‫נועה דדון רווה‬

‫עמוד‬ ‫נושא‬ ‫שער‬

‫‪2‬‬ ‫התפתחות המשפט החוקתי בישראל‬
‫‪3‬‬ ‫זיהוי חוק יסוד‬
‫‪4‬‬ ‫שינוי חוק יסוד‬ ‫‪ - 1‬מבוא ועקרונות יסוד‬
‫‪5‬‬ ‫פגיעה בחוק יסוד‬
‫‪6‬‬ ‫פסקת הגבלה מהותית (איזון אנכי)‬
‫‪7‬‬ ‫הרשות המחוקקת‬
‫‪8‬‬ ‫הרשות המבצעת‬
‫‪9‬‬ ‫הרשות השופטת‬ ‫‪ - 2‬מוסדות השלטון‬
‫‪10‬‬ ‫הפרדת רשויות‪ :‬פלישה‪ ,‬בלימה‪ ,‬איזון‬
‫‪11‬‬ ‫עילות הסף‬
‫‪13‬‬ ‫המבחן הדו שלבי‬
‫‪14‬‬ ‫איזון אופקי‬
‫‪15‬‬ ‫הזכות לכבוד האדם‬
‫‪16‬‬ ‫הזכות לשוויון‬
‫‪17‬‬ ‫זיהוי פגיעה בשוויון‬ ‫‪ - 3‬זכויות אדם‬
‫‪18‬‬ ‫הזכות לחופש דת וחופש מדת‬
‫‪19‬‬ ‫חופש הביטוי‬
‫‪20‬‬ ‫זיהוי פגיעה בחופש הביטוי‬
‫‪21‬‬ ‫הזכות לפרטיות‬
‫‪22‬‬ ‫צ'קליסטים לעבודות‬
 ‫סכמות דיני חוקה ‪ 2020-2021‬נועה דדון רווה‬

‫התפתחות המשפט החוקתי בישראל‬

‫עקרונות היסוד של המשפט החוקתי בישראל‬ ‫ציר זמן התפתחות המשפט החוקתי בישראל‪:‬‬
‫מדינת העם היהודי (ירדור)‬ ‫דמוקרטיה ליברלית (קול העם)‬ ‫שלטון החוק (בז'רנו)‬
‫עד ‪ – 1988‬חקיקת יסוד מוסדית וביקורת שיפוטית‪:‬‬
‫המדינה רשאית להתגונן מפני מי‬ ‫‪ -‬גם כשיש הסמכה בחוק‪ ,‬על המדינה להימנע‬ ‫לאזרח מותר כל מה שלא נאסר עליו‬ ‫‪ - 1948‬הקמת מועצת העם (מחוקקת)‬
‫שמאיים על קיומה (דמוקרטיה מתגוננת)‬ ‫מהגבלת חירויות הפרט ללא הצדקה מספקת‬ ‫בחוק‪ ,‬והמדינה מורשית לעשות רק‬ ‫‪ - 1948‬הכרזת העצמאות‬
‫ועל אופייה (כמדינת העם היהודי)‬ ‫מה שהיא מוסמכת לו בחוק‬ ‫‪ - 1949‬פקודת המעבר וחוק המעבר לאסיפה המכוננת (העברת סמכויות)‬
‫‪ -‬חופש הביטוי הוא ערך יסוד במדינה ליברלית‬ ‫‪ - 1949‬בג"ץ בז'רנו (שלטון החוק)‬
‫‪ - 1950‬החלטת הררי (החוקה תכונן בפרקים לאורך זמן)‬
‫מעמד עקרונות היסוד‪:‬‬ ‫‪ - 1951‬חוק המעבר לכנסת השנייה (ולכנסות הבאות אחריה)‬
‫‪ - 1953‬בג"ץ קול העם (דמוקרטיה ליברלית‪ ,‬חופש הביטוי)‬
‫‪ -‬פגיעה בעקרונות היסוד מחייבת הסמכה מפורשת בחוק‬
‫‪ - 1958‬חוק יסוד‪ :‬הכנסת (חוק היסוד הראשון)‬
‫‪ -‬יש לפרש את החוקים בהשראת עקרונות היסוד‬ ‫‪ -1960‬חוק‪-‬יסוד‪ :‬מקרקעי ישראל‬
‫‪ -1964‬חוק‪-‬יסוד‪ :‬נשיא המדינה‬
‫‪ -‬עקרונות היסוד יכולים לשמש מקור סמכות ישיר לפעולה שלטונית (גם ללא הסמכה בחוק‪ -‬ירדור)‬ ‫‪ - 1965‬בג"ץ ירדור (מדינת העם היהודי‪ ,‬דמוקרטיה מתגוננת)‬
‫ההיררכיה המעמדית של‬ ‫‪ -1968‬חוק‪-‬יסוד‪ :‬הממשלה‬
‫נורמות החקיקה בישראל‬ ‫‪ - 1969‬בג"ץ ברגמן (פסילת חקיקה ראשית)‬
‫‪ - 1995‬פרשת בנק המזרחי (שמגר‪ ,‬ברק וחשין)‪:‬‬ ‫‪ - 1975‬חוק‪-‬יסוד‪ :‬משק המדינה‬
‫חשין (מיעוט)‬ ‫ברק (רוב)‬ ‫‪ - 1976‬חוק‪-‬יסוד‪ :‬הצבא‬
‫‪ - 1980‬חוק‪-‬יסוד‪ :‬ירושלים בירת ישראל‬
‫כנסת נעדרת סמכות‪ -‬הסמכות ניתנה רק לכנסת הראשונה ולא‬ ‫לכנסת שני כובעים‪ :‬מחוקקת ומכוננת‬ ‫חוקי יסוד‬ ‫‪ - 1984‬חוק‪-‬יסוד‪ :‬השפיטה‬
‫(רשות מכוננת)‬
‫היה בסמכותה להעבירה‬ ‫על סמך הרציפות החוקתית והפירוש להיסטוריה‬ ‫‪ - 1988‬חוק‪-‬יסוד‪ :‬מבקר המדינה‬
‫הסמכות‬
‫(בעייתיות‪ :‬מה הדין לגבי כל חוקי היסוד שנחקקו מאז הכנסת‬ ‫החברתית והמשפטית שהכירה בסמכות זו (‪ 3‬מודלים)‬ ‫חקיקה ראשית‬
‫המכוננת‬
‫הראשונה? מי מחזיק בסמכות המכוננת היום?)‬ ‫כנסת כל יכולה מוסמכת לכבול את עצמה (שמגר)‬ ‫(רשות מחוקקת)‬ ‫‪ - 1989‬הצעת חוק יסוד זכויות היסוג של האדם‬
‫‪ - 2012 ,1989‬הצעות חוק יסוד החקיקה‬
‫חקיקת משנה ופעולות שלטוניות‬
‫לכנסת אין סמכות לכונן חוקה‪ ,‬אך יש בסמכותה לחוקק חוקים‬ ‫חוקי היסוד במעמד נורמטיבי גבוה יותר‬
‫מעמד‬ ‫(רשות מבצעת)‬ ‫החל מ‪ – 1992‬חקיקת יסוד זכותנית וביקורת שיפוטית‪:‬‬
‫משוריינים (שאינם במעמד נורמטיבי גבוה יותר)‬
‫‪ - 1992‬חוק‪-‬יסוד‪ :‬חופש העיסוק‬
‫ביקורת עצמית של הכנסת‬ ‫ביקורת שיפוטית‬ ‫אכיפה‬ ‫‪ - 1992‬חוק‪-‬יסוד‪ :‬כבוד האדם וחרותו‬
‫‪ - 1994‬תיקון חוקי היסוד מ‪( 1992‬הפנייה להכרזת העצמאות והוספת "יהודית ודמוקרטית")‬
‫לבית המשפט אין סמכות להגדיר חוק יסוד‪ ,‬הכנסת היא בעלת‬ ‫מבחן צורני ‪ +‬מבחן מהותי‬ ‫זיהוי חוק‬ ‫‪ - 1995‬בג"ץ בנק המזרחי (המהפכה החוקתית)‬
‫הסמכות הבלעדית לכך‬ ‫יסוד‬ ‫‪ 11+‬חוקים נפסלים בשל סתירה לחוקי היסוד של זכויות האדם‬
‫‪ - 2014‬חוק‪-‬יסוד‪ :‬משאל עם‬
‫שריון לא מעיד על מעמד חוקתי‬ ‫שריון ככוח חוקתי שמעניק לחוק מעמד על‬ ‫‪ 4+‬חוקים נפסלים בשל סתירה לחוקי היסוד של זכויות האדם‬
‫שריון של מעל ‪ 61‬ח"כ מעביר את הכוח מהרוב למיעוט ופוגע‬ ‫שריון‬ ‫‪ - 2018‬חוק‪-‬יסוד‪ :‬ישראל מדינת הלאום של העם היהודי‬
‫בהכרעת הרוב‬ ‫‪ 2+‬חוקים נפסלים בשל סתירה לחוקי היסוד של זכויות האדם‬
 ‫סכמות דיני חוקה ‪ 2020-2021‬נועה דדון רווה‬

‫זיהוי חוק יסוד‬

‫אופציה ב'‬ ‫אופציה א'‬

‫מבחן מהותי‬ ‫מבחן צורני‬

‫תנאים‪ :‬מאפיינים כלליים ורחבים; על זמניות; עיסוק בעקרונות יסוד והגנה על זכויות אדם‬ ‫תנאים‪ :‬כותרת "חוק יסוד‪ ;":‬היעדר שנה; ניסוח תמציתי; הליכי חקיקה‪ ,‬סעיפי עליונות והליכי‬
‫שינוי מיוחדים (למשל נוקשות)‬
‫הפעלת שיקול דעת ללא התחשבות במאפיינים צורניים‬
‫בעיות‪:‬‬

‫‪ .1‬חוק יסוד לפי צורתו‪ ,‬אך (חלק מ)התוכן "לא יסודי" (חוק יסוד‪ :‬ירושלים בירת ישראל)‬
‫בעיות‪:‬‬
‫‪ .2‬לא כל חוקי היסוד משוריינים (חוק יסוד‪ :‬מקרקעי ישראל)‬
‫‪ .1‬חוסר ודאות אילו חוקים הם חוקי יסוד‬
‫‪ .3‬הבעייתיות במעמדם של חוקים שאינם עומדים במבחן הצורני‪:‬‬
‫‪ .2‬יכולת פרשנית משפטית בלתי מוגבלת‬
‫א‪ .‬חוקים שחוקקה הכנסת הראשונה לפני "החלטת הררי" (חוק השבות‪ ,‬חוק שיווי זכויות האישה)‬
‫‪ .3‬הגדלת הכוח של הרשות השופטת ופגיעה בהפרדת הרשויות‬
‫ב‪ .‬חוקים שלא עומדים במבחן הצורני‪ ,‬אך תוכנם מביע עליונות ו"יסודיות" (חוק יסודות התקציב)‬

‫ג‪ .‬חוקים "רגילים" משוריינים‪ -‬לא התקבל (החוק להגנה על השקעות הציבור בישראל)‬

‫מאפשר צמצום חוקי‪ ,‬תנאי הכרחי אך לא מספיק‬ ‫המבחן המרכזי‪ ,‬אך במקרים מסויימים תנאי לא מספיק ולא הכרחי‬

‫מבחן עכשווי‬

‫מבחן צורני ‪ +‬מהותי‬

‫המבחן המרכזי הוא צורני‬

‫אמרות אגב בפסיקה‪:‬‬
‫*הרחבה צורנית‪ -‬חוקי הכנסת הראשונה ("חוק שיווי זכויות האישה")‬
‫*הרחבה מבנית‪ -‬חוק כללי שיש בו עליונות היררכית על חוקים אחרים (יקותיאלי ‪" -2010‬חוק יסודות התקציב")‬
‫*צמצום מהותי‪ -‬פסילת חוק יסוד כאשר הצורה תקינה אך התוכן וההליך לא "יסודיים" (המרכז האקדמי ‪ -2017‬נפסל מטעם "שימוש לרעה" בחוק יסוד)‬
 ‫סכמות דיני חוקה ‪ 2020-2021‬נועה דדון רווה‬

‫שינוי חוק יסוד‬

‫ביטול‪ ,‬תיקון‪ ,‬הוספה או גריעה של העקרון המרכזי בחוק‪ ,‬בניגוד לפגיעה נקודתית‬

‫חוק רגיל‬ ‫חוק יסוד‬

‫חוק "רגיל" לא יכול‬

‫לשנות חוק יסוד‬ ‫רק חוק יסוד יכול לשנות חוק יסוד‪,‬‬
‫בהכרח מדובר בשינוי (פורת)‬

