‫חוקת ארצות הברית (באנגלית‪ )United States Constitution :‬היא החוק העליון במערכת‬

‫החוקים של ארצות הברית‪ ,‬והמסמך המכונן שלה‪ ]1[.‬החוקה‪ ,‬שכללה עם פרסומה שבעה פרקים‪,‬‬
‫ביססה את הממשל והשלטון בארצות הברית‪ :‬שלושת הפרקים הראשונים בחוקה יצרו‪ ,‬לפי‬
‫עקרון הפרדת הרשויות‪ ,‬את שלושת חלקי הממשל הפדרלי של ארצות הברית‪ ,‬שהם הרשות‬
‫המחוקקת‪ ,‬המבצעת והשופטת‪ ,‬וקבעו את צורת הממשל במדינה כרפובליקה פדרלית‪.‬‬
‫מכוח הפרק הראשון בחוקה נוסד הקונגרס בן שני הבתים (בית הנבחרים והסנאט)‪ ,‬שיחדיו מהווים‬
‫את הרשות המחוקקת; מכוח הפרק השני נוסד תפקיד נשיא ארצות הברית‪ ,‬שעומד בראש הרשות‬
‫המבצעת; והפרק השלישי ייסד את בית המשפט העליון‪ ,‬וכן מערכת של בתי משפט נוספים‪ ,‬שיחדיו‬
‫מהווים את הרשות השופטת‪ .‬ארבעת הפרקים האחרונים עיצבו את עקרון הפדרליות‪ ,‬המאפיין את‬
‫הממשל בארצות הברית‪ ,‬ובו המדינות מתאגדות לכדי ישות פוליטית אחת‪ ,‬ובכך מוסרות חלק‬
‫מסמכויותיהן לרשות השלטון המרכזי‪ .‬בפרקים אלו‪ ,‬החוקה מפרטת את זכויותיהן השונות של‬
‫המדינות‪ ,‬וכן מבדילה בין תחומי האחריות של ממשלי המדינות ובין אלו של השלטון המרכזי‪ ,‬כמו גם‬
‫את היחסים ביניהם‪ .‬חוקת ארצות הברית נחשבת לחוקת המדינה הקדומה ביותר שעדיין תקפה‬
‫[‪]2‬‬
‫כיום‪.‬‬
‫החוקה אומצה ב‪ 17-‬בספטמבר ‪ 1787‬על ידי ועידת החוקה שנערכה בעיר פילדלפיה‪ ,‬פנסילבניה‪,‬‬
‫ואושרה לאחר מכן בוועידות במדינות השונות‪ .‬החוקה נכנסה לתוקף רשמית כשנתיים לאחר מכן‪,‬‬
‫במרץ ‪ .1789‬מאז ועד היום‪ ,‬תוקנה החוקה ‪ 27‬פעמים‪ ]3[,‬במטרה להתאימה לצרכיה המשתנים של‬
‫האומה‪ ,‬שהשתנו לא מעט מאז המאה ה‪ ]4[.18-‬עשרת התיקונים הראשונים‪ ,‬הידועים יחדיו כמגילת‬
‫הזכויות‪ ,‬מבססים את ההגנה במשפט האמריקאי על חירויות הפרט‪ ,‬ומגבילים את יכולתו של השלטון‬
‫להתעמר באזרחיו‪ .‬גם התיקונים שבאו לאחר מכן הרחיבו את ההגנה על זכויות הפרט והאזרח‪ ,‬כמו‬
‫גם התייחסו לעניינים שונים הקשורים לסמכויותיו של השלטון הפדרלי‪.‬‬
‫בהיותה המסמך העליון והמחייב ביותר‪ ,‬החוקה מדריכה עד היום את החברה האמריקאית‬
‫בענייני חוק‪ ,‬פוליטיקה וממשל‪ .‬הצהרתה‪ ,‬המתחילה במילים "אנו‪ ,‬אנשי ארצות הברית" (‪We the‬‬
‫‪ ,)people‬מבססת את התפיסה האמריקאית‪ ,‬החדשנית לשעתה‪ ,‬שהשלטון מטרתו לשרת את‬
‫האזרחים‪ ,‬ולא להפך‪ ,‬ומשקפת את עקרונות המחשבה הליברלית‪ .‬בפרקיה השונים‪ ,‬החוקה מבססת‬
‫את הפרדת רשויות השלטון‪ ,‬שומרת על איזונים ובלמים בין הרשויות‪ ,‬מגינה על שלטון הרוב כמו גם‬
‫[‬
‫על זכויותיהם של המיעוטים‪ ,‬ומסדרת את מערכת היחסים שבין השלטון המרכזי ושלטון המדינות‪.‬‬
‫‪ ]4‬לאורך ההיסטוריה‪ ,‬חוקת ארצות הברית השפיעה ונתנה השראה בינלאומית לביסוס חוקות‬
‫במדינות אחרות‪ .‬הקלף המקורי עליו נכתב המסמך שמור ומוצג בבניין הארכיון הלאומי של ארצות‬
‫הברית בוושינגטון הבירה‪.‬‬

