‫‪1‬‬

‫קובץ מושגים – לבחינה ‪ 3‬שכבת י' תשפ"ג‬

‫כאשר שואלים מהו סוג הזכויות האפשרויות הן‪:‬‬
‫זכויות האדם הטבעיות‬ ‫‪.1‬‬
‫זכויות אזרח פוליטיות‬ ‫‪.2‬‬
‫זכויות חברתיות‪-‬כלכליות‬ ‫‪.3‬‬

‫כאשר שואלים מהו סוג החובות האפשרויות הן‪:‬‬

‫‪ .2‬חובות האזרח‬ ‫חובות האדם‬ ‫‪.1‬‬

‫כאשר שואלים מהי הזכות האפשרויות הן‪:‬‬

‫‪ .3‬הזכות לשוויון‬ ‫הזכות לחיים ולביטחון‬ ‫‪.1‬‬
‫‪ .4‬הזכות לכבוד (כולל פרטיות ושם טוב)‬ ‫הזכות (הכללית) לחירות‬ ‫‪.2‬‬
‫‪ .5‬הזכות להליך משפטי הוגן‬ ‫‪2‬א‪ .‬חופש ביטוי‬
‫‪ .6‬הזכות לקניין‬ ‫‪2‬ב‪ .‬חופש מחשבה ומצפון‬
‫‪2‬ג‪ .‬חופש מידע וזכות הציבור לדעת‬
‫‪2‬ד‪ .‬חופש תנועה‬
‫‪2‬ה‪ .‬חופש עיסוק‬
‫‪2‬ו‪.‬חופש דת‬
‫‪2‬ז‪.‬חופש מדת‬

‫כאשר שואלים מהו סוג המדיניות האפשרויות הן‪:‬‬

‫הבחנה מותרת‬ ‫‪.1‬‬
‫אפליה פסולה‬ ‫‪.2‬‬
‫העדפה מתקנת‬ ‫‪.3‬‬

‫כאשר שואלים מהי הגישה החברתית‪ -‬כלכלית האפשרויות הן‪:‬‬

‫‪ .2‬הגישה הסוציאל‪ -‬דמוקרטית‬ ‫הגישה הליברלית‬ ‫‪.1‬‬

‫האפשרויות הן‪:‬‬
‫האפשרויות הן‪:‬‬ ‫הדמוקרטיהדמוקרטיה‬ ‫כאשרהעיקרון‬
‫שואלים מהו סוג‬ ‫כאשר שואלים מהו‬
‫שלטון העם‬
‫דמוקרטיה ישירה‬ ‫עקרון ‪.1‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הפלורליזם‬
‫דמוקרטיה עקיפה‬ ‫עקרון ‪.2‬‬ ‫‪.2‬‬
‫עקרון הסובלנות‬ ‫‪.3‬‬
‫ההסכמיות‬
‫שואלים מהי שיטת הבחירות האפשרויות הן‪:‬‬ ‫עקרוןכאשר‬ ‫‪.4‬‬

‫עקרון הכרעת‪.1‬הרוב השיטה היחסית‪ ,‬הארצית‪ ,‬הרשימתית‬ ‫‪.5‬‬

‫עקרון הגבלת‪.2‬השלטון‬
‫השיטה הרובית‪ ,‬האזורית‪ ,‬האישית‬ ‫‪.6‬‬
‫עקרון הפרדת רשויות‬ ‫‪.7‬‬
‫שלטון החוק‬
‫שואלים מהי צורת הממשל האפשרויות הן‪:‬‬ ‫עקרוןכאשר‬ ‫‪.8‬‬