‫בטל‬ ‫בטל‬ ‫לא‬ ‫‪ .1‬עומד בהוראות הנוקשות בחוק היסוד?‬

‫‪ .2‬עומד במבחני "שימוש לרעה"?‬

‫א‪ .‬מבחן הכוונה‪ -‬המניעים להעברת החוק‬
‫ב‪ .‬מבחן התוצאה‪ -‬ההשלכות של החוק‪ ,‬המצב שנוצר‬
‫ג‪ .‬מבחן אי‪-‬התאמה מבנית‪-‬חוקתית‪ -‬אי עמידה ב"כללים מבניים" של חוק יסוד‬
‫בטל‬ ‫לא‬
‫ד‪ .‬מבחן פגיעה מהותית בעקרונות יסוד‪ -‬הנזק שנגרם לעקרונות היסוד של השיטה‬
‫(הפרדת רשויות‪ ,‬חקיקה פרסונאלית‪ ,‬זילות חוקי היסוד‬

‫*ה‪ .‬סייג נסיבות חריגות‪ -‬הסדר זמני ע"י הוראת שעה מתקבל בנסיבות מיוחדות‬
‫(דנציגר‪ ,‬המרכז האקדמי)‬

‫*‪ .3‬עומד במבחן התיקון החוקתי שאינו חוקתי (מהות)?‬

‫אמרות אגב בלבד‪ ,‬עדיין לא נעשה שימוש במבחן בישראל‬
‫לא הוכרע האם יש נכון להשתמש בו בישראל ומה יכלול‬

‫כן‬

‫תקף‬
 ‫סכמות דיני חוקה ‪ 2020-2021‬נועה דדון רווה‬
‫פגיעה של חוק רגיל בחוק יסוד‬

‫פגיעה העולה כדי שינוי‬ ‫חוק יסוד עם פסקת‬ ‫חוק יסוד "שותק"‬ ‫חוק יסוד עם פסקת‬ ‫חוק רגיל שנחקק‬
‫הגבלה מהותית‬ ‫הגבלה צורנית‬ ‫לפני כבוה"א‬
‫חוק רגיל לא יכול לשנות חוק יסוד!‬
‫פסקת הגבלה שיפוטית‬
‫נוקשות‪:‬‬
‫מצב חירום‬ ‫משרתים בכוחות הביטחון‬ ‫דרישה רובנית‬

‫פסקת שמירת דינים‪:‬‬

‫פסקת הגבלה מהותית‬ ‫פסקת הגבלה מהותית‬ ‫עומד‬ ‫לא עומד‬ ‫ס' ‪ 10‬לכבוה"א‬
‫פסקת הגבלה מהותית‬ ‫ס' ‪ 8‬לחו"י כבוה"א וס' ‪ 4‬לחוה"ע‪:‬‬
‫במצב חירום‬ ‫‪-‬פירוש לפי חוקי היסוד‬
‫לגבי משרתים בכוחות‬ ‫‪ .1‬הסמכה בחוק הרגיל‬ ‫(גנימאת)‬
‫(ס' ‪ 12‬לכבוה"א)‬ ‫עובר‬
‫‪.1‬לפי חוק (תקנות שעת‬
‫הביטחון‬ ‫‪ .2‬הולם ערכים‬ ‫‪ -‬תיקון של חוק שמור ייבחן‬
‫(ס' ‪ 9‬לכבוה"א)‬ ‫‪ .3‬תכלית ראויה‬ ‫כחוק רגיל ולא כחוק מיטיב‬
‫חירום)‬
‫‪ .1‬לפי חוק‬ ‫‪ .4‬מידתיות‪:‬‬ ‫אפשר לחזק את‬ ‫אפשר להשתמש‬ ‫(צמח)‬
‫‪ .2‬תכלית ראויה‬
‫‪ .2‬מידתיות בהתאם למהות‬ ‫א‪ .‬מבחן הקשר הרציונלי‬ ‫חוקיות החוק‬ ‫בפסקת הגבלה‬ ‫‪ -‬שמירת דינים עשויה לא‬
‫‪ .3‬מוגבלת לתקופה‬
‫ואופי השירות‬ ‫ב‪ .‬מבחן האמצעי שפגיעתו פחותה‬ ‫באמצעות פסקת‬ ‫שיפוטית כ"גלגל‬ ‫לעמוד לנצח (אמרת אגב‬
‫‪ .4‬מידתיות‬
‫ג‪ .‬מבחן המידתיות הצר‬ ‫הגבלה שיפוטית‬ ‫הצלה" (הופנונג)‬ ‫האגודה לזכויות הפרט ‪)2017‬‬
‫(מופז‪ ,‬גוטמן)‬
‫עומד‬ ‫לא עומד‬ ‫עומד‬ ‫לא עומד‬ ‫עומד‬ ‫עומד‬ ‫לא עומד‬
‫לא עומד‬ ‫עובר‬
‫עובר‬ ‫לא עובר‬ ‫עובר‬ ‫לא עובר‬ ‫עובר‬ ‫עובר‬ ‫לא עובר‬

‫פסקת התגברות (פס' ‪ 8‬לחופש העיסוק)‬

‫‪ .1‬בחוק‬
‫‪ .2‬רוב ‪61‬‬
‫‪ .3‬קביעה מפורשת "תקף על אף האמור"‬
‫סעדים לחוק שלא עובר‪:‬‬ ‫‪ .4‬תקף לארבע שנים‬
‫‪ .1‬בטלות מוחלטת‬ ‫פסקת הסמכה בחוק היסוד‪:‬‬
‫‪ .2‬נפסדות‬ ‫ספציפית‪ :‬הסדרים ספציפיים בהם אפשר לשנות בחוק רגיל‬
‫עומד‬ ‫לא עומד‬
‫‪ .3‬ההלכה‪ :‬בטלות יחסית (אם התוצאה היתה זהה גם אם‬ ‫כללית‪ :‬הוראות כלליות מאוד לתנאים בהם אפשר לשנות‬
‫הפעולה היתה חוקתית אז אין צורך לבטל את הפעולה)‬ ‫לא עובר‬ ‫בחוק רגיל‬
‫עובר‬

‫מידתיות‬
‫‪ .1‬מבחן הקשר הרציונאלי‪ :‬האם יש התאמה בין‬
‫התכלית לאמצעי? מבחן הסתברותי‪ -‬האם האמצעי‬
‫יועיל להגשמת התכלית? (תחולת חסר)‬
‫‪ .2‬מבחן האמצעי שפגיעתו פחותה‪ :‬האם האמצעי‬
‫הכרחי? הסדר גורף? ובהשוואה לחלופות מעשיות‬
‫אחרות? אין חובה לבחור באמצעי שפגיעתו הכי‬
‫פחותה (יקותיאלי)‬
‫‪ .3‬מבחן המידתיות במובן הצר‪:‬‬
‫האם תועלת האמצעי עולה על הנזק שלו? מבחן‬
‫מאזניים‪ -‬חשיבות התכלית והתועלת שתושג מול‬
‫עוצמת הפגיעה בזכות‪.‬‬
‫(כשהזכות מרכזית במיוחד (חופש הביטוי) ‪‬‬
‫וודאות קרובה‪ :‬מבחן הסתברותי ‪ +‬חומרת הפגיעה)‬
‫(כשיש פגיעה ברגשות ‪ ‬רק סיבולת ראויה‪ :‬חומרת‬
‫הפגיעה מזעזעת את אמות הספים בכרי)‬
‫סכמות דיני חוקה ‪ 2020-2021‬נועה דדון רווה‬
‫פגיעה של חוק רגיל בזכות חוקתית (איזון אנכי)‬
‫פסקת הגבלה מהותית‬
‫מורכבת מארבעה מבחנים מצטברים‬
‫תכלית ראויה‬ ‫הולם את ערכיה של מדינת ישראל‬ ‫בחוק או מכוח חוק‬
‫משרת צורך חברתי ‪ +‬רגישות לזכויות אדם ‪+‬‬ ‫פירוש מצמצם‬ ‫הסמכה ברורה‪,‬‬
‫ככל שהפגיעה בזכות חמורה יותר נדרשת תכלית‬ ‫‪ .1‬פן יהודי‪ :‬לאומי ותרבותי‬ ‫מפורטת ומפורשת‬
‫ראויה יותר כדי להצדיק את הפגיעה (חורב)‬ ‫הגדרה עצמית לעם היהודי‬ ‫בחקיקה ראשית‬
‫איך נמדדת התכלית?‬ ‫חוק השבות וקיבוץ גלויות יהודי‬ ‫(בז'ראנו‪ ,‬מיטראל‪,‬‬
‫‪ -‬ניסוח ברמת הפשטה גבוהה‬ ‫צביון יהודי בחיים הציבוריים (סמל‪ ,‬ימי‬ ‫הפורום החילוני)‬
‫‪ -‬תכלית אובייקטיבית‪/‬סובייקטיבית (סמויה)?‬ ‫מנוחה‪ ,‬כשרות‪)...‬‬
‫העדפה לבחון לפי אובייקטיבית‬ ‫‪ .2‬פן דמוקרטי‪ :‬דמוקרטיה ליברלית‬
‫‪ -‬כשמוצגות תכליות רבות‪:‬‬ ‫הליך דמוקרטי‪ ,‬שוויון אזרחי‪ ,‬זכויות אדם‬
‫‪ -‬זיהוי התכליות הראויות‬ ‫דחייה של מודל משמעותי יותר (לוי בחוף עזה)‬
‫‪ -‬קביעת תכלית עיקרית‬
‫סייגים לתחולת פסקת ההגבלה‪:‬‬
‫‪ -‬פסקת התגברות‪" :‬תוקפו של חוק חורג" ס' ‪ 8‬לחו"י חופש העיסוק (מיטראל)‬
‫‪ -‬פסקת שמירת דינים‪ :‬אי אפשר לבטל חוק שהיה קיים לפני חקיקה חוק היסוד ס' ‪ 10‬לחו"י כבוה"א‬
‫‪ -‬פגיעה במשרתים בכוחות הביטחון‪ :‬פסקת הגבלה נפרדת‬
‫‪ -‬מצב חירום‪ :‬פסקת הגבלה נפרדת‬