‫הכנת החוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]‬

 ‫הקלף המקורי של חוקת ארצות הברית‬

‫ערך מורחב – ועידת החוקה (ארצות הברית)‬

‫מאז הכרזת העצמאות של ארצות הברית בשנת ‪ 1776‬על ידי שלוש עשרה המושבות‪ ,‬הייתה כל‬
‫מושבה מדינה עצמאית‪ .‬האיחוד בין המדינות היה לא יותר מקונפדרציה רופפת ונוהל על פי תקנון‬
‫הקונפדרציה אשר קבע כי כל שינוי בו חייב אישור של כל שלוש עשרה המדינות‪ .‬כלי השלטון היחיד‬
‫של האיחוד היה קונגרס הקונפדרציה‪ ,‬אשר היה תלוי ביותר ברצון הטוב של המדינות; גם כאשר‬
‫החליט הקונגרס דבר‪-‬מה‪ ,‬לא הייתה לצדו רשות מבצעת על‪-‬מנת להוציא אל הפועל את החלטותיו;‬
‫כמו כן‪ ,‬לשלטון המרכזי של הקונפדרציה לא היו כספים‪ ,‬שכן התקנון לא העניק לו את הסמכות לגבות‬
‫מיסים‪ .‬לאור חסרונות אלה‪ ,‬בוועידת אנאפוליס משנת ‪ 1786‬הוחלט כי יש לכנס ועידה של נציגים‬
‫מכל המדינות על‪-‬מנת לדון בתיקונים ושינויים לתקנון‪ .‬בהתאם להחלטה זו‪ ,‬ב‪25-‬‬
‫במאי ‪ 1787‬התכנסה ועידת החוקה בפילדלפיה‪.‬‬
‫הוועידה החוקתית החליטה לנהל את דיוניה בסודיות כדי להימנע מלחצים‪ ,‬ובסיום הדיונים‬
‫הציגה חוקה חדשה לגמרי‪ ,‬דבר שחרג מעבר למנדט המקורי שניתן לוועידה (אך התקבל על ידי‬
‫הקונגרס)‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוועידה קבעה כי אישור החוקה דורש אשרור על ידי תשע מדינות בלבד‪ ,‬ולא‬
‫אשרור על ידי כל שלוש עשרה המדינות כפי שנקבע בתקנון הקונפדרציה‪ .‬ב‪17-‬‬
‫בספטמבר ‪ 1787‬הוועידה סיימה את עבודתה‪ ,‬והציגה את הצעת החוקה שגובשה כפשרה בין‬
‫ההצעות השונות שנדונו בוועידה‪.‬‬
‫בשלב זה נפתח דיון ציבורי ער בשלוש עשרה המדינות‪ ,‬בין תומכי החוקה שכונו הפדרליסטים ובין‬
‫מתנגדי החוקה שכונו אנטי‪-‬פדרליסטים‪ .‬החוקה אושרה על ידי דלאוור ב‪ 7-‬בדצמבר ‪ ,1787‬על‬
‫ידי פנסילבניה ב‪ 12-‬בדצמבר ‪ ,1787‬על ידי ניו ג'רזי ב‪ 19-‬בדצמבר ‪ ,1787‬ועל ידי ג'ורג'יה ב‪2-‬‬
‫בינואר ‪( 1788‬שתי האחרונות באישור פה אחד)‪ .‬קונטיקט אישרה את החוקה ב‪ 9-‬בינואר ‪1788‬‬
‫ומסצ'וסטס אישרה את החוקה ברוב דחוק ב‪ 6-‬בפברואר ‪ ,1788‬עם דרישה שיותקנו תוספות לחוקה‬
‫אשר יגנו על המדינות מפני עריצות השלטון המרכזי‪ .‬מרילנד אשררה את החוקה ב‪ 28-‬באפריל‬
‫‪ ,1788‬קרוליינה הדרומית ב‪ 23-‬במאי ‪ 1788‬וניו המפשייר‪ ,‬המדינה התשיעית‪ ,‬ב‪ 21-‬ביוני ‪ 1788‬עם‬
‫דרישה לתוספות לחוקה שיגנו על זכויות המדינות‪.‬‬
‫על פי הצעת החוקה‪ ,‬זו נכנסה לתוקף במדינות שאישרו אותה‪ ,‬עם אשרורה על ידי ניו המפשייר‪,‬‬
‫המדינה התשיעית שעשתה זאת‪ .‬אולם הייתה הרגשה שהחוקה לא תצליח להתבסס כבעלת תוקף‬
‫מספק ללא וירג'יניה וניו יורק שהיו שתי מדינות מרכזיות באיחוד‪ ,‬ועל כן לחצים רבים הופעלו על‬
‫מדינות אלו לאשר את החוקה‪ .‬ואמנם‪ ,‬ב‪ 10-‬ביוני ‪ 1788‬אשררה וירג'יניה את החוקה ברוב דחוק‪,‬‬
‫וניו יורק אשררה את החוקה רק ביולי ‪ 1788‬ברוב דחוק עוד יותר‪ .‬ב‪ 13-‬בספטמבר ‪ 1788‬קבע‬
‫הקונגרס שהחוקה נכנסה לתוקף‪ .‬בהמשך‪ ,‬ב‪ 21-‬בנובמבר ‪ ,1788‬אשררה גם צפון קרוליינה את‬
 ‫החוקה‪ ,‬ורוד איילנד הצטרפה למאשררות ב‪ 29-‬במאי ‪ .1790‬בכך הושלם תהליך קבלת החוקה על‬
‫ידי כל שלוש עשרה המדינות המייסדות‪.‬‬

