צרכי הפרט והחברה‬

‫הציות לחוק ועבריינות‬

‫חשיבות הציות לחוק היא עליונה והיא מיישמת את המובן הפורמלי של שלטון החוק‪ .‬ניתן למנות מספר סיבות‬
‫‪:‬לחשיבות הציות לחוק‬
‫ציות לחוק מאפשר חברה יציבה‪ ,‬מסודרת‪.‬‬ ‫●‬
‫ציות לחוק מאפשר לשמור על זכויות האדם ולא מאפשר לשלטון לעשות כרצונו‪.‬‬ ‫●‬
‫במדינה דמוקרטית עובדים יותר על הנכונות ועל הלגיטימציה של החוקים‪ ,‬אבל גם שם קיים תמיד הפחד מעונש‪,‬‬
‫‪.‬כלומר ציות לחוק נובע גם מפחד מעונש‬
‫למרות ההסכמה הרחבה על חובת הציות לחוק קיימת תופעה של אי ציות לחוק‪ ,‬של עבריינות‪ .‬מבחינה משפטית כל‬
‫‪.‬אי ציות לחוק נחשב עבירה פלילית‪ ,‬כלומר עבריינות‬

‫עבריינות‪ :‬הפרת חוק‪ /‬עבירה על החוק‬

‫‪:‬עבריינות פלילית רגילה‬

‫הפרת חוק‪/‬עבירה על החוק שנעשית מתוך אינטרס אישי ומבוצעת ע"י אדם שפועל בדרך אקטיבית –‬
‫פעילה‪ ,‬לרוב אלימה‪ ,‬כשהוא אינו מוכן לשאת התוצאות מעשיו‪ .‬יחסה של החברה לעבירה זו הוא שלילי‬
‫‪.‬בשל הסכנה לסדר הציבורי ולשלום הציבור‬
‫‪.‬המדינה מפעילה אמצעי אכיפה‬
 ‫‪:‬עבריינות שלטונית אישית – שחיתות שלטונית‬

‫הפרת חוק‪/‬עבירה על החוק שנעשית ע"י אדם נושא משרה ציבורית (נבחר או ממונה) מתוך אינטרס אישי‬
‫כשאינו מוכן לשאת בתוצאות‪ .‬יחסה של החברה לעבירה זו הוא שלילי בשל הסכנה לאובדן אימון הציבור‬
‫‪.‬ברשויות השלטון שפועלות לא לטובת כלל הציבור‬
‫‪.‬המדינה מפעילה אמצעי אכיפה‬

‫‪ :‬עבריינות שלטונית ציבורית‬

‫הפרת חוק ‪ /‬עבירה על החוק על ידי אדם המשמש בתפקיד במערכת השלטונית (נבחר או ממונה) תוך‬
‫ניצול סמכות שלא על פי חוק‪ /‬ניצול סמכות לרעה ‪ /‬שימוש במשאבים של הציבור מתוך רצון להיטיב עם‬
‫ציבור מסוים או טובת הכלל מנקודת מבטו של מפר החוק‪ .‬העבריין אינו מוכן לשאת בתוצאות מעשיו‪.‬‬
‫איש השלטון מבצע את העבריינות במודע‪ ,‬או שלא במודע לטובת מטרה שלטונית‪ .‬הוא מנצל את המעמד‬
‫שלו‪ ,‬את הכוח ואת הסמכות השלטונית לטובת שינוי מציאות פוליטית לטובת הקבוצה‪ /‬המפלגה‪/‬‬
‫האידיאולוגיה‪ /‬העיר‪ /‬המדינה‪.‬‬

‫יחסה של החברה לעבירה זו הוא שלילי בשל הסכנה לאובדן אימון הציבור ברשויות השלטון שפועלות‬
‫שלא לטובת כלל הציבור ובשל האפליה שנוצרת כתוצאה מהעבירה בין קבוצות בחברה‪ .‬חלק יגלו סלחנות‬
‫כלפי העבריין כי הפרת החוק מטיבה איתם‪ .‬המדינה מפעילה את אמצעי האכיפה‪.‬‬

‫דוגמאות‪ :‬שר‪ /‬ראש עיר שמעניק טובת הנאה ‪ ,‬כמו‪ :‬נותן תפקיד ללא מכרז‪ ,‬אישור בנייה‪ ,‬פטור מתשלום ארנונה ‪ -‬כל זאת‬
‫לטובת שיקולים מפלגתיים‪ ,‬או עירוניים‪ ,‬כמו קידום המפלגה‪ ,‬בניית גן ציבורי בעיר‪.‬‬
‫דוגמה נוספת‪ ,‬שוטר המפעיל כוח לא חוקי לטובת מציאת העבריין‪.‬‬
 ‫פקודה לא חוקית בעליל‬

‫הוראה אשר ניתנת על ידי מפקד מוסמך או רשות מוסמכת‪.‬‬

‫ההוראה סותרת את ערכי מוסר ומצפון אנושי בסיסיים‪" /‬דגל שחור" מתנוסס מעליה‪" /‬אי חוקיות הדוקרת‬
‫את העין ומקוממת את הלב" ‪ /‬אי החוקיות ואי המוסריות גלויה ומובהקת‪.‬‬
‫חובה שלא לציית לפקודה זו אפילו במסגרת צבאית‪.‬‬
‫ציות יגרום להעמדה לדין של נותן הפקודה והמבצע‪.‬‬

‫סוגי פקודות‪:‬‬

‫פקודה לא חוקית‬ ‫פקודה לא חוקית‬ ‫פקודה חוקית‬

‫הוראה הניתנת ע"י מפקד מוסמך או רשות‬ ‫בהתאם לרוח צה"ל‬
‫בעליל‬
‫מוסמכת אך סותרת את החוק או את הנחיות‬
‫]לא מוסרית‪ ,‬לא אנושית[‬ ‫הצבא או חורגת מסמכות נותן הפקודה‬

‫!חובה לא לציית‬ ‫!חובה לציית‬ ‫!חובה לציית‬ ‫חובת ציות‬

‫!אסור לציית‬ ‫צבאית‬ ‫במסגרת‬
‫המפקד יעמוד לדין‪,‬‬ ‫מפר הפקודה והמפקד יעמדו לדין‬ ‫‪.‬מפר הפקודה יעמוד לדין‬ ‫העמדה‬
‫החייל‪ ,‬אם יבצע‪ ,‬יעמוד‬ ‫לדין‬
‫‪.‬לדין‬
‫הריגה של אדם כפות‬ ‫שימוש ברכב צבאי לא ע"י איש הצבא‪● .‬‬ ‫פקודת יציאה לקרב‪● ,‬‬ ‫דוגמאות‬
‫שאינו מהווה סכנה‪.‬‬ ‫אי מתן יציאה לחופש‪.‬‬ ‫פינוי מתנחלים‪ ,‬לבוש ●‬
‫התעללות לא‬ ‫●‬ ‫‪.‬צבאי‪ ,‬שמירות‬
‫מוסרית בולטת‪.‬‬

‫פקודה לא חוקית בעליל נידונה לראשונה בפרשת כפר קאסם‪ :‬בשנת ‪ 1956‬הוטלה פקודת עוצר על הכפר‪,‬‬
‫ניתנה פקודה לירות בכל מי שמפר את העוצר‪ 46 .‬מאנשי הכפר חזרו מעבודתם בשדות מבלי לדעת על‬
‫העוצר‪ ,‬ירדו מהמשאיות ונורו למוות‪ .‬בכפר השכן אותה פקודה לא בוצעה‪ .‬המפקד והחיילים בכפר קאסם‬
‫עמדו לדין וקיבלו עונש‪ .‬על פי דברי השופט במשפט כפר קאסם פקודה בלתי חוקית בעליל היא פקודה‬
‫שכל אדם חייב להבין שאין לבצע אותה משום שהיא נוגדת את מצפונו של האדם‪ .‬היא לא מוסרית ולא‬
‫אנושית ואדם רגיל אמור להבין את זה‪ ,‬כדברי השופט‪" :‬אי החוקיות של הפקודה דוקר את העין‪ ,‬מקומם‬
‫את הלב ומתנוסס מעליה דגל שחור" (כלומר אי החוקיות של הפקודה מאוד ברורה ובולטת)‪ ,‬אלא אם כן‬
‫העין עיוורת והלב אטום ומושחת‪.‬‬
 ‫עקרון הגבלת השלטון‬