‫ממשל פרלמנטרי‬ ‫‪.1‬‬

‫ממשל נשיאותי‬ ‫‪.2‬‬
‫‪2‬‬

‫כאשר שואלים מהו התנאי לבחירות דמוקרטיות האפשרויות הן‪( :‬כח חמ"ש)‬
‫כלליות‬ ‫‪.1‬‬
‫חשאיות‬ ‫‪.2‬‬
‫מחזוריות‬ ‫‪.3‬‬
‫שוויוניות‬ ‫‪.4‬‬
‫התמודדות חופשית‪/‬הוגנת‬ ‫‪.5‬‬

‫קובץ מושגים – לבחינה ‪ 3‬שכבת י תשפ"ג‬

‫זכויות‬ ‫‪.1‬‬
‫האדם‬ ‫כויות יסוד המוקנות לכל אדם באשר הוא אדם‪.‬‬
‫הטבעיות‬ ‫זכויות אינן מוענקות ע"י השלטון ואינן תלויות בו‪ .‬יש לשלטון אחריות לשמירה על הזכויות‪.‬‬
‫קובל למנות בין הזכויות הטבעיות‪ :‬חיים וביטחון‪ ,‬קניין‪ ,‬חירות‪ ,‬שוויון‪ ,‬כבוד והליך משפטי הוגן (כח החש"ק)‬

‫התנגשות בין זכויות‬ ‫זכויות הן יחסיות‪ /‬אינן מוחלטות – הן סותרות זו את זו ואינן ניתנות להגשמה באורח מלא‪.‬‬
‫(או בין זכות לאינטרס‬ ‫כן במקרה של התנגשות בין זכויות או בין זכות לאינטרס ציבורי נדרש איזון סביר בין הזכויות‪ /‬פגיעה מידתית בזכות‬
‫ציבורי)‬ ‫נפגעת‬
‫סיבות המוצדקות להגבלת זכויותיו של אדם היא כאשר מימושן פוגע בזכויות הזולת או באינטרס הציבורי‬

‫הזכות‬ ‫א‪.‬‬ ‫כל אדם זכות לחיות ולפעול על פי רצונו החופשי‬

‫ין לשלול את חירותו של אדם על ידי מעצר או על ידי הגבלת חופש הפעולה שלו‬
‫‪3‬‬

‫לחירות‬ ‫ן הזכות לחירות נגזרות שורה של חירויות (חופש הביטוי‪ ,‬חופש המחשבה והמצפון‪ ,‬חופש התנועה‪ ,‬חופש העיסוק‪,‬‬
‫ופש הדת‪ ,‬החופש מדת ועוד)‬
‫וקים רבים בכל חברה מגבילים בהכרח את הזכות לחירות וגבולות הפגיעה הסבירה שנויים במחלוקת ציבורית‬
‫חופש הביטוי‬
‫כל אדם זכות לבטא את עצמו ולהפיץ את עמדותיו‬
‫כל דרך שיבחר‪ -‬לבוש‪ ,‬תקשורת‪ ,‬אמנות‪ ,‬בדיבור‪ ,‬בכתב וכו'‬
‫פומבי ובגלוי‬
‫חופש המידע וזכות‬
‫הציבור לדעת‬ ‫כותו של אדם לקבל כל מידע בכל נושא הרלוונטי לצרכיו ולתחומי העניין שלו‪.‬‬
‫כותו של האזרח לקבל מידע מרשויות השלטון על פעולותיהן‪.‬‬

‫חופש המחשבה‬
‫והמצפון‬ ‫כל אדם זכות להחזיק בכל דעה ומחשבה בכל נושא לפי בחירתו‬
‫כל אדם זכות לפעול בהתאם למצפונו‪,‬‬
‫הזכות לא לפעול בניגוד למצפונו‬
‫חופש התנועה‬
‫כל אדם זכות לנוע כרצונו ולהימצא בכל מקום שיבחר‬
‫זכות הכניסה החופשית למדינה מוקנית לאזרחים בלבד)‬
‫חופש העיסוק‬
‫כל אדם זכות לעבוד בכל עבודה ומקצוע (כפוף להכשרה נדרשת‪ /‬רישוי)‬
‫חופש הדת‬
‫כל אדם הזכות להחזיק בכל אמונה‪ ,‬להשתייך לכל קבוצה דתית‪,‬‬
‫קיים כל טקס‪ ,‬מנהג‪ ,‬או פולחן‬
‫חופש מדת‬
‫כל אדם הזכות שלא להחזיק באמונה‪ ,‬לא להשתייך לקבוצה דתית‪,‬‬
‫א לסבול מכפיה או הטפה דתית‪ ,‬לא לקיים טקס או פולחן דתי בניגוד לרצונו‬

