‫רפורמת לוין או המהפכה המשפטית היא תוכנית שהציג סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב‬

‫לוין‪ ,‬בתמיכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו‪ ,‬לביצוע שינויים מהותיים במערכת המשפט בישראל‪,‬‬
‫בהם אישור פסקת התגברות והסדרת פסילת חוקים‪ ,‬ביטול עילת הסבירות‪ ,‬הגדרת תפקיד הייעוץ‬
‫המשפטי כמייעץ לא מחייב ושינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים‪.‬‬

‫הרפורמה הוצגה ב‪ 4-‬בינואר ‪ ,2023‬שישה ימים לאחר השבעת ממשלת ישראל השלושים ושבע‪,‬‬
‫ועוררה דיון ציבורי ער‪ ,‬תמיכה ומחאה‪.‬‬
‫חבר הכנסת יריב לוין מהליכוד הציע עוד בשנת ‪ 2011‬לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2013‬ניסה לקדם‪ ,‬יחד עם חברת הכנסת איילת שקד‪ ,‬מספר הצעות חוק‪ ,‬בהן הגבלת סמכות‬
‫בג"ץ לפסול חוקים‪ ,‬אפשרות לחוקק מחדש חוק שפסל בג"ץ‪ ,‬הענקת סמכות לכנסת לבחור את נשיא‬
‫בית המשפט העליון ושינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים‪.‬‬

‫בראיון שנערך בשנת ‪ 2019‬פרש לוין את משנתו בהרחבה‪ ,‬ובמסגרתו פירט את כל סעיפי הרפורמה‬
‫המשפטית שהוא מתכנן לבצע‪.‬‬

‫בשנת ‪ 2021‬נכללה בהסכמים הקואליציוניים הקמת ועדה בראשות שר המשפטים גדעון סער‪,‬‬
‫במטרה לייצר הצעת חוק שתסדיר את היכולת של בג"ץ לפסול חוקים או חלקים מהם‪ ,‬ולקבוע באילו‬
‫מקרים הכנסת יכולה לעקוף פסילה של בג"ץ‪ .‬בנוסף החוק המתוכנן יועד להקשות על שינוי וחקיקה‬
‫של חוקי יסוד‪.‬‬

‫לאחר השבעתו לתפקיד שר המשפטים בממשלת ישראל השלושים ושבע‪ ,‬הציג לוין את תוכניתו‬
‫לשינויים במערכת המשפט‪ .‬בשלב הראשון והיחיד שהוצג‪:‬‬
‫פסילת חוקים‪:‬‬
‫תחוקק פסקת התגברות‪.‬‬
‫הכנסת תוכל‪ ,‬ברוב של ‪ 61‬מחבריה‪ ,‬לשוב ולחוקק חוק שחוקק ונפסל בבית המשפט העליון‪ .‬תוקף‬
‫החוק יהיה ‪ 4‬שנים‪ ,‬או עד שנה לאחר תחילת כהונת הכנסת הבאה‪ ,‬המאוחר מביניהם‪.‬‬
‫הכנסת תוכל לשוב ולחוקק חוק שחוקק בכנסת קודמת‪ ,‬אף אם נפסל פה אחד בבית המשפט העליון‪.‬‬
‫בית המשפט לא יוכל לדון בחוקי יסוד‪.‬‬
‫פסילת חוקים תתאפשר בבית המשפט העליון בלבד‪ ,‬בהרכב מלא של ‪ 15‬שופטים‪ ,‬וברוב של ‪.80%‬‬
‫הגבלת משך הדיון על פסילת החוק‪.‬‬
‫מינוי השופטים‬
‫הרחבת הוועדה לבחירת שופטים מתשעה חברים לאחד עשר‪ ,‬בהם שבעה שימונו על ידי‬
‫הקואליציה‪ ,‬אחד מהאופוזיציה ושלושה שופטים‪ .‬שניים מהשופטים ימונו על ידי נשיאת העליון בכפוף‬
‫לזכות וטו של שר המשפטים‪.‬‬
‫ביטול הבחירות החשאיות בכנסת לבחירת חבריה בוועדה‪ .‬במקום זאת ימונו ראשי ועדת הכנסת‬
‫וועדת החוקה‪ ,‬חוק ומשפט כנציגי הקואליציה‪ ,‬ויו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה כנציג‬
‫האופוזיציה‪.‬‬
‫שינוי הרוב הנדרש למינוי שופטי בית המשפט העליון לרוב רגיל‪ ,‬במקום שבעה מתשעת חברי‬
‫הוועדה (לבחירת שופטים של יתר הערכאות‪ ,‬מלבד העליון‪ ,‬נדרש רוב רגיל גם לפני הרפורמה)‪.‬‬
‫עריכת שימוע פומבי בועדת החוקה‪ ,‬חוק ומשפט למועמדים לכהונה בבית המשפט העליון‪.‬‬
‫ביטול שיטת הסניוריטי‪ .‬נשיא בית המשפט העליון לא יהיה השופט הוותיק ביותר בבית המשפט‬
‫העליון‪ ,‬אלא ייבחר על ידי הוועדה לבחירת שופטים ואף יוכל להיות אדם שמעולם לא כיהן כשופט‬
‫בבית משפט העליון‪.‬‬
‫קציבת כהונת נשיא בית המשפט העליון וסגנו לשש עד שבע שנים‪ ,‬שבסיומן ישובו לכהן כשופטים מן‬
‫המניין בבית המשפט העליון‪.‬‬
‫ביטול עילת הסבירות‬
‫ביטול שימוש בעילת הסבירות לפסילת הוראות שהתקבלו בהתאם לחוק וכללי המנהל‪.‬‬