‫החוקה הבסיסית[עריכת קוד מקור | עריכה]‬

‫החוקה החדשה ביססה מנגנון פדרלי המהווה מסגרת‪-‬על לברית המדינות‪ .‬התמציתיות והקיצור‬
‫שבהם כתובה החוקה חוללו פולמוס מתמיד וממושך על הדרך הנאותה לפרשה‪ ,‬אשר הגיע לשיאו‬
‫באמצע המאה ה‪ ,19-‬עת על כף המאזניים נחה יכולתן של מדינות הצפון לבטל את העבדות בדרום‪.‬‬
‫המאבק החוקתי הלוהט נפתר רק לאחר מלחמת האזרחים‪ ,‬שבה מדינות האיחוד המנצחות כפו את‬
‫דעתן על מדינות הדרום שהובסו‪ .‬תוצאות המלחמה וניצחון הצפון חיזקו את הפרשנות הריכוזית‬
‫לחוקה‪ ,‬זו השואפת להגביר את זכויות הממשל והקונגרס על חשבון זכויות המדינות‪.‬‬
‫מילות הפתיחה המפורסמות של החוקה הן "אנו העם של ארצות הברית‪ ,‬במטרה ליצור ברית שלמה‬
‫יותר‪ ,‬לבסס את הצדק‪ ,‬להבטיח שלום מבפנים‪ ,‬לערוב להגנת הציבור‪ ,‬לקדם את רווחת הכלל ולהגן‬
‫על ברכות החירות‪ ,‬לנו ולצאצאינו אחרינו‪ ,‬מקבעים ומחילים חוקה זאת לארצות הברית של אמריקה"‪.‬‬
‫במילים "העם של ארצות הברית" מצביעה החוקה על מקור סמכותה‪ ,‬הוא העם‪ .‬על מילים אלו‪,‬‬
‫המציגות את העם‪ ,‬ולא את המדינות‪ ,‬כריבון של האיחוד‪ ,‬התבססו אלו שחפצו לרכז את הכוח‬
‫בממשל הפדרלי‪ ,‬שלפיהם הוא נציגו הישיר של העם האמריקני‪ .‬ביטוי חשוב נוסף בפתיח החוקה‬
‫הוא "לקדם את רווחת הכלל"‪ ,‬זהו האזכור היחיד בחוקה ליכולתה של ארצות הברית‪ ,‬כמנגנון פדרלי‪,‬‬
‫לחוקק חוקים שמטרתם הושטת סעד לבני המדינות‪.‬‬
‫החלקים הבאים של החוקה באו לבסס הפרדת הרשויות נוסח מונטסקיה‪ ,‬הפרדה שאינה שלמה‪.‬‬
‫כוחו של הנשיא מוגבל‪ ,‬ופעולות רבות שלו‪ ,‬כגון כריתת בריתות והסכמים‪ ,‬דורשות את אישור‬
‫הסנאט‪.‬‬
‫הפרק הראשון לחוקה מחייב ייסודו של קונגרס בן שני בתים המורכב מסנאט ומבית נבחרים‪ .‬הסנאט‬
‫מורכב מנציגי המדינות‪ ,‬שלכל אחת מהן‪ ,‬קטנה כגדולה‪ ,‬יש אותו הייצוג (שני סנאטורים)‪ .‬בבית‬
‫הנבחרים הייצוג למדינות הוא יחסי בהתאם לאוכלוסייתן‪ .‬הסעיף הראשון מחייב את המדינות‬
‫להשגיח על הבחירות הפדרליות‪ ,‬אך מסמיך את הקונגרס להתקין לכך תקנות‪ .‬ב‪ 1842-‬הנהיג‬
‫הקונגרס את שיטת חלוקת המדינות למחוזות בחירה לקונגרס‪ .‬בית המשפט העליון נדרש מאז כמה‬
