‫‪Judith Goldstein and Robert O. Keohane, "Ideas and Foreign Policy: An Analytical Framework".

‬‬

‫גולדסטין וקוהיין [‪ ]Goldstein and Keohane‬מציגים בפרק הראשון בספרם שלושה סוגים של‬

‫אידאות כשטיעונם המרכזי הוא שלאידאות (רעיונות) ישנה השפעה על מדיניות החוץ‪ .‬השפעה זו‬

‫אינה באה כתחליף להשפעת האינטרסים והעוצמה אלא כטיעון משלים בנוסף אליהם‪ .‬בהמשך‬

‫מציגים החוקרים שלוש דרכים בהן יכולות האידאות להשפיע על מדיניות החוץ של מדינה‪.‬‬

‫סוג האידאות הראשון אותה מציגים החוקרים הוא השקפת עולם‪ .‬לסוג אידאות זה השפעה‬

‫חזקה ביותר על בני האדם וביניהם ניתן למצוא מושגים כמו ריבונות‪ ,‬אינדיווידואליזם‪ ,‬והשקפות‬

‫כלכליות שונות‪ .‬מדובר על אידאות אותם מאמץ הפרט אשר נותנים לו כלים ומונחים דרכם הוא‬

‫יכול להסתכל על העולם‪ .‬הדוגמא הטובה ביותר לאידאות מסוג זה היא הדת אשר מספקת לאדם לא‬

‫רק אמונת דתית אלא השקפה רחבה יותר על העולם דרך מערכת ערכים‪ ,‬התנהגויות ועוד‪ .‬סוג‬

‫האידאות השני עוסק באמונות עקרוניות‪ .‬אידאות אלו מספקות לאדם הבחנה בין טוב לרע ובין‬

‫צודק ללא צודק‪ .‬אלו לרוב מוצדקות על ידי השקפות עולם רחבות יותר ומפרשות רעיונות רחבים‬

‫לכדי קווים מנחים לפעולה‪ .‬סוג האידאות השלישי מתמקד באמונות סיבתיות‪ .‬אמונות אלו‬

‫מעניקות דרכים בהם יוכל הפרט להשיג את מטרותיו בתוך סיטואציה מסויימת‪.‬‬

‫לפי החוקרים האידאות מעצבות את העולם בו פועלים סוכנים‪ ,‬מטוות דרכי פעולה וכך‬

‫מבטלות גם דרכי פעולה אחרות‪ .‬לאידאות שלוש דרכים מרכזיות בהן הן יכולות להשפיע על מדיניות‬

‫החוץ‪ :‬אידאות כמפות דרכים‪ ,‬אידאות כמוקד התכנסות ומיסוד אידאות במוסדות וארגונים שונים‪.‬‬

‫בעולם בו שחקנים פועלים במצב של חוסר וודאות מתמשך גוברת החשיבות לאידאות‬
‫היכולות לשמש כסוג של מפת דרך‪ .‬אלו משמשות כמדריכות להתנהגות במצב של חוסר הוודאות על‬

‫ידי קביעת תבניות סיבתיות או על ידי מתן השקפה אתית או מוראלית כמוטיבציה לפעולה‪.‬‬

‫החוקרת נינה הלפרן [‪ ,] Helpern‬מציגה את התפשטות המדיניות הכלכלית הסטליניסטית לסין‬

‫כדוגמא לאמונות סיבתיות ששימשו כמפת דרך‪ .‬הלפרן טוענת שהתפשטות זו‪ ,‬שהייתה למורת רוחה‬

‫של רוסיה הסובייטית‪ ,‬נבעה לא מהעוצמה הרוסית אלא מהרעיון הרוסי‪ .‬הממשל הסיני באותן שנים‬

‫חיפש לא רק מדיניות כלכלית למדינתו אלא גם כזו שתבוא עם אידיאולוגיה מתאימה‪ .‬אימוץ‬

‫המדיניות הכלכלית הסטליניסטית בסין היה למעשה אימוץ אמונות בנסיבות מסוימות ונתפסו‬

‫כמפת דרכים לדרכי פתרון בעיות שונות בסין דאז‪.‬‬

‫דרך ההשפעה השניה של אידאות על מדיניות חוץ נוגעת למקרים של קשיים באינטראקציה‬

‫או שיתוף פעולה בין מדינות‪ .‬האינטרסים הרבים והמגוונים של מדינות שונות עלולים להעלות‬