‫ביקורת שיפוטית על הליכים פרלמנטריים‬
‫חוק לגיטימי הוא חוק שיונק את סמכותו מהעם‪:‬‬
‫‪ .1‬גוף שנבחר בידי הציבור יזם אותו‬
‫‪ .2‬הגוף משמר יצוגיות לאורך כהונתו‬
‫‪ .3‬הגוף פועל באופן ייצוגי ודמוקרטי (שקיפות‪ ,‬מקום למיעוטים)‬
‫סוגי הליכים פרלמנטריים‪:‬‬
‫הליכים ניהוליים (פנים‪-‬פרלמנטריים)‪ :‬ביקורת שיפוטית מרוסנת‬
‫החלטות אדמיניסטרטיביות‪ ,‬סדרי עבודה‪.‬‬
‫מבחן מהותי‪ :‬התערבות רק כשיש פגיעה קשה במרקם החיים הפרלמנטריים‬
‫וביסודות הדמוקרטיה (שריד ‪ ‬אדלשטיין)‬
‫בפועל‪ ,‬הסמכה בחוק תחסן את מרבית ההחלטות (כהנא)‬
‫הליכי חקיקה (חוקים וחוקי יסוד)‪ :‬ביקורת שיפוטיות מוגבלת לפגם היורד‬
‫לשורש ההליך (חורג מעקרונות היסוד של הליך החקיקה‪):‬‬
‫‪ .1‬עיקרון הכרעת הרוב‬
‫‪ .2‬עיקרון שוויון פורמאלי‬
‫‪ .3‬עיקרון פומביות הדיון‬
‫‪ .4‬עיקרון ההשתתפות‪:‬‬
‫א‪ .‬פיזית‪ -‬הכרחי אך לא מפסיק‬
‫ב‪ .‬מהותית‪ -‬מאפיינים מינימליים הם תנאי מספיק‬
‫(מגדלי העופות‪ :‬שלילת כל יכולת לגבש דעה ‪ ‬קוונטינסקי‪ :‬שלילת היכולת‬
‫לגבש עמדה מושכלת לפי מבחני העזר של סולברג‪ :‬משך הדיון ואופיו‪,‬‬
‫השפעת הדיון על הצעת החוק‪ ,‬התשתית העובדתית‪ ,‬פרקי הזמן בין ההצעה‬
‫לדיון‪)...‬‬
‫‪ .5‬עיקרון של נאמנות למצביעים? לא הוכר כעיקרון יסוד (לוי כמיעוט בחוף‬
‫עזה מול ברון בנתניהו)‬
‫‪ )2‬ראיות ברורות וחד משמעיות למרכזיות ומעשיות העמדה‬
‫הליכים מעין שיפוטיים‪:‬‬
‫הדחת ח"כ‪ ,‬הסרת חסינות של ח"כ (מפורט ב"הגבלת הזכות להיבחר")‬
‫‪ .6‬הדחת ח"כ בעת כהונתו מכוח §‪42‬א לחו"י הכנסת ("חוק ההדחה")‬
‫סכמות דיני חוקה ‪ 2020-2021‬נועה דדון רווה‬
‫הרשות המחוקקת‬
‫תפקידי הכנסת‪:‬‬
‫‪ .1‬רשות מחוקקת‪ :‬כנסת כל יכולה בזכות היותה בית הנבחרים (מימוש שלטון העם והכרעת הרוב)‬
‫‪ .2‬רשות מכוננת‪ :‬כינון חוקי יסוד בעלי מעמד עליון‬
‫‪ .3‬פיקוח וביקורת על הרשות המבצעת‪:‬‬
‫‪ -‬אמון רוב חברי הכנסת (הצעת אי אמון)‬
‫‪ -‬פיקוח תקציבי על הוצאות הממשלה‬
‫‪ -‬פיקוח בוועדות הכנסת על המשרד הממשלתי המקביל‬
‫‪ -‬שאילתות‬
‫הגבלת הזכות להיבחר‪:‬‬ ‫הבחירות לכנסת‪:‬‬
‫הגבלות טכניות (גיל‪ ,‬אזרחות)‬ ‫דמוקרטיה ייצוגית (§‪ 4‬לחו"י הכנסת)‬
‫הגבלות ערכיות‪:‬‬ ‫‪ .1‬כלליות‪ :‬לכל האזרחים במדינה יש זכות בחירה‬
‫‪ .1‬הגבלת האזרחות הזרה ביחס לח"כ‬ ‫‪ .2‬ארציות‪ :‬כל הארץ היא אזור בחירה אחד‬
‫‪ .2‬הפרדת רשויות (§‪ 7‬לחו"י הכנסת‪ ,‬מופז)‬ ‫‪ .3‬ישירות‪ :‬האזרחים מצביעים ישירות למפלגה (ללא אלקטורים)‬
‫‪ .3‬פרישה ממפלגה (§‪6‬א לחו"י הכנסת)‬ ‫‪ .4‬שוות‪ )1 :‬שוויון בזכות לבחור‪ :‬קול אחד לכל אחד‬
‫‪ .4‬הרשעה (טריה) עם קלון ‪ 6§ -‬לחו"י הכנסת‬ ‫‪ )2‬שוויון בזכות להיבחר‪ :‬תנאים שווים להתמודדות‬
‫‪ .5‬מטרות‪ ,‬מעשים והתבטאויות ‪7§ -‬א לחו"י הכנסת‬ ‫(מימון‪ -‬ברגמן‪ ,‬זמן תעמולה‪)...‬‬
‫יחס ניטרלי למיעוט ולרוב (גוטמן)‬
‫המבחן הערכי‪-‬מהותי ב§‪7‬א‪:‬‬ ‫‪ .5‬חשאיות‪ :‬האזרח רשאי לשמור בסוד את בחירתו‬
‫פסילת רשימה על ידי ועדת הבחירות המרכזית או פסילת מועמד רק‬ ‫‪ .6‬יחסיות‪ :‬כל מפלגה זוכה למושבים בהתאם לחלק היחסי שהצביע לה‬
‫באישור בית המשפט העליון‪.‬‬ ‫"ייצוגיות כנוכחות" של כל הזהויות (גרוניס בגוטמן)‬
‫עילות הפסילה‪:‬‬ ‫(כל האידיאולוגיות לפי ג'ובראן כמיעוט בגוטמן)‬
‫א‪ .‬שלילת קיום המדינה כיהודיות ודמוקרטית (כיום "כלי ריק")‬
‫ב‪ .‬הסתה לגזענות (גם ללא מבחן הסתברותי)‬ ‫יתרונות לשיטת הבחירות הייצוגית‪ :‬ייצוגיות גבוהה וגיוון דעות‬
‫ג‪ .‬תמיכה במאבק מזוין נגד ישראל‬ ‫חסרונות לשיטת הבחירות הייצוגית‪ :‬משילות נמוכה וחוסר יציבות‬
‫פרשנות העילות‪:‬‬
‫‪ )1‬פרשנות מינימלית וגרעינית של יסודות כל עילה בחוק‬
‫אחוז החסימה‪:‬‬
‫‪ -‬העלאת אחוז החסימה לאורך השנים (‪)3.25%2% 1.5%1%‬‬
‫‪ )3‬בחינה הסתברותית? אין הכרעה ברורה‬
‫‪ -‬העלאת אחוז החסימה נועדה להגביר את המשילות והיציבות‬
‫‪ -‬ההעלאה היא שוויונית מפני שאינה מקנה יתרון לא הוגן לרשימות‬
‫מסוימות (גרוניס בגוטמן)‬

‫הרשות המבצעת‬
‫סמכויות הממשלה בחירום‪:‬‬
‫הסמכות להכריז על שעת חירום (§‪ 38‬לחו"י הממשלה)‪:‬‬
‫‪ .1‬דרך הצבעה בכנסת ברוב רגיל (הממשלה יכולה להגיש את ההצעה)‬
‫‪ .2‬הממשלה יכולה להכריז על שעת חירום של ‪ 7‬ימים‪ ,‬הארכה רק ברוב חברי הכנסת‬
‫הסמכויות לשעת חירום (§‪ 39‬לחו"י הממשלה)‪:‬‬
‫הסמכויות הגרעיניות תלויות במודל הביצועי (בטווח בין מודל "שומר הלילה" הליברלי למודל מדינת‬
‫‪ .1‬לשנות כל חוק אלא אם מוצהר בו אחרת (חוקי יסוד‪ :‬חלק מהסעיפים בחו"י משוריינים גם בשעת חירום‪ ,‬הפרשנות הפשוטה‬
‫היא שמצב חירום לא מסמיך לשנות חוקי יסוד)‬
‫‪ .2‬תוקפן של תקנות שעת חירום יפקע כעבור ‪ 3‬חודשים‪ ,‬אלא אם הוארכו בחוק‬
‫בישראל יש שעת חירום כל שנה מאז הקמתה‪ ,‬הכנסת מחדשת את ההכרזה מדי שנה‪ .‬הבעיה בביטול שעת החירום‪ :‬לאורך‬
‫השנים חוקים רבים חוקקו מכוח שעת החירום‪ ,‬שינוי המצב יבטל את כל החוקים‪.‬‬
‫משבר הקורונה וסמכויות שעת החירום‪:‬‬
‫תקופה ראשונה‪ :‬מרץ‪-‬יולי ‪2020‬‬
‫‪ .1‬הכרזה‪ :‬הסתמכות על שעת החירום מקום המדינה (אין הכרזה חדשה)‪ ,‬מצב הבחירות המתמשך מקשה על גיוס אמון‬
‫הציבור להפעיל סמכויות חריגות‬ ‫החברה הישראלית (רובינשטיין גיוס בני ישיבות‪ ,‬ועדת המעקב קביעת איזורי עדיפות לאומית‪ ,‬מתווה‬
‫‪ .2‬התקנות‪ :‬תקנות לשעת חירום מחמירות מאוד‪ -‬הטלת סגר על ערים שלמות בסיוע הצבא (לוונטל)‬
‫‪ .3‬התערבות שיפוטית‪:‬‬
‫‪ -‬בית המשפט לא מתאים להתמודד עם שעת חירום‪ ,‬הוא עובד לאט (עדאלה)‬
‫‪ -‬בית המשפט נמנע מלהתערב בניהול שעת החירום של הממשלה (מושך עד להתייתרות המקרה)‬
‫הרחבת סמכויות השגרה‪ :‬האם יש הסמכה בדין? (חוק השב"כ)‬
‫‪ -‬מניתוח החוק עולה שתכליתו האובייקטיבית היתה למנוע הפעלת של יכולות השב"כ על אזרחים‬
‫‪ -‬עם זאת‪ ,‬לפי מבחן הוודאות הקרובה ניתן להשתמש בסמכויות קיצוניות גם מכוח הסמכה שאינה מפורשת‪ ,‬עד שהסכנה‬
‫תדעך (ואז צריך להסדיר את הסמכויות במפורש בחוק)‬
‫האם הסדר במעמד חוקתי על‪-‬חוקי מגביל את הרשות המחוקקת? (הושאר בצריך עיון בייצוא הגז‬
‫תקופה שנייה‪ 23 :‬ביולי ‪ 2020‬ועד היום‬
‫‪ .1‬הכרזה‪ :‬בידי הממשלה (חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה)‬
‫פורום שופינג‪ -‬הממשלה לא היתה מרוצה מהחלטות ועדת הקורונה והעבירה את סמכות הפיקוח לועדת חוקה‬
‫‪ .2‬התקנות‪ :‬בידי הממשלה מכוח חוק הקורונה‪ ,‬לא תקנות שעת חירום‬
‫סמכויות נרחבות מאוד‪ :‬הגבלת המרחב הציבורי והפרטי (פגיעה בחופש התנועה‪ ,‬תפילות‪ ,‬הפגנות)‬
‫החוק הופך את היוצרות‪ :‬הממשלה קובעת תקנות שנכנסות לתוקף מיד ולכנסת אפשרות רק לדחות או לאשר בדיעבד‬
‫כדי להפעיל את הסמכות יש לשקול‪ :‬היקף הפגיעה‪ ,‬השפעות על המשק‪ ,‬שקילת חלופות (אין פרוצדורה קבועה)‬
‫‪ .3‬התערבות שיפוטית‪ :‬דיון בינואר‪ ,‬השאלה המשפטית‪:‬‬
‫האם החוק סותר את חו"י הכנסת והממשלה? האם ההסמכה בחוק הקורונה מפורשת דיה?‬
‫אם תוכח סתירה של חו"י הממשלה נדרש לכך רוב של ‪ ,+61‬החוק לא עומד בשריון הצורני (עבר ב‪ 49-‬ח"כ)‬
‫סכמות דיני חוקה ‪ 2020-2021‬נועה דדון רווה‬
‫סמכויות הממשלה בשגרה‪:‬‬
‫הקמת הממשלה‪ :‬הרשות המבצעת של המדינה‪ ,‬פועלת מכוח אמון הכנסת‬
‫‪ .1‬כינון הממשלה‪ :‬מכוח הסכם קואליציוני‬
‫‪ .2‬לאחר כינון הממשלה‪ :‬מכוח משמעת קואליציונית‬
‫מהות הסמכות‪ :‬ביצועית‬
‫הרווחה הסוציאליסטי)‬
‫חובת הסמכה‪:‬‬
‫הממשלה רשאית לפעול רק מכוח הסמכה בחקיקה ראשית של הכנסת (בז'ראנו)‬
‫היקף וגבולות ההסמכה‪:‬‬
‫‪ .1‬כלל ההסדרים הראשוניים‪:‬‬
‫אין לממשלה סמכות לקבוע הסדרים ראשוניים‪ ,‬גם אם הכנסת לא הסדירה את הסוגייה בעצמה‬
‫זיהוי הסדר ראשוני‪ :‬עניינים 'מיוחדים במינם' המחייבים הכרעה עקרונית בשאלת יסוד המפלגת את‬
‫הגז הכרעות חלוקתיות משמעותיות)‬
‫* אבל לא כל מדיניות כלכלית חברתית או סוגייה שנויה במחלוקת (למשל‪ :‬סוגיות הקשורות לביטחון‪,‬‬
‫התנחלויות‪ ,‬הסכמי שלום)‬
‫יישום הכלל‪:‬‬
‫כשהמעשה השלטוני פוגע בזכויות אדם ‪ ‬בחינה קפדנית‬
‫כשהמעשה השלטוני לא פוגע בזכויות אדם ‪ ‬בחינה מרוככת (ייצוא הגז (‪ ,)2014‬מתווה הגז (‪))2016‬‬
‫כשהמעשה השלטוני עשוי לפגוע בדורות הבאים ‪ ‬בחינה מעורבת (ייצוא הגז ‪))2014‬‬
‫מכלול הסמכות נקודתיות יכול להסתבר להסמכה העולה על סך חלקיה (מתווה הגז (‪))2016‬‬
‫מעמד הכלל‪ :‬הסדר במעמד חוקי מנהלי מגביל את הרשות המבצעת‬
‫(‪))2104‬‬
‫תוצאות הכלל‪ :‬כלל פרשני המצמצם את היקף הסמכות המנהלית‪ ,‬חזקה ניתנת לסתירה (שיח חדש)‪,‬‬
‫עד היום לא שימש כבסיס לפסילת חוקים‬
‫‪ .2‬בהיעדר כל הסדר‪ -‬סמכות שיורית (§‪ 32‬לחו"י הממשלה)‪:‬‬
‫הממשלה מוסמכת לעשות כל פעולה שעשייתה אינה מוטלת בדין על רשות אחרת‪.‬‬
‫א‪ .‬רק במצב של היעדר חקיקה‬
‫ב‪ .‬אינה מוסמכת לקבוע הסדר ראשוני‪ -‬שכן זו פעולה שמוטלת על המחוקק (חשין בועדת המעקב‬
‫העליונה)‬
‫ג‪ .‬אינה מוסמכת לפגוע בזכויות האדם‪ -‬שכן אין הסמכה מפורשת לכך (בז'ראנו‪ ,‬חוקי היסוד)‬