‫פעמים לדון בטיבם ובצדקתם של אופני חלוקה שונים‪.‬‬
‫כמה מסמכויותיו של הקונגרס מנויות בחוקה במפורש‪ .‬ביניהן חשובות במיוחד סמכות הסדרת הסחר‬
‫הבין מדינתי והבינלאומי‪ ,‬סמכות שהוזכרה רבות בהקשר למגבלות על היוזמה החופשית במאה ה‪-‬‬
‫‪ ,20‬ולהתערבות בחקיקה הכלכלית הפנימית במדינות‪ .‬שימוש כזה נעשה בו החל משנות השלושים‬
‫של המאה העשרים‪.‬‬
‫הפרק הראשון לחוקה אוסר גם חקיקה למפרע ומחיל את הביאס קורפוס (מעצר רק בצו משפטי)‪.‬‬
‫הפרק השני של החוקה עוסק ברשות המבצעת‪ .‬בראש הרשות המבצעת עומד הנשיא‪ ,‬הנבחר יחד‬
‫עם סגנו לקדנציה בת ארבע שנים‪ .‬התיקון ה‪ )1951( 22-‬קבע שנשיא לא יכהן יותר משתי קדנציות‪.‬‬
‫ברם‪ ,‬זמן רב לפני קבלת התיקון היה זה נוהג מקובל‪ ,‬ורק הנשיאים תאודור רוזוולט ופרנקלין‬
‫רוזוולט חרגו ממנו‪ :‬תיאודור רוזוולט התמודד בלא הצלחה לכהונה שלישית לא‪-‬רצופה בשנת ‪,1912‬‬
‫ופרנקלין רוזוולט התמודד ונבחר לכהונה שלישית ורביעית בשנים ‪ 1940‬ו‪ ,1944-‬בהתאמה‪.‬‬
‫בשני אופנים נדרש הסעיף השני לחוקה מאז החלתו‪ :‬יש הרואים אותו כמגביל סמכויות הנשיא‪,‬‬
‫כלומר כמונה את כל הסמכויות הניתנות לו‪ ,‬ויש הרואים אותו כמרחיב‪ ,‬כמונה רק מקצת מסמכויות‬
‫הנשיא‪ .‬בין כך ובין כך‪ ,‬הפרק מונה את סמכויות הנשיא לכרות בריתות ולמנות שופטים ופקידים‬
‫פדרליים (אך מתנה את כולם באישור של שני‪-‬שלישים מחברי הסנאט)‪ .‬את הנשיא ואת סגנו‬
‫ניתן להדיח בגין "עוונות ופשעים חמורים"[‪ ]5‬ברוב של שני שלישים מחברי הסנאט לאחר שבית‬
‫הנבחרים קבע כי אלה אכן אשמים‪.‬‬
‫הפרק השלישי של החוקה עוסק ברשות השופטת‪ ,‬המוסמכת לפרש את החוקה ואת חוקי הקונגרס‪.‬‬
‫הסמכות לביקורת שיפוטית‪ ,‬המאפשרת לפסול חוקים הנוגדים את החוקה לא ניתנה לה במפורש‪,‬‬
 ‫אך נלקחה על ידה בשנת ‪ 1803‬בפסק דין מרבורי נגד מדיסון‪ .‬הרשות השופטת מורכבת מבית‬
‫המשפט העליון ומבתי משפט אחרים אשר כינונם הוא בסמכות הקונגרס‪ .‬החוקה מבטיחה משפט‬
‫מושבעים בתיקים פליליים‪ .‬התיקון ה‪ 11-‬הבטיח ששום מדינה לא תיתבע בידי מי שאינו אזרח‬
‫מאזרחיה‪ .‬תיקון זה נחקק כתגובה לפסיקה הפוכה של בית המשפט דאז‪.‬‬