‫ל בני האדם נולדו שווים בערכם ובזכויותיהם‬

‫הזכות‬ ‫ב‪.‬‬ ‫אין להפלות אדם בשל זהותו‪ ,‬שיוכו‪ ,‬סממן חיצוני או מגבלה כלשהי (דת‪ ,‬גזע‪ ,‬מין‪ ,‬העדפה מינית‪ ,‬צבע עור‪ ,‬מוצא‪,‬‬
‫לשוויון‬ ‫ראה חיצוני‪ ,‬מוגבלות מסוימת) (אלא במקרים של שונות רלוונטית לנושא הנידון‪-‬הבחנה מותרת)‪.‬‬
‫ובן מצומצם‪ :‬לכל אדם הזכות לשוויון בפני החוק ולשוויון פוליטי (הזכות לבחור ולהיבחר)‪.‬‬
‫ובן רחב‪ :‬זכות לשוויון הזדמנויות במובן הכלכלי והחברתי‬
‫ופני היישום הראויים של הזכות לשוויון שנויים במחלוקת ציבורית בכל חברה דמוקרטית‬
‫ן המצומצם ‪ -‬הגבול בין אפליה פסולה להבחנה מותרת‪ .‬לגבי המובן הרחב ‪ -‬משמעות שוויון ההזדמנויות הרצוי)‬

‫דיניות‪:‬‬
‫אפליה פסולה‬ ‫גיעה בזכות לשוויון על ידי הענקת יחס שונה לבני אדם‬
‫לא סיבה מוצדקת‪ ,‬ובפרט בשל זהות‪ ,‬שיוך‪ ,‬סממן חיצוני או מגבלה כלשהי (דת‪ ,‬גזע‪ ,‬מין‪ ,‬העדפה מינית‪ ,‬צבע עור‪,‬‬
‫וצא‪ ,‬מראה חיצוני‪ ,‬מוגבלות מסוימת)‬

‫מדיניות של הבחנה‬ ‫ענקת יחס שונה לבני אדם כאשר השונות רלוונטית לנושא הנידון‪ ,‬מסיבות מוצדקות‪.‬‬
‫וקים רבים מאד בכל דמוקרטיה מבוססים על הבחנה‬
‫‪4‬‬

‫מדיניות של העדפה‬ ‫ענקת הטבה‪ ,‬העדפה לקבוצה‪ /‬לאוכלוסייה מקופחת‪ ,‬מופלית‪ ,‬חלשה‪.‬‬
‫מתקנת‬ ‫משך זמן מסוים‬
‫מטרה של צמצום פערים‪ ,‬תיקון עיוות היסטורי וחברתי‪ ,‬ביטול דעות קדומות‪.‬‬
‫שנו ויכוח ציבורי לגבי היקף השימוש הראוי במדיניות זו בין השאר מכיוון שהיא יוצרת אפליה כלפי פרטים אחרים‬

