‫קפיטליזם ודמוקרטיה‬

‫ד"ר אופיר עבו‬

‫דמוקרטיות‪ :‬עקרונות‪ ,‬ערכים ומוסדות‬
‫המכללה האקדמית תל‪-‬חי‬
 ‫המסלול הדמוקרטי לחברה המודרנית‬
‫‪ ‬ברינגטון מור (‪ )Barrington Moore‬משרטט בקווים כלליים שלוש דרכים‬
‫בהן מדינות ביצעו תהליך של מודרניזציה‪:‬‬
‫‪ )1‬דמוקרטיה ליברלית – אנגליה‪ ,‬ארה"ב וצרפת שבהן התרחשו מהפכות‬
‫בורגניות (קפיטליסטיות)‬

‫‪ )2‬פשיזם – גרמניה ואיטליה שבהן התרחשה מהפכה שמרנית קפיטליסטית‬

‫‪ )3‬קומוניזם – רוסיה וסין הן חברות אגרריות (חקלאיות) שהתיעוש הגיע אליהן‬

‫מאוחר לאחר שכבר התחוללה בהן מהפכה פוליטית‬
‫המסלול הדמוקרטי לחברה המודרנית‬

‫‪ ‬לפי ברינגטון מור‪ ,‬הדמוקרטיה באה לידי ביטוי ברצון‪:‬‬

‫‪ .1‬להחליף מנהיגים שרירותיים‬

‫‪ .2‬להחליף חוקים שרירותיים בכאלה שיתרמו לאזרח‬

‫‪ .3‬לשלב את האזרחים בקביעת החוקים‬

 ‫המסלול הדמוקרטי לחברה המודרנית‬
‫‪ ‬מור מזהה מספר אלמנטים חשובים שזהים בין המדינות (ארה"ב‪ ,‬צרפת‬
‫ובריטניה)‪:‬‬
‫‪ .1‬היחלשות האצולה הקרקעית‬
‫‪ .2‬תנועה הקוראת ל"צורה ראויה של חקלאות מסחרית"‬
‫‪ .3‬התפתחות מאזן כוחות המונע מלוכה חזקה מדי או אצולה קרקעית עצמאית‬
‫מדי‬
‫‪ .4‬התפרצות מהפכנית בעבר‬
‫‪ .5‬מניעת קואליציה של האצולה והבורגנות כנגד העובדים והחקלאים‬
‫העלולה להביא לפשיזם‬
 ‫המסלול הדמוקרטי לחברה המודרנית‬

‫‪ ‬באנגליה האפקט של ה"דחף הבורגני" שינה את הגישה של חלק מהאצולה‬

‫הקרקעית לחקלאות מסחרית‪ ,‬והוביל להתפתחות היסטורית שהביאה‬
‫לשותפות של אצילים אלה עם מעמד הבורגנות בערים‪ ,‬לדיכוי וחיסול מעמד‬
‫האיכרים באמצעות "שיטת התיחום"‪ ,‬למלחמת האזרחים האנגלית‬
‫ולהתפתחותה של דמוקרטיה מתונה ואריסטוקרטית‪.‬‬
 ‫המסלול הדמוקרטי לחברה המודרנית‬
‫‪ ‬בצרפת היו הבורגנים הכוח המניע של המהפכה הצרפתית‪ ,‬אך האיכרים היו‬
‫אלה שקבעו בדיוק עד לאן יכולה להגיע המהפכה‪.‬‬

‫‪ ‬בארצות הברית ניצחונו של הצפון על הדרום במלחמת האזרחים קיבע את‬

‫מסלול המודרניזציה באמצעות דמוקרטיה ליברלית‪ ,‬אך זאת רק לאחר‬
‫שהחוואים בדרום שינו את גישתם לסחר עם הערים ולצבירת הון‬
‫קפיטליסטית‪.‬‬
 ‫המסלול הדמוקרטי לחברה המודרנית‬
‫‪ ‬המקרים הללו מראים‪ ,‬לטענת מור‪ ,‬שיצירת מעמד הביניים היא גורם‬
‫קריטי בתהליך הדמוקרטיזציה וכינון הדמוקרטיה כאחד‪.‬‬