‫השלטון מחזיק באמצעים המעניקים לו עצמה רבה‪ .‬אמצעים כלכליים‪ ,‬אנושיים‪ ,‬מקורות מידע‪ ,‬מנגנוני‬
‫אכיפה‪ ,‬הממשלה קובעת מדיניות חוץ ופנים‪ ,‬הממשלה נשענת על קואליציה‪ ,‬אפשרות‬
‫‪.‬לחקיקת משנה‪ ,‬אפשרות להתקין תקנות לשעות חירום‬

‫‪.‬קיימת סכנה בניצול לרעה של כוחו של השלטון ‪ ,‬בפגיעה בזכויות האדם והאזרח או בזכויות קבוצה‬

‫‪:‬לשם הגבלת השלטון‪ ,‬למניעת עריצות השלטון‪ ,‬קיימים העקרונות והמנגנונים הבאים‬

‫‪ .‬א‪ .‬הפרדת רשויות‬

‫ב‪ .‬בחירות דמוקרטיות (שלטון העם)‬
‫‪.‬ג‪ .‬מנגנוני פיקוח וביקורת פורמליים ובלתי פורמליים‬
‫‪.‬ד‪ .‬חוקה‬

‫‪:‬פירוט העקרונות והמנגנונים‬

‫‪:‬עקרון הפרדת הרשויות‬

‫במשטר דמוקרטי מתקיים פיצול הכוח השלטוני לשלוש רשויות ‪:‬מחוקקת‪ ,‬מבצעת‪,‬‬
‫ושופטת במטרה להגביל את השלטון‪ .‬המטרה של הפרדה זו היא למנוע את ריכוז‬
‫הכוח בידי גוף שלטוני אחד‪ ,‬להבטיח את השמירה על מימוש זכויות אדם ואזרח‪,‬‬
‫‪.‬למנוע את עריצות השלטון ולהבטיח את יעילותה של כל רשות‬

‫ההפרדה בין הרשויות אינה מוחלטת אלא הפרדת רשויות בשיטת "האיזונים והבלמים" ‪ :‬כל אחת‬
‫מרשויות השלטון עוסקת בתפקידה העיקרי‪ ,‬אולם בסמכותה לבצע תפקידים המשתייכים לתחום של‬
‫הרשויות האחרות (איזונים) ובאותו זמן כל רשות מבקרת ומפקחת על הרשות השניה (בלמים)‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫הרשויות קשורות זו בזו ומתקיימים ביניהן יחסי איזון‪ ,‬ריסון ובקרה‪ .‬הפרדת רשויות בשיטת איזונים‬
‫ובלמים מאפשרת קשרי גומלין בין הרשויות‪ ,‬קשרי פיקוח וביקורת הדדיים שמגבירים את יעילות‬
‫‪.‬הרשויות ובולמים את כוחן‪ .‬בדרך זו ניתן להבטיח את הגבלת השלטון ואת קיום חירויות האזרח‬
‫הפרדת הרשויות מתממשת בצורה שונה במשטר פרלמנטרי ובמשטר נשיאותי‪.‬‬
‫במשטר פרלמנטרי (ישראל‪ ,‬בריטניה)‪ ,‬הרשות המבצעת (הממשלה) מתפקדת מכוח אמון הרשות המחוקקת ומוגבלת ע"י הרשות המחוקקת‬
‫(הפרלמנט) שמחוקקת את החוקים‪ .‬לממשלה כרשות מבצעת יש סמכות לחוקק חקיקת משנה‪ .‬הרשות השופטת מונחית עפ"י חוקים‬
‫אלו‪ ,‬והיא מאזנת ומרסנת את הרשות המחוקקת ע"י מתן פרשנות לחוקים‪ ,‬אך הרשות המחוקקת יכולה להגיב לפרשנות זו באמצעות שינוי‬
‫החוק‪ .‬במשטר נשיאותי (ארה"ב) הנשיא הוא ראש הרשות המבצעת‪ .‬הוא כפוף לחוקים המתקבלים ברשות המחוקקת (הקונגרס)‪ ,‬אך הוא‬
‫יכול להטיל וטו (להתנגד) על הצעת חוק‪ .‬עם זאת‪ ,‬הקונגרס יכול לבטל את הוטו ברוב של ‪ .2/3‬הרשות השופטת יכולה לבטל צווים והחלטות‬
‫של הרשות המבצעת (הנשיא)‪ ,‬ובסמכותה לבטל חוק שנחקק בקונגרס‪ ,‬אם החוק נוגד את החוקה‪ .‬הנשיא ממנה את שופטי בית המשפט‬
‫‪.‬העליון‪ ,‬אך הקונגרס צריך לאשר מינוי זה‬
 ‫מנגנוני פיקוח וביקורת‬

‫‪:‬מנגנוני פיקוח וביקורת פורמליים‪ /‬מוסדיים‬

‫ביקורת שמקיימים גופים ומוסדות שלטוניים כמו ‪ :‬הפרלמנט( אופוזיציה‪ ,‬ועדות‬

‫הכנסת‪ ,‬כלים פרלמנטריים)‪,‬מבקר המדינה‪ ,‬נציב תלונות הציבור‪ ,‬מערכת המשפט‪ .‬המוסדות‬
‫האלה הוסמכו לשם כך בחוק לשם הגבלת השלטון‪,‬לשם פיקוח על השלטון ועל חוקיות‬
‫פעולות באמצעות פרסום דוחות‪ ,‬הנחיות‪,‬חוקים‪ ,‬מסמכים רשמיים אחרים המציגים את‬
‫‪.‬פעולות השלטון‬

‫פירוט המנגנונים‪:‬‬

‫הפרלמנט – בית הנבחרים מפקח בדרכים שונות על פעולות הממשלה והוא אף יכול‬ ‫‪.1‬‬
‫לגרום לה לפעול בדרכים שונות‪:‬‬
‫הפרלמנט מגביל את פעולותיה של הממשלה באמצעות חקיקה ומפקח על התקציב ועל‬ ‫‪.1‬‬
‫מדיניות גביית המיסים‪ .‬חוק תקציב המדינה קובע את תקציב המדינה לשנה אחת‬
‫(במקרים חריגים לשנתיים)‪ .‬זהו כלי לפיקוח וביקורת של הכנסת על הממשלה ועל סדר‬
‫קדימויות שלה בכל תחומי החיים של המדינה‪ .‬אי אישור הצעת חוק התקציב כמוהו‬
‫כהצבעת אי אמון בממשלה‪( .‬במשטר פרלמנטרי לממשלה יש רוב בפרלמנט‪ ,‬ולכן‬
‫יכולתו של הפרלמנט להגביל את הממשלה מוגבלת)‪ .‬אסור לקבוע בתקציב הקצבות‬
‫לגופים שמחוץ לממשלה‪ ,‬אלא יש לקבוע הקצאה לסוג פעילות והתמיכה מחולקת לפי‬
‫אמות מידה כלליות ושוויוניות‪.‬‬

‫לפרלמנט יש יכולת להצביע אי אמון ובכך להביא לסיום כהונת הממשלה‪ .‬זהו כלי‬ ‫‪.2‬‬
‫לפיקוח על הממשלה במשטרים פרלמנטריים בהם הממשלה תלויה באמון הפרלמנט‪.‬‬
‫לפי החוק בישראל הצבעת אי אמון בממשלה מתקבלת רק כאשר רוב של ‪ 61‬חברי‬
‫כנסת מביעים תמיכה במועמד חלופי לכהן כראש הממשלה‪.‬‬

‫חברי סיעות הפרלמנט המתנגדים לממשלה – אופוזיציה – ממלאים מספר תפקידים‪:‬‬ ‫‪.3‬‬
‫*מבקרים את פעולותיה של הממשלה ומפקחים על פעולותיה במליאה ובוועדות הכנסת‪,‬‬
‫בהעלאת הצעות לסדר יום‪ ,‬בהצעות חוק פרטיות‪ ,‬בשאילתות‪ * .‬משמשים חלופה‬
‫אפשרית לממשלה‪ * .‬מייצגים את הסיעות שמספרם קטן ממספר חברי הקואליציה‬
‫בכנסת‪.‬‬