‫הזכות‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ין לפגוע בחייו ובגופו של אדם‪ /‬לכל אדם זכות לחיים ולביטחון אישי‬
‫לחיים‬ ‫ובת המדינה להגן על כל בני האדם החיים בשטחה מפני פגיעה בחייהם ובגופם בידי אחרים‬
‫זכות לחיים ולביטחון כוללת את הזכות שלא לחיות בפחד‪.‬‬
‫ולביטחון‬
‫זכות‬ ‫ד‪.‬‬ ‫כל אדם הזכות להחזיק ברכוש ‪ /‬בדבר שיש לו ערך כלכלי (שקיבל‪ ,‬שירש‪ ,‬שהרוויח‪ ,‬שיצר וכו')‬
‫הקניין‬ ‫לעשות בו כרצונו‬
‫אין לפגוע בקניינו של אדם או להשתמש בו ללא רשותו‪.‬‬
‫ן קנין חומרי (בית‪ ,‬כסף‪ ,‬קרקע) והן קנין רוחני (זכויות יוצרים‪ ,‬המצאה מדעית הרשומה כפטנט‪ ,‬יצירות ספרות ואומנות)‬

‫הזכות‬ ‫ה‪.‬‬ ‫ל אדם זכאי למשפט הוגן ופומבי‬

‫להליך‬ ‫דם חף מפשע עד שלא הוכחה אשמתו‪ /‬אדם זכאי כל עוד לא הורשע בדין‬
‫שנם מס' כללים המבטיחים זכות זו כגון‪( :‬בהצגת ההגדרה יש לציין ‪ 2‬מהם)‪:‬‬
‫הוגן‬
‫יצוג ע"י עו"ד‪,‬‬
‫בלתי תלויים ואובייקטיבים‪,‬‬
‫התאם לחוק בלבד‪ ,‬מידתית וסבירה‪.‬‬
‫ת במה הוא נאשם ולראות את הראיות נגדו‪,‬‬
‫ער לערכאה גבוהה יותר‬
‫ך חיפוש בביתו של אדם ללא צו בימ"ש‬
‫ור אדם ל‪ 24‬שעות בלבד‪ ,‬מעל לזאת‪ -‬באישור שופט‪.‬‬
‫אי מעצר‪/‬מאסר אנושיים‪ ,‬שמירת כבודו ובריאותו‪.‬‬
‫תמש בראיות שהושגו שלא כדין‪.‬‬
‫ות נוכח בהליכים ולהשמיע את טיעוניו‪.‬‬
‫יש אדם ללא משפט‪ .‬ועוד‬

‫הזכות‬ ‫ו‪.‬‬ ‫זכות שלא להיות נתון ליחס משפיל ומעליב‪ ,‬מזלזל או יחס אכזרי ובלתי אנושי‬
‫לכבוד‬ ‫זכות לחיות ללא חשיפה‪ ,‬חדירה לחייו‪ ,‬לגופו‪ ,‬לחפציו (הזכות לפרטיות)‬

‫זכות שלא יפרסמו על אדם מידע שיקרי שלילי (הזכות לשם טוב)‬

‫זכויות פוליטיות הינן זכויות הקשורות לשותפות של האזרחים בניהול המדינה‪ .‬מטרתן לאפשר לאזרחים לממש‬
‫‪.2‬זכויות פוליטיות‬
‫את ריבונותם‪.‬‬
‫זכויות טבעיות (השייכות לכל אזרח‪ ,‬השלטון לא מעניקן ואסור לו לשלול אותן)‪.‬‬
‫הזכויות הפוליטיות כוללות את הזכות של כל אדם לאזרחות במדינתו‪.‬‬
‫‪5‬‬

‫זכויות פוליטיות שהן זכויות של אזרחים בלבד‪ :‬הזכות לבחור ולהיבחר למוסדות השלטון‪,‬‬
‫והזכות להתארגן כמפלגה המתמודדת בבחירות‬
‫זכויות פוליטיות הנובעות מזכויות טבעיות‪ :‬חופש ההפגנה והמחאה והזכות לבקר את השלטון‪.‬‬