‫הרשות השופטת‬
‫תפקידי הרשות השופטת‪:‬‬
‫‪ .1‬הכרעה בסכסוכים‬
‫‪ .2‬פיקוח על רשויות השלטון (§‪ 15‬לחו"י השפיטה‪ ,‬חוק בתי משפט מנהליים)‬
‫פיקוח על רשויות השלטון (ביקורת שיפוטית)‪:‬‬
‫לרשות השופטת אין ארנק או חרב‪ ,‬אך יש לה את הכוח להגיד את המילה האחרונה‪ .‬איך מרסנים את סמכויותיה?‬
‫‪ .1‬הסמכות לקבוע חוק‪:‬‬
‫עקרון ההסדרים הראשוניים‪ :‬הכנסת מחוקקת את החוקים והנורמות הכלליות (שותף בכיר) וביהמ"ש מיישם אותן‬
‫על מקרים פרטיים ומשלים את הערות השוליים של ההסדר (שותף זוטר)‬
‫מדרג המקורות של המשפט הישראלי (חוק יסודות המשפט)‪:‬‬
‫החוק ‪ ‬ההלכה הפסוקה ‪ ‬היקש מהם ‪ ‬עקרונות החירות‪ ,‬הצדק‪ ,‬היושר והשלום של המשפט העברי ומורשת‬
‫ישראל‪.‬‬
‫‪ .2‬הסמכות לפרש חוק‪:‬‬
‫כלים של הרשות השופטת לפירוש החוק‪:‬‬
‫א‪ .‬תכלית סובייקטיבית (כוונת המחוקק)‪ :‬ניתן ללמוד מפרוטוקולים‪ ,‬הבעיה בכלי זה היא שהמחוקק הוא ציבור של‬
‫מחוקקים שלכל אחד מהם כוונה אחרת‪ .‬הכוונה המסוכמת אמורה להופיע בלשון החוק‪ ,‬הכוונות שלא הוסכם עליהן‬
‫לא ייכנסו אליו‪ ,‬אז למה שבית המשפט יסתמך עליהן?‬
‫ב‪ .‬תכלית אובייקטיבית (לשון החוק)‪ :‬הבעיה היא שבמקרים רבים החוק מנוסח בעמימות קונסטרוקטיבית‪ ,‬נוסח‬
‫כללי במטרה להגיע להסכמה רחבה יותר ולהצליח להעבירו‪ .‬כשהרשות המחוקקת משתמשת בניסוח כזה היא מעניקה‬
‫יותר כוח פרשני לרשות השופטת ולשיקול דעתה‪.‬‬
‫‪ .3‬הסמכות לביקורת שיפוטית‪:‬‬
‫נגד ביקורת שיפוטית‬
‫בורק‪ :‬גישה אוריג'ינליסטית (מקורית)‪ :‬יש לפרש את החוקה כפי שהיו מפרשים בתקופה בה נכתבה‪ .‬גם אם‬ ‫ברק‪ :‬בעזרת הביקורת השופטים מגשרים בין החוקה הישנה לעם‪ ,‬גישת החוקה החיה‪ :‬ההצדקה הדמוקרטית לכך שהעם שחי בהווה יהיה כבול לחוקה‬
‫נוקטים בגישת החוקה החיה‪ ,‬מי אמר שהשופטים יודעים מה רצון העם?‬
‫בורק‪ :‬ביקורת שיפוטית היא בלם של רצון העם והכרעת הרוב‬
‫סכמות דיני חוקה ‪ 2020-2021‬נועה דדון רווה‬
‫עקרונות העל של הרשות השופטת‪:‬‬
‫‪ .1‬עקרון העצמאות‪ :‬אי‪-‬תלות‪ ,‬ניטרליות של השופטים (§‪ 2‬לחו"י השפיטה)‬
‫‪ .2‬עקרון הפומביות‪ :‬הדיון פומבי אלא אם נקבע אחרת‪ ,‬כך נשמר התהליך מקצועי הוגן ומבוקר (§‪ 3‬לחו"י השפיטה)‬
‫הסדרים קונקרטיים למימוש העקרונות‪:‬‬
‫‪ .1‬אי תלות‪:‬‬
‫א‪ .‬עצמאות מהותית‪ :‬השופטים נדרשים להצהיר על כפיפותם לחוק בלבד (§‪ 2,6‬לחו"י השפיטה)‬
‫ב‪ .‬עצמאות אישית‪ :‬קביעות וכללי אתיקה לשופטים (אי מעורבות פוליטית סבן נ' שר הדתות)‬
‫ג‪ .‬עצמאות ניהולית (חלקית)‪ :‬תקציבית כפופים לשר המשפטים‪ ,‬אך עד היום לא עורר בעיות (משכורות‪ ,‬איסור‬
‫הקמת בית דין מיוחד נועד למנוע שיפוט פרסונאלי‪ ,‬מלבד הסדרים בחוק איזו ערכאה תדון באיזה נושא)‬
‫‪ .2‬מינוי שופטים (§‪ 4‬לחו"י השפיטה)‪:‬‬
‫א‪ .‬הרכב וועדה מגוון‪ ,‬מורכבת מ‪ 9-‬חברים‪ 3 :‬שופטים (אחד מהם נשיא ביהמ"ש)‪ 2+‬נציגי לשכת עו"ד‪ 2+‬נציגי‬
‫הכנסת‪+‬שר ממשלה‪+‬יו"ר הועדה הוא שר המשפטים (איזון בין נציגי כל הרשויות)‬
‫ב‪ .‬שר המשפטים הוא זה שבסמכותו להציע מועמד בפני הוועדה (כוח לרשות המבצעת)‬
‫ג‪ .‬הצבעה חשאית‪ :‬המנגנון מחזק את אי התלות של הרשות השופטת‬
‫ד‪ .‬רוב למינוי שופט‪ :‬למינוי שופטי שלום‪-‬מחוזי נדרש רוב ‪ ,5-4‬למינוי שופט בעליון נדרש רוב ‪( 9-7‬נועד לחייב‬
‫שת"פ בין נציגי הרשויות השונות‪ ,‬בפועל חיזק את נציגי הרשות השופטת)‬
‫ה‪ .‬הקריטריונים לבחירת שופטים‪ :‬מקצועיות וניטרליות מול ייצוגיות (ייצוג כנוכחות או ייצוג ביחס לחלק‬
‫באוכלוסייה? דעות או זהויות?)‬
‫בעד ביקורת שיפוטית‬
‫שנכתבה בעבר היא רק אם ימשיכו לפרש את החוקה למציאות החברתית בהווה‬
‫הולמת את‬
‫ברק‪ :‬ביטוי לדמוקרטיה המהותית שכוללת גם ערכי יסוד וזכויות אדם‬ ‫הדמוקרטיה?‬

‫בורק‪ :‬אין סמכות לשנות את החוקה (למרות שניתנה הסמכות בחו"י השפיטה)‬ ‫ברק‪ :‬המחוקק הסמיך את הרשות המחוקקת לפרש את החוק ולשנות אותו‪ ,‬לכנסת יש את הכוח "להתגבר" על שינוי של ביהמ"ש שהיא לא מסכימה לו‬

‫הבעיה עם עמדת ברק‪ :‬שבישראל‪ ,‬בשונה מארה"ב‪ ,‬אין הפרדה ברורה בין רצון העם בחוקה לרצון המחוקק‬ ‫ברק‪ :‬משתמש בפדרליסט‪ ,‬השופטים בעצם אוכפים את רצון העם (שהוגדר בחוקה)‬ ‫הולמת את עיקרון‬
‫בחוקים רגילים (חוקי היסוד מתקבלים בהליך רגיל ללא מעורבות מיוחדת של העם)‬ ‫הפרדת הרשויות?‬

‫ניתן לטעון ששופט הוא בהכרח סובייקטיבי‬ ‫ברק‪ :‬השופט אובייקטיבי ומבטא בביקורת השיפוטית שנים של אימון בהכרעה לפי הדין ולא סט ערכים אישי‬
‫בורק‪ :‬חוקי הכנסת הם הביטוי הטוב ביותר לרצון העם‪ ,‬ולכן הביקורת בהכרח פסולה ואינה אובייקטיבית‬ ‫השופטת קוני בראט‪ :‬מוכרת כשמרנית מאוד‪ ,‬אך בנאומה הצהירה על החובה לשפוט באובייקטיביות‬ ‫האם ניתן לשפוט‬
‫גם אם לא ניתן לשפוט באובייקטיביות מוחלטת‪ .1 :‬יש לשופטים כלים ואמות מידה אובייקטיביים לשפוט לפיהם‪ )2 ,‬ייצוג ראוי לכל המגזרים בבית‬ ‫באובייקטיביות?‬
‫המשפט‪ ,‬ליצור איזון ולשקף את החברה במערכת המשפט‬

‫הביקורת אינה מוגבלת‪ ,‬אך קיים ריסון עצמי של השופטים באמצעות עילות הסף‪.‬‬
‫בעבר‪ :‬זכות עמדיה אי‪-‬שפיטות‪ ,‬עתירה אקדמית‪/‬תיאורטית‪ .‬כיום‪ :‬הימנעות מהכרעה‪ ,‬זכות העמידה החדשה‪ ,‬מיצוי הליכים‪...‬‬ ‫היקף הביקורת‬

‫הפרדת רשויות‪ :‬פלישה‪ ,‬בלימה‪ ,‬איזון‬
‫פולשת לרשות השופטת‬
‫פלישות‪:‬‬
‫סמכות גרעינית‪ :‬יישום הנורמות (שימוש בכוח כלפי הפרט) * חריגה מהיקף ההסמכה בחוק (רובינשטיין‪ ,‬ייצוא הגז)‬
‫* אי ציות לפסקי דין‬
‫"פלישות" מוסמכות‪:‬‬
‫* סמכויות מעין שיפוטיות (בתי דין משמעתיים וכו')‬
‫פלישות – נדיר‪:‬‬
‫* התערבות בהליכים תלויים ועומדים (בג"ץ מחויבות?)‬
‫* ביטול רטרואקטיבי של פס"ד בחוק‪/‬חקיקה פרסונאלית‬
‫* אי ציות לפסקי דין (אדלשטיין)‬
‫נחשבת לרשות החלשה ביותר‪ :‬מחזיקה בכוחות עצומים‬
‫"פלישות" מוסמכות‪:‬‬
‫* החלטות מעין שיפוטית (הדחת‪/‬פסילת ח"כ‪ ,‬מפלגות)‬
‫פיקוח‪:‬‬
‫* תיקון‪/‬ייזום חקיקה בעקבות פסק דין‬
‫סמכות גרעינית‪ :‬הכרעה בסכסוכים על פי הנורמות (שמיעת הפרט‬
‫בריבו עם השלטון)‬
‫יש הרואים בה הרשות החזקה ביותר‪ :‬הכי מוגנת מהתערבות‬
‫בסמכותה‪ ,‬הכוח שלה תלוי באמון הציבור ובכך שיצייתו לפסקי הדין‬
‫שלה (זוכה לאמון הרב ביותר מהציבור ומכאן לכוח רב)‬
‫חולשה‪ :‬התלות שלה באמון הציבור (בשונה מהרשויות האחרות)‬
‫* ביקורת שיפוטית על החלטות‪/‬חוקים‪ ,‬על הליך החקיקה‬
‫סכמות דיני חוקה ‪ 2020-2021‬נועה דדון רווה‬
‫פולשת לרשות המחוקקת‬ ‫פולשת לרשות המבצעת‬
‫פלישות נפוצות‪:‬‬
‫* פעולה ללא הסמכה בחוק (בז'ראנו‪ ,‬מתווה הגז)‬
‫נחשבת לרשות החזקה ביותר‪ :‬רוב מובנה בכנסת מאפשר לה * השתלטות על הליך החקיקה (חוקי הסדרים‪)...‬‬
‫* נדיר‪ -‬פירוק מסמכויות גרעיוניות (מתווה הגז)‬ ‫לשלוט בחקיקה‪ ,‬הכי הרבה סמכויות (חרב וארנק)‪.‬‬ ‫הרשות המבצעת‬
‫חולשה‪ :‬מאוד לא יציבה‪ ,‬שבוייה של הסחטנות הפוליטית‪.‬‬
‫"פלישות" מוסמכות‪:‬‬
‫* תקש"ח; חקיקת משנה בהרשאת ובפיקוח הכנסת‬
‫סמכות גרעינית‪ :‬קביעת נורמות (הסדרים ראשוניים‪,‬‬
‫פלישות – נדיר‪:‬‬
‫מכוננת)‬
‫* פירוק מסמכויות גרעיניות (הפרטת בתי הסוהר)‬
‫עלי ספר )‪ (law in the books‬אך בפועל לא מצליחה‬ ‫הרשות המחוקקת‬
‫פיקוח‪:‬‬
‫לממש אותם )‪.(law in action‬‬
‫* העברות תקציביות‪ ,‬שאילתות‪ ,‬הצבעות אי אמון‬
‫הכי פחות פולשת לאחרות והכי פגיעה לפלישות‪.‬‬
‫פלישות‪:‬‬
‫* ביקורת שיפוטית בחריגה מסמכות?‬
‫פלישות‪:‬‬
‫* החלטות מעין ביצועיות (מיגון שדרות‪ ,‬מסגד‪/‬מוזיאון)‬
‫"פלישות" מוסמכות‪:‬‬
‫* שותף "זוטר" בהליך החקיקה‬
‫פיקוח‪:‬‬ ‫הרשות השופטת‬
‫* עיקרון חוקיות המנהל‪ ,‬הסדרים ראשוניים‪ ,‬פגיעה לפי‬
‫פיקוח‪:‬‬
‫פסקת ההגבלה‬
‫ועל החלטות מעין שיפוטיות‬
 ‫סכמות דיני חוקה ‪ 2020-2021‬נועה דדון רווה‬