‫מוסד ביקורת המדינה – מבקר המדינה הוא "הזרוע הארוכה של הכנסת"‪ .‬הוא נבחר‬ ‫‪.2‬‬
‫ע"י הכנסת בהצבעה חשאית‪ .‬אחראי בפני הכנסת ולא תלוי בממשלה‪.‬הגופים‬
‫המבוקרים כוללים כל משרד ממשלתי‪ ,‬כל מפעל\מוסד של המדינה‪ ,‬כל רשות מקומית‬
‫וכל גוף שהממשלה משתתפת בהנהלתו או תומכת בו‪ .‬היקף הבקורת רחב ביותר‪.‬‬
‫המבקר בוחן את "חוקיות הפעולות‪ ,‬טוהר המידות‪ ,‬הניהול התקין‪ ,‬היעילות והחיסכון של‬
‫הגופים המבוקרים וכל עניין אחר שיראה בו צורך"‪ .‬כל גוף שנתון לביקורתו חייב להגיש‬
‫לו‪ ,‬לפי דרישתו‪ ,‬דין וחשבון על הכנסות והוצאות וכל מידע הנדרש לו‪ .‬המבקר רשאי‬
‫לחייב כל אדם או גוף‪ ,‬למסור עדות בשבועה‪ .‬הבקורת היא ביקורת שלאחר מעשה‪,‬‬
‫ביקורת בדיעבד‪ .‬על מבקר המדינה ליידע את הפרלמנט‪ ,‬התקשורת והציבור על תפקוד‬
‫הממשל באמצעות דו"ח‪ .‬הדו"ח הוא חצי שנתי ומוגש ליו"ר הכנסת‪ .‬יו"ר הכנסת מעביר‬
‫את הדו"ח לעיונה של הוועדה לבקורת המדינה‪ .‬במידה והעלתה הבקורת שגוף מבוקר‬
‫נהג בצורה המעלה חשש למעשה פלילי‪ ,‬יביא המבקר את הענין לידיעת היועץ המשפטי‬
‫לממשלה‪.‬‬
‫נציב תלונות הציבור – " אומבודסמן" –יחידה בתוך מוסד מבקר מדינה שמטפלת בתלונות של אזרחים‬
‫שנפגעו ע"י רשויות השלטון‪ .‬התלונות יכולות להיות על חריגה מסמכות‪ ,‬מחדל שנעשה‬
‫‪.‬בניגוד לחוק או אי צדק‬
‫הבקורת של מוסד מבקר המדינה מעלה שורה של נושאים בעלי חשיבות לדיון ציבורי מקיף‪.‬‬
‫הדו"חות זוכים תמיד בפרסום רחב של התקשורת‪ ,‬דבר המעורר את דעת הקהל ומשפיע על‬
‫פעולותיה של הממשלה‪ .‬חולשתו העיקרית של המוסד מתבטאת בכך ש"אין לו שיניים"‪.‬‬
‫‪.‬החלטותיו מהוות המלצה בלבד‬

‫בתי המשפט – בוחנים אם רשויות השלטון פועלות בהתאם לחוק ומגנים על זכויות‬ ‫‪.3‬‬
‫האדם והאזרח מפני רשויות השלטון‪ .‬בסמכותו של בג"ץ לחייב את הממשלה‬
‫באמצעות צווים לעשות מעשה או לא לעשותו‪( .‬ראה פרק הרשות השופטת – בג"ץ)‬

‫וועדת חקירה ממלכתית‪ :‬וועדת חקירה שמוקמת ע"י הממשלה בדרך כלל בעקבות לחץ ציבורי על‬ ‫‪.4‬‬
‫מנת לברר סוגיה שעוררה סערה ציבורית בשל מעשה או מחדל ממשלתי‪ .‬ועדות החקירה זוכות‬
‫לאמון ויוקרה ציבוריים רבים עקב הסמכויות המעין שיפוטיות הרבות המוקנות לה ומהעובדה‬
‫שבראשה מכהן שופט‪.‬‬

‫ועדות חקירה פרלמנטריות מתמנות על‪-‬ידי המליאה לעסוק בנושאים שהכנסת רואה‬ ‫‪.5‬‬
‫בהם חשיבות לאומית מיוחדת‪.‬‬
‫על‪-‬פי סעיף ‪ 22‬של חוק יסוד‪ :‬הכנסת‪:‬‬
‫"הכנסת רשאית למנות ועדות חקירה‪ ,‬אם על ידי הסמכת אחת הועדות הקבועות ואם‬
‫על ידי בחירת ועדה מבין חבריה‪ ,‬כדי לחקור דברים שהכנסת קבעה; סמכויותיה‬
‫ותפקידיה של ועדת חקירה ייקבעו על ידי הכנסת; בכל ועדת חקירה יהיו גם נציגים‬
‫של סיעות שאינן משתתפות בממשלה‪ ,‬לפי יחסי הכוחות של הסיעות בכנסת"‪.‬‬

‫מנגנוני פיקוח וביקורת בלתי פורמליים‪ /‬לא מוסדיים‬

‫ביקורת שמקיימים גופים ‪ ,‬ארגונים או פרטים באמצעות הפגנות‪ ,‬שביתות‪ ,‬עצרות‪,‬עצומות‪,‬‬
‫יצירת אומנות (קולנוע ‪ ,‬טלויזיה‪,‬תיאטרון‪,‬ספרות‪,‬אמנות פלסטית)‪,‬הופעה וכתיבה באמצעי‬
‫התקורת וברשתות חברתיות‪.‬‬

‫המנגנונים הלא‪-‬פורמליים פועלים ללא הסמכה חוקית‪/‬בהתנדבות‪ /‬מיוזמתם של אזרחים או‬

‫קבוצות‪ .‬לשם הגבלת השלטון ופיקוח עליו ועל חוקיות פעולותיו‪ .‬דרך פעולתםהיא באמצעות‬
‫לחץ על קובעי המדיניות‪/‬הבעת ביקורת פוליטית וחברתית על השלטון‪ /‬קיום דיון ציבורי‪.‬‬

‫פירוט המנגנונים‪:‬‬

‫‪ .1‬תקשורת – אמצעי התקשורת מספקים לציבור מידע על הנעשה ברשויות‬

‫השלטון‪ ,‬חושפים שחיתויות ונותנים הערכה ופרשנות על מדיניות השלטון‪ .‬מידע‬
‫זה חיוני לציבור לשם גיבוש ונקיטת עמדה בנוגע למדיניות השלטון‪.‬‬

‫‪ .2‬דעת קהל – החשיבות שהשלטון מייחס לתמיכת הציבור במדיניותו ותלותו‬

‫בציבור הבוחרים מקנה לאזרחים כוח השפעה רב ויכולת לבקר את השלטון‪.‬‬
‫הציבור‪ ,‬שמקבל את המידע בעיקר מכלי התקשורת‪ ,‬מביע את עמדתו באמצעות‬
‫הפגנות‪ ,‬שביתות‪ ,‬עצרות‪ ,‬מכתבים למערכות העיתונים וכו'‪ .‬מטרת פעולות אלה‬
‫היא להפעיל לחץ על השלטון ולהביאו לשינוי מדיניותו‪.‬‬
 ‫‪ .3‬אומנות – באמצעות סרטים‪ ,‬מחזות‪ ,‬פסלים וכו' ניתן להביע ביקורת פוליטית‬
‫וחברתית על השלטון‪.‬‬
‫גבולות בדמוקרטיה‬

‫א‪ .‬עקרון ה"דמוקרטיה המתגוננת"‬

‫הגנה על המשטר הדמוקרטי ‪ ,‬עקרונותיו ואופי המדינה (כללי משחק‪ ,‬ערכים דמוקרטים ואופי המדינה)‬
‫מפני אדם או קבוצה שפועלים בזירה הציבורית תוך ניצול הכלים הדמוקרטיים על מנת לפגוע‪/‬לחסל את‬
‫המשטר הדמוקרטי או באופי שלו‪.‬‬