‫‪.3‬זכויות‬ ‫זכויות שמוענקות על ידי המדינה‬

‫בדרך של הקצאת משאבים ושירותים‬
‫חברתיות‪-‬‬
‫במטרה להבטיח קיום אנושי בכבוד ורמת חיים בסיסית‬
‫כלכליות‬ ‫למשל‪ :‬הזכות לחינוך ולהשכלה‪ ,‬שירותי בריאות‪ ,‬רמת חיים נאותה‪ ,‬דיור‪ ,‬זכויות עובדים‬
‫הזכויות והיקפן תלויים במדיניות החברתית‪-‬כלכלית של המדינה‬

‫‪ .4‬זכויות‬ ‫זכויות קיבוציות הניתנות לקבוצות מיעוט אתניות‪-‬תרבותיות‪ /‬מיעוטים לאומיים‪,‬‬

‫מטרתן לשמר את הזהות והתרבות הייחודית של קבוצות המיעוט בהסדרת המדינה‪.‬‬
‫קבוצתיות‪/‬‬
‫באות לידי ביטוי בתחומים הבאים‪ :‬הכרה בשפה‪ ,‬חינוך נפרד בשפה ובתרבות הקבוצה‪ ,‬מוסדות תרבות‪,‬‬
‫תרבותיות‬ ‫שירותי דת‪ ,‬ייצוג כקבוצה‬
‫המדינה קובעת את היקף הענקתן ואת מידת התמיכה המוסדית בהן‪.‬‬
‫ד"כ במדינות המאופיינות בלאומיות אתנית‪ -‬תרבותית)‬

‫חובות האדם והאזרח‬

‫חובות האדם כאדם‬ ‫החובה להכיר בזכויותיו של הזולת ולהימנע מפגיעה בזכויות של אדם אחר‬
‫החובה להתריע‪/‬לפעול כאשר נתקל בפגיעה בזכויותיו של הזולת‬

‫חובות האזרח וערכים‬ ‫החובה לציית לחוק ולחובות הקבועות בו (חוקים החלים על אזרחים כגון‪ :‬תשלום מיסים‪ ,‬שירות צבאי וכו')‬
‫אזרחיים‬ ‫ישנו ערך ומחוייבות אזרחית להשתתפות בעיצוב החיים הציבוריים (הצבעה בבחירות‪ ,‬ביקורת על השלטון‪,‬‬
‫השתתפות אזרחית בהפגנות ומחאות וכו')‬
‫ישנו ערך ומחוייבות אזרחית לתרומה לקהילה ולמדינה‬

‫‪ 2‬גישות כלכליות חברתיות במדינה דמוקרטית‬

‫גישה‬ ‫מדגישה את החירות על פני השוויון בתחום החברתי‪-‬כלכלי‬ ‫‪‬‬

‫כלכלית‪-‬חברתית ליברלית‬ ‫דגש על יוזמה פרטית ותחרות‪ ,‬פעילות במסגרת שוק חופשי‬ ‫‪‬‬
‫מעורבות המדינה בתחום החברתי‪-‬כלכלי היא מינימלית ‪/‬מצומצמת ‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫דוגמאות‪ :‬הפרטה‪ ,‬קיצוץ תקציבים‪ ,‬צמצום קצבאות‪ ,‬זכויות חברתיות מצומצמות‪.‬‬
‫תמיכה בצמצום המיסים למינימום‬ ‫‪‬‬

‫גישה‬ ‫מדגישה את השוויון על פני החירות בתחום החברתי‪ -‬כלכלי‪ ,‬שואפת לצמצום פערים‬ ‫‪‬‬
‫כלכלית‪-‬חברתית סוציאל‪-‬ד‬ ‫הדגשת האחריות של המדינה כלפי החלש‪ ,‬מחויבת להבטיח קיום בסיסי בכבוד לכל אדם‪.‬‬
‫מוקרטית‬ ‫המדינה מעורבת בתחום החברתי‪-‬כלכלי במידה רבה‬ ‫‪‬‬
‫דוגמאות‪ :‬סבסוד שירותים‪ ,‬הענקת שירותים וזכויות חברתיות נרחבות (חינוך‪ ,‬בריאות‪ ,‬דיור‪ ,‬סעד‬ ‫‪‬‬
‫ורווחה)‪ ,‬הלאמה‪.‬‬
‫‪6‬‬