‫‪ ‬ברבות מהמדינות בהן התרחשו מהפכות חברתיות וכלכליות‪ ,‬אירעו‬

‫מהפכות גם בתהליכים הפוליטיים ובזרימתם לכיוון דמוקרטיות יציבות‬
‫כאלה הקיימות באירופה ובארה"ב‪.‬‬
 ‫כלכלת שוק ודמוקרטיה‬
‫‪ ‬היסטורית‪ ,‬אם כן‪ ,‬ישנו קשר הדוק בין התפתחותם של מוסדות דמוקרטיים‬
‫לבין קיומה של כלכלת שוק*‪:‬‬
‫‪ .1‬הדמוקרטיה הייצוגית המודרנית החזיקה מעמד רק במדינות שהכלכלה‬
‫בהן מבוססת בעיקר על כלכלת שוק קפיטליסטית ומעולם לא החזיקה‬
‫מעמד במדינה שעיקר הכלכלה בה אינה כלכלת שוק‬

‫*כלכלת שוק משמעה שיוזמות כלכליות נמצאות בה בעיקר בבעלות פרטית או‬
‫מקורן ביוזמה פרטית ולא בבעלות המדינה‪ .‬כלומר‪ ,‬כלכלה קפיטליסטית ולא‬
‫כלכלה סוציאליסטית או תחת פיקוח של המדינה‬
 ‫כלכלת שוק ודמוקרטיה‬
‫‪ .2‬קשר הדוק זה קיים משום שהיבטים בסיסיים מסוימים של כלכלת‬
‫השוק הקפיטליסטית הופכים כלכלה זו לגורם התומך במוסדות‬
‫דמוקרטיים‪ .‬גם ההפך נכון‪ ,‬כמה מאפיינים בסיסיים של כלכלה‬
‫שבעיקרה אינה כלכלת שוק עושים סוג כזה של כלכלה מזיק‬
‫לסיכויי הדמוקרטיה‬
‫‪ ‬כלכלת שוק טובה לדמוקרטיה הן מבחינת ההשלכות הכלכליות שלה והן‬
‫מבחינת ההשלכות החברתיות והפוליטיות שלה‬
 ‫כלכלת שוק ודמוקרטיה‬
‫בטווח הארוך כלכלת שוק הובילה בדר"כ לצמיחה כלכלית והצמיחה‬ ‫‪.I‬‬
‫הכלכלית טובה לדמוקרטיה‬
‫‪ ‬צמצום שיעורי העוני הקיצוני ושיפור תנאי החיים בצמיחה הכלכלית‬
‫מסייעים לצמצם את המתחים החברתיים והפוליטיים‬
‫‪ .II‬כלכלת שוק קפיטליסטית מועילה לדמוקרטיה גם בהשלכות החברתיות‬
‫והפוליטיות שלה‬
‫‪ ‬יוצרת מעמד ביניים של בעלי נכסים ששואפים בדר"כ לשלטון החוק‬
‫ולהשתתפות בשלטון‬
‫‪ ‬מונעת את הצורך בממשלה ריכוזית בעלת עוצמה רבה‪ ,‬אפילו‬
‫אוטוריטרית‬
 ‫כלכלת שוק ודמוקרטיה‬
‫‪ ‬שתי הסתייגויות לקשר ההדוק בין כלכלת שוק לבין הדמוקרטיה‬
‫הייצוגית המודרנית‪:‬‬
‫צמיחה כלכלית אינה ייחודית למדינות דמוקרטיות‪ .‬נראה שאין כל‬ ‫‪.I‬‬
‫קשר בין צמיחה כלכלית לסוג המשטר הנהוג במדינה‬
‫‪ .II‬כלכלת שוק נהוגה גם במדינות לא דמוקרטיות‬
‫‪ ‬ואולם ההשלכות הכלכליות והחברתיות‪-‬פוליטיות של כלכלת השוק‬
‫יכולות לגרום למעבר ממשטר אוטוריטרי למשטר דמוקרטי‪ ,‬כמו‬
‫במקרים של טייוואן ודרום קוריאה‬
 ‫כלכלת שוק ודמוקרטיה‬
‫‪ .3‬ישנו קונפליקט מובנה בין כלכלת השוק לבין הדמוקרטיה‪ ,‬כזה שכל‬
‫אחד בו משנה ומגביל את האחר‬
‫‪ ‬כלכלת שוק קפיטליסטית בלא התערבות ופיקוח ממשלתיים התבררה‬
‫כבלתי אפשרית במדינה דמוקרטית בגלל שתי סיבות‪:‬‬
‫המוסדות הבסיסיים של כלכלת השוק הקפיטליסטית עצמם מחייבים‬ ‫‪.I‬‬
‫התערבות ופיקוח נרחבים מצד הממשלה‬
