‫מיסים‬

‫מטלה בסוציולוגיה‬
‫ישי חפץ ‪209311802‬‬

‫שיר אילן ‪209312735‬‬

‫קובי כנה ‪206764573‬‬

‫בעבודה זו נציג את סוגיית תשלום המיסים בישראל מנקודת מבט פונקציונליסטית ומנקודת מבט של‬
‫גישת הקונפליקט‪.‬‬

‫מס הינו תשלום לשלטונות הנגבה בכפייה מתושביה ואזרחיה של המדינה והוא נגבה לצורך מימון‬
‫הפעולות השונות של השלטון‪ .‬במובן הרחב המס במדינה הוא סך כלל המשאבים אותם נוטלת הממשלה‬
‫מהציבור‪ .‬במדינת חוק הטלת מס נעשית באמצעות חוק וגבייתו נעשית באמצעות רשות ממשלתית או‬
‫עירונית שהוסמכה לכך‪ .‬ישנם שלל סוגים שונים של מיסים ובאפשרות המחוקק לקבוע על מי להטיל מס‬
‫ובאיזה שיעור להטילו בכדי להגשים את מטרותיו השונות‪.‬‬

‫גישת הפונקציונליזם‪-‬‬
‫פונקציונליזם הינה גישה אשר רואה את החברה כאורגניזם חי אשר לכל איבר בו (מוסד‪/‬תופעה חברתית)‬
‫יש תפקיד (פונקציה) מסוים שאותו הוא ממלא על מנת ליצור מערכת שלמה וחיה‪ .‬מעין מכונה אשר לא‬
‫תפעל ללא בורג חסר‪.‬‬

‫לפי הגישה הפונקציונליסטית‪ ,‬על מנת לקיים מערכת חברתית ענפה ומתפקדת שיכולה לענות על הצרכים‬
‫השונים של החברה כולה והפרטים שבה‪ ,‬צריך כל פרט למלא את תפקידו במערכת החברתית ולתת את‬
‫תרומתו למערכת‪ ,‬כמעין מערכת של יחסי גומלין בכך שכל אחד יקבל מענה לצרכים ולשירותים לו הוא‬
‫זקוק‪.‬‬

‫לכן‪ ,‬על פי הגישה הפונקציונליסטית תופעת המיסים משרתת את החברה בכך שהיא נותנת למדינה‬
‫ומוסדות הציבור הון ואמצעים כלכליים שבאמצעותם הם יכולים להעניק לציבור את מגוון השירותים‬
‫השונים שהם אמורים להעניק‪ .‬כל פרט ופרט נהנה בצורה כזאת או אחרת מהשירותים אשר מעניקה‬
‫המדינה‪ ,‬ולכן עליו לתת את תרומתו‪.‬‬

‫אי מתן מיסים או העלמת מס בצורה כזאת או אחרת הינה פשע מוסרי ממדרגה ראשונה אשר פוגעת‬
‫באמצעים הכלכליים של מוסדות הציבור הרחב‪ .‬לגיטימציה להעלמת מס אשר קיימת במגזרים ספציפיים‬
‫כגון חלקים (מסוימים‪ ,‬יש לסייג) מהמגזר החרדי‪ ,‬נובעת מחוסר הכרה כללי במוסדות המדינה‪ .‬תפיסה זו‬
‫פוגעת באופן חמור באתוס הציבורי הישראלי של האזרח הטוב והישר ויש להילחם בה בכל האמצעים‬
‫האפשריים על מנת שלא תזלוג למגזרים נוספים‪ ,‬תביא לפירוק החברה‪ ,‬להתמוטטות כלכלית ותפרק את‬
‫הערבות ההדדית אשר עומדת ביסוד השותפות האזרחית הדמוקרטית‪.‬‬
 ‫גישת הקונפליקט‪-‬‬
‫גישת הקונפליקט הינה פרדיגמה המאגדת אוסף של תאוריות בסוציולוגיה‪ ,‬אשר ההנחה המשותפת להן‬
‫הינה‪ ,‬היכולת לכפות על יחידים או קבוצה מסוימת בחברה השגת חלק גדול ככל הניתן מהמשאבים‬
‫המשותפים על חשבון קבוצה אחרת או על אנשים יחידים‪ .‬תאוריה זו מדגישה את חשיבותם של‬
‫אינטרסים של קבוצות שונות ואת מאבקי הכוח ביניהן כדרך להבין תהליכים חברתיים‪.‬‬

‫שני הדברים שמאפיינים מאוד את גישת הקונפליקט הם תחרות ואי שוויון מובנה‪.‬‬

‫התחרות על משאבים הנמצאים בחוסר (כסף‪ ,‬פנאי‪ ,‬בני‪-‬זוג וכדומה) נמצאת בבסיסם של כל היחסים‬
‫החברתיים‪ .‬תחרות‪ ,‬ולא הסכם‪ ,‬היא המאפיין של יחסים בין בני אדם‪.‬‬

‫אי‪-‬שוויון מבני בכוח ובתגמולים מובנה בכל המבנים החברתיים‪ .‬יחידים וקבוצות הנהנים ממבנה מסוים‪,‬‬
‫ישאפו לשמר אותו‪ .‬ההבדל ניכר בעיקר בין המעמדות‪ ,‬אשר המעמד הגבוהה לכאורה שולט במעמד הנמוך‬
‫על ידי שמירה על המשאבים קרוב לחזה (תופעת המקורבים לצלחת)‪.‬‬

‫בתופעת המיסים ניתן לראות ביטוי ברור של גישת הקונפליקט‪ .‬כל אדם בישראל מחויב לשלם מיסים על‬
‫פי גובה המשכורת שלו‪ ,‬אך השאלה היא להיכן ילכו כספי המיסים‪ ,‬מעסיקה המון קבוצות ויחידים‬
‫במדינת ישראל‪ .‬קבוצות אלו ירצו למשוך לכיוון אחד לעומת קבוצות אחרות שירצו דווקא את ההיפך‪ ,‬מה‬
‫שייצור קונפליקט בין הצדדים‪ .‬אפשרי לראות את הנושא כמובן גם בין יחידים‪ ,‬שהרי לכל אדם יש את‬
‫האינטרסים שלו שבהכרח סותרים את האינטרסים של האחר (כי המשאבים בהכרח מוגבלים)‪.‬‬

‫גישת הקונפליקט תבקר את מערכת המיסים על הצורה בה היא בנויה‪ .‬היא תטען לחוסר צדק בשיטה בה‬
‫המעמד השולט נמצא בנקודת המפתח‪ .‬קבוצה זו שמחזיקה בעמדות המפתח היא זו שתקבע את גובה המס‬
‫והיא זו שאליה מגיע הכסף ואחראית לבחור להיכן לנתבו ולהקצותו‪ .‬ישנו חשש שקבוצה זו תקדם את‬
‫האינטרסים האישיים שלה על מנת שתישאר בעמדות המפתח לאורך זמן על חשבון האינטרסים של‬
‫קבוצות אחרות ושל כלל החברה‪ .‬קורה לעיתים קרובות ששאר הקבוצות והמעמדות שתורמות רבות‬
‫למערכת המס לא מקבלות את התמורה המלאה לכסף שנותנות וחשות בעקבות כך תחושות קשות של‬
‫תסכול וקיפוח‪.‬‬