‫היועצים המשפטיים‬
‫מינוי היועץ המשפטי לממשלה והיועצים במשרדים בידי הממשלה והשרים‪ ,‬הגדרת חוות דעתם ככזו‬
‫שאינה מחייבת את הממשלה‪ ,‬ומתן אפשרות לממשלה לייצוג משפטי עצמאי בבית המשפט‪.‬‬

‫מינוי שופטים‬
‫ב‪ 13-‬בפברואר ‪ 2023‬הונחו על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה שתי הצעות חוק מטעם מטעם ועדת‬
‫החוקה‪ ,‬חוק ומשפט‪ :‬הצעת חוק‪-‬יסוד‪ :‬השפיטה (תיקון מס' ‪( )3‬חיזוק הפרדת הרשויות) והצעת חוק‬
‫בתי המשפט (תיקון מס' ‪( )105‬הוראות לעניין הוועדה לבחירת שופטים)‪ ,‬התשפ"ג–‪.2023‬‬

‫הצעת חוק‪-‬יסוד‪ :‬השפיטה כוללת שינוי של הרכב הוועדה לבחירת שופטים להרכב הבא‪:‬‬

‫הוועדה תהיה של תשעה חברים‪ ,‬שהם –‬

‫(א) נשיא בית המשפט העליון‪ ,‬וכן שני שופטים שיצאו לקצבה שימנה שר המשפטים בהסכמת נשיא‬
‫בית המשפט העליון;‬
‫(ב) שר המשפטים‪ ,‬יהיה יושב ראש הוועדה‪ ,‬ושני שרים אחרים שתקבע הממשלה;‬
‫(ג) שלושה חברי הכנסת‪ ,‬שהם יושב ראש ועדת החוקה‪ ,‬חוק ומשפט ושני חברי כנסת אחרים‪ ,‬אחד‬
‫מסיעות הקואליציה ואחד מסיעות האופוזיציה‪.‬‬
‫עוד מוצע שהוועדה תוכל לפעול בהרכב חסר של חמישה מחבריה (במקום שבעה בחוק הקיים)‬
‫ושהחלטותיה יתקבלו ברוב דעות של המשתתפים בהצבעה‪ ,‬אלא אם נאמר אחרת בחוק היסוד‪.‬‬

‫מרכיב שלישי בהצעה הוא הקביעה שלבית המשפט אין סמכות לדון בתוקפו של חוק־יסוד‪.‬‬

‫הצעת חוק בתי המשפט כוללת תיקונים משלימים לאלה של חוק‪-‬יסוד‪ :‬השפיטה‪ .‬היא מפרטת כיצד‬
‫ייבחרו חברי הוועדה לבחירת שופטים‪ ,‬ובנוסף קובעת שהמועמדים לשיפוט בבית המשפט העליון‬
‫יוצגו להערות הציבור ויופיעו בפני ועדת החוקה‪ ,‬חוק ומשפט‪ ,‬לפני שהוועדה לבחירת שופטים תדון‬
‫בעניינם‪.‬‬