‫הפרק הרביעי מבטיח כבוד משפטי הדדי (‪ )Full faith and credit‬בין המדינות‪ .‬סעיף זה עמד זמן‬
‫מה במוקד הוויכוח המשפטי בארצות הברית על הכרה בנישואים החד מיניים‪ ,‬לאחר שמדינות‬
‫מסוימות כגון מסצ'וסטס רשמו נישואים כאלו‪ ,‬ועלתה השאלה אם לפיכך מחויבות גם מדינות שלא‬
‫אפשרו נישואים חד מיניים בשטחן‪ ,‬להכיר בנישואים של זוגות חד מיניים שבוצעו במדינות‬
‫המאפשרות אותם מתוך כבוד לרישומים המשפטיים של אותן מדינות‪ .‬שאלה זו כבר איננה רלוונטית‬
‫לאחר פסיקת בית המשפט העליון של ארצות הברית כי נישואים חד מיניים הם זכות יסוד חוקתית‬
‫העומדת בפני עצמה‪ ,‬ושכל מדינות ארצות הברית חייבות לאפשר נישואים כאלו בשטחן (פסק דין‬
‫[‪]6‬‬
‫אוברגפל נגד הודג'ס)‪.‬‬
‫כן מבטיח הפרק הרביעי לחוקה שלא יופלו אזרחי מדינות במדינות אחרות‪ ,‬שפושעים יוסגרו‪ ,‬שכל‬
‫מדינה תנוהל על ידי בית נבחרים‪ ,‬ושהקונגרס יוכל לקבל מדינות חדשות‪ .‬טריטוריות שאינן‬
‫מדינות ינוהלו במישרין על ידי הקונגרס‪ .‬לפני מלחמת האזרחים הורה סעיף זה גם כי על כל מדינה‬
‫להסגיר עבד נמלט לאדוניו‪ .‬סעיף קטן זה ממחיש את הניגוד בין רטוריקת הזכויות של החוקה לבין‬
‫מוסד העבדות שאותו היא אפשרה מסיבות פרגמטיות‪.‬‬
‫שינוי החוקה נדון בפרק החמישי‪ .‬כדי לתקן את החוקה נדרשת הסכמת רוב של שני שלישים בכל‬
‫אחד מבתי הקונגרס‪ ,‬ובנוסף נדרש אשרור התיקון על ידי בתי המחוקקים של שלושה רבעים‬
‫מהמדינות‪ .‬הליך חלופי לתיקון החוקה הוא כינוס ועידה מיוחדת‪ ,‬לפי דרישתן של שני שלישים מן‬
‫המדינות‪ ,‬שתאשר תיקונים אשר יציעו חברי הוועידה‪ .‬גם בהליך זה נדרש אשרור התיקון על ידי בתי‬
‫המחוקקים של שלושה רבעים מהמדינות לאחר נעילת הוועידה‪ .‬חריג לאלה‪ ,‬הוא הכלל הקובע שלא‬
‫[‪]7‬‬
‫ניתן למנוע ממדינה ייצוג שווה בסנאט‪ ,‬אלא בהסכמתה‪.‬‬
‫הפרק השישי מבטיח את עליונות החוקה על חוקות המדינות ועל חוקיהן‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬הפרק השביעי קובע שהחוקה תיכנס לתוקף רק לאחר שתאושר על ידי בתי המחוקקים או על‬
‫ידי אסיפות פומביות ב‪ 9-‬מבין ‪ 13‬המדינות המייסדות‪.‬‬