‫‪ .II‬בלי התערבות ופיקוח ממשלתיים‪ ,‬ישנה סכנה לפגיעה חמורה של כלכלת‬
‫השוק באנשים מסוימים‬
 ‫כלכלת שוק ודמוקרטיה‬
‫‪ .4‬כלכלת השוק הקפיטליסטית יוצרת בהכרח אי שוויון ומשום כך היא‬
‫מגבילה את הפוטנציאל הדמוקרטי של דמוקרטיה ייצוגית ומחוללת‬
‫חוסר שוויון בחלוקת המשאבים הפוליטיים‬
‫‪ ‬בגלל חוסר השוויון במשאבים פוליטיים‪ ,‬יש אזרחים שצוברים הרבה יותר‬
‫השפעה על המדיניות‪ ,‬על ההחלטות ועל פעולות הממשלה‬
‫‪ ‬כתוצאה מכך‪ ,‬אזרחים אינם שווים פוליטית ולכן הבסיס המוסרי של‬
‫הדמוקרטיה‪ ,‬השוויון הפוליטי בין אזרחים‪ ,‬מופר בצורה משמעותית‬
 ‫כלכלת שוק ודמוקרטיה‬
‫‪ .5‬כלכלת שוק קפיטליסטית תומכת בהתפתחות הדמוקרטיה עד לרמה של‬
‫דמוקרטיה ייצוגית‪ .‬אבל בגלל ההשפעות השליליות שלה על השוויון‬
‫הפוליטי‪ ,‬היא לא תומכת בהתפתחותה של דמוקרטיה מהותית‬
‫‪ ‬אי השוויון במשאבים שכלכלת השוק הקפיטליסטית מחוללת יוצר‬
‫אי‪-‬שוויון פוליטי חמור בקרב האזרחים‬
‫‪ ‬אי השוויון הפוליטי מוביל למתח שהולך ומתגבר בין הרצון של הציבור‬
‫להשפעה גדולה יותר על חלוקת המשאבים לבין האינטרסים והצרכים של‬
‫כלכלת השוק הקפיטליסטית‬
 ‫קפיטליזם ודמוקרטיה‬
‫‪ ‬ישנן שתי גישות מרכזיות לקשר שבין קפיטליזם ודמוקרטיה‪:‬‬
‫‪ ‬הגישה הניאו‪-‬ליברלית והגישה הסוציאל‪-‬דמוקרטית‪.‬‬
‫‪ ‬השקפות העולם השונות בדבר תפקידה של המדינה הדמוקרטית בתחום‬
‫החברתי‪-‬כלכלי‪ ,‬הנובעות מהמתח הקיים בתחום זה בין ערכי החירות‬
‫והשוויון‪ ,‬שהם ערכי יסוד בדמוקרטיה‪ ,‬משפיעות על מדיניותן‬
‫החברתית‪-‬כלכלית של המדינות השונות ועל פעולותיהן בתחומים אלה‪.‬‬
‫‪ ‬אולם אין בנמצא מדינה דמוקרטית המיישמת הלכה למעשה את אחת‬
‫הגישות‪ :‬הניאו‪-‬ליברלית או הסוציאל‪-‬דמוקרטית כלשונה‪.‬‬
 ‫מדינת הרווחה‬
‫‪ ‬מקובל לומר שכל המדינות הדמוקרטיות המפותחות היום הן מדינות‬
‫רווחה‪.‬‬
‫‪ ‬כלומר‪ ,‬מדינות המקיימות כלכלת שוק אך גם רואות מחובתן לדאוג‬
‫לקיומם של שירותים חברתיים שיבטיחו מימושן של זכויות חברתיות‬
‫וכלכליות בתחומי החינוך‪ ,‬הבריאות והרווחה‪.‬‬
‫‪ ‬המדינות הדמוקרטיות השונות נבדלות זו מזו במידת השירותים‬
‫הניתנים וברמתם‪ .‬שונות זו נובעת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬מהשקפת העולם‬
‫החברתית‪-‬כלכלית המנחה את המדינה ואת הממשל המכהן בה‬
‫בתקופת זמן נתונה‪.‬‬
 ‫מדינת הרווחה‬
‫‪ ‬מדינת הרווחה הפועלת על פי הגישה הניאו‪-‬ליברלית יוצאת מהנחה‬
‫שהפרט אחראי לקידומו הכלכלי והחברתי‪ ,‬וקידום זה יתרחש ככל‬
‫שהשוק יתנהל מעצמו תוך קיומה של תחרות בין הפרטים‪ .‬עם זאת‬
‫מבינה המדינה שכלכלת השוק לבדה אינה מספיקה ושעליה לספק‬
‫שירותים חברתיים בסיסיים לצד כלכלת השוק‪.‬‬