‫ההצעות אושרו בקריאה ראשונה ב‪ 20-‬בפברואר ‪]11[.2023‬‬

‫פסילת חוקים‬
‫ב‪ 14-‬במרץ אישרה הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת חוק‪-‬יסוד‪ :‬השפיטה (תיקון מס' ‪( )4‬ביקורת‬
‫שיפוטית בעניין תוקפו של חוק)‪ .‬לפי ההצעה‪ ,‬פסילת חוקים תתאפשר בבית המשפט העליון בלבד‪,‬‬
‫בהרכב מלא של ‪ 15‬שופטים‪ ,‬וברוב של ‪ .80%‬הפסילה תתאפר רק אם בית המשפט קבע שהתקיים‬
‫אחד מאלה‪:‬‬

‫(א) החוק סותר בבירור הוראה בחוק יסוד שהרוב הנדרש לשינויה או התנאים לפגיעה בה קבועים‬
‫בחוק יסוד;‬
‫(ב) החוק לא התקבל בכנסת ברוב או במספר הקריאות הדרושים לקבלתו על פי חוק יסוד‪ ,‬חוק או‬
‫תקנון הכנסת‪.‬‬
‫בית המשפט העליון לא ידון בפסילת חוק הכולל הוראת התגברות‪ ,‬כלומר נכתב בו במפורש שהוא‬
‫תקף על אף האמור בחוקי היסוד‪.‬‬

‫נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות התנגדה לרפורמה‪.‬‬

‫היועצת המשפטית לממשלה‪ ,‬גלי בהרב‪-‬מיארה‪ ,‬כתבה כי "שינויים משטריים דרמטיים הנוגעים‬
‫למאפיינים הדמוקרטיים הגרעיניים של המדינה‪ ,‬צריכים להיעשות בהליך שקול וסדור לגיבוש הסדר‬
‫מאוזן ומקיף‪ ,‬לאחר עבודת מטה מעמיקה‪ ,‬תוך התייעצות עם כל הגורמים הרלוונטיים"‪ .‬במכתב‬
‫ששלחה לנתניהו כתבה שיוזמות החקיקה יכולות להשפיע על משפטו‪ ,‬ולכן הוא מצוי בניגוד עניינים‬
‫ואסור לו לעסוק בתוכנית‪ .‬בתגובה‪ ,‬הודיע נתניהו שעמדתה אינה מקובלת עליו‪ .‬שופטת בג"ץ דפנה‬
‫ברק ארז הורתה למדינה להשיב לעתירה של התנועה לאיכות השלטון לפיה על היועצת המשפטית‬
 ‫לממשלה לפעול לשם הוצאת נתניהו לנבצרות בשל ניגוד עניינים‪ .‬בתגובה הצהירו ראשי מפלגות‬
‫הקואליציה כי הדיון בבג"ץ בדבר נבצרות ראש הממשלה אינו חוקי ושקול להפיכה צבאית‪.‬‬

‫היועצים המשפטיים לממשלה לשעבר ופרקליטי מדינה לשעבר התנגדו לרפורמה המוצעת‪ ,‬ויש‬
‫מתוכם שתיארו אותה כ"הפיכה משטרית"‪ 17 .‬משרדי עורכי הדין מהגדולים בישראל‪ ,‬יצאו נגד‬
‫הרפורמה‪.‬‬

‫סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב בדימוס עודד מודריק הביע תמיכה ברוב חלקי הרפורמה‪,‬‬
‫חלקם תוך הצעת שינוי כלשהו‪ ,‬והסתייגות מאחד הרכיבים‪ 150 .‬משפטנים ובהם שופטים בדימוס‪,‬‬
‫עורכי דין‪ ,‬פרופסור נחום רקובר והמשנה לראש לשכת עורכי הדין שהודח בידי אבי חימי בגלל‬
‫תמיכתו ברפורמה‪ ,‬ערכו כנס מיוחד לתמיכה ברפורמה‪.‬‬