‫זכותה ואף חובתה של מדינה דמוקרטית להגן על עצמה מפני קבוצות‪/‬מפלגות אנטי דמוקרטית‪( ,‬גזעניות או‬
‫קיצוניות) המסכנות את המשטר הדמוקרטי‪( ,‬את בטחון המדינה‪ ,‬את שלום הציבור‪ ,‬או את שלטון החוק) או‬
‫את ערכיה המרכזיים של המדינה‪ ,‬תוך ניצול כללי המשחק הדמוקרטיים‪ .‬במקרים בהם האיום ממשי‬
‫המדינה מתגוננת ע"י הפעלת אמצעים בלתי דמוקרטיים כמו שלילת הזכות להבחר‪ ,‬להתארגן פוליטית או‬
‫הגבלת חופש הביטוי – כלומר‪ ,‬אמצעים הפוגעים בזכויות אדם‪ ,‬אזרח ומיעוט‪.‬‬

‫בעד ונגד עקרון ה"דמוקרטיה המתגוננת"‬

‫הטיעונים בעד‪:‬‬
‫‪ .1‬הניסיון ההיסטורי של עליית הנאצים לשלטון באמצעות בחירות דמוקרטיות באירופה‪ ,‬ופיגוע התאומים בארה"ב ב‪ 11 -‬בספטמבר ‪2001‬‬
‫מראים כי לעיתים חייבים לפגוע בדמוקרטיה ולהגביל זכויות כדי להגן על המשטר הדמוקרטי‪ ,‬שלום הציבור ובטחון המדינה‪.‬‬

‫‪ .2‬קבוצות אנטי דמוקרטית או גזעניות‪ ,‬השוללות את קיומה של המדינה או את עקרונות המשטר הדמוקרטי או את הערכים המרכזיים של‬
‫המדינה‪ ,‬עלולות לנצל את כללי המשחק הדמוקרטי (כמו את הסובלנות הפוליטית‪ ,‬את הבחירות הדמוקרטיות ואת חופש הביטוי לסוגיו ואת‬
‫יתר הזכויות) כדי לתפוס את השלטון ולבטל את הדמוקרטיה‪ .‬דמוקרטיה שאינה נוקטת שום אמצעי להתגונן כנגד קבוצות השואפות לבטלה‬
‫היא דמוקרטיה מתאבדת‪.‬‬

‫‪:‬הטיעונים נגד‬

‫סכנה למשטר הדמוקרטי וערכיו משתי סיבות‪:‬‬

‫‪ .1‬השלטון עלול לנצל את סמכותו ולפגוע שלא לצורך בזכויות האדם‪ ,‬האזרח והמיעוט במדינה‪ .‬ההגנה על זכויות האדם‪ ,‬האזרח והמיעוט היא‬
‫ערך עליון שאסור לפגוע בו אלא אם כן יחיד או קבוצה הורשעו בעבירות פליליות‪.‬‬

‫‪ .2‬הקבוצות שנמנע מהן להתבטא באופן גלוי ולגיטימי באמצעות הוצאתן אל מחוץ לחוק עלולות להמשיך ולפעול במחתרת תוך שימוש‬
‫באמצעים בלתי לגיטימיים ואלימים העלולים לסכן את יציבות המשטר והשלטון‪.‬‬

‫דמוקרטיה מתגוננת בישראל‪:‬‬

‫במדינת ישראל נעשה שימוש ברעיון הדמוקרטיה המתגוננת‬
‫על פי חוק יסוד הכנסת (סעיף ‪ ) 7‬וחוק המפלגות (סעיף ‪,) 5‬מפלגה לא יכולה להשתתף בבחירות לכנסת‬
‫אם יש במטרותיה‪:‬‬
‫‪ .1‬שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית‪.‬‬
‫‪ .2‬הסתה לגזענות‪.‬‬
‫‪ .3‬תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד מדינת ישראל‪.‬‬
 ‫‪:‬ב‪ .‬ביטחון ודמוקרטיה‬
‫באמנות בינלאומיות‪ ,‬בחוקות ובחקיקת חירום של מדינות דמוקרטיות‪ ,‬קיימים סעיפים המתירים לפגוע‬
‫בזכויות יסוד בעתות חירום ומלחמה‪ ,‬ו‪/‬או כאשר קיים חשש סביר שקבוצה מסוימת מתכוונת לפעול‬
‫באמצעים אלימים שיש בהם סכנה ממשית לשלום הציבור ובטחון המדינה‪.‬‬

‫תקנות לשעת חירום‪/‬חקיקת חירום‪:‬‬

‫הממשלה מוסמכת להתקין תקנה לשעת חירום לטובת הגנת המדינה ‪ ,‬ביטחון הציבור וקיום אספקה‬
‫ושירותים חיוניים‪.‬‬
‫ייחודן בכך שאף שהן חקיקת משנה‪ ,‬הן יכולות לגבור על הוראות חוק (למעט חוקים חסינים כמו חוק יסוד‬
‫כבוד האדם וחירותו‪ ,‬חוק יסוד חופש העיסוק וחוק יסוד הכנסת)‬
‫לפי החוק בישראל ניתן להתקינן רק כאשר מוכרז מצב חירום במדינה (על ידי הכנסת)‪ .‬בפועל‪ ,‬מאז הקמת‬
‫המדינה מוכרז בה על ידי הכנסת מצב חירום (ההכרזה מחודשת אחת לשנה )‪.‬‬

‫מדובר באפשרות של כל שר להפעיל מגוון אמצעים הפוגעים בזכויות אדם כגון‪ :‬פגיעה בפרטיות‪ :‬מעקב‬
‫מצד גופי ביטחון (בייחוד שירותי מודיעין) אחר פעילים הנתפסים כמסוכנים או אחר הפעילות של גוף‬
‫מסויים (ואז יש חשש שמדובר ברדיפה פוליטית)‪ .‬פגיעה בחופש התנועה והפרטיות‪ :‬בדיקות ביטחוניות‬
‫בנמלי תעופה ומוסדות ציבור‪ .‬פגיעה בחופש הביטוי והעיתונות‪ :‬הפעלת צנזורה על אמצעי התקשורת‬
‫השונים וכו'‪.‬‬

‫דוגמה לחקיקת חירום הפוגעת בדמוקרטיה – *"מעצר מנהלי"(מניעתי)‪:‬‬

‫‪ .1‬מעצר מניעתי מיידי המתבצע על ידי רשויות הביטחון (רשות מבצעת – שר הבטחון) ולא על ידי צו של‬
‫בית משפט‪.‬‬
‫‪ .2‬מעצר המתבצע ללא משפט‪ ,‬על סמך חשדות בלבד‪ ,‬ללא הליך פלילי רגיל וללא הגשת כתב אישום‪.‬‬
‫לעיתים המעצר הוא לתקופות מעצר ממושכות בדרך כלל נמנע מהעציר וסנגורו לקבל מידע על הראיות‬
‫נגדו‪(,‬בגלל הטלת חיסיון) ולהגן על עצמו באמצעות השמעת גרסתו‪.‬‬
‫‪ .3‬ההיבט המניעתי‪ :‬המעצר אינו מבוסס על ראיות משפטיות המצביעות על עבירה פלילית כלשהי שעבר‪,‬‬
‫אלא מתוך חשש לגבי מעשיו של אותו אדם בעתיד ושמעצרו נועד כדי למונעם‪.‬‬
‫‪ .4‬מטרתו למנוע פגיעה בבטחון הציבור ‪/‬בטחון המדינה‪/‬זכות לחיים וביטחון של אזרחי המדינה‪.‬‬