‫‪ ‬מדינת הרווחה הפועלת על פי הגישה הסוציאל‪-‬דמוקרטית יוצאת‬

‫מהנחה שלחברה יש אחריות כלפי הפרט ולכן עליה לדאוג לענייניו‬
‫הכלכליים והחברתיים‪ ,‬תוך עידוד הסולידריות החברתית; אך‬
‫המדינה מבינה שלצד מעורבותה בתחומים אלה יש לקיים גם כלכלת‬
‫שוק‪.‬‬
 ‫מדינת הרווחה‬
‫‪ ‬פעולותיהן של מדינות הרווחה השונות נמצאות על קו הרצף שבין שתי‬
‫גישות הקצה‪:‬‬
‫א‪ .‬הגישה הניאו‪-‬ליברלית – על פיה הפרט אחראי לעצמו ועל המדינה‬
‫להימנע ככל האפשר מהתערבות בענייניו הכלכליים והחברתיים; לכן‬
‫תעניק המדינה הפועלת מתוך השקפת עולם זו שירותים חברתיים‬
‫בסיסיים בלבד‪.‬‬
‫ב‪ .‬הגישה הסוציאל‪ -‬דמוקרטית ‪ -‬הרואה במעורבות המדינה חלק‬
‫בלתי נפרד מאחריותה של המדינה לפרט‪ ,‬מיכולתה ומחובתה של המדינה‬
‫להבטיח לכל פרט את הבסיס הכלכלי – חברתי שיבטיח לו מימוש מהותי‬
‫של זכויותיו ושל חירותו; מדינה הפועלת מתוך השקפת עולם זו תעניק‬
‫שירותים חברתיים – כלכליים רבים ומגוונים‪.‬‬
 ‫מדינת הרווחה‬
‫‪ ‬מאפיינים הכרחיים לכל מדינות הרווחה‪:‬‬
‫א‪ .‬מדינה מתועשת‪ ,‬מפותחת ועשירה באופן יחסי (שכן היא זקוקה‬
‫למשאבים שיכסו את עלויות מערכות הרווחה שהיא מפעילה)‬
‫ב‪ .‬מדינה קפיטליסטית בעלת כלכלת שוק מפותחת‪.‬‬
‫ג‪ .‬מדינה בעלת משטר דמוקרטי‪ ,‬המכיר בזכויות האזרחיות (הבסיסיות)‪,‬‬
‫הפוליטיות והחברתיות של תושביו‪ .‬הכרה בזכויותיו של הפרט לקבל‬
‫שירותי רווחה מהמדינה כחלק בלתי נפרד מזכויות היסוד שלו כתושב‬
‫המדינה‪.‬‬
 ‫מדינת הרווחה‬
‫‪" ‬מדינת רווחה" היא מדינה דמוקרטית‪ ,‬המקיימת מדיניות רווחה‬
‫שמשלבת בין כלכלת שוק לבין מתן שירותים חברתיים‪-‬כלכליים‬
‫לתושביה‪.‬‬
‫‪ ‬מדיניות זו נעה במרחב שבין רווחה סלקטיבית‪ ,‬שפירושה מתן סעד‬
‫לנזקקים‪ ,‬מעין "רשת ביטחון"‪ ,‬לבין רווחה אוניברסאלית – הענקת‬
‫שירותים חברתיים לכל‪.‬‬
‫‪ ‬הן היקף הסעד (הרווחה הסלקטיבית) והן היקף הרווחה‬
‫האוניברסאלית אינם אחידים והם תלויים בהשקפת העולם (הגישה‬
‫החברתית‪-‬כלכלית של המדינה) המנחה את מקבלי ההחלטות‬
‫וביכולת הכלכלית של המדינה להעניק שירותים אלה‪.‬‬