‫כלכלנים‬
‫נגידי בנק ישראל לשעבר יעקב פרנקל וקרנית פלוג הזהירו שהמהפכה תוריד את דירוג האשראי של‬
‫ישראל כפי שירד דירוג האשראי של פולין‪ ,‬טורקיה והונגריה בעקבות רפורמות משפטיות שהתבצעו‬
‫בהן‪.‬‬

‫‪ 270‬כלכלנים המרצים בכלכלה ובניהול שאליהם הצטרפו כ‪ 40-‬כלכלנים ומנכ"לי משרדי ממשלה‬
‫לשעבר חתמו על מכתב‪ ,‬המתריע מפגיעה כלכלית‪ ,‬מנגד טען מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב שלא‬
‫ניכרת תזוזת משקיעים‪.‬‬

‫האנליסט הראשי האחראי על הדירוג של ישראל ב‪ ,S&P-‬סבר כי שינוי מערכת המשפט יחד עם‬
‫ההסלמה בסכסוך הישראלי‪-‬פלסטיני יסכנו את דירוג האשראי של ישראל‪ .‬בנק "ג'יי פי מורגן צ'ייס"‪,‬‬
‫הגדול בארצות הברית‪ ,‬פרסם סקירה בעקבות השינויים הצפויים במערכת המשפט והביע חשש‬
‫לפגיעה בצמיחה ובדירוג האשראי‪ ,‬וכתוצאה מכך עלייה במחיר ההלוואות שישראל תבקש‪ .‬חברת‬
‫השירותים הפיננסיים "ברקליס"‪ ,‬פרסמה סקירה המתייחסת לשינוי במערכת המשפט וכן לאפשרות‬
‫להסלמת המחאה נגדה‪ ,‬באופן שעלול להוריד את דירוג האשראי הישראלי שתי הסקירות השוו את‬
‫המתרחש לשחיקה הדמוקרטית שחלה בפולין‪ ,‬והירידה במצבה הכלכלי‪.‬‬

‫ב‪ 7-‬בינואר נערכה בתל אביב הפגנה נגד התוכנית‪ ,‬ובה השתתפו אלפי אזרחים‪.‬‬

‫ב‪ 12-‬בינואר הפגינו מאות עורכי דין נגד הרפורמה‪ ,‬תחת הכותרת "מחאת הגלימות השחורות"‪.‬‬

‫ב‪ 14-‬בינואר הפגינו כ‪ 80-‬אלף איש בתל אביב‪ ,‬ואלפים נוספים הפגינו בירושלים‪ ,‬בחיפה ובמקומות‬
‫נוספים‪.‬‬

‫ב‪ 21-‬בינואר נערכו הפגנות בערים אחדות‪ ,‬ובהן השתתפו יותר מ‪ 150-‬אלף מפגינים‪ .‬להפגנה זו‬
‫הצטרפו מספר בכירים מתעשיית ההיי‪-‬טק הישראלי‪ ,‬לאחר מכן אחדים מבכירי ההייטק הודיעו על‬
‫כוונתם להוציא את כספי החברה מהבנקים בישראל ולשבות במחאה על הרפורמה‪ .‬ההפגנות‬
‫השבועיות במוצ"ש נגד הרפורמה נמשכו לאחר מכן‪ ,‬והתפשטו לערים נוספות‪ .‬בראשית פברואר‬
‫הפגינו עשרות אלפים בתל אביב‪ ,‬חיפה‪ ,‬ירושלים‪ ,‬אילת‪ ,‬הרצליה‪ ,‬באר שבע‪ ,‬ראשון לציון ועוד‪.‬‬

‫בראשית פברואר מאות מילואימניקים יצאו למסע מחאה בן ‪ 50‬ק"מ מלטרון לבית המשפט העליון‬
‫בירושלים תחת השם "אחים לנשק"‪.‬‬