‫תמיכה במיסים גבוהים על העשירונים העליונים‬ ‫‪‬‬

‫עקרונות הדמוקרטיה‬

‫‪ .1‬עקרון‬ ‫קבלת השונה‪ /‬יחס מכבד לשונים ממני‪ ,‬לדעותיהם‪ ,‬לאורח חייהם‬ ‫‪‬‬
‫הסובלנות‬ ‫הימנעות מתגובות אלימות מילולית או פיזית בעת מחלוקת‬ ‫‪‬‬
‫(עקרון‪/‬ערך)‬ ‫הימנעות מהפעלת סמכות שלטונית כלפי עמדות ביקורתיות או מרגיזות‬ ‫‪‬‬

‫‪ .2‬עקרון‬
‫הפלורליזם‬ ‫הכרה בערך של ריבוי‪/‬מגוון דעות‪/‬עמדות של אנשים ומגוון קבוצות‬ ‫‪‬‬
‫(עקרון‪/‬ערך)‬ ‫עידוד‪/‬תמיכה בקיום וביטוי של מגוון דעות וקבוצות בחברה‬ ‫‪‬‬

‫‪ .3‬עקרון‬ ‫הסכמה רחבה בין קבוצות בחברה על כללי משחק בסיסיים ועל אופייה הבסיסי של החברה והמדינה‬ ‫‪‬‬
‫ההסכמיות‬ ‫מחזקת את היציבות ומאפשרת קיום בצוותא על אף חילוקי דעות בתחומים אחרים‬ ‫‪‬‬
‫(עקרון‪/‬ערך)‬ ‫ישנו מתח בין ערך הפלורליזם המעודד ריבוי דעות לערך ההסכמיות המחזק את האחידות‪ /‬הערכים המשותפים‬ ‫‪‬‬

‫‪ .4‬עקרון שלטון העם‬

‫עקרון שלטון העם‬ ‫כלל האזרחים הם הריבון ומקור הסמכות במדינה‬ ‫‪‬‬
‫האזרחים בוחרים שלטון של נציגים‪ /‬שלטון נבחר‪ -‬לזמן קצוב המוגדר בחוק‬ ‫‪‬‬

‫דמוקרטיה ישירה‬ ‫כלל אזרחי המדינה מנהלים באופן ישיר את כל ענייניה‪ ,‬ומקבלים את ההחלטות השונות הקשורות‬ ‫‪‬‬
‫לניהול המדינה בהצבעה ישירה באספות האזרחים‪.‬‬
‫דמוקרטיה ישירה הייתה נהוגה במאה ה‪ 5-‬לפני הספירה בעיר המדינה אתונה (השתתפו גברים אזרחים‬ ‫‪‬‬
‫חופשיים בלבד‪ ,‬ללא נשים וללא עבדים)‪.‬‬
‫בדמוקרטיות המודרניות מתבטאת במנגנונים באמצעותם האזרחים יכולים להשתתף‪ ,‬בהצבעה על‬ ‫‪‬‬
‫החלטות ציבוריות באופן ישיר‪ ,‬למשל באמצעות משאלי עם‪.‬‬