‫עשרת התיקונים הראשונים ‪ -‬מגילת הזכויות[עריכת קוד מקור | עריכה]‬

‫ערך מורחב – מגילת הזכויות (ארצות הברית)‬

‫חוקת ארצות הברית הבטיחה את זכויות המדינות‪ ,‬אך לא אמרה דבר על זכויות הפרט (למעט הזכות‬
‫לצו הביאס קורפוס)‪ .‬תושבי מדינות רבות לא ראו זאת בעין יפה‪ ,‬ודרשו את הוספתה של "מגילת‬
‫זכויות" לחוקה כתנאי לאישור החוקה‪ .‬בעקבות זאת‪ ,‬בתוך שנתיים נוסחו ואושרו עשרה תיקונים‬
‫לחוקה‪ ,‬הידועים כ"מגילת הזכויות" (‪ .)The Bill of Rights‬מגילת הזכויות התייחסה במקור לא‬
‫למדינות אלא לשלטון הפדרלי‪ ,‬אך תחולתה הורחבה למדינות עצמן עם התיקון ה‪ ,14-‬שנחקק ב‪-‬‬
‫‪.1868‬‬

‫התיקון הראשון מבטיח את חופש הדיבור‪ ,‬חופש הפולחן הדתי‪ ,‬חופש העיתונות‪ ,‬וחופש‬ ‫‪‬‬
‫ההתכנסות‪ ,‬ואוסר על הקונגרס לחוקק כל חוק "המבסס דת"‪.‬‬
‫לימים היה תיקון זה לאחד מהיותר שנויים במחלוקת בבית המשפט העליון האמריקאי‪ ,‬שכן סביבו‬
‫נסב הוויכוח על תפילות בבתי ספר‪ ,‬על הזכות לשרוף את דגל ארצות הברית‪,‬‬
‫להפיץ פורנוגרפיה ועוד‪.‬‬

‫בתיקון השני מובטחת הזכות לנשיאת נשק‪ .‬לשונו של הסעיף מעורפלת למדי‪ ,‬וניתן לפרשו כאילו‬ ‫‪‬‬
‫הזכות לנשיאת נשק מותרת רק במידה שבאה לסייע בהגנת המדינה‪ ,‬אך כיום אין פירוש זה‬
‫מקובל‪ ,‬מה עוד שישנן שדולות חזקות המצדדות בנשיאת נשק חופשית‪.‬‬
 ‫בתיקון השלישי מובטחת הזכות שלא יכפו על אדם לשכן חיילים בביתו בעתות שלום‪ ,‬ושבעתות‬ ‫‪‬‬
‫מלחמה יעשה הדבר רק לפי חוק‪.‬‬
‫התיקון הרביעי מבטיח אדם מפני חיפושים בביתו ועיקולים‪ ,‬אלא במידה מוגבלת ומסיבה‬ ‫‪‬‬
‫משפטית הולמת‪.‬‬
‫התיקון החמישי מעגן את הזכויות היסודיות של החשוד במעשה עבירה‪ .‬כך‪ ,‬אוסר הוא על מעצר‬ ‫‪‬‬
‫אדם ללא הגשת כתב אישום‪ ,‬אוסר על "כפל ענישה" (סיכון כפול)‪ ,‬מגן על זכות השתיקה‪ ,‬מונע‬
‫הפללה עצמית‪ ,‬ודורש "הליך הראוי" של משפט לפני כל ענישה‪ .‬כמו כן אוסר הוא על הפקעת‬
‫רכוש ללא פיצוי בגינו‪ .‬מאחר שהתיקון ה‪ 14-‬חוזר ומצווה על "הליך ראוי של משפט"‪ ,‬לא ברור‬
‫אם כלולים בתוכו גם שאר הזכויות המאוזכרות כאן‪ .‬לכך חשיבות מרובה שכן התיקון ה‪14-‬‬
‫מתייחס למדינות ולא רק לממשל הפדרלי‪.‬‬
‫בתיקון השישי ובשביעי מוגנת הזכות למשפט פומבי ולמושבעים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התיקון השמיני מגן מפני קנסות וערבונות מופרזים ומפני ענישה "אכזרית ובלתי רגילה" (בימינו‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫מתנגדי עונש המוות טוענים כי גם הוא נכלל תחת הגדרה זו)‪.‬‬
‫התיקון התשיעי מבהיר שאין זו רשימה סגורה‪ ,‬קרי מניית חלק מהזכויות אינה מונעת קיומן של‬ ‫‪‬‬
‫אחרות השמורות בידי העם (בין השאר השתמשו בתיקון זה כדי להגן על הזכות לפרטיות‪,‬‬
‫שאינה מוזכרת בפירוש בחוקה)‪.‬‬
‫התיקון העשירי מצהיר שהסמכויות שאינן לארצות הברית‪ ,‬שייכות למדינות ולעם‪ ,‬עוד הערה‬ ‫‪‬‬
‫משמעותית למאבק בין זכויותיהן של המדינות לזכויות השלטון הפדרלי (זכויות הברית)‪.‬‬