‫עילות הסף – חלק א'‬

‫צירוף משיבים‬ ‫ניקיון כפיים‬ ‫שיהוי‬ ‫מיצוי הליכים‬ ‫בשלות‬ ‫עתירה תיאורטית‬ ‫עתירה מוקדמת‬ ‫זכות העמידה‬ ‫שפיטות‬

‫עתירה מוקדמת‬ ‫שפיטות‬

‫האם העתירה הוגשה נגד החלטה‬
‫לפני שזו התקבלה?‬
‫אי אפשר לעתור עבור מישהו אחר שנפגע‪ .‬עם השנים מגמה של ריכוך‬
‫יש להגיש עתירה נגד חוק רק‬
‫אחרי שהחוק נחקק בכנסת ועבר‬
‫בשלוש קריאות‪.‬‬
‫חריגים‪:‬‬
‫‪ )1‬כשההחלטה צפויה ובלתי‬
‫הפיכה‬
‫‪ )2‬שיהוי כבד מאוד של הרשויות‬
‫ש"כובל" את העותר למצב‬
‫בעייתי‬
‫זכות העמידה‬
‫על ביהמ"ש להחליט האם הנושא “שפיט” או שמדובר בנושא שהוא מחוץ לסמכותו של ביהמ"ש (למשל‬
‫האינטרס לעתירה חייב להיות פגיעה אישית מרשות מנהלית כלשהי‪.‬‬
‫גם לעמותות וגופים שמייצגים ציבור או שעותרים כנגד שחיתות‬
‫ציבורית‪ .‬בשנים האחרונות מגמה של הקשחה מחודשת‪.‬‬
‫‪ o‬זכות עמידה אישית‪ :‬האם העותר נפגע פגיעה ממשית‬
‫ומשמעותית מההחלטה נגדה הוא עותר?‬
‫‪ o‬זכות עמידה ציבורית‪ :‬האם נפגע שלטון החוק? האם הפגיעה‬
‫רלוונטית לעותר? (לא זר‪/‬תייר) האם לא קיים עותר פוטנציאלי‬
‫בעל אינטרס חזק יותר?‬
‫‪ o‬מעמד מכוח הסכמה או ויתור‬
‫נושאים מדיניים)‬
‫שפיטות נורמטיבית‪ :‬האם יש אמות מידה משפטיות‪ ,‬דוקטרינה משפטית שביהמ"ש יכול להחיל על‬
‫הנסיבות? אם לא‪ -‬לא ישפוט‪ .‬לפי ההלכה הכל שפיט (רסלר)‬
‫שפיטות מוסדית‪ :‬האם ביהמ"ש הוא המוסד שראוי שיכריע בסכסוך? האם ראוי שביהמ"ש יתערב‬
‫בסוגיה?‬
‫‪ o‬מבחן האופי הדומיננטי של הסוגיה (שמגר ברסלר)‪ :‬סוגיה פוליטית? לא ישפוט‪ .‬עניין משפטי עם‬
‫השלכות פוליטית? כן ישפוט‪.‬‬
‫‪ o‬מבחן העלות‪-‬תועלת (ברק ברסלר)‪ :‬ברוב המקרים ההנחה שביהמ"ש צריך להתערב‪ ,‬אך במקרים‬
‫חריגים הציבור יעדיף שביהמ"ש לא יתערב‪.‬‬
‫‪ o‬נטייה שלא להתערב בענייני מדיניות ממשלתית או מדינית (חילופי שבויים‪ ,‬הסכמי שלום‪)...‬‬

‫העילה החדשה ביותר‬ ‫בשלות‬ ‫עתירה תיאורטית‬

‫האם די בכמות העובדות שנאספו בנוגע לנורמה הנתקפת כדי לבסס את המחלוקת בין הצדדים? (סבח)‬
‫בעתירה חוקתית‪ :‬האם לאור בחינה ראשונית לפנינו פגיעה גדולה? (גוטמן)‬
‫חריגים‪:‬‬
‫‪ o‬שאלה משפטית טהורה‬
‫‪ o‬חשש להשלכות שליליות בשל דחיית העתירה (למשל‪ :‬יישום החוק יחייב את העותר להפר אותו‪ ,‬החלטה‬
‫בלתי הפיכה)‬
‫‪ o‬פגיעה בשלטון החוק‪ :‬ביהמ"ש יראה אינטרס ציבורי רחב לדון בעתירה באופן מיידי‬
‫‪ o‬היעדר יישום לאורך זמן‬
‫האם העתירה המבקשת סעד ללא נפקות מעשית? ביהמ"ש דורש עובדות‪ ,‬מקרה קונקרטי וטענה לסעד‬
‫מעשי כדי לשפוט‪ ,‬ולא מסתפק בהצהרות‪ .‬לעיתים הבעיה בעתירה התיאורטית היא היותה פניה‬
‫מוקדמת או פניה מאוחרת‪ .‬העתירה תידחה גם אם בראשיתה היתה מעשית‪.‬‬
‫חריגים‪:‬‬
‫‪ o‬עניין שצפוי להתגלגל בשנית לפתח ביהמ"ש (למשל‪ :‬עתירה נגד ועדת הפלות)‬
‫‪ o‬עניין שלא ניתן להכריע בו בטרם הפך לתיאורטי‬
‫‪ o‬הרתעת הרשות משימוש חוזר בכלי הנתקף‬
‫‪ o‬מקרה שהחל כמעשי והושקעו משאבים רבים בעתירה שלו‬
 ‫סכמות דיני חוקה ‪ 2020-2021‬נועה דדון רווה‬

‫עילות הסף – חלק ב'‬

‫צירוף משיבים‬ ‫ניקיון כפיים‬ ‫שיהוי‬ ‫מיצוי הליכים‬ ‫בשלות‬ ‫עתירה תיאורטית‬ ‫עתירה מוקדמת‬ ‫זכות העמידה‬ ‫שפיטות‬

‫צירוף משיבים‬
‫מיצוי הליכים‬
‫האם העתירה הוגשה כנגד כל מי שיכול להיפגע ממנה?‬
‫לפני הגשת העתירה על העותר לפנות למשיבים ולשטוח את נימוקי העתירה‪ ,‬ולהמתין זמן סביר לתשובתם‪.‬‬
‫רציונאלים‪:‬‬ ‫לעתירה יש לצרף את הפניה למשיבים ותשובתם‪( .‬לאחרונה נקבע ש‪ 48‬שעות לפני העתירה זה זמן לא‬
‫אין לפגוע בזכות של אדם בלא שניתן לו יומו בביהמ"ש‬ ‫מספיק‪ ,‬אך ככל שהזמן דוחק ניתן להסתפק בפנייה קצרה ושטחית)‬
‫הנפגע הוא בעל האינטרס המחודד ביותר‬ ‫החלת העילה על עתירות חוקתיות‪:‬‬
‫חריגים‪:‬‬ ‫לאחרונה ניתן לראות שימוש בעילה זו גם ביחס לעתירות חוקתיות‪ ,‬אך גישה זו אינה חפה מקשיים‪ .‬גם‬
‫בעתירה נגד חוק או תקנה יש לפנות ליועמ"ש לכנסת ולממשלה ולהבהיר שמדובר בפנייה עקרונית ולא‬
‫‪ o‬ישנה פגיעה מזערית בצדדים שלישיים‬
‫אישית‪ .‬גם במצב בו הזמן דוחק נדרשת פנייה מינימלית‪ .‬קשיים‪:‬‬
‫‪ o‬הנפגעים נשאלו ואינם רוצים להצטרף‬
‫‪ o‬דרישת מיצוי ההליכים בסוגיות חוקתיות היא נוקשית‬
‫‪ o‬ניתן להניח שיש צד אחר שיטען במקומם‬
‫‪ o‬הכנסת לא צפויה לשקול שוב את החלטתה‬
‫לעיתים אי צירוף משיבים מהווה אינדיקציה לחוסר ניקיון כפיים‬
‫‪ o‬ליועמ"ש אין סמכות לבטל חוק ולכן לא ברור במה תועיל הפנייה אליהם‬
‫בדרך כלל בית המשפט יורה על צירוף המשיבים ולא ידחה את העתירה‬

‫שיהוי‬ ‫ניקיון כפיים‬

‫האם העותר פעל להגשת העתירה בזמן סביר מעת ההחלטה?‬
‫האם העותר מגיע בידיים נקיות‪ ,‬מבלי להסתיר מידע ומציג את התמונה המלאה ומכלול האינטרסים? לא‬
‫מרוץ הזמן מתחיל בעת היוודע לעותר על ההחלטה וייפסק או יחל מחדש אם התקבלה החלטה חדשה‪ ,‬או‬ ‫ניתן לעתור לביהמ"ש כשהעותר עצמו פעל בצורה לא הוגנת או לא חוקית ביחס למעשה לגביו הוא עותר‪.‬‬
‫שהעותר פנה לרשות הרלוונטית‪.‬‬
‫שלוש חובות משנה‪:‬‬
‫נהוג להבחין בין שני סוגי שינוי‪:‬‬
‫‪ o‬הצגת תשתית עובדתית מלאה‬
‫שיהוי סובייקטיבי‪ :‬בחינה של הצדקת ההשתהות של העותר‪ ,‬האם העותר ישן על זכויותיו?‬
‫‪ o‬פרישת מלוא יריעת המחלוקת כפי שידוע לעותר (אשכנזי)‬
‫שיהוי אובייקטיבי‪ :‬האם העותר השתהה מעבר למשך הזמן הסביר? סטנדרט אובייקטיבי בהתאם‬
‫‪ o‬איסור עשיית דין עצמי (נאות מזרחי בע"מ)‬
‫לשיקול דעתו של בית המשפט‪.‬‬
 ‫סכמות דיני חוקה ‪ 2020-2021‬נועה דדון רווה‬