‫דמוקרטיה עקיפה‬ ‫אזרחי המדינה מעניקים לנציגיהם‪ ,‬באמצעות בחירות דמוקרטיות‪ ,‬את הסמכות והכוח לייצגם ולנהל‬ ‫‪‬‬
‫עבורם את המדינה‪ .‬ההחלטות הקשורות לניהול המדינה מתקבלות על‪-‬ידי נציגי האזרחים ולא על‪-‬ידי‬
‫האזרחים עצמם‪.‬‬
‫במדינות הדמוקרטיות המודרניות מתקיימת דמוקרטיה עקיפה ( ייצוגית)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫(גם בדמוקרטיה עקיפה או ייצוגית‪ ,‬האזרחים הם מקור הסמכות ויכולים להחליף את השלטון ולבחור‬
‫נציגים אחרים בבחירות המתקיימות כל פרק זמן הקבוע בחוק)‬
‫‪7‬‬

‫חמישה תנאים לבחירות דמוקרטיות (כח חמ"ש)‬

‫כלליות‬ ‫כל אזרחי המדינה זכאים לבחור ולהיבחר למוסדות הנבחרים במדינה במגבלות הכתובות בחוק (כמו גיל‬ ‫‪‬‬
‫מינימלי ובמדינות מסוימות עבריינות על החוק)‬

‫חשאיות‬ ‫איש מלבד הבוחר לא יודע במי בחר‬ ‫‪‬‬

‫מובטח שהבוחר לא יושפע מלחצים של גורמים שונים‬ ‫‪‬‬

‫מחזוריות‬ ‫הבחירות חוזרות במרווחי זמן ידועים וסדירים הקבועים בחוק‬ ‫‪‬‬

‫שוויוניות‬ ‫קולו של כל מצביע שווה למשנהו‬ ‫‪‬‬

‫התמודדות‬ ‫הבחירות מאפשרות תחרות הוגנת המבוססת על חירויות וזכויות פוליטיות (במיוחד חופש הביטוי‬ ‫‪‬‬
‫חופשית‪/‬הוגנת‬ ‫וחופש ההתאגדות‪ ,‬הזכות להתמודד בבחירות)‬

‫שיטת הבחירות בישראל – יחסית‪ ,‬ארצית‪ ,‬רשימתית (רא"י)‬

‫שיטת בחירות ארצית‬ ‫כל הארץ מהווה אזור בחירה אחד לצורך חישוב תוצאות הבחירות‬ ‫‪‬‬
‫שיטת בחירות יחסית‬ ‫חלוקת המושבים בפרלמנט יחסית (בקירוב) למספר הקולות שבהם זכתה כל רשימת מועמדים‪ /‬כל‬ ‫‪‬‬
‫מפלגה‬
‫החישוב נעשה לפי מספר המצביעים בבחירות או לפי הקולות הכשרים בלבד ‪ -‬בתנאי שהמפלגה‬ ‫‪‬‬
‫עברה את אחוז החסימה‬
‫שיטת בחירות רשימתית‬ ‫מצביעים למפלגה שלה רשימת מועמדים (קבועה מראש או המושפעת מהצבעת הבוחרים)‬ ‫‪‬‬
‫דרכים רווחות לקביעת הרשימה‪ :‬בחירות מקדימות (פריימריז)‪ /‬בחירות במוסדות המפלגה‪ /‬ועדה‬ ‫‪‬‬
‫מסדרת‪ /‬ראש הרשימה‬
‫אחוז החסימה‬ ‫בשיטת הבחירות היחסית נקבע אחוז מכלל קולות המצביעים (משתנה ממדינה למדינה)‬ ‫‪‬‬
‫[מושג רקע]‬ ‫על מפלגה לקבלו כדי שתוכל לזכות בייצוג בבית הנבחרים‪ /‬בפרלמנט‬ ‫‪‬‬
‫לשם מה? מטרתו להגביל את מספר המפלגות המיוצגות בבית הנבחרים‬ ‫‪‬‬
‫אחוז החסימה הנוכחי בישראל עומד על ‪ 3.25‬אחוזים שהם כ‪ 4-‬מנדטים‬ ‫‪‬‬