‫תיקונים נוספים לחוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]‬

‫התיקון ה‪ )1795( 11-‬מונע תביעת מדינות על ידי מי שאינם אזרחיהן‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫התיקון ה‪ )1804( 12-‬הפריד את בחירת סגן הנשיא מבחירת הנשיא‪ ,‬לאחר הפיאסקו החוקתי‬ ‫‪‬‬
‫של שנת ‪.1800‬‬
‫התיקון ה‪ )1865( 13-‬ביטל את העבדות‪" :‬לא תתקיים עבדות או העסקה בכפייה [‪ ]...‬בתחומי‬ ‫‪‬‬
‫ארצות הברית"‪.‬‬
‫התיקון ה‪ )1868( 14-‬דורש מהמדינות שלא לקצץ בזכויות התושבים‪ ,‬להעניק להם הליך נאות‬ ‫‪‬‬
‫של משפט ושוויון גמור‪ ,‬וכן זכות הצבעה‪ .‬בנוסף‪ ,‬מבטיח התיקון אזרחות אמריקאית לכל אדם‬
‫הנולד בשטח ארצות הברית‪.‬‬
‫התיקון ה‪ )1870( 15-‬מבטיח זכות הצבעה לשחורים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התיקון ה‪ )1913( 16-‬מאפשר מס הכנסה פדרלי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התיקון ה‪ )1913( 17-‬קובע שנציגי כל מדינה לסנאט ייבחרו על ידי תושביה בבחירות‪ ,‬ולא על ידי‬ ‫‪‬‬
‫בית הנבחרים של אותה מדינה‪ ,‬כפי שהיה לפני כן‪.‬‬
‫התיקון ה‪ )1919( 18-‬אסר ייצור‪ ,‬תובלה ומכירה של משקאות חריפים ("חוק היובש")‪ ,‬בוטל על‬ ‫‪‬‬
‫ידי התיקון ה‪.)1933( 21-‬‬
‫התיקון ה‪ )1920( 19-‬העניק זכות הצבעה לנשים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התיקון ה‪ )1933( 20-‬קיצר את תקופת ההמתנה מהבחירות ועד מינוי הנשיא החדש‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התיקון ה‪ )1933( 21-‬ביטול התיקון ה‪ 18-‬לחוקה ("חוק היובש")‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התיקון ה‪ )1951( 22-‬מגביל את כהונת הנשיא לשתי כהונות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התיקון ה‪ )1961( 23-‬מבטיח זכות הצבעה בבחירות לנשיאות לתושבי מחוז קולומביה‬ ‫‪‬‬
‫(העיר וושינגטון‪ ,‬מקום מושב ממשלת ארצות הברית)‪ ,‬זכות שלא נהנו ממנה עד אז‪ ,‬משום שהם‬
‫אינם כלולים בשום מדינה‪.‬‬
‫התיקון ה‪ )1964( 24-‬אסר התניית זכות ההצבעה בתשלום מיסים תקין‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התיקון ה‪ )1967( 25-‬עוסק בשרשרת הירושה במקרה של מות הנשיא‪ ,‬ומעניק לו או לקבינט את‬ ‫‪‬‬
‫הזכות למנות ממלא מקום זמני‪.‬‬
‫התיקון ה‪ )1971( 26-‬הוריד את גיל ההצבעה ל‪ 18-‬שנים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התיקון ה‪ )1992( 27-‬מונע משינוי של שכר חברי הקונגרס לחול באותו הקונגרס המשנה אותו‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫שלילת הזכויות המובטחות בחוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]‬

‫הזכויות המובטחות בחוקה נשללו מספר פעמים במהלך ההיסטוריה של ארצות הברית‪ .‬לדוגמה‪:‬‬
 ‫מאבק האפרו‪-‬אמריקאים לשוויון זכויות‬ ‫‪‬‬
‫כליאת היפנים בארצות הברית‬ ‫‪‬‬
‫כפיית חיסונים לעובדי ציבור‬ ‫‪‬‬

‫לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]‬

‫הרמן‪-‬פריצ'ט צ'ארלס‪ ,‬החוקה האמריקאית‪ ,‬תרגום מאנגלית‪ :‬אריה חשביה‪ ,‬הוצאת זמורה‬ ‫‪‬‬
‫ביתן‪.1982 ,‬‬