‫מעורבות בינלאומית‬
‫מזכיר המדינה של ארצות הברית‪ ,‬אנתוני בלינקן‪ ,‬נפגש עם המשתתפים במחאה‪ ,‬ובפגישתו עם‬
‫נתניהו הדגיש כי יחסי המדינות מבוססים על שמירה על מוסדות דמוקרטיים‪ .‬היועץ לביטחון לאומי‬
 ‫ג'ייק סאליבן הבהיר לנתניהו‪" :‬אם תהיה פגיעה בערכים הדמוקרטיים ‪ -‬נתקשה לספק תמיכה בלתי‬
‫מעורערת לישראל"‪.‬‬

‫נשיא צרפת‪ ,‬עמנואל מקרון‪ ,‬ביקר את הרפורמה בפגישתו עם נתניהו‪ ,‬והזהיר כי אם תעבור "צרפת‬
‫תסיק שישראל מנותקת מתפיסת הדמוקרטיה"‪.‬‬

‫נשיא מדינת ישראל‪ ,‬יצחק הרצוג נשא ב‪ 12-‬בפברואר נאום לאומה בו ביקש להגיע לפשרה‪ .‬הנשיא‬
‫הציג מחד את הכנסת כריבון שרשאי לחוקק ואת הצורך ברפורמה בבתי המשפט ומהצד השני את‬
‫הדאגה שיש בקרב מתנגדי הרפורמה החוששים מאובדן האיזונים והבלמים של הדמוקרטיה‪ .‬הנשיא‬
‫סיפר שדן עם מנהיגים מכל שדרות העם בנושא וקבע שאפשר להגיע להסכמה רחבה בציבור‪.‬‬

‫מתווה הנשיא כולל הצעה לחמישה עקרונות כבסיס למשא ומתן‪.‬‬

‫חקיקת חוק יסוד‪ :‬החקיקה‪.‬‬

‫החוק יסדיר את חוקי היסוד עליהם אין ביקורת שיפוטית והם יחוקקו בארבע קריאות ותוך הסכמה‬
‫רחבה‪.‬‬
‫חוקים שאינם חוקי יסוד יהיו תחת ביקורת בית המשפט‪ ,‬שיוכל לבטלם‪.‬‬
‫פסקת ההתגברות ‪ -‬תהיה שיטה להתגבר על פסילת בית המשפט‪.‬‬
‫פתרון בעיית העומס השיפוטי ‪ -‬הוספת תקנים רבים‪.‬‬
‫אמון במערכת המשפט ‪ -‬תוכנית ממשלתית להתייעלות ומניעת עינוי דין במערכת המשפט‪.‬‬
‫הרכב הוועדה לבחירת שופטים ‪ -‬מניעת רוב מהמערכת הפוליטית ומהמערכת המשפטית‪ .‬לכל אחת‬
‫מהרשויות יהיו מספר זהה של נציגים ובנוסף יהיו נציגי ציבור שימונו בתיאום והסכמה בין שר‬
‫המשפטים לנשיא בית המשפט העליון‪ .‬בנציגי הכנסת יהיה נציג לאופוזיציה‪.‬‬
‫עילת הסבירות ‪ -‬יצירת הסכמה על המקרים בהם ניתן יהיה להשתמש בעילת הסבירות בכדי לבקר‬
‫פעולות של הרשות המבצעת והמחוקקת‪.‬‬
‫הנשיא ביקש מראש ועדת חוקה‪ ,‬חוק ומשפט‪ ,‬שמחה רוטמן‪ ,‬לנסות להגיע לפשרה ולעצור את‬
‫החקיקה לפני העלאתה לקריאה ראשונה בכנסת‪ .‬בנוסף אמר הנשיא כי ייתכן ויבוא באופן תקדימי‬
‫לפני הוועדה‪.‬‬

‫עם התקדמות החקיקה והמחאות נגדה‪ ,‬ב‪ 9-‬במרץ נשא הנשיא הרצוג נאום לאומה‪ ,‬שבו קרא לעצור‬
‫את החקיקה ולהחליפה במתווה אחר‪ ,‬וקבע‪" :‬מכלול החקיקה שנידון כעת בוועדה צריך לעבור‬
‫מהעולם ומהר‪ .‬הוא שגוי‪ ,‬דורסני ומערער את יסודותינו הדמוקרטיים‪".‬ב‪ 15-‬במרץ הציג הרצוג מתווה‬
‫משלו‪ ,‬שאותו כינה "מתווה העם"‪ ,‬לשינויים במערכת המשפט‪.‬‬