‫הבחינה החוקתית לפגיעה בזכות‬

‫המבחן הדו השלבי – שלב ‪2‬‬
‫‪ .2‬האם הפגיעה בזכות היא כדין?‬
‫איזון אנכי (מול אינטרס)‬
‫אחד יגבור על השני (זכות על אינטרס‪/‬אינטרס על זכות)‬
‫* נקודת המוצא היא שהזכות חזקה יותר‬
‫פסקת הגבלה מהותית‪:‬‬ ‫המבחן הדו השלבי – שלב ‪1‬‬
‫‪ .1‬בחוק (או מהסמכה מפורשת בו)‬
‫‪ .2‬ההולם את ערכיה (יהודית ודמוקרטית)‬ ‫‪ .1‬האם התקיימה פגיעה בזכות?‬
‫‪ .3‬שנועד לתכלית ראויה‬ ‫היקף הפרישה של הזכות‪:‬‬
‫‪ .4‬ובמידה שאינה עולה על הנדרש‪:‬‬ ‫עמידה בעילות הסף‬
‫זכות מול אינטרס‬ ‫פגיעה? בזכות? חוקתית? למי מוקנית?‬
‫א‪ .‬מבחן הקשר הרציונאלי‬ ‫‪ .1‬שפיטות‬
‫(איזון אנכי)‬ ‫(אדם‪/‬אזרח‪/‬תושב‪/‬תאגיד‪/‬ציבור)‬
‫ב‪ .‬מבחן האמצעי שפגיעתו פחותה‬ ‫‪ .2‬זכות העמידה‬
‫ג‪ .‬מבחן המידתיות במובן הצר‬
‫‪ .1‬סיווג הזכות והיקפה‬
‫איזו זכות נפגעה?‬ ‫‪ .3‬עתירה מוקדמת‬
‫וודאות קרובה‪ :‬מבחן הסתברותי‪+‬חומרת הפגיעה (סיבולת‬ ‫מה עומד‬ ‫‪ .4‬עתירה תיאורטית‬
‫כן‬ ‫חיובית‪/‬שלילית?‬ ‫כן‬
‫ראויה)‬
‫מול הזכות?‬ ‫קיבוצית‪/‬אישית?‬ ‫‪ .5‬בשלות‬
‫יחסית‪/‬מוחלטת?‬ ‫‪ .6‬מיצוי הליכים‬
‫מידת הקרבה לליבת הזכות?‬ ‫‪ .7‬שיהוי‬
‫‪ .2‬האם הפגיעה בזכות היא כדין?‬
‫זכות מול זכות‬ ‫‪ .2‬זיהוי וסיווג הפגיעה‬ ‫‪ .8‬ניקיון כפיים‬
‫איזון אופקי (מול זכות חוקתית)‬ ‫(איזון אופקי)‬ ‫מה היקף ההגנה על הזכות?‬
‫שתי נורמות שוות ערך‪ -‬צריך להגיע לדו קיום ביניהן‬ ‫‪ .9‬צירוף משיבים‬
‫פגיעה ישירה‪/‬עקיפה?‬
‫‪ .1‬ויתור הדדי של כל זכות עד לקו הגרעין שלה‪:‬‬ ‫האם ליבת הזכות נפגעה?‬
‫מה מרחב הנסיגה של כל זכות?‬
‫* ככל שהאינטרס קרוב לליבת הזכות כך מרחב הנסיגה קטן‬
‫יותר‬ ‫לא‬ ‫לא‬
‫‪ .2‬פשרות ‪:modus vivendi‬‬
‫א‪ .‬היצמדות לסטטוס קוו (בעייתי)‬
‫ב‪ .‬הגבלות‪/‬פשרות של זמן‪ ,‬מקום ואופן‬ ‫הבחינה מסתיימת‬ ‫הבחינה מסתיימת‬
 ‫סכמות דיני חוקה ‪ 2020-2021‬נועה דדון רווה‬
‫התנגשות בין שתי נורמות שוות ערך‬

‫איזון אופקי‬
‫הגעה לדו קיום בין שתי הנורמות‬

‫ויתור הדדי של כל זכות עד לקו הגרעין שלה‪:‬‬ ‫‪1‬‬

‫מה מרחב הנסיגה של כל זכות?‬

‫איזון אופקי בין חופש דת לשוויון‪:‬‬
‫מרחב הנסיגה של הזכות לשוויון מול פגיעה בחופש דת‪:‬‬ ‫מרחב הנסיגה של חופש הדת מול פגיעה בשוויון‪:‬‬
‫‪ .1‬האם קיימת חלופה שווה ומעשית להגשמת התכלית?‬ ‫‪ .1‬האם מדובר במרחב דתי או ציבורי? (דתי בעמנואל מול ציבורי ברגן)‬
‫‪ .2‬האם המסר החברתי שמועבר פוגע בקבוצה המופלית? (שירותים‬ ‫‪ .2‬האם השיקול הדתי רלוונטי לתכלית המוסד? (מוסד חינוכי דתי בעמנואל מול‬
‫ציבוריים מול ישיבה במושבים האחוריים)‬ ‫רדיו כללי בקול ברמה ותחבורה בעמנואל)‬
‫‪ .3‬האם מדובר בהעדפה מתקנת שנועדה להגן על המופלה?‬ ‫‪ .3‬האם השיקול הדתי מרכזי וחיוני לשימור הדת?‬
‫(חובה דתית מול הידור מצווה‪ -‬למעט פסיקה דתית אזוטרית דורנר גור אריה‪,‬‬
‫נדבך אינהרנטי בתפיסת העולם של המוסד הדתי בעמנואל)‬
‫‪ .4‬האם ההבחנה כופה על קבוצות לא‪-‬דתיות (רגן) ופנים‪-‬דתיות (קול ברמה)?‬

‫הגבלות‪/‬פשרות של חיה ותן לחיות (היקש מחורב וסולודקין)‬ ‫‪2‬‬

‫הגבלות‪/‬פשרות של זמן‪ ,‬מקום ואופן‬ ‫היצמדות לסטטוס קוו‪ -‬מה שהיה הוא שיהיה‬
‫(חורב זמן‪-‬חלוקת זמני השימוש בנתיב‪ ,‬מקום‪ -‬מציאת נתיב עוקף)‬ ‫פתרון בעייתי‪ :‬המציאות משתנה (בעבר לא עבר כביש באמצע שכונה‬
‫(סולודקין מקום ואופן‪ -‬אפשר לקנות אוכל לא כשר בקרבת העיר)‬ ‫חרדית חורב) וההסדר הקיים הופך ללא רלוונטי‬
 ‫סכמות דיני חוקה ‪ 2020-2021‬נועה דדון רווה‬

‫הזכות לכבוד האדם‬

‫גישות שונות להיקף הפרישה של הזכות לכבוד‪:‬‬ ‫היקף הפרישה של הזכות‪:‬‬

‫‪ .1‬פגיעה באוטונומיה של אדם על גופו (קטלן)‬
‫‪ .2‬גרימת סבל גופני (הוועד נגד עינויים)‬
‫‪ .3‬שימוש באדם כאמצעי (הפרטת בתי הסוהר)‬
‫‪ .4‬השפלה‬
‫מודל הביניים‪:‬‬
‫‪ .3‬שוויון כאי השפלה‬
‫קושי בפרשנות מצמצמת‪:‬‬ ‫קושי בפרשנות רחבה‪:‬‬
‫‪.4‬חופש הביטוי‬
‫‪ .1‬לשון החוק מרמזת‬ ‫‪ .1‬צמצום ההגנה החוקתית על‬
‫‪ .5‬חופש דת וחופש מדת‬
‫לפרשנות רחבה (מגילת‬ ‫זכויות האדם‬
‫‪ .6‬הזכות לחיי משפחה‬
‫העצמאות)‬ ‫‪ .2‬שחיקת סמכותה של הכנסת‬
‫‪ .7‬ועוד‪...‬‬
‫‪ .2‬הבדלי מעמדות בין זכויות‬ ‫‪ .3‬פגיעה בהפרדת הרשויות‬
‫בסיסיות‬ ‫‪ .4‬עומס על בתי המשפט‬
‫‪ .5‬זילות השיח החוקתי‬ ‫הצדקות לזכות‪:‬‬
‫‪ .1‬גרעין האנושיות של האדם‬
‫‪ .2‬מה שנשאר לאדם לאחר שחירותו נשללה ממנו‬
‫‪ .3‬האדם הוא תכלית ואינו יכול להפוך אמצעי להשגת מטרה‬

‫היקף ההגנה על הזכות‪:‬‬

‫‪ .1‬היבט שלילי‪ :‬אין לפגוע בכבודו (פיזי‪ ,‬נפשי והזכויות הנזגרות מהזכות לכבוד) של אדם‬ ‫הזכות החוקתית‪:‬‬
‫‪ .2‬היבט חיובי‪ :‬כל אדם זכאי להגנה על כבודו (פיזי‪ ,‬נפשי והזכויות הנזגרות מהזכות לכבוד)‬ ‫הזכות החוקתית לכבוד מעוגנת בחו"י כבוה"א (ס' ‪(1,1‬א)‪)2,4,‬‬
 ‫סכמות דיני חוקה ‪ 2020-2021‬נועה דדון רווה‬

‫היקף ההגנה על הזכות‪:‬‬
‫הפליה‪ :‬הבחנה לא רלוונטית בין אנשים‬
‫סוגי הפליות במישור החברתי‪:‬‬
‫‪ .1‬הפליה מבנית‪ :‬השתרשות אי השוויון במבנה‬
‫החברתי (משאבים‪ ,‬הזדמנויות)‬
‫‪ .2‬סטראוטיפים חברתיים שמגשימים את עצמם‬
‫הזכות לשוויון‬
‫היקף הפרישה של הזכות (הגישות השונות לשוויון)‪:‬‬
‫‪ .1‬שוויון אריסטוטלי‪ :‬יחס שווה לשווים‬
‫סוגי הפליות במישור הפסיכולוגי‪:‬‬ ‫‪ .2‬מעמד וערך שווים לכל אדם‪ :‬איסור הבחנה מטעמים גנריים‬
‫‪ .1‬הפליה גלויה ומפורשת‬
‫‪ .2‬הפליה מוסווית‪:‬‬ ‫‪ .3‬תוצאות שוות‪ :‬הבטחת תוצאות שוות גם בהיעדר יחס‪/‬מעמד שונה‬
‫א‪ .‬הפליית טעמים‬
‫ב‪ .‬הפליה סטטיסטית‬
‫ג‪ .‬הפליה מעמדית‬
‫הזכות החוקתית‪:‬‬
‫‪ .3‬הפליה בלתי מודעת‬ ‫הזכות החוקתית לשוויון נגזרת מהזכות לכבוד שמעוגנת בחו"י כבוה"א (ס' ‪(1,1‬א)‪)2,4,‬‬

‫סוגי הפליות במישור המשפטי (בתרשים)‪:‬‬

‫היקף ההגנה על הזכות‪:‬‬
‫‪ .1‬מקור ההבחנה ביחס מפלה‪:‬‬
‫‪ .1‬רק פגיעה בשוויון שקשורה קשר ישיר לפגיעה בכבוד (למשל השפלה)‬
‫(יש להוכיח‪):‬‬
‫‪ .2‬רק כשמוכחת הפליה פסולה (בתרשים)‬
‫א‪ .‬יחס מכליל על בסיס מאפיינים גנריים‪ :‬תחילה מסווג כהבחנה חשודה‬
‫‪ )1‬יש להוכיח שאין שוני רלוונטי‪/‬תכלית ראויה שאינם התבחין הגנרי (ואינם ניתנים לנטרול‬
‫שטרסברג‪-‬כהן אליס מילר)‬
‫‪ )2‬כשיש תכלית ראויה נעביר את המדיניות בפסקת הגבלה מהותית‬
‫‪ )3‬תכליות שמצדיקות יחס מכליל‪ :‬צביון קהילתי‪ ,‬יחס כמותי (רוב‪-‬מיעוט)‪ ,‬קיומה של חלופה‬
‫לקבוצה המודרת‪ ,‬שיקול ביטחוני‬
‫ב‪ .‬יחס שרירותי על בסיס שונות לא רלוונטית‬
‫‪ .2‬אין יחס מפלה‪ ,‬אך המדיניות מובילה לתוצאה מפלה‪:‬‬
‫(יש להוכיח‪ :‬קשר סיבתי בין המדיניות לתוצאה ‪ +‬שונות שאינה רלוונטית)‬
‫א‪ .‬הבחנה ניטרלית שמסתירה הבחנה סמויה (וותאד‪ ,‬יקותיאלי)‬
‫ב‪ .‬הבחנה ניטרלית שמיושמת באופן לא שוויני (נאסר)‬
‫ג‪ .‬הבחנה ניטרלית שמיושמת באופן שוויוני‪ ,‬אך המציאות לא שוויונית (המצב הכי קשה להוכחה)‬
 ‫סכמות דיני חוקה ‪ 2020-2021‬נועה דדון רווה‬

‫זיהוי הפגיעה בשוויון‬

‫האם יש יחס מפלה?‬

‫לא‬ ‫כן‬ ‫כן‬

‫האם יש תוצאה מפלה?‬ ‫יחס שרירותי‬ ‫יחס מכליל‬

‫על בסיס דת‪ ,‬גזע‪ ,‬מין‪ ,‬נטייה מינית‬
‫(ובסיסים נוספים)‬
‫לא‬ ‫כן‬

‫נגמר הניתוח‪,‬‬ ‫האם יש שוני רלוונטי?‬

‫הבחנה פסולה לא הוכחה‬ ‫האם יש שוני רלוונטי להבחנה?‬ ‫האם יש שוני רלוונטי שאינו‬
‫(אין תכלית סמויה ו‪/‬או יש קשר‬
‫רציונלי בין התכלית הנטענת‬ ‫(תכלית ראויה)‬ ‫התבחין הגנרי? (תכלית ראויה)‬
‫לקריטריון ההבחנה)‬

