‫סיכום מאפייני משטרים טוטליטריים‬

‫אידיאולוגיה רשמית אחת‬

‫המשטרים הטוטליטריים התבססו על אידיאולוגיה רשמית אחת‪ ,‬המכתיבה לאזרחים כיצד‬

‫לפעול בכל תחומי החיים‪ ,‬ומחייבת אותם להזדהות איתה‪ .‬אידיאולוגיה זו הציגה חזון‪ ,‬שעל‬
‫מנת להשיג אותו מותר היה להשתמש בכל האמצעים‪ ,‬כולל רמיסה חמורה של זכויות אדם‬
‫ואזרח‪ .‬המשטרים הטוטליטריים לא הסתפקו בשליטה על האזרחים‪ ,‬אלא ביקשו להתאים את‬
‫בני האדם לאידיאולוגיה שלהם‪ .‬על כן הם ביקשו לעצב "אדם חדש"‪ ,‬אשר יפעל בהתאם‬
‫לאידיאולוגיה הזו ויחשוב על פיה‪ .‬חזון זה דרש מהשלטון לפקח על חיי היום‪-‬יום של‬
‫האזרחים בצורה מוחלטת ואף לכוון את מחשבותיהם‪.‬‬

‫קיומה של מפלגת המונים אחת‬

‫בניגוד למשטר דמוקרטי‪ ,‬בו קיימות מספר מפלגות המחזיקות בהשקפות עולם שונות זו מזו‪,‬‬
‫במשטר הטוטליטרי הורשו האזרחים להחזיק רק באידיאולוגיה הרשמית‪ .‬על כן‪ ,‬התקיימה רק‬
‫מפלגה אחת‪ ,‬אשר הציגה את עצמה כמפלגת המונים‪ .‬למפלגה זו היה מנגנון רחב‪ ,‬אשר כלל‬
‫סניפים בכל מחוז‪ ,‬עיר וכפר‪ .‬תפקיד המנגנון היה לגייס אנשים מכל רחבי המדינה ולהפוך‬
‫אותם לחברים נאמנים במפלגה‪ .‬חברי המפלגה מונו לתפקידים לא רק על פי כישורים‪ ,‬אלא‬
‫בעיקר על פי מידת נאמנותם לערכי המפלגה‪.‬‬

‫שליטה בדעת הקהל‬

‫מרכיב נוסף של מאפייני המשטר הטוטליטרי הוא שליטה בדעת הקהל‪ .‬השליטים‬
‫הטוטליטריים לא היו מעוניינים בחופש הביטוי והמחשבה‪ ,‬מאחר וראו בו איום על‬
‫האידיאולוגיה האחת ששאפו לקדם‪ .‬על כן‪ ,‬הם ניסו לעצב את דעת הקהל ואת מחשבות‬
‫האזרחים‪ .‬שליטה זו באה לידי ביטוי בשלוש דרכים עיקריות‪:‬‬

‫א‪ .‬שליטה ופיקוח על אמצעי תקשורת ההמונים– המשטר הטוטליטרי שלט על העיתונות‪,‬‬
‫הרדיו‪ ,‬ומאוחר יותר על הטלוויזיה כדי למנוע זרימה חופשית של מידע ולהפיץ תעמולה בזכות‬
‫פעולות השלטון וערכיו‪ .‬ע"י שליטה זו‪ ,‬דאג השלטון למנוע השמעת ביקורת על השלטון ומנע‬
‫את הפצתם של ערכים אחרים‪ ,‬שאינם מתיישבים עם האידיאולוגיה של המשטר‪.‬‬

‫ב‪ .‬הפצת תעמולה ע"י גיוס ההמונים – המשטר הטוטליטרי הפיץ את התעמולה שלו גם ע"י‬
‫קיום אסיפות המוניות ומצעדים‪ .‬באירועים אלו הונפו דגלים‪ ,‬הושמעה מוסיקה ונעשה שימוש‬
‫בסמלים בכדי להעביר את האדם חוויה רגשית חזקה‪ ,‬אשר תגרום לו להזדהות עם המפלגה‬
‫והשלטון‪.‬‬

‫ג‪ .‬אינדוקטרינציה – שיטת חינוך שלא נועדה לפתח את חופש המחשבה והביקורתיות‪ .‬תחת‬
‫זאת היא שימש כדי לאלף את הציבור‪ .‬המטרה העיקרית הייתה להוביל אותו לאמונה מוחלטת‬
‫בצדקת המשטר וערכיו‪ .‬בבתי הספר למדו התלמידים להעריץ את המנהיג ‪ ,‬להכיר רק בערכי‬
‫השלטון ונחשפו רק לאמנות אשר מאדירה את השלטון‪.‬‬
 ‫הפעלת טרור נגד מתנגדים‬

‫מאחר והמשטר הטוטליטרי אינו מבוסס על הסכמה‪ ,‬אלא על ציות‪ ,‬נזקק השלטון להפעיל‬
‫אמצעי ענישה חמורים מול מתנגדים‪ .‬המשטר הטוטליטרי הפעיל כנגד האזרחים טרור מסוגים‬
‫שונים‪:‬‬

‫טרור פיזי– השלטון הפעיל משטרה חשאית‪ ,‬אשר חדרה לחיי היום‪-‬יום של האזרחים במטרה‬
‫לגלות מבעוד מועד מתנגדים לשלטון ולמנוע מהם להתארגן נגדו‪ .‬המשטרה החשאית הורשתה‬
‫לעצור אזרחים‪ ,‬לכלוא אותם בלא קיום משפט הוגן או לרכזם במחנות ריכוז ועבודה בתנאי‬
‫מחייה בלתי אנושיים‪.‬‬

‫טרור חוקי – השלטון חוקק חוקים‪ ,‬אשר רמסו את זכויות האדם והאזרח במדינה‪ ,‬והטיל צווים‬
‫כראות עיניו‪ .‬בנוסף‪ ,‬מערכת המשפט במדינה לא קידמה את ערכי הצדק אלא את‬
‫האידיאולוגיה של השלטון‪ .‬לשם כך התנהלו משפטים לא הוגנים ומשפטי ראווה שנועדו‬
‫להפחיד את הציבור‪.‬‬

‫הטרור החוקי והפיזי יצרו טרור פסיכולוגי על האזרח‪ ,‬אשר תמיד חשש שמא ייעצר ע"י‬
‫השלטון ויואשם בבגידה במפלגה‪ .‬חשש זה הוביל רבים להלשין גם על חבריהם הטובים‬
‫ואפילו על בני משפחתם!‬

‫קיום פולחן אישיות‬

‫אישיות טוטליטרית היא במקרים רבים אחד ממאפייני המשטרים הטוטליטרים‪ .‬בראש‬
‫המפלגה והמדינה עמד מנהיג‪ ,‬אשר נהנה מסמכויות בלתי מוגבלות וכל אזרחי המדינה חויבו‬
‫לציית לו ללא ערעור‪ .‬המנהיג הטוטליטרי הוא זה שמכריע בכל תחומי החיים‪ :‬צבא‪ ,‬כלכלה‪,‬‬
‫חברה‪ ,‬רוח‪ ,‬וכו'‪ .‬על מנת לחזק את מעמד המנהיג‪ ,‬נערך לכבודו "פולחן אישיות"‪ .‬פולחן זה‬
‫כלל פרסום תמונות ענק שלו‪ ,‬שידור נאומיו‪ ,‬יצירת פסלים בדמותו ועוד‪.‬‬