‫קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]‬

‫מדיה וקבצים בנושא חוקת ארצות הברית בוויקישיתוף‬

‫חוקת ארצות הברית בתרגום לעברית‪ ,‬באתר ויקיטקסט‬ ‫‪‬‬

‫הטקסט המלא של חוקת ארצות הברית (באנגלית)‬ ‫‪‬‬

‫הטקסט המלא של תיקונים ‪ 10–1‬לחוקה (מגילת הזכויות) (באנגלית)‬ ‫‪‬‬
‫הטקסט המלא של תיקונים ‪ 27–11‬לחוקה (באנגלית)‬ ‫‪‬‬
‫חוקת ארצות הברית בתרגום לעברית של פרופ' ארנון גוטפלד (בעברית)‪ ,‬מתוך‬ ‫‪‬‬
‫אתר שגרירות ארצות הברית בישראל‪.‬‬
‫אדם ליפטק‪ ,‬ניו יורק טיימס‪ ,‬חוקת ארצות הברית הופכת למיושנת ולא רלוונטית‪ ,‬באתר הארץ‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 13‬במרץ ‪2012‬‬
‫חוקת ארצות הברית‪ ,‬באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)‬ ‫‪‬‬

‫הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]‬

‫^ מחלקת המדינה של ארצות הברית‪ ,‬חוקת ארצות הברית‪ ,‬באתר ‪state.gov‬‬ ‫‪.1‬‬
‫^ ‪PolitiFact - Goodlatte says U.S. has the oldest working national constitution,‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪( September 22, 2014 ,Politifact Virginia website‬באנגלית)‬
‫^ מסמך רשמי של הסנאט של ארצות הברית‪ ,‬תיקונים לחוקת ארצות הברית‪ ,‬באתר ‪U.S.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪( 1992 ,Government Publishing Office‬באנגלית)‬
‫^ לקפוץ מעלה אל‪U.S. Senate: Constitution Day, www.senate.gov 1 2:‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪5. ^ high crimes and misdemeanours‬‬
‫^ היסטוריה בארה"ב‪ :‬נישואים חד‪-‬מיניים הפכו חוקיים בכל המדינה‪ ,‬באתר וואלה! חדשות‬ ‫‪.6‬‬
‫^ ‪The Constitution, whitehouse.gov‬‬ ‫‪.7‬‬

‫הסתרהחוקת ארצות הברית‬

‫אמנת המייפלאואר • הכרזת העצמאות • תקנון הקונפדרציה • ועידת החוקה • כתבי הפדרליסט‬

‫מבוא • פרק ‪ • 1‬פרק ‪ • 2‬פרק ‪ • 3‬פרק ‪ • 4‬פרק ‪ • 5‬פרק ‪ • 6‬פרק ‪ • 7‬החותמים על החוקה‬

‫‪10 • 9 • 8 • 7 • 6 • 5 • 4 • 3 • 2 • 1‬‬ ‫מגילת הזכויות‬

‫‪27 • 26 • 25 • 24 • 23 • 22 • 21 • 20 • 19 • 18 • 17 • 16 • 15 • 14 • 13 • 12 • 11‬‬ ‫תיקונים נוספים‬

‫תיקון קורווין • התיקון לשוויון זכויות‬ ‫תיקונים שלא אושרו‬

‫הצגהחוקות מדינות העולם‬

 ‫‪‬‬ ‫‪NLI: 987007269243105171‬‬
‫‪‬‬ ‫)‪BnF: cb166939979 (data‬‬
‫‪ GND: 4133001-8‬‬
‫‪ LCCN: n79065871‬‬
‫‪ NARA: 10643606‬‬
‫‪ VIAF: 179020116‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ VIAF): 179020116‬עם( ‪WorldCat‬‬
‫‪:‬קטגוריות‬

‫‪‬‬ ‫חוקת ארצות הברית‬

‫‪‬‬ ‫ארצות הברית‪ :‬חוק ומשפט‬
‫בארצות הברית ‪ 1787‬‬
‫חוקות ‪‬‬
‫משובים קודמים‬
‫משוב על הערך‬

‫ערכים קשורים‬

‫‪‬‬ ‫מגילת הזכויות של ארצות הברית‬

‫השם שניתן לעשרת התיקונים הראשונים לחוקה האמריקאית‪ ,‬אשר אושררו יחדיו ומתייחסים כולם להגבלת‬
‫זכות השלטון הפדרלי להצר את צעדיהם של האזרחים‬

‫‪‬‬ ‫פרק ‪ 1‬לחוקת ארצות הברית‬

‫פרק בחוקת ארה"ב המגדיר את מבנה הקונגרס‪ ,‬סמכויותיו ומגבלותיו‪ ,‬וכמה מגבלות על כוח הממשל וכוח‬
‫מדינות האיחוד‬

‫‪‬‬ ‫תאוריית הרשות המחוקקת העצמאית של המדינות‬

‫‪‬‬ ‫‪.‬דף זה נערך לאחרונה ב־‪ 8‬באוגוסט ‪ ,2023‬בשעה ‪08:16‬‬