‫ההליך נתון לבקורת רבה בשל הפגיעה הקשה בזכויות ולכן חלות עליו הגבלות בחוק‪:‬‬
‫חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים) כאמצעי להגבלת המעצר המנהלי‪:‬‬
‫בשנת ‪ 1979‬נחקק חוק סמכויות שעת חירום(מעצרים)‪ 1979 -‬כדי להגביל את הסמכות למעצר מנהלי‬
‫ולאזנה עם זכויות אדם‪.‬‬
‫‪ .1‬הסמכות לעצור הועברה מהדרג הצבאי (מאלוף פיקוד) לדרג הפוליטי הנושא באחריות מיניסטריאלית‬
‫(לשר הביטחון)‪.‬‬
‫‪ .2‬משך המעצר הוגבל לשישה חודשים‪.‬‬
 ‫‪ .3‬המעצר נתון לביקורת משפטית‪ :‬המעצר חייב באישור נשיא בית המשפט המחוזי תוך ‪ 48‬שעות‪ ,‬ולאחר‬
‫מכן‪ ,‬כל ‪ 3‬חודשים‪ .‬נשיא בית משפט מחוזי‪ ,‬בוחן את נחיצות המעצר‪ ,‬והאם אכן מדובר בהגנה על בטחון‬
‫המדינה‪ ,‬האם לא היה מוצא אחר פוגע פחות‪ ,‬והאם ניתן בתום לב‪.‬‬

‫חלק שני ‪ -‬משטר במדינת ישראל ‪ -‬רשויות השלטון‬

‫הרשות המחוקקת – הכנסת – הפרלמנט‬

‫בית הנבחרים‪ -‬הפרלמנט‪ -‬הכנסת בישראל מונה ‪ 120‬חברים‪ .‬מייצגת את ריבונות האזרחים ואת העמדות‬
‫השונות בחברה (שלטון העם ופלורליזם)‪ .‬חברי הכנסת הם נציגי המפלגות‪ ,‬נציגים אלו נקראים חברי‬
‫סיעות‪ .‬סיעה היא נציגות של מפלגה או מפלגות בכנסת‪ .‬ייתכן ושתי מפלגות יקיימו סיעה אחת‪ .‬תפקידה‬
‫העיקרי הוא חקיקת חוקים‪ .‬מכוננת את הממשלה ומוסמכת להצביע אי אמון בממשלה‪ .‬מהווה מנגנון פיקוח‬
‫פורמאלי‪ /‬מפקח ומבקר את מדיניותה ופעולותיה של הרשות המבצעת (ע"י אופוזיציה‪ ,‬ועדות‪ ,‬אישור‬
‫תקציב‪ ,‬כלים פרלמנטריים) ‪.‬בהתאם לפסיקת בית המשפט מהווה גם רשות מכוננת לענייני חוקה‪.‬‬
‫בוחרת‪/‬ממנה בכירים כמו – נשיא המדינה ומבקר המדינה‪.‬‬

‫תפקידי הכנסת ועבודתה‪:‬‬

‫ייצוג האזרחים‬ ‫●‬

‫הכנסת מייצגת את ריבונות האזרחים ואת העמדות השונות בחברה‪.‬‬

‫הכנסת היא הרשות היחידה שנבחרת ישירות על ידי העם‪ .‬העם הוא הריבון‪ ,‬והוא מקור הסמכויות במדינה‪ ,‬ולכן‬
‫בעת הבחירות הוא זה שמעניק לכנסת את הסמכויות לשלוט‪ .‬התפקיד של הכנסת זה ייצוג אינטרסים של הציבור‬
‫ורצון הבוחרים‪ .‬הכנסת מאפשרת פלורליזם של החברה ושיקוף יחסי הכוחות של המפלגות השונות‪.‬‬

‫חקיקה‬ ‫●‬
‫תפקידה העיקרי של הכנסת הוא חקיקת חוקים‪.‬‬

‫הכנסת היא הרשות המחוקקת והיא מופקדת על החקיקה הראשית‪ .‬מעמד זה מקנה לה עליונות על כל הרשויות‪.‬‬
‫החקיקה הראשית נעשית בתהליך של שלוש קריאות‪ ,‬כל חוק חדש מבטל חוק ישן‪ .‬הכנסת מאפשרת לממשלה לחוקק‬
‫חקיקת משנה‪ .‬חקיקת המשנה חייבת להיות תואמת לחקיקה הראשית ואסור שתסתור אותה‪ .‬הממשלה מחויבת‬
‫להוציא צווים ותקנות המפרטים את ביצוע החוק הראשי‪.‬‬

‫כינון הממשלה‬ ‫●‬

‫הכנסת מקימה מתוכה את הממשלה ומוסמכת גם להצביע בה אי‪-‬אמון‪.‬‬

‫הסיעות התומכות בהרכבת הממשלה והמשתתפות בה נקראות‬

‫קואליציה‪ :‬סיעות הקואליציה מהוות יחד רוב של חברי הכנסת בפרלמנט ומהוות את בסיס התמיכה של‬
‫הממשלה בפרלמנט‪ .‬הקואליציה מבוססת על הסכמים קואליציוניים בין הסיעות המרכיבות אותה‪.‬‬
‫פיקוח וביקורת‬ ‫●‬
 ‫הכנסת מהווה מנגנון פיקוח פורמאלי‪ /‬מפקח ומבקר את מדיניות ופעולותיה של הרשות המבצעת (ע"י‬
‫אופוזיציה‪ ,‬ועדות‪,‬אישור תקציב‪,‬כלים פרלמנטריים)‪.‬‬

‫הכנסת מבקרת ומפקחת על הממשלה במליאה‪ ,‬בוועדות‪ ,‬באמצעות הצבעת אי‪-‬אמון‪ ,‬שאילתות‪ ,‬הצעות לסדר היום‬
‫וכו'‪ .‬תפקיד זה חשוב ביותר והוא מתבצע בעיקר ע"י‬
‫האופוזיציה‪ :‬הסיעות שאינן תומכות בממשלה ואינן משתתפות בה הן סיעות האופוזיציה והן מיעוט חברי הכנסת‪.‬‬
‫מספר החברים באופוזיציה קטן בדרך כלל ממספר חברי הקואליציה וממחצית חברי הפרלמנט (למעט במצבים של‬
‫ממשלת מעבר)‪.‬‬
‫תפקידי האופוזיציה‪:‬‬
‫* לבקר את פעולותיה של הממשלה ולפקח על פעולותיה במליאה ובוועדות הכנסת‪ ,‬בהעלאת הצעות‬
‫לסדר יום‪ ,‬בהצעות חוק פרטיות‪ ,‬בשאילתות‪ ,‬הצבעות אי‪-‬אמון‪ * .‬ליטול חלק בחקיקה ובוועדות‬
‫הכנסת‪ * .‬לשמש חלופה אפשרית לממשלה‪ * .‬לייצג את הסיעות שמספרם קטן ממספר חברי‬
‫הקואליציה בכנסת‪.‬‬

‫הצבעת אי אמון‪:‬‬

‫כלי לפיקוח על הממשלה במשטרים פרלמנטאריים (הממשלה תלויה באמון הפרלמנט)‪ .‬לפרלמנט יש יכולת‬
‫להביא לסיום כהונת הממשלה על ידי הצבעת אי אמון ‪ .‬לפי החוק בישראל‪ ,‬הצבעת אי אמון בממשלה‬
‫‪.‬מתקבלת כאשר רק רוב של ‪ 61‬חברי‪ -‬כנסת ‪ ,‬מביעים תמיכה במועמד חלופי לכהן כראש הממשלה‬

‫חוק התקציב‬

‫כלי לפיקוח וביקורת של הכנסת על הממשלה ‪ ,‬ועל סדר קדימויות שלה בכל תחומי החיים של מדינת‬
‫ישראל‪ .‬חוק תקציב המדינה קובע את תקציב המדינה לשנה אחת (ובמקרים חריגים לשנתיים)‪ .‬אי אישור‬
‫הצעת חוק התקציב כמוהו כהצבעת אי אמון בממשלה‪ .‬אסור לקבוע בתקציב הקצבות לגופים שמחוץ‬
‫‪.‬לממשלה‪ ,‬אלא יש לקבוע הקצאה לסוג פעילות‪ ,‬והתמיכה מחולקת לפי אמות המידה כלליות ושוויוניות‬