‫קשיים ליצירת שיתוף פעולה מלא בניהן‪ .‬במקרים אלו משמשות האידאות מוקד התכנסות למדינות‬
‫ומגדירות פתרונות משותפים או משמשות כ'דבק' המחבר בין כל הגורמים שאף יכול למנוע‬

‫סכסוכים רחבים יותר‪ .‬דוגמא לשימוש באמונות נסיבתיות ואמונות עקרוניות כמוקד התכנסות‬

‫מובאת בטקסט על ידי צמד החוקרים גארט וווינגאסט [ ‪ ]Garrett and Weingast‬בהקשר לאירופה‪.‬‬

‫בתחילת שנות השמונים ניסו מדינות באירופה ליצור פעולה כלכלית משותפת של הורדת מכסי המגן‬

‫אך אלו לא הצליחו להגיע לכדי הסכמה כוללת‪ .‬החוקרים טוענים שבמקרה זה היו לאידאות‬

‫חשיבות מכרעת בדרך להצלחת שיתוף הפעולה‪ .‬מדינות אירופה‪ ,‬לטענתם‪ ,‬השתמשו בשיתופי פעולה‬

‫קודמים בניהן כמוקד התכנסות דוגמת בית הדין האירופאי לצדק שהיה עליון על פני חוקי המדינות‪.‬‬

‫אלו יצרו התכנסות קואליציונית סביב רעיונות עקרוניים קודמים ועל ידי אמונות נסיבתיות יצרו‬

‫את השוק האירופאי‪.‬‬

‫מיסוד‪ ,‬הטמעתם של אידאות בארגונים ובמוסדות והשפעתם על העיצוב הארגוני בחברה‪,‬‬

‫מגדיר את הנורמות והחוקים בחברה מסוימת ובכך משפיע‪ ,‬שולט או מגביל מדיניות ציבורית‪.‬‬

‫תהליך זה של מיסוד הוא הדרך החזקה ביותר להשפעת אידאות על מדיניות לטווח הארוך‪ .‬אלו‪,‬‬

‫מהרגע שנטמעו במבנים החברתיים‪ ,‬ימשיכו להשפיע ולעצב את המדיניות גם כאשר האינטרסים של‬

‫המדינה ישתנו‪ .‬את התהליך זה של מיסוד אידאות מציג סטפן קראסנר [‪ ]Krasner‬דרך התפתחות‬

‫מושג הריבונות‪ .‬לטענתו‪ ,‬ההנחה שהסכם וסטפליה משנת ‪ 1648‬היה לראשיתו של המושג ריבונות‬

‫שגויה‪ ,‬ולמעשה היה זה בבחינת הסכם שמרני ביחס לסדר הפוליטי דאז‪ .‬החוקר טוען שראשיתו של‬

‫רעיון הריבונות ותחילת מיסודו בחברה התחיל עוד במאה ה‪ 16 -‬בקרב הלותרניים שביקשו להפריד‬

‫עצמם מחוקי רומא‪ .‬לפיו‪ ,‬אידאות משמשות להצדקת מעשים קיימים ולא ליצירת סדרי עולם‬

‫חדשים‪ .‬מכן מפרש החוקר את ההסכם יותר כמתן לגיטימציה לאימפריה הרומית ולרעיונות‬

‫שמוסדו כבר בחברה קודם לכן יותר מאשר כיצירתו של סדר עולמי חדש‪.‬‬

‫לסיכום טוענים גולדסטין וקוהיין שהן שינוי באידאות המובילות והן שינוי ברמת השפעתם‬

‫על המדיניות משתנות מסיטואציה לסיטואציה אך אלו תמיד יבואו בד בבד עם אינטרסים‬

‫מדינתיים והמאבק לעוצמה‪.‬‬

‫אני מסכימה מאוד עם הנחתם הבסיסית של החוקרים בדבר השפעתן של אידאות על‬

‫קביעת ועיצוב מדיניות‪ .‬המאמר הביא אותי לחשוב על שינוי המדיניות החד שביצע אריאל שרון‬

‫כשהחליט על פינוי ההתנחלויות ועל סוגי האידאות שהשפיעו על שינוי זה‪ .‬בעוד תשובתי הראשונית‬
‫תהיה שחל בשרון שינוי בהשקפת עולמו במחשבה שניה אטען שהשקפת עולמו נותרה זהה והיו אלה‬

‫אמונות נסיבתיות בדבר הצלחת מימוש השקפת עולמו שהביאו לשינוי הדרסטי במדיניותו‪.‬‬