‫כן‬ ‫לא‬ ‫כן‬ ‫לא‬ ‫כן‬ ‫לא‬

‫נגמר הניתוח‪,‬‬ ‫האם יש קשר סיבתי בין‬ ‫נגמר הניתוח‪,‬‬ ‫נגמר הניתוח‪,‬‬
‫הבחנה פסולה לא הוכחה‬
‫נגמר הניתוח‪,‬‬ ‫האם המדיניות‬
‫הבחנה פסולה לא הוכחה‬
‫המדיניות השלטונית‬ ‫(תיתכן דחיית בשלות)‬ ‫ההבחנה פסולה‬ ‫עומדת בשאר מבחני‬ ‫ההבחנה פסולה‬
‫והתוצאה המפלה?‬ ‫(נטייה מינית לרוב תיכנס‬
‫פסקת ההגבלה?‬ ‫להגדרה זו)‬

‫לא‬ ‫כן‬ ‫כן‬ ‫לא‬

‫נגמר הניתוח‪,‬‬ ‫נגמר הניתוח‪,‬‬

‫נגמר הניתוח‪,‬‬ ‫נגמר הניתוח‪,‬‬
‫הבחנה פסולה לא הוכחה‬ ‫הבחנה פסולה לא הוכחה‬
‫ההבחנה פסולה‬ ‫ההבחנה פסולה‬
 ‫סכמות דיני חוקה ‪ 2020-2021‬נועה דדון רווה‬

‫הזכות לחופש דת ולחופש מדת‬

‫הזכות החוקתית‪:‬‬ ‫היקף הפרישה של הזכות‪:‬‬

‫‪ .1‬הסדר הסטטוס קוו (‪ :)1947‬הסכמה בין הסוכנות למנהיגי החרדים‪ ,‬הבטחת אוטונומיה בחינוך‬ ‫ככל שהפגיעה קרובה יותר להיבט השלילי של הזכות כך היא ליבתית יותר (גור אריה)‬
‫החרדי והיעדר פגיעה במאפייני דתם (היבט שלילי)‬ ‫היבט שלילי (בליבת הזכות)‪:‬‬
‫‪ 10§ .2‬לחוק הלאום‪ :‬כל אדם זכאי ליום שבתון בהתאם לדתו (עיגון חוקתי ראשון לחופש הדת)‬ ‫חובת המדינה שלא להתערב באמונות הפרט ובמימוש הפרקטיקות הדתיות שלו‬
‫‪ .3‬סימן ‪ 83‬לדבר המלך במועצתו (‪ :)1922‬עיגון חופש הפולחן בכפוף לסדר הציבורי (מעמדו כשל‬ ‫היבטים חיוביים (לא בהכרח נכללים בתוך הזכות‪ ,‬תכלית ראויה אך לא מחייבת)‪:‬‬
‫חקיקה ראשית)‬ ‫חובת המדינה לספק שירותי דת או לקיים התאמות כדי לאפשר לאזרחים לממש את חופש הדת שלהם‬
‫‪ .4‬חקיקה רגילה‪ :‬איסור הפליה על רקע דתי‪ ,‬איסור הונאה בכשרות ועוד‪...‬‬ ‫זכות פרטית מול זכות קיבוצית‬
‫‪ .5‬בפסיקה הזכות החוקתית נגזרת מהזכות לכבוד שמעוגנת בחו"י כבוה"א (ס' ‪(1,1‬א)‪)2,4,‬‬ ‫זכות פרטית (בליבת הזכות)‪:‬‬
‫הגנה על מרכיבי דת אינדיווידואליים (לבוש‪ ,‬תפילה‪ ,‬מצפון‪ ,‬פולחן)‬
‫זכות קיבוצית (בפריפריית הזכות‪ ,‬לרוב היבטים חיוביים)‪:‬‬
‫היקף הפרישה של הזכות‪:‬‬ ‫זכות לקיים את אורח החיים הדתי כקבוצה‪ ,‬אוטנומיה קהילתית (חינוך‪ ,‬צביון קהילתי)‬
‫סוגיות נוספות ביחס להיקף הזכות‪:‬‬
‫‪ .1‬רגשות דתיים‪ :‬לא חלק מחופש הדת (אינטרס ולא זכות)‬
‫היבט שלילי‬
‫‪ .2‬אמונות המשתרעות על פעולתו של אחר נדון בפס"ד גור אריה‪:‬‬
‫זכות קיבוצית‬ ‫רגשות‬
‫דתיים‬ ‫ברק‪ :‬חופש דת לא כולל אמונות שמשתרעות על פעולה של אדם אחר (בגדר כפייה דתית)‬
‫דורנר‪ :‬גישה מרחיבה יותר‪ ,‬חופש דת כולל כל מה שאנשים מאמינים שהוא חלק מהדת שלהם לפי בעל הסמכות הדתית (רב המקום)‬
‫היבט שלילי‬
‫זכות פרטית‬ ‫* ספיר וסטטמן‪ :‬מציעים להפריד בין חופש דת כחופש מצפון לבין חופש דת כזכות לתרבות‬

‫היבט חיובי‬
‫אישי וקבוצתי‬
‫השפעה‬ ‫(וולנטרי)‬ ‫היקף ההגנה על הזכות (מושפע מהיקף הפרישה)‪:‬‬
‫על אחרים‬ ‫גישת הביניים‪ :‬החובה להגן על ההיבט השלילי של חופש הדת ‪ +‬רשות למדינה לבצע התאמות למימוש הזכות (רובינשטיין)‬
‫(ברק מול‬
‫דורנר)‬ ‫רק פגיעה שקשורה בכבוד האדם ‪ ‬שלילת אוטונומיה דתית (היבט שלילי בלבד)‬
 ‫סכמות דיני חוקה ‪ 2020-2021‬נועה דדון רווה‬
‫הזכות לחופש ביטוי‬
‫היקף הפרישה של הזכות‪:‬‬
‫מדרג חופש הביטוי‪ :‬פוליטי ‪ ‬אקדמי‪-‬אמנותי ‪ ‬מסחרי ‪ ‬גזעני‪-‬מסית‪-‬אלים‬
‫‪ )1‬הזכות לדבר (בליבת הזכות)‪:‬‬
‫‪ .1‬דיבור לשם דיבור‪ :‬ללא מטרה להביא לפעולה‪ ,‬הגרעין הכי מרכזי של הזכות‬
‫‪ .2‬דיבור לשם פעולה‪ :‬נועד להביא לשינוי (למשל הפגנה)‪ ,‬נכלל בזכות אך פחות מרכזי (שנוי במחלוקת‪ :‬הסתה‬
‫לאלימות (כהנא מוגדר כביטוי פריפריאלי)‪ ,‬קריאה לחרם (אבנרי)‪ ,‬הגבלת מידע כזב באינטרנט מול רגולצית יתר)‬
‫‪ .3‬דיבור דרך פעולה‪ :‬הבעה עצמית באמצעות פעולות (למשל‪ :‬חסימת כבישים‪ ,‬שריפה של דגל‪ ,‬הקמת מאהל)‪,‬‬
‫נכלל בהיקף הזכות אך פחות מרכזי‪ ,‬בעיקר בהתחשב בסוג הפעולה‪ ,‬רמת האלימות שלה ופגיעתה בזכויות‬
‫אחרות (שריפה לעומת מיצג אמנותי)‬
‫פגיעה בזכות‪:‬‬ ‫‪ .4‬ממש בפריפריה של הזכות‪ :‬דיבור כופה (קריאה לחרם לא נחשבת פעולה אלימה‪ ,‬מלצר באבנרי)‪ ,‬דיבור‬
‫מסחרי (פרסומת)‪ ,‬דיבור פורנוגרפי (ש‪.‬י‪.‬ן)‬
‫פגיעה ישירה‪:‬‬ ‫‪ )2‬הזכות לא לדבר (בליבת הזכות ובפריפריה שלה)‪:‬‬
‫‪ .1‬צנזורה מקדימה‪ :‬מניעת הביטוי מראש‪ ,‬נחשבת לפגיעה החמורה ביותר‬
‫משאבי ביטוי‪:‬‬
‫‪ .1‬הזכות לא לשמש כשופר של מישהו אחר‪ ,‬בליבת הזכות לא לדבר‬
‫(יוניברסל‪ ,‬סטיישן פילם‪ ,‬חשין בדעת מיעוט בסטיישן פילם חושב הפוך)‬ ‫‪ .1‬במה‪ :‬צומת‪/‬כיכר‪/‬זמן שידור‪/‬עיתון‬
‫‪ .2‬הזכות לא להיות מזוהה עם דיבור לא רצוי‬
‫‪ .2‬סנקציה מנהלית‪/‬פלילית‪/‬אזרחית בדיעבד (קול העם‪ ,‬חוק הנכבה‪ ,‬חוק‬ ‫‪ .2‬אמצעי להעברת מסר‪:‬‬
‫‪ .3‬הזכות לא להיות מזוהה כדובר‪ -‬הזכות לאנונימיות‪ ,‬לא לדבר בחקירה משטרתית‬
‫החרם)‬ ‫הפגנה‪/‬תהלוכה‪/‬משמרת מחאה‬
‫‪ )3‬הזכות לשמוע לראות ולהתעמת‪ :‬זכות הקהל להיחשף לביטוי (בכרי)‪ ,‬חוק חופש המידע‪ ,‬חובת הממשלה‬
‫‪ .3‬העמסת נטל ניכר המסכן את האפשרות לממש את חופש הביטוי (חוק‬ ‫‪ .3‬מימון ציבורי‪ :‬למשל תעמולת‬
‫לפרסם אמת (בן מאיר נ בנט)‬
‫החרם‪ ,‬מטה הרוב)‬ ‫בחירות‪ ,‬מימון מוסדות תרבות‬
‫‪ )4‬הזכות לא לשמוע‪ ,‬לראות ולהתעמת (בפריפריית הזכות‪ ,‬לא תמיד נכללת)‪:‬‬
‫‪ .4‬מימון פרטי‪ :‬למשל הגבלת תרומות‬
‫פגיעה עקיפה‪:‬‬ ‫למפלגות (חוק מימון מפלגות‪,‬‬
‫‪ .1‬הזכות להתעלם‪ -‬לא להיות קהל שבוי (שטיין‪ ,‬דעת יחיד במרכז הרפורמי)‬
‫אפקט מצנן‪ :‬ההשפעה החברתית של מעשה שלטוני עלולה למנוע מהפרט‬ ‫‪ .2‬אינטרסים שעשויים להיות מוגנים באמצעות פרטיות‪ ,‬קניין ועוד‪...‬‬
‫תיקון ‪)V15‬‬
‫להרגיש חופשי לממש את זכותו לחופש ביטוי‪.‬‬ ‫למי מוקנית הזכות?‬
‫לפרט‪ ,‬לקהל צרכני‪ ,‬לתאגידי תקשורת (גור אריה)‪ ,‬לא לממשלה (יש אינטרס ממשלתי אך לא חופש ביטוי)‬
‫חופש הביטוי של עובדי ציבור קיים אך מוגבל (המרכז הרפורמי)‬
‫היקף ההגנה על הזכות‪:‬‬
‫‪ .1‬גישה ליברלית‪ :‬חובת השלטון שלא להתערב בחופש הביטוי של הפרט (היבט שלילי)‬ ‫תכליות ההגנה על חופש הביטוי‪:‬‬
‫א‪ .‬הגבלת ביטוי בשל שיפוט תוכן או אמת אינה תכלית ראויה (בכרי‪ ,‬קול העם‪ ,‬ארגון העיתונאים)‬ ‫‪ .1‬הגשמה עצמית של הפרט‬
‫ב‪ .‬הגבלת ביטוי בשל פגיעה ברגשות יכולה להיות ראויה אך לרוב לא תיתפס כתכלית מצודקת (כהנא)‬ ‫‪ .2‬בירור האמת (שוק הרעיונות)‪ :‬לשלטון אין זכות לקבוע מהי האמת‪ ,‬בירור האמת יעשה דרך השיח הציבורי‬
‫ג‪ .‬הגבלת ביטוי כדי להגן על ערכים ומוסדות לאומיים מפני שחיקה‪ :‬הרחבת ההכרה בתכלית כראויה (שניצר‪‬אבנרי)‬ ‫(בעייתי בעידן הדיגיטלי‪ ,‬הצפת מידע)‬
‫שילוב מבחן הוודאות הקרובה בפסקת ההגבלה (קול העם)‪ :‬על התועלת להיות ממשית וכבדה מאוד כדי להצדיק את הנזק‪.‬‬ ‫‪ .3‬דמוקרטיה‪:‬‬
‫א‪ .‬עיצוב דעה‪ ,‬החלפת דעות‪ :‬ללא חופש ביטוי לא ניתן לגבת דעה מושכלת על המציאות ולהשפיע עליה‬
‫‪ .2‬גישה ליברלית מהותית‪ :‬חובת השלטון לסייע במימוש חופש הביטוי בנוסף למניעת ההתערבות (היבט חיובי ושלילי)‬ ‫ב‪ .‬פיקוח על השלטון‪ :‬בדמוקרטיה יש חשיבות עליונה לביקורת על השלטון‪ ,‬שנעשית באמצעות חופש הביטוי‬
‫מכירה בתכליות ראויות נוספות‪ :‬קידום אווירה ציבורית של סובלנות ומניעת פגיעה ברגשות וגזענות (שינוי)‬ ‫ג‪ .‬הוצאת קיטור למניעת אלימות‪ :‬הכרה בכך שבדמוקרטיה לא כולם תמיד מרוצים‪ ,‬דיכוי עלול להביא‬
‫ההגנה על מסרים פוגעניים היא מצומצמת ולכן המשקל של פגיעה בהם נמוך‪ ,‬מסייע לצליחת מבחן המידתיות השלישי‪.‬‬ ‫לאלימות ולמרד‪.‬‬
 ‫סכמות דיני חוקה ‪ 2020-2021‬נועה דדון רווה‬