‫שיטת הבחירות בארה"ב‪ -‬רובית‪ ,‬אזורית‪ ,‬אישית‬

‫שיטת בחירות אזורית‬ ‫הארץ מחולקת לאזורי בחירה‬ ‫‪‬‬
‫שיטת בחירות רובית‬ ‫הנציג‪/‬המפלגה שזכה במירב הקולות מייצג את כל אזור הבחירה בפרלמנט‬ ‫‪‬‬
‫שיטת בחירות אישית‬ ‫בוחרים במועמד מסויים (ולא ברשימת מועמדים)‬ ‫‪‬‬

‫צורות ממשל‪ -‬פרלמנטרי ונשיאותי‬

‫ממשל פרלמנטרי‬ ‫האזרחים בוחרים את נציגיהם לרשות המחוקקת (הפרלמנט)‪ .‬הרשות המחוקקת ממנה‬ ‫‪‬‬
‫את הרשות המבצעת (הממשלה)‪ ,‬שבראשה עומד ראש הממשלה‪.‬‬
‫הרשות המבצעת זוכה לאמון הרשות המחוקקת ומחויבת בפניה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אין הפרדת רשויות בין התפקידים ברשות המחוקקת והמבצעת – חברי פרלמנט יכולים להיות‬ ‫‪‬‬
‫במקביל חברי ממשלה‪.‬‬
‫סיום כהונה – הפרלמנט יכול להצביע אי אמון בממשלה ובכך לסיים את כהונתה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪8‬‬

‫לעיתים בראש המדינה עומד מלך שתפקידו עובר בירושה‪ ,‬נשיא שנבחר ע"י הציבור או נשיא‬ ‫‪‬‬
‫שנבחר ע"י הפרלמנט (כמו בישראל)‪.‬‬
‫ממשל נשיאותי‬ ‫האזרחים בוחרים את הנשיא ואת הפרלמנט בשתי מערכות בחירות נפרדות‬ ‫‪‬‬
‫הרשות המחוקקת – הפרלמנט‪ ,‬נבחרת ע"י האזרחים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ראש הרשות המבצעת הוא הנשיא‪ ,‬הנבחר ישירות ע"י האזרחים‪ ,‬הוא ממנה את חברי הממשלה‪ ,‬והם‬ ‫‪‬‬
‫אחראים בפניו ולא בפני הפרלמנט‪.‬‬
‫הפרדת הרשויות רחבה יותר‪ ,‬משום שראש הרשות המבצעת הוא הממנה את חברי הממשלה‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫והם אינם חברים במקביל בפרלמנט‪.‬‬
‫סיום כהונה ‪ -‬הפרלמנט אינו יכול להדיח את הנשיא‪ ,‬אלא במצבי קיצון (למשל‪ :‬בביצוע עבירה‬ ‫‪‬‬
‫פלילית)‪ .‬והבחירות נעשות בתום הכהונה בלבד‪.‬‬
‫שיטה זו נהוגה בארה"ב‪.‬‬

‫עקרון הכרעת הרוב ושמירה על זכויות המיעוט‬ ‫‪.5‬‬

‫‪ .5‬עקרון הכרעת‬ ‫עקרון הקובע שמתוך כמה אפשרויות נבחרת‪ /‬מתקבלת זו שרוב האוכלוסייה‪ /‬רוב הנציגים‪/‬רוב המצביעים‬ ‫‪‬‬
‫הרוב‬ ‫תומכים בה‬
‫אסור לרוב לקבל החלטות שפוגעות באופן לא סביר‪ ,‬בלתי מוצדק בזכויות יסוד ובמיוחד בזכויות המיעוט‬ ‫‪‬‬

‫עריצות הרוב‬ ‫שימוש לרעה בעקרון הכרעת הרוב‪ /‬הרוב מנצל את כוחו לרעה‪ ,‬פגיעה באופן לא סביר‪ /‬בלתי מוצדק בזכויות‬ ‫‪‬‬
‫יסוד ובמיוחד בזכויות המיעוט‪.‬‬