‫אסיפה מכוננת‬ ‫●‬

‫בהתאם לפסיקת בית המשפט הכנסת מהווה גם רשות מכוננת לענייני חוקה‪.‬‬
‫הכנסת מתפקדת כרשות מכוננת שמתפקידה לכתוב את החוקה של המדינה (על פי "חוק המעבר")‪.‬בכל פעם‬
‫שהכנסת כותבת חוק יסוד היא נקראת רשות מכוננת‪ .‬חוקי היסוד עתידיים להתאגד לחוקה שלמה בעתיד‪.‬‬

‫מינוי בעלי תפקידים‬ ‫●‬

‫בוחרת‪ /‬ממנה בכירים כמו – נשיא המדינה ומבקר המדינה‪.‬‬
 ‫העבודה בכנסת מתנהלת בשני מישורים‪:‬‬

‫במליאה‪:‬‬

‫המליאה הוא הגוף המרכזי בו נעשית עבודת הכנסת ובו מתקבלים מרבית ההחלטות‪ .‬חברים בגוף זה‬
‫כל ‪ 120‬חברי הכנסת‪ .‬אין חובת מינימום משתתפים‪.‬‬

‫דיוני המליאה מתקיימים באולם המליאה וההחלטות מתקבלות ברוב קולות של חברי הכנסת הנוכחים‬
‫בדיון (למעט סוגיות בהן נדרש בחוק רוב מיוחד)‬
‫הנושאים העיקריים הנדונים במליאה ‪:‬הצעה לסדר יום‪ ,‬שאילתה‪ ,‬הצעת חוק או הצעת אי אמון‪.‬‬

‫בועדות הכנסת ‪:‬‬

‫חלק עיקרי מעבודת חברי הכנסת הוא השתתפות בדיוני ועדות הכנסת‪.‬‬
‫רק חברי כנסת חברים בוועדות‪.‬‬
‫הייצוג בוועדות נקבע על פי היחס של ייצוג הסיעות בכנסת ולסיעות הקואליציה יש רוב בוועדות‪.‬‬
‫(בוועדה לביקורת המדינה יו"ר הוועדה חייב להיות ח"כ מהאופוזיציה)‪.‬‬

‫הועדות (חלקן קבועות וחלקן מיוחדות) דנות בתחומים מוגדרים‪ ( .‬למשל‪ :‬כספים ‪ ,‬כלכלה‪ ,‬חינוך‪,‬‬
‫עבודה רווחה ובריאות‪ ,‬מעמד האישה)‬

‫עיקר העבודה המעשית נעשית בוועדות‪:‬‬

‫נושאי הדיונים‪ :‬דיון על פרטי הצעות חוק וניסוח שלהן‪ ,‬אישור חקיקת משנה‪ ,‬דיון עם אנשי מקצוע וכל‬
‫עניין אחר אשר נמסר לדיונה של הכנסת‪.‬‬
‫תפקיד ‪:‬ייעול העבודה הפרלמנטארית ‪ -‬בירור פרטים ‪ ,‬היוועצות מומחים‪ ,‬שיתוף ציבור ‪ .‬דיונים‬
‫מעשיים ומקצועיים‪ .‬הועדות יכולות לזמן שר שיענה על שאלות שיישאל‪.‬‬
 ‫הרשות המבצעת‪ :‬הממשלה‬
‫הממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה היא אחראית על קביעת מדיניות ויישומה בכל תחומי‬
‫‪.‬החיים במדינה ‪ .‬הממשלה מכהנת מכח אמון הכנסת‬

‫בתחום החקיקה הממשלה יוזמת הצעות חוק ממשלתיות ‪ ,‬עוסקת בחקיקת משנה של צווים ותקנות וקובעת תקנות‬
‫לשע"ח‪ .‬לממשלה "סמכות שיורית" (כל מה שלא נמצא בידי גוף אחר) לפעול בכל תחום‪ ,‬אלא אם החוק מונע זאת‬
‫‪.‬ממנה או מטיל את הסמכות על גורם אחר‬

‫‪:‬הממשלה כוללת שני סוגים של בעלי תפקידים‬

‫הדרג הנבחר – הממשלה – הכוונה היא לנבחרי הציבור‪ :‬ראש הממשלה והשרים הפועלים כגוף קולקטיבי אחד‪ .‬לכל אחד מהשרים אחריות ‪1.‬‬
‫על משרד או תחום מסוים‪ .‬רוב השרים בממשלה הם חברי כנסת אשר מונו לתפקיד במו"מ הקואליציוני‪(.‬על פי החוק רק מחציתם חייבים להיות‬
‫חברי כנסת)‪ .‬כל שר יכול למנות לו סגן שר ולקבוע לו סמכויות באישור הממשלה‪ .‬סגן שר חייב להיות חבר כנסת‪ .‬הממשלה פועלת באמצעות‬
‫‪.‬וועדות שרים (וועדת שרים לענייני בטחון‪ ,‬לענייני חקיקה‪ ,‬לענייני התיישבות וכו') וישיבות ממשלה‬

‫‪ .2‬הדרג המנהלי‪-‬פקידותי‪ -‬הבירוקרטיה (עובדי משרדי הממשלה) – הכוונה היא לעובדי ציבור‪ ,‬אנשי מקצוע‪ ,‬מומחים בתחומם‪ ,‬שמוציאים‬
‫לפועל את מדיניות הדרג הנבחר‪ .‬תפקידם לספק לשרים הממונים עליהם נתונים והמלצות שיסייעו לשרים בהליך קבלת ההחלטות‪ .‬אנשי הדרג‬
‫המנהלי ממונים לתפקידם‪ ,‬ולא נבחרים בבחירות‪.‬‬

‫סמכויות ותפקידי הממשלה‬

‫א‪ .‬קביעת מדיניות ויישומה‪:‬‬

‫קבלת החלטות והתווית קווי פעולה בתחומים שונים הנמצאים באחריות משרדי הממשלה‪ .‬הממשלה‬
‫מרכזת בידיה עוצמה רבה‪ .‬תפקיד הממשלה לעצב מדיניות חוץ ובטחון‪ ,‬לעצב תפיסות כלכליות‬
‫וחברתיות ולקדם אותם באמצעות משרדי הממשלה והצעות חוק‪ .‬לחתום על הסכם שלום‪ ,‬לצאת‬
‫למלחמה‪ ,‬לפעול לקידום תוכניות רווחה‪ ,‬חינוך‪ ,‬בריאות וכו'‪ .‬כל זאת בכפוף לחוק התקציב ולאישור‬
‫וועדת הכספים של הכנסת‪.‬‬

‫סמכות שיורית של הממשלה‪:‬‬ ‫‪.1‬‬

‫הממשלה גם מוסמכת לעשות בשם המדינה כל פעולה שאינה מוטלת בחוק על רשות אחרת‬
‫וזוהי סמכות שיורית של הממשלה‪.‬‬
‫אין לפגוע בזכויות אדם מכח סמכות שיורית ‪ ,‬ולעניין זה נחוצה לכן הסמכה מפורשת בחוק‪.‬‬

‫ג‪ .‬חקיקת משנה ‪:‬‬

‫חקיקה הנעשית על ידי הרשות המבצעת‪ /‬השרים‪ /‬רשות מקומית באמצעות צווים ‪ ,‬תקנות‪ ,‬חוקי‬
‫עזר עירוניים‪.‬‬
‫נועדה לאפשר ביצוע החוק וקידום מטרותיו ע"י פירוט העקרונות שנקבעו בחקיקה הראשית‪.‬‬
‫אסור שחקיקת משנה תסתור חקיקה ראשית‪ .‬חקיקת משנה נתונה לפיקוח של וועדות הכנסת‪.‬‬
‫כל וועדה מוועדות הכנסת מוסמכת לדון בתקנות לאחר שהותקנו‪ .‬חלק מהתקנות תקפות רק‬
‫באישור אחת מוועדות הכנסת אשר בסמכותה נמצא החוק‪.‬‬
 ‫הסיבות לקיומה‪ . 1 :‬מלאכת החקיקה דורשת מומחיות מיוחדת בתחומים שונים‪:‬רפואה‪ ,‬בטחון ועוד‪ .‬לשרים ולבתי‬
‫המשפט יש את ההבנה והמומחיות המקצועית שלא תמיד קיימת לחברי הכנסת‪ .2 .‬כדי להקל על העומס המוטל על‬
‫הכנסת‪ . 3 .‬חקיקת משנה ניתנת לשינוי בקלות ובמהירות והדבר מאפשר את הגמישות שהחקיקה זקוקה לה‪.‬‬
‫חקיקת משנה כוללת תקנות‪ ,‬צווים‪ ,‬חוקי עזר ותקדימים‪.‬‬

‫תקנות ‪ :‬כמעט בכל חוק קיימת הוראה הקובעת מי השר האחראי לביצוע החוק‪ .‬בסמכותם של השרים להתקין‬
‫תקנות המפרטות את אופן ביצוע החוק שנחקק בכנסת‪ .‬לא מדובר רק בהוראות טכניות אלא בהחלטות מהותיות‪.‬‬
‫לאזרח אין כמעט עניין עם החוק אלא עם התקנות והכמות היא עצומה‪"( .‬קובץ התקנות")‬

‫צווים ‪ :‬בסמכותם של פקידי הממשלה להוציא הוראות מדוייקות לביצוע התקנות‪.‬‬

‫חוקי עזר ‪ :‬חוקים הנקבעים ע"י הרשות המקומית בפיקוח שר הפנים ונוגע רק לאותה רשות מקומית‪.‬‬

‫תקדימים ‪ :‬השופטים רשאים לשפוט על פי שיקול דעתם כאשר יש צורך לפרש את החוק והחלטה תקדימית זו הופכת‬
‫להיות פסק דין תקדימי שמחייב את כל השופטים‪.‬‬

‫ד‪ .‬תקנות לשעת חירום‪:‬‬

‫הממשלה מוסמכת להתקין תקנה לשעת חירום לטובת הגנת המדינה ‪ ,‬ביטחון הציבור וקיום אספקה‬
‫ושירותים חיוניים‪.‬‬
‫ייחודן בכך שאף שהן חקיקת משנה‪ ,‬הן יכולות לגבור על הוראות חוק (למעט חוקים חסינים כמו חוק יסוד‬
‫כבוד האדם וחירותו‪ ,‬חוק יסוד חופש העיסוק וחוק יסוד הכנסת)‬
‫לפי החוק בישראל ניתן להתקינן רק כאשר מוכרז מצב חירום במדינה (על ידי הכנסת)‪ .‬בפועל‪ ,‬מאז הקמת‬
‫המדינה מוכרז בה על ידי הכנסת מצב חירום (ההכרזה מחודשת אחת לשנה )‪.‬‬

‫מדובר באפשרות של כל שר להפעיל מגוון אמצעים הפוגעים בזכויות אדם כגון‪ :‬פגיעה בפרטיות‪ :‬מעקב‬
‫מצד גופי ביטחון (בייחוד שירותי מודיעין) אחר פעילים הנתפסים כמסוכנים או אחר הפעילות של גוף‬
‫מסויים (ואז יש חשש שמדובר ברדיפה פוליטית)‪ .‬פגיעה בחופש התנועה והפרטיות‪ :‬בדיקות ביטחוניות‬
‫בנמלי תעופה ומוסדות ציבור‪ .‬פגיעה בחופש הביטוי והעיתונות‪ :‬הפעלת צנזורה על אמצעי התקשורת‬
‫השונים וכו'‪.‬‬
 ‫אחריות ממשלתית משותפת (קולקטיבית) ומיניסטריאלית של הממשלה‪:‬‬
‫העקרון של אחריות משותפת ואחריות מיניסטריאלית של הממשלה והשרים בפני הכנסת מבוסס‬
‫על עקרון הפרדת הרשויות‪ .‬הוא מגדיר את יחסי הגומלין ‪ -‬האיזונים והבלמים בין הרשות‬
‫המבצעת לבין הרשות המחוקקת‪.‬‬

‫‪:‬אחריות ממשלתית משותפת (קולקטיבית)‬

‫חוק יסוד הממשלה קובע כי "הממשלה אחראית בפני הכנסת אחריות משותפת"‪ .‬קביעה זו מעמידה את הממשלה כגוף‬
‫‪.‬אחד בכנסת הנושא אחריות למעשיו ומחדליו כאחד‬

‫‪:‬האחריות פועלת בשני מישורים‬

‫כולם בעד אחד ‪ -‬הממשלה אחראית לכל מעשה ומחדל של כל שר‪ .‬החלטה של שר אחד יכולה להביא להפלת הממשלה‬
‫בהצבעת אי אמון‪ .‬אחד בשביל כולם ‪ -‬כל שר נושא באחריות על כל החלטות הממשלה‪ ,‬גם אם הוא התנגד‬
‫להחלטה אך נותר בעמדת מיעוט‪ .‬מתוקף אחריות זו השר לא יכול לחלוק את דעותיו נגד הממשלה בפומבי או‬
‫להצביע נגדה בכנסת‪ ,‬אלא רק להביע דעתו בישיבת ממשלה‪ .‬השר לא יכול לבקר את רה"מ או את הממשלה‬
‫בציבור‪ .‬לאחר החלטה שהתקבלה על פי החלטת הרוב על כל שרי הממשלה לעמוד מאחורי החלטה זו ולפעול‬
‫‪.‬למימושה‪ .‬אם שר מתנגד להחלטה שהתקבלה הוא יכול להתפטר מהממשלה‬
‫אחריות זו חשובה ביותר כיוון שהממשלה חייבת לפעול כצוות שמדבר בקול אחד ופועל בכיוון אחד‪ .‬הממשלה‬
‫חייבת להופיע בפני הציבור כישות אחת‪ .‬כאשר השרים מתנגדים בציבור וסותרים זה את זה‪ ,‬אמון הציבור בה‬
‫נפגע‪.‬‬

‫‪:‬אחריות מיניסטריאלית‬
‫לכל שר בממשלה אחריות כלפי הכנסת והממשלה ביחס לנושאים שבתחום משרדו ולפעולות סגל עובדיו אף אם נעשו‬
‫שלא בידיעתו‪ .‬אחריות זו מוטלת על שר מעצם היותו שר (מיניסטר) הממונה על ביצוע התפקידים של המשרד‬
‫הממשלתי המסוים שלו‪ .‬היא נועדה להעמיק את את האחריות של השר על מדיניות משרדו ואת הפיקוח‬
‫והבקורת של השר על תחומי הביצוע המצויים תחת סמכותו‪ .‬האחריות הזאת רחבה והיא לא נובעת רק ממחדל‬
‫אישי של שר‪ ,‬אלא גם של סגל עובדי משרדו‪ .‬גם כאשר השר לא היה שותף לכישלון או אפילו לא ידע על‬
‫המעשה או כאשר המעשים נעשו בניגוד להוראותיו‪ .‬השר יכול לגנות או לפטר פקידים ממשרדו ‪ ,‬אך עדיין הוא‬
‫‪.‬נושא באחריות‬

‫האחריות המיניסטריאלית היא ציבורית בלבד ולא משפטית ( לעומת אחריות אישית שמוטלת על השר ביחס למעשים‬
‫‪.‬או מחדלים שביצע בעצמו ‪ -‬פעל בצורה לא סבירה‪ ,‬לא גילה ערנות או מעורבות‬

‫‪:‬המשמעות העיקרית של אחריות זו מתמקדת באחריות כלפי הכנסת‬

‫חובתו של שר לדווח לכנסת על פעילות משרדו ‪ ,‬להשיב על שאילתות והצעות לסדר היום הנוגעות לתחום‬ ‫●‬
‫משרדו ולתקן בעיות בתחום משרדו‪.‬‬
‫השר חייב להתייצב בפני הכנסת לפי דרישות הועדה‪.‬‬ ‫●‬
‫הכנסת יכולה להעביר שר מתפקידו ברוב של ‪ 70‬ח"כים‪.‬‬ ‫●‬
 ‫הרשות השופטת‪ :‬בתי המשפט‬

‫מערכת בתי המשפט (שלום‪ ,‬מחוזי‪ ,‬עליון ) המכריעה בסכסוכים בין האזרחים לבין עצמם ובינם לבין‬
‫רשויות השלטון‪ .‬בודקת האם פעולותיהם של האזרחים ושל הרשויות נעשות בהתאם לחוק (היא המוסמכת‬
‫לפרש את החוק)‪ .‬מפקחת על חוקיות הפעולות של הרשות המבצעת בהתאם לפסיקת בית המשפט‪.‬‬
‫בסמכותה לפקח על רשות המחוקקת על ידי ביקורת שיפוטית בהתאם לחוקי היסוד‪ .‬נושא זה שנוי‬
‫במחלוקת ציבורית‪.‬‬

‫אי‪-‬התלות של הרשות השופטת‪:‬‬

‫הרשות השופטת עצמאית בהחלטותיה השיפוטיות במטרה להבטיח מימוש הזכות להליך הוגן ‪ ,‬עקרון‬
‫שלטון החוק ושמירה על אמון הציבור במערכת המשפט‪.‬‬
‫ללא הבטחת עצמאותם של השופטים ושל מערכת המשפט‪ ,‬לא תוכל המערכת המשפטית‬
‫להבטיח את הצדק ואת הזכות להליך משפטי הוגן * ולשמור על האמון של הציבור בניטרליות‬
‫ובהוגנות של כל ההליך המשפטי‪ ,‬דבר שעלול להביא לפגיעה קשה בשלטון החוק‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫עקרון אי‪-‬התלות של הרשות השופטת מובטח באמצעות מספר כללים‪:‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫א‪ .‬מרות החוק‪:‬‬

‫השופטים כפופים אך ורק לחוק ופוסקים לפיו‪ .‬הרשות השופטת פועלת על פי החוק שחוקקה‬
‫הרשות המחוקקת‪ .‬יחד עם זאת הרשות המחוקקת אינה יכולה לבטל מראש או בדיעבד‬
‫פסק דין שניתן ע"י הרשות השופטת‪ .‬במידה והיא מעוניינת בכך‪ ,‬הדבר ייעשה בחקיקה‬
‫‪.‬לגבי המקרים בעתיד‬

‫משמעות מרות החוק‪:‬‬

‫ניתן להבחין בין ‪ 2‬גישות עיקריות של שופטי ביהמ"ש העליון‪ ,‬למשמעות מרות החוק‪:‬‬
‫השופט‬ ‫‪ . 1‬הגישה הפורמליסטית‪ :‬במידה ואין חוק מפורש המתייחס לנושא הנדון בביהמ"ש ‪.‬‬
‫נמנע מלהכריע ומעביר את הסוגיה לדיון ברשות המחוקקת להשלמת החקיקה‪ .‬לפי גישה זו יש לפעול לפי חוקים‬
‫מפורשים‪ .‬יש להגביל את הזכות של האזרחים לעתור לבג"ץ ולאפשר רק לאזרחים שנפגעו אישית מפעולות השלטון‬
‫לעתור לבג"ץ‪ .‬שופטים אלו מתנגדים לחקיקה שיפוטית‪.‬‬
‫‪ .2‬הגישה האקטיביסטית‪ :‬במידה ואין חוק מפורש השופט ינסה לפרש את החוק ע"פ הערכים הדמוקרטיים‬
‫המקובלים בחברה בעת מתן פסק הדין – וכך נוצר תקדים משפטי‪ ,‬המחייב את כל הרשויות‪ .‬השופטים מרחיבים את‬
‫תחום סמכותו של בג"צ ומפרשים את לשון החוק במשמעויות נוספות ‪ ,‬ויוצרים חקיקה שיפוטית בפסקי הדין שלהם‪,‬‬
‫על סמך עקרונותיה וערכיה של המדינה‪ .‬ביהמ"ש יעביר ביקורת על החלטות הרשויות ויבדוק שוב אם הן תואמות את‬
‫ערכי הדמוקרטיה במובן המהותי ולא הפורמלי‪.‬‬
‫ב‪ .‬תנאי העסקתם של השופטים‪ :‬שכר השופטים נקבע ע"י וועדת הכספים של הכנסת‪ ,‬שכרם‬
‫גבוה יחסית‪ ,‬אסור להם לשמש בתפקיד פוליטי‪ ,‬השופטים יכולים לכהן עד לגיל ‪ ,70‬לא ניתן‬
‫להעביר שופט ממקום כהונתו למקום אחר אלא בהסכמת נשיא בית המשפט העליון או על פי‬
‫החלטת בית הדין המשמעתי‪ .‬הדחת שופט נעשית בגין עבירות חמורות ולא בגין תוכן פסקי הדין שלו‪,‬‬
‫לשופטים יש חסינות ולא ניתן לפתוח נגדם בחקירה פלילית אלא בהסכמת היועץ המשפטי‬
‫‪.‬לממשלה‬

‫תפקידיו של בית המשפט העליון‪:‬‬

‫לבית משפט עליון שני תפקידים‪:‬‬
‫א‪ .‬בית משפט עליון לערעורים‪:‬‬

‫ערכאה שניה או שלישית ועליונה‪ .‬ברוב המקרים הכרעת בית המשפט העליון היא הכרעה סופית ואין מערערים‬
‫אחריה‪ .‬במקרים מיוחדים כאשר מערערים על פסיקת בית המשפט העליון ומבקשים דיון נוסף‪ ,‬מתכנס בית‬
‫המשפט העליון בהרכב מורחב (‪ 9-11‬שופטים)‪ .‬במקרים שבהם מתגלה עדות חדשה וע"פ החלטת נשיא בית המשפט‬
‫‪.‬העליון יכול להתקיים משפט חוזר‬

‫ב‪ .‬בג"צ = בית משפט גבוה לצדק‬

‫מאפשר לכל אדם או ארגון להגיש עתירה (בקשה) בקשר להחלטות של רשויות המדינה או גופים ציבוריים‬
‫‪.‬אשר לדעתו גורמות לו עוול או פוגעות בזכויותיו‬

‫בג"צ משמש (דן) כערכאה ראשונה ואחרונה בסוגיות בהן הוא מטפל בעניינים שבין האזרח לרשויות‬
‫השלטון במקרים של‪ :‬חריגה מסמכות‪ ,‬אפליה‪ ,‬שיקולים זרים של הרשות השלטונית‪ .‬בג"צ אינו פועל‬
‫‪.‬ביוזמתו אלא רק לאחר שפנו אליו‬

‫בג"צ פועל באמצעות צווים שמבטלים החלטות או פעולות של רשויות המדינה או מחייבים אותן לפעול‬
‫‪.‬בדרך מסויימת‬

‫הפניה לבג"ץ היא באמצעות עתירה בכתב‪ .‬הפונה נקרא עותר‪ ,‬והרשות כלפיה מופנית העתירה נקראת‬
‫משיבה‪ .‬שופט ביהמ"ש מקבל את העתירה בלשכתו‪ ,‬ובמקרים דחופים גם לביתו‪ .‬אם השופט סבור כי‬
‫העתירה אינה מוצדקת‪ ,‬הוא מעביר אותה לדיון בפני הרכב של שלושה שופטים – רק שלושה שופטים‬
‫יכולים לדחות את העתירה‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬אין אפשרות לערער‪ .‬במידה והוגשה עתירה לבג"ץ ‪ ,‬השופט‬
‫‪":‬שקיבל את העתירה מוציא צו "על תנאי" שבמקרים רבים נוסף לו "צו ביניים‬

‫צו על תנאי – צו של בג"צ המורה לרשות המשיבה בעתירה להופיע בפני בג"צ בתאריך מסויים ולהציג‬
‫‪.‬את עמדתה לגבי העתירה‬

‫צו ביניים – צו של בג"צ למשיבה בעתירה להקפיא את המצב הקיים עד לסיום הדיון בעתירה (ניתן‬
‫במקרים בהם מדובר בצעדים בלתי הפיכים של הרשויות )‬
‫בסיום הדיון שנערך בהשתתפות העותר והמשיב מחליט בג"ץ אם לבטל את הצו על תנאי‪ ,‬או להוציא צו‬
‫החלטי ‪ -‬צו הניתן בסיום הדיון בעתירה ומשמעו קבלת העתירה על ידי בג"צ‪ ,‬ביטול החלטת הרשות‬
‫‪.‬והנחייה כיצד לפעול‬