‫זיהוי פגיעה בחופש הביטוי‬

‫שלב ראשון‪ :‬היקף הפרישה של הזכות‬
‫היקף הפרישה של הזכות‪:‬‬

‫האם הביטוי הנפגע הוא חלק מהזכות?‬ ‫‪1‬‬

‫ככל שהביטוי הנפגע קרוב‬
‫יותר לליבת הזכות כך‬
‫היקף ההגנה עליה גדל!‬
‫לא‬ ‫ליבה‬ ‫פריפריה‬

‫שלב שני‪ :‬היקף ההגנה על הזכות‬

‫מהי הפגיעה?‬
‫במה‪ :‬צומת‪/‬כיכר‪/‬זמן שידור‪/‬עיתון‬
‫(אם יש יותר מאחת לבחון את כולן)‬
‫אמצעי להעברת מסר‪ :‬הפגנה‪/‬תהלוכה‪/‬משמרת מחאה‬

‫מימון ציבורי‪ :‬למשל תעמולת בחירות‬

‫‪ .1‬מהו משאב הביטוי שנפגע?‬ ‫‪2‬‬
‫מימון פרטי‪ :‬למשל הגבלת תרומות למפלגות (חוק מימון מפלגות‪ ,‬תיקון ‪)V15‬‬

‫פגיעה ישירה‪:‬‬
‫‪ .1‬צנזורה מקדימה‬
‫‪ .2‬סנקציות מנהליות‪/‬פליליות‪/‬אזרחיות בדיעבד‬
‫‪ .3‬העמסת נטל ניכר המסכן את האפשרות לממש את הביטוי‬
‫‪ .2‬מה סוג הפגיעה?‬ ‫‪3‬‬
‫פגיעה עקיפה‪ :‬אפקט מצנן‬
 ‫סכמות דיני חוקה ‪ 2020-2021‬נועה דדון רווה‬

‫הזכות לפרטיות‬
‫פגיעה בזכות‪:‬‬ ‫היקף הפרישה של הזכות‪:‬‬
‫‪ .1‬אובדן בדידות‪ :‬פלישה‪ ,‬חיפוש‪ ,‬תיעוד‪ ,‬מעקב (דיין‪ ,‬פלונית‪ ,‬האזנות ואיכונים)‬ ‫מודל ראשון‪:‬‬
‫‪ .2‬אובדן אנונימיות‪( :‬המאגר הביומטרי; רמי מור‪ -‬הגנה על האנונימיות של הטוקבקיסט)‬ ‫פרטיות היא שליטה על מידע‪ .‬ככל שאדם מסכים להעברת המידע אין פגיעה בפרטיות‪.‬‬
‫‪ .3‬אובדן סודיות‪( :‬רע"פ סיגאווי‪ -‬חיפוש בטלפון‪ ,‬יש לוודא שהאדם מבין את משמעות ההסכמה שלו;‬ ‫השאלה הבסיסית במודל היא אם יש הסכמה ואם כן‪ ,‬האם היא הושגה ברצון חופשי‪.‬‬
‫האזנות סתר; איכונים)‬ ‫מודל שני (גביזון)‪:‬‬
‫‪ .1‬לא רק שליטה‪ :‬פגיעה בפרטיות אינה תלויה רק בהסכמה (ניסוי החיפוש בטלפון‪ ,‬רשתות‬
‫חברתיות)‪.‬‬
‫היקף ההגנה על הזכות‪:‬‬
‫‪ .2‬לא רק מידע‪ :‬אלא אגד של ‪ 3‬אינטרסים‪ :‬סודיות‪ ,‬אנונימיות‪ ,‬בדידות (החלטה של אדם‬
‫‪ .1‬פן חיובי‪ :‬חובה של המדינה להגן מפני חדירה לפרטיות מצד פרטים אחרים בחברה‪.‬‬
‫להיות בפרטיות מוחלטת)‪.‬‬
‫‪ -‬חוקים‪ :‬חוק האזנות סתר‪ ,‬חוק הגנת הפרטיות‬
‫‪ -‬הגנת ביהמ"ש‪ :‬דיין‪ ,‬פלונית‪ ,‬רמי מור‬
‫‪ .2‬פן שלילי‪ :‬איסור על המדינה בעצמה לחדור לרשות הפרט‪.‬‬
‫ייחודיות הזכות לפרטיות‪:‬‬
‫‪ -‬חוקים‪ 7§ :‬לחו"י כבוה"א וחירותו‬ ‫‪ .1‬הפגיעה בפרטיות היא נצחית ולא ניתנת לשינוי‪.‬‬

‫‪ -‬הגבלת ביהמ"ש‪:‬‬ ‫‪ .2‬המיצוי המירבי של הזכות הוא לאו דווקא הרצוי‪ .‬בפועל רוב האנשים לא היו רוצים‬

‫‪ o‬סיוע לפני פגיעה (אקס אנטה)‪ :‬ביהמ"ש ימנע מלתת יד לפגיעה עתידית בפרטיות (למשל ברמי‬ ‫פרטיות מושלמת‪ ,‬ומדי יום הם מוותרים מבחירה על הפרטיות שלהם‪.‬‬

‫מור ביהמ"ש סירב לפגוע בפרטיות של הטוקבקיסט)‬

‫‪ o‬סיוע אחרי פגיעה (אקס פוסט)‪ :‬ביהמ"ש ימנע מלהכיר בראיות שנאספו תוך פגיעה בפרטיות‪.‬‬ ‫הזכות החוקתית לפרטיות‪:‬‬
‫מתח בין הכרה רחבה לנפקות מצומצמת (המאגר הביומטרי; חוק "האח הגדול"‪ -‬הסדרת דרך‬ ‫הזכות לפרטיות מעוגנת ב§‪ 7‬לחו"י כבוה"א וחירותו‪:‬‬
‫העברת נתוני תקשורת למשטרה; קורונה?)‪ .‬החשש בפגיעה כזו הוא שהיא עלולה לתמרץ פגיעות‬ ‫§‪(7‬א)‪ :‬פן חיובי‬
‫עתידיות ושהמסר שלה לחברה בעייתי (למשל בפלונית ביהמ"ש לא הכיר בראיות שהושגו תוך‬ ‫§‪(7‬ב)‪ :‬פן שלילי‪ ,‬המודל הראשון‬
‫פגיעה בפרטיות)‬ ‫§(ג‪-‬ד)‪ :‬פן שלילי‪ ,‬המודל השני‬
‫משקל‬ ‫משקל‬
‫סוגיה‬ ‫שאלה‬ ‫סוגיה‬ ‫שאלה‬
‫בעבודה‬ ‫בעבודה‬
‫‪5‬‬ ‫התיקון משנה את ס' ‪36‬א(א) לחוק יסוד הכנסת‬
‫‪14‬‬ ‫עילות הסף‬

‫צ'קליסט עבודה ‪1‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪6‬‬
‫שינוי במפורש ‪ /‬משתמע של חוק יסוד‪ :‬משק המדינה‬
‫יישום המבחן הצורני‬
‫‪14‬‬ ‫פגיעה בחופש הביטוי (‪ 8 + 6‬בונוס)‬
‫‪2‬‬ ‫ציון הבחינה המהותית לצד הצורנית‬
‫‪5‬‬ ‫פגיעה בשוויון‬
‫תחולת דוקטרינת‬
‫‪3‬‬
‫שימוש לרעה‬
‫‪2‬‬ ‫יש פגיעה בזכות חוקתית ולכן יש לעבור לבחינת תנאי פסה"ג‬ ‫‪9‬‬ ‫מבחן "הכוונה"‬
‫‪6‬‬ ‫מבחן "התוצאה"‬
‫‪1‬‬
‫מידת פגיעה‬ ‫דוק' השימוש לרעה‬
‫‪7‬‬ ‫בחוק‬ ‫‪1‬‬ ‫‪9‬‬
‫בעקרונות יסוד‬
‫מידת ההתאמה‬
‫‪2‬‬ ‫הולם את ערכיה של מדינת ישראל‬ ‫‪9‬‬
‫למבנה החוקתי‬
‫‪8‬‬ ‫תכלית ראויה‬ ‫‪2‬‬ ‫מסקנה‬
‫‪9‬‬ ‫קשר רציונלי‬ ‫דוק' התיקון החוקתי הבלתי חוקתי ‪ -‬האם התיקון מערער את יסודות‬
‫‪6‬‬
‫‪11‬‬ ‫אמצעי שפגיעתו פחותה‬ ‫השיטה? (הדוקטרינה טרם הוכרה במשפטנו)‬
‫‪9‬‬ ‫וודאות קרובה‬ ‫‪3‬‬ ‫פרשנות הסתירה בין חוקי יסוד‬
‫‪2‬‬ ‫מסקנה כללית‬
‫‪14‬‬ ‫במובן הצר (‪ 2 + 12‬בונוס)‬
‫‪68‬‬ ‫סה"כ שאלה ‪1‬‬
‫על ניתוח אופקי במקום אנכי ניתן עד ‪ 35‬נקודות‬
‫‪4‬‬ ‫ציון חשיבות עקרון ההשתתפות‬
‫‪2‬‬ ‫מסקנה כללית‬
‫‪11‬‬ ‫(‪ 4‬נק בונוס) פגם בעקרון ההשתתפות במובנו הפיזי‬
‫‪97‬‬

‫‪14‬‬
‫סה"כ שאלה ‪1‬‬

‫פגיעה בחופש דת‬

‫צ'קליסט עבודה ‪2‬‬ ‫‪6‬‬
‫זיהוי הפגמים‬
‫שנפלו‬
‫הבחנה של‬ ‫פגם בעקרון ההשתתפות במובנו המהותי‬ ‫‪2‬‬
‫‪9‬‬ ‫פגיעה בשוויון (‪ 4 + 5‬בונוס)‬ ‫‪6‬‬ ‫הנסיבות מפרשת‬
‫קוונטינסקי‬
‫‪12‬‬ ‫פגיעה בחופש העיתונות‬ ‫‪2‬‬ ‫מסקנה כללית‬
‫‪29‬‬ ‫סה"כ שאלה ‪2‬‬
‫‪4‬‬ ‫בונוס – פגיעה בחופש מדת‬ ‫‪2‬‬
‫תחולת סעיף ‪9‬א על הצעת החוק (דיון בשאלה כיצד יש לפרש את הביטוי "כהונת‬
‫‪17‬‬
‫הכנסת")‬
‫‪9‬‬ ‫איזון אופקי (‪ 6 + 7‬בונוס)‬
‫‪3‬‬ ‫התייחסות לשינוי במשתמע של סעיף ‪9‬א‬
‫‪3‬‬
‫‪17‬‬ ‫(‪ 13‬נק בונוס) תיקון לא עומד בתנאי הרובני הקיים בסעיף ‪9‬א‬
‫‪3‬‬ ‫איזון אנכי בין רגשות דת לשוויון‬
‫‪3‬‬ ‫מסקנה – חיזוק אי־חוקתיות התיקון‬
‫‪51‬‬ ‫סה"כ שאלה ‪2‬‬ ‫‪40‬‬ ‫סה"כ שאלה